מלחמת עזה

"אל תשקעו באבל", פנה המפקד ב"גבעתי" אל חייליו, שעמדו במשמר כבוד לחברם, סגן יעקב אליאן ז"ל. רצה לומר: עוד רבה המלאכה לפנינו. "עם ישראל חי!" – זעקה האחות הקטנה קרן בתום הספדה. זוהי גדלות נפש.

חלקת קברים חדשה הולכת ומתהווה בבית העלמין הצבאי בקרית-שאול. קברים טריים מכוסי זרי פרחים, קברים ועליהם לוחות זמניים וקברים עם לוחות קבע. גם בירושלים בהיכל לחללי מערכות ישראל, מיתוספים מיום ליום שמות על הלוחיות...

האזעקה ביום חמישי תפסה אותי בלב תל-אביב. הנהגים כבר מורגלים. נוטשים מיד מכוניותיהם לתפוס מחסה. הרחוב דומם. רק אופנועני וולט ממשיכים בדהירתם כאילו כלום.

כאשר פרשני "ידיעות אחרונות" כותבים ביום אחד כי חמאס הקשיח עמדות, חמאס זחוח, חמאס לא יתמוטט, סינוואר לא בלחץ – האם הם מפרשים מציאות, או שהם מבקשים להחליש את רוח צבאנו? אני קורא רק את יוסי יהושע האמין.

בממשלה דנים במתן שם למלחמה. אכן, בעייה. השם הוא פשוט – מלחמת עזה. בהזדמנות זאת אמליץ להחליף את שם רחוב עזה בירושלים לרחוב העוטף, ואת שם קיבוץ כפר עזה לכפר תקומה. בתערוכת צילומי 'עדות מקומית' היא נקראת בפשטות: מלחמת השבעה באוקטובר.

יותר ויותר חוזרת הפוליטיקה לדיווחי החדשות ועימה ההטייה הפוליטית כמו לפני ה-7 באוקטובר. בסוף השבוע הגדיל לעשות ערוץ 12 עם ההשתלחויות הגסות בראש הממשלה מפי גיא פלג, אברמוביץ והאלופים במיל' תיבון וזיו.

אינני מתפלא ש"ישראל ביתנו" עולה בסקרים. בכל הופעה של אביגדור ליברמן הוא משמיע דברי טעם לוחמניים, הגיוניים, מתוך ניסיון וידע. עליו להיות חבר בקבינט המלחמה.

מפעם לפעם מופיע על המסך גרשון בסקין, המוצג כ"מומחה" לשיחרור שבויים, ולו כדבריו קשרים עם חמאס. "יש להציע לחמאס הצעה שלא יוכל לסרב לה", הסביר. ואז הבנתי שהוא פשוט לא מבין את מניעיו של סינוואר.

הפרסומות בין הכתבות המדכאות בטלוויזיה מנותקות מן המציואת. למשל, בזו אחר זו פרסומות למכוניות חדישות מודל 2024. אני מבין שזה סוף השנה, אבל למי בסוף שנה עגום זה יש מצב רוח להחליף מכונית?

למען פרסומות קטע קושמרו פעמיים את הכתבה המרתקת על בנות משפחת גולדשטיין שחזרו מהשבי. הוא עצמו – כך פורסם – דורש 20 אלף ₪ תמורת הרצאה בת שעה מחוץ לאולפן. כסף, כסף, כסף...

תערוכת הצילומים 'עדות מקומית' במוזיאון הארץ נחלקת לשניים – צילומים עד 6 באוקטובר וצילומים לאחריו. בצילומי סטילס אתה יכול להתעכב כאוות רצונך כמו בציור – וזה יתרונם על וידאו. התערוכה נותנת למתבונן אגרוף בפרצוף, משקפת את ימינו הקשים שעודנו בעיצומם.