שרת הפנים והמשפטים לשעבר, אילת שקד, מתארחת באולפן ערוץ 7 ומתייחסת לסוגיית מהגרי העבודה והמסתננים ומגדירה את החלטת היועמ"שית להתנגד לצמצום עילת הסבירות כטעות גדולה.
לדבריה "גם אם לא אוהבים את הצעד הזה הוא נופל בהחלט בגדר סמכות הכנסת. צמצום עילת הסבירות הוא לא דבר שפוגע בדמוקרטיה הישראלית, בוודאי לא פגיעה אנושה כפי שהיא כתבה. לבית המשפט העליון יש הרבה מאוד כלים אחרים על מנת להפעיל ביקורת שיפוטית על החלטות ממשלה, וכמו שהיינו דמוקרטיה חזקה לפני שהורחבה משמעותית עילת הסבירות, כך אנחנו דמוקרטיה חזקה גם היום".
שקד מציינת כי את הדברים שאמר הנשיא לשעבר אהרון ברק ולפיהם עילת הסבירות אינה כורח ויש לה חלופות רבות, את הדברים הללו ממש הוא אמר גם לה עצמה בפגישה אישית ביניהם. "הוא אמר לי, את רוצה לבטל את עילת הסבירות, תבטלי, אני ארחיב את עילת המידתיות. יש לי עוד עילות ואני יודע להשתמש בכלים אחרים. לכן להגיד שזה תיקון שפוגע בדמוקרטיה זו הגזמה גדולה. בית המשפט לא אמור להתערב בחוקי יסוד".
בהתייחס לסערה הכוללת המלווה את ישראל בחודשים האחרונים סביב הרפורמה המשפטית, אומרת שקד כי עבורה "זה בעיקר עצוב", והיא מסבירה: "אני חיה בשני העולמות. העולם הפוליטי שלי והמחנה הפוליטי שלי הוא הימין, ואני גרה בצפון תל אביב ובעלי טייס, כך שאני רואה וחשה את הפחד האמיתי שנמצא במחנה השני. צריך לדעת לדבר אחד עם השני ולא לעשות צעדים קיצוניים אחד בלי השני ולדעת שיש לנו מדינה אחת ארץ אחת ועם אחד, ולהבין שאפשר לעשות שינויים גדולים אבל לא בבת אחת. אני מאמינה באבולוציה ולא ברבולוציה. עשיתי שינויים במערכת המשפט שהיום אנחנו מבינים כמה הם היו משמעותיים", אומרת שקד.
בדבריה היא מזכירה כי השופט אלרון המבקש להתמודד על נשיאות העליון בניגוד לשיטת הסניוריטי הוא מינוי שהיא והשר בעבר משה כחלון הובילו יחד עם אפי נווה. "כבר אז ידענו שהוא יאתגר את שיטת הסניוריטי. ככה עושים שינויים. בהדרגה ולא בבת אחת".
לשאלת הטעויות שעשתה הממשלה סביב קידום הרפורמה, אומרת שקד כי במבחן התוצאה, מהרפורמה שהוכרזה לא נותר כמעט דבר. "היו הרבה דיבורים אבל הם לא הצליחו להעביר אותה. צריך לדעת לעשות מהלכים ממשמעותיים שאפשר להעביר. שנכנסתי לתפקיד בית המשפט היה כולו ליבראלי חוץ מהשופט סולברג. היום יש מחנה שמרני מבוסס וגדול. שתי שופטות ליבראליות עוזבות, חיות וברון, ואפשר למנות שני שופטים שמרנים אחרים גם בשיטה הנוכחית. צריך לדעת לעשות דברים צעד אחר צעד, ופחות הצהרות בלי תוצאות".
לטעמה של שקד בפני הממשלה דרכים לא מעטות ליציאה מהפלונטר בו היא נמצאת. היא מספרת כי היא מקיימת שיחות עם חלק מהגורמים הרלוונטיים ולכן לא תפרט אודות הצעדים האפשריים הללו, אך ברור לה שעם רצון טוב מצד הממשלה ומצד האופוזיציה הדברים אפשריים. "מדברים איתי מכל הצדדים ואפשר להגיע להבנות".
בהתייחס להחלטת השופט אלרון להתמודד על הנשיאות מציינת שקד כי מדובר בשופט פלילי מעולה, אדם חרוץ מאוד ויסודי מאוד שכבר בשלב מינויו היה ברור שהוא יאתגר את השיטה בהיותו אדם שאינו הולך בתלם אלא אוחז בדעות עצמאיות. "זו זכותו המלאה. מי שבוחר את הנשיא זו הוועדה. הסמכות על פי חוק נתונה לוועדה כך שזה בסדר גמור שהוא מגיש מועמדות".
עוד נשאלה השרה לשעבר שקד אודות התפרעויות המסתננים האריתראים במהלך השבת האחרונה בדרום תל אביב, ולדבריה כבר כעת ניתן לבצע מספר צעדים כמו העברת המתפרעים למשמורת כפי שנעשה כבר בעבר. בנוסף ניתן ויש לגרש מישראל את תומכי המשטר, כלומר שאינם נתונים בסכנה כלשהי, ובוודאי כאשר מדובר בתומכי משטר שהשתתפו אתמול בפרעות.
"בתקופתי כשרת פנים התחלתי להאיץ מאוד את היציאה מרצון. בשנה שעברה יצאו 2300 ואני מקווה שבשנה הזו ייצאו יותר. אלה מספרים גדולים וצריך להמשיך איתם", אומרת שקד הקובעת כי אכן "בג"ץ כבל לאורך השנים את ידי הממשלה והכנסת כשפעם אחר פעם ביטל חוקים ופתרונות שהיו יכולים להיות נכונים וטובים, אבל אם מצליחים להוציא השנה 2500 ועוד כמספר הזה בשנה הבאה, זה כבר שיפור משמעותי, כאשר לאלה שהתפרעו אסור לוותר. צריך להכניס את כולם למשמורת עד שהם יעזבו את הארץ. הדבר הזה עומד במסגרת הדין הבינלאומי ואושרו על ידי היועמ"ש בתקופתי כשרת משפטים".
שקד התבקשה להתייחס לציוץ בו עקצה את שר האוצר בשבוע שעבר כשקבעה שהוא יעביר את תקציבי הרשויות הערביות כמו טאטאלע, כהגדרתה. "ברור שהוא יעביר", היא אומרת. "כשהייתי שרת פנים הוא שהיה שותף שלי לשעבר, ניהל נגדי קמפיין שקרי ואכזרי ונבזי. הוא ואנשיו פרסמו בעיתונות תמונות שלי עם דם כשכתוב שהכסף שאני מעבירה מגיע לטרור, מה שהוא דיבה מוחלטת. התקשרתי באותם ימים לרב דרוקמן ואמרתי לו 'הרב, איך אתה נותן לבצלאל לדבר עלי ככה'. הרב היה מזועזע, התקשר לבצלאל, חזר אליי ואמר לי 'אילת, זה לא יקרה יותר'. זה כמובן המשיך", אומרת שקד ומספרת כי היא הייתה שרת הפנים הראשונה שבנתה מנגנוני פיקוח על הכספים שיעברו לרשויות הערביות.
לשם כך, היא מספרת, הוקמה ועדה בראשות מנכ"ל משרדה, וזו בדקה את אפשרויות הפיקוח והשיטה האפקטיבית ביותר הייתה שהמכרזים של הרשויות המקומיות לא יבוצעו על ידי הרשויות עצמן אלא לחברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי. "אני מאוד מקווה שיעשו את זה, אבל הדברים הללו לוקחים זמן, אבל נראה שביום ראשון הכסף יעבור והמנגנונים עדיין לא מוכנים".
את מספרי הקורבנות הפליליים במגזר הערבי רואה שקד כעדות לכשלונה של הממשלה הנוכחית שאינה עושה די לבלום את התופעה, בעוד בממשלה הקודמת, היא מזכירה, הייתה עבודה ממוקדת על הסוגיה כאשר יואב סגלוביץ' עמד בראש צוות מקצועי ממוקד, ונפתלי בנט עמד בראש צוות שרים שבכל שבוע עבד על הסוגיה הזו. "צריך לתת למשטרה תקציבים וכלים ושכל משרדי הממשלה יעבדו על זה. כרגע מה שקורה לא מתקבל על הדעת, ולא ירחק היום שהפשיעה הזו תחלחל גם למגזר היהודי. זה יגיע גם אלינו והממשלה חייבת לטפל בזה בצורה הכי מקצועית שיש. האשם הוא על ממשלות ישראל לאורך שנים. לא מדובר במשהו שקרה רק היום, אבל בממשלה הקודמת שמנו על זה זרקור. דרוש פוקוס של הממשלה והמשטרה על הדברים הללו".