1. ילדים בני שלוש בוכים מאזעקות. לכאורה, בלי סיבה. הם לא ממש מבינים מדוע, אבל הם בוכים. מציגים בפנינו את כמות הלחץ הטמונה בצלילי האזעקות התורמות להגברת המתח באוויר ובלב, על לא מאומה.
אף אחד לא זקוק להגברת לחץ בזמנים בהם חשוב לשמור על רוגע - ובכל זאת עולם נטול מודעות כמנהגו נוהג: אזעקות נשמעות כפי שהן נשמעות. זורעות עוד ועוד בהלה, שיהיה. כביכול, כל עוד אנחנו נושמים - הכל בסדר. הנשמה תסתדר.
2. היום זה כבר זה לא סוד שמעבר לחיים הפיזיים עצמם, חשוב מאוד לשמור על השלווה, עד כמה שניתן. צריכת חדשות (וכל שכן בעידן הצפת המידע הגרפי על מצע הפייק ו'ההשערות') - אינה בריאה בעליל לאיש.
ובכל זאת - הסקרנות עושה את שלה וחוסר המעש תורם את חלקו. אין ספק, כדי לעצור סקרנות ולמצוא חלופת התעסקות - נדרשים מאמצים מנטאליים. אך זה שווה את זה, בענק. כל אחד חייב לקחת עליו אחריות; למענו, למען סביבתו, בשביל האווירה הכללית.
3. אי אפשר 'לאלץ' אנשים סקרניים להפסיק לצרוך רעל שמזיק להם. גם טרם נודע לי על גוף תקשורת המספק חדשות במידה, במשקל ובמשורה - בלי תיאורים כבדים מדי ונטו כדי לסייע לבני אדם. אז אנשים 'פותחים חדשות' וצורכים את מה שנותנים, לצערנו. גם בזמנים בהם ברור להם שזה לא עושה להם טוב, בלשון המעטה. הגברת פחד וחלחלה טרם הוכחו כיעילים ואת הנזק המצטבר שלהם קשה לשער.
4. צריכת החדשות היא בעיה שעשויה להיפתר ברגע שיוקם גוף תקשורת שיחוס על צרכניו ויהיה חתום על 'שלוות הצרכן' (עד כמה שאפשר) במקום על מכירת פרסומות, לייקים וויראליות. אולי גוף כזה לא יהיה מסחרי (אני מאמין שכן, כי בסופו של דבר אנשים רוצים להרגיש טוב), אבל בוודאי שהוא יקיים מצווה גדולה באופן ישיר ועקיף. המון צמאי חדשות יצליחו לנשום בזכותו. הם יצרכו בדיוק את מה שקריטי לשגרת חייהם ובייתר הזמן יתעסקו במה שמועיל לעצמם ולעם. אולי גוף התקשורת הזה גם ילמד אותם איך להעביר את הזמן באיכות? אמן והלוואי.
5. ובינתיים, עד שיקום לו גוף תקשורת שיחרוט על דגלו אכפתיות רגשית, אפשר להוריד את מפלס החלחלה ע"י שינוי גישה בכל הנוגע למרחב הכללי אליו חודרות האזעקות בצלילים רמים המעצימים את מפלס הפחד שגם ככה מועצם בקרב צרכני תקשורת בלי פרופורציה.
נכון, חובה להיזהר והאזעקות מסמנות לנו להסתתר ולא לקחת סיכונים. אך על הדרך הן יוצרות תבהלה עצומה ומיותרת (במיוחד במקומות שנחשבים בטוחים יחסית).
כן, אפשר לסמן לבני אדם להיכנס למרחב בטוח גם ע"י הסימפוניה התשיעית של בטהובן, בקולי קולות.
בבתי הספר, אחרי שנים ארוכות בהם הושמעה 'צלצול' מלחיץ במיוחד - הבינו שתלמידים מסוגלים לרוץ לכיתות גם אם אין להם פחד עז בלב.
כך השתנה 'הצלצול' הלא נעים במנגינה מעודדת המייצרת את אותו אפקט המשיב את התלמידים לכיתות.
אני חושב שהציבור מספיק אחראי כדי להגן על עצמו גם אם אין לו מעל הראש צופר שעוטף את כל הגוף בצלופן לחץ.
הכותב הוא עורך תוכן, שחקן ובמאי הסרט החדש 'מדריך למתבונן האמיץ' המוצע עקב המצב לצפייה ללא תשלום.