לפני 165 שנה, בכ"ב שבט ה'תרי"ט, נפטר רבי מנחם מנדל מקוצק, המכונה "הרבי מקוצק". מבין שלל אמרותיו והסיפורים עליו, ישנו סיפור אחד שנראה לי אקטואלי במיוחד:
אחד מתלמידיו של הרבי מקוצק נטה למות, ואז פנה לסובבים אותו ואמר: "יצר הרע מפתה אותי לקרוא עכשיו 'שמע ישראל', כדי שיגידו עליי שיצאה נפשי במילה 'אחד' כגדולי הצדיקים; ואני אומר ליצר הרע: לא! על אפך ועל חמתך לא אקרא", ובמילים הללו נפטר. סיפור מדהים, אך המדהים יותר הוא שסיפרו זאת לרבי מקוצק, והוא הגיב: "בכל זאת היצר ניצח אותו. למה הוא היה צריך לספר זאת לכולם?..."
הרבי מקוצק נגע פה ביצר הרע הגדול מכולם, בעיקר בדורנו – יצר הפרסום. יותר מכסף ומתאוות אחרות, היצר הגדול ביותר הוא הרצון להרגיש חשוב ומפורסם; שיתנו לי "לייק". זו הסיבה לתופעות רבות הסובבות אותנו, בין השאר גם למוכנות של אנשים מסוימים להשתתף במחאות הרסניות לעם ישראל רק כדי לקבל מחיאות כפיים מהתרבות השולטת ולחוש נאורים.
הרבי מקוצק היה קרוץ מחומר אחר. הוא, כשאר גדולי ישראל, הבינו שתהילה ופרסום, כמו כסף ועמדות כוח, הם דברים חולפים; ומה שנותר לאדם לאחר מאה ועשרים הוא רק דבר אחד – האמת!
"בשעת פטירתו של אדם אין מלוין לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות – ולא לייקים - אלא תורה ומעשים טובים בלבד" (אבות ו, ט).