שצריך מציאת חן.

וזאת בהנחה שאת מודעת לנאום הדודה, נוסח:

אל תחפשי דוגמן ותדעי שאין אידיאל מושלם

אם אין מציאת חן, אין עניין. 

אם כי חשוב שתדעי שאנחנו מתחתנים עם אופי, לא עם מראה.

בסופו של דבר, מתרגלים ליופי והוא הופך שולי.

האופי זה מה שקובע את רמת הכיף.

אבל מציאת חן בתחילה, בהחלט צריך שתהיה.

לדעתי

אבל אח"כ כשישלימו הם יחזרו לאהוב אחד את השני בזכות האישיות, לא?

ברגע שיש פיצוץ מה יעזור שתאהבי את המראה שלו? זה יהיה סתם חיצוני ולא יעזור לכלום

אני לא אומר להתחתן עם מישהו שגם אחרי שהכרת אותו עדיין המראה שלו מפריע לך.

אבל כן הייתי מתחתן עם מישהי שבהתחלה לא התחברתי למראה שלה אבל אחרי שהכרתי את האישיות שלה כן.

מציאת חן זה לא שחור או לבן, כולם אומרים שלהכרות עם הבן אדם יכולה להיות השפעה על המציאת חן.

אבל בסופו של דבר אני רווק..

אולי אם תתייעצי עם מישהו שמבין בזה יותר וגם יש לו ניסיון עם הרבה זוגות זה ירגיע אותך.

ולא האישיות,

יכול להיות שגם לא היתה התאמה באישיות..

או שחסרות כמה מידות מאוד בסיסיות לקשר שבין איש ואשה

האישיות חשובה במיוחד לרגעים של קושי, מורכבויות ופיצוצים

וכשזה קיים- אז זה לא הופך להיות פיצוץ. אלא משהו עדין הרבה יותר.

ובמילים אחרות: הפורום השכן זה לא מקום מוצלח ללמוד ממנו על נישואין, כפי שכתבו כאן פעמים רבות

מקווה מאוד אחרי שאתחתן בע"ה לא לעבור לפורום הזה..

למה את "לא רוצה להיכנס למצב שאני מתאהבת בבן אדם שהמראה החיצוני שלו לא מוצא חן בעיני"?

אם את מתאהבת בו זה אומר שנוצרה גם מציאת חן, לא?

אם לך זה לא יפריע- איפה הבעיה?

לא מאוד יפריע לך הנראות בבעל שלך. זה הכל..

נראה לי שכל הנשים כמעט חלק מהאישיות שלהם זה הנראות,

אבל לפי זה- יוצא שבעצם כמעט אך ורק גברים נאים יתחתנו..

הרי כל בת תרצה מישהו נאה. אם נראות זה משהו שתלוי רק במראה עיניים-

ככה יוצא בסוף.

זה לא מוזר בעיניך?

שיהיו מלא גברים שייפסלו כי הם לא יפים כמו הנשים וכל אחת תגיד לעצמה שלא מכבודה להתחתן/ להיפגש עם בחור כזה?

מה המטרה בכל העסק הזה?

למצוא בן זוג שאפשר לחיות לחיות לצידו בזוגיות טובה.

האם נראות חיצונית קשורה לזוגיות?

בודאי.

האם יש עוד מכלול שלם של שיקולים?

בודאי.

האם אנשים יפים תהיה להם זוגיות יותר טובה בהכרח לאור כל המכלול?

לא.

האם שווה לאישה בגלל שהיא 'יפה במיוחד' לבחור רק בחור 'יפה במיוחד'?

לא. בגלל שזה לא הקרטריון היחיד להצלחת הזוגיות.

את עדיין מרגישה שאת 'לא בסדר' או שזה עבר לך?

למה שתרגישי לא טוב כשהבחור לא מוצא חן בעיניך?

אם זה לא מתאים לך - למה שתרגישי עם זה לא טוב?

כשאת בוחנת הצעה בצורה עניינית את לא עסוקה בלתת לגיטימציה לאנשים "כשר" או "פסול".

את עסוקה במה שמתאים לך.

הבחור אכן בחור ראוי. אך הוא לא מתאים לי.

בטח יהיו המון בחורות טובות שיתאימו לו.

אבל לנו ביחד זה לא יעשה טוב. כי לי זה לא מתאים.

מה את אומרת?

לא סתם פסקה ההלכה שאוכל נותנים לגבר, ובגדים לאישה.

ולעניינו, אתה לא תסנן אותי! מה עם חברותתינו? זה חסר לי מאוד. (מתחיל מחר ישיבה, פנינו לאן?)

" אם תצליחי להתגבר על הנקודה הזאת למשך 3 פגישות נוספות...את תראי שככל שאת נפתחת יותר אל הבנאדם המראה החיצוני שקודם לכן תפס מלא מקום זז הצידה לאט לאט ומפנה מקום למראה הפנימי, ובאמת באמת שזה משפיע גם על המראה החיצוני שפתאום מוצא יותר חן..."

נשאלת השאלה - איך אפשר להיפתח אל הבן אדם כשהמראה החיצוני מפריע? 

(שואל ברצינות, אני עדיין לא הצלחתי, גם מעבר ל3-4 דייטים)

@מבקשת את פניך - סליחה על הנצלוש  - מקווה שזו שאלה שגם עוזרת לך.

למה המראה צריך להיות עיקר הענין על ההתחלה?

אתה בא לדבר עם מישהו, אתה לא בא כדי להסתכל עליו (בשלב של ההתחלה לפחות..)

אני לא מתייחס למדוייטת כמו אל חבר כי זה סוג שונה לגמרי של קשר מבחינתי.

ומוזר לי שזה לא ברור. עם חבר לא מתחתנים ומקימים בית לאורך שנים...כך שיש תנאים נוספים, גם באיכות וגם בכמות.

וזה לא עיקר העניין (כפי שכתבת) כמו שזה תנאי הכרחי אבל לא מספיק.

טרם הצליח

לכן אמרתי שזה אולי יושב על ענין יותר עמוק..

נראה לי שיש פה קצת פער בין השכל לרגש.

אם תגדירי את הדברים (לעצמך) יותר טוב אני חושב שזה יותר יתיישב אצלך

מציאת חן *איננה* "הבחור נראה טוב בעיני". להיפך, מציאת חן פירושה "בעיני, כיף לי עם איך שהוא נראה, ולא אכפת לי אם הוא יפה או לא".

ואמנם מציאת חן זה חשוב, אבל השיפוט של היופי האובייקטיבי - לא חשוב (אם את חוששת שבעוד שלש שנים ההתאהבות תיעלם ותמצאי את עצמך עם בחור מכוער שאת לא סובלת - סיפור אחר, ובזה אני לא יודע לייעץ).

אם את אוהבת אותו ואוהבת איך שהוא נראה, מה אכפת לך אם זה אמיתי?

אם את מרגישה שהמראה לא נעים לך, וזה מפריע לך לאהוב אותו - תיפרדי לשלום. הפסד שלך.

אבל אם את בורחת לפני שתצליחי לאהוב אותו - זה סתם הפסד שלך, את בורחת מעצמך.

זאת דעתי האישית. בהצלחה, ושתמצאי בקלות מישהו שכיף לך לאהוב.

אם אני מבין נכון ממה שכתבת פה ובתגובה הקודמת תודה על התגובה🙏 - לקראת נישואין וזוגיות

 - החשש הוא שאם האופי והאישיות שלו יגרמו ויביאו למשיכה אליו וישפיעו על הרגשתך ביחס למראה שלו, אז בזמנים קשים יותר (זמני מריבה, בהמשך החיים..) לא יהיה את המראה והיופי הפשוט שיעזור לקרוב הלבבות.

לדעתי, את ה'פיצוצים' שרואים בנשואים טריים אפשר לחלק ל2 סוגים.

יש את המריבות הקיצוניות (הם לא מדברים כבר שבוע, הוא מעליב ופוגע בה בקביעות, וכבר מתחילות מחשבות של למה התחתנתי איתו). שאז צריך ללכת לטיפול מקצועי יותר, ובזה אני חושב שלא יעזור  גם אם הוא יהיה דוגמן. זה לא שאם הוא ייראה טוב בעיניה זה יעזור לה להתגבר על המריבה.

ויש את המריבות הקטנות והיומיומיות יותר שקורות לכולם. וכאן אני יותר מסכים שהיופי יכול לעזור לקירוב הלב, ואם היא נמשכת אליו הם יצלחו בקלות יותר את המריבה.

אבל כאן אין זה משנה האם המשיכה אליו נובעת מהאופי והאישיות או מהיותו דוגמן. הרי גם עכשיו כשהם רבים האופי שלו 'מדבר' אליה, ואישיותו שכבשה אותה בהתחלה נמצאת גם עכשיו (אפילו שהיא קצת כועסת עליו ואין לה מצב רוח הרגע) והיא שתדרבן אותה להתפייס. 

זאת שאלה יפה מאוד שגרמה לי לחשוב קצת על הדברים וזאת דעתי. אשמח להארות נוספות

אבל האם יש בעיה שהמשיכה נובעת ומושפעת מהאישיות?

לא. ואדרבא, משיכה כזאת תחזיק לאורך זמן. בשונה ממשיכה לדוגמן שפוחתת עם הזמן.

ובתגובתי הקודמת רק ניסיתי לומר שאין צורך ביופי ומשיכה גופנית לשכעצמה שתוכל לעזור בזמנים הקשים יותר, כי כאמור האופי יספיק גם אז.

גם אנשים שהתחתנו מתוך מחשבה שהם מתחתנים עם מישהי שהיא לא יפה (לא "לא דוגמנית". פשוט לא יפה) אבל יש לה מעלות אחרות (כן, יודע על יותר מאדם אחד כזה), בסופו של דבר מוצאים את עצמם נהנים ממראה פניה של מי שהם התחתנו איתה, ורואים בה יופי - לפעמים יופי כזה שרק הם רואים, וזה היופי הכי יפה.

ככה אומרים, ויש לי סיבות לחשוב שזה נכון. אבל אין לי נסיון, לא שלי ולא משהו שאני יכול לחתום עליו שכך היה.

אבל באמת כדאי להתייעץ עם יועצי זוגיות ודומיהם, הם מכירים יותר מקרים שהצליחו ושנכשלו

אבל לדעתי שווה להתייעץ. יכול להיות שזה יהלום יקר בעטיפה לא משהו, אבל ברגע שהצלחת להגיע ליהלום - תחשבי טוב טוב לפני שאת מוותרת בגלל העטיפה. לדעתי כאן בפורום אנשים לא מנוסים יביעו את דעתם. עדיף לך להתייעץ עם אנשי מקצוע *מנוסים*, שראו בחייהם כמה וכמה זוגות, והם יוכלו לומר לך מה הצפי וההערכה שלהם.

מאד מיוחד בעיני שהדגש שאת שמה על המראה הוא דווקא "שכלי", ומבחינה רגשית את אומרת שאת מסוגלת להתעלם ממראה שלא מוצא חן בעינייך. לדעתי זאת תכונה טובה מאד. אבל מצד שני, אני לא מנוסה מספיק כדי להבטיח לך שזה מספיק, ולכן ממליץ שתתיעצי. בהצלחה

מה שאת מתארת נורמלי והגיוני.
כשמסתכלים על תמונה של בחור או בחורה (או במציאות) יש (בגדול) 3 מצבים :

1. וואו ! בא לי !
2. בסדר. אוקיי.
3. לא. 

אם את מדברת על -3-, זה בסדר גמור.
את לא צריכה להרגיש רע עם עצמך.

זהו. סוף תגובה.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
אבל.
יחד עם זאת, את צריכה לדעת :
*עובדתית*-  (לא באגדות ואפילו לא בסיפורי יציאת מצרים למרות שאני לא בטוח שזה הפורום לומר את החלק השני)

יש *המון* שנפגשו לדייט ראשון,
*שניהם* או *אחד מהם* (בד״כ זו בחורה משום מה)
לא רצו *כלום* מהשני. ממש *נגד*. (בגלל המראה)

אבל החיים הרבה יותר חזקים.
והם נפגשו *שוב*.
והיום יש להם משפחה וילדים והם צוחקים על הפגישה הראשונה שלהם.

אם היו שואלים את האישה אחרי כמה שנים : ״נו, היית מוכנה להחזיר את הגלגל לאחור ?״
היא היתה עונה : ״מה הכוונה ? אי אפשר וכבר יש לי ילדים שהם הדבר הכי יקר לי בחיים״
והיו מסבירים לה :״גברת, זו שאלה חצי רטורית. בעלך מקשיב.
ואז היא היתה עונה : ״בחיים לא !״
מה שמוכיח שהכל יצא לטובה ורק צריך לתת הזדמנות לדברים.

מאשר על בעיית *מראה* שמתפשרים איתה. מיליון אחוז.

שלרוב האנשים, גם אם ירצו לא תהיה תשובה.
את בעצם שואלת : ״איך אני יודעת אם כדאי להיות עם הבחור הזה ?״

זו שאלת מיליון הדולר.
את לא תדעי *לעולם* ב 100%.
גם אם הבחור יהיה הכי יפה לדעתך וגם אם הבחור יהיה הכי מקסים לדעתך.
יעברו 10 שנים ויכולה להיות שאת (חס וחלילה) תהיי בגיהנום ותפרקי את החבילה.

אפשר רק לצמצם סיכונים.
אם הוא הבחור היחיד על כדור הארץ ואת ״חייבת״ להקים משפחה, אז אין לך אפשרות אחרת.

אם את יכולה תוך שעה, יום או שבוע,
להגיע לאנשים שנראים יותר טוב ותוך יומיים להבין שגם במידות, את רואה בבירור שמדובר בליגה אחת מעל,
אז ...בעיקרון, עדיף לבדוק איתם קודם.

אבל, אם גם בעוד 3 חודשים, תמצאי בחורים פחות או יותר ״דומים״ (מראה+אופי)
אז את מבזבזת את הזמן.

הבנת את הכוונה ?
זה לא משהו שרק את נתקלת בו.
זה אצל כולם כך.

דבר נוסף.
הדבר שתיארת בתגובה הפותחת שלך,
זה סוג של מועקה ? (תחושה פיזית)
 

אז למה שלא תעשי את זה הפוך ?
את תלכי למי שיש לו רשימת בנים לשידוך
*ותבחרי* *את* מי שנראה לך טוב לטעמך, סינון ראשוני.

וכך את החלק של המראה כבר סיימת.

עכשיו ישאר לך לבדוק למי מבינהם יש את המידות הטובות שיתאימו *לך* (ואת להם)
ועוד 3 חודשים, תבואי לכאן וכולנו נגיד מזל טוב.

אם תצליחי להתאהב בבחור שהוא לא נחשב 'יםה' בעניניך, מה יקרה? למה את מפחדת שזה יקרה?

גובה,גיזרה (אם הוא נראה כמו בטטה זה עלול לעורר דחיה שזה "גם לא בעיה שלך כי נולדת עם הרגשי דחייה האלו") גודל אף.

אם הוא נראה כמו קנגרו גם תרגישי רע?

יש פה משהו מהותי יותר,

אנחנו לא חייבים לאף אדם דבר, ואנחנו לא מוציאים לשון כשאנחנו אומרים את זה.

כל אחד צורך מספר דברים בהנתן האדם שהוא.

ואין מה להרגיש רע לגבי הצד השני, הוא יתחתן... אנחנו לא היחידם שקיימים ויש בני זוג רבים.

כי הסביבה תמיד דיברה על אופי אופי אופי,

אבל לדעתי זה ממש עיוות.

הרי, המשיכה הקיימת במציאות בין אישה לאישה זועקת, להמעיט בחשיבותה כמוה להמעיט בשימוש ברגל.

בנוסף, שאלתי את עצמי איך אוכל לומר לה "את יפיפיה" "את נראת מדהימה" ועוד מחמאות חיצוניות (ואני מניח שבחורה רוצה לשמוע את זה) אני אשקר? היא לא תקלוט את זה? כמה זמן אני אעבוד עליה? ומה לגבי יחסי אישות? ואם יהיה לי רפלקס הקאה? פעם יצאתי עם מישהי שלא נראתה טוב בעיני, אמרתי לה שאני צריך לשרותים והקאתי. ככל שהקשר מתחזק, ההרגשה ביחס למראה מקבלת מימד אמת, אנחנו עומדים לגעת ולהתחבק וכו. אחרי הדייט הזה דיברתי עם חבר, הוא אמר לי שדודה שלו התחתנה עם מישהו שלא אהבה את המראה שלו, ובלילה הראשון היא הקיאה ברגע שהם התקרבו אחד לשני. אני נמנע ומתרחק מהדעות שדוחפים אופי בכח.

וכדברי הגמ' בקידושין, אסור לאדם לישא את האשה קודם שיראנה שמא יראה בה דבר מגונה. כפשוטו.

הרבה בנות טוענות שפחות מפריע להן, הצד של החיבור בין השניים חזק יותר. יתכן, אני מניח גם כך..

ואין פה משהו רק אגואיסטי, יש פה משהו מהותי בקשר, וגם לא בסדר כלפיה כשאתה מתחתן עם מישהי שהמראה לא מוצא חן בעיניך.

ועד אז אמרו להמשיך כמובן...

לא כיף לי למרוח (במובן הרגשי, שאני מוצא את עצמי נטחן עם השאלה של המראה שוב ושוב, ואיך הדייט היה, ומה לגבינו, והאופי שלה, ומידות ויראת שמים, כשזה פשוט יכול להגמר שבוע קודם מסיבה מאוד מאוד טובה). ואני לא קונה את התאורייה שזה משתנה. (מאמין שזה קורה פעם ב, אבל אני לא חיי פעם ב).

נראה לי @לב אוהב כתבה כך בעבר.

החיים מתנרמלים ככה, לא רצים אחרי ניחושים, החלטות מתקבלות בלב שלם.

מי שהגבול שונה אצלו, כי ככה הוא מרגיש כלפי עצמו שישנה, אבל לנקוט בגישה של "נצא חודש חודשים ו" נשמע לי כמו אמונה שדבר ישתנה.

ואני לא מאמין בזה, בכל זאת, לא אחד מיג עיקרים ;)

לגבי נסיון, כתבתי ש"מי שהגבול שונה אצלו, כי ככה הוא מרגיש כלפי עצמו שישנה"..

הגמרא בשבת ו. כותבת שאין להכנס לחללו של עולם,

וזה פשוט, כי א' אנחנו לא יודעים. אז למה אנשים עסוקים בתאוריות האין סופיות על הנהגת ה' והאשה שהן מתחתנים איתן?

יש כאלו שמרחקים לכת, וכשנושאים אשה רעה, אז כמובן, היא התיקון בכך שיחיה איתה ויתייסר וכו'. אין לי עסק בנסתרות, יש לי עסק בעול... ברגע שמסתכלים על זה מזווית מבט שלך, אני נכנס לאינסוף תאוריות ביחס להנהגת ה'. 

ובאמת אפשר להקריץ מה שרוצים, כי אפחד לא יודע.

כמו שכתבת "אין לי מושג איך..." כנל לגבי התוויות. גם זה אין לי מושג, אולי ההשגחה פועלת אחרי הדבקת התוויות, הרי התויות זה חלק מתפיסת העולם שלנו, שניתנה לנו בידי ה'.

כללו של דבר, אני מחפש אישה בדייט, לא בין הקלפים ווספרי קודש, זה פשוט לא עוזר.

שורה תחתונה כמה שתנסי להיות בסדר עם עצמך כביכול

כאילו נגיד להתעלם ממה שאת מרגישה וכן לתת צ'אנס

כנראה שבסוף תחתכי על הנקודה הזאת

אז אין טעם לדעתי סתם להתבאס שאת פוסלת על זה הרבה. (כי באמת אין יותר מדיי מה לעשות עם זה)

את תתחתני עם מישהו שמוצא חן בעינייך נכון? אז זהו. כאן הסיפור נגמר.

אממ

כן אפשר להגיד שלפעמים יש רתיעה ממשהו שהפרצוף משדר.

זה קרה לי כמה פעמים. שהבחור היה נראה סבבה אבל הרגיש לי בפנים כאילו לאאאא, ובכל זאת נתתי צ'אנס ובסוף התברר שמשהו באופי כל כך לא קשור אליי וכל כך לא מתחבר שכאילו הבנתי שכנראה זה התבטא דרך המראה.

(כאילו תתנחמי בזה שלפעמים זה מעיד גם שמשהו באופי בינכם לא מתאים...ושאת לא סתם שטחית חח)

ויש כאלה עם אופי מדהים וכיף אבל פשוט לא מתפתח רגש אפילו שהוא יכול להראות סבבה.

בקיצור. אל תרגישי לא בסדר עם עצמך.

גם אם את לא רגישה בדדרך כלל. יש שם כלים שיועילו.

יוגה

מדיטציה

תפילה

התבודדות

ספורט

מתיחות

שתיית מים

כדורים

מוזיקה

טיולים

מזגן

חיבוק

שוקולד

שיחה עם חברים

פסיכולוג

כתיבת יומן

תרגילי נשימות

מקלחת

צריך להיות חתונה אבל לא לחוצה

קיים אצלנו כבני אדם משולש של שינה - בריאות נפש - עיכול,

שכל אחד מהם משפיע על השניים האחרים.

* אם את לא ישנה טוב/ מספיק/ טוב מספיק - זה הדבר הראשון לעבוד עליו. אבל לא להיכנס ללופ של מתחים שרק ימנע ממך להירדם.

* מלבד זאת - להשתדל לאכול בריא  - מנסיון אישי (וגם מחקרים) זה מחולל פלאים בכל מה שקשור לסטרס.

המיקרוביום, בפרט של מערכת העיכול - משפיע גם על המוח שלנו, לא סתם יש כמות רבה כל כך של נוירוטרנסמיטורים במערכת העיכול. מה שמשמח את חיידקי המעיים שלנו - גורם לנו לשמוח, ומה משמח אותם? מזון בריא, עתיר סיבים תזונתיים.

* פעילות גופנית, בפרט כזו שנעשית מחוץ לבית - עוד דרך עוצמתית מאין כמוה להפחתת סטרס.

* מדיטציה/נשימות/ קביעת זמנים פשוט ולחשוב רק על דברים טובים ומרגיעים. אם את מתחברת לקונספט.

* תפילות ותהלים

* להשליך את הכל על ה' יתברך. גּוֹל עַל ה' דַּרְכֶּךָ וּבְטַח עָלָיו וְהוּא יַעֲשֶׂה:

[פירוש הרד"ק: "גול על יי דרכיך" - כל צרכך השלך וגלול עליו. "ובטח עליו" - לא על אחר , כי הוא יעשה וישלים הכל.]

בפרט בתחום של פגישות והחלטות, לזכור שה' הוא המזווג זיווגים, ובעניין זה יחס ההשתדלות - ביטחון נוטה יותר לכיוון הביטחון הרבה יותר משאר נושאים.

בהצלחה לך!

חוץ מזה שזה מעולה, אם את נוסעת למקום שאת יודעת שאת תהיי בו לחוצה. לא לנהוג לשם. לקחת אוטובוס, לרדת 2 תחנות לפני וללכת ברגל. זה לבד ישרוף את הסטרס בזמן אמת לפני הפגישה.

במרכז באמת פחות כדאי.

ממליץ לשקול צומות יזומים - הימנעות רק מאוכל לא משתיית מים/ תה ללא סוכר, לכמה שעות או אפילו יום עד יומיים. לי ולהרבה אחרים עוזר מאד עם עניינים שקשורים לבחילות ועיכול.

אפשר גם להחליט על חלונות אכילה לפי שעות ביום, כמו להימנע לחלוטין מאכילה בלילה.

נשמע אולי קשוח, אך עשוי מאד לעזור לאפס את הגוף.

התחלת לצאת רק עכשיו?

לפני הפעם הראשונה שיצאתי לא הצלחתי להירדם כל הלילה

היום אני מתגעגעת להתרגשות שהיתה בי...

עזוב, גם בחורים יפים לא מרגשים אותי כיום

יותר מידי שחוקה 🥲

אבל עם דברים אחרים שמתלבטת עליהם...

אבל ללבטים האלו אני כבר אפתח פצל"ש ואפתח שרשור חדש

שה' יעזור לי...

כבר נמאס להתלבט על בחורים

ואבן (Vaben) - מדריך התרופות | שירותי בריאות כללית

וכמובן צריך מרשם רופא 😬

מדובר בתרופות שללא ספק מפחיתות תחושות חרדה, אך יש להן מחיר משמעותי של תופעות לוואי ופוטנציאל משמעותי לשימוש 'לא תקין', או שימוש לרעה.

בכללי, הרמב"ם (בכובע של הרופא/ אתיקאי) אומר קודם לנסוץ את התרופות הפחות 'חריפות'

ורק אם אלה לא עובדות, להתקדם לכיוון תרופות יותר ויותר 'חריפות' - (במובן של יעילות יותר אך עם פוטנציאל גדול יותר לתופעות לוואי). ואת זה הוא כותב על צמחי מרפא, תרופות כימיות שעובדות תוך הפרה מכוונת של מאזני הגוף והמוח על אחת כמה וכמה!

רק העליתי כאפשרות...

ב. לא הבנתי את החלוקה בין צמחי מרפא לתרופות כימיות, כי:

1. כל חומר הוא כימי, גם צמחים.

2. יש צמחים עם השפעה הרבה יותר גדולה מאשר תרופות מסונטזות (חלק גדול מאוד מהסמים הכי ממכרים, משני תודעה ואסורים - הם צמחים)

3. חלק גדול מאוד מהתרופות, לרבות תרופות נוגדות חרדה, לא ''מפרות בצורה מכוונת את מאזני הגוף והמוח'' אלא בדיוק להפך, מרגיעות סערה שקיימת שם ומחזירות למצב נורמלי.

ושוב, אין כאן המלצה אישית לאף אחד לקחת או לא לקחת תרופה כלשהי. 

לפחות לא בהקשר של תרופות פסיכיאטריות.

אני לא אומר לאף אחד להפסיק לקחת תרופות פסיכיאטריות שהם נוטלים, והן בהחלט יכולות לעזור לעתים. אך ככלל, לא הן לא 'מחזירות למצב נורמלי' שום דבר, אלא מתערבות בצורה מלאכותית במנגנונים פיזיולוגים שתוכננו היטב על ידי בורא עולם, ולא מרפאות כלום, לפחות לא במובן שורשי ואמיתי. הן גם לא נועדו לכך, אלא לטפל בתסמינים, בעיקר על ידי 'השתקתם', ואולי בעזרת התרופות יוכל האדם לסבב לעצמו רפואה, כשהמצוקה הנפשית מתמתנת הודות להן.

כמובן שבהקשרים רפואיים שונים לחלוטין, תרופות כימיות - לא פסיכיאטריות - יכולות אשכרה לרפא בעיות.

וגם אם חלקן לא מרפאות, אז מה?

גם אינסולין לא מרפא חולה סוכרת, אבל הוא מחקה את פעולת הלבלב ומאפשר לאדם סוכרתי לחיות עשרות שנים במקום חודשים/שנים ספורות, מה רע בזה?

ולא הבנתי את הסתירה בין להחזיר למצב נורמלי, לבין להתערב בצורה מלאכותית במנגנונים פיזיולוגים שתוכננו היטב על ידי בורא עולם.

גם אנטיביוטיקה מחזירה את הריאות או הגרון וכו' למצב נורמלי, למרות שהיא מתערבת בצורה מלאכותית במנגנונים פיזיולוגים שתוכננו היטב על ידי בורא עולם.

גם טיפולים כימותרפיים, אגב, מתערבים בצורה מלאכותית במנגנונים פיזיולוגים שתוכננו היטב על ידי בורא עולם. גם טיפולי פוריות מתערבים במנגנונים שתוכננו היטב על ידי בורא עולם, ובזכותם נולדו עשרות/מאות אלפי יהודים חמודים.

בורא עולם ציווה עלינו לא להסתמך על המנגנונים הפיזיולוגיים שתוכננו היטב על ידו, אנחנו לא אוכלים חיטה אלא לחם (מכיר את המדרש על רבי עקיבא?), אנחנו נותנים לתינוקות חיסונים וברזל וויטמין D...

כלומר המחשבה כאילו אם כך ה' ברא אותנו אז זה סימן שזה מה שטוב לנו ולא כדאי לנו לשנות זאת - פשוט לא מסתדרת עם המציאות ועם היהדות.

ספציפית אגב הכדור שאליו קישרתי, הוא לא משנה תודעה כמו סמים או אלכוהול, הוא רק מחליש את ההשפעה של החרדה על הגוף, כלומר האדם החרד ירגיש פחות השפעות פיזיולוגיות כמו דופק גבוה, לחץ דם גבוה, בחילות, הקאות, כאבי בטן, הפרעות שינה...

כמובן חוסר שינה ודופק גבוה רק מלחיצים עוד יותר את המוח, גורמים להפרשת אדרנלין נוספת, מה ששוב מעלה את הדופק ועושה בחילות ולא מאפשר לישון... הכדור פשוט עוצר את מעגל האימה הזה.

מה זה אם לא להחזיר את הגוף למצב נורמלי?

כמו שאחרי טיפול שיניים, כדור נגד כאבים לא משנה את המציאות בתוך הפה, הפצע הוא עדיין פצע, אלא הוא מחליש את ההשפעה של הפצע הזה על התחושה הפיזית בגוף.

לא אמרתי שצריך להימנע מלהשתמש בתרופות מסונטזות, אלא להכיר בכך שכלל הן לא משיבות את הגוף למצב טבעי ובריא, וזה גם לא ייעודן.

דוגמתך מעולה: אנטיביוטיקה - היא לא מרפאה את הגוף, זה לא עניינה, היא קוטלת חיידקים, תוך כדי שהיא זורעת הרס במארג האקולוגי של הגוף, ולאחר מכן, הגוף יכול לרפא את עצמו, מה שלעתים לא היה מצליח לעשות לולא האנטיביוטיקה.

תרופות טבעיות פועלות בצורה אחרת (בהכללה גסה כמובן).

מאוחר לי, ואין לי זמן וכח כרגע להרחיב מעצמי בהיבט התיאולוגי, המרתק(!) שנוגע לענייננו, לכן רק אעתיק את מה שהרב זצ"ל כותב בתחילת אורות התשובה, ותבין לבד את הכיוון אליו אני חותר.

"את התשובה אנו מוצאים בשלש מערכות : א) תשובה טבעית, ב) תשובה אמונית, ג) תשובה שכלית.

בתשובה הטבעית יש שני חלקים: תשובה טבעית גופנית ותשובה טבעית נפשית. הגופנית סובבת את כל העבירות נגד חוקי הטבע, המוסר והתורה, המקושרים עם חוקי הטבע. שסוף כל הנהגה רעה הוא להביא מחלות ומכאובים, והרבה סובל מזה האדם הפרטי והכללי. ואחרי הבירור שמתברר אצלו הדבר, שהוא בעצמו בהנהגתו הרעה אשם הוא בכל אותו דלדול החיים שבא לו - הרי הוא שם לב לתקן את המצב, לשוב לחוקי החיים, לשמור את חוקי הטבע המוסר והתורה, למען ישוב ויחיה וישובו אליו החיים בכל רעננותם.

המדיצינה עוסקת בזה אמנם הרבה, אבל לא נשתכללה כפי הנראה עדיין לגמרי עבודה גדולה זו, ולא נמצא עדיין הפתרון הנכון לכל שאלות התשובה הגופנית, עד כמה שיש בגבולות החיים להחזיר לאדם את כל האבוד ממנו מצד החטאים מהרסי הגוף וכחותיו. וכפי הנראה מקצוע של תשובה זו תלוי הוא, בקשר חזק, ביתר חלקי התשובה הרוחנית-הטבעית, האמונית והשכלית."

1. כמובן נכון.

2. בוודאי, אך צמחי מרפא, ובכלל תרופות טבעיות, לרבות מאכלים בריאים - פועלות לעתים בצורה מערכתית/ הוליסטית, ומסונכרנות עם סדרי הגוף הטבעיים. בניגוד אליהן תרופות כימיות, או 'מסונטזות' כפי שהיטבת להגדיר - ככלל לא פועלות כך, אלא בצורה ממוקדת מאד שמתעלמת מאיזונים של הגוף ולעתים מפרה אותם לחלוטין. אם כי זה לא אומר שאין להן מקום.

בוודאי שיש צמחים עוצמתיים/מסוכנים. העובדה שמשהו טבעי אינו ערובה לכך שהוא בטוח לשימוש.

אחר כל האמור, כשיש שתי אפשרויות - תרופה טבעית לעומת תרופה כימית - העדפתי היא להתחיל מהטבעית.

ואבן הוא כמו משאף אסתמה:

לוקחים אותו כשיש התקף חריף והוא משפיע תוך דקות, הוא לא מיועד לשימוש ארוך טווח או כתרופה מונעת.

אם אני לא טועה, גם לפי המחקרים התומכים בתכשירים שהצעת, זה לא מרגיע התקף חרדה חריף שמתרחש בזה הרגע, אלא יותר מיועד לשימוש קבוע כדי להפחית באופן כללי את החרדה.

כמו שלא תתן לאדם שחווה התקף לב, כדור שיעזור לו לרדת במשקל. הוא כבר עכשיו חווה התקף, כרגע הדבר הכי חשוב זה להציל אותו, על ירידה במשקל יהיה אפשרי לדבר אחרי שהוא יעבור את ההתקף הנוכחי...

הסתבכנו בהם רובנו, כי "בקשנו חשבונות רבים".

אבל בגדול, ניתן לדעתי לומר שכשאישה מרגישה שרוצה להתחתן,  היא מרגישה בעיקר שכמהה לכך שמישהו יאהב אותה וייקר אותה, וגבר כמה למצוא אשה שירצה לאהוב אותה ולייקר אותה.

אני נוטה יותר לעמדה שזאת הכללה,,ולכל אחד מאתנו יש קצת אנרגיה נקבית ואנרגיה זכרית, אבל הבסיס לדעתי קיים.

לא הייתי אשה מעולם, אבל להבנתי,הדרך של אשה "להיות נשית", זה בעיקר להתחבר לרצון העמוק ולכמיהה שלה, ולבטא אותה במקום והזמן הנכונים.

ממליץ לחפש חומר ברשת של יונתן ומרים קליין שעוסקים הרבה בנושא.

יש להם גם ערכת קלפים יפה לפיתוח נושאי שיחה בדייטים, שממוקדים גם בגבריות ובנשיות (דהיינו- לגברים יהיו שאלות כמו "מה הרצון העמוק שלך", ולנשים יהיו שאלות כמו "מה גורם לך להרגיש בטוחה" וכיוצא בזה).

זה קצת מה שאת שאלת,

אבל לפני השאלה שלך אמרת שהמסקנה שלך היא שאת מבטלת את הנשיות שלך.

את מתכוונת בנושא של נשיות של טיפוח ועדינות וכזה?

או נשיות של לתת לדבר שלך להוביל ולא להיות חייבת לשלוט בכל סיטואציה?

כי זה ממש שונה.

שניהם חשובים, אבל ברור שהחלק השני של לדעת להיות בעמדת נשית, של שיחרור מול הגבר שלך והישענות כלשהי, זה מה שנשי בעיני באמת.

אני אומרת את זה כאישה שגדלה גם בבית שבו אמא שלי הכי לא נשית שיש וניהלה את אבא שלי ברמות.

ואבא שלי כבר נהיה נשי יותר ומקבל ונשען,

והיא מובילה ומנהלת.

אני גם הייתי ממש בשליטה 24/7 ולא מסוגלת לשחרר פיסה.

ממש כלום.

ולמדתי תוך כדי הנישואים שלי שהרבה יותר נכון לי וטבעי לי להיות בהישענות כלשהי.

עד היום גם בתוך המקום שאני בו עכשיו, שאני כן רואה את זה כמקום נשי ונשען ובוטח בגבר שלי, עדיין לאנשים אחרים זה יראה שלא,

כי לא תמיד ההישענות הפנימית היא מש שמצטייר החוצה.

זה מלא פעמים מתבלבל.

כי יש את ההישענות הפינימית והיכולת לשחרר ולסמוך על הגבר שלך, ויש את זה שכלפי חוץ את קרייריסיטית וחזקה ודעתנית.

ולמלא נשים גם מול עצמן זה מתבלבל,

אבל אני היום לגמרי מבחוץ חזקה ולא נשענת והכי קריירה ודעתנית, ומצד שני מבחינה פנימית יש לי ממש הישענות על בעלי ומלא יחס של אישה לגבר.

לא קראתי את הספר, אבל טוענים שהספר 'לדעת להיכנע' מדבר בדיוק על זה.

המילה להיכנע מתורגמת מאנגלית ולכן נשמעת ממש שלילית, אבל זה באמת 'לדעת להיות נשית' או 'לדעת לשחרר'.

אולי יהיה פה נשים שקראו אותו וידעו יותר..

תכלס לא ברור לי אם בכלל זה מה ששאלת, אבל אם כן אז אחלה חח אם לא אז סתם העשרתי אותך במלל 😉

זה גם גיל טוב לעבודה כי המוח יותר גמיש בו וקל יותר לשנות דפוסים קיימים.

צריך לזכור שנשיות זו תכונה "שכינתית". כלומר זה משהו שיש לו שורש רוחני מובהק.

זה גם לא ייצור של משהו חדש אלא חשיפה של משהו שנמצא שם.

אני חושב שבדברים כגון זה, הכי טוב זה ללמוד דרך החוויה. אם את מכירה מישהי נשית באמת או רואה מישהי כזו, תראי איך היא מתנהלת.

החוויה תפתח אצלך את הרצון להיות כזו, ואז הנשיות שנפגעה ונמצאת בתוכך תתעורר, ועיקר הלימוד יהיה מתוכך.

קשה להגדיר את זה, אבל ממה שאני חוויתי (שבעקבותיו הבנתי מה רציתי בפנים ורק לא ידעתי לקרוא לו בשם), זה לא רק לב טוב ונחמדות אמיתית. נשים נשיות ברמה גבוהה משדרות שחרור ושמחה. לא בתור התנהגות חיצונית הן אלא פשוט בתדר של being באמת. יש דמיון ללהיות עם ילד קטן בהקשר הזה, רק שאתה נמצא עם מישהי בוגרת, ואז זו חוויה באמת חזקה כי אתה רואה את התכונות האלו מתממשות במציאות דומה לשלך וביחד עם חשיבה ובגרות.

יש גם הרגשה של רוגע לידן. אם גבר גברי משרה רוגע ובטחון במובן של גב ושל נתינת מקום (כלומר אולי הוא לא יבין אותך אבל הוא שם איתך בכל מצב), אישה נשית משרה רוגע ובטחון במובן שברור לך שהיא תבין אותך ומה אתה צריך (אולי בפועל היא לא אבל ככה זה מורגש).

אם את מבינה רגשות של אחרים, נניח חברות, אז כבר יש בך הרבה נשיות, רק צריך לתווך להן את זה לא דרך שדר של "אני האחות הגדולה ואני האחראית" אלא של "אני מרגישה אותך ורוצה שיהיה לך טוב".

אני לא יודע עד כמה מה שראיתי היה תוצר של עבודה אם בכלל ומאיפה זה מתחיל. כלומר האם יש להן בטבעי נשיות ברמה גבוהה יותר, או שזה תוצאה שנובעת מגורמים אחרים, כמו לב טוב ויופי, שאז היא לא מרגישה בתחרות אלא היא שמחה עם עצמה וקל לה להיות נשית.

אבל דווקא דרך דמויות כאלו, רואים את הדבר לכשלעצמו ואפשר ללמוד ממנו.

אני חושב שלא טוב לעבוד על זה ישירות בהקשר של שידוכין. אולי זה מדרבן, אבל העבודה עצמה צריכה להיות לא מתוך סיבה חיצונית . וזה גם קשה יותר כי יש חשש להיפגע אז קשה להוציא את הנשיות החוצה. אבל ברגע שהנשיות אינטגרלית כבר אין את החשש הזה יותר מדי מן הסתם.

ואגב, לפעמים נשים מרגישות קושי לקבל כי הן מרגישות שזו מתנת חינם. אבל כשאישה משדרת שחרור ושמחה ומשרה רוגע ובטחון כנ"ל, היא כבר נותנת המון. כנראה אצל נשים נשיות שמרגישות הכי בנוח להיות מושפעות ולקבל יש פשוט תחושה טבעית של "זה הצד השני של הנשיות".

קשה לבוא בטענות להורים שלנו שעשו את רוב מה שהם יכלו, אבל הדור הקודם וגם חלק מהדור הנוכחי מכיל הרבה מאוד גורמים שמעודדים נשים להיות יותר גבריות ומאידך מייעדים גברים להיות יותר נשיים. יש לזה מליון דוגמאות ויש לא מעט חומר על זה באינטרנט.

@צחקן  טען פעם באיזו שיחה שעשיתי איתו בשבת בצהריים שגם אם היה לו יכולת הוא לא היה רוצה להיות גבר של לפני 100 שנה. אני משער שגם רוב הנשים לא רוצות להיות שם.

אתה מאמין שאין רצף גברי לעומת רצף נשי?

אולי הבעיה היא לא שיש גבר x, גבר y וגבר z ואשה l, אשה m, ואשה p, אלא שאנשים הם לא עצמם אלא מה שהחברה (המערבית או כל חברה) מכתיבה להם להיות (למשל שגבר יחשוב שהוא אשה או ההיפך)?

וכדאי לקחת את המודלים האלה לעזרתנו.

להשתמש בהם אבל לא להיות משועבד אליהם.

נשיות בעיני היא משהו שמאפיין תנועה. נשים הן בהרבה יותר תנועה מאשר גברים ובדר"כ לכן גבר יחפש באישה את התנועה ואישה תחפש בגבר את היציבות.

אבל יש המון סוגים של תנועות ושל יציבות. 

יש כאלה שיציבים בתחומים דתיים, יש כאלה בתחומים ריגשיים, תחומים כלכליים, תחומי השכלה וכו'

וכן אותו דבר שיש כאלה בתנועה בתחומים שונים. 

חוץ מזה אם השטח יבש אז אל תסתמך רק על הצעות בפינת קפה או אברכים מהישיבה.

תנסה להרחיב מעגלים. יצא לי לעשות את זה כמה פעמים. 

תצטרף לשגרירים בלב ושדכנים שונים

יש פה בפורום רשימה עם כמה שדכנים ומיזמים טובים אם זה יעזור.

נעוץ בהודעה בראש הפורום

לבדוק אם רלוונטי.

אמנם היית 'תפוס', אבל לא היית מאורס, אז אין סיבה שלא תחזיק רשימה מי הציע לך כדי שאם זה יגמר תדע למי לפנות.

בהצלחה רבה!

אפשר לדעת מאיזה מגזר (ספרדי/אשכנזי) אתה? והאם אתה גר/חוזר בתשובה?
כל החברה שנתקלתי בהם עם הבעייה שלך הם מהמקומות האלה, מעולם לא שמעתי על אשכנזי "אסלי" ציונות דתית קלאסי שזה קרה לו (אוליי תהיה הראשון ;) )