על השפעת ימי מתח, כדוגמת הימים הללו, על תזונת הישראלים ועל היכולת לאזן ולהפחית מתח דרך תזונה, שוחחנו עם הדיאטנית הקלינית פרופ' ניבה שפירא מהמכללה האקדמית אשקלון.
"מבחינה היסטורית, מתח היה גורם לנו לברוח ולכן צריך אנרגיה. כלומר שכאשר יש מתח אנחנו נכנסים לכוננות כדי לברוח או להתחבא וזה מגייס אנרגיה דרך שליחים שונים שמגייסים אנרגיה לגוף. בעיידן המודרני אזעקה מכניסה אותנו למקלט, כלומר שאנחנו מבזבזים אנרגיה והפער בין ההתגייסות ההורמונאלית של הגוף לארגן לעצמו אנרגיה לבין העובדה שהוא לא מוציא אותה, כך קורה שהוא אוכל אכילה רגשית כדי להרגיע אותו, אבל המאזן מוביל להשמנה".
פרופ' שפירא מעירה ואומרת כי נשים רגישות יותר להשמנה מתוך לחץ משום שלהן בדרך כלל אחוז שומן גבוה יותר ופחות שרירים, "הן לא אמורות להיות אלה שיביאו את הפתרון ויילחמו ולכן הן יותר רגישות. בהיסטוריה שלנו לא הן שאמורות להוציא אנרגיה ולכן הן בסיכון גבוה יותר להשמנה".
ומנגד למזון יש גם השפעה מרגיעה כאשר הוא נבחר באופן נכון. "ההיגיון שבעניין הוא שכאשר אוכלים הגוף מעכל ולא מתרוצץ, זה העניין של אכילה רגשית, אכילה מתוך מתח. מצד אחד המתח מגדיל את האכילה ומצד שני המזון מרגיע את המתח ועונה לצורך שנוצר".
"אדם רוצה לאכול כדי להרגיע את עצמו והוא צודק. זו אכילה רגשית, אכילה כדי להרגיע את עצמנו, זו אינטואיציה נכונה. אחר כך הוא לא מוציא את האנרגיה הזו ולכן היא משמינה אותו".
לדבריה כדאי לאכול באופן ממוקד מזון מרגיע ולא משמין. "מילוי הקיבה מאותת למוח שאנחנו במצב של שובע. לכן אנחנו צריכים לאכול, אבל דברים נכונים ועל פי סדר נכון. להתחיל בשתייה ובמזונות עשירים במים ודלים בקלוריות, כך נמלא את הקיבה בלי עומס של קלוריות. לשתות כוס מים או יותר, אחר כך מרק ירקות ואחר כך לפי סדר השובע של המזונות השונים, חלבונים שהם משביעים יותר ופחות מצטברים לשומן, ואחר כך אפשר לאכול גם ירקות עשירים בסיבים, לא קמח לבן, אלא לחם מלא ובסוף גם פירות, אבל לא להתחיל עם הפחמימות והשומנים שלא מעוררים שובע כמו מים ירקות וחלבונים".
תזונה שכזו, אומרת פרופ' שפירא, מספקת לגוף את המינרלים והויטמינים הדרושים ליצירת חומרי רגיעה, שתאפשר ניהול סיכונים וניהול מצב באופן רגוע ונכון יותר, ולכל אלה רצוי להוסיף תמיד פעילות גופנית.