א. אני מוכרח לפתוח בכך שאני מבין אותך מאוד.
הייתי באותו מקום פעמיים (בתשע"ג ובתשע"ה) אם כי לא היו לי ציפיות וממילא גם לא אכזבות.
היה לי ברור שלא נעבור, אבל היה סיכוי קטן שכן.
הפעם היה ברור מראש שאין שום סיכוי בעולם.
ב. לא היה צורך בנבואה כדי לדעת זאת.
מי שמכיר את אנשי עוצמה ועקב אחרי החתימה שלי בשבועות האחרונים ידע בדיוק איך זה ייגמר.
במקום להקשיב היו שהעדיפו לזלזל.
במקום ללמוד מניסיונם של אלו שהיו שם ויודעים לאן כל זה מוביל, היו שהעדיפו לפנטז ללא כל קשר למציאות על תוצאות אחרות.
ג. בניגוד לשקרים ולהבלים שהופצו כאן נגדי ובמקומות אחרים,
רציתי מאוד לראות את עוצמה בפנים.
כמו שכבר כתבתי בעבר, רציתי אפילו יותר מאשר ראשיה.
הם היו מוכנים להישאר בלי כלום רק בשביל להיות הכי צודקים, במקום להבין שפוליטיקה היא אומנות האפשר.
עשיתי ככל יכולתי כדי שיחתמו לפני הימין החדש (ובבחירות הקודמות - כדי שיחתמו עם האיחוד הלאומי לפני הבית היהודי).
מתוך הבנה שבשלב הבא ערכם רק ירד.
הוא יכל לחתום לפניהם ולקבל מקום 4/5 משוריין כפי שכתבתי כמה פעמים.
הוא שיקר והספין בלי סוף ובסוף נותר לבד.
הם לא מבינים מהו מו"מ פוליטי, ובצער אומר שאולי אפילו טוב שנשארו בחוץ.
מי שלא מבין איך מתנהלת פוליטיקה - מוטב שלא יהיה חלק ממנה.
הם ניסו לשחק כאילו יש להם חלופות טובות יותר (אורן חזן, הצל, זהות, שקד, נעם ואפילו יהדות התורה)
כשבפועל לא היה להם שום דבר אחר ביד.
במצב כזה, לוקחים מה שיש ולא שואלים אם זה הוגן.
ככה מתנהל מו"מ.
איתמר חשב שהימין החדש ידרוש יותר ואז יחזרו אליו.
הוא הימר - וטעה. אחרי שחתמו עם הימין החדש לא נותר לו דבר.
גם אחרי נותר לו מקום 8 בלבד, היה עליו להכיר שהפסיד במשחק וקבל את תוצאות.
במקום להפסיד בכבוד, הוא החליט לשרוף את המועדון.
ראשי - ופעילי - עוצמה היו עסוקים בלהיעלב ולשחק משחקי אגו,
במקום לקבל את התרחיש האפשרי היחיד שהיה מכניס אותם סוף סוף לכנסת.
הם שיחקו בהכל או כלום ונשארו ללא כלום.
במקום ללמוד את הלקח, הם מאשימים את בצלאל.
במו"מ פוליטי השאלה היא לא כמה אתה שווה, אלא כמה אתה יכול להשיג.
בפוליטיקה לא משנה כמה אתה שווה אלא כמה אתה יכול לקבל.
מי שמנסה להשיג מה שצודק לדעתו שישיג ולא מתפשר - נשאר בלי כלום.
לכן לפעמים מפלגה קטנה שמהווה לשון מאזניים,
מקבלת יותר ממפלגה גדולה ממנה שיש לה חלופות אחרות.
ה"התנשאות" היא של איתמר, שלא מתבייש לאחר המהלך חסר הסיכוי והאחריות שלו,
להאשים אחרים במקום את עצמו.
הוא ניהל מו"מ כושל, וניסה לדרוש דרישות שלא היה אפשר למלא (משלל סיבות ואכמ"ל).
שאלו כאן בעבר האם בצלאל היה מקבל הצעה מעליבה כמו שהציע לאיתמר.
ברשותכם אשאל: נניח שזו היתה האופציה היחידה שלו, הוא היה שורף את המועדון ורץ לבד?
דומני שהתשובה ברורה.
זה ההבדל בין מי שמבין את המשחק למי שלא.
מי שלא מבין את המשחק - שלא ישחק.
ג. אני ממליץ לא להסתכל על התוצאות בסך הכולל אלא להמתין לפילוח הקלפיות.
מצביעי זהות הם נעלם גדול ולא ברור אם עברו לליכוד (שנחלש) לימינה (שלא התחזקה יותר מדי) או לעוצמה.
בהנחה שכפי שטענו כאן שוב ושוב עוצמה קיבלה מנדט ויותר מכך ממצביעי זהות בפעם הקודמת -
היא הביאה לאיחוד הימין כמנדט או מנדט וחצי.
לא היתה שום הצדקה לתת לה יותר ממקום אחד ראלי.
ד. אני חושב שהוכח, שגם בלי ה"הסתה" נגדם, וגם אם - כפי שהציעו כאן -
הייתי עובד קשה בשבילם, הם לא היו עוברים. לא היה שום סיכוי בשום שלב שיעברו.
למרות הזדהותי האידאולוגית איתם, העדפתי לנהוג באחריות.
אולי זה ההבדל המהותי בין איתמר לבצלאל: האם משיגים מה שאפשר או מנסים להיות צודקים ולהפסיד הכל.
איני רואה הבדל אידאולוגי כרגע בית האיחוד הלאומי לעוצמה יהודית.
אני מקווה שלפחות הצלחתי להציל כמה קולות ואולי ימינה תקבל את המנדט ה-8 שיתן לה יתרון ברור על הימין החדש.
ה. איתמר השאיר אחריו אדמה חרוכה.
מאנשי בצלאל שמעתי שאחרי ההתנהלות המכוערת שלו - אין להם שום עניין לנהל איתו מו"מ בעתיד.
מי שלא יודע לשחק, להפסיד ולהתנהל לפי הכללים - שלא יתפלא אם לא רוצים לשחק איתו.
במצב כזה, סביר שאם ירוץ לבד יקבל הרבה פחות ויחטוף הרבה יותר. הם ירוויחו את רוב קולותיו גם בלעדיו.
ו. בניגוד לשקרים וההבלים, לא קיבלתי מעולם ולו שקל על ההודעות שלי כאן.
פעלתי - בדיוק כבמערכות הבחירות הקודמות - בהתנדבות מלאה.
