1. אין צורך להיבהל מהתדר המיני המונח לעיתים באופן ישיר או סמוי ברחובות ובמסכים. בסך הכל מדובר באנרגיית חיים מופלאה שנועדה לקיים את העולם.
חשוב לזכור שעל זה הסיפור יושב גם אם רבים שבויים בתודעת שקר הגורסת שהמשחק על התדר המיני הוא 'סתם כיף אנושי', מושך, מהנה, עם אופציה שולית, מתישהו, איכשהו, אולי, כשנרצה ויסתדר - לקיים את העולם ולהביא אליו חיים חדשים.
2. האמת נמצאת במקום הפוך לגמרי: האנושות קבלה אנרגיית חיים חזקה כל כך וממגנטת - כדי שבני אדם יבצעו את התסריט השמיימי ויקיימו את העולם על אפם ועל חמתם. כמובן שאיש אינו אוהב שמישהו 'מכריח' אותו לעשות משהו שנראה לו קשה. כל שכן היום כשהמושג 'משפחה' סובל מיחסי ציבור גרועים. אך בכל זאת מדובר באנרגייית חיים עם מגנט על. מה עושים?
אפשר לומר שזאת שאלת השאלות שממנה נגזרות שלל בעיות הצומחות החל מגיל הבשלות ועד חיי הבחרות, הרווקות המאוחרת והנישואין. גם התפישות הטהורות מאותגרות בעצמן ולא בגלל 'השפעות זרות' דווקא, אלא מעצם התנגשותן בטבע.
3. בעבר הלא רחוק (למרות שלל בעיות), האדם היה קשוב לטבע. גוף האדם היה מגיע לבשלות והאיש או האשה היו מוצאים את עצמם נשואים, איכשהו. אל תשאלו אותי איך. לפעמים לאיש היו כמה נשים. בין לבין הוא לא היה חשוף לתדר מיני המוני וחי את חייו במקומות שקטים יחסית. התוצאה: אנרגיית החיים העצומה נותבה להקמת משפחות גדולות ופרנסתן. שווה לזכור את המצב הטבעי הזה כדי להבין את המקום בו אנחנו נמצאים. בזמן הזה, גם אדם רוצה 'ללכת לפי הספר'; מתחתן בגיל צעיר מקים משפחה עם אשה אחת - עשוי למצוא את עצמו מול קשיים לא מדוברים שלפעמים באים לידי ביטוי, באופן ישיר או עקיף - במשברים זוגיים וצפונה, לצערנו.
4. לא בחרנו את הדור אליו נולדנו ואין טעם להתגעגע למצב טבעי יותר. זאת האנושות העכשווית ואין לנו אלא לייחל להתחברות לטבע ותוך כדי לחבק באהבה את מה נדרש מאיתנו בזמנים המודרנים האלה. אנרגיית החיים, מטבעה, מבקשת לקיים את העולם. בקונספט החיים הנוכחי, כשלא מתאפשר לאנרגיית החיים לפעול באופן פיזי, מסיבות מגוונות, עלינו לנתב אותה, כולל התשוקה והרצון העמוק ליצור - גם למקומות אחרים שיש בהם קיום העולם ויצירה, גם אם לא במובן הקמאי.
5. אנו חיים בעידן עשיר מבחינת האפשרות ליצור וללמוד ליצור. לצערנו, רבים מאיתנו לא התרגלו ליצור והם אינם מאמינים שהם מסוגלים ליצור משהו. בעיניהם היפות, רק 'יוצרים' הם 'יוצרים' ואילו הם - 'משעממים את עצמם' ואין להם בעולמם אלא דל"ת אמות של צריכת תוכן פאסיבית. זהו, שלא. אנרגיית החיים הטמונה בקרבנו רוצה שנשמח בה ונעשה איתה משהו שיש בו תכלית קיומית. יצירה 'רצינית' שעושה טוב ליוצר ולאחרים, במגוון תחומים (נגינה, אמנות, קדרות, כתיבה) - היא אחד הדברים הקרובים ביותר לנתיב בו נוסעת אנרגיית החיים שלא מתאפשר לה להתממש כבדורות קודמים.
אך בזמנים ההם - לא הייתה אפשרות ליצור, כמו היום. האם זה מקרי? בעיניי, רק אלוקים יכול ליצור את התסריט היפהפיה הזה: חברה שמשתנה, אנשים המתרחקים מהטבע ולא מצליחים להתחבר בפשטות כמו פעם ומאידך כל אחד יכול ליצור, לשם שמיים. בידינו הבחירה; האם ללכת סחור סחור ולתפוס את אנרגיית החיים בצורה נטולת משמעות ומתסכלת ש'אינה מותאמת לטבע האנושי' לכאורה ולסבול מבעיות ישירות ועקיפות הצומחת מכך, או לאזור חלצינו ולהבין שנדחקנו לפינה ועלינו ליצור, כדי לחיות טוב. בתווך יהיו כוחות חזקים שידחפו אותנו להישאר לעד צרכני תוכן שאינם יוצרים. הם תמיד רצו אותנו קטנים וטיפשים ועשו מזה הון.
הכותב הוא עורך תוכן ומגיש סרטונים וטקסטים, מוזיקאי, יוצר הסרטים "מדריך למתבונן האמיץ" (זמין כעת לצפיה ללא עלות!), "אבא עם אלוקים" ו"רווק עם אלוקים".