מיהו יהודי היברידי?

1. ישבתי עם אחד האנשים המוערכים בתעשיית הטלוויזיה בארץ לשיחה פרטית ואיכשהו הגענו לעניין שמירת שבת.

האיש ידוע בציבור כ'מסורתי', אך כששאלתי על גבולות הגזרה המסורתית, מתוך סקרנות, דרך השאלה "בשבת, אתה נוסע?" - הוא השיב במבוכה. "משתדל לא לנסוע" אמר והשפיל מבט כנוע אל השמיים ואני - הצטערתי שנגעתי בנקודה רגישה שגם כך הוא מצר עליה.

כמויות של ענווה יפה עלו על פני המוכשר שלו. הוא לא הצדיק את אי שמירת השבת שלו ולו לרגע.

הוא עדיין מאמין בן מאמין שנקלע לסיטואציה בין דורית סבוכה בה ההשפעה הסביבתית הובילה אותו לשביל חייו הנוכחי.

האם יום אחד יפסיק לדבוק בדרך שסיגל לעצמו ויקיים כדבעי את מה שהוא מאמין בו ויהיה שלם יותר עם עצמו? לא יודע.

מה שברור הוא שבינתיים הבן אדם לא מוכן בשום אופן לקפוץ מעל החבל ולהגדיר את עצמו 'יהודי היברידי' המשלב בביטחון עצמי מפתיע את חייו, קשייו ורצונותיו האישיים - עם ביטול מצווה עתיקת יומין בפועל.

סוג של עבד ה', שמודה שקשה לו לקיים את המצוות, אך אינו מצדיק את עצמו בטיעונים רגשיים\שכלתניים השומטים את הקרקע עליה גדלו שורשיו ההיסטוריים המחוברים לשמירת השבת ברמ"ח ושס"ה.

2. לעומתו, יהודי היברידי לא מוכן להודות שקשה לו. אף פעם. הוא אדם 'חזק' וכלפי חוץ בעל ביטחון עצמי רב. הוא יודע מה הוא עושה בהווה ומעולם לא תעה בדרך בעבר. אין אצלו שאלות וחס וחלילה - סתירות.

כשיהודי היברידי נתקל בקושי בקיום מצווה כלשהי או באיסור הלכתי כלשהו - הוא משתמש ביכולת היברידית מופלאה המאפשרת לו להמשיך לנוע עם עצמו בנוחות (לפחות כלפי חוץ).

בהתחלה זה עשוי קצת לקרטע (בכל זאת, בן אדם חצה גבול מסוים), אבל לאט לאט - מתרגלים.
המסר החיצוני של יהודי היברידי היא שההרמוניה מפעמת בקרבו 24\7 בלי בעיות. לכאורה, זרימה מושלמת של חיים שכל פרט בהם מוצדק ומנומק.

אם תפתיע יהודי היברידי לגבי שאלות יסוד הקשורות לתפישתו היהודית - הוא ינפנף אותך במבט מורם.
"מה יש בזה?", הוא יתמה, או לחילופין ישא נאום חוצב להבות בטעם לפיד על חשיבות עניין מסוים שעושה לו 'טוב',

אבל אין קשר בינו לבין המצווה התמידית: ו'עבדת את ה' אלוקיך בכל לבבך' המכוונת אותנו לחשב כל מעשינו לשם שמיים,

לנצל את הזמן - עד כמה שאפשר - למצוות, מעשים טובים וידיעת התורה.
אצל יהודי היברידי זה בדיוק הפוך: הוא נוהג לעשות מה שמרגש את ליבו, בא לו 'בטוב' או סתם התרגל אליו.

את המאמץ המנטאלי שהוא מסוגל לבצע - הוא ישקיע במגוון עניינים; צבירת הון וצריכת 'תרבות' ומדיה, למשל. כה זה יהודי היברידי. זורם.

3. אין ספק, בגילאים מסויימים יהודי היברידי עשוי לעורר קנאה בקרב ידידיו המתאמצים ומתעקשים לשמור אמונים לשמירת מצוות, גם בדור המאתגר הזה.

הסגנון ההיברידי מפתה. כלפי חוץ, יהודי היברידי מצליח ללכת בקומה זקופה ובגאווה יהודית - למרות סגנון חייו שלא לוקח 'קשה' את המצוות היהודיות.

כל יהודי היברידי והקטע שלו: עניינים הנוגעים להערצת תרבות הפנאי והספורט, לשון הרע, רכילות, צניעות לסוגיה, בזבוז זמן, הנחת לימוד תורה בקרן זווית.

הצד השווה הוא שבהיברידיות אין צורך להתנצל, להשפיל מבט כנוע ולספר (אם רואים ושואלים) שפשוט 'קשה לי', מה לעשות.

היום, לפעמים, יהודי היברידי נוהג לעשות 'את שלו - לפי מה שבא לו' - ואחר כך לפרסם את מעשיו בגאון במעגל החברתי הפיזי או ברשת.

אפשר להבין את הרצון להצדקה עצמית חברתית, אך זו אינה דרכו של יהודי המחשב מעשיו לשם שמים -
עד כמה שדעתו משגת ורצונו הפנימי הוא להתחזק בעבודת בוראו בכל המישורים (גם באלה שלא זורמים לו).

כואב שבלי משים יהודי היברידי אומר בפומבי את מה שעשוי להחליש אחרים. כן, היום לכולנו יש השפעה כלשהי על אחרים וזאת בעיה. זה כבר לא 'איש הישר בעיניו יעשה' ו'חיה ותן לחיות',
אלא 'איש הישר בעיניו יעשה ויפרסם וישפיע'.

האג'נדה ההיברידית, כל שכן הפומבית, מעצימה - לאו דווקא בכוונה - את הדרך להתמודדות עם קשיים עכשוויים

בקיום מצווה: פשוט לוותר עליה, להצדיק את זה בגאווה (ולפרסם את זה). במקום להרכין מבט כנוע ולומר: 'קשה לי', ו'הלוואי ואזכה'.

4. אי אפשר לשפוט ולהאשים אותנו. אנחנו חיים בדור בו הסביבה הוירטואלית משדרת לנו בעצמה רבה שלהיות 'עבד ה'' על מצע שמירת מצוות וידיעת התורה - זה לא כיוון נכון לשאוף אליו. כולנו באותה סירה וקצת יהודים היברידים לעת מצוא. כל אחד וההיברידיות שלנו.

למעשה, יהודי היברידי הוא יצור כלאים הכלוא בתוך תפישת חייו המושפעת משלל רצונות שהוטמעו בו דרך אמצעי מדיה שונים, במשך שנים והתיישבו על ליבו.

כתוצאה מכך, אנו מוצאים כבידות במצוות מאתגרות וחוסר חשק בלימוד תורה או בקיומה כשזה מתנגש עם התפישות העכשוויות שספגנו בעצמה רבה.

גם כשאנחנו רוצים משהו רוחני, לעיתים נדמה לנו שאנחנו 'לא מסוגלים אחרת'. אין לנו להיבהל ואין לנו לתמוה על עצמנו.

העניין מאוד פשוט: תניחו לעבד נינוח וכנוע מסך 55 אינטש מול הפרצוף ותשדרו לו דמויות ועלילות שינסחו לו מה זה 'חופש' - ותקבלו אותו לא כנוע ולא נינוח אלא כמה לחופש כפי שהוצג לו.
בקריאת שמע כולנו קוראים ולא שמים לב: 'לעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם'.

בלי משים, אנחנו בולסים כמויות אדירות של תוכן שהמסרים הישירים והעקיפים הפוכים לגמרי ממה שמקדם אותנו כיהודים לא היברידים. ברגע שנבין את השפעת התוכן על התת מודע שלנו ולא נתייחס לתוכן שאנחנו צורכים כאילו מדובר בחטיף בריאות שאינו משפיע על הרצונות שלנו - נהיה יהודים שלמים יותר. לא נצטרך להיות היברידים.

הכותב הוא קופירייטר, מראיין ושחקן. במאי הסרטים 'מדריך למתבונן האמיץ' ו'רווק עם אלוקים', מייסד מיזם האמנים 'מסדרונות לתעשייה'