הרב מאיר כהנא, אב בין הדין באשקלון, מסכם מבחינתו את המירוץ שלו לרבנות הראשית ואומר כי מבחינתו נבחרו שני רבנים ראויים.
"ברמה האישית זאת הייתה חוויה מרוממת. פגשתי רבני ערים, ראשי מועצת הדתיות, ראשי ערים, ראיתי את הרבנות מהזווית של כל האנשים שעוסקים במלאכה. זה מאפשר לקבל תמונה הרבה יותר רחבה על המצב בעם ישראל, ועל מקומה של הרבנות הראשית. למדתי מזה המון", אומר הרב כהנא בראיון באולפן ערוץ 7.
הוא מוסיף כי "ברמה הציבורית, יש לנו בחירה מצויינת. אני חושב שהרבנים שנבחרו, גם הרב דוד יוסף וגם הרב קלמן בר, יובילו את הרבנות הראשית מדרגה קדימה. יצא לי לשוחח עם שניהם לאחר שנבחרו והפנים הם לשיתוף פעולה ולעבודה משותפת. בסך הכל הדרך הייתה יפה, עם תוצאות חשובות וראויות. גם כל הפקת הלקחים הפנימית בציבור שלנו - עוד תיעשה".
עם זאת, אומר הרב כהנא, כי הרצון לייצר מהלך נקי לא צלח. "כל הרעיון היה לעשות את זה בגדלות, באחדות, בלי להיכנס לכל המסדרונות האלה. לצערנו, בהיבט הזה המהלך לא צלח. לאורך כל הדרך היו סימני שאלה. כל מהלך של אחדות, כשאתה תופר אותו בזהירות, התפרים האלה עלולים להיפרם. לצערנו, במקרה הזה, התפרים לא שרדו את המשיכות הפנימיות שהיו בתוך הציבור שלנו".
לדעתו, אם היה מקבל את תמיכת מפלגת הציונות הדתית, בחירתו היתה מובטחת. התוצאות הוכיחו שאם השר סמוטריץ' היה הולך איתו המהלך האחדותי של הוועדה היה מגיע לידי השלמה וזו היתה טעות מצידו לפתוח את ההחלטה. טבעם של המנהיגים שהם עושים טעויות. הוא המנהיג הפוליטי שלנו, בחרנו אותו, שלחנו אותו אל השליחות הזאת, והשיח איתו יימשך וכך גם העבודה המשותפת. היו טעויות ואי אפשר ליפות את זה, אבל נראה לי שהאמירה האחת שאנחנו בסופו של דבר ציבור אחד גם מבחינת הרבנים, היא האמירה החשובה".
עם הרב מיכה הלוי שלא נבחר הספיק הרב כהנא כבר לשוחח על שיתופי פעולה עתידיים. "מבחינתי כל רבני הציונות הדתית פועלים יחד".
לשאלה האם מבחינתו הציונות הדתית קיבלה את הייצוג הראוי לה ברבנות הראשית עונה הרב כהנא: "הרב קלמן בר היה ר"מ בכרם ביבנה, עשרות ומאות מתלמידיו משרתים בצבא, והוא מחזק אותם ומעודד אותם. הוא קשור מאוד לישיבת מרכז הרב והמקום הראשון שהוא הלך אליו אחרי שהוא נבחר היה לביתו של הרב יעקב שפירא. אפילו רבני צוהר תמכו בבחירה שלו.
בהחלט מדובר פה במהלך שהוא מבחינתי, בתוך המרחב של הציונות הדתית. מעבר לזה, בתוך עבודת בתי הדין הרבני והרבנות הראשית לישראל, אנחנו לא סופרים כיפות סרוגות, אלא מעוניינים להשפיע וללכת בשליחות המדינה והעם. בסופו של דבר המהלך, מבחינת התוצאות שלו, הוא מהלך שיש בו הרבה הרבה פוטנציאל להביא את הרבנות הראשית אל המקום הראוי לה".
לשאלה כיצד יש להכניס את רוח הציונות הדתית לרבנות הראשית הוא עונה "חייב להיות שיח מתמיד בין הגורמים העוסקים בצדדים המעשיים בפוליטיקה, לבין הרבנים הראשיים וכך גם עם ראשי הערים ואנשי השטח. הרבנות הראשית צריכה ויכולה להיות הלב הפועם של עם ישראל, צריכה להיות נוכחת בכל שיח, בכל מחשבה עתידית על פניה של החברה הישראלית. אני חושב שיש פה פוטנציאל משמעותי מאוד להבאת הרבנות למקום הראוי להם".
בימים אלה הוא ממשיך, בשמחה רבה, בתפקידו כדיין. "לחזור לאולם בית הדין ולפגוש שוב זוג שנתון במשבר והנוכחות שלך והקשב שלך מעמידה אותו על הרגליים, זה דבר שאני אוהב לעשות וחשוב לי מאוד. ברור לי שהאתגרים הציבוריים ימשיכו להעסיק אותי, ואני מקווה שאצליח לטול בהם חלק משמעותי בשיתוף עם הרבנים הראשיים שנבחרו".