הבנים שלו נשואים לנוצריות הוא כתב שצריך להתנצר ואת הבנים שלו אפילו לא טרח להכניסן בבריתו של אברהם אבינו

הוא אמר את מה שאמרת בהיותו בן 17, בן להורים מתבוללים, שלא ידע כלום על יהדות, הוא הספיק אח"כ לחזור בו אלף פעם ולהכות על חטא, והכל מתועד ביומניו, אבל את זה לא מספרים...

ילדים בגיל 17??? 

כתבתי שאת מה שאמרת שהוא אמר, הוא אמר בגיל 17, זה נשמע לך תרגום ל"ברית"?

וכאן, הוא לא מן את בניו, כמו כל יהודי גרמניה בעת ההיא.

מגוחך שזה הפרמטר שלכם.

מי שמכיר את הסיטואציה, את ההיסטוריה, מבין לתוך מה הרצל נולד, בתוך מה הוא גדל... מבין שגדולי החוזרים בתשובה של ימינו לא עברו את התהליך שהוא עבר.

ואיך שלא יהיה, הגר"א מתאר את דרכי הגאולה, ועניין משיח בן יוסף ומשיח בן דוד, ואיך שמכינים זה לזה ההכנות הנצרכות, בבחינת תרין תנינין ושור ולוויתן, בסוד עץ אפרים ועל יהודה, וחיבורם לאחדים בידך, וכו' וכו', ומאדונינו הגר"א קיבל מוהר"ח מוואלוז'ין, וממוהר"ח קיבל הרב'ה ר' איצל'ה ומר' איצל'ה קיבל הנצי"ב, ומהנצי"ב קיבל מרן הרב זצ"ל שגילה טפח וכיסה טפחיים בהמספד למשיח.

והעיקר יקומו צרי דעת וקצרי מבט, ויחשבו שגילו את אמריקה בזה שהם עלו על כך שלא מל את בניו, לבריאות שיהיה לכם, ואולי תאמרו את זה למרן הרב אם במקרה תפגשו בו, לכו תדעו, אולי תשכנעו אותו שהוא טועה....

קראת את יומניו? בין ליקוק הנוצרים (17 - 20) עד לפטירתו הוא הספיק לעשות סוויצ' רציני, וממש לא ליקק לנוצרים אלא הפוך - הרים על נס את כבודם וייחודיותם של ישראל.

אף אחד לא משלם לי כלום, האמת היא שחשובה לי, ובנתיים האמת נראית לי בצד של מרן הרב ("המספד ביפו") ולא בצד שלך.

וקצת מוזר שמישהי מתיימרת לומר שהיא קראה את יומניו, ועדיין טוענת שהוא "ליקק לנוצרים", זה, איך נאמר? קצת מעורר תהיות אם היא באמת קראה אותם עד הסוף....

ולגבי ה"רצה להיות פפולארי", טוב נו, זה באמת לא מצריך תגובה (מה, על כל הוגה ומדינאי ומדען וכו' וכו' נאמר "רצה להיות פופולארי"? את מבינה שזה דמגוגיה זולה במיטבה...) 

נ.ב. מעבר מ"מלקק לנוצרים" ל"רצה פופולאריות" לא ממש מעיד על יציבות דעותייך, עושה רושם שאת בעצמך פשוט יודעת ש"צריך לתקוף אותו" ולא יודעת איך... 

מעדיף לבזבז את זמני על אנשים ברי דעת, ולא ליצני חצר.

אני חותם כאן ועכשיו, שאת אפילו לא יודעת איך נראים היומנים של הרצל. מבחוץ. וקודם פשוט כנראה "אמרת ההיפך מן האמת". ברור לי  מעל כל ספק, הכתיבה שלך זועקת את זה...

ואיך הצהרת קודם שקראת אותם אם רק "רפרפת"?? בקיצור.. תעשי טובה, ואל תדברי על המ שאת לא יודעת, זה יהיה טוב לכולם.

אם תחליטי כן לדבר עליו - אז תהיי חייבת לקרוא את יומנו,

ו-אין צורך בהקדשה החמודה שלך, תאמיני לי הרצל מסתדר עם המדינה שהוא יצר גם בלי שהוד מעלתך תואיל בטובה לקרוא את יומניו...

למה להתאמץ ולסבול בישיבה כי הוא  לא מצליח ללמוד ולא לעשות כלום 

כשיש לך כישרון ואתה יכול להצליח ולהועיל במקום אחר

למה?

שלא מועילים לעולם בשום דבר

איך מישהו מסוגל לחשוב שאומנות עדיפה על פני לעשות שום דבר, איך??

שאת מועילה לעולם ולאנושות יותר ממנו. אין ספק.

לספק בעקיפין תעסוקה לאנשים זה דבר מעולה בעיניי

ספר צחקרי אוטוביוגרפי על הרצל ועל הדיעות שלו.

ספר מדהים שקצת מנפץ את מה שרבנים חרדים ניסו לשוות לו.

@סלט, זה ספר באמת מעניין. מחקרי - אקדמי.

להגיד לך שהוא חף ממגמתיות? לא במאה ב 100% אבל מצד שני גם הדברים שנאמרים עליו בקרב אוכלוסיה מסויימת כיום גם לא חפים ממגמתיות.

ואני בטוח שאת אלו שמאמינים בו הוא יקים מקברם והוא גם המשיח שלהם יחד עם ישו 

אגב התמונה אומנם שחור לבן אבל הוא נראה שחור שם בתמונה למה לא צילמו אותו כמובגר??? זה היה יותר מרשים אופססס הוא נפטר צעיר בעצם מישהו יודע למה???

גם את ויקפדיה כתב אדם זה לא תורה משמיים 

הצחקת אותי אני במקומך ההיתי מתבייש לקרוא לעצמי אדם דתי 

ואני קורא לו מב"י על פי הגר"א,

אם זה לא מוצא חן בעיניך לך תרביץ לגר"א על הקבר...

אבל הדתי בינינו יוצא אני...

אני רוצה להתמודד עם טענות

אם אתה מחפש להתמודד עם טענות הוא לא הכתובת..

מדובר בספר הטפה מגוחך ומלא קונספירציות, לא איזה מחקר מדעי ולא משהו שמתקרב לזה, כאבי בטן של הכותב מהצ'ונט של שבת וזהו.

איידס זאת מגפה שהתחילה בשנות ה 70. הרצל נפטר ב 1904

יות...

הרצל אכן נדבק במהלך חייו בזיבה בעקבות ביקור אצל "פרוצה".

יש לו גם תיאור של הסימפטומים למחלה במכתב שהוא כתב למישהו מהמכרים שלו (לא זוכר את שמו)

אבל המחלה הזאת הייתה מחלה די נפוצה באותם ימים.

טוב שלא אמרו שהרצל מת מקורונה.

שזה יחליש אותם ואז הם יסוגו מהמזרח התיכון ויתנו לנו עצמאות. זה היה במטרה לכבוש אותם ואת שאר העולם ולהרוג את היהודים

העולם המערבי תמך בגלל הגישה האנטי אימפריאליסטית של ארצות הברית שקדמה למלחמת העולם השנייה.

הם הטילו סנקציות על יפן כשפלשה למנצ'וריה. שנים לפני המלחמה הקרה ופרל הרבור.

הגוש הקומוניסטי תמך בשביל לעצור את האנגלים

וכמובן שכל צד במלחמה הקרה רצה אותנו תחת חסותו

היחיד שקישר בין השואה לצורך של העם היהודי להגן על עצמו היה הארי טרומן. והיה בדעת יחיד. תלמדי את החומר במקום לצטט את כל מה שהכתיבו לנו בבית ספר

אל תאמר "רבנים חרדים", הרבנים הקלאסיים, הפוסקים, ראשי הישיבות, לא הוגיעו את מוחם בהבלים האלה של "איך נטנף את הרצל הכי הרבה כדי להוציא את הרב צבי יהודה ששם תמונה שלו הכי דפוק".... הם עסקו בלעשות שטייגען.

רוב האגדות המטורללות שהחרדים קנו כמו פתיים, ולצערינו גם חלק מהציבור שלנו קנה בתמימותו, הומצאו על ידי המטיפים בשער למיניהם, מי שמעשיהם בחיים היו בעיקר לנאום נאומי השקופע טהוירע, ובראשם ההוא שרבינו הרצי"ה זרק ממרכז בגלל שהוא הביא לישיבה תנ"ך נוצרי, ומאז הוא הקדיש את כל חייו למאבק מטונף ברצי"ה ובאביו, כדי להשיב את כבודו הפגוע.

ואם כבר יארצייט, אז הרב קאפח.

בא לך לפתוח?

שידור חי: 20 שנה לפטירת הרב יוסף קפאח - חדשות כיפה סרוגה

מציינים אבל לא כמשהו מיסטי אלא כיום זיכרון, ובאמת התאריך לא משנה.

לא את חסדי ולא את הרב קאפח, לצערי.

להלן מאמרו הנורא של רב רבנן, בחיר ישיבת סלבודקא, ובחיר תלמידי האלטע'ר, מי שבהיותו בן 29 מונה לעמוד בראש ביהמ"ד לרבנים של מורינו רבי עזריאל הילדסהימר בברלין, ונפטר בקיו"ש בן ל"ד שנים בלבד וירשו הגאון בעל שרידי אש.

אם יש כאן מי שמעוניין לחפש אמת, הוא מוזמן לקרוא מאמר זה ברצינות.

מורנו

הוא לא לימדנו תורת משה, אך הוא לימדנו לומר שתי מלים, בהזדמנויות כאלה אשר עד לו - לא העזנו ולא יכולנו לאמרן : עברי אנכי! - אכן, בבית המדרש ליד העמוד יכולנו לומר זאת תמיד. - יכולנו אפילו לכתוב ולקרוא זאת בכל ספרינו ומאמרינו , בכל עיתונינו וחוברותנו, יכולנו להכריז על עצמנו כעל עם בכל מקום שתרצו, רק לא במקום אחד, באותו מקום בו מיוצגים ביתר - שאת כל אומות העולם 37 – במדיניות העולמית!

מדוע לא עלה דבר זה על דעתו של איש, עד להרצל, לקרוא ולאסוף צירים יהודים מארבע כנפות הארץ, ולהציג את השאלה: - מה איתנו? מה מקומנו בעולם ? מה עלינו לעשות? - לכאורה, דבר פשוט הוא - ומדוע לא עשאהו איש עד לו ? הידעתם מדוע, רבותי? - אענה לכם אף אני בשאלה, כדרכו של יהודי: כשמצויים מאות אסירים במחנה-הסגר וסובלים צרות, מדוע אינם קוראים לאסיפה בינם לבין עצמם , להיוועץ על מר גורלם? - משום שחושבים הם בליבם: - מה תועיל אסיפתנו? כלום שולטים אנו על- צמנוע ? - הן אסירים אנחנו! - וכך חשב בליבו העם היהודי בכל שנות-הגלות: כלום שולטים אנו על עצמנו - ? הן אסירים אנו כאן בגלות, ומה תועלנה אסיפותינו והתייעצויותינו? - אז בא לפתע הרצל, וקרא: "אסירים, צאו! אשר בחושך , היגלו!" - היכן כבליכם? היכן שלשלאותיכם? - מחולדות הן שלשלאו - תיכם זה מאות בשנים, הניעו בידכם - ותיפולנה! אף כבליכם ייפתחו"!

מצער הדבר, שלא נזדמן לו להרצל להופיע בפני בית-דין כזה, כשנפתח אך זה עתה, לאחר מלחמת-העולם הגדולה, חמש-עשרה שנה לאחר מותו בלא-עת. אך מה שלא הספיק הוא עצמו לעשות, לימד אותנו - להיות מסוגלים לכך ולעשות כך - בשעת הצורך. אם שלוחינו בפריז אומרים עתה מה שפשוט וברור לכולנו, שעם ישראל תובע להשיב לו את ארץ-ישראל, אשר לא חדלה מלהיות שלו משום שאי- הצדק של היותה גזולה מאתו נמשך 1800 שנה, ולא רק כמה מאות שנים, כפי שהוא מצב-הדברים אצל עמים גזולים אחרים, ואם מהלך - מחשבות זה, אשר זה לא כבר, עם צעדיו הראשונים של הרצל, לא היה יותר מאשר חלום, אוטופיה, הוכר עתה בבית-דינה של המדיניות העולמית, על ידי רוב גדולי-מדינאי העולם כהנחה חוקית וריאלית, והנחה זו בוארה בפירוש בחוזה השלום עם תורכיה, כי ארץ ישראל מושבת - ולא ניתנת כמתנת חסד - אלא מושבת לעמנו, כאבידה שנאבדה לו, לשם בית לאומי, - אם קרה כל זה בימינו, לעינינו, ואנו ידענו בעזר ד ' להעלות את ענייננו הכללי לדרגה כזו, הרי - לולא לימדנו הרצל את מהלך-מחשבותיו, הרי כל העובר עתה עלינו, על עם ישראל - בדרך הטבע, בלא נסים ונפלאות - לא היה קורה. כלום לא היו לנו, דרך-משל, בקונגרס - השלום הברליני, לפני כמה עשרות שנים , יהודים גדולים כל-כך, כמו שהיו בוועידת - השלום הפריזאית דהשתא? - שם היה לנו גדול מהם. גם שם היה אחד בשם "בנימין ," אשר יכול היה להשתוות בכשרונותיו הדפלומטיים והאומנותיים לבנימין הרצל , ואולי גם לעלות עליו - זה היה בנימין דיזראלי. - השומעים אתם! שם עברי-לאומי מצויין מאין כמוהו, משהו יותר מתיאודור הרצל - בנימין הישראלי, ומה לנו עוד? אבל - היתה לו תוספת קטנה לשם עברי זה . שמו היה גם: לורד ביקונספילד, והוא היה מיניסטר באנגליה, והיה לו כוח-השפעה רב בבית דינה של המדיניות העולמית, ופעולתו למען ישראל עמו באותו קונגרס-השלום , היתה לא פחות ולא יותר מאשר אותה הבטחה ידועה על -גבי הנייר, מאת הממשלה הרומנית הרחמנית, על אודות זכויות - היהודים. וכאשר לא קיימה זאת רומניה אחר-כך, לא העז לומר אף מלה אחת. ומדוע ? שמא לא היה "יהודי לאומי" כלל? - לא! - הוא הבין והרגיש לשאיפות החירות היהודיות מאין כך, את שירת תנועת-החירות הישראלית , שפסקה קודם זמנה, אשר קמה במאה ה- כמוהו. הוא יצר לנו יצירת נשגבה, בה משורר הוא בלבביות כל-כך, ובחמימות כל - 13 על ידי דוד אלרואי. - ובמה הוא החיסרון , רבותי? מדוע לא תבע הוא, יחד עם אחרים מגדולי-עמו, ויחד עם כל המוני-העם המאורגנים כולם - כאשר עשה הרצל - לכל הפחות, חירות ליהודים במובן התרבותי , בכל ארצות גלותם? - מהי נקודת התורפה כאן? - נקודת התורפה היא בזה שכבר אמרתיו תחילה, בזה שהוא נתגלה בכל גודלו ורום-קומתו, לא בשמו העצמי, בנימין דיזראלי, אלא בתוספת לשם זה – לורד ביקונספילד, המיניסטר האנגלי ולא מנהיג - היהודים. למען יהודיו זרק רק מטבע מצלצלת אל תוך קופסת-הצדקה אשר להם , הבטחה מאת רומניה לעשות עמהם חסד - ובזה יצא ידי חובתו. בנימין הישראלי האמיתי - היה בנימין הרצל! הוא לימדנו את אשר יודעים אנו היום, לעמוד בגאון ובקומה זקופה בפני בית -דינה של המדיניות העולמית, כבני העם היהודי הדורשים להשיב להם את ביתם היהודי .

ויודע אני, כי כשם שמוכרחה היתה לבוא תחיית רוח-הלאום היהודי, כן מוכרחה תהיה לבוא סוף-כל-סוף, בעתיד הבלתי-נראה לעין, תחיית רוח-תורתנו. והאלהים אשר ישיבנו לציון - ישיבנו גם לתורה מציון . -אני מאמין -!

וככל שגדלה אמונתי באלקים – גדלה שייכותי לציונות .

מתוך נאום באסיפה בטלז (ליטא) בשנת תרע"ט .בעקבות היראה, מוסד הרב קוק, ירושלים תשמ"ח , עמ' פה-צא. תורגם מיידיש ע"י בנו הרב צבי קפלן . המחבר שימש כראש בית המדרש לרבנים בברלין

ואוי לאותה ציונות 

ציונות שמטרתה היה לעקור דת 

לחזק את ההשכלה רח"ל

ואל תגיד לי שזה לא נכון הרי בינינו את האמת אתם יודעים

אינך מסכים שהציונות חיזקה את ההשכלה?

                             מטרת לעקור את התורה?

                        עיין פה שטוענים שה שפ"א טען נגד גם הציונות הדתית אבל לכו"ע טען גם נגד החילונית 

                            https://asif.co.il/download/kitvey-et/zor/zhr%2029/zhr%2029%207.pdf 

            וכידוע השפת אמת היה רשכבה"ג של העולם היהודי

בפרספקטיבה היסטורית - חיזוק הזהות הלאומית היווה בלם רב עוצמה לתנופת ההתבוללות האיומה, ובהבשלת הזמן - אף יכלה להוות פלטפורמה לתנועת התשובה - שהחלה לתקן את פירותיה של ההשכלה הארורה.

מלבד זאת, הרצל עצמו בוודאי לא שנא דת, הוא היה בור גמור עד גיל עשרים, בן לדור רביעי של מתבוללים למחצה, שכל סביבתו התנצרה וכו', והוא לבדו חתר ועמד על סגולת ישראל, ועורר את האהבה וחפצה.

וראה מה שכתבתי בשאר תגובותי... מומלץ במיוחד מאמרו של הגרא"א קפלן זצ"ל.

אבל במציאות ציונות גרמה לחילוניות!!!

ראשית - אפילו אם כדבריך - זו לא הייתה מטרת הרצל, וזה לא קשור לנידון.

ולעצם העניין - היא לא, פשוט לא, בלעדיה היה נהיה יותר חילוניות ע"י ההשכלה, והיא זו שבלמה את זה. תלמד הסטוריה, ולא נאומי חרדים קיקיוניים.

מאמין ורוצה להאמין שאתה לא התכוונת אם  "חרדים קיקיוניים. " למרן רשכבה"ג גדול הדור    מרן השפת אמת זצקלל"ה

ולא, לא התכוונתי לשפ"א מהסיבה הפשוטה שמהמקום שבו הוא עמד אכן זה יכל להראות ככה,

אני מדבר אחרי שראינו ועברנו את הכל, שכל בעל שכל ישר יודע שמהפרספקטיבה שלנו כיום ברור לחלוטין כמו שאמרתי, ואכן רק כל מיני מטיפים קיקיוניים שנורא חשוב להם להלך אימים על קהל עדתם, ממשיכים לבלבל ת'שכל בגיבובי שטויות ושקרים....

הציונות גרמה וחיזקה את תנועת ההשכלה !!
ואני חוזר ואומר אתה יודע את זה!!
מותר להסכים (אולי) לדרך הציונות אבל ברור שהדרך שזה נעשה הרגה את עם ישראל!

לולי הציונות היה נשאר היום מכל עמ"י משהו כמו מליון וקצת חרדים   ו ז  ה  ו  ! !

אבל אין טעם להתווכח בכן ולא, בפרט כשאתה טוען שאני יודע שהאמת כדבריך ומשקר, אז תהנה....

אבל במילה אחת בכל זאת, למקרה שבאמת אכפת לך ואתה מעוניין: 

אין דרך לשמור על עם - בלי שום זהות.

כל שנות גלותינו - התורה והמצוות היו המזהה שלנו, וכך נשמרנו.

כשהגיעה ההשכלה - היא פרקה את זה מעליה - מה שגרם לתחילת גל ההתבוללות.

הרצל, בקוממו את ראש עם ישראל כעם, גילה בעצם את הזהות שלנו.

מה שהרמב"ם, הכוזרי, והאר"י קוראים "סגולת ישראל"

שזה זהות כעם ה', גם כשרח"ל "עזבוני וניאפו בבריתי"

הדבר הזה, מנע התבוללות במשך שנים, והוא זה שגרם שהיה לאנשים שהתקלקלו ע"י ההשכלה וגרורותיה - סיכוי לחזור לעמ"י.

תבין, שאדם שהוא דור שני לחילוניות - אם לא הזהות שלו כיהודי (ולך תגיד לחילוני תל אביבי בוהמייני וגס שהוא לא יהודי.... נראה אותך מעז..) לא היה סיכוי שהוא או בנו יחזרו בתשובה, הם פשוט היו נאבדים לעמ"י. (לפני הציונות - כל מי שעזב את התורה נלחם מלחמת חרמה בשם "יהודי", את ההחלטה שיהדות זו דת ולא עם לא המציאו החרדים, אלא הרפורמים....)

ישנו סיפור מצמרר, שהאדם שהיה אחראי על מחלקת עליה בקום המדינה, היה יהודי יר"ש (שכחתי את שמו) והוא ראה שהעולים ממרוקו מתחלנים, ונחמץ ליבו, הלך ושאל את מרן הגרצ"פ פראנק - אם להשאר בתפקיד..

הגרצ"פ אמר לו שזו שאלה קשה, ושישוב למחרת.

למחרת שב - והורה לו להמשיך ולא משנה החילון, הוא תהה על ההוראה, אבל הגרצ"פ סירב להסביר, הוא שהייתה בו אמונת חכמים המשיך בעבודה כרגיל, ובזה לכאורה תם הסיפור.

היום, אנחנו מבינים היטב היטב למה צדק הגרצ"פ.....

אלו שעלו לכאן - אולי התחלנו לדור אחד, אבל תראה איך הם אט אט שבים...

לעומת אלו שנשארו שם - שנכון להיום יש שם 60% התבוללות רח"ל....

זה על רגל אחת. רצונך לקבל - קבל, רצונך לעמוד על שלך, עמוד, רק אל תחשוב שאתה יותר חכם מהחשק שלמה, מרן הרב, הרצי"ה, הרב ניסים, ועוד....

ואגב, את המאמר של ר' אל'ה קפלן שהבאתי כאן למעלה - קראת?

כי אם אתה רציני ומעוניין להבין - לך וקרא אותו, הוא לא ארוך מידי, ולא יהיה לך קשה מידי לקרוא אותו. 

הרבה ישראלים חילונים שגרים בחו"ל חזרו בתשובה משום שאמרו שהם לא מרגישים למה הם יהודים 

לכן הציונות גרמה ש ליהות יהודי לא צריך לשמור דת אלא לאהוב את ארץ ישראל וזה גרם להמון המון חילונים 

אני לא יותר חכם מהם 

אבל יש הרבה רבנים שסוברים אחרת 

זאת לא מחלוקת בין חשק שלמה, מרן הרב, הרצי"ה, הרב ניסים, ועוד אלי אלא פשוט אם עוד רבנים

נב

אתה מתכוון לזה?והנה מאמרו הנורא: - צעירים מעל עשרים

זה נכון שזה גם קורה, אבל שוב, השאלה היא הפרספקטיבה, לפני הציונות - דבר כזה לא היה קורה כי אף אחד לא הרגיש את הצורך בלהיות יהודי, הפוך, התביישו בזה. על ידי הציונות זה נהיה גאווה ומטרה, ואז נכון שיש כאלו שמספיק להם עצם הישראליות - כמו שעינינו הרואות כאן את אלו שלא חזרו בתשובה, אבל מאידך - רבים אחרים, וכן ירבו (זה הבטחה, לא שאיפה.) מחמת זהותם היהודית מחפשים יותר וחוזרים בתשובה.

(שים לב- זה 2 נק' -א' שמצד שני רבים כאן חוזרים בתשובה בגלל הזהות, ב' שאפיי' אום אלה שהזכרת - הם פועל יוצא של הציונות כי רק בגלל יש לאנשים מטרה להרגיש יהודים)

וכן, התכוונתי למאמרו הנ"ל.

על ידי הציונות זה נהיה גאווה ומטרה ולפני לא והציונות גרמה לזה?

אז אנטישמיות  גרמה לזה ושהפסיק קצת חזר ליהות הגאווה מי אמר שהציונות גרמה לזה??

לכן אמרתי לך ללמוד אותה.

איפה ההיסטוריה כתבה שזה בגלל הציונות ??

עיניים פקוחות, זה כל מה שצריך כאן.

אני מבין אם הזוית הזאת אבל אני מבין שיש גם אחרת 

בכל דבר אני ככה אני מבין את שני הצדדים ולכן לא שכנעת אותי 

אני מבין שאפשר לקרוא להרצל ימ"ש ואפשר להגיד משיח 

זה לא עניין של זווית, הוא חושף לפניך מציאות - תרצה - תתחמק.

ולגבי משיח, צר לי, אבל לא שמעתי על אי מי בכל המאתיים שנה האחרונות שרשאי לחלוק על אדונינו הגר"א, ולפי מש"כ הגר"א הרצל היה ניצוץ מב"י (אגב, אני שונא את זה שכדי להגחיך את זה אתם  אומרים "משיח" אף אחד לא אמר שהוא משיח, אלא שהוא ניצוץ מב"י, וזה ע"פ הגר"א.)

ואגב, "הרבה רבנים" לא מסביר איך הם יכולים לחלוק על הגר"א, ככה שלא ענית כלום.

כמו לא תעלה בחומה

רעיון טוב 

נראה לי תפתח שירשור בנושא הרצל(ימ"ש) בעד או נגד

                                           ציונות          "     "    "

דבריו דברי הבל. חד משמעית.

כל פוסק מתחיל יודע שאין בזה שום טענה שראויה ליחס.

דבר שני יש עוד המון דברים נתתי דוגמא

כי זה דבר שכל הראשונים לא פוסקים אותו, כמעט כל האחרונים לא פוסקים אותו, במקובלים כותבים שהוא איננו, והמהר"ל כותב שהוא איננו.

אז מי שחושב שאם הוא יכתוב שלש מאות עמוד למה כן ישנו, וזה יהפוך אותו לצודק נגד כל הנ"ל זה בעיה שלו, לא שלי.

החרדים או הציונים?

מחולני ההשכלה,

שבמקרה היו גם ציונים.

שבדרך אגב אם היו ציונים וגם גרמו לזה?

הציונות סחפה אליה אנשים שממילא התקלקלו ע"י ההשכלה וגרורותיה המטונפות.

והם הזיקו לטווח הקצר - אבל לטווח הארוך - היא היא שמנעה את הנזק שיכלה לגרום ההשכלה, וכמו שביאתי לעיל בקצירת האומר.

קרדיט לכרט"א של @אריאל יוסף

מכתביו של חוזה מדינתנו בנימין זאב הרצל ז"ל

על היהדות: "השיבה אל היהדות קודמת לשיבה אל מדינת היהודים".
                "אין אומתנו אומה, אלא באמונתה".
                "אנו מכירים עצמותנו ההיסטורית אך ורק באמונת אבותינו".
                [כתבי הרצל, כרך ח' עמ' 10; כרך א' עמ' 57, 149]

על ארץ ישראל: "הופצו ביד רחבה הידיעות הפרועות ביותר שייחסו לי את הרצון להטות את תנועתנו הצידה מארץ הקודש ולכוון אותה אל מזרח אפריקה (=אוגנדה). שום דבר אינו יכול להיות רחוק יותר מן האמת". (אגרת)

על המחשבה לעבור לנצרות: "האנטישמיות גָדְלָה וּגְדֵלָה והולכת - ועמה גם אני. .... בראשונה פגעה בי שאלת היהודים עד מאד. אולי היה זמן, שהייתי מתחמק ממנה ברצון, אולי אל הנצרות, לכל מקום שהוא. מכל מקום, היו אלה נטיות עמומות שבחולשת-נעורים.

כי אני אומר לעצמי במלוא כנות דבריי אלה - והרי הם יהיו חסרי-ערך לחלוטין, אם אוסיף להם כחל ושרק - אני אומר לעצמי, כי מעודי לא אמרתי ממש להתנצר או לשנות את שמי".
(כתבי הרצל, כרך ב', יומן א')

השעה 11 בלילה אני צריך ללכת לישון

מקווה שלא יחשבו שאני מתחמק 

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה.. 

שלך באופן שוטף 

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

אבל בסוף מה יקרה איתי בפועל זה רק ה' יודע ומוביל

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים