לאחר שהגיע למאה תגובות,
אני מרכז כאן את הנקודות אליהן הגיע עד כה:
על פניו אתה יכול למצוא קשרים בין גישות שונות ומנוגדות - אקטואליה וחדשות
לא התייחסת לעיקרי הדברים - - אקטואליה וחדשות
אגב, אני מבין שהם מזוהים עם הציונות הדתית? - אקטואליה וחדשות
אין הרבה כ"כ ובעיקר אין יישום מעשי בחיים של הדברים - אקטואליה וחדשות
עניתי לך כבר - - אקטואליה וחדשות
וביחס ל- @הסטורי
אמרתי "כנראה" יותר ממך... - אקטואליה וחדשות
אז למרות שאינך מכיר אותו - - אקטואליה וחדשות
אפשר לראות כאן הרחבות שקצת שופכים אור:
https://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?cat_id=38&topic_id=2729452&forum_id=19616
וגם כאן:
https://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=1259138&whichpage=&forum_id=1364#R_15
לגבי זהות-אינני יודע מה דעתו של הרב דיויד (בל"נ אנסה לעשות בירור...)
כן לננקתי לך טור המביא את דעתו של הרב הוטנר על עקרונות דומים, מלננק שוב:
עיון: "דת ומדינה", עבר-הווה-עתיד, אוהדים-מתנגדים ועוד... - אגודה אחת
לגבי הרב הנזיר והרב חרל"פ:
האם באמת שניהם שמו דגש על א"י ופוליטיקה כמו הרצי"ה?
כי למיטב ידיעתי, הרב הנזיר לקח יותר את הצד של הפילוסופיה האלוקית שמתבטאת בספר "אורות הקודש" שיצא בעריכתו, והרב חרל"פ לקח יותר את הצד של "עבודת ה'" רוחנית, האם אני טועה?
גם במקומות המעטים בהם הביא מדברי הראי"ה,
לא היה מוכן אפילו לציין מי אמרם.
אגב - הרבנים קוק שציטטת ממילא ישרו קו עם אגו"י ודגה"ת בכל ענייני הציבור וא"י -
דבר שהוא עצמו סילוף משנתו מכל וכל.
לא מהם נלמד מה היתה הנהגתו בנושאים אלו.
הודית כבר שבנושאים הללו הרב הוטנר מלכתחילה חלק על הרב.
אם כך, מאי נ"מ מה היתה עמדתו בהם ולמה הצה"ד צריכה לקבל אותה?
הרב חרל"פ והנזיר הסתלקו לבית עולמם לפני שהחל המאבק על שלמות הארץ.
מ"מ, הם נותרו עם הרצי"ה במרכז הרב עד סוף ימיהם.
דומני שאיני צריך לפרט על פעולותיהם ועמדותיהם של בנו וחתנו של הנזיר בנושאים הללו.
וכן בנו וחתנו של הרב הנזיר...
מול הרב הוטנר וקרובי משפחתו של הראי"ה-זה ודאי לא פחות ממחלוקת לכל הפחות...
ועוד לא דברתי על הז'אנר של הרב שג"ר והרב פרומן, (שכמעט כל מי שמסתכל מבחוץ ללא דעות קדומות רואה שהם במידה רבה הממשיכים האמתיים של הראי"ה)
לגבי השאלה באיזו מפלגה תומכים קרוביו של הראי"ה?
נראה, שהם סוברים בגדול כמוהו, שבכל תהליך יש גם ניצוצות ואורות, אבל עדיין סוברים שמבחינה מעשית יש להתרחק מהחילונים, ואין לקדש בפועל את המדינה ומוסדותיה,
(כפי שהראי"ה בעצמו אומר בהרבה מקומות, שלא תמיד הדרך הנכונה מעשית היא לחפש את הניצוצות ולפעמים צריך הבדלה)
אני אישית, רואה את עצמי תלמידו של הרב קוק בעיקר דרך הפריזמה של הרב שג"ר,
הסיבה שהבאתי את הרב הוטנר וכו' היא כדי להראות שתורת הראי"ה היא לאוו דווקא כפי שמפרשים אותה הרצי"ה ותלמידיו...
אם אתה מחשב "עם מי נשארנו" - חשב כך לשני הצדדים.
אני מבין שמהרב ישראלי והרב נריה אתה מעדיף להתעלם.
ב. לגבי הרב פרומן - 
מצטער. אין לי תגובה אחרת.
דרכו של הראי"ה היתה להתרועע עם פורעי תרפ"ט. בול.
ג. במה שונים הרב הוטנר ושאר הרבנים שהזכרת
מממשיכי דרכם של הרבנים שחלקו על הראי"ה?
איפה באה אצלם לידי ביטוי מחלוקת כלשהי בנושא זה או אחר,
שעמד במרכז הביקורת על משנת הראי"ה בחייו?
ד. אי אפשר להתכחש לכך שהרב הלך בחייו יד ביד עם המזרחי,
למרות שהיו לו אי-אלו הסתייגויות ובכל מקרה ודאי לא עם אגו"י.
ה. גם אם נניח שיש ביאורים אחרים למשנת הראי"ה,
הציונות הדתית לא קיבלה אותם אלא את הרצי"ה.
למה אתה מנסה ללמד אותה מה היא,
אם אתה עצמך מודה שאינך מקבל את דרכו?
א. בעיני הרב הוטנר, מי היה "גדול תלמידי הראי"ה" בעת שנסתלק הראי"ה?
ב. הדיון שלנו נסוב על ענייני הנהגת כלל ישראל בא"י.
אם ב"נקודה שלו הוא חולק עליו" - שלא יתיימרו הוא ותלמידיו
לקבוע כיצד היתה הנהגתו הציבורית בסוגיות הללו.
זה לא רק הרצי"ה, אלא גם הנזיר, הרב נריה, הרב ישראלי ועוד מגדולי תלמידי הראי"ה.
כולם לא הבינו חוץ מהרב הוטנר שבכלל מלכתחילה לא קיבל את העמדה הזו,
ומסקנתו מתורת הראי"ה היתה ללכת להקים ישיבה באמריקה...
ג. במה שונים הרב הוטנר ושאר הרבנים שהזכרת
מממשיכי דרכם של הרבנים שחלקו על הראי"ה?
איפה באה אצלם לידי ביטוי מחלוקת כלשהי בנושא זה או אחר,
שעמד במרכז הביקורת על משנת הראי"ה בחייו?
ד. לשיטתך, בכל מקרה הציונות הדתית קיבלה את הרצי"ה ולא את הראי"ה.
למה אתה חושב שאם למדת את הראי"ה אתה יודע להגדיר אותה?
ממילא מופרך גם שאתה מנסה ללמד את הציונות הדתית, תלמידת הרצי"ה,
מה העמדות שלה, כאשר אתה מכחש לחלוטין למשנתו.
למה אתה מתיימר להגדיר אותה?
ולמה אתה חושב שאמורה להיות התאמה בינה לבין כתבי הראי"ה,
אם ממילא רבניה מסלפים אותה?
ה. מופרך יותר שאתה מציג עצמך כתומך של מי
שכבר שנים טוען שהוא לא "הציונות הדתית"
ועושה ככל יכולתו לבודד עצמו ממנה,
ומאידך מנסה ללמד את הציונות הדתית מי היא ומה היא.
ו. מופרך לא פחות שאתה דורש מהבית היהודי והאיחוד הלאומי,
לא רק להתאחד ביניהן, אלא גם להתאחד עם זהות -
שלא הצליחה לשמור יותר ממערכת בחירות אחת על אחדות פנימית בתוכה,
ומצפה מהן להכיל את מי שלא הצליחה להכיל את חלקיה (וכמובן, היא תכיל אותן...).
לא זו בלבד, אתה דורש שתכיל גורמים שהתפיסות ביניהן רחוקות יותר,
מאשר התפיסות בין זהות לבין פורשיה.
כאילו שפייגלין בכלל ירצה להיות חלק ממנה,
ולהצטרף למפלגה "מגזרית" - אחרי שנים של בידול ממנה וזלזול בה.
ז. אתה בכל מקרה לא הצבעת לאיחוד הימין אלא לזהות
ואתה לא בכיס שלהם גם אם יעשו פריימריז... על מי אתה מאיים בדיוק?
ח. גם בבית היהודי וגם באיחוד הלאומי רואים צורך בפריימריז.
אם יוצאים לבחירות בעוד שבועיים אין לכך כל היתכנות.
ממילא אין שום טעם בעצומה הזאת.
ט. כאמור, החותמים - אלו מהם שהצביעו לבית היהודי -
לא מענישים את עסקני המפלגה אלא את עצמם, בעיקר.
מובן מאוד למה זה לא מזיז לך.
אתה לא חלק מהציבור הזה בכלל.
י. מי שמגיע מבחוץ, מוטב לו שילמד מאלו שגדלו כך,
ולא ינסה לראות מה שלא רואים מבפנים.
אחרת הוא יראה משהו שונה מהדבר האמתי.
הדיון המשיך כאן:
על עצמו לדורותיו
האמת מצידי שהרמבם יתדברר שעבד אלילים. זה לא משנה לכלל ישראל ולנרטיב של הרמבם
אדם בסידני תקף כמה אנשים. העובדה שאביר המוסר, נציג הקב"ה עלי אדמות, הממונה על המצפון נשאר בשוויון נפש ולא פתח על זה שרשור מעידה על כשל מוסרי עמוק.
ומציג את עצמו כאן כשומר מצוות...
מן המעט שנדרש ממנו הוא שיתאפק מתגובותיו "המחכימות" עד מוצאי יום טוב שני של גלויות.
הוא תקע יתד אי שם בין סידני למלבורן ומפיץ רעל קפלניסטי בתפזורת כמו פצצות מצרר.
נזק מדיני זה החומרים שהוא מקושש מן הגורן הקיצון שמאלני ומן היקב הקפלניסטי כדי לעשות מהם צימעס בטמפל שהוא חבר בו, לאחר תרגום כמובן לשפת המקום. לא מפיו אנו חיים
ליהודי אוסטרליה
העובדה שהוא בחר לחיות באדמה טמאה, שלא מתאימה למצוות התורה בשום צורה, היא כמובן היסוד שמביא אותו לעבירה גוררת עבירה, אבל לא בזה עסקתי כאן.
אקלים ים תיכוני, אבל עונות הפוכות
איך אתה יכול לא להזדעזע מאירועים אלימים ביבשת שלך?!
עם ישראל משחרר את צפון הגליל ומי שירא ורך הלבב - ישוב לביתו ולא ימס את לבב אחיו, בשטח או בפורום, כלבבו.
ביומיים האחרונים מתנהל ויכוח ער סביב המהפך בנחל העוג'ה: מי באמת חתום על ההישג? האם אלו נערי הגבעות ואנשי החוות ששינו את המצחאות במקום בגופם, או הפוליטיקאים שדחפו להכשרת המקום ברמה המדינית?
האמת היא שהוויכוח הזה פשוט מיותר. מי שמכיר את המציאות בשטח יודע שזה אף פעם לא "או זה או זה". התהליך תמיד עובד באותה הדרך: השטח גורר את הממשלה. לפני שהנושא בכלל הגיע לשולחנות הממשלה, היו שם האנשים שפעלו בשטח.
קחו למשל את ח"כ צבי סוכות, עוד לפני שנבחר לכנסת, הוא ופעילים נוספים היו שם, יצרו נוכחות והעלו את הנושא למודעות. הוא לא עשה את זה כח"כ, אלא כפעיל בהתיישבות. אילולא הפעילות העקשנית הזו ושל צעירים טובים נוספים, נחל העוג'ה לא היה מגיע לסדר היום הממשלתי, וממילא לא היה מטופל.
זהו דפוס חוזר שאנחנו רואים פעם אחר פעם בהתיישבות: בהר עיבל יש כבר שנים של תפילת שחרית בכל יום שישי, בכל מזג אוויר. בשנתיים האחרונות הצטרפו אליהם שני אברכים שהגיעו ללמוד במקום מדי יום, הם אלו שסללו את הדרך לאישור הממשלתי ולהקמתה של ישיבה במקום בשבועות האחרונים, בדרך להקמתו גם ישוב קבע חדש.
בחומש, העמידה האיתנה של בחורי הישיבה על ההר, למרות כל הפינויים והקשיים, היא זו שהובילה בסופו של דבר את המערכת הפוליטית להכשיר את המקום. כך גם בתנופת החוות. בהתחלה זה לא התקבל בעין טובה, אבל לבסוף הנוכחות היהודית היא זו שקובעת עובדות בשטח ומונעת השתלטות זרה.
הנוסחה פשוטה: התמדה מביאה הכשרה. ברוב המקרים, זה מתחיל בחיכוך. בהתנגשויות מול רשויות החוק או מול ניסיונות של ערבים למנוע מיהודים לשוב לאדמתם. אבל בסופו של יום, העקשנות הזו היא הדלק של המערכת המדינית. אילולא הצעדים הראשוניים והנועזים של אנשי השטח, הממשלה לא הייתה זזה. ואילולא הגיבוי הממשלתי וההכשרה המשפטית, זה לא היה הופך למציאות קבועה בשטח.
לכן, המראה של פוליטיקאים הממהרים לשגר את עוזריהם לצייץ בטוויטר (ללא גילוי נאות על עבודתם אצל אותם פוליטקאים) כדי לתבוע בעלות מלאה על ההישג, הוא לא רק מביך אלא גם מנותק מהמציאות. הניסיון לצייר את המהפך כאילו נולד בהשקעה כספית חוטא לאמת ההיסטורית של ההתיישבות.
מי שמתהדר בכך שוכח את אלו שישנו בשטח בתנאים לא תנאים, מפספס את העיקר: הקרדיט אינו שייך בלעדית לאיש. במקום מלחמות קרדיטים מיותרות, כדאי להכיר במנגנון שעובד, אותו שילוב כוחות שבו החלוצים בשטח הם אלו שפורצים את הדרך וקובעים את העובדות, והמערכת הפוליטית היא זו שמגיעה בעקבותיהם כדי לתת את החותמת הסופית. זו השיטה - והיא עובדת.
למה נתניהו היה צריך להוציא שעתיים לפני ההודעה הרשמית על כך, הודעה מיוחדת על השארתו של אגמון "עד למציאת מחליף (שכבר נמצא)" ולחטוף כל כך הרבה תגובות (הזויות, אבל זה לא משנה) מבפנים?
אנשים יקראו לזה שהוא רוצה 'לשלות בסדר יום', אני קורא לזה שכל ישר שלא נכפף ברוח התקשורת וכו'
זו לא יוריסטוקרטיה, אלא "כל המיצר לישראל נעשה ראש"
אם שופטי בג"ץ, פקידי השב"כ והפרקליטות היו מפעילים את אותם טריקים, שטיקים, לחצים והליכים מנהליים-משפטיים שהם עושים נגד הימין - אבל הפעם נגד השמאל, נגד המחבלים ונגד כל שונאי ישראל -
אז ליל גלנט היה נראה כמו משחק ילדים לעומת מה שהיו עושים לנתניהו כשרצה להעביר חוק לפיטוריו באופן חוקי לחלוטין.
המערכת הזאת לא טועה. היא פועלת בדיוק לפי הכלל התלמודי העתיק (שטיטוס הרשע יישם אותו):
מי שמיצר לישראל - הופך לראש.
מי ששומר על ישראל - הופך למטרה.
זה לא "שלטון משפטנים".
זה מנגנון השמדה פנימי, שקודם את כל מי שפוגע בנו ומדכא את כל מי שמנסה להגן עלינו.
