מתן כהנא
מתן כהנאצילום: Chaim Goldberg/Flash90

בחלוף השנים מחלוקות פנים מגזריות, שבראשית הדרך יצרו בתוך הציונות הדתית גיוון מבורך, העמיקו והפכו לשסעים מקטבים ומפלגים.

האחריות לתוצאה המטרידה הזאת מוטלת על כולנו. ובתוך זאת גם עלינו הפוליטיקאים המגזריים, וגם על רבני המגזר. שוב ושוב אנחנו חוזים בניסיונות התקרבות ואחדות בין רבנים ובתי מדרש המתנפצים בסוף היום אל הסלעים. המחלוקות עמוקות ונוגעות כמעט בכל פן בחיינו. מהי מערכת החינוך הנכונה לילדינו, איך צריכה להיראות תנועת הנוער שלנו, מידת המעורבות הנשית בעולם התורה וההלכה, שירות נשים בצה"ל, היחס לקהילת הלהט"ב ועוד ועוד. לדאבון הלב ניתן לטעון כי הדבר היחיד עליו יש הסכמה רחבה בכל המגזר הדתי לאומי הוא, שביום העצמאות אומרים הלל בתפילה (וגם כאן כמובן שיש מחלוקת האם בלילה אומרים בברכה או שלא...).

את מה שתיארתי עד כה, יודע כל אחד ואחד מהציבור הדתי לאומי, מהסיבה שאולי מפתיעה משקיפים מין החוץ, והיא שכמעט בכל משפחה יש את כל המגוון הציוני דתי. כמעט בכל שולחן שבת משפחתי מורחב ישבו באהבה ובאחווה כאלה המייצגים כל אחד מהזרמים השונים במגזר.

בתוך כל המחלוקות המגזריות הללו ניתן לסמן "תת מגזר" שמקובל על כולם.

מדובר בעיני בזרם הישיבתי - תורני המובל על ידי הרוח של ישיבות ההסדר הוותיקות כדוגמת הר עציון, מעלות, אור עציון, ועוד ישיבות רבות אחרות כדוגמתן.

המיוחד בזרם הזה הוא שהוא מקובל גם על ישיבות הקו החרד"ליות - החשובות, היקרות והמשופעות בתלמידי חכמים עצומים, וגם על הציבור המיינסטרימי, המהווה מבחינה מספרית את מרבית הציבור הדתי לאומי, שהוא לא בהכרח ציבור "ישיבתי - תורני".

מרבית הציבור הדתי לאומי, על גווניו ופלגיו, מעריך, מוקיר ומכבד את אותן ישיבות, ומעטים בציבור הדתי לאומי, אם בכלל, חשים ברתיעה ובהתנגדות כלפי הישיבות האלה והרבנים העומדים בראשן.

זו הסיבה שלדעתי עלינו להתלכד מאחורי מועמדותו של הרב מאיר כהנא שלמד בישיבת קרית שמונה ומלמד בישיבת ירוחם, שתי ישיבות שנמצאות בליבו של אותו זרם חשוב, לתפקיד הרב הראשי לישראל.

טוב עשה שר האוצר סמוטריץ' כאשר החליט להקים וועדה של 40 מגדולי רבני הציונות הדתית כדי לבחור מועמד מוסכם על הציבור לתפקיד החשוב. מהלך נכון זה שיקף עמדה עקרונית שרבני הציונות הדתית הם שיקבעו מי נחשב בעיני הציבור הדתי לאומי גדול תורה וראוי למשרה הרמה (ולכן כל כך תמוהה בעיני החלטתו של סמוטריץ', שלא לעמוד מאחורי החלטת הוועדה, בניגוד להתחייבות שלו, ובעצם שוב לאפשר לחרדים לקבוע מי נחשב "מספיק" גדול בתורה).

אני משוכנע שפרט לשיקולים הברורים מאיליהם של גדלות תורנית ויכולת הנהגה, השיקולים שהסברתי כאן עמדו בבסיס ההחלטה של הרבנים החשובים לבחור ברב מאיר כהנא.

אין מחלוקת על גדולתם והתאמתם של שאר רבני הציונות הדתית שהציגו את מועמדותם בפני הוועדה. כל אחד מהם באם יבחר, בוודאי יקבל את הכבוד הראוי לרב הראשי לישראל.

אך לא יכול להיות מי שיחלוק על כך, שמבין המועמדים החשובים, הרב מאיר כהנא מייצג בצורה הנאמנה ביותר את אותו הזרם המקובל על כלל חלקי המגזר.

הרב מאיר משלב גדלות תורנית הבאה לידי ביטוי בהיותו אב בית דין רבני, עם אבני דרך בחייו, המשמעותיות מאוד למרבית הציבור הדתי לאומי ואף יסייעו לרב לקרב את הרבנות הראשית לכלל הציבור בישראל.

כן. בתי המדרש בהם הרב כהנא גדל וגידל תלמידים הרבה, והשירות הצבאי המשמעותי כלוחם צנחנים וקצין קרבי, כולל שירות מילואים פעיל כסא"ל עד ימינו אנו, הן נקודות זכות משמעותיות בהתאמתו של הרב כהנא לתפקיד הממלכתי הרם.

כולי תקווה שברגע האמת, כל אחד מחברי הגוף הבוחר יחשוב את מי הציבור שהוא מייצג היה רוצה לראות בתפקיד הכה חשוב הזה.

כך או כך, מבחינתי האישית אדגיש את המובן מאליו - אכבד מאוד את כל מי שיבחר לתפקיד.