בן זכר!

1. לפני כשנה, אחרי סעודת שבת, יצאתי עם השכן לסיבוב קצר ברחוב כדי 'להוריד את האוכל'. באמצע הרחוב פגשנו חבר משותף; בחור בן למעלה מארבעים, נשוי ואב לבנות שיצא אף הוא להוריד את האוכל ביחד עם בתו הגדולה.

הוא סיפר לנו שלמרות גילו המתקדם ומשפחתו הענפה - הוא לחם בעזה. פניו הקרינו תחושות שליחות אותנטית שריגשה אותי מאוד.

הוא בחור מתוק, ירא שמים, איש משפחה מופלא, מחנך ותיק, נטול ציניות ואזוק עדינות ויופי פנימי. ככה ראיתי אותו. מפה לשם התגלגלנו למשאלת הלב הטבעית שלו: בן זכר. "בטוח יהיה לך בן זכר!", אמרתי בביטחון שאין לי מושג מהיכן הקרצתי. ביארתי את דבריי: "מי שסיכן את עצמו למען אחיו - לא יקבל בן זכר?!", תמהתי. משום מה, היה נראה לי הכי טבעי בעולם שכך יהיה.

2. אתם יודעים איך זה עובד; אנחנו לרוב מקווים למשהו, אבל לא מצפים לו, כדי לא להתאכזב. קטני אמנה אנו ולא חטאנו. הריאליות היבשה חוסמת את עורקנו הרוחניים. הסיכוי לבן זכר, פתאום, אחרי שלוש בנות כשאדם נשוי לא מעט שנים... נו, למרות שאיני חסיד גדול של סטסטיסיקות מחלישות. הקושי להאמין קיים, אך זאת בדיוק הנקודה; לא להתחבק איתו אלא להכיל אותו. ובמקרה הזה: לא להתחיל לערער את האמונה ולתהות איך אני בטוח בדיוק שיהיה לו בן זכר...

3. מפה לשם, עברה כשנה. בשישי האחרון פגשתי את הלוחם המדובר בבית הכנסת. הוא עמד במרחק גדול ממני והניד בראשו לשלום מחויך. היה זה ראש חודש אדר. באזור סיום שחרית הוא נגש לאזור שלי ולחש לי 'נולד לי אתמול בן'. שמחתי מאוד ואז הוא הזכיר לי את הסיפור ההוא בליל שבת שכבר נפרק מזכרוני. "אתה אמרת לי: בטוח שיהיה לך בן זכר - כי מה, מי שמסר נפשו להגנת אחיו - לא יהיה לו בן זכר?!". דמעה איימה לזלוג מעיניי הגבריות. עצרתי אותה. לא נעים. אחר כך, כשסיפרתי לאשתי את הסיפור בבית, בכיתי את ליבי על פניי.

4. איני נביא או בעל מופתים ואיננו יודעים חשבונות שמים, אך לברך ולדבר חיובי באמונה ביטחון - זה חלק מה-DNA שלנו. הלוואי שנדע לברך מהלב זה את זה. תמיד. כשנביט בעין חיובית באופן מלא על היופי הפנימי של הזולת - אולי גם נוכל לנטוע בו ביטחון שיוליד אפילו את הדבר הכי מופלא שגבר יכול לבקש. לצערנו, מחמת ההשפעה הסביבתית (והמדיה הטוחנת מסרים א אמוניים), באופן מסוים, גם מאמינים מוצהרים מאוד הופכים בלי משים לעבדים של הפסימיות והמקריות.

כאילו 'צדיק ורע לו' זאת לא שאלה בלבד - אלא אקסיומה וברירת מחדל. זהו, שלא. סודות החיים, על הטוב והרע, כפי שנכתבו לנו בקריאת שמע, למשל, הם די פשוטים וברורים; תהיה טוב - יהיה לך טוב. כבר את ההורים - ותרוויח. פשוט תעשה טוב עד היכן שרמת הידיעה והיכולת שלך מגעת. ואם טעית - וגם זה עשוי לקרות - אפשר להשתנות, להשתדל יותר להבא. לא צריך לשאוף רגשות אשמה ובושה מוגזמים שמחלישים את כוחנו. 'תעשה טוב ויהיה לך טוב' - זאת ברירת המחדל של 'איך עובדים החיים' גם אם לפעמים יש שאלות גדולות על כך. את זה מוכרחים לזכור ולפי זה לפעול.

הכותב הוא עורך תוכן ומגיש סרטונים וטקסטים, מוזיקאי, יוצר הסרטים "מדריך למתבונן האמיץ" (זמין כעת לצפיה ללא עלות!), "אבא עם אלוקים" ו"רווק עם אלוקים".