
1. סאגת התאגיד אינה טמונה בשאלה המוצגת בפנינו כ'לסגור או לא לסגור?'. זאת לא השאלה החשובה הנמצאת במקום אחר לגמרי.
קל להבין מדוע מדינה דמוקרטית צריכה גוף תוכן שאינו תלוי בגורמים מסחריים ושיקולי רייטינג. בערוצים מסחריים הפיתוי להפיק תוכן שימשוך קהל במהירות בלי לספור את מה שלב הקהל באמת צריך - הוא גדול מאוד. הכסף מונח על נקודות הרייטינג ושיקולים ערכים וחברתיים עשויי להידחק לפינה אם הם מתנגשים חזיתית עם הצורך לכבוש קהל.
2. השאלה החשובה היא כזאת: מי קובע עבור הקהל הרחב (כולנו) את תמהיל התכנים? השאלה הזאת עולה כשמתייחסים לתוכניות אקטואליה ונוטה להתמקד בפוליטיקה, אך השאלה העצומה הזאת נוגעת - לא פחות - לתכנים בידוריים, עלילתיים, מצחיקים ומרגשים. יוצר תוכן טוב עם צוות ותקציב - יכול ליצור סדרה על כל נושא ודמות שבעולם. ובכן, מי מחליט באיזה נושאים לעסוק בסדרות טלויזיה וסרטים ובאיזו מידה וצורה?
בגוף שידור מסחרי - הקהל קובע דרך הרייטינג ולכן גופי מדיה מנסים ללמוד את טעם הקהל ולהביא תמהיל שידביק אותו לתוכן. המשחק ברור. בגוף שידור ציבורי בלתי תלוי - מתבקש שהקהל יקבע את נושאי התוכן ומקבלי ההחלטות המקצועיים יהיו אמונים על גיבוש יוצרים והפקות ע"פ הנושאים המבוקשים. מהפכני, אבל לא מסובך להעמיד מערכת הצבעה פשוטה שבה לכל אזרח יהיה 'סיי'. לא על הביצוע המקצועי, אלא על הנושאים. רק כשכלל הציבור הישראלי יחליט מה הוא רוצה לקבל - יהיה אפשר לנשום לרווחה.
3. במצב התוכן הנוכחי, מערכת האקטואליה ונושאי הסיפורים בסדרות וסרטים - אינם נתונים לשיקול דעתם של כלל הצופים. תהליכי גיוס עובדים וקולות קוראים להגשת הצעות להפקות מתגבשים בתהליכים ידועים, אך הציבור אינו מחליט בפועל את מי הוא רוצה לראות על המסך בתוכניות אקטואליה, איזה סיפורים ודמויות מתחשק לו לראות בסדרות ואלו נושאים יזכו לסרטי תיעודה מושקעים. כמו בכל גוף מדיה, הציבור עוצם עיניים ומקווה שיגיע תוכן שיעניין אותו. השיטה הזאת עובדת בגופים מסחריים שאינם שייכים לציבור.
אך בשירות עבור הציבור - חשוב לעשות מעשה פשוט ולשאול את כלל הקהל הישראלי, לפני הכל: חבר'ה, מה אתם רוצים לראות השנה? את מי אתם רוצים לשמוע? באיזה נושאים אתם רוצים להחכים? באיזו צורה מתחשק לכם לצחוק? רק ככה כל יחיד ויחיד מ'הציבור' עשוי להרגיש שהתאגיד משרת אותו ואפילו מחבק אותו. אתם יכולים לקרוא לזה 'דמוקרטיה של תוכן'. הלוואי והיא תתרחש בגופי מדיה מסחריים ותחסוך המון משאבים המתכלים על השערות לגבי טעם הקהל המשתנה.
4. 'מספר צפיות' זה מושג חמקמק כי הוא מייצג פופולאריות של תוכן מסוים, אך משכיח מאיתנו את השאלה החשובה הנוגעת לגופי תוכן ציבוריים: מדוע מנהלי תוכן, אנשי מקצוע חביבים ומנוסים בתחומם, הם גם בעלי הזכות האדירה לקבוע במסגרות ציבוריות באיזה נושאים יעסקו התכנים שהם מקדמים? ההחלטה הכבידה הזאת; האם יושקעו מיליונים בפיתוח סדרה שמספרת סיפור מהגרים בניחוח בלשי או שהסיפור יעסוק במשפחה תימנית ששולחת את הילד ל'מורי' בשנות השישים? זאת השאלה. האם תוכנית צחוקים תתרחש בשפע יששכר או ב'שפע יששכר מהדרין' על גבול בני ברק רמת גן? כן, גם זאת שאלה ונראה לי שהיא מסקרנת את כולנו...
הכותב הוא עורך ומנהל תוכן, מוזיקאי, יוצר הסרטים "מדריך למתבונן האמיץ" (זמין כעת לצפיה ללא עלות), "אבא עם אלוקים", "רווק עם אלוקים" ועוד.