החלל השישי מאותו הקרב: רס"ר במיל׳ גיא שבתאי, שנפצע בלבנון לפני כשבועיים בקרב, נפטר הבוקר (שישי) מפצעיו. גיא נפצע בקרב שבו נפל רב הגדוד סרן במיל' הרב אבי גולדברג הי"ד.
שבתאי בן 39 מירושלים, היה מורה בישיבת חורב. הוא שירת כרכז מסורת ורוח בגדוד 8207, חטיבת אלון (228). הלוויתו תועבר בשעה 12:30 בשידור חי בערוץ 7. גיא הותיר אחריו אישה ושלוש בנות.
מדובר בתקרית שבמסגרתה נכנסו לוחמים להתקפה במתחם בנוי בכפר סמוך לגבול בגזרה המרכזית בדרום לבנון, שם התפתח קרב ונמשך לאורך שעות. באירוע נפלו גם רס"ן במיל' אליאב עמרם אביטבול, סרן במיל' עמית חיות ורס"ר במיל' גלעד אלמליח.
ברבנות הצבאית סיפרו הבוקר כי גיא הוצב בגדוד כרכז רבנות לאחר שביקש לשרת במילואים ברבנות הצבאית ביחידה קרבית. "הוא עשה את עבודתו נאמנה ולקח על עצמו אחריות רבה ומרחיבה במכלול תחומי עשיית הרבנות הצבאית בגדוד. את כל משימותיו ביצע באמת ובאמונה".
"גיא עסק בחינוך ולימד בישיבת חורב בירושלים. הוא בחר להיות דווקא מורה מקצועי כדי שיוכל להקדיש את שעות הבוקר ללימוד תורה במכון מאיר. כזה היה - איש תורה ואיש חינוך". ברבנות מספרים כי "גיא זכה לקשר מיוחד עם רב הגדוד הרב אבי הי"ד, וכאשר ניתנה הפקודה להיכנס ללבנון, היה ברור לשניהם שהם נכנסים יחד".
בהודעה מטעם משפחתו נכתב: "בצער רב אנו מודיעים על פטירתו של חזקיהו גיא שבתאי הי"ד, לאחר שנפצע בקרב בלבנון לפני כשבועיים ונתבקש לישיבה של מעלה היום הבוקר". הרנינו גויים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכיפר אדמתו עמו".
"נולדתי למשפחה לגמרי חילונית ברמת גן", סיפר גיא בראיון לפני כשנתיים לאבנר שאקי. "הייתה לי ילדות לא קלה, הייתי עושה המון בעיות למורים וגם חטפתי מכות וחרמות מחברי לכיתה. עד היום אני סוחב צלקות מכך, ולמשל אני יכול לומר שלדעתי זה פגע בכישוריי החברתיים. יחד עם זאת, הייתי מאוד טוב בכדורגל, וזה היה לטובתי. בגיל תשע הצטרפתי לנבחרת הילדים של מכבי תל אביב, השקעתי המון בכדורגל, וכמעט כל היום הייתי עם הכדור.
"כך השנים חלפו, ולקראת סוף כיתה ז' החלטתי לקחת את עצמי בידיים. הרגשתי חיבה מסוימת למישהי שלמדה איתי אבל ידעתי שאין לי איתה סיכוי כי נחשבתי לפרא אדם, וידעתי שכדי שזה יקרה אני חייב להתחיל להיות בן אדם. אחרי היסודי התחלתי ללמוד ב'בליך', תיכון חילוני מפורסם ברמת גן, והתקבלתי בעיקר כי שיחקתי כדורגל טוב, פחות בזכות ההתנהגות והציונים".
בשלב הזה, עד כמה היית מחובר למסורת?
"בבית בו גדלתי לא היה שום חיבור, אבל היה לי חיבור קטן בזכות כך שאמא שלי גדלה במשפחה דתית. אחיה הקטן הוא סופר סת"ם רציני מאוד, ומדי פעם בחגים היינו הולכים מהבית שלנו לאכול אצלם בבני ברק, ובכל פעם שהייתי מגיע הרגשתי אצלם משהו טוב, אמיתי ומאוד משפחתי, המשפחתיות הייתה מאוד חסרה לי, והייתי צמא לזה. הרגשתי שכאלו חיים אני רוצה.
"בתחילת כיתה י' התחילה אצלי מחלת הנשיקה, זה נמשך שנתיים ובעקבות כך מאוד נחלשתי וכמעט לא שיחקתי. מבחינתי זה היה משבר מאוד גדול כי חלמתי להגיע לאירופה וזה הקשה על העניין. בכיתה י"ב חזרתי לשחק בליגת העל לנוער, אבל זה כבר לא היה זה. היה לי פוטנציאל גדול מאוד, אבל בגלל מה שקרה ראיתי שאני לא מצליח לשחק טוב כמו שרציתי".
לאחר התיכון התגייס שבתאי לצה"ל, ולאחר השחרור החל ללמוד חינוך גופני בוינגייט. "למדתי שם שנה", הוא מספר, "ואז חבר שהכרתי הציע לי לשחק בליגת המכללות של ארצות הברית וקישר אותי לסוכן שחקנים שעוסק בכך. הייתי צריך לעבור מבחן מסוים באנגלית כדי להתקבל, וגם להכין סרטון עם ביצועים שלי, ואחרי ששלחנו את הסרטון קיבלנו המון הצעות לי מכל רחבי ארצות הברית. לא הצלחתי לעבור את המבחן באנגלית וזה היה תנאי הכרחי, אז נרשמתי לג'וניור קולג' כדי לשפר את השפה והמאמן שגייס אותי סידר לי לגור אצל משפחה יהודית בשיקאגו".
אני מניח שזה לא תמיד היה פשוט להתגורר אצל משפחה שאתה לא מכיר.
"אכן כך. בהתחלה זה היה לי ממש לא נעים, ובקושי יצאתי מהחדר. ככה זה היה כמה חודשים, עד שיום אחד הצטרפתי לראות איתם סרט בסלון. אחרי שסיימני לראות את הסרט התפתחה בינינו שיחה ובמהלכה הבנתי שהם מאמינים בישו. אם המשפחה הייתה אישה מאוד רוחנית, התחילו להיות לנו המון שיחות על היהדות וזה גרם לי לשאול את עצמי שאלות ולחפש תשובות. גרתי אצלם יותר משנתיים, ובתקופה הזו הייתי חייב ללמוד המון כי היא הביאה לי כל מיני הוכחות לכאורה ולא ידעתי מה לענות לה.
"נכנסתי לאתר של הידברות כדי ללמוד מה לענות לה, אפילו ראינו ביחד כמה שיעורים שם, וזה עזר לי לגעת בדברים שעד אז בחיים לא נגעתי בהם. למשל ראינו שיעור של הרב זמיר כהן על שבת, כל כמה שניות עצרנו ותרגמתי לה, ותוך כדי זה מתחיל להבין מה זה שבת בעצמי. לאט לאט זה קילף אותי וחלחל אלי, וככה התחלתי לעשות קידוש, שאז זה מבחינתי היה לשמור שבת. אחרי כמה שבועות החלטתי שאני רוצה להניח תפילין אז חבר עזר לי, וכך התקדמתי עוד ועוד".