מפחידים את עצמינו

1. גם בלי חקירה, ברור כי ראש אמ"ן הוא האשם העיקרי במחדל השבעה באוקטובר. זה לא מפריע לאלוף (עוד לא במיל') אהרן חליווה להטיף לקציני מודיעין חדשים: "תעשו הכול – על מנת שאירוע כזה לא יקרה שוב לעולם."..

2. זה מזכיר לי את כרמי גילון, ראש השב"כ בעת רצח רבין, שמאז המחדל האישי הנורא שלו ב1995, אינו מפסיק להופיע בציבור ולייעץ ב...ענייני שלטון וביטחון.

3. איך אנחנו יודעים להפחיד את עצמנו. כמה פרשנויות וניחושים לפני כל נאום-בלהות של נסראללה, ולאחריו. "מה הוא מכין לנו?"; "איזו נקמה הוא מתכנן?"; "למה הוא התכוון באומרו כך וכך?". זורעים פחד.

4. נסעתי עד לכפר מראר בגליל, להשתתף בהלווית סמ"ר סופיאן דגש ז"ל, שנפל בעזה. המוני בני העדה הדרוזית גדשו את בית העם סביב הארון. נכחו רק חבר-כנסת אחד - חמד עמר הדרוזי וחכ"ל אחד.

5. מהדיווחים על ישיבת הקבינט הסוערת, לא השתכנעתי, שהשאלות לרמטכ"ל לא היו לגיטימיות, אם כי אולי מיותרות. הפרשנות החריפה, על בסיס הדלפות מגמתיות, צבעה את הישיבה בצבע אדום.

6. עוד לא ראיתי פאנל חד צדדי כמו זה שבניצוחו של דני קושמרו. כמה זה שקוף: שאלות יזומות לאברמוביץ, פלג, פרדו, זיו, וייס, דבורי – להנחתה על ראשו של נתניהו. אפילו בערוץ 14 אין כזו הטייה.

7. פרדוקס פוליטי: הציבור נעשה יותר ימני – אבל מתרחק מהליכוד. לפחות לפי הסקרים. כמובן עד סיום המלחמה והבחירות הבאות, הכל פתוח. בעיקר אם שרים מסויימים ומיותרים יפסיקו לפטפט.

8. הכבישים שוב פקוקים, מופעי הבידור והתרבות התחדשו, המרכולים עמוסים. נכנסנו לשגרת מלחמה, והדאגה לשלום החטופים רק גוברת.

9. הסימפוניות של מהלר הן נוגות, ארוכות, נימתן יהודית-משהו. קל לזהותן. הרביעית שלו (55 דק') בוצעה באופן מזהיר בפילהרמונית. קדמה לה נגינת "התקווה", בניצוחו של ג'אנאנדריאה נזדה, כשכל הקהל מצטרף בשירה.

10. פורסם שאייל ברקוביץ' ירוויח בעבודתו ב"רשת" – 200 אלף ₪ בחודש. איזו חמדנות. והלה יטיף מוסר בקולו הצעקני? מה חושבים להם מעסיקיו החדשים, שהבלתי-נסבל הזה יביא להם רייטינג? הפוך גוטה, הפוך.

11. אנחת רווחה: הנכד המשרת בהנדסה קרבית יצא מעזה ל"רגילה".