נדב מירן, אחיו של עמרי שנחטף לרצועת עזה, חבר בפורום התקווה, השתתף היום (שני) בדיוני הכנסת כחלק מהמחאה לנוכח המחוות ההומניטאריות הנמשכות והשמועות על הפסקות אש.
"כל זה מאוד מרתיח ומאכזב כי אנחנו לא מקבלים על זה שום תמורה. אנחנו עסוקים בלתת ולתת ולא מקבלים תמורה. כל העסקאות וכל ההתנהלות הזויה תבוסתנית ומופקרת", אומר מירן בריאיון לערוץ 7.
על הטענה לפיה לא ניתן יהיה להשיב את החטופים ללא עסקה, הוא אומר כי אינו אסטרטג או מדינאי ואינו מכיר את מארג האילוצים שבפני מקבלי ההחלטות ועם זאת הוא היה "רוצה לראות את צה"ל לוחם, הייתי רוצה לראות שמאפשרים לצבא לעשות את מה שהוא יודע הכי טוב, וזה להילחם ולקפל את החמאס ולהביא אותו לעסקה שבה אנחנו נותנים את הקריטריונים לעסקה שהיא טובה לנו".
"עסקה שהיא טובה לנו היא עסקה שבה כל החטופים חוזרים בבת אחת, לא בקבוצות ולא בהקבצות ובפרק זמן קצר מאוד של עד שבוע", הוא אומר ודוחה את האפשרות להפסקת אש של מעל ארבעים יום על מנת לקבל 33 חטופים מבלי לדעת מה מצבם כששלב ההמשך של העסקה נוגע לגורלם של 87 חטופים נוספים שלא ברור מה תוכל ישראל לתת תמורתם. "את מה ניתן עבורם? את כפר סבא? את תל אביב? מה עוד אנחנו יכולים לתת? את ירושלים אולי?".
נדב מספר כי אינו מגיע לעצרות השונות ולמפגנים השונים בכיכר החטופים, וזאת משתי סיבות עיקריות, האחת היא שאינו יכול לשמוע עוד את הדרישה 'עכשיו, עכשיו' שנשמעת באזניו תבוסתנית ואגואיסטית.
"אני רוצה את אח שלי ואת כולם כאן וכמה שיותר מהר", הוא אומר ומספר כי הוא עצמו לא רק דוחף ללחימה אלא בעצמו עושה את המירב ומשרת במילואים כחלק מהמאמץ להשיב את אחיו ושאר החטופים. זאת במקום להשתתף בוויכוחים ודיונים על מה נכון ומה לא. "יש לי את הדעה שלי ואותה אני אומר ולטעמי זו הדרך הנכונה למדינת ישראל שתוכל לצאת בטוב מהאירוע ותביא ביטחון לעשרות שנים קדימה, ולא משהו תבוסתני שיגרום לנו להמשיך להילחם ועוד טבח של שביעי באוקטובר בתאריך אחר".
לשאלה אם במשפחה פנימה ישנן מחלוקות על הדרך הנכונה לפעול, הוא אומר כי הדבר אינו רלוונטי בעיניו, כיוון ש"המטרה היא אותה מטרה. אבא שלי רוצה את הילד שלו כאן ועכשיו כמה שיותר מהר. הוא רוצה אותו מלפני שמונה חודשים ואפשר להבין את הרצון הזה של אבא לקבל את הבן שלו חזרה. זה שאנחנו חלוקים על הדרך לעשות את זה לא מפריע ליחסים המשפחתיים שלנו. אנחנו מכבדים אחד את השני ומעריכים אחד את הדעות של השני. המטרה שלנו זהה".
עוד נשאל נדב על התחושות לנוכח שחרורם של הארבעה, והוא אומר כי אין דבר משמח יותר משחרורם של חטופים בדרך זו, בעיקר כאשר הדברים נעשים במבצע הרואי שמרים את מורל העם כולו ואת המורל של החיילים הלוחמים בעזה. מבצעים שכאלה, הוא אומר, צריכים להיות תכופים יותר ויותר, גם משום שהמורל בעם ובחזית שפוף. כולם, הוא אומר, שמחים בשמחת השחרור כאילו היה מדובר בבן משפחה שלהם עצמם.