1. מבט קצר אל התקשורת הכללית והמגזרית יגלה לכם שבני ישראל נלחמים. לפעמים באויבים, לעיתים זה בזה, העיקר שנלחמים. מגבשים קווי התקפה והגנה מסודרים.
שומרים על גבולות האג'נדות הידועות ומנסים לכבוש עוד לבבות. בזמן הזה, המלחמה האמיתית נמצאת במקום שקט ושונה לגמרי: המשיכה לחומריות הגשמית מול חיי רוח. שאלת השאלות: רוח VS גשם - מי ינצח? אך כדי להבין את המשחק צריכים להכיר את שני השחקנים במגרש. תחזיקו חזק.
2. גשם: טבע הבריאה הגשמי בנוי באופן כזה שאנשים נולדים, מתפתחים לבוגרים, מביאים ילדים לעולם, עובדים, מחזיקים בית ואט אט דועכים ומתים.
אפשר להתקומם על הקונספט - וכבר הסכימו בית שמאי ובית הלל ש'נוח לאדם שלא נברא יותר משנברא' (בבלי, עירובין, דף יג:) - אך 'אלו החיים'. לא מומלץ להתקומם נגדם, למרות שזה מה שאנחנו עושים קצת בפועל.
3. בלי שאנחנו שמים לב, אנחנו מצהירים בלי מילים שאנחנו 'לא מוכנים להשתעבד לקונספט!' ומנסים - כל אחד כפי יכולתו - להתחבר לחומר שנמצא מעבר לפרנסה-משפחה. אחד נאלץ 'להסתפק' בסדרות טלוויזיה ואחר יכול להרשות לעצמו חו"ל. אחד חובב סמלי סטטוס מרגשים ואחר חש 'חיות' מכיבושי לייקים-כבוד, כסף או כוח.
ביננו, אם היינו רודפים כל היום אחרי מתוקים - היה לנו קצת לא נעים, מעצמנו. אך גם מסכים, לייקים וכסף (ל'רמת חיים גבוהה יותר', קרי: מותרות) - הם ענייני חומר מוחלט ולא באמת תומכים בטבע הגולמי של החיים (משפחה ופרנסה) גם אם הם מעניקים לנו 'חיות' ומדליקים אותנו. וכך, נמצאנו סובבים סביב דברים חומריים ונתמכים ע"י העולם הרחב המשדר לנו שיש רק חומר. גשם. אין רוח. פשוט אין.
4. מהי רוח? בדיוק הפוך מחומר. היא לא מעניקה לך תחושה שאיכשהו אפשר לקשר לענייני המרדפים של 'העולם הזה'. 'ענייני רוח' (ותכף נסביר מה הם) - נמצאים באזור חיוג אחר לגמרי ממה ש'העולם הזה' יכול להציע. בענייני רוח - אין רווח. האות ו' המסמלת את ששת ימי המעשה הגשמיים - אינה קיימת.
לדוגמה: אתה עושה טובה טהורה למישהו ולא מקבל על כך הכרה מאיש. זאת זכות נצחית. דוגמה נוספת: אדם מתפלל מהלב או קורא\לומד טקסט יהודי עתיק במשך זמן מה במקום להרוויח עונג מוחי-גשמי בעזרת ספר עלילתי או סדרת טלוויזיה.
כל אחד יכול לנגוע קצת ברוח החינמית המרחפת מעל החיים הגשמיים המורכבים, מטבעם, מחיי משפחה, עבודה ולוגיסטיקה הכרחית. מי שנמצא יותר ב'רוח', הבין את ערכה וחווה לעיתים את העונג העילאי העשוי לבוא בזכותה - הוא בן חורין אמיתי. החיים הזמניים עלי אדמות הרבה פחות מצערים אחרי שהרגשת את רוח הנצח שמעבר.
5. ככל שאתה מתבגר ומחוייבויות 'החיים הגשמיים' גדלות - קל יותר להיבלע בחיים גשמיים ומספקים. הם מלאי טבע אנושי מתוק ונכון, אך נטולי רוח. זה קורה כי משפחה ועבודה - הם שני דברים שאין להם סוף. תמיד נרצה יותר כסף ותמיד הילדים ירצו יותר זמן איכות (או שניתן להם יותר כסף). השלב בו מתאפשר - תיאורטית - להכיר ולבחור בין גשמיות לרוחניות ולגלות בכלל שקיימת בעולם 'רוחניות' - נמצא בגילאים צעירים יותר בהם אין אדם מחויבות משפחתית.
כשאתה מביט על הדברים ככה, קל להבין את המלחמה הנוכחית על פני הדור: האם הצעירים של היום יצליחו לנצל את חלון הזמן ולהכיר את הרוח או שהחיים יסחפו אותם - כפי שסחפו רבים - לחיים שיש בהם, במקרה הטוב, משפחה, עבודה ומרווחי נשימה קצרים להירגע מהעומס.
הכותב הוא במאי-שחקן-עיתונאי ויוצר טקסטים. עורך 'גדליה מייל'. עקב המצב, סרטיו החדשים "אבא עם אלוקים", "בית עם אלוקים" ועוד - זמינים לצפיה ללא עלות.
לפניות: gilinada@gmail.com