יוסי אחימאיר
יוסי אחימאירצילום: עצמי

הנשיא ביידן הוא מגדולי ידידיה של ישראל מבין נשיאי ארה"ב בעבר. מראשית המלחמה תמך בנו, סיפק ומספק אמל"ח הכרחי, קירב את נושאות המטוסים לאזורנו, כדי "לפקח" על גובה הלהבות.

ה-DON’T שלו בלתי נשכח. ביידן, שבתחילת ינואר יסיים את תפקידו, התגלה גם נשיא רופס, חלש, שאינו משדר כמתבקש עוצמה של המעצמה החשובה ביותר שבראשה עודנו עומד.

נאום הפרידה שלו בעצרת האו"ם שיקף זאת. נאום שכולו כוונות טובות של "סבא טוב", אבל שטוף מליצות, פראזות, תקוות, שאין מאחוריהן לא עוצמה ולא מעשה. נאום שאין בו כדי ליישם את מה שנאמר בו. קריאה לצדדים לא להיגרר למלחמה (יופי), כן להגיע לעיסקה (נהדר), להביא לשלום ש"ימנע חמצן מאריאן" (חהחהחה), אבל גם להקמת מדינה פלסטינית (אבוי).

מה שלא הצליח שר החוץ שלו בלינקן באין-ספור סיבובים שערך במזה"ת, בין מדינות ערב לישראל – מה יקדם נאום נעדר-תקיפות בזירת האומות? מה יקדמו אמירות סתמיות, שאין כל סיכוי שיקויימו?

עיסקה – הרי זה תלוי בצד השני, בסינוואר (אם עודנו בחיים) ובחבר מרעיו. קל להטיח את האשמה או להפעיל לחץ על ישראל, אבל אנחנו לא כתובת עיקרית. לנו לחשוב ערך החיים, החזרת החטופים, ואילו לאויב החאמסי אלפי שבוייו אינם נחשבים, אלפי הרוגיו אינם נספרים. יש פה רק צד אחד שבאמת מעוניין בבניו, כאשר החמאס מקשיח עמדות, מתעתע במתווכים, מציב עוד ועוד תנאים ומכשולים.

ההתייחסות מצד המעצמה הגדולה בעולם הן לחמאס והן לחזבאללה כאירגונים כמו-לגיטימיים – כמעט כשווים אל המדינה הדמוקרטית היחידה במזה"ת – זהו אבסורד זועק לשמיים שמטפח המימשל הנוכחי בארה"ב, וטוב על כן שהוא נמצא על סף ירידתו. הטוענת-לכתר האריס תהיה עוד מסוכנת יותר לנו. רעיון המדינה הפלסטינית, שביידן וסגניתו מטפחים מרוב אשליות, פירושו עזה מול כפר-סבא.

כידידה שלנו, היה על ארה"ב ליטול חלק ישיר במערכה להשמדת שני ארגוני הטרור הללו שפתחו בתוקפנות נגד ישראל ומשלמים עתה מחיר יקר על כך. זו ארה"ב שנלחמה בעיקשות נגד דאע"ש, חיסלה את בן-הבלע שעמד בראשו, ואינה מתייחסת באופן דומה לשני הארגונים, דמויי דאע"ש, שמנסים להשמיד את ישראל, ומאיימים על שלום האזור והעולם כולו.

הדבר נובע בראש וראשונה מחולשת המימשל הדמוקרטי הנוכחי, אשר ירא הן מפני התלקחות אזורית נרחבת ביוזמת איראן הפנאטית והן מפני ציבור בוחריו מקרב המוסלמים שכבר צבעו את מדינת מישגן בצבעי דגל הטרור. נאומו המליצי, בקול חלוש, באופן בלתי משכנע, של ביידן רק מחזק את הכורח, שבתחילת נובמבר יעבור שרביט ההנהגה לרפובליקנים וייבחר מחדש דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב.