אמנם מסברא שכר ועונש בכללי לא מחייב גלגול נשמות, נראה לי. 

(אם כי, אדם שגנב כסף לדוגמא זה לא יהיה הוגן שימות והנגנב לא יקבל את כספו חזרה)

אז בעיקר החלק השני של המשפט.

בגדול ברור שזאת אפשרות.  וכמובן שהרבה גם לא חוזרים לפי מה שכתוב.

אבל בהרגשה שלי, לפעמים מצד חוש הצדק זה מבאס שההוא עשה פה נזקים ועלה למעלה.

וגם יתכן שבעולם הזה יותר קל לתקן, כי יש בחירה בטוב ויסורים.

מאשר למעלה שיש רק עונש כי אין בחירה.

אז מה דעתך לדוגמא לגבי גנב? זה פייר שהנגנב לא יקבל את כספו חזרה? 

זה רק ערס שדוחף את חברה שלו במדרגות

ובמענה ל@אריך וייס זה מעיד עלינו שאנחנו דתיים מאמינים ולא כופרים משוקצים.

אתה כופר כי נחמד לך לכפור, וכי אתה בז למאמינים, ובמקרה גילית שיש לך איזה אילן להתלות בו אז אתה משתמש בו..

חוצמזה שהוא ממש לא יחידי בעניין, גם הראב"ד (אמונה רמה), ורבינו אברהם בן הרמב"ם, ר' חסדאי קרשקש, ר' יוסף אלבו וכהנה וכהנה.

אם תרצה גם תעיף מבט במה שהרב קאפח מעיר שם על הרס"ג כדי לגלות את דעתו בעניין...(וכמובן הרש"ש במפורסם בב"ק קז)

בכל מקרה, זו לא דעת מיעוט, ומכאן ועד להציג את אמונת הגלגול כאמונה בסיסית של היהדות הדרך רחוקה.(מי שהזדקק לקבלה היו בעיקר המקובלים, ואכמ"ל) 

הבנאדם לא "ראה את הרס"ג וקיבל את דעתו". הבנאדם פשוט כופר, ובמקרה בייניש ציין שם אז הוא קפץ עליו כדי לנפנף, זה הכל.

זו הייתה כוונתי ולא חלילה לבוז לרס"ג.

כל הראשונים שהוזכרו הם קודם גילוי ותפוצת הקבלה, ובזה מסתכם הדיון.

בנוגע להערת הסיכום, אני מסכים שהדיון כדיאלוג, לצערי נגמר. אם כי כמובן הערתך לא נכונה משני הצדדים, ישנם גם חכמים אחרי אותה התקופה שהסכימו לכך(וציינתי את המאוחרים שבהם), ולצד השני, העובדה שהראשונים הללו היו קודם אינה מבטלת את דעתם. כנראה שנגרר לויכוח עקרוני אחר, לכן אני גם מסכים לעצור כאן.

וכבר הלכו נמושות בדעתו האמיתית של הרש"ש בזה.

ולגבי דעתו ה"אמיתית" של הרש"ש, הרבה חסידים החרימו אותו גלל כן...

אני מתכוין לכל התגלגלות הפולמוס - החרמה, פרשנות ולימוד זכות, דחייה וכו'.

הסוד כאמת.

החל מזמן שנתגלתה, והרס"ג כידוע חי לפני שנתגלתה.

גלגול נשמות זו אמונה בסיסית... 

ואם הבחור בייניש ושואל לגבי זה משמע הוא מטיל ספק... - עדיף שלא יהווה נטל על המדינה... ויתגייס..

הולך אחר הראשונים שסברו שאין, אם כי גם לא מבזה את הצד השני.

וראה לגאון הרוגאצ'ובי בצפנת פענח (פ"ח מהלכות תשובה) שהסביר לפי זה את מחלוקת הרמב"ם והראב"ד לגבי מהות עולם הבא (ונוגע קצת גם לשרשור כאן). 

שכר ועונש אפשרי גם בלי זה ולא ממש ניתן להוכיח אם קיים גלגול או לא קיים, אם רס"ג צודק או המקובלים, זו תאוריה אפשרית כמו האמונה שקיים קנקן תה שחג סביב כוכב צדק, אם יש גלגול נשמות או לא, מה זה משנה, אם תביא הוכחה לכך אקבל.

למרות שידעתי גם ידעתי שלפני מאות שנים ניטשה מערכה לקראת מערכה סביב סוגיא זו בקרב גדולי עמינו, והיו הרבה מגדולי ישראל שחלקו על אמונה זו, כגון: רס"ג, בעל העיקרים, רבי חסדאי קרשקש, ר' ידעיה הבדרשי, ועוד. מכל מקום בפרספקטיבה של דורות, אני כן מאמין שהאמת עם המאמינים.

הטעם הוא שבכל תחום יש את המאסטרים שלו. כעין שנאמר בגמרא שהלכתא כרב באיסורי וכשמואל בממונא, והלכתא כרב נחמן בדיני, ור' נתן דיין הוא ונחית לעומקא דדינא.

כך גם בתחום של גלגול נשמות, שנוגע כמעט בכל אופניו לעולם שמעבר, ואין בו כ"כ נפקא מינה לחיים פה (כמו שהעירו פה), אזני יותר קשובה למי שלפחות מתיימרים לומר שהם מבינים דבר או שניים בעולם ההוא. כל הגדולים הנ"ל לא הצהירו כן מפורשות, וגם לא ניסו להראות ידיעות נסתרות, כי כנראה באמת לא היו להם, אלא דנו רק מכח "ההיקש והמופת".

לעומתם, רבינו האר"י כתב משנה סדורה וחיבר יצירה מונומנטלית ודי קוהרנטית סביב נשמת העולם, והוא, מר בריה דרבינא, חתם בשתי ידיו על אמונת הגלגול (שנזכרה בזוהר).

יש לציין שגם הרמב"ן רומז לאמונה זו בכמה מקומות בשער הגמול.

ברבות הימים, היו שמצאו ראיות לגלגול מהמקרא עצמו (עיין שו"ת תורה לשמה סי' תנח), ויש שהביאו ראיה לזה מדברי חז"ל בש"ס ומדרשים (עיין בח"א למהרש"א בתענית כה. ובמו"ק טו: שהסביר כמה מדברי חז"ל עפ"ז. ועיין למהר"ש אלגאזי בספר גופי הלכות בחידושיו לנדה ל:. וראה עוד ראיות לזה בשו"ת מפענח נעלמים סי' ה אות א).

אבל כשבררתי את זה לא מזמן אז המסקנה שלי, באופן אישי שייתכן שהיא מוטעית, הייתה שהרבה מאוד חכמים לא סברו כך. יותר מידי.

חלק קטן ממה שסיכמתי לעצמי:

והתנגדו לגלגול רבי אברהם בן חייא הנשיא בהגיון הנפש, וכן רבי אברהם בן דוד בספר אמונה רמה, ובייחוד רבי אברהם בן הרמב"ם, שכ' 'וזה הדעת לא סבר אותו חכם אמיתי, ולא האמין בו בעל תורה, אבל הוא מהוללות דעות הקדמות'. וכן הרד"ק בפי' הארוך לתהילים. ור' ידעיה הברדשי. ור' דוד אבן ביליא, מביא מופתים פילוסופיים המבטלים דעת הגלגול שאנשים המציאו על מנת להתיר ספק צדיק ורע לו. וכן ר' שמואל צרצא בספר מקור חיים. ומוסיף באריכות, וכותב גם 'שהמאמינים בה, מטה לאמונת אומה שקורים פגאנוש שהנפש בצאתה מגוף אדם טוב תכנס בגוף ילד הנולד באותה שעה, ואם אדם רע הוא תכנס בגוף הכלב'. עיי"ש. ועוד רבי אברהם אבן מיגאש, בס' כבוד אלוהים. וריא"ם בייחוד.

ועוד הפילוסופים המאוחרים מתנגדים מצד השכל, אם לא מצד הקבלה, כרבי חסדאי קרשקש, באור ה'. אומנם כתב, 'ולפי שהכת האומרת בו יסודה הקבלה, דלתי החקירה ננעלות בו, ואם קבלה נקבל בסבר פנים יפות'. וכן כתב אברבנאל בהתרת הספק הח'. וכן תלמידו, הר"י אלבו בעל העיקרים. ונגדו יצא ר"מ אבן גבאי בעבודת הקודש, 'ואם היה רחוק אצלו, להיות שכלו שכל פילוסופי, הנה הוא קרוב אצל החכמים ששכלם שכל נבואי אלוהי'. וכן ר"י עראמה, 'ולכן אם קבלה נקבל, כי סוד ה' ליראיו, ואם הוא זר בעיננו הוא לקוצר המשיג או לעומק המושג או לשניהם כאחד'. אומנם אם לא קבלה, כי אז לא היה מקבל על פי השכל.

והר"י בן הרא"ש כתב לאביו בעניין הגלגול, וכתב לו אביו בלשון זה 'ומדברי רז"ל יראה הפך זה ועוד קושיות בעניין הגלגול ... לכן אם קבלה היא נקבל כי אין טעם מספיק'.

20200810151937.pdf

כל הציטוט מהרמב"ם בתחילה, אינו אומר כלום לגבי זה, אתה מניח לבד שהיות והרמב"ם מאריך בעניין הגמול העתיד בעוה"ב - ממילא נפסלה אמונה שהיא לדעתך נובעת מהשאיפה לחיי בהמיות וגשמיות. או אולי שאתה מניח שמאמיני הגלגול הם אותם אלו עליהם דיבר הר"מ המחשיבים את העוה"ב כמקום של הנאה גשמית? א"כ זו ודאי אינה צריכה לפנים שנבאר ריחוקה מן הדעת. שהלא ידע כל דרדק שלא זו אמונת הגלגול.

כמו כן דברי הרס"ג - אכן כל מי שיסיק את הגלגול בדרכים עליהם מדבר הרס"ג גם אני אחשוב לכאורה עליו כמו שכותב הרס"ג, אך מה בין זה ובין אמונת הגלגול של האר"י הק' וממשיכיו?

ודברי הרמב"ם בסוף -אינם מורים על שום חסרון באמונת הגלגול, אלא על כך שהרמב"ם לא ידע על קיומה, מה שכמובן נכון מאוד, הרמב"ם חי לפני רמד"ל וכל שכן שלפני האר"י..

לסיכום: יתכן וישנם מאמיני גלגול שאמונתם נובעת מן התאוות הגופניות, או שמניחים שזהו הגמול, וזה כמובן בעייתי מבחינה אמונית. אין לה מקור בתורת הנגלה ויש לה מקור בתורת הסוד. ולכן כל החכמים שקדמו לגילוי תורת הסוד התנגדו לה.

האמת שפחות או יותר נקעה נפשי ממי שמביאים מחכמי הפילוסופיה ראיות לדברים שנוגעים לקבלה, עליה, לצערינו, לא שמעו גדולי הפילוסופיה מאום. ולחינם מנסים להדביק ביניהם, וכל טענה שדחאוה  אלו מסיבות פילוסופיות או שהיה לה צורה פילוסופית אותה דחו מסיבות אמוניות, מביאים את זה כמקור התנגדות לצורתה הקבלית. מדובר במהלך מגוחך ונידון לכישלון. אא"כ יחליטו אכן לפסול כל הקבלה כולה מהחל ועד כלה, כמנהג הדרדעים. ומי שזו דעתו אזי כפי פסקם של כל חכמי הדור האחרון יינו יין נסך ופיתו פת עכו"ם. 

אכן, מדובר בחיים גשמיים שלאחר המוות, אותם, אכן לא הכיר הרמב"ם, כניכר בציטוט האחרון שלך, וכמובן, אף לא האמין בהם. אבל - הציטוט הראשון ממנו, בו הוא מסביר את הבעייתיות שבכך, הוא ציטוט על מי שמאמין שזה התכלית, שזה דבר חיובי, שזה העוה"ב, השכר, והגמול. וזה לא רלוונטי כלל למה שדיבר האר"י, וזה אמונת ההמון ג"כ כיום, שחוזרים כדי לתקן, שזה בעייתי, שזה חבל, שזה גרוע מגהינם, דווקא בשל גנות העולם הגשמי, ולא בשל מעלתו. על דבר כזה לא הבאת שום ציטוט שפוסל זאת, אלא רק ציטוט מהרמב"ם - הציטוט השני, שהוא לא מכיר בזה, אז נו בוקר טוב אליהו, לא חדש לנו שהרמב"ם לא הכיר את הקבלה...

הגלגול שהיה מוכר בימיהם היה מבוסס על פילוסופיות, על זיהוי נטיות בנפש וכו', וכפי שהבאת היטב מרס"ג, וזה היה כנראה אכן בלבול שכל מושלם.

את הגלגול כמעבר מחודש של העוה"ז ככלי להשיג עוה"ב, ע"י תיקון של מה שלא עשית בסיבוב הראשון - הם לא הכירו. 

זה הכל, פסלו אפשרות פלונית, לא שמעו על אפשרות אלמונית. ולכן קבעו שאין דבר כזה ושלום על ישראל. אנו, שמכירים את האפשרות האלמונית, לא נעשה לה עוול ונצטט כנגדה את הדברים שכתבו הקדמונים על האפשרות הפלונית.

מה שהיה קיים בימיו זה לא מהש אנו מדברים עליו, הלא תסכים עימדי בזה?

מי שהניח שכל ענייני המידות והנטיות קשורים לזה - לו נאים דברי רס"ג, שעל אלו בדיוק הוא דיבר - אותם אלו שראייתם לגלגול היא מכך ש" ונתברר לי מה שמדמים, שהוא הביאם לידי דבר זה... התחקותם אחר מידות רבים מבני-אדם ומצאום דומים למידות הבהמות, במה שיש עדין כתכונת הכבשים, ותקיף כתכונת הטורפים, ורע ושפל כתכונת הכלב, וקל כקלות העוף, וכל הדומה לכך.
והסיקו מן הדברים הללו, שלא באו המידות הללו בבני-אדם אלא מפני שיש בהם מרוחות הבהמות, וזה... מורה על עודף סכלותם"

זה אינו נוגע כלל לגלגול וטבעיו שע"פ האר"י והקבלה.

בציטוט שהבאת יש צורה מאוד מסויימת של גלגול, והוא יוצא נגדה בשצף קצף.

ואכן, ברור גם שהאו לא מכיר שום צורה אחרת של גלגול.

ולכן הוא "סובר שאמונה כזו היא בעייתי בלי קשר" כי אמונת גלגול כמתוארת שם היא אכן בעייתית, כפי שהוא מסביר.

לא יודע למה אתה קורא לזה "מטרת המאמינים" איפה דיברתי על מטרה? אני מדבר על צורה. ואצטט שוב מתוך ציטוטך מהו הגלגול בו האמינו המדוברים:התחקותם אחר מידות רבים מבני-אדם ומצאום דומים למידות הבהמות, במה שיש עדין כתכונת הכבשים, ותקיף כתכונת הטורפים, ורע ושפל כתכונת הכלב, וקל כקלות העוף, וכל הדומה לכך.
והסיקו מן הדברים הללו, שלא באו המידות הללו בבני-אדם אלא מפני שיש בהם מרוחות הבהמות, וזה... מורה על עודף סכלותם"

זה לא מטרה - אלא הגדרה - מבחינתם הגלגול מתבטא בדבר זה, שהוא בעייתי כי וכי וכי.. כל מה שכתב רס"ג.

לא מוצא בנתיים שום סיבה להתנגד לאמונת הגלגול בצורתה הקבלית.

הבעייתיות שהוא מציג - היא רק על הסוג השני, ורק עליו אתה יכול לטעון שהוא בעייתי אמונית. על החלק הראשון הוא לא מצביע כבעייתי אמונית, אלא סתם בז לו, בדיוק כמו הרמב"ם, הוא פשוט לא מאמין שיש דבר כזה, והיות שאנו נמצאים לאחר גילוי הקבלה ואנו מכירים אותה ויודעים שהאי כן מצביעה על גלגולים -אין לנו שום טעם לא להאמין לזה רק בגלל שהרס,ג והרמב"ם בזו להמון הנבער שהחליט שככה זה...

זה קשור לחלק הראשון אמרתי בתגובתי אי שם למעלה - זה שדבר לא נזכר בש"ס וןבראשונים אינו פוסלו מלבתקבל אצלנו, ככל תורת הקבלה.

אז אכן צריך לעיין ולראות מהן טענותיו נגד. אני הגבתי אך ורק למה שהבאת אתה בשמו.

לגבי הקבלה, אני לא יודע כ"כ מה התכוונת לומר, אבל האר"י הוא בהחלט אצלי מוחזק לתבואה מזוקקת בלא מוץ. ואף ממשיכו מוחזקים אצלי למבינים את כוונתה ופיענוחה, ואם הסכימו הרש"ש והחיד"א והרמח"ל והגר"א, ובדורות המאוחרים יותר הבא"ח והכה"ח והלשם והרב זצ"ל. וכו' וכו', שגלגול הוא גלגול ותחזור הנפש לתקן תיקוניה בזה העולם אם לא השלימתם קודם לכן. דיי בכך כדי לידע שלא טעות ישנה בפיענוח הדברים.

אם כל אלו התעקשו להבין שאכן הנפש חוזרת. אז כנראה זה האמת. ואין זה עוול לשום דבר.

אתה לא יכול להכנס למגרש של המקובלים, להתווכח איתם על איך להבין קבלה, ולגעור בהם שהם מוזילים אותה.

או שאתה חושב שגם הבא"ח והלשם כשדיברו על גלגולים התכוונו רק לרמזי רמזים... (ואם ככה - בא תגיד לי מי היה ההוא שהתחיל את הטעות והבין כפשוטו, הגרחי"ל אוייערבך? הבבא סאלי? הרב אליהו? מי היה הפשלן הראשון שהנמיך את הקבלה?)  

ומה אני אגיד לך.

קונספירטיבי.

ובלתי אמין

ודי בזה.

שמי שאולי יתעניין בהגיגינו והתכתשותינו  יקרא וירצה להבין.

אז תגובתי שלפני הקודמת התייחסה לרוב התגובה של נגרינסקי לפניה.

בעריכה הוא הוסיף את שתי השורות האחרונות, ועליהן תגובתי האחרונה.

אבל אם נשים לב שביהדות או לפחות "במיינסטרים" אין התייחסות לעניינים רוחניים. רוב הספרים שנכתבו הם טכנים מה אסור\מותר\צריך\חייב והרבה פחות על גלגולי נשמות, עולם הבא, שכר ועונש.

שנינו יודעים שאם היו ממציאים את זה על הרב קאפח זה לא היה הולך.....

לא יתכן שהכל זה שרלטנים שהמציאו. (וכמו שהיא ציינה - הרב אליהו גם סיפר עליו, המון)

אין לזה מקור לא במקרא ולא בחז"ל. זו אמונה שהגיעה מהגויים.

ציטטתי כאן בעבר ואצטט שוב:

רס''ג באמונות ודעות מאמר ו':
"אבל אומר שאנשים ממי שנקראים יהודים, מצאתים אומרים בהשנות, וקוראים אותו ההעתקה (=גלגול), וענינו אצלם שרוח ראובן תשוב אל שמעון, ואחר כן בלוי, ואחד כן ביהודה, ויש מהם רבים שאומרים, יש פעמים שתהיה רוח האדם בבהמה, ורוח הבהמה באדם, ודברים רבים מזה השגעון והערבוב, והסתכלתי במה שחושבים שהביאם אל המאמר הזה, ומצאתים ארבעה שבושים, ואני רואה לזכרם, ולהשיב עליהם...".

ר' בנימין מטודלה (לפני כ900 שנה) בספר המסעות:

"וקרוב מהן כמו עשרה מילין אומה אחת נלחמים עם אנשי צידון, והאומה נקרית 'דורזיאין' (דרוזים ככל הנראה) והם נקראים פגאנוס כופרים ואין להם אמונה ודת והם שטופי זימה, האב לוקח בתו וכו'. ואמונתם היא שאומרים שהנפש בעת יציאתה מן הגוף של אדם טוב תכנס בגוף ילד קטן הנולד באותה שעה שתצא הנפש מגופו, ואם אדם רע הוא תכנס בגוף הכלב או בגוף הבהמה, זה דרכם כסל למו".

משום מה יש אנשים שתמיד יורדים לפסים אישיים במקום לדון עניינית (ואיך שהוא זה גם תואם לדעות שהם מייצגים), לא מבין מה הטעם בזה אבל אין לי עניין להתדיין עם אנשים שכאלה.

לך סיימתי להגיב.

(אני מניח שאתה סובר שאתה בסדר בצורת התגובה שלך וגם שאני סתם מתחמק, זה בסדר מבחינתי כי ממילא בכל אופן היית חושב שאתה צודק)

אז ככה, קודם כל לא נחשפתי למקרים כאלה מלבד המקרה של הילד שדיבר אנגלית ועוד מספר שמועות דומות לדברים שהזכרת בתגובה הקודמת (נקודה למחשבה: רוב ככל המקרים האלו בחברה הדרוזית, למה זה?).

ובכל זאת שתי נקודות, בהנחה שהסיפורים נכונים:

א. כדי לבסס טענה צריך מספר מקרים דומים, שלא יכול להיות להם הסבר אחר. 

אני מודה שהסיפור הזה מפליא, אבל מוח האדם הוא דבר מפליא והרבה פעמים מראה תופעות שקשה לנו להבין.

זה שאין לנו הסבר לא מצביע בהכרח על הסבר 'ברירת מחדל' (ולמה הוא ברירת המחדל? אולי זו נשמה חדשה שהתבלבלה במיקום? נקרא לזה 'התחלפות נשמות', הנה מושג חדש) שגם הוא לא מוכרח.

ניתן לשער מה הגורם, מצב כזה של דיבור שפה שלכאורה לא הייתה מוכרת, זנוגלוסיה בלע"ז, תועדה בעבר בגלל פגיעה מוחית שגורמת למוח להיזכר ולהתקבע על שפה (מתאים לכך שהילד מתקשה בקליטת ערבית), למרות שלכאורה לא למד אבל בפועל כמעט כל דבר שאדם ראה או שמע נמצא אצלו איפשהו בתת מודע (ולכן יכול להיות נגיש למשל בהיפנוזה, או ע''י פגיעה מוחית).

ייתכן שיש בזה גם נגיעה כלשהי של הפרעת זהות, שבה האדם מאמץ זהות אחרת או נוספת (או זהות קודמת, כלומר גלגול. וזה מסביר למה הדברים האלו קורים הרבה אצל דרוזים אצלם זו אמונה רווחת, אם כי במקרה של הילד זה פחות שייך), וכך מייחס לעצמו בתת מודע דברים שראה שמע או קרא, וכן דברים שקולט מהסביבה. ושוב כמו בשרשור הקודם - גם כאן הרבה מהדברים זה ייחוס של דברים בדיעבד והגמשת הביקורתיות (למשל כשהוא 'הולך לחדר שלו' - סביר מאוד שהאמא הכווינה אותו אפילו בלי להתכוון).

לסיכום: צריך לבחון כל מקרה לגופו, לראות במה בדיוק מדובר ומה ההסבר. וגם במידה שאין הסבר, זה לא מכריח הסבר 'ברירת מחדל' מיסטי כשאין הוכחה שזה אכן ההסבר.

ב. כמו שהזכרתי גם בשרשור הקודם, 'הוכחות' כאלו יש למכביר גם לענייני עבודה זרה שונים. ומשום מה מהן מתעלמים, למרות שעל פי אותה גישה ובאותן אמות מידה הן היו אמורות להתקבל.

וחז''ל התייחסו להוכחות מסוג כזה, אצטט כאן בתרגום:

"אמר זונין לרבי עקיבא: שנינו יודעים שעבודה זרה אין בה אמת, אבל הרי אנחנו רואים שאנשים הולכים לבית עבודה זרה צולעים וחוזרים בריאים? ענה לו רבי עקיבא: הגיעה זמנה של המחלה לעבור, במקרה הלך אותו אחד באותו הזמן לבית עבודה זרה.

אמר רבא בר רב יצחק לרב יהודה: יש בית עבודה זרה במקומנו שכשהם צריכים גשם נגלה אליהם בחלום ואומר להם שישחטו אדם, והם שוחטים אדם ויורד גשם. אמר לו: מאי דכתיב 'אשר חלק ה' אלהיך אותם לכל העמים'? מלמד שהחליקן בדברים כדי לטורדן מן העולם (כלומר שאין בדברים האלו אמת, כמו פירוש הרמב''ם שציטטתי בשרשור הקודם) והיינו דאמר ריש לקיש מאי דכתיב 'אם ללצים הוא יליץ ולענוים יתן חן'? בא לטמא פותחין לו בא לטהר מסייעין אותו".

כלומר: סיפורי ניסים ומופתים אינם ראיה - זו יכולה להיות סטטיסטיקה, תעתוע פסיכולוגי, או אפילו הטעיה אלוהית כמו שהסביר רב יהודה.

הגבתי למקרה של הילד כי זה מה שראיתי. אתה לא יכול לדעת אם הייתה פגיעה מוחית כי אתה לא מכיר אותו, ויותר מזה - אפילו ההורים שלו לא יכולים לדעת כי פגיעה מוחית יכולה לבוא בדרכים שונות. עצם זה שפתאום הוא התחיל לדבר מ0 ל100 (עם ג'יבריש מוזר באמצע) ושהוא מתקשה בקליטת שפה אחרת כבר אומר משהו.

לגבי מקרים אחרים רק השתמשתי בדוגמה, כמו שאמרתי צריך לבחון כל מקרה לגופו, לתת סיפור כללי משמועה ולנתח אותו זה לא רציני ולכן אני לא אעשה את זה.

לשאלתך לגבי היחס לדברי חז''ל:

לגבי הלכות אין כאן עניין של אמונה אלא סמכות, אני לא 'מאמין' לחז''ל שצריך ליטול ידיים אלא מציית להם.

לגבי אמונה המצב שונה, כבר הגאונים כתבו שלא נכון לקבל את כל דבר חז''ל כאמת מדעית, ואין כאן זלזול בהם או חוסר אמונה בהם אלא הבנה שהם בני אדם ויכולים לטעות מדעית. כמו שהזכרתי, כבר הגמרא אומרת לגבי שאלה מדעית שצודקים חכמי אומות העולם מחכמי ישראל - האמוראים אמרו זאת על התנאים...

וכאן המקום לשאול אותך: האם אתה מאמין לכל דברי חז"ל המדעיים (אם תגיד שכן, יהיה קל להביך אותך עם עובדות סותרות) ואם לא - אז למה אתה מחלק בין מה להאמין למה לא?

ראיתי את התוכנית, לא עשו לו שום סריקה מוחית.

לא, אני לא מאמין שיש רוח רעה על הידיים (אגב, גם חז''ל לא אמרו ככה אלא כך חלק מהפרשים פירשו את דבריהם).

שאלת סמכותם של חז''ל היא שאלה טובה, הרמב''ם מסביר אותה באריכות בהקדמה למשנה תורה (בגדול הסמכות היא משום "לא תסור" שהרמב''ם מחיל אותה, מדאורייתא או מדרבנן, על הסכמת רוב חכמי ישראל. אבל כאמור, זה לא קשור לענייני אמונה וכל שכן לענייני מדע).

לא חסרות עובדות פיזיולוגיות, ביולוגיות, אסטרונומיות מופרכות שכתובות בגמרא (הזכרתי כאן אחת שהם עצמם אמרו שקודמיהם טעו בה).

לא הבנתי למה התכוונת בסוף.

הוא מסביר, וההסבר מקובל עליי (לא אגיד שאין בו חורים, אבל באופן כללי הוא מתיישב. אבל זה כבר לא שייך לנושא השרשור הזה).

במי שהוא בבחינת 'לא ראינו אינה ראיה' ולא במי שהוא בבחינת 'בא הרוג ברגליו'.

מה שהמקובלים אומרים זה ברי, מה שהם רואים וידעים. אז נכון שאין ראיה, נניח, אבל כיוןשהם לא חשודים (בעיניי לפחות) לשקרנים - מבחינתנו זה ודאי. רס''ג ודומיו אמרו זאת מסברתם, וממילא  אין לזה משקל בענייננו.

א. לא, זו לא טענת ברי מול טענת שמא. אתה מבלבל בין טענות ברי ושמא לטענת הן וטענת לאו.

גם רס''ג, הראב''ד ר"א בן הרמב''ם ועוד טענו בנחרצות נגד, וגם טענת המקובלים היא לא ברי (הרי לא מדובר על דבר שניתן לראות ולהעיד עליו).

גם חז"ל טענו טענת הן לגבי ענייני 'מדע' או פסאודו-מדע ועדיין הם טעו (כמו שהם עצמם, והגאונים והראשונים אחריהם אמרו).

לטעות לא אומר שאתה משקר, אני מניח שחלק מהמקובלים אכן האמינו בתורה הזו, זה שהם האמינו בה לא הופך אותה בהכרח לנכונה.

גם מיעוט שבהם ש'ראו' את הגלגולים בעצמם, כלומר חשו שהם גלגול של צדיק פלוני, או שאדם כלשהו הוא גלגול של אלמוני - גם אם באמת האמינו בתחושה הזו, זה עדיין לא אומר שזו אמת מציאותית.

תגיד שאני כופר שאני לא מאמין שכל דברי המקובלים הם אמת אובייקטיבית, אעזור לך - אמרתי את זה גם על חז''ל (כמו שגם הם עצמם וגדולי ישראל שאחריהם אמרו, כאמור).

ב. עצם זה שהדבר לא מוזכר בכלל לא בתנ''ך, לא בכל כתבי חז''ל ולא בראשונים (עד שלב מאוד מסוים שבו זה פתאום נכנס ליהדות) ושגדולי ישראל ממעבירי המסורה התנגדו לדעה הזו או במקרה הטוב לא שמעו עליה - זהו טעם לפגם רציני מאוד באמינות השייכות של האמונה הזו ליהדות.

מה זו 'קבלה'? במשמעות הפשוטה זו העברה, דבר שמקבלים מאחד לשני. אז כל חז"ל והראשונים לא הכירו את זה (והמעט שהכירו הכירו כאמונה של גויים), ופתאום באחד הדורות זה צנח ליהדות משום מקום כאילו היה שם מאז ומעולם?

בקיצור: גם טענת לאו או שתיקה היא טענה, ובצירוף לסדר הכרונולוגי זו טענה חזקה מאוד.

גם קראתי את אגדות רבה בר בר חנה ועוד הרבה מימרות שעוסקות בדברים שלא קיימים כמו לחשים ורפואות ויצורים למיניהם.

אתה יוצא מתוך הנחה שכל מה שכתוב בכתבי המקובלים הוא רוח הקודש, אני לא.

איך הם מסבירים סבל של ילד קטן שעוד לא חטא?   

הרי כתוב "אין יסורים ללא עוון"   "אל אמונה ואין עוול" 

השאלה היא איך...

דרכינו ומחשבותינו זה משהו אחר, זה איך להתחשבן עם האדם והעולם. 

לבעלי חיים אין שכר ועונש ואין השגחה פרטית מי יסבול ומי לא. 

אם חכמים אמרו "אין יסורים ללא עוון" הם ידעו מה הם אומרים

הם הכירו את הפסוק שהבאת - ויותר טוב ממני וממך. 

א' כי הוא היה מיועצי פרעה והוא שתק כשפרעה הציע לשעבד את ישראל

ב' כתוב שהוא היה גלגול של תרח.

בואי נגיד שלסבול מגלגול קודם זה יותר הגיוני מלסבול על כלום..

ואני יכול להסביר למה זה מועיל.

כתוב שהשטן רצה לנסות אותו אם יקלל את השם. 

ועכשיו מה התשובה?

הרי מצד שני כתוב בדברים כד פסוק כז

"לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות איש בחטאו יומתו"

מה שהם פירשו (שמות לד ז')  "פוקד עוון אבות" כשאוחזין מעשה אבותיהם. 

זה מפני שכתוב לפני זה (שמות כ' ד') פקד עוון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים לשנאי"

ולא לכל אחד שאבא שלו חטא - מה שסותר את הפירוש שרצית להגיד.

ומשם שוב אנחנו חוזרים לכך שאין סיבה הגיונית לפי הקב"ה שתינוק יסבול. 

"אל אמונה ואין עוול"  זה לא עוול?

אין פה חובת הוכחה, כי לא על זה יקום ויפול אם יש גלגולים או לא. הדיון הוא בין חכמי ישראל.

אני  שואל איך זה מסתדר בשביל מי שלא מאמין בגלגולים. 

מחילה לא שמתי לב למה לא התייחסתי, תפנה אותי. 

הפשטות, שהכוונה שפנחס האריך ימים בצורה חריגה, והוא אליהו ממש.

יש שמסבירים שאליהו הוא גלגול של פנחס, אבל זה לא קושיא על מי שיסביר אחרת.

הגבתי לשאלה נקודתית, על מקור מחז"ל לעניין הגלגול.

עניתי שהמקור לא בהכרח קשור לגלגולי נשמות. [ואגב, כמדומני שגם מחכמי ישראל שמאמינים בגלגולי נשמות חלק הסבירו שפנחס זה אליהו כפשוטו, ולא ע"י גלגול].

לא קשור לדיעותי על גלגול נשמות, נטילת ידיים ושילוח הקן.

וזה חידוש בשבילך שהאר"י האמין בגלגולים?

(בכל זאת, "שער הגלגולים" נכתב בשמו...)

אני רק מאמינה שלכל אחד יש תיקון וזה מבוסס על הגלגול שלו, אז אני צריכה להתעסק בתיקון שלי אבל לא להתחיל לחשוב על ולהתעסק מעבר 

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!

ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.

מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...

היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.

אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.

צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה

מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?

מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..

איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!

אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.

שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.

כל חברה מחשבת אחרת את הסיכון שלה, בהתאם לנתוני הרכב ובהתאם לנתוני הנהג.

יכול להיות שאתה צעיר ואני לא, שאין לך עבר ביטוחי נקי ולאחרים יש, שהג'יפון שלך שונה משל אחרים...

אם הייתה חברת ביטוח אחת שהיא הייתה הכי זולה לכולם, האחרות היו פושטות רגל.

מניסיון אישי:

תבדוק בכל החברות הישירות, שזה ליברה, ביטוח ישיר, AIG, wesure. בנוסף תנסה באתר וובי שמכסה בעצם כמעט את כל שאר החברות.

לפעמים ההבדלים באמת מגיעים לאלפי שקלים, אבל אם אין לך עבר ביטוחי נקי 3 שנים לפחות אז באמת לא תקבל הצעות זולות...

תבדוק אם זה צד ג' שכולל גניבה. יכול להסביר את המחיר

ותעשה השוואת מחירים

במהלך פעילות זיהה אחד החיילים דמויות חמושות ללא קסדה, שלפי כל הסבר הגיוני אינם מכוחותינו.

ביקש אישור ירי מהסמל. לפי ההוראות באותה הפעילות הוא היה צריך לאשר בעצמו. משום מה חשש והעלה למ"מ. גם הוא יכל לאשר משום מה העלה למ"פ, והוא העלה למ"ד. שמענו בקשר את המג"ד מורה למ"פ לירות, המ"פ מורה למ"מ, המ"מ מורה לסמל והסמל נותן פקודת 'אש' לחייל. בשבריר השנייה בין פקודת האש' ללחיצה על ההדק, החייל מזהה שאחד המזוהים שם קסדה. הוא ממתין רגע עם הירי ומעלה לסמל את הדיווח, כי הוא חושש שזה בכל זאת כוחותינו. זה עולה לבירור למעלה ומתברר שאלו חיילים שבאמצע פעילות עלו על גג של בית שהם לא צריכים להיות בו בכלל, שהוא שטח השמדה, כנראה כדי לחפש קליטה.

קוראים לזה נס.

טנק מהכח שלנו היה תקולוהגיע למגרש טיפולים אחורי באיזה מוצב בעזה. זה היה אחרי ימים מתישים מאד לצוות, ואיכשהו שכחו לפרוק את כלי הנשק בטנק. הטק הגיע לשם בערב יום כיפור. בליל יום כיפור עבד אחד הטכנאים בתוך הטנק, ובטעות לחץ וירה צרור מהמאג. הטנק היה מכוון ממרחק של עשרות מטרים בלבד, לתוך מניין של תפילת ליל יום כיפור, עם עשרות רבות של מתפללים. הטכנאי ידע את זה, והוציא את הראש מהטנק, מוכן לראות את התמונה שהולכת להיצרב לו בראש לכל החיים. הוא רואה מולו טנק. בלי שום הסבר הגיוני, כשיש מקומות חנייה פנויים בצורה מסודרת, הגיע כמה דקות קודם מפקד טנק והחליט לחנות את הכלי שלו כך שיחסום את הטנק המטופל, והלך. הטנק שלו ספג את כל הצרור, והנזק היחיד מהאירוע היה מפקד שקיבל ריתוק 28 על חשבון חופשת השחרור שלו😬

ניסים.

פעילות בלבנון. כוח החי"ר צריך לכבוש ווילה ענקית, 3 קומות. לא רוצים להיכנס דרך הדלת מחשש שהיא מחוברת למטען. טנק יורה כדי לפתוח פתח כניסה, ובמקום חדר שיתפוצץ, פיצוץ ענק, הגג עף וכל הוילה נדלקת בבעירה מטורפת תוך שנייה. הבית היה ממולכד.

לברך כשמסיים תקופת לחימה. שיצא מכלל סכנה.

1.שני בני דודים שלי רבו והיו בנתק חצי שנה.

בשבת חלמתי שבני דודים שלי מתחבקים, וקמתי בוכה. ממש דמעות זולגות וזולגות, נדיר מאד.

ביום ראשון התקשרתי לבן דוד והוא אמר שבשבוע שעבר הם השלימו...!

2.בסעודת פסח התווכחנו ולא הסכמתי על דבר תורה, ואז אמרתי משפט גאוותי 'למדתי הרבה תורה, לא נראית לי דעתך'. ובביס הבא המצה דקרה ופצעה אותי בחיק. ממש ננעצה לי בחיך, זה ממש כאב (אף פעם לי קרה לי ככה). ואז אמרתי שזה קרה זה היא לחם ענוה ואמונה, ולא הייתי בענוה ואמונה...

3. הוצאתי מהפה משפט קשה לה', 'אין סיכוי שאני אעמוד בניסיון'. ואחרי שנייה השפרצתי דאורדוראנט והוא עף לי כמעט לפה (אף פעם לא קרה לי). כאילו לומר לי אל תגיד דבר כזה...

4. למדתי תורה, והיתה אזעקה ולא היה לי כח ללכת לממ''ד, ובשנייה הבאה הגעתי לקטע בגמ': "שאם היה קורא ובא, פוסק. (רמז שאני צריך להפסיק...) לא פסק מאי? אמר ר' מיאשה בר בריה דריב''ל עליו הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם" (כלומר בגלל שאני לומד את המשפטים - לא יחיו = סכנה)

סימנים מחפשים בשבת.

כלומר: סימנים מחפשים בדברים הטובים שקורים לנו.

אחרת אנחנו הופכים את הבריאה כולה למשהו מיסטי, שכל היום מרמז לנו כמה אנחנו לא טובים

"אם תלכו איתי בקרי אלך איתכם בחמת קרי"

פירוש שלמדתי שאומר אם אדם אומר מקרה כשה' מסמן לו דברים אזהוא מגיע למצב שצריך ללכת איתו בחמת קרי (לא ברמזים קטנים)

אנחנו יהודים מאמינים בהשגחה ומאמינים בקב"ה

לא אומרת להפוך עכשיו כל דבר אב ל לעיתים מסמנים לנו משמים

נסעתי באזור שעה וחצי למקום ואחרי 2 שניות שהיינו שם היה לי תחושה עזה של לרצות לחזור בחזרה .. ברמה ש רגליים לקחו אותי משם

ואני אומרת לחברה בואי בואי נחזור עכשיו והיא אומרת לי למה? ואני לא יודעת להגיד לה

חזרנו נגד ההגיון איך שעלינו ויצאנו משם באוטובוס מכיוון השני מלא משטרות ...והבנו שאין דבר כזה סתם תחושה היה פיגוע מאוד קשוח שם וניצלנו ב" ה

עוד אירוע ..

בחור מאוד מוזר פנה אלי ואיך שהוא פנה ברחתי ממנו חשבתי שזהו נגמר אבל אז קלטתי ש

שחברות שלי מדברות איתו אני התעצבנתי שהן מדברות איתו ידעתי שיש לו כוונות לא טובות .

בדיעבד הבחור הזה מטריד סידרתי ..

וזהו לא באלי להמשיך את הסיפור

אבל ה' שומר

עוד סיפור אבל מטורף

ממש דאגתי שלא אספיק לעשות משהו חשוב לחברה שלי שהיתה כלה ואז נזכרתי בשיעור ששמעתי שמי שרוצה לעשות מצווה ה' יעזור לו אז מדאגה וחרדה ובכי לרוגע מטורף .. גם לא היו אוטובוסים ולא היה כלום

וה' באמת עזר משהו מפחיד נגד ההגיון ברמה שאנשים שהיו שם אמרו מה לעזאזל.. קיצר סיפור אישי מטורף ועד היום אני מזכירה לעצמי את הסיפור הזה שאם אתה מאמין במאה אחוז ה' לא שוכח והוא מייצר לך באותו רגע ישועה מטורפת

לפני שנים רבות הייתי צריך להגיע לצפת לאירוע מסוים.

חברים שלי יצאו עם רכב מהמרכז, ואני חיכיתי להם בכביש 4 בתחנות האוטובוס שליד אוניברסיטת בר אילן.

בזמן שחיכיתי שיבואו עם הרכב, ניגשה אלי צעירה יהודיה שאינה ישראלית, ושאלה אותי באנגלית אם אני יודע איזה אוטובוס מגיע לצפת.

כמובן שהיא לא הייתה צריכה לעלות על אף אוטובוס 😏

ובפינה של החדרון ישבו שני חב'רה, היתה לי איזה תחושה לא טובה בבטן, אמרתי להם - לכו. אחרי חצי דקה הארון נפל על איפה שהם ישבו...

כאילו חצי דקה ממש הם שמעו את ה"בום" של הנפילה...

שהייתי נערה התנפץ לי על הראש דלת זכוכית ענקית ויצאתי רק עם פצע ביד..אין הסבר הגיוני

ואוו היה מדהים ועוצמתי... ממליצה

ובבוקר פחות יש מה לעשות😒 אממ ללמוד קצת.. אולי ללכת שוב לכותל לסוף הצום 

לפעמים שיעורים על אגדות החורבן

לפעמים מגילת איכה וספר איוב עם פרשנים

לפעמים שנ"צ ארוך

לפעמים שיטוט בפורומים וברשתות

אשתדל לנסוע לכותל בל"נ.

בזמנו היו כמו מעגלי למידה מאולתרים באגדות החורבן וכו'. כך עד הבוקר. ותיקין

ואז חוזרים הביתה לשינה עד כמה שעות לפני הסוף הצום.

כיום יש ילדים קטנים על הראש. זה ממלא את היום

מגילת איכה, קינות.

קוראת ספרים על חורבן הבית

ספרים על השואה/ גירוש גם באים בטוב

אפשר עם התרגום גם, או עם מפרשים.

קוראים את החצי הראשון של ספר ירמיה מלבד נבואות הנחמה, ונבואות פורענות ביחזקאל ותרי עשר.

קוראים בלופים א. מזמורים עד, עט, פח, ו- קלז בתהלים.

עושים חשבון נפש, מנסים לבכות, אם מצליחים - נהדר, לא מצליחים - בוכים בלב על כך שאנחנו כל כך רחוקים ממקדש, נבואה, והשראת שכינה שאפילו לבכות על היעדרם לא מסוגלים.

ובסוף היום, מתבטסים על כך שלא עמדנו במצופה מאיתנו מבחינת עבודת ה' המיוחדת של יום מרומם ונורא זה.

סליחה על הרוח הקודר של הדברים.

שבת מלאה בשמחה לכולם!

סיבוב שערים אחרי שחרית,

ואז שינה עד מנחה וצאת הצום.

הייתי מעלה לפה כמו כל שנה אוסף של סרטים מתקופת גירוש גוש קטיף.

קראנו לזה פה בערוץ 'ספיישל תשעה באב'.

רשימת שינדלר

ספר ירמיהו

לא לצאת מהדירה ולבכות תחיים על החורבן ועל החורבן הפרטי שלי

גמרת לבכות?

German concentration camps factual survey

חד־משמעית הדבר הכי מזוויע ומטורף שראיתי בחיים. היו לי סיוטים.

ראיתי את "האזור האפור" שהוא מטורף דיו, אבל זה פשוט... משהו. כאילו, יש לי לב חזק והכל, אבל וואו.

אם כן, למה המזוכיזם הזה.

אם לא, סרטים מבויימים על השואה, בעיני הם כלעג לרש;

אין סרט שיכול לחקות את זה.

זה סרט שהכינו מיד לאחר שחרור המחנות אך לא סיימו לערוך אותו, ובגלל כל־מיני סיבות גנזו את הפילם, ורק אחרי 70 שנה קבוצה של אוצרים ומומחים ערכו אותו וסידרו אותו לסרט.

לא מזוכיזם, פשוט להבין מה בדיוק היה.

קצת לא נשמע טוב ליצור סרט כשהזוועות עדיין בשטח.... של מי הרעיון הזה?

לא זוכרת איזה מהם, יש צילומים שהנאצים עצמם צילמו. גם של באבי יאר. ומזעזע

אותנטי לחלוטין; כל כך עצוב ומזעזע. כל כך רוצים שהקב"ה יסלח, ישמור עלינו

יביא גאולה לכולנו, אין כבר כח. זה לא היה מזמן כל כך....

כנראה לא הבנתי מה הכוונה ב"סרט" שדיברת עליו.

ותחשבו על כך שהאומה הזו עשירה ומשגשגת כאילו לא קרה דבר.

הרי אפשר להשתגע אם חושבים על זה!

ועוד יש אנשים שנוסעים לשם ואפילו משתקעים שם.

האינטרסים וכבוד עצמי, כנראה לא הולכים ביחד...

יש הרבה סרטים אותנטיים על איך נראו מחנות הריכוז ומחנות ההשמדה, ברגע כניסת הצבא האמריקאי למקום, עם כניעת הנאצים ושחרור המחנות.

זה סרט ערוך מאוסף צילומים של צלמים צבאיים בריטיים (בעיקר), אמריקאים וסובייטים, שצילמו את המצב מיד לאחר שנכנסו למחנות. כלומר צילומים אמיתיים.

הרעיון במקור היה להציג בפני האוכלוסיה הגרמנית כדי לעורר בהם אשמה ולהרחיק אותם מהנאציזם.

חוץ מזה רצו לתעד את הפשעים לטובת ראיות בבתי המשפט / טריבונלים.

בסופו־של־דבר הסרט הספציפי הזה נגנז כי לא הספיקו לערוך אותו עד ששינו את המדיניות והפסיקו להציג את הסרטים האלה.

עיקר הסרט עוסק בברגן־בלזן, במצב של המחנה עם השחרור, טיפול בניצולים, קבורת המתים כו',

אבל במידה כזאת או אחרת גם במחנות אחרים כמו דכאו אוושוויץ אבנזה. נראה לי שזה אחד המקיפים ביותר.

כולל כמה מהרגעים המפורסמים ביותר כמו הרב לזלי הרדמן קורא קדיש מעל הבורות.

לא ניתן לתיאור.

שהנאצים ימ"ש צילמו בעצמם; זוכרת אפילו קשיש אחד לפני מותו, הולם על לוח ליבו בשתי ידיו..

לא יכולה לחשוב על זה, הכל מאבד משמעות, הכל שחור ולא שווה,,,,זו ההרגשה שלי לחזות בזה.

או להתחיל בעלייה להר הבית\תפילה בכותל ואני ממליץ להגיע גם לקידוש לבנה מאוחר בכותל להיות בקרבת כמה אדמו"רים. (האדמו"רים מפינסק קרלין לעלוב וספינקא- ירושלים תמיד מקדשים את הלבנה בכותל במוצאי ט' באב)

באמת ככה מכנים את זה?

לדעתי כל הרעיון של ללעוג ל"תרבות יוון" ו"אנשים שמסתכלים על אנשים אחרים רצים אחרי כדור ומוחאים כפיים" קצת נדוש עד־כדי... קיטש. אפשר ברגע אחד לקנות "עליונות" מוסרית או סוג־של אליטיזם חברתי באמירת הכביכול מובן מאליו.

מה אני אגיד לך:

מעולם לא עניין אותי ממש כדורגל כהוא זה, אבל כן ראיתי כמה משחקים, כי ראיתי שממש התלהבו מזה במקום העבודה. ובסך־הכל יש בזה משהו כיפי ומשחרר, וזה די מגניב לראות כדורגל ממש מקצועי. לרוב אני מעדיף כדורסל, אבל גם זה היה מעניין. וזה מצחיק וכיפי "לפרשן" ו"להמר" כאילו אני או העמיתים לעבודה מבינים בזה איזה משהו. אני רואה בזה הנאה ילדותית ותמימה, שאינה סותרת את האופי שלי כאדם מוזר ומתבונן.

לעיני המתבונן כן זה נראה כמו "נהירה" ו"תרבות המערב" אבל חוץ מכאלה שהם באמת "חולי כדורגל" בסך־הכל זה סתם משהו חמוד ומרגיע. לרוב האנשים העובדים אין פנאי או כוחות פיזיים או חברים כדי לארגן משחק כדורגל בערב כדי לפרוק קצת עצבים, אבל כן מתאפשר לשבת על בירה ולצחוק קצת סביב משהו קליל וכיפי.

ככה אני רואה את זה.

כשקוראים את התנ"ך, רואים שעברי מצוי ובינוני היה יותר קרוב לישראלי מסורתי מודרני מאשר לרב דב לנדו.

גם דוסים, תתפלא.

ויש אנשים שזה מעניין אותם, ויש אנשים שלא.

אני אגב ראיתי כמה משחקים במונדיאל השנה. למה? הבנתי שמכל המדינות, ארגנטינה הכי אוהבת ישראל. אז אני בצד שלה. ואיתי הרבה אנשים שזה השיקול שלהם. אני לא מבינה כלום בכדורגל (טוב, עכשיו קצת יותר) וזה לא מעניין אותי. מבחינתי זה היה עניין פוליטי.

אבל זה נכון שזה סוג של המקום האחרון שבו במערב מותר להיות עם חוויה לאומית בריאה. כן גם פוליטית.

הוא לא מעודד אותי. לא מפריע לו אבל זה לא מעניין אותו בכלל... אני רואה לבד וצועקת על השחקנים מה לעשות. אהה, ותוך כדי צוחקת על השדרנים שאומרים על השחקנים מה הם אמורים לעשות כאילו זה עוזר

אז זה לא האשם הצפוי. אז מי הדביק אותך בזה? תמיד היה לך חיבה לזה ?

ואין מי שיכניס אותי לזה. סתם עלה לי לראש. בנות הן משוגעות, אתה יודע

בעיני זה חילול השם שדוסים ממרכז מתלהבים מהדברים האלה ברחוב כאילו מינימום מדובר ביום העצמאות

ובמה זה שונה מפעילות פנאי כמו דמקה?

פעילות פנאי סתמית. בצפייה במשחקי ספורט - מלבד ביטול התורה ומשוב הלצים שבעניין - מתחברים לעולם הערכים הזר של תרבות המערב. זו פסיחה על שתי הסעיפּים. ומי שההבלים הללו תופסים אצלו מקום נכבד בנפש - ממקום זה שבנפשו נדחקת הקדושה.

לגבי ביטול תורה כאילו באמת שישבו וילמדו במקום לצפות

מי שצופה בין כה לא היה פותח גמרא בזמן הזה. ואם היה לו כח ללמוד הוא לא היה רואה.

וגם לגבי תרבות המערב מה כל־כך תרבות המערב בזה?

אם באמת זה משהו שתופש הרבה מהזמן ומהמקום בנפש אז אפשר לראות בזה בעיה

אם זה סתם עיסוק סתמי אני באמת לא רואה מה ההבדל בין לקרוא חדשות (הרבה יותר משחית את הנפש, מלא איסורים ולשון הרע), לבהות בקיר ולגרד את הבטן (מביא לידי שעמום), לקרוא ספר קריאה (מלא ברעיונות זרים ולפעמים גם בעייתיים), לבין לצפות בכדורגל שחוץ מאנשים שיודעים לרוץ יפה לא קורה שם כלום.

• תרבות גוף חיצונית, נכרית, ושטותית שעומדת בסתירה לערכי תורת ישראל.

• לקרוא חדשות (לא בהגזמה) זה חשוב, להאמין ללשון הרע שלצערנו לעתים מופיעה בחדשות - אסור, ובאמת חמור.

• קריאת ספר יכולה להיות נפלאה/ סתמית/ לא ראוייה/ אסורה בהתאם לאופי הספר, אופי הקורא, והמקום הנפשי אותו חפצים למלא על ידי הקריאה. אך צפייה במשחקי ספורט זה שלילי באופן גורף.

ולא למדת.

אפשר לומר את זה על כל שנייה בחיים, אבל בסוף זה מונח רחב.

• עדיין לא הסברת למה, רק קבעת שזה ככה. בסך־הכל מדובר במשחק. מי שלוקח את המשחקים האלה קשה, כן, זאת בעיה של תרבות יוון. אחרת זה סתם כמו להסתכל על ריקוד או אומנות, שגם הם תרבות יפת. מה ההבדל בין זה לבין להסתכל במשחק שחמט? או לשחק בעצמך דמקה, כשאינך יכול ללמוד תורה?

• למה זה חשוב? ועדיף להסתכן באיסורי דאורייתא מאשר משהו שאין בו איסור קונקרטי?

• כל ספרי הקריאה שאינם סיפורי צדיקים בסוף מלאים בכל־מיני השקפות שאינן בהכרח תורניות, דמויות שאינן בהכרח תורניות, קריאה מעוררת רגשות והזדהות ומחשבה. בניגוד לזה ספורט זה סתם להסתכל איך אנשים רצים יפה. מה כל־כך שלילי בזה? איך בדיוק זה משפיע שלילית על הנפש? אחרי שראיתי ספורט, מה קרה לי? במה השתניתי לרעה?

ב-2018 יצא מחקר של איזה שמאלנית, שטוען שבארועי מדיה גדולים בעולם מדינת ישראל מנצלת את זה שאין מקום בחדשות כדי להפציץ בעזה/בלבנון.

הקו הצהוב התקדם מאוד יפה בחסות המודניאל.

ורק רומז לכך שההבלים הללו נועדו רק עבור גויים. ועם ישראל צריך לנצל את זמנו לתורה ומעשים טובים, (כמו השמדת אויבים).

Attack When the World Is Not Watching? US News and the Israeli-Palestinian Conflict | Journal of Political Economy: Vol 126, No 3

או תשומת הלב המוקפדת על הבלורית, או המחמאות השקריות חסרות הפרופורציה בחוברות שמוציאים לכבוד הבחור החשוב החתן דנן (ולא הזכרתי בכלל את הכלה החסודה שהיא באמת באמת בעלת חסד ומידות טובות וכולה תפילת צדיקים ויראים ויראת שמיים ויחידה בדור, ואם היא עובדת בהייטק אז גם זכה החתן "ושלל לא יחסר" ואכמ"ל)...

ולא מן המותר להזכיר את דברי בית שמאי שאוסרים לשקר גם בזה, במיוחד אם לא נשאלו על הכלה. ועדיין התורה אמרה "מדבר שקר תרחק".

וכך או כך, גם לשקר יש גבולות.

אבל יפה שנתפסת דווקא למה שאפשר להשתמש בו ולהגדילו כדי להסתיר את יתר הדברים. כהרגלך בקודש לצופף שורות.

לא עלה על דעתי. רק אחרי התגובה שלך הבנתי. שוב, אתה עם הלצופף שורות....באמת נקדימון, זה כבר מעייף.