אמנם מסברא שכר ועונש בכללי לא מחייב גלגול נשמות, נראה לי. 

(אם כי, אדם שגנב כסף לדוגמא זה לא יהיה הוגן שימות והנגנב לא יקבל את כספו חזרה)

אז בעיקר החלק השני של המשפט.

בגדול ברור שזאת אפשרות.  וכמובן שהרבה גם לא חוזרים לפי מה שכתוב.

אבל בהרגשה שלי, לפעמים מצד חוש הצדק זה מבאס שההוא עשה פה נזקים ועלה למעלה.

וגם יתכן שבעולם הזה יותר קל לתקן, כי יש בחירה בטוב ויסורים.

מאשר למעלה שיש רק עונש כי אין בחירה.

אז מה דעתך לדוגמא לגבי גנב? זה פייר שהנגנב לא יקבל את כספו חזרה? 

זה רק ערס שדוחף את חברה שלו במדרגות

ובמענה ל@אריך וייס זה מעיד עלינו שאנחנו דתיים מאמינים ולא כופרים משוקצים.

אתה כופר כי נחמד לך לכפור, וכי אתה בז למאמינים, ובמקרה גילית שיש לך איזה אילן להתלות בו אז אתה משתמש בו..

חוצמזה שהוא ממש לא יחידי בעניין, גם הראב"ד (אמונה רמה), ורבינו אברהם בן הרמב"ם, ר' חסדאי קרשקש, ר' יוסף אלבו וכהנה וכהנה.

אם תרצה גם תעיף מבט במה שהרב קאפח מעיר שם על הרס"ג כדי לגלות את דעתו בעניין...(וכמובן הרש"ש במפורסם בב"ק קז)

בכל מקרה, זו לא דעת מיעוט, ומכאן ועד להציג את אמונת הגלגול כאמונה בסיסית של היהדות הדרך רחוקה.(מי שהזדקק לקבלה היו בעיקר המקובלים, ואכמ"ל) 

הבנאדם לא "ראה את הרס"ג וקיבל את דעתו". הבנאדם פשוט כופר, ובמקרה בייניש ציין שם אז הוא קפץ עליו כדי לנפנף, זה הכל.

זו הייתה כוונתי ולא חלילה לבוז לרס"ג.

כל הראשונים שהוזכרו הם קודם גילוי ותפוצת הקבלה, ובזה מסתכם הדיון.

בנוגע להערת הסיכום, אני מסכים שהדיון כדיאלוג, לצערי נגמר. אם כי כמובן הערתך לא נכונה משני הצדדים, ישנם גם חכמים אחרי אותה התקופה שהסכימו לכך(וציינתי את המאוחרים שבהם), ולצד השני, העובדה שהראשונים הללו היו קודם אינה מבטלת את דעתם. כנראה שנגרר לויכוח עקרוני אחר, לכן אני גם מסכים לעצור כאן.

וכבר הלכו נמושות בדעתו האמיתית של הרש"ש בזה.

ולגבי דעתו ה"אמיתית" של הרש"ש, הרבה חסידים החרימו אותו גלל כן...

אני מתכוין לכל התגלגלות הפולמוס - החרמה, פרשנות ולימוד זכות, דחייה וכו'.

הסוד כאמת.

החל מזמן שנתגלתה, והרס"ג כידוע חי לפני שנתגלתה.

גלגול נשמות זו אמונה בסיסית... 

ואם הבחור בייניש ושואל לגבי זה משמע הוא מטיל ספק... - עדיף שלא יהווה נטל על המדינה... ויתגייס..

הולך אחר הראשונים שסברו שאין, אם כי גם לא מבזה את הצד השני.

וראה לגאון הרוגאצ'ובי בצפנת פענח (פ"ח מהלכות תשובה) שהסביר לפי זה את מחלוקת הרמב"ם והראב"ד לגבי מהות עולם הבא (ונוגע קצת גם לשרשור כאן). 

שכר ועונש אפשרי גם בלי זה ולא ממש ניתן להוכיח אם קיים גלגול או לא קיים, אם רס"ג צודק או המקובלים, זו תאוריה אפשרית כמו האמונה שקיים קנקן תה שחג סביב כוכב צדק, אם יש גלגול נשמות או לא, מה זה משנה, אם תביא הוכחה לכך אקבל.

למרות שידעתי גם ידעתי שלפני מאות שנים ניטשה מערכה לקראת מערכה סביב סוגיא זו בקרב גדולי עמינו, והיו הרבה מגדולי ישראל שחלקו על אמונה זו, כגון: רס"ג, בעל העיקרים, רבי חסדאי קרשקש, ר' ידעיה הבדרשי, ועוד. מכל מקום בפרספקטיבה של דורות, אני כן מאמין שהאמת עם המאמינים.

הטעם הוא שבכל תחום יש את המאסטרים שלו. כעין שנאמר בגמרא שהלכתא כרב באיסורי וכשמואל בממונא, והלכתא כרב נחמן בדיני, ור' נתן דיין הוא ונחית לעומקא דדינא.

כך גם בתחום של גלגול נשמות, שנוגע כמעט בכל אופניו לעולם שמעבר, ואין בו כ"כ נפקא מינה לחיים פה (כמו שהעירו פה), אזני יותר קשובה למי שלפחות מתיימרים לומר שהם מבינים דבר או שניים בעולם ההוא. כל הגדולים הנ"ל לא הצהירו כן מפורשות, וגם לא ניסו להראות ידיעות נסתרות, כי כנראה באמת לא היו להם, אלא דנו רק מכח "ההיקש והמופת".

לעומתם, רבינו האר"י כתב משנה סדורה וחיבר יצירה מונומנטלית ודי קוהרנטית סביב נשמת העולם, והוא, מר בריה דרבינא, חתם בשתי ידיו על אמונת הגלגול (שנזכרה בזוהר).

יש לציין שגם הרמב"ן רומז לאמונה זו בכמה מקומות בשער הגמול.

ברבות הימים, היו שמצאו ראיות לגלגול מהמקרא עצמו (עיין שו"ת תורה לשמה סי' תנח), ויש שהביאו ראיה לזה מדברי חז"ל בש"ס ומדרשים (עיין בח"א למהרש"א בתענית כה. ובמו"ק טו: שהסביר כמה מדברי חז"ל עפ"ז. ועיין למהר"ש אלגאזי בספר גופי הלכות בחידושיו לנדה ל:. וראה עוד ראיות לזה בשו"ת מפענח נעלמים סי' ה אות א).

אבל כשבררתי את זה לא מזמן אז המסקנה שלי, באופן אישי שייתכן שהיא מוטעית, הייתה שהרבה מאוד חכמים לא סברו כך. יותר מידי.

חלק קטן ממה שסיכמתי לעצמי:

והתנגדו לגלגול רבי אברהם בן חייא הנשיא בהגיון הנפש, וכן רבי אברהם בן דוד בספר אמונה רמה, ובייחוד רבי אברהם בן הרמב"ם, שכ' 'וזה הדעת לא סבר אותו חכם אמיתי, ולא האמין בו בעל תורה, אבל הוא מהוללות דעות הקדמות'. וכן הרד"ק בפי' הארוך לתהילים. ור' ידעיה הברדשי. ור' דוד אבן ביליא, מביא מופתים פילוסופיים המבטלים דעת הגלגול שאנשים המציאו על מנת להתיר ספק צדיק ורע לו. וכן ר' שמואל צרצא בספר מקור חיים. ומוסיף באריכות, וכותב גם 'שהמאמינים בה, מטה לאמונת אומה שקורים פגאנוש שהנפש בצאתה מגוף אדם טוב תכנס בגוף ילד הנולד באותה שעה, ואם אדם רע הוא תכנס בגוף הכלב'. עיי"ש. ועוד רבי אברהם אבן מיגאש, בס' כבוד אלוהים. וריא"ם בייחוד.

ועוד הפילוסופים המאוחרים מתנגדים מצד השכל, אם לא מצד הקבלה, כרבי חסדאי קרשקש, באור ה'. אומנם כתב, 'ולפי שהכת האומרת בו יסודה הקבלה, דלתי החקירה ננעלות בו, ואם קבלה נקבל בסבר פנים יפות'. וכן כתב אברבנאל בהתרת הספק הח'. וכן תלמידו, הר"י אלבו בעל העיקרים. ונגדו יצא ר"מ אבן גבאי בעבודת הקודש, 'ואם היה רחוק אצלו, להיות שכלו שכל פילוסופי, הנה הוא קרוב אצל החכמים ששכלם שכל נבואי אלוהי'. וכן ר"י עראמה, 'ולכן אם קבלה נקבל, כי סוד ה' ליראיו, ואם הוא זר בעיננו הוא לקוצר המשיג או לעומק המושג או לשניהם כאחד'. אומנם אם לא קבלה, כי אז לא היה מקבל על פי השכל.

והר"י בן הרא"ש כתב לאביו בעניין הגלגול, וכתב לו אביו בלשון זה 'ומדברי רז"ל יראה הפך זה ועוד קושיות בעניין הגלגול ... לכן אם קבלה היא נקבל כי אין טעם מספיק'.

20200810151937.pdf

כל הציטוט מהרמב"ם בתחילה, אינו אומר כלום לגבי זה, אתה מניח לבד שהיות והרמב"ם מאריך בעניין הגמול העתיד בעוה"ב - ממילא נפסלה אמונה שהיא לדעתך נובעת מהשאיפה לחיי בהמיות וגשמיות. או אולי שאתה מניח שמאמיני הגלגול הם אותם אלו עליהם דיבר הר"מ המחשיבים את העוה"ב כמקום של הנאה גשמית? א"כ זו ודאי אינה צריכה לפנים שנבאר ריחוקה מן הדעת. שהלא ידע כל דרדק שלא זו אמונת הגלגול.

כמו כן דברי הרס"ג - אכן כל מי שיסיק את הגלגול בדרכים עליהם מדבר הרס"ג גם אני אחשוב לכאורה עליו כמו שכותב הרס"ג, אך מה בין זה ובין אמונת הגלגול של האר"י הק' וממשיכיו?

ודברי הרמב"ם בסוף -אינם מורים על שום חסרון באמונת הגלגול, אלא על כך שהרמב"ם לא ידע על קיומה, מה שכמובן נכון מאוד, הרמב"ם חי לפני רמד"ל וכל שכן שלפני האר"י..

לסיכום: יתכן וישנם מאמיני גלגול שאמונתם נובעת מן התאוות הגופניות, או שמניחים שזהו הגמול, וזה כמובן בעייתי מבחינה אמונית. אין לה מקור בתורת הנגלה ויש לה מקור בתורת הסוד. ולכן כל החכמים שקדמו לגילוי תורת הסוד התנגדו לה.

האמת שפחות או יותר נקעה נפשי ממי שמביאים מחכמי הפילוסופיה ראיות לדברים שנוגעים לקבלה, עליה, לצערינו, לא שמעו גדולי הפילוסופיה מאום. ולחינם מנסים להדביק ביניהם, וכל טענה שדחאוה  אלו מסיבות פילוסופיות או שהיה לה צורה פילוסופית אותה דחו מסיבות אמוניות, מביאים את זה כמקור התנגדות לצורתה הקבלית. מדובר במהלך מגוחך ונידון לכישלון. אא"כ יחליטו אכן לפסול כל הקבלה כולה מהחל ועד כלה, כמנהג הדרדעים. ומי שזו דעתו אזי כפי פסקם של כל חכמי הדור האחרון יינו יין נסך ופיתו פת עכו"ם. 

אכן, מדובר בחיים גשמיים שלאחר המוות, אותם, אכן לא הכיר הרמב"ם, כניכר בציטוט האחרון שלך, וכמובן, אף לא האמין בהם. אבל - הציטוט הראשון ממנו, בו הוא מסביר את הבעייתיות שבכך, הוא ציטוט על מי שמאמין שזה התכלית, שזה דבר חיובי, שזה העוה"ב, השכר, והגמול. וזה לא רלוונטי כלל למה שדיבר האר"י, וזה אמונת ההמון ג"כ כיום, שחוזרים כדי לתקן, שזה בעייתי, שזה חבל, שזה גרוע מגהינם, דווקא בשל גנות העולם הגשמי, ולא בשל מעלתו. על דבר כזה לא הבאת שום ציטוט שפוסל זאת, אלא רק ציטוט מהרמב"ם - הציטוט השני, שהוא לא מכיר בזה, אז נו בוקר טוב אליהו, לא חדש לנו שהרמב"ם לא הכיר את הקבלה...

הגלגול שהיה מוכר בימיהם היה מבוסס על פילוסופיות, על זיהוי נטיות בנפש וכו', וכפי שהבאת היטב מרס"ג, וזה היה כנראה אכן בלבול שכל מושלם.

את הגלגול כמעבר מחודש של העוה"ז ככלי להשיג עוה"ב, ע"י תיקון של מה שלא עשית בסיבוב הראשון - הם לא הכירו. 

זה הכל, פסלו אפשרות פלונית, לא שמעו על אפשרות אלמונית. ולכן קבעו שאין דבר כזה ושלום על ישראל. אנו, שמכירים את האפשרות האלמונית, לא נעשה לה עוול ונצטט כנגדה את הדברים שכתבו הקדמונים על האפשרות הפלונית.

מה שהיה קיים בימיו זה לא מהש אנו מדברים עליו, הלא תסכים עימדי בזה?

מי שהניח שכל ענייני המידות והנטיות קשורים לזה - לו נאים דברי רס"ג, שעל אלו בדיוק הוא דיבר - אותם אלו שראייתם לגלגול היא מכך ש" ונתברר לי מה שמדמים, שהוא הביאם לידי דבר זה... התחקותם אחר מידות רבים מבני-אדם ומצאום דומים למידות הבהמות, במה שיש עדין כתכונת הכבשים, ותקיף כתכונת הטורפים, ורע ושפל כתכונת הכלב, וקל כקלות העוף, וכל הדומה לכך.
והסיקו מן הדברים הללו, שלא באו המידות הללו בבני-אדם אלא מפני שיש בהם מרוחות הבהמות, וזה... מורה על עודף סכלותם"

זה אינו נוגע כלל לגלגול וטבעיו שע"פ האר"י והקבלה.

בציטוט שהבאת יש צורה מאוד מסויימת של גלגול, והוא יוצא נגדה בשצף קצף.

ואכן, ברור גם שהאו לא מכיר שום צורה אחרת של גלגול.

ולכן הוא "סובר שאמונה כזו היא בעייתי בלי קשר" כי אמונת גלגול כמתוארת שם היא אכן בעייתית, כפי שהוא מסביר.

לא יודע למה אתה קורא לזה "מטרת המאמינים" איפה דיברתי על מטרה? אני מדבר על צורה. ואצטט שוב מתוך ציטוטך מהו הגלגול בו האמינו המדוברים:התחקותם אחר מידות רבים מבני-אדם ומצאום דומים למידות הבהמות, במה שיש עדין כתכונת הכבשים, ותקיף כתכונת הטורפים, ורע ושפל כתכונת הכלב, וקל כקלות העוף, וכל הדומה לכך.
והסיקו מן הדברים הללו, שלא באו המידות הללו בבני-אדם אלא מפני שיש בהם מרוחות הבהמות, וזה... מורה על עודף סכלותם"

זה לא מטרה - אלא הגדרה - מבחינתם הגלגול מתבטא בדבר זה, שהוא בעייתי כי וכי וכי.. כל מה שכתב רס"ג.

לא מוצא בנתיים שום סיבה להתנגד לאמונת הגלגול בצורתה הקבלית.

הבעייתיות שהוא מציג - היא רק על הסוג השני, ורק עליו אתה יכול לטעון שהוא בעייתי אמונית. על החלק הראשון הוא לא מצביע כבעייתי אמונית, אלא סתם בז לו, בדיוק כמו הרמב"ם, הוא פשוט לא מאמין שיש דבר כזה, והיות שאנו נמצאים לאחר גילוי הקבלה ואנו מכירים אותה ויודעים שהאי כן מצביעה על גלגולים -אין לנו שום טעם לא להאמין לזה רק בגלל שהרס,ג והרמב"ם בזו להמון הנבער שהחליט שככה זה...

זה קשור לחלק הראשון אמרתי בתגובתי אי שם למעלה - זה שדבר לא נזכר בש"ס וןבראשונים אינו פוסלו מלבתקבל אצלנו, ככל תורת הקבלה.

אז אכן צריך לעיין ולראות מהן טענותיו נגד. אני הגבתי אך ורק למה שהבאת אתה בשמו.

לגבי הקבלה, אני לא יודע כ"כ מה התכוונת לומר, אבל האר"י הוא בהחלט אצלי מוחזק לתבואה מזוקקת בלא מוץ. ואף ממשיכו מוחזקים אצלי למבינים את כוונתה ופיענוחה, ואם הסכימו הרש"ש והחיד"א והרמח"ל והגר"א, ובדורות המאוחרים יותר הבא"ח והכה"ח והלשם והרב זצ"ל. וכו' וכו', שגלגול הוא גלגול ותחזור הנפש לתקן תיקוניה בזה העולם אם לא השלימתם קודם לכן. דיי בכך כדי לידע שלא טעות ישנה בפיענוח הדברים.

אם כל אלו התעקשו להבין שאכן הנפש חוזרת. אז כנראה זה האמת. ואין זה עוול לשום דבר.

אתה לא יכול להכנס למגרש של המקובלים, להתווכח איתם על איך להבין קבלה, ולגעור בהם שהם מוזילים אותה.

או שאתה חושב שגם הבא"ח והלשם כשדיברו על גלגולים התכוונו רק לרמזי רמזים... (ואם ככה - בא תגיד לי מי היה ההוא שהתחיל את הטעות והבין כפשוטו, הגרחי"ל אוייערבך? הבבא סאלי? הרב אליהו? מי היה הפשלן הראשון שהנמיך את הקבלה?)  

ומה אני אגיד לך.

קונספירטיבי.

ובלתי אמין

ודי בזה.

שמי שאולי יתעניין בהגיגינו והתכתשותינו  יקרא וירצה להבין.

אז תגובתי שלפני הקודמת התייחסה לרוב התגובה של נגרינסקי לפניה.

בעריכה הוא הוסיף את שתי השורות האחרונות, ועליהן תגובתי האחרונה.

אבל אם נשים לב שביהדות או לפחות "במיינסטרים" אין התייחסות לעניינים רוחניים. רוב הספרים שנכתבו הם טכנים מה אסור\מותר\צריך\חייב והרבה פחות על גלגולי נשמות, עולם הבא, שכר ועונש.

שנינו יודעים שאם היו ממציאים את זה על הרב קאפח זה לא היה הולך.....

לא יתכן שהכל זה שרלטנים שהמציאו. (וכמו שהיא ציינה - הרב אליהו גם סיפר עליו, המון)

אין לזה מקור לא במקרא ולא בחז"ל. זו אמונה שהגיעה מהגויים.

ציטטתי כאן בעבר ואצטט שוב:

רס''ג באמונות ודעות מאמר ו':
"אבל אומר שאנשים ממי שנקראים יהודים, מצאתים אומרים בהשנות, וקוראים אותו ההעתקה (=גלגול), וענינו אצלם שרוח ראובן תשוב אל שמעון, ואחר כן בלוי, ואחד כן ביהודה, ויש מהם רבים שאומרים, יש פעמים שתהיה רוח האדם בבהמה, ורוח הבהמה באדם, ודברים רבים מזה השגעון והערבוב, והסתכלתי במה שחושבים שהביאם אל המאמר הזה, ומצאתים ארבעה שבושים, ואני רואה לזכרם, ולהשיב עליהם...".

ר' בנימין מטודלה (לפני כ900 שנה) בספר המסעות:

"וקרוב מהן כמו עשרה מילין אומה אחת נלחמים עם אנשי צידון, והאומה נקרית 'דורזיאין' (דרוזים ככל הנראה) והם נקראים פגאנוס כופרים ואין להם אמונה ודת והם שטופי זימה, האב לוקח בתו וכו'. ואמונתם היא שאומרים שהנפש בעת יציאתה מן הגוף של אדם טוב תכנס בגוף ילד קטן הנולד באותה שעה שתצא הנפש מגופו, ואם אדם רע הוא תכנס בגוף הכלב או בגוף הבהמה, זה דרכם כסל למו".

משום מה יש אנשים שתמיד יורדים לפסים אישיים במקום לדון עניינית (ואיך שהוא זה גם תואם לדעות שהם מייצגים), לא מבין מה הטעם בזה אבל אין לי עניין להתדיין עם אנשים שכאלה.

לך סיימתי להגיב.

(אני מניח שאתה סובר שאתה בסדר בצורת התגובה שלך וגם שאני סתם מתחמק, זה בסדר מבחינתי כי ממילא בכל אופן היית חושב שאתה צודק)

אז ככה, קודם כל לא נחשפתי למקרים כאלה מלבד המקרה של הילד שדיבר אנגלית ועוד מספר שמועות דומות לדברים שהזכרת בתגובה הקודמת (נקודה למחשבה: רוב ככל המקרים האלו בחברה הדרוזית, למה זה?).

ובכל זאת שתי נקודות, בהנחה שהסיפורים נכונים:

א. כדי לבסס טענה צריך מספר מקרים דומים, שלא יכול להיות להם הסבר אחר. 

אני מודה שהסיפור הזה מפליא, אבל מוח האדם הוא דבר מפליא והרבה פעמים מראה תופעות שקשה לנו להבין.

זה שאין לנו הסבר לא מצביע בהכרח על הסבר 'ברירת מחדל' (ולמה הוא ברירת המחדל? אולי זו נשמה חדשה שהתבלבלה במיקום? נקרא לזה 'התחלפות נשמות', הנה מושג חדש) שגם הוא לא מוכרח.

ניתן לשער מה הגורם, מצב כזה של דיבור שפה שלכאורה לא הייתה מוכרת, זנוגלוסיה בלע"ז, תועדה בעבר בגלל פגיעה מוחית שגורמת למוח להיזכר ולהתקבע על שפה (מתאים לכך שהילד מתקשה בקליטת ערבית), למרות שלכאורה לא למד אבל בפועל כמעט כל דבר שאדם ראה או שמע נמצא אצלו איפשהו בתת מודע (ולכן יכול להיות נגיש למשל בהיפנוזה, או ע''י פגיעה מוחית).

ייתכן שיש בזה גם נגיעה כלשהי של הפרעת זהות, שבה האדם מאמץ זהות אחרת או נוספת (או זהות קודמת, כלומר גלגול. וזה מסביר למה הדברים האלו קורים הרבה אצל דרוזים אצלם זו אמונה רווחת, אם כי במקרה של הילד זה פחות שייך), וכך מייחס לעצמו בתת מודע דברים שראה שמע או קרא, וכן דברים שקולט מהסביבה. ושוב כמו בשרשור הקודם - גם כאן הרבה מהדברים זה ייחוס של דברים בדיעבד והגמשת הביקורתיות (למשל כשהוא 'הולך לחדר שלו' - סביר מאוד שהאמא הכווינה אותו אפילו בלי להתכוון).

לסיכום: צריך לבחון כל מקרה לגופו, לראות במה בדיוק מדובר ומה ההסבר. וגם במידה שאין הסבר, זה לא מכריח הסבר 'ברירת מחדל' מיסטי כשאין הוכחה שזה אכן ההסבר.

ב. כמו שהזכרתי גם בשרשור הקודם, 'הוכחות' כאלו יש למכביר גם לענייני עבודה זרה שונים. ומשום מה מהן מתעלמים, למרות שעל פי אותה גישה ובאותן אמות מידה הן היו אמורות להתקבל.

וחז''ל התייחסו להוכחות מסוג כזה, אצטט כאן בתרגום:

"אמר זונין לרבי עקיבא: שנינו יודעים שעבודה זרה אין בה אמת, אבל הרי אנחנו רואים שאנשים הולכים לבית עבודה זרה צולעים וחוזרים בריאים? ענה לו רבי עקיבא: הגיעה זמנה של המחלה לעבור, במקרה הלך אותו אחד באותו הזמן לבית עבודה זרה.

אמר רבא בר רב יצחק לרב יהודה: יש בית עבודה זרה במקומנו שכשהם צריכים גשם נגלה אליהם בחלום ואומר להם שישחטו אדם, והם שוחטים אדם ויורד גשם. אמר לו: מאי דכתיב 'אשר חלק ה' אלהיך אותם לכל העמים'? מלמד שהחליקן בדברים כדי לטורדן מן העולם (כלומר שאין בדברים האלו אמת, כמו פירוש הרמב''ם שציטטתי בשרשור הקודם) והיינו דאמר ריש לקיש מאי דכתיב 'אם ללצים הוא יליץ ולענוים יתן חן'? בא לטמא פותחין לו בא לטהר מסייעין אותו".

כלומר: סיפורי ניסים ומופתים אינם ראיה - זו יכולה להיות סטטיסטיקה, תעתוע פסיכולוגי, או אפילו הטעיה אלוהית כמו שהסביר רב יהודה.

הגבתי למקרה של הילד כי זה מה שראיתי. אתה לא יכול לדעת אם הייתה פגיעה מוחית כי אתה לא מכיר אותו, ויותר מזה - אפילו ההורים שלו לא יכולים לדעת כי פגיעה מוחית יכולה לבוא בדרכים שונות. עצם זה שפתאום הוא התחיל לדבר מ0 ל100 (עם ג'יבריש מוזר באמצע) ושהוא מתקשה בקליטת שפה אחרת כבר אומר משהו.

לגבי מקרים אחרים רק השתמשתי בדוגמה, כמו שאמרתי צריך לבחון כל מקרה לגופו, לתת סיפור כללי משמועה ולנתח אותו זה לא רציני ולכן אני לא אעשה את זה.

לשאלתך לגבי היחס לדברי חז''ל:

לגבי הלכות אין כאן עניין של אמונה אלא סמכות, אני לא 'מאמין' לחז''ל שצריך ליטול ידיים אלא מציית להם.

לגבי אמונה המצב שונה, כבר הגאונים כתבו שלא נכון לקבל את כל דבר חז''ל כאמת מדעית, ואין כאן זלזול בהם או חוסר אמונה בהם אלא הבנה שהם בני אדם ויכולים לטעות מדעית. כמו שהזכרתי, כבר הגמרא אומרת לגבי שאלה מדעית שצודקים חכמי אומות העולם מחכמי ישראל - האמוראים אמרו זאת על התנאים...

וכאן המקום לשאול אותך: האם אתה מאמין לכל דברי חז"ל המדעיים (אם תגיד שכן, יהיה קל להביך אותך עם עובדות סותרות) ואם לא - אז למה אתה מחלק בין מה להאמין למה לא?

ראיתי את התוכנית, לא עשו לו שום סריקה מוחית.

לא, אני לא מאמין שיש רוח רעה על הידיים (אגב, גם חז''ל לא אמרו ככה אלא כך חלק מהפרשים פירשו את דבריהם).

שאלת סמכותם של חז''ל היא שאלה טובה, הרמב''ם מסביר אותה באריכות בהקדמה למשנה תורה (בגדול הסמכות היא משום "לא תסור" שהרמב''ם מחיל אותה, מדאורייתא או מדרבנן, על הסכמת רוב חכמי ישראל. אבל כאמור, זה לא קשור לענייני אמונה וכל שכן לענייני מדע).

לא חסרות עובדות פיזיולוגיות, ביולוגיות, אסטרונומיות מופרכות שכתובות בגמרא (הזכרתי כאן אחת שהם עצמם אמרו שקודמיהם טעו בה).

לא הבנתי למה התכוונת בסוף.

הוא מסביר, וההסבר מקובל עליי (לא אגיד שאין בו חורים, אבל באופן כללי הוא מתיישב. אבל זה כבר לא שייך לנושא השרשור הזה).

במי שהוא בבחינת 'לא ראינו אינה ראיה' ולא במי שהוא בבחינת 'בא הרוג ברגליו'.

מה שהמקובלים אומרים זה ברי, מה שהם רואים וידעים. אז נכון שאין ראיה, נניח, אבל כיוןשהם לא חשודים (בעיניי לפחות) לשקרנים - מבחינתנו זה ודאי. רס''ג ודומיו אמרו זאת מסברתם, וממילא  אין לזה משקל בענייננו.

א. לא, זו לא טענת ברי מול טענת שמא. אתה מבלבל בין טענות ברי ושמא לטענת הן וטענת לאו.

גם רס''ג, הראב''ד ר"א בן הרמב''ם ועוד טענו בנחרצות נגד, וגם טענת המקובלים היא לא ברי (הרי לא מדובר על דבר שניתן לראות ולהעיד עליו).

גם חז"ל טענו טענת הן לגבי ענייני 'מדע' או פסאודו-מדע ועדיין הם טעו (כמו שהם עצמם, והגאונים והראשונים אחריהם אמרו).

לטעות לא אומר שאתה משקר, אני מניח שחלק מהמקובלים אכן האמינו בתורה הזו, זה שהם האמינו בה לא הופך אותה בהכרח לנכונה.

גם מיעוט שבהם ש'ראו' את הגלגולים בעצמם, כלומר חשו שהם גלגול של צדיק פלוני, או שאדם כלשהו הוא גלגול של אלמוני - גם אם באמת האמינו בתחושה הזו, זה עדיין לא אומר שזו אמת מציאותית.

תגיד שאני כופר שאני לא מאמין שכל דברי המקובלים הם אמת אובייקטיבית, אעזור לך - אמרתי את זה גם על חז''ל (כמו שגם הם עצמם וגדולי ישראל שאחריהם אמרו, כאמור).

ב. עצם זה שהדבר לא מוזכר בכלל לא בתנ''ך, לא בכל כתבי חז''ל ולא בראשונים (עד שלב מאוד מסוים שבו זה פתאום נכנס ליהדות) ושגדולי ישראל ממעבירי המסורה התנגדו לדעה הזו או במקרה הטוב לא שמעו עליה - זהו טעם לפגם רציני מאוד באמינות השייכות של האמונה הזו ליהדות.

מה זו 'קבלה'? במשמעות הפשוטה זו העברה, דבר שמקבלים מאחד לשני. אז כל חז"ל והראשונים לא הכירו את זה (והמעט שהכירו הכירו כאמונה של גויים), ופתאום באחד הדורות זה צנח ליהדות משום מקום כאילו היה שם מאז ומעולם?

בקיצור: גם טענת לאו או שתיקה היא טענה, ובצירוף לסדר הכרונולוגי זו טענה חזקה מאוד.

גם קראתי את אגדות רבה בר בר חנה ועוד הרבה מימרות שעוסקות בדברים שלא קיימים כמו לחשים ורפואות ויצורים למיניהם.

אתה יוצא מתוך הנחה שכל מה שכתוב בכתבי המקובלים הוא רוח הקודש, אני לא.

איך הם מסבירים סבל של ילד קטן שעוד לא חטא?   

הרי כתוב "אין יסורים ללא עוון"   "אל אמונה ואין עוול" 

השאלה היא איך...

דרכינו ומחשבותינו זה משהו אחר, זה איך להתחשבן עם האדם והעולם. 

לבעלי חיים אין שכר ועונש ואין השגחה פרטית מי יסבול ומי לא. 

אם חכמים אמרו "אין יסורים ללא עוון" הם ידעו מה הם אומרים

הם הכירו את הפסוק שהבאת - ויותר טוב ממני וממך. 

א' כי הוא היה מיועצי פרעה והוא שתק כשפרעה הציע לשעבד את ישראל

ב' כתוב שהוא היה גלגול של תרח.

בואי נגיד שלסבול מגלגול קודם זה יותר הגיוני מלסבול על כלום..

ואני יכול להסביר למה זה מועיל.

כתוב שהשטן רצה לנסות אותו אם יקלל את השם. 

ועכשיו מה התשובה?

הרי מצד שני כתוב בדברים כד פסוק כז

"לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות איש בחטאו יומתו"

מה שהם פירשו (שמות לד ז')  "פוקד עוון אבות" כשאוחזין מעשה אבותיהם. 

זה מפני שכתוב לפני זה (שמות כ' ד') פקד עוון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים לשנאי"

ולא לכל אחד שאבא שלו חטא - מה שסותר את הפירוש שרצית להגיד.

ומשם שוב אנחנו חוזרים לכך שאין סיבה הגיונית לפי הקב"ה שתינוק יסבול. 

"אל אמונה ואין עוול"  זה לא עוול?

אין פה חובת הוכחה, כי לא על זה יקום ויפול אם יש גלגולים או לא. הדיון הוא בין חכמי ישראל.

אני  שואל איך זה מסתדר בשביל מי שלא מאמין בגלגולים. 

מחילה לא שמתי לב למה לא התייחסתי, תפנה אותי. 

הפשטות, שהכוונה שפנחס האריך ימים בצורה חריגה, והוא אליהו ממש.

יש שמסבירים שאליהו הוא גלגול של פנחס, אבל זה לא קושיא על מי שיסביר אחרת.

הגבתי לשאלה נקודתית, על מקור מחז"ל לעניין הגלגול.

עניתי שהמקור לא בהכרח קשור לגלגולי נשמות. [ואגב, כמדומני שגם מחכמי ישראל שמאמינים בגלגולי נשמות חלק הסבירו שפנחס זה אליהו כפשוטו, ולא ע"י גלגול].

לא קשור לדיעותי על גלגול נשמות, נטילת ידיים ושילוח הקן.

וזה חידוש בשבילך שהאר"י האמין בגלגולים?

(בכל זאת, "שער הגלגולים" נכתב בשמו...)

אני רק מאמינה שלכל אחד יש תיקון וזה מבוסס על הגלגול שלו, אז אני צריכה להתעסק בתיקון שלי אבל לא להתחיל לחשוב על ולהתעסק מעבר 

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

פעם הייתה לי אפליקציה שמשתמשת בסמארטפון כעכבר. אולי זה יהיה נחמד.

אפשרות שניה תוכנה כמו TEAMVIEWER/ANYDESK שתשלוט על המחשב מהטלפון ואז אפשר לצייר.

אבל האמת היא שלא חושבת שעשיתי סקר שוק ממש מקיף

לוח גרפי Wacom Intuos Small CTL-4100 בצבע שחור

)

יש כאלה פשוטים לכתיבה רגילה?

ורעיון באמת לשאול את הנהלת המוסד אם הוא יכול לקבל מהם כזה.

למרות שלא רצה עוד משהו שמתחבר לאינטרנט...

אבל איך אפשר לעשות זום במקביל? בשביל זום המכשיר צריך לעמוד ובשביל כתיבה נוח יותר שהוא ישכב...

שתי אפשרויות:

הוא מנהל את השיעור ב zoom מהמחשב האישי, בשביל המצלמה והקול.  וגם מתחבר לאותו שיעור zoom גם דרך ה tablet.

מהטאבלט, מבצע Share Screen. כך כולם יראו את מה שהוא כותב, בזמן שהם ממשיכים לראות אותו דרך המחשב.

ואם רק דרך ה tablet:

• לחיצה על כפתור Share (שיתוף).

•לבחור ב-Whiteboard כדי לפתוח לוח חלק לכתיבה.

• או לבחור ב-Screen כדי לשתף את כל מסך הטאבלט

תנסה לערבב את השכל והלב, אולי זה יעזור

אלא להבין מה אתה רוצה שיצא ממך

זה באמת מורכב.

חשוב בעיני לברר את המצפון, מאיפה הוא מגיע? מאיזה הקשרים ובאיזה סיטואציות או בחירות הוא עולה? כשאתה מתנהל על פיו אילו רגשות עולים לך? מצפון יכל לנבוע מהמון מקומות, חיצוניים מאוד עד פנימיים מאוד, חשוב לשים לב מאיפה הוא נובע.

ושאלה שעוזרת לי לברר את הדרך-

מה מהרצונות פונה החוצה ומחפש את המילוי מדברים חיצוניים ומה מהרצונות נובע מתוכך ונוגע לבחירה שלך? לרוב רצון שמחפש את המילוי בדבר חיצוני (כשיהיה לי, כשאטוס, כשאשיג משו) הוא דמיוני ולא באמת ימלא אותך, אבל רצון שנובע מתוכך, שלרוב גם יתלווה בעמל ובגבורה מסויימת הוא זה שתרגיש איתו שלם.

זהו וכמובן שהדרך היא שלך אז התשובה היא רק אצלך🫵🫵 בהצלחה אהוב!

שצריך לזרוק משהו ליצר הרע (אם זו הכוונה ל"מה שבא לי";

לא משהו שהוא ממש נגד התורה ושעלול להזיק לך בהמשך

אלא למשהו שהוא לא נורא - לא כל כך תורני, לא כל כך

כמו שהמשפחה או מישהו קרוב מתנהלים לפיו, משהו

שאתה רוצה אבל לא בלי גבולות לגמרי. 

לא יודעת למה אתה מתכוון ב"מה שבא לי",

אבל אביא דוגמא מעצמי:

שמעתי וראיתי פעם אחת ביוטיוב מוסיקה

שממש לא משלנו. קובנית. חושנית.

(כמו אצל כל ההיספנים); האזנתי

שוב ושוב ושוב- וממש התמכרתי.

הרגשתי קצת רגשי אשמה - זו מוסיקה

ומילים כל כך לא יהודים. אבל אחרי כמה

זמן, זה עבר לי. כלומר, אני יכולה להאזין

ולהינות, אבל לא כמו האובססיה הראשונה

שהיתה לי.

אם לא הייתי מרשה לעצמי להאזין,

הייתי אולי מרגישה נורא צדיקה אבל

גם מרמור וכעס והרגשת חנק.

אותו דבר לגבי ספרים;

ספריה ציבורית - יש אנשים

שהיא טאבו לגביהם. ובאמתא

רוב הספרים המודרנים הם

זבל. ממש. גסים לשמה....

אבל אוהבת לקרוא אז אני

כן הולכת ונזהרת; אם זה

מהסוג הזבלי, אני לא נוגעת

משתדלת ספר שאם יש

בו דבר מה לא צנוע, זה

לא יהיה לשמה...  מבין?

אותו דבר לגבי ספר שכותב

על נושא שאני אוהבת.למשל,

טבע, צמחים, חיים של מישהו

בטבע.... אבל אם יש שם 

אפיקורסות וליצנות מהסוג

הגרוע, אוותר. 

זה הקרבן שלנו לקב"ה.

לא פשוט ללכת על גשר צר...

ואם נופלים לעתים לאחד הצדדים,

להשתדל להיזהר שזו לא תהיה 

נחיתה קשה מדי, שאחר כך,

עלולים לשלם עליה ביוקר....

אז זורקים משהו לכלב התאב הזה

איזו עצם קטנה. ולבקש מהשם

שנסתפק בזה ונרגע מזה.

בהצלחה!

לא מחכים לו באמת. לא ככה? עסוקים עסוקים, נגרפים

בזרם השוטף של החיים ושוכחים להרים קצת את הראש

למעלה, מן הגלים - להביט בשמים....לקוות, להאמין

שתהיה גאולה. אולי עוד מעט? למה לא בעצם?

כדי להתכונן לעליהנלרגל של כל היהודים יחד, כרגע נדבר רק על היהודים, לא על כל העולם, צריך כמה דברים.

דבר ראשון בערך להכפיל את קיבולת החשמל, המים והביוב בירושלים פי עשרות.

לפתח את תחום המלונאות והתיירות בירושלים באלפים.

לייצר כבישים, חניות, מסילות רכבת דרכים לעליה לרגל בצורה משוכללת הרבה יותר.

להכפיל פי כמה אלפים את מספר הבהמות להקרבה.

זה רק רק על עליה לרגל לירושלים בשביל היהודים מתוך הנחה שהעולם ירשה לנו בכלל לבנות את בית המקדש בלי להלחם בנו עד טיפת הדם האחרונה.

אחרת צריך להעמיד צבא ענק שכולם ישרתו בו כולל כולם ויצטרכו להקדים את העולם טכנולוגית הרבה יותר ממה שיש לנו עכשיו, צריך להכפיל פי 3 את שעות לימודי המתמטיקה והמדעים בבתי הספר לפחות.

צריך גם לוחמים כמובן, צריך לחנך מגיל אפס את ההילדים לקראת המלחמה הגדולה על ירושלים והמקדש.

כל זה לא יספיק כי במלחמת ששת הימים כבר היה הר הבית בידינו אבל ההנהגה מסרה אותו לוואקף, צריך לגדל דור של מנהיגים בעלי עמוד שדרה שמבינים את גודל השעה ואת גודל המשימה.

כרבי שלמה זלמן אוייערבאך נשאל על בניין בית המקדש הוא ענה "יש היום מספיק מחלוקות בשביל להחריב מקדש בנוי" זה היה עוד לפני הרפורמה המשפטית, הביביזם, הקפלניזם, הפרוגרסיבים, הטוויטר והפייסבוק.

את תפקידי הכהן הגדול, הסגן וראש לויה וכל התפקידים הנצרכים בשביל לתפקד במקדש ינסו להשתלט עליו בצורה פוליטית, איך אני יודע? ניחוש מושכל בהתבוננות על הרבנות הראשית ועל משרד הדתות ועל בתי הדין הרבניים, אין סיבה שלא יקרה אחרת.

מי שרוצה להחזיר את בני עלי הכהן שיסתכל על איך עובדי המדינה במשרדים האלו נראים.

הרפורמים והקונסרבטיבים בארה"ב הם בקטע? לא בקטע? אנחנו רוצים אותם בגאולה? לא רוצים אותם? מה נסגר איתם?

אני יכול להמשיך עוד ועוד למה אנחנו עדיין לא מוכנים לקבל פני משיח אבל אני מניח שהרעיון הובן.

רעיון מיסטי ברובו שלא מתאפשר בגלל בעיות טכניות? או שאתה ציני🤷🏼‍♀️

להקת הנח"ל שרה "אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום".

כדי להביא את המשיח צריך להזיז דברים במדינה הזו, הגאולה האחרונה היא בדרך הטבע, זה לא קשיים לוגיסטיים ובעיות טכניות זה הרבה יותר מזה.

טכנית בבנית תשתיות לבית המקדש, וגם אם נגיד שכן, בטח שזו לא הסיבה  שהוא לא מגיע "כי טכנית זה לא אפשרי"

הרבה חלקים מביאת המשיח טכנית לא אפשריים ועדיין יהודים מאמינים.

הרבה יותר הגיוני שההשתדלות תהיה רוחנית ולא גשמית.

גם לפי הרמב"ם שהגישה שלו היא  טבעית ופחות ניסית, המשיח הוא זה שיקבץ גלויות ויבנה את המקדש וכל המערכת הפעלה היא עליו והביאה שלו קודמת לפעולות האלה ולא תנאי לזה.

קצת לא מובנת לי האמונה הזאת, שהגבלה פיזית תמנע את ביאת המשיח.

לא נראה לי הגיוני שמדובר בחלוקה לסנטימטרים כשמשיח בונה עד אזור ספציפי בעיר העתיקה ,ומשם, אם אנחנו לא הכנו את השטח הוא לא יגיע.

בוא נגיד שאם הוא מחכה שנכין תשתיות מגורים בארץ לכל היהודים בעולם, הוא כנראה לא יגיע בקרוב.

מסלול אחד כמו מה שאת מתארת, שיבוא המשיח ע"יי השתדלות רוחנית, והוא יסדר הכל.

מסלול שני, כמו שאומר התלמוד הירושלמי לדוג', שבניין בית המקדש קודם למלכות בית דוד. וכמובן המדרש המוכר בזכות השיר- "בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג ביהמ"ק...". גם הרמב"ם כמובן מתייחס למסלול הזה, כשהוא כותב שיש מצווה בנות את ביהמ"ק ולא מזכיר שצריך משיח בשביל זה.

ויש גם וריאציות של שילובים ביניהם (מתי נגמר הטבע ומתחילים הניסים), ומחלוקות איזה מסלול הוא בדרגה גבוהה יותר.

כמה נקודות חשובות:

1. בדברים האלה, צריך לזרום עם המציאות ולא להכחיש אותה. אם עמ"י חזר לארץ בדרך הטבע ורואים נבואות שמתגשמות, צריך לפעול בכיוון הזה של גאולה בדרך הטבע (המסלול השני), שחלק מזה זה עניין בניין המקדש וההכנה ההלכתית והמעשית אליו.

2. מצד שני, צריך גם להיות פתוח ולרצות שיהיה משהו פתאומי ניסי.

3. הנקודה של גאולה בדרך הטבע היא מהותית, כי היא מראה שהעולם יכול להיגאל "מתוכו" ולא מתוך משהו חיצוני שבא ומשנה אותו בעל כורחו. ממילא, צריך להסביר את כל ייעודי התורה גם בדרך טבעית (לדוג' שהמדע מוצא דרך לבטל את הזקנה ואת המוות).

4. מאידך, לזכור שזו לא הדרך היחידה, ולא לחשוב שרק ככה זה יקרה ויקח הרבה זמן.

5. מצוות תכלת מדגימה היטב את הבעייתיות שיש ביחס לעניינים האלו- אפשר לראות עד כמה אצל רבים, צדיקים וחסידים, הדיון הוא לא באמת הלכתי אלא מושפע מאוד מענייני מחשבה. שמתי לב (כמובן שיש יוצאי דופן) שככל שהרב יותר קיצוני ביחס למדינה, ככה הוא יותר "נגד" התכלת (בכל מיני טיעונים דחוקים).

וזה תמוה מאוד- יש לך פה ספק עשה דאורייתא, ואתה מסתכן בביטול עשה כשאתה הולך בבגד ארבע כנפות עם לבן בלי תכלת, וזה מדי יום וכל היום- אז איך אתה לפחות לא שם תכלת מצד החומרא, הרי אתה מחמיר בכל מיני פרטי פרטים ודקדוקי דקדוקים במצוות דרבנן?  אז ברור שיש פה בעיה שורשית, ויהיה קשה מאוד להתקדם למקדש דרך כללות ציבור שומרי התומ"צ כרגע. אני רק מקווה שאם נניח טראמפ יתן אישור לבניית המקדש, מי שנגד זה לפחות לא יפריע יותר מדי.

הרב שמואל לניאדו זצ"ל בספרו "כלי פז"

מלפני כחמש מאות שנה!

"מדינה יש רחוק מבבל ושמה בוצרה;

בין גבול אשור ופרס ובין גבול ארץ אדום,

והוא  הורמוז  . והוא נמצא תחת ממשלת

הישמעאלים. אולי...יהיה דרך שם המלחמה

האחרונה באחרית הימים".

על הפסוק בישעיהו:

"כי זבח השם בבוצרה וטבח גדול

בארץ אדום".

שמעתי זאת בשני שיעורים שונים.

מאוד מפחיד ו...הלואי ונזכה.

הייתי אז בכתה ח.

גם אז אמרו משיח

גם אז אמרו המלחמה האחרונה

גם אז שלפו מקובלים מהבוידעם

לא הגיע, לא נורא.

"נפשי לה' משומרים לבקר" - הריני מן המצפים לגאולה

"שומרים לבקר" - מצפין וחוזרין ומצפין קץ אחר קץ (מצאתי).

הלקח הוא שגדולי ישראל רבים חשבו שנכון להעריך שהגאולה תהיה בימיהם על סמך המציאות שהם ראו, לא הסתייע אמנם, אבל התקווה וחזון המשיחיות לא נזנח.

שהתנצרו בגלל שהמשיח לא הגיע בשנת הת"ר

.

דיבורים חסרי אחריות על משיח מתוך כתבי אי אילו מקובלים ואניסת הכתובים על המציאות גורמת לאנשים חכמים לעשות דברים אידיוטיים כל כך מתוך יאוש.

הרבה יותר מעם ישראל התנצרו או התבוללו בגלל אריכות הגלות.

הלהט המשיחי וההבנה שהגאולה תלויה לא רק בתורה ותפילה, אלא גם בעשיה גאולית ממשית שלנו - שהיה המוטו של עליית תלמידי הגר"א (בשונה ככל הידוע לנו מכל העליות הקודמות), הוא תחילת התהליך הציוני.

הלהט הזה היה מבוסס על מהלך תורני מורכב מפשט, דרש, רמז וסוד, ככל תורת הגר"א ותלמידיו הגדולים שכמה מהם היו מובילי העליה. מהלהט הזה, ר' ישראל משקלוב הוביל עזיבת כל המוכר והידוע בשקלוב, קיידאן וילנה והאזור והקים קהילה בגליל במסירות נפש וגם חידש את הפסיקה במצוות התלויות בארץ, כי אוטוטו נזדקק לזה. מהלהט הזה, האגף של ר' מנדעל משקלוב (השני אחרי ר' חיים מוואלז'ין בהסברת תורת הגר"א בנסתר) עלה לירושלים מחופשים ור' אברהם שלמה זלמן צורף-סלמון הי"ד, שנחשב ראשון חללי מערכות ישראל, לוחית מספר 1 בהר הרצל (שנכד נין נכדו, אביעד אלחנן וולונסקי הי"ד, נקבר שם ביום שישי האחרון), גאל את חצר האשכנזים החרבה מאז התפרקות קהילת ר' יהודה חסיד ואפשר לאשכנזים לחזור לירושלים.

מהלהט הגאולי הזה, הדור השלישי שלהם (שהתגבר על המשבר של ת"ר) בראשות נכדו ר' יואל משה סלמון וחבריו, הובילו את היציאה מהחומות הקמת שכונות ירושלים והמושבות הראשונות בשרון (פתח תקווה) ובגליל (גיא אוני- לימים ראש פינה).

אז נכון, לכל תהליך יש סיגים. אכן היו בדרך משברים והיו שנפלו פיזית או רוחנית על משמרתם.

לגבי שנת ת"ר, הרב אלישע זצ"ל תמיד ציין, שלכאו' לא רק שלא הגיע גאולה שלמה כמו שציפו, אלא שהיתה עלילת דמשק והיהודים בכל האיפריה העות'מנית היו בסכנה עצומה.

אבל לימים אנחנו יכולים לחשבן, שמונטיפיורי הגיע לאיזור, כדי להרגיע את העלילה, הגיע לארץ ורכש את האדמה עליה הוקם ל"ב שנים מאוחר יותר בי"ס מקווה ישראל שהיה הבסיס לכל הקמת החקלאות היהודית בארץ. כלומר לא 'משיח בן דוד', אבל אכן שנת מפנה בתהליכי הגאולה.

בדומה לזה הרב יגאל אריאל מראה בספרו על דניאל, איך כל מיני חישובי קץ, הגיעו לתאריכים משמעותיים.

עיקר שיטת תלמידי הגר"א היתה פעם ראשונה שדיברו בה על גאולה בדרך הטבע. 

ככה אנחנו אומרים בפיוט לפרשת זכור...

'וכל המונה וחושב/ קץ הפלאות להבין ולחשב/

נשתה גבורתו מִמְחַשב/ ולא ימצא מענה להשב

ויחשה דומיה מהקשב/ ובאמונה כסליו יְיַשב/

וזאת על לבו יָשב/ ויאמר עד ישקיף וירא ויקשב'...

רעיה דורשת לימוד ונסיון. מתנדבים שבאים לזמן קצר, יכולים להועיל מאוד בעזרה בשוטף - נקיון, שמירה, גידור, בניה ועוד. בשביל להכנס לרעיה, צריך להגיע ולהתחייב לזמנים משמעותיים.

גבעת אור אהוביה יש שם פרטים ליצירת קשר

אני יכול לשלוח לך מספר של בעל חווה ליד גוש טלמונים מעל צומת הדואר, עדר פרות, ולא צריך כזה נסיון הכל טוב...

הוציאה כמה פעמים בת מרעה