
בחלומות הוורודים ביותר, לא יכולנו להנכיח את כיסוי הראש טוב יותר מאשר עשה זאת אתמול גולש אלמוני שנשא קנאתו במטפחת של הגברת סוכות.
למתבונן היטב יתברר כי ריבונו של עולם מצעיד את השיח על כיסוי הראש לקדמת הבמה .כן, זה 'עניין'. זה 'אייטם'. כסוי הראש כחלק מתהליך ההתחזקות של עם ישראל הוא סממן של ה'פרה-.מודרניזם' , והוא מבטא את הצעד הבא במרוץ קדימה . זה קורה היום, בדיוק בקו הגמר בו ה'פוסט-מודרניזם' נכשל והגביע עובר הלאה
לפני כמה שנים, פנתה אלי צלמת צעירה מוכשרת במהלך כנס של העיתון 'בשבע' ובקשה ממני להצטלם לפרויקט צילום של 'פלאש'. נעתרתי לבקשתה הפרטית, פיניתי זמן מרפאה עבורה, ואכן נולדה כתבה, ביחד עם נשים נוספות שצורפו למיזם. וכך, בתערוכה במוזיאון ישראל, הוצגו תמונות של נשים בכיסויי ראש, ואף בעיתון ה'ארץ' עלתה כתבה בה כיכב כיסוי הראש. לבסוף, קבלתי רגליים קרות, ובקשתי למשוך את תמונתי מהתערוכה הגדולה, אבל ברור לי שהיה פה קידוש ה' ענק.
גם ביוון העתיקה וברומי נשים נשואות כיסו את ראשן בצעיף ביציאתן לרחובה של עיר. ציורי האמנים הקלאסיים מלאים בנשים עם כיסוי ראש מגוונים- צעיפים, מטפחות, כובעים חרוטיים. המלכה ויקטוריה מופיעה עם מצנפת לראשה. אופנת הכובעים בקרב נשים החלה להיעלם אחרי מלחמת העולם השנייה.. מה שהיה כל כך טבעי ומובן, במשך אלפי שנים אצל נשים משלל תרבויות , כסמל למכובדות ומהוגנות, נעלם ואיננו.
בהיותי כלה צעירה, הפרידה מהשיער הגלוי היה מורכב. אופציות הכיסוי לראשי היו כאפיות או מטפחות משי מחליקות פשוטות. נכח בהם יותר המוטיב של הכיסוי מאשר המוטיב של הקישוט. היום כיסוי הראש הפך לתכשיט של ממש. עם השנים, החלה פריחה אדירה של יצירתיות נשית, שהביאה עמה היצע עשיר של מטפחות ססגוניות-מלופפות, מעוצבות, מנצנצות חלקם מלופפים לגובה כמגדלי אייפל . לפעמים זה מאתגר כשאת יושבת בהופעה מאחורי מגדל כזה.
התורה משבחת את יופיין של אמותינו הקדושות- שרה, רבקה, ולאה. אבל היא מבדילה בין אישה שהיא טובת מראה לבין יפת מראה. טובת מראה מתייחס אל היופי הרוחני והמוסרי המאיר בקלסר פנים, הוא החן המראה על האופי. כנגדו, יפת מראה, מציין את היופי החיצוני, שכערך בפני עצמו- הוא חלול ורדוד. חז"ל כותבים שאשה נאה וכלים נאים מרחיבים דעתו של אדם. כך גם ארץ ישראל, וירושלים- קריה יפהפייה ושהולכת ונבנית. הרב קוק כותב בשבחו של היופי, של האמנות, של התרבות.
אני לא נבהלת מציוצים כאלו- להיפך. זה סימן שיש התעוררות. תפילת כל נדרי, הסוכה, ארבעת המינים, שמחת בית השואבה, התפילין, והכיסוי- כולם קורצים כל כך שכבר אי אפשר להתעלם מהם. המצוות כבר לא מתחבאות מאחור ומשאירות את הבמה רק לקפוטה ולשטריימל. הן נמצאות גם במראה הארץ ישראלי הצברי הבועט והמלא ביטחון בדרכו. האדרת היופי והנוי בקדושה הם מסימניו של ימות המשיח. אנחנו מרחיבים את הכלים לקראת האור הגדול שיישפך לתוכם. בקרוב ממש.