ניחוש – הסתמכות על אסטרולוגיה היא דבר שגוי. שני התלמודים שוללים באופן חריף את הניחוש.
מעניין הדבר שהתלמוד הבבלי באותה סוגייה (נדרים לב, א) מביא שכל מי שהולך בתמימות הקב"ה מצליח את דרכו, שכן הדרך הנכונה אותה אנו מוצאים אצל אברהם אבינו היא ללכת בתמימות – 'התהלך לפני והיה תמים'.
ללכת בתמימות פירושו בפשטות הוא לומר שכל מה שעביד רחמנא לטב עביד. כל מה שעושה הקב"ה הכל בסופו של דבר הוא לטובה.
התלמוד הירושלמי כנראה אינו מסכים עם ההבנה הזאת. לאחר שהתלמוד הירושלמי (שבת ו, ט). מביא שהניחוש הוא דבר חמור הוא מביא שכל מי שפעל עם א-ל יבוא וייטול שכרו. הקב"ה רוצה שנפעל עמו.
נח ואברהם
אצל נח שהכתוב מעיד עליו שהיה תמים מובא שהוא התהלך את האלוקים. כוונת הדברים היא שנח קיבל כל דבר בתמימות. כל מה שהקב"ה הכל לטובה. לא יכול להיות שאפשר לשנות דברים. אין מציאות כזאת שמתפללים אל הקב"ה שימנע את המבול. אם הקב"ה החליט להביא מבול, הרי זה סימן שכך צריך להיות.
לעומת זאת אברהם אבינו התהלך לפני הקב"ה. מה פירוש להתהלך לפני הקב"ה. אברהם אבינו במעמד ברית המילה שלו קיבל את הציווי, אותו מימש לפי עדותו של אליעזר כאשר הוא סיפר למשפחת בתואל את מטרת בואו לחרן, להתהלך לפני ה'. להתהלך לפני הקב"ה פירושו של דבר הוא להיות שותף עם הקב"ה בתיקון העולם.
כדי להבין את הדברים יותר לעומק צריכים להבין את הטעם של מצוות המילה. המדרש המפורסם על טורנוסרופוס הרשע ורבי עקיבא, מפגש בו נשאל רבי עקיבא מדוע עם ישראל משנה את המעשה האלוקי. אם הקב"ה ברא את האדם ערל מדוע אתה משנים את מעשה הבריאה ומלים את התינוק.
תשובתו של רבי עקיבא היא שהקב"ה רוצה שנתקן את העולם. ברית המילה היא כעין פנייה של הקב"ה לאדם היהודי. העולם אינו מושלם, ולכן אתה נדרש לעזור לי לתקן את העולם. לא בכדי מביא הירושלמי (ראש השנה א, ג) שמטרתו של עם ישראל היא תיקון העולם. משל לנגר שהיה לו כלי נגרות, כיוון שהתבגר בנו הפקיד הנגר בידו את כלי הנגרות, כדי שיתקן את העולם.
התהלך לפני והיה תמים
אם התלמוד הבבלי התייחס לחלק השני של הפסוק – 'והיה תמים', הרי שהתלמוד הירושלמי מתמקד בחלק הראשון של הפסוק 'התהלך לפני'.
אם נשאל מה עושה התלמוד הירושלמי עם החלק השני של הפסוק 'והיה תמים', חייבים להסביר ש'והיה תמים' אין פירושו תמימות, במובן שאנו רגילים להסביר כחוסר התחכמות, אלא כצעידה לקראת שלמות. 'והיה תמים' פירושו הוא שעל ידי כך שתפעל לתיקון העולם אתה גם עובר תהליך של השתלמות.
אם הפירוש המקובל, אותו מציג התלמוד הבבלי, של 'והיה תמים' הוא שהאדם חייב להסתכל על המציאות בעולם כמציאות אידאלית, הרי שהתלמוד הירושלמי אינו מסכים כלל עם הדברים. לדעת הירושלמי אסור לחשוב שכל מה שהקב"ה עושה הכל לטובה. לדעת הירושלמי הקב"ה כמו פונה אלינו ואומר: אל תיכנעו למציאות בשטח. המצב לא תמיד טוב ולשיפור העולם אני צריך את עזרתכם. אני ואתם נתקן את העולם.
כאשר אנו רואים את המסירות, את הערבות את הקריאה בשם השם של רובם ככולם של חיילנו, ושל העזרה הלא תאומן מהעורף, אין לך המחשה טובה יותר לכך שעם ישראל פועל במגמה של שכלול העולם. אנו עושים את עולמו של הקב"ה טוב יותר. ואי"ה נזכה ונעשה את העולם עוד יותר טוב.