דבריו של בוגי יעלון שטען שצה"ל מבצע טיהור אתני בעזה, עדיין מכים גלים וגורמים לנזקים אדירים למדינת ישראל. למרבה הזעזוע לא מדובר בפליטת פה, ובראיונות נוספים הוא מסרב לחזור בו, למרות שהדברים מופרכים מיסודם.
1 – מוצא אתני זה לא הסיפור
הבעיה של תושבי עזה אינו מוצאם האתני, אלא האידיאולוגיה וחינוכם מילדות לשנאת ישראל דרך כל מוסדותיהם הרשמיים. רובם המוחלט תמך בטבח ושמח בזוועות, כפי שכבר הרחבנו כאן בעבר.
ההוכחה לכך שלא מדובר בשנאת ערבים או זרים, היא הסכמי אברהם, וכן שותפות הגורל עם העדה הדרוזית כאן בארץ. אנחנו שמחים להיות שותפים עם כל מי שלא מעוניין להרוג אותנו.
2 - פינוי אוכלוסייה מאזור לחימה מגן עליה
לפי המסורת היהודית, יהושע בן-נון שלח 3 אפשרויות לקראת המלחמה: הרוצה לברוח יברח, הרוצה להשלים ישלים, והרוצה להילחם ילחם (ויקרא רבה יז, ו). תפיסת מוסר המלחמה היהודי דוגלת בניצחון מוחלט על הרוע, תוך צמצום הנפגעים במלחמה ככל שניתן – להרחיק תושבים ולאפשר להם לברוח מאזור הלחימה זה חלק בלתי נפרד מהמגמה הזו. הדבר נכון במיוחד כשמדובר באויב אכזרי שטקטיקת המלחמה המרכזית שלו היא שימוש באוכלוסייה האזרחית כמגן אנושי.
הגישה שדורשת להשאירם במקומם בשם "זכויות אדם" כביכול, גורמת בפועל ליותר הרוגים ולהתארכות המלחמה.
גם בקשת מקלט במדינה ניטרלית היא זכות אדם המעוגנת באמנת הפליטים של האו"ם. רבים מתושבי עזה רוצים לברוח ולהגר מהרצועה, ומצרים היא זו שעוברת על הדין הבינלאומי כשהיא חוסמת את הגבול שלה וגורמת להגדלת כמות הנפגעים. היכן ארגוני זכויות האדם שיפעילו את הלחצים שלהם בעניין הזה? היכן ארה"ב שמממנת את מצרים בסכומים אדירים, אך לא טרחה לאלץ אותה לפתוח את שעריה כפי שמחויב?
3 - החטא המוסרי של מדינת ישראל וצה"ל
אם יש בעיה למדינת ישראל וצה"ל זה שהם באופן עקבי מחמירים על הסטנדרטים של הדין הבינלאומי, וחיילינו ואזרחינו הם אלו שמשלמים את המחיר.
ניקח לדוגמה את בוגי יעלון עצמו - בזמן שהוא כיהן כרמטכ"ל בשנת 2003, היתה הזדמנות נדירה לחסל את כל הנהגת חמאס שהתכנסה במקום אחד, ביניהם היו: אחמד יאסין, איסמעיל הנייה, מוחמד דף ובכירים נוספים ימ"ש שהיו אחראים לרציחות המוניות של יהודים. הוא מנע הפצצה יעילה של המקום בגלל חשש לפגיעה בעשרות אזרחים עזתים, למרות שהדין הבינלאומי מאפשר זאת.
בריאיון לתוכנית 'זמן אמת' הוא אמר: "אני מבין שאנחנו ננצח את הקרב הזה עם פצצה של טון, אבל עם עשרות הרוגים נשים וילדים זה כמו לנצח קרב ולהפסיד במלחמה. וההמלצה שלי בשלב הזה היא לא לתקוף". בהמשך ניתנה הוראה לתקוף עם פצצה קטנה יותר, ובעקבות כך כל ראשי החמאס יצאו בחיים.
היום כולנו יודעים על האלפים הרבים שנהרגו, בישראל וגם בעזה, בגלל הבלבול הערכי הזה.
מי שכתב את הספר דרך ארוכה קצרה, בוחר בדרך קצרה שהיא ארוכה – מה שמצטלם טוב ונראה מוסרי בטווח המיידי, למרות העוול המוסרי הגדול שהוא יגרום לטווח הרחוק.
4 - מבחן המראה
יעלון אמר שמה שמשמעותי מבחינתו בהכרעות צבאיות הוא "מבחן המראה": "כשאני בחנתי כל אירוע, אני שאלתי את עצמי שאלה מאוד בסיסית: האם אחרי שאני מאשר פעולה והיא מתבצעת, אני יכול להסתכל על עצמי במראה?" לצערנו מתברר שהמראה בה הוא מסתכל עקומה - היא מונעת ממבט ערכי מעוות, ששם דגש על הרגש הנקודתי ולא על המבט המוסרי הרחב, שמחשב כראוי את עתידה של מדינת ישראל.
בוגי, הוא רק דוגמה אחת. ליקוי המאורות של "לשעברים" שונים מזכיר לנו שיחד עם הקידום בדרגות הצבא אין שום ערובה לתפיסה מוסרית בריאה, פעמים רבות ההפך הוא הנכון.
אנחנו זקוקים למראה אחרת שתוביל את רוח צה"ל – עולם ערכי יציב של תפיסת המוסר היהודי, שהוכיחה את עצמה במהלך ההיסטוריה, וביטאנו את עקרונותיה במאמרים שונים כאן.
אז לא, אין כאן שום טיהור אתני. יש כאן מלחמה צודקת ומוסרית, שכל אדם ישר יכול להסתכל במראה בעקבותיה. הטרגדיה היא שדווקא ה"מוסריות" המזויפת הזו, המיוצגת על ידי בוגי יעלון ודומיו, היא שהובילה לשפיכות דמים מיותרת.
אנו רואים עוד ועוד מקרים שמוכיחים שההתמסרות האישית למערכת הביטחונית במשך שנים ארוכות, אינה מספיקה לבדה. מי שתפיסתו הערכית משובשת עד כדי פגיעה חמורה בחיילי צה"ל בזירת הקרב ובזירה הבינלאומית, אין לו מקום בצמרת מערכת הביטחון של ישראל.
בלי גיבוש עולם ערכי יהודי אלטרנטיבי שיכשיר את הנהגת צה"ל, ניתקל בעוד מקרים עצובים של אנשים שהיו מסורים בעברם להגנה על עם ישראל, וכיום פוגעים בו באופן קשה.
הכותב הוא ראש מכון עולמות, ור"מ בישיבה הגבוהה באלון מורה