
1. הלכתי לתקן לאשתי את מסך הטלפון השבור בחנות סלולר ובינתיים, בשעת ההמתנה המייגעת נאלצתי לספוג הופעה חיה שריצדה מולי על מסך 32 אינטש.
על המרקע הופיע זמר מוכשר הידוע בציבור כמסורתי חם בהופעת ענק מרגשת. כשנגמרו הבלדות, עברה ההופעה לקצב 'משוחרר'.
הטקסט המקפיץ עסק ב'בנות' בצורה קלילה. לא מחפיצה מדי, אך מהטקסט היה ברור כי 'בנות' זה עוד משהו ברשימת הדברים המרכיבים 'פאן', לצד האנטריקוט.
הבטתי על טכנאי הטלפונים מדביק את המסך החדש. ידיו עסקו בחריצות במלאכה ופיו זימר לפי תומו את השירים שבקעו מהמסך. הוא לא אשם. זה התבשיל שמכרו לו מאז היה ילד. אבא ובן ממוצא אתיופי נכנסו לחנות כדי לרכוש 'טלפון חכם' לילד בן עשר.
האבא עם כיפה, הבן - כבר לא.
המוכר בירך את הילד לרגל החופשה הגדולה 'שיהנה עם הטלפון' תוך כדי שהאבא הטוב והתם מונה את המעות ומרצן לידו של המוכר.
אבא'לה, לאן כל זה הולך?
יצאתי מהחנות, הזמנתי פלאפל בחנות סמוכה והתיישבתי לאכול כשמולי פועלת במרץ משאית זבל. מאחוריי אישה מבוגרת בעלת חזות מסורתית-מזרחית סיפרה לפנסיונר שבדק את רמת הסוכר בדם, איך העבירה את השבת האחרונה. בקצרה: מנגל.
דמעות החלו לזלוג מעיניי. לא הבנתי בדיוק למה, אך היה זה הרגע בו הבנתי יותר את הסיפור המסורתי-ישראלי שתקוע במקום מזה שנים רבות.
2. ארצנו מלאה ביהודים מתוקים בעלי לב חם המחובר לאמונה, הנחת תפילין ושאר מצוות. איני בטוח שאפשר להגדיר את הנושא החשוב 'המסורתיים' כי ביננו, כל אדם לגופו ואין להכליל. מה שברור הוא שלצד המסורתיים המחפשים כל הזמן 'להתחזק' - ישנה קבוצה מסורתית מסויימת התקועה שנים רבות במקום 'המסורתי'.
קשה להאמין שאדם נהנה להעביר חיים שלמים כ'מסורתי'. בוחר להסתפק בהנחת תפילין חשובה ולהישאר שם.
הרי הלוגיקה צועקת מאליה: תפילין מסמלים אמונה במשהו ולא צריך להיות גאון גדול כדי להבין שהשלב הבא הוא התקדמות או רצון כלשהו לחיים רוחניים מלאים יותר מפעולה אחת שמחברת. זה עניין טבעי אצל כל אדם שמתחבר למשהו; הוא מסתקרן להתקדם, להתפתח. בכסף, בכבוד, בכוח - זה עובד "לא רע".
אף אחד לא בוחר להסתפק במועט במשהו שהוא מחובר אליו ומאמין בו...
כל שכן כשהרוחניות עומדת בקרן זווית ונגישה למסורתיים רבים במגוון מקצבים, צורות ודרכים. מה התפספס בפוטנציאל המבוזבז הזה שמשאיר מסורתיים רבים בעמדה רוחנית המסתכמת בחיבור למצוות מסויימות בלבד ללא רצון למגמת עלייה שתעיף אותם לרגשות רוחניים חמים ומספקים הרבה יותר?
3. התשובה, ככל הנראה, טמונה במה ששודר מולי בחנות הטלפונים. השיר ההוא שלקח את כל העניין האינטימי של 'בינו לבינה' - הוא סמן.
לצידו ישנה התנהלות ותפישת חיים שלמה שמחלחלת מאמצעי מדיה מגוונים המיועדים לכל גיל. תכליתה אחת: שינמוך פוטנציאל התדר האינטימי הגבוה שעשוי להיות 'בינו לבינה' - למשחק קליל, מושך, זורם ותו לא.
המשחק הזה בא לידי ביטוי בשירים, תכנים במדיה ובמעגלים חברתיים פיזיים. בסופו של דבר, התפישה לגבי אינטימיות נוגעת לבחירות אישיות לגבי לבוש, נראות חיצונית, דיבורים, מחשבות ו'צחוקים'.
4. 'מסורתי טוב' עשוי ליפול בקלות בפח הזה המשדר שאפשר, לכאורה, לתחזק חיבור רוחני בצורת הנחת תפילין (למשל) ותוך כדי לשמר 'זרימה משוחררת' בעניינים הנוגעים לתפישת המושג 'בינו לבינה'. אפשר לומר שלפעמים, למעשה, הנפילה בפח היא צפויה ומובנית.
נדיר שמישהו מסביר למסורתי שהסיפור של 'בינו לבינה' הוא אחר לגמרי ממה שמשודר לו. שבנושא הקליל יש בכלל תדר גבוה. שמעבר לפאן של 'כאן ועכשיו' הנושא כולל פוטנציאל רגשי מהנה יותר אם רק יטיב ללמוד את הנושא של 'בינו לבינה' לקצה עומקו.
במצב הנוכחי, למסורתי המחפש 'להתחבר' התפישה "המשוחררת" הזאת אולי מרגישה 'זורמת' ולא 'כבידה', אך זה מה שמשאיר חלק מהמסורתיים באותה נקודה רוחנית ולא מקדם אותם לקומות מרגשות יותר ברוחניות יהודית. (או אפילו גורם להם להתנתק).
מאידך, אפשר לראות מסורתיים לא מעטים שהצליחו לעבור את המשוכה הזאת בשלב מסויים בחייהם.
הם החליטו 'לשמור על עצמם' או התחתנו מוקדם או שניהם והשתחררו מכבלי התדר המיני הנמוך באופן מסויים.
זה לא בהכרח קל, אבל רק ככה אפשר לצאת לחופשי, להתקדם ולהתרגש ממשהו שלא נגמר לעולם: חיבור לרוח.
5. האינטרס לשמר את המסורתיים כעומדים במקום - הוא ברור. כלי מדיה מסוימים מבוססים, מזה שנים, על תדר מיני נמוך באופן מפורש או מרומז שבא לידי ביטוי בצחקוקים קלים ומלבושים תואמים. ככה מוכרים לנו מדיה 'מעניינת', דמויות, פרסונות ומוצרים. מושכים בני אדם תמים בצורה שמעלימה לגמרי את האופציה של תדר גבוה, עמוק ונשגב הצפון ב'בינו לבינה' היהודי.
עשו את זה הרבה לפני העולם הנוכחי. אחרי שבלעם נכשל מלקלל את עם ישראל, בלק היה אובד עצות. בלעם אומר לו בתרגום לא סימולטני: רוחניות לא הולכת ביחד עם תדר מיני נמוך. אם תפיל אותם בתדר הזה - תצליח לפעול נגדם.
בלק שומע לבלעם. הוא פונה לדרך הפיתוי הנמוך ומשתמש בבנות מדין כדי לשבור את העם. זה עובד לו - והתוצאה היא מגפה בעם וכו' (עיינו שם). שום דבר לא השתנה. 'מדין' אותיות 'דמיון' (בכתיב חסר). השימוש בדמיון כוזב (כזבי) אמנם מושך מאוד, אך לא מוביל את האדם למקום מהנה יותר המצוי בגילוי קומות רוחניות רגשיות וחדשות.
6. גם היום, אם יש מישהו ש'אחראי על תקיעת הרוחניות היהודית' - הוא יודע מה ישאיר אותנו במקום: דמיון בתדר נמוך לסוגיו שיבוא לידי ביטוי באווירה, לבוש, שפה, בדיחות ותפישת כוללת לגבי 'בינו לבינה'.
הצגת הנושא ותחזוקו השוטף (!) באמצעי המדיה כעניין לא עמוק, טכני, מושך, קליל, זורם, מהנה - ותו לא - עומד כמקלות בגלגלי הנסיקה מעלה של חלקים מסוימים בחברה היהודית. שלא באשמתם - זה עובד גם על אנשים טובים. מישהו רק צריך לגלות להם את הסוד הקטן הזה - והם יפרחו מאליהם, בע"ה.
הכותב הוא קופירייטר, מגיש ושחקן. במאי הסרטים 'מדריך למתבונן האמיץ' ו'רווק עם אלוקים', מייסד מיזם האמנים 'מסדרונות לתעשייה'.