כל ההתמדות קשות

כולנו מכירים את המשפט "כל ההתחלות קשות", אולם למען האמת ההתחלה היא יחסית קלה לעומת ההתמדה.

הדברים נכונים ביחס לדיאטה, לימוד תורה ועבודה אישיותית; ועל אחת כמה וכמה ביחס למלחמה.

במדינת ישראל אנו לא רגילים למערכות צבאיות ארוכות אולם מלחמה זו היא שונה. יתרה מזאת, לא משנה כיצד יסתיים הסבב הנוכחי – בהשמדה של החמאס, בחזרת ההתיישבות בחבל עזה ואפילו בהרחקה של החיזבאללה מעבר לליטאני – כולנו מבינים שאנו הולכים לקראת שנים של מלחמת התשה מתמשכת בכל הגזרות – דרום, צפון ומרכז.

בפרשיות השבוע הללו נקרא פסוקים על יציאת מצרים. מבין שלל הפסוקים שכתובים כולם בלשון עבר ישנו פסוק חריג שכתוב בלשון הווה מתמשך: "ובני ישראל יוצאים ביד רמה" (שמות יד, ח). יציאת מצרים איננה מאורע חד פעמי אלא פעולה מתמשכת שבכל רגע מתקדמים בה יותר ויותר; יוצאים מהמיצרים יותר ויותר.

הדרך לשרוד במסע המתמשך היא למצוא את נקודות ההישג החלקיות. כדאי לא להתמכר למשפטים כדוגמת "כל עוד יש חמאסניק אחד בחיים / כל עוד יש טיל שנורה על ישראל/ כל עוד יש חטוף אחד שלא ניצל - זה אומר שהפסדנו". חיסול כוחו הצבאי של החמאס והרס התשתיות שלו לשנים ארוכות קדימה זהו גם שלב חשוב בניצחון. הרבה חיילים נהרגו למען הישגים חלקיים, ואין זה סותר את הלחץ שיש להפעיל על מנת שהניצחון יהיה מובהק עוד יותר.

בשורה התחתונה מצבנו כבר כעת טוב יותר מלפני השביעי לאוקטובר – הן בעצם ההתפכחות מהקונספציה (שאוי ואבוי לנו אם הייתה מתרחשת עוד חמש שנים שהאויב היה מתואם וחמוש הרבה יותר); הן בכוחות הגבורה והאחדות שישמשו כמטעני חוסן לשנים ארוכות קדימה; והן בהקטנת האיומים הצבאיים בגזרות השונות.

המחירים הם אדירים; הכאב והשכול יישארו לנצח; אולם רק בכדי להכניס לפרופורציה: במלחמת יום כיפור, האיומה במלחמות ישראל, נהרגו כשלשת אלפים חיילים בזמן שהאוכלוסייה במדינה מנתה כשניים וחצי מיליון יהודים.

כיום אנו מונים כשבעה מיליון יהודים במדינה משגשגת ופורחת. אנחנו לא הולכים לשום מקום. אנו ממשיכים לצאת ביד רמה ממצרים, ייקח כמה זמן שייקח.