רס"ם דניאל אלוש ז"ל, בן 37, נפל בקרב ב11 בספטמבר השנה. הוא נטמן בחלקה הצבאית בקרית-שאול.
לצידו טמון סגן שחר בן נון, שנפל ב-19 באוגוסט השנה, בן 21. לצידם נטמן אתמול לוחם בן 99 ועוד חודשיים, אשר פרש משירות סדיר כבר ב-1970. האלוף (מיל) ישעיהו שייקה גביש ז"ל.
בראש השנה נעצמו עיניו ואתמול, ערב יום השנה הראשון ל-7 באוקטובר הנורא, אחרון האלופים של מלחמת ששת הימים נטמן באדמת המולדת. בעת ובעונה אחת התקיימו ברחבי הארץ גם הלוויות צבאיות של לוחמים צעירים שנפלו בקרבות בדרום לבנון, גם אירע פיגוע הטרור הקשה בבאר-שבע.
שוטרת מג"ב נרצחה. "במלחמות אני קצת מבין", ציטטה את האלוף גביש מנהלת בית הפלמ"ח שירלי ארליך, "אך לא את המלחמה הזאת". בנו גיורא סיפר, כי שייקה רצה ש"יקראו לו למילואים... מסביב יהום הסהר ואבא לא הבין איך הורסים את המדינה".
בין הזרים הרבים שהונחו על הקבר הטרי היה גם זר האצ"ל. אמנם לשייקה היה "חשבון" עם האירגון, כפי שסיפר בכמה הזדמנויות. זה היה אחרי הפיצוץ במלון המלך דוד. הוא וחבריו לפלמ"ח לכדו כמה מבחורי האצ"ל. בתגובה אנשי האצ"ל הגיע לביתו, ובהיעדר המבוקש היכו נמרצות את אביו... כן, אלה היו ימי הסזון, שיא הקרע בין אירגוני המחתרת הלוחמים למען אותה מטרה. בשנים האחרונות הוקהו סוף-סוף היריבויות. ביוזמת ראש אירגון ה"הגנה", ד"ר ברוך לוי ז"ל, כונסו נציגי המחתרות לדיונים על שיתוף פעולה ביניהם למען הפצת מורשת גבורתם. והדרך עוד ארוכה.
שייקה גביש הקים וניהל במשך 30 שנה את בית הפלמ"ח המפואר ברמת אביב. פלמ"חניק ותיק שכבר איננו עימנו, מוזי ורטהיים ז"ל, תרם מהונו להקים את אולם השיירות. מוזי היה חסיד נלהב של מורשת ז'בוטינסקי ועד יומו האחרון תרם לפעילותו השוטפת של מכון ז'בוטינסקי. שייקה עצמו, קנאי מאין כמוהו למורשת הפלמ"ח, "שם שנפשו בכפו" ובא זו פעם ראשונה לבית ז'בוטינסקי ב-2007, לפי הזמנת ראשי המכון, צפה במיצג "אף על פי", העלייה הבית"רית ערב מלחמת העולם השניה, ובספר האורחים הביע במלים חמות את התרשמותו.
אני זוכר אותו ממסדר הניצחון בתום מלחמת ששת הימים, שהוא היה אחד מגיבוריה, במסדר המפואר בג'בל לבני. הוא, אלוף פיקוד הדרום, עמד על טנק לצידו של הרמטכ"ל יצחק רבין ז"ל, ויחד סקרו את מצעד היחידות בתום הקרבות. איזה פער בין אווירת ההתעלות של הימים ההם לאווירת הנכאים של ימינו אלו...
הקהל שבא ללוותו את שייקה בדרכו האחרונה, בהלווויה צבאית מרשימה, ובהם רבים מאלופי העבר, התרגש במיוחד לשמע דברי ההספד שנשא האלוף (מיל) עמוס חורב, כבר בן 101. בקול צלול סיפר על חברותו ארוכת השנים עם שייקה עוד מ1948 בקרבות הנגב.
כשרצו בבית הפלמ"ח לחגוג לעמוס זה לא מכבר את יום ההולדת המאה, הוא התנגד: מה, השתגעתם? "אל תבלבל את המוח", השיב לו שייקה בישירות פלמ"חאית, ועשו. "ופתאם בדיחה – שייקה איננו. הוא יכל להיות רמטכ"ל. איש עשייה. לעבוד אתו היה מתנה. כשנעשה לו את יום ההולדת ה-100, נזכיר את כל פועלו". הבטחת חורב, אחרון המוהיקנים יחד עם האלוף בן גילו דן טולקובסקי.
שירלי מבית הפלמ"ח הוסיפה בדבריה הנרגשים: "הכישלון ב-7 באוקטובר, הפילוג בציבור, הדירו שינה מעיניו של שייקה. בעלון הפלמ"ח הוא כתב: לאלה הנושאים באחריות אני קורא להתפטר. יש מי שיחליף". שישה אלופים נשאו את הארון בטרם הוטמן. הם טרם נולדו כששייקה גביש כבר פשט מדיו.