בצה"ל הוחלט לאפשר למשפחות ששכלו את יקיריהן בקרבות השבעה באוקטובר לשמוע את הקלטות הקשר של יקיריהן.
יהודה דוכן, אחיו של סגן יוחאי דוכן הי"ד שנפל בהגנה הירואית על חמ"ל מוצב נחל עוז, רואה בהחלטה המשך מריחה של המשפחות שעדיין לא מקבלות את הקלטות הקרבות בהם נפלו יקיריהן.
בראיון לערוץ 7 מרחיב דוכן: "מה שהוחלט הוא לתת לנו את ההקלטות שקדמו למתקפה, כלומר 24 שעות שקדמו לשעה שש וחצי בבוקר שמחת תורה. את הקלטות שעות הקרב – וידוע לנו לגבי יוחאי שיש הקלטות של הקרב – לא נותנים ולא אמרו שיתנו לנו לשמוע. אמרו יתנו לנו רק את הקלטות 24 השעות טרום הקרב ואנחנו מרגישים שיש כאן סוג של מריחה, שאומרים לנו שיתנו לנו הקלטות כדי להשתיק אותנו".
"אנחנו רוצים לדעת מה קרה בקרב. אני רוצה לשמוע גם את מה שהיה לפני וגם את אחי בקרב עצמו. יוחאי היה מפקד סיור עד חצות בלילה שלפני ואנחנו רוצים לשמוע אותו. בנוסף, חשוב לנו לקבל את ההקלטות של הקרב עצמו ששם הוא מדבר ומכווין טנק. זה חשוב לנו כמשפחה".
מוסיף יהודה ומציין כי 14 חודשים אחרי תחילת המלחמה, וגם אם אחרי תקופה ארוכ שכזו היו אומרים למשפחות שהנושא עדיין בתיחקור צה"לי הוא היה מקבל זאת גם אם מדובר במה שנראה כסחבת בלתי סבירה, אך כעת, לאחר שמשפחות התצפיתניות קיבלו את הקלטות יקירותיהן אין סיבה שמשפחות החללים לא יקבלו גם הן את הקלטות יקיריהן. לשאלת הפער בין היחס למשפחות התצפיתניות למשפחות האחרות, מעריך יהודה ואומר כי יתכן שהסיבה לכך היא שהם נשאו קול זעקה רם יותר בעוד משפחות החללים המתינו בסבלנות להשלמת התחקירים.
את דבריו מחריף יהודה ומציין כי חמור בעיניו יותר שמשפחות התצפיתניות קיבלו הקלטות שבהן נשמעים גם החללים שבני משפחותיהם לא קיבלו את ההקלטות. למעשה הורי חללים אינם מורשים לקבל הקלטות שהורים אחרים כבר קיבלו לידיהם ושמעו. את הדברים הוא אומר בזהירות ומבהיר שאין בליבו על משפחות התצפיתניות אלא על התנהלות הצבא בהקשר זה. "מדובר בעוול שבו הורה שכול יודע שהורה אחר שמע לפניו את הקלטות הבן שלו".
יהודה מוסיף ומדגיש את חשיבות קבלת ההקלטות גם מעבר לרצון הטבעי של בן משפחה לשמוע את קולו של יקירו שנפל, אלא גם בשל אותו נרטיב שהיה מי שדאג לקבע על הפקרת מוצב נחל עוז והפקרת התצפיתניות, בה בשעה שבמקום התנהל קרב הרואי להגנת החמ"ל והתצפיתניות שבו ולהגנת המוצב כולו. "עם ישראל מכיר את מוצב נחל עוז בצורה מאוד חלקית עד כדי מעוותת. אנשים לא יודעים שלוחמי גולני נלחמו כמו אריות עד הכדורים האחרונים. יוחאי נהרג כשבמחסנית יש לו חמישה או שישה כדורים אחרונים, והיו שלא היו להם כדורים והרגו מחבלים בידיים", הוא אומר ומציין נתונים שנמסרו למשפחתם על מחבלים שהיו בדרכם לישובים וקיבוצים, אך מששמעו את קריאות חבריהם לעזרה במוצב נחל עוז פנו לשם, כך אירע שגלי מחבלים תקפו את לוחמי המוצב ונמנעה מתקפה על ישובים.
"אני מצפה להגינות, ישרות ואמת מהצבא ומכולם. אני חושב שההתנהלות המעוותת הזו, העלמת המידע, ההתנהלות והשמטת המידע, זה מה שהביא עלינו את השבעה באוקטובר. אני מצפה עכשיו לשקיפות מלאה של הצבא מולנו, שיסביר מה יש, מה היה ומה קיים ושלא יכסו על כלום. זה מגיע לנו בזכות ולא בחסד. צה"ל לא עושה לנו טובה", אומר יהודה שקיווה לקבל מידע שכזה מקצין הנפגעים שנמצא בקשר עם המשפחה וכלשונו מחפש בכל דרך כיצד לעזור למשפחה אך נתקל בקירות.
עוד מציין יהודה כי בידי הצבא לא רק הקלטות אלא גם תיעודים מצולמים של האירועים ותחקירים מפורטים שגם אותם בסופו של יום רוצות המשפחות לראות, אך כעת ההתמקדות היא בהקלטות הקשר כהתחלה מתבקשת. "אני מוכן לכבד את צנעת הפרט ולא לשמוע את מי שיוחאי מדבר אתו, בתנאי שגם אותו לא ישמעו אחרים", מוסיף יהודה.