דעתי האישית:

* ברור שטוב שיש גם אנשים עם נסיון של הצלחה, שיכולים לספר מנקודת המבט שלהם. חוץ מזה, יש גם אנשים חכמים שמתחתנים, וזה לא אמור לשלול מהם את זכות ההתבטאות ;)

* מצד שני, צריכה להיות הבנה וזהירות שלא להביע דעה באופן שבו אתה דן את חברך שלא הגעת למקומו, או באופן כזה שיכול לפגוע (תחשבו אם כל הנשואים ש*סובלים* בחיי הנישואין שלהם היו מציפים כאן את הפורום בתובנות שלהם...)

* ולפעמים כדאי שהכותב יהיה מודע לפער הזה, ויכתוב באופן שיהיה ברור שהוא מכיר בזה שהוא כותב "מבחוץ"

זה לא כיף שמדברים אליך בחוסר רגישות. בלי קשרבאיזה מצב הוא מי שדיבר אליך נמצא.

גם אם הוא רווק בן 100 - חוסר רגישות זה לא כיף.

מצד שני - לא שופט אף אחד. זה לא כלפי בנאדם כזה או אחר שעשה את זה אלא באופן ענייני בלבד על עצם העניין.

הנשואים "הצליחו" להתחתן לא כי הם חכמים או מוצלחים יותר וגם לא כי הם התאמצו יותר (הרי יש כאלה שהתחתנו בגיל צעיר עם מעט מדוייטים).

הם פשוט התחתנו.

יש להם ראייה מפנים, זה נכון

ולדעתי הקול שלהם גם חשוב פה

אבל זה בכלל לא אומר שהם יתנו את העצה הטובה רק כי הם נשואים או שאפשר לסמוך עליהם יותר מרווקים.

בכל אופן זה תלוי בצורת התגובה ולא במגיב עצמו.

לא "פשוט התחתנו" במובן שהיה להם פשוט, אלא כמשהו שלא היה ואז היה.

אני חושב שיש כאן כאלו שלא כיף להם לקרוא את זה.

כן, למרות שזה ציני ובלי כוונה רעה חלילה.

לבין איך זה להיות נשוי. 

והרבה פעמים דווקא לרווקים שיש להם קילומטראז' יש הרבה תובנות בדרך של מה *לא עושים* / עושים בדייטים, 
מה מרחיק, מה מקרב, מה נכון ומה לא נכון 

לרווקים יש יותר יכולת הכלה לנושא

אני חושבת שמה שהכי חשוב בכלל בפורום 

הוא - לא לשפוט. don't judge 

נשואים ורווקים כאחד 

היה חשוב לי להעלות לדיון את הנקודה הזאת.

שהנוכחות של נשואים בפורום היא טובה ומבורכת, אבל הם צריכים להיות מודעים למצב של מי שהם עונים לו.

אגב שיהיה ברור יש גם רווקים שיכולים לענות תשובות לא רגישות, אבל זה בא ממקום אחר ;)

זה שצריך לענות לכל שאלה או שרשור בצורה נחמדה ולדעת את המקום שלך ולהבין את מקומו של האחר אמור להיות מובן מאליו

אבל בפועל זה לא ככה, ואני מניחה שעל זה צר לך

מה ש@ultracrepidam רצה לומר זה כולה -

תהיו רגישים לעובדה שאני רווק!!!

זהו.

אין צורך להפגע מזה, רק לשים לב.

עם מישהי מסויימת, ובנסיבות ספציפיות, זה לא שיש לו ניסיון עם כל סיטואציה.

בהרגשה שלי הניסיון של רווקות זה ניסיון שאין לו קול כל כך והכרה מספקת בניסיון המטורף שקיים בסיטואציה הזו. 

עושים הרבה רעש סביב זה ומשתדלים לפתח פרוייקטים והכרויות, ובאמת מתקדמים, וזה מדהים אבל עדיין הרבה טעויות כואבות יש בדרך שדורכות על המון נקודות רגישות ולכן לדעתי צריך פה יותר מתמיד לזכור ש'אל תדון את חברך'

אני גם חושבת אבל שזה שאדם לא חווה משהו מסויים, לא מונע ממנו להוות כתף תומכת בהכרח.

ממש כמו שרופא לא היה חולה בכל מה שהוא מטפל בהכרח...

יש אנשים שיש להם פשוט חכמה של החיים, קיבלו מתנה, בלי קשר למה הם עברו ושווה לשמוע אותם.

אבל צריך להיזהר באמת לא לתת הרגשה שאתה מדבר ממגדל השן כי זה סתם מרחיק ולא מועיל ועושה בעע

אישית אני שמחה לשמוע עצות מפה ומפה.. חושבת שלכל צד יש את היופי והיתרון שבו שהוא נותן (רווקים - אמפתיה ויעוץ של מישהו שבאותו מקום שלך. נשואים - מבט חיצוני לדבר ופרופורציה)

מטרתי היתה להציף את הנושא, ולשמוע דברים מאנשים.

אגב שימו לב, נושא השרשור לא היה "האם מותר לנשואים לענות". נושא השרשור היה מה המקום של התגובות האלה. מה צריך אדם לקחת בחשבון לפני שהוא עונה על השאלות.

במובן מסוים היה חשוב לי דווקא לשמוע את הצד של הנשואים שיסבירו למה התגובות שלהם בפורום חשובות ואיזה פונקציה הן ימלאו.

וקיבלתי תשובות טובות

סליחה, זה מכעיס אותי - לקראת נישואין וזוגיות

@פה לקצת

מסכימה עם כל מילה - לקראת נישואין וזוגיות

תגובה הנשואה בפורום - לקראת נישואין וזוגיות

מסכימה!! - לקראת נישואין וזוגיות

ואני מציין דווקא את התגובות של הנשואים, כי זאת היתה המטרה. לא ניסיתי לעצבן או לסלק, ואם מישהו הבין ממני אחרת - אם זה היה בגלל ניסוח גרוע שלי, אני מתנצל. ניסחתי הכי טוב שהצלחתי.

ועוד תגובה מאד יפה, דווקא מרווקה, היא

לגיטימי אבל עם רגישות גדולה. - לקראת נישואין וזוגיות

כי היא באמת פירטה יפה על ההבדל במקום בין תגובות של נשואים לתגובות של רווקים, ובאופן כללי הסבירה את הנושא היטב

תמיד אמרתי ששעות הלילה מוציאות ממני את המיטב

כי אם הכוונה לנתינת עצות, לא ברור לי השימוש במושגים של הזכות להביע דעה.

אם מישהו עונה לשואל ומנסה לעזור לו, אני לא רואה בזה פריבילגיה מיוחדת. אפשר לדון האם הוא יכול לעזור, אבל זו שאלה אחרת.

בס"ד

אני חושבת שלכל אחד מותר לחוות דעה על כל דבר שפורסם באופן ציבורי. הכי בסיסי בעיניי כשמפרסמים בפורום זה לדעת שלא כל התגובות יהיו רלוונטיות ולא בטוח גם שכולם יהיו רגישות וכדאי להיות מודעים לזה.

אחרי שהקדמתי את זה אני אומר שבוודאי שראוי שתהיה רגישות מצד המגיבים. אני עדיין חושבת שלא צריך לחוות כל דבר כדי לדבר עליו. הרי גם אם נגיד הייתי נשארת רווקה עד גיל מבוגר, עדיין החוויה שלי כנראה הייתה שונה משל אנשים אחרים פשוט כי אני אדם שונה [אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו- אבל מתי באמת אתה מגיע למקומו? אף פעם לא]. אני חושבת שאפשר לכאוב ולהצטער בשביל אחרים גם אם אני לא מבינה את עומק הכאב. 

לגבי נתינת עצות זה באמת טריקי יותר. אני לא יכולה לבוא לרווק מבוגר ולהגיד לו "אתה בררן". אני לא חושבת שזה מקומי ולמען האמת אני גם לא חושבת שזה מקומו של מי שכן רווק מבוגר. אני מאד מאמינה בללכת לברר עם עצמך ועם מטפל\ת מה קורה שם ואולי משהו באמת צריך להשתנות, אבל אני לא חושבת שזה נכון במסגרת פורומית או אפילו במסגרת שידוכים. אני אף פעם לא אבוא למישהו ששולח לי פרטים, גם אם אני מכירה אותו, ואגיד לו "תקשיב, הגזמת". בלי קשר לגילו או לגילי, אני חושבת שבסוף הוא צריך לחיות עם האישה שאיתו ובסוף הוא גם נושא בהשלכות של הבחירות שלו וזה לא ממקומי לבקר אותו. אני אנסה להתאים את ההצעות כמיטב יכולתי אבל אני לא אבקר אותו על בחירותיו, בוודאי לא בפניו [ואשתדל מאד גם לא מאחורי גבו כי באמת אני מבינה שזה לגיטימי שיש דרישות]. 

בכל מקרה, לא משנה מה אומרים ומה מביעים, תמיד צריך לעשות גילוי נאות. כשאני מגיבה בשרשורים שהם לא "מה דעתכם על לפסול בגלל אורך החצאית?" אני תמיד מסתייגת ואומרת לקחת את דבריי בערבון מוגבל כי באמת לא הייתי שם. התחתנתי בגיל 21, אמנם הייתי במערכות יחסים מגיל 15 אבל בוודאי שזה לא דומה למישהו שנמצא בדייטים עשר שנים [אם כי אני כן חושבת שחלק מהחוויות דומות לפעמים, למשל חווית הפרידה וחווית הייאוש אם כי הייאוש כנראה שונה קצת] ולא חוויתי לחץ מהסביבה או הרגשה שכולם מצפים שזה יקרה כבר וזה לא קורה. אני מבינה שאני לא במקום של רווקים מבוגרים בכלל, אבל אני כן חושבת שלפעמים יש לי דברים שבעיניי נראים חכמים ולכן אגיד מראש שלא חוויתי אז מי שלא רוצה שלא יקרא. 

אני חושבת שיש אנשים חכמים בלי קשר למה הם חוו. חוץ מזה, לפעמים מחוויות דומות אך שונות גם אפשר ללמוד. אני בעד להיות פתוחים תמיד לשמוע בלי קשר למי אומר. אם הדברים לא נכונים או מדויקים לך אז תסנן, אבל אני לא חושבת שבגלל זה צריך להפסיק להגיב. שוב, אני כן בעד רגישות, אני כן בעד לדעת שבשרשור פריקה על רווקות מאוחרת המקום שלי הוא לא לתת עצות אלא אולי לתת אמפתיה וגם זה לא בטוח, אבל צריך להבין שלפעמים גם אנחנו שוגים וזה בסדר כי זה פורום ואי אפשר לצפות שזה לא יקרה.

אגב, אם למישהו זה מפריע תמיד אפשר לכתוב בהודעה שמבקשים שרק רווקים יגיבו או אפילו להגיד שרק רווקים מעל גיל 30 יענו. זה לגיטימי וזה בסדר ואישית אני לגמרי אכבד.

בקיצור, אני חושבת שהתגובה הזאת נכונה גם בקשר לפערים אחרים ולא רק נשואים מול רווקים. בכללי יש פערים בין בני אדם וצריך להכיר אותם. 

ובנימה אופטימית זו- בע"ה שכולכם תהיו נשואים ממש בקרוב! הלוואי שתצטרפו לדילמות שלנו

ו"לא מתלהבים משטויות"...

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

איך שלא מסובבים את זה,

זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).

עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים.  יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.

אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...

אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!