תת־אלוף (במילואים) ארז וינר מסמן את הטעות המרכזית של ישראל במלחמה הנוכחית נגד מרצחי חמאס בעזה.
"הטעות הגדולה מאוד שלנו שהאריכה משמעותית את המלחמה היא לא העובדה שנכנענו לאמריקנים בעניין הסיוע כי זה היה מצב שהגבנו ללחץ. הם לא אמרו לנו להעביר את הסיוע לחמאס. גם האמריקנים, כשהם כובשים שטח, מחלקים סיוע באמצעות ממשל צבאי או באמצעות חברת קבלן כפי שהתחילו לעשות לפני כמה ימים בעזה.
לכך הייתה התנגדות נחרצת של הרמטכ"ל הקודם. הוא לא הסכים לשמוע על זה. ברגע שהיית מזכיר את המלים 'ממשל צבאי' הדיון היה נגמר. ניסינו לדחוף כל מיני פתרונות, שחלקם מתממשים בעזה רק בימים אלה. באותה תקופה צה"ל ידע להפחיד את הדרג המדיני ואפילו טען שממשל צבאי יעלה את יוקר המחיה במדינת ישראל", סיפר וינר בראיון מיוחד שמתפרסם בעיתון "בשבע".
וינר, שכיהן בתפקיד מפקד צוות התכנון האופרטיבי בפיקוד הדרום, מ־7 באוקטובר ועד לפני חודשים אחדים מסביר מדוע עד למבצע הנוכחי ברצועה לא הוגדרה מטרה של כיבוש שטחים בעזה והחזקתם לארך זמן. "אנחנו חשבנו שיש ערך מוסף גדול בכיבוש והחזקה של שטח, אבל הרצי הלוי הוא חסיד של שיטת הפשיטות. הוא לא רצה כוחות שיעמדו במקום. אבל בסוף הדרך שהצגנו היא זו שמנצחת טרור. צריך לכבוש, לטהר ולשלוט. רק כך מונעים את התחזקות הטרור בקרב האוכלוסייה".
את הצבא נאלץ לעזוב לאחר קמפיין ארוך נגדו במהלך המלחמה שטען שהדליף מסמכים ושאיבד מסמך מסווג. "הקמפיין נגדי נעשה מתוך האשמות לא מכובדות, תוך שימוש במילה 'חפרפרת', ודובר צה"ל אפילו לא טרח להגיב לעניין הזה. לא הייתי חפרפרת, לא הייתי מדליף ולא העברתי מסמכים מסווגים לאף אחד. לכל אורך המלחמה לא דיברתי עם התקשורת, בניגוד גמור לחלק גדול מעמיתיי ובניגוד לאלה שהדליפו מחדרי המשא ומתן בדוחא ופגעו בביטחון המדינה ובשלום החטופים.
שוחחתי אך ורק עם בעלי תפקידים שיש להם את הסיווג הביטחוני המתאים - כמו חברי הקבינט ושרי הביטחון. מדוע? בגלל הניסיון המבצעי הארוך שלי בלחימה בטרור בכלל וברצועת עזה בפרט. לקחתי חלק בכל המבצעים של צה"ל מעופרת יצוקה ועד היום. עבדתי עם כל האלופים. לכן העמדה שלי הייתה ייחודית וכך גם הידע שלי. זה לא שאני עוקף מישהו. זה לא שהתקשר אליי שר ואמר לי 'תעשה כך או אחרת'. זה לא קרה ולא קורה. אבל כשהולכים לדיון בקבינט, ואתה מבין שהמטה הכללי נעול על משהו שגוי, ואתה מכיר את המציאות טוב יותר ולומד ממערכה למערכה, אתה אומר את זה. אתה לא חייב לקבל את דעתי, אבל תשמע אותה. הרבה פעמים קיבלו את דעתי - אבל באיחור. למשל התוכנית שהנחנו לפני יותר משנה, אם הייתה מבוצעת - המלחמה כבר הייתה נגמרת היום", הוא מדגיש.
לשאלה מה ההשפעה של קמפיין החטופים על המלחמה הוא משיב "ההשפעה היא אקוטית. יש שני דברים שגרמו למלחמה הזאת להתארך. האחד הוא הסיוע ההומניטרי תוך סירוב להחיל ממשל צבאי, והשני הוא קמפיין החטופים. אני לא בא בשום ביקורת כלפי המשפחות. מי שעומד מאחורי הקמפיין מונע יותר מאג'נדות פוליטיות. זה יותר קמפיין אנטי־ממשלה ואנטי־נתניהו מאשר בעד משהו. לא מעט קציני צה"ל לשעבר עומדים בראש הקמפיין ומערבים אג'נדות פוליטיות בשיקולים מבצעיים. לא יכול להיות שמי שמנהל את המשא ומתן כל הזמן טוען שצריך לתת יותר. ניהול משא ומתן זו גם אומנות וגם לבוא עם אג'נדה".
וינר מתייחס לסוגיית הקצונה הבכירה הדתית ולשאלה האם יש לדעתו מגבלה לקצינים דתיים להתקדם. "אין תקרת זכוכית, אלא רתיעה או מנגנון הגנה של המערכת מפני כל מי שחריג. המערכת אוהבת יס־מנים, מי שהולך בתלם, ופחות את הצבעוניים. צה"ל לא המציא את הגישה הזאת ורואים אותה גם בצבאות אחרים. הרבה פעמים החבר'ה הדתיים מגיעים עם חשיבה, יצירתיות, אמונה בצדקת הדרך, וגם בצורה שבה חונכנו ולמדנו את הלימוד הפלפולי של הגמרא. זה עניין משמעותי. מלמדים אותך להקשות ולשאול ולא לקבל הכול כ'כזה ראה וקדש'".
לדעתו, האלוף דוד זיני, מתאים וראוי לתפקיד ראש השב"כ. "ראיתי מפקד שיודע להתמודד כמו שצריך עם אירועים משבריים. ב-7 באוקטובר הוא הגיע לדרום מרמת הגולן, הרבה לפני אלופים אחרים, שלא הגיעו עד היום. יש ארגון מעולה, שבעיקר בגלל הראש שלו הלך בדרך עקומה קצת, ואני יודע שלא מעט אנשים מהארגון חושבים כך. יגיע מישהו שייקח את העסק למקום אחר בזכות ההסתכלות שלו מבחוץ. אז הוא פחות מבין במודיעין? יש בשב"כ מספיק אנשים שמבינים במודיעין. גם רונן בר הבין במודיעין וזה לא עשה את המציאות טובה יותר. במציאות הנוכחית צריך חשיבה אחרת, ובהקשר הזה מדובר במינוי טוב וראוי".
הוא גם חושב שהרטמכ"ל שגה כששחרר את עופר וינטר מצה"ל במהלך המלחמה. ""לגיטימי שהרמטכ"ל יחליט שהגיע הזמן שקצין מסוים ישוחרר או לא יקודם. בתחילת המלחמה עופר היה בבית בלי תפקיד. עם הניסיון והיכולת המבצעית שלו זה לא מפקד שאתה משאיר בחוץ במלחמה. זה מפקד שאתה מביא אותו, לדוגמה, להחליף את מפקד אוגדת עזה שכשל בתפקידו ב־7 באוקטובר, או לכל תפקיד אחר שנראה לך נכון. זה לא קרה, דאגו שהוא יישאר בחוץ. ואני חושב שזו טעות. כשהתחיל גל ציבורי של ביקורת ושאלו 'איפה וינטר', הרמטכ"ל קרא לו ושחרר אותו משירות. מה בער לו? לדעתי זה פסול ושגוי".