מועצת חכמי התורה של ש"ס פרסמה הערב (רביעי) את החלטותיה מישיבתה שהתקיימה בה הוחלט כי ש"ס תפרוש מהממשלה באופן מיידי בשל "רדיפה נגד בני התורה", אך לא תפרוש מהקואליציה ולא תשתף פעולה עם מפלגות השמאל.
בהודעה הרשמית נכתב כי "במצב הנוכחי לא ניתן לשבת בממשלה ולהיות שותף עמה, כאשר בני התורה נתונים למרמס". עם זאת, הודגש כי "אין מקום לשום שיתוף פעולה עם מפלגות השמאל והאופוזיציה להביא להכתרת מועמד שלהם לראשות הממשלה".
במקביל, חברי הכנסת הונחו להישאר בתפקידיהם בוועדות הכנסת. לפי גורמים במפלגה, מטרת ההחלטה היא לשדר מסר ברור בנוגע לחשיבות חוק הגיוס עבור ש"ס, מבלי להוביל להפלת הממשלה באופן מיידי.
בהחלטות המועצה נמתחה ביקורת חריפה על חבר הכנסת יולי אדלשטיין, נציג הליכוד, שהוגדר כמי שחזר בו מהסכמות והוסיף "דרישות דרקוניות", וכן על הצבא והיועצת המשפטית לממשלה בשל קידום "תכנית אכיפה" כלפי בני ישיבות.
הרבנים שיבחו את יו"ר ש"ס, אריה דרעי, וחברי הכנסת ינון אזולאי ואריאל אטיאס על מאמציהם לקדם את חוק הגיוס, וקראו להם "לא להרפות" ולהביא לחקיקת החוק עד כנס החורף של הכנסת.
הרבנים קראו לראש הממשלה לפעול לעסקת חטופים, "מועצת חכמי התורה פונה בקריאה דחופה לראש הממשלה נתניהו, ומפצירה בו לעשות את כל אשר ביכולתו כדי להביא בהקדם עסקה לשחרור אחינו החטופים, הנמקים במנהרות חמאס כבר 650 ימים! ונמצאים במצב של סכנת נפשות ופיקוח נפש מיידי. מועצת חכמי התורה מורה לנציגי שייס וליו"ר התנועה הרב רבי אריה דרעי, לעמוד בעניין זה לימינו של ראש הממשלה, ולסייע לו ככל הניתן על מנת לקדם את שחרור החטופים במהרה".
ה'מועצת' חיזקה את ידי נציגי המפלגה, וקראה לבני הישיבות להוסיף עמל בתורה ולהתרחק מהעיסוק הציבורי, תוך אמונה כי "ככל שנתחזק - יתבטלו כל הגזירות".
ראש האופוזיציה יאיר לפיד הגיב: "במדינת ישראל יש החל מהיום ממשלת מיעוט. ממשלת מיעוט לא יכולה לשלוח חיילים לקרב. ממשלת מיעוט לא יכולה להחליט מי יחיה ומי ימות. אין לה סמכות, אין לה זכות. היא ממשלה לא לגיטימית. למדינת ישראל יש אתגרים גדולים והחלטות גדולות שהיא צריכה לעשות. הגיע הזמן לבחירות. עכשיו".
מוקדם יותר השבוע הודיעה מפלגת יהדות התורה על פרישה מהממשלה וחבריה התפטרו מתפקידי השרים ומהוועדות. במרכז המשבר שהוביל את יהדות התורה לפרוש מהקואליציה עמדה מחלוקת יסודית על אופן המעקב אחר תלמידי הישיבות.
הנושא שעורר את המתח הגדול ביותר היה דרישתו של יו"ר ועדת החוץ והביטחון יולי אדלשטיין להתקין מערכות ביומטריות בכניסה לבתי המדרש.
המכשירים נועדו לרשום נוכחות יומית של לומדי התורה שזוכים לפטור מגיוס במסגרת סטטוס "תורתו אומנותו". מטרת הרישום הייתה לוודא שאלה שנהנים מהפטור אכן מקיימים את התחייבותם ללימוד קבוע בישיבה.
נציגי המפלגות החרדיות ראו בדרישה זו פגיעה חמורה בעצמאות עולם הישיבות. מבחינתם, מדובר בכפיית מנגנון פיקוח ממלכתי על מוסדות דתיים שמנהלים את עצמם כבר מאות שנים.
אדלשטיין, שהבין את ההתנגדות אך לא היה מוכן לוותר על מהות האכיפה, הציע לנציגי החרדים לשמוע הצעות חלופיות. הוא הבהיר שהוא מוכן לדון בכל פתרון שיבטיח מעקב אפקטיבי על קיום הלימודים, אך לא לוותר על עצם הפיקוח.