החוק אוסר ניגוח של רכב.

השוטרים יודעים טוב מאוד להשיג את מי שהם צריכים גם אחר כך ולא תוכ"ד מרדף.

למשטרה אין רשות לבצע מרדף בכל מצב. זה לא חלק מתפקדה

הוא לא נרצח ולא היד. ותפסיקו לבלבל במוח. אז מה אם ימר שי הוא - פורום צעירים מעל עשרים - פורומים - ערוץ 7 חדשות, פוליטיקה, תרבות, יהדות ועוד (inn.co.il)

כל אמצעי נגד אזרח, אא"כ יש נוהל מפורש שאוסר עליו.

ולכן, העובדה שבית המשפט המליץ "לאור דרכי הפעולה המסוכנות שננקטו" "לכלול בנוהל המשטרתי הוראה האוסרת במפורש" לא אומר שהוא חושב שבלעדי הוראה כזו מותר להם. ייתכן בהחלט שהוא סובר שהתברר שהתברר שזו נקודה שצריך לחדד לשוטרים במפורש, אחרי שהתברר שהם לא מבינים אותה בעצמם.

מרדף אחרי רכב בעבירת תנועה - עמיחי גולדבאום דיני תעבורה (zikuy.com)

שאין דרך אלטרנטיבית לעצור חשודים גם לאחר שהם נכנסו לדרך ללא מוצא (לבסיס בעל חצור, שם פגע בהם הרכב המשטרתי)?

[ע"פ סעיף 1 ג לנהלים].

גם לפני כן, לקיחת מספר זיהוי של הרכב הייתה פיתרון סביר ומתבקש בהתאם לנסיבות.

גם ניגוח רכב בנסיעה מהירהזה נראה יותר מסוכן מזריקת אבנים, אף שכמובן גם היא דבר מסוכן. (סעיף 1 ד).

ולפי עדות תושבת כוכב השחר, הנהיגה המשטרתית סיכנה נוסעים נוספים.

במקרה של איאד לפי הטענה הרשמית (אם אינני טועה) הם חשדו שהוא רוצה לשלוף נשק - והוא לא הבין אותם ולכן המשיך להתקדם. לכן לפי טענת המשטרה, הירי היה הגנתי ומבוסס על מידע מוטעה, ולכן תאונה מבצעית.

אני מאמין שהמציאות היתה דומה למה שמתואר. הם לא ירו בו סתם כי היה ערבי - יש שם המון ערבים. היתה סיבה שירו בו, והיא כנראה חשש. האם בוצע נוהל פתיחה באש כראוי? אינני יודע. אבל לא מדובר ברצח "סתם".

במקרה של אהוביה, ככל הידוע לנו:

1 נוהל מרדף שלא על פי הנהלים, וכנראה בוצע ניגוח לאחר שבית המשפט הורה למשטרה לאסור על שוטרי ימ"ר ש"י לבצע דברים כאלה - כלומר בוצעה פעולה לא חוקית מובהקת לאחר הוראת בית משפט להדגיש את אי חוקיותה.

2 הם לא איימו על השוטרים בשום דרך, ובנוכחות השוטרים, לא היתה להם דרך לאיים על אחרים - ולכן אין כאן שום מימד הגנתי

3 הם ברחו בכביש ללא מוצא שמוביל לבסיס צבאי, ולכן לא היה שום צורך לפגוע בהם כדי ללכוד אותם (גם אילו זה היה חוקי)

ועכשיו למינוח רצח:

רצח כולל גם רצח בשוגג, כלומר התנהלות לא אחראית שגורמת למותו של אדם שהחוק לא מחייב את מותו (גם אם חושבים שאולי הוא או חברים שלו זרקו אבנים, וגם אם הוא בורח משוטרים כדי שהם לא ירביצו לו שלא בצדק, כדרכם)

לעומת זאת פעולה שמטרתה להרוג אדם בצורה חוקית - הגנה עצמית, למשל - איננה רצח. הוצאה להורג דווקא היא הגדרה שכן מתאימה...

ולכן פעולה מיותרת ולא חוקית שגורמת למוות של אדם שאין דינו למות היא רצח

לעומת פעולה הגנתית של הריגה, שאיננה רצח

לא ברור לי מה מהדברים האלה מוטל בספק, ומעצבן אותי שאתה ממשיך לכתוב דברים כאלה

וכמובן, ההתנהלות של המשטרה בשני המקרים, כמו ביותר מדי מקרים אחרים, היא מחפירה בכל מובן.

משטרה שעוצרת אנשים באישון לילה, גוררת אותם בלי נעליים, וזורקת אותם מתחנת המשטרה לפנות בוקר - זה מסוכן לכולנו. גם לך. לפני שבועיים יוסף פליישמן, ולך תדע מי הבא בתור.

משטרה שחושדת בך שעברת על החוק ולכן נוהגת בפראות, כמעט מתנגשת ברכב לא מעורב, ואחר כך הופכת את הרכב שהיא חושדת בו - זה מסוכן לכולנו, גם לך. כי אתה יכול להיות ברכב הלא מעורב, או אפילו ברכב החשוד בטעות.

משטרה שנכנסת לבתים בלי צו, נותנת מכות לאנשים שאינם חשודים בשום פשע, ולא נוהגת באנושיות  - זה מסוכן לכולנו, גם לך. כי אולי תגבה ממישהו 3 שקלים יותר מהמחיר ממישהו, ואז שוטרים יעירו את ילדיך באישון לילה כדי לתפוס את הפושע.

משטרה שמטייחת עוולות של עצמה, זה אומר שגם אין שום הרתעה על המשטרה מלפעול בצורה עבריינית, לרצוח ולתת מכות. וזה מסוכן מאד לכולנו.

עבור הרבה אנשים, הסיכון להיפגע בידי עבריין אקראי הוא קטן יותר מהסיכון להיפגע ממשטרה עבריינית - או לפחות, זאת התחושה שלהם.

בנוסף לזה, פגיעה בידי שוטר שהמשטרה לא תפעל נגדו, היא מסוכנת פי כמה מאשר פגיעה בידי עבריין שהמשטרה תפעל נגדו.

וזה גם אם ההתמקדות באנשים הלא-נכונים לא היתה מסיטה את תשומת הלב של המשטרה, ולא היתה פוגעת באמון הציבור במשטרה, ולא היתה פוגעת באמינות של בקשת צוי הרחקה ומעצר.

אני גם רוצה מערכת אכיפה חזקה שתאכוף את הדין על מי שנהג בפראות; אבל אני רוצה שהמערכת תהיה ישרה, ותדע להודות בטעויות. שתאכוף בצורה מידתית והגיונית. והפחד של אנשים יהיה מלעבור על החוק ולא מלפגוש שוטר עבריין. העבריינים ידעו לזהות בדיוק מתי השוטר אלים; האזרח התמים יצטרך לברוח כל פעם שהוא רואה שוטר. ככה אתה רוצה שהחיים במדינה ייראו?

ואחרי כל זה, ההחלטה שלך לגבות רצח (זה המינוח המשפטי) שבוצע בידי המשטרה כלפי אנשים שאין שום ראיות לאשמה שלהם, כדי להפחיד אנשים, היא בעיני התנהגות מאד לא ראויה. אדישות לסבל ולמוות של חפים מפשע בשם מדינת משטרה שלדעתך תגן עליך.

ומשטרה שעושה את כל זה.

אבל את השכן הרוצח שיחררה לחופשי - 

פשוט מוכיחה את צדקת הטענות נגדה.

הסיפור הטאגי הזה הוא הראיה כי גדולה לכל מה שמטיחים בה בימים האחרונים:

בפושעים היא לא מתעסקת. על אזרחים היא לא מגינה.

אבל היא לא אשמה, מה לעשות, יש לה עיסוק דחוף יותר.. לרדוף נערי גבעות (ומתנחלים, ודוסים, וחרדים, וימניים, ו....)

מצד שני - צעירים מעל עשרים

זה גם המינוח המשפטי, גם המינוח ההלכתי

וגם ההתבטאות המקובלת לגבי זה היא רצח. כל אלה שלא מוכנים לקרוא לזה רצח, מדובר בחוסר ידיעה או בכיבוס מילים.

**אבל מודה על האמת, כתגובה למי שהגבת לו, הטענה "הם לא התכוונו לרצוח" היא תגובה בהחלט נכונה בהקשר.

מצד שני אני מניח שגם הוא לא חושב שהם רצחו אותו כדי שהשופט לא יוכל לשחרר אותו. האמון של השוטרים בחיפוי של מח"ש הוא לא כל כך גבוה

נניח שזה היה כמו שאתה רוצה, והשכן ההוא היה יותר מתוחכם - הוא היה צריך בסך הכל לפנצ'ר את הרכב של עצמו ולהתלונן למשטרה, שהיתה באה, נותנת מכות לכולם ועוצרת את כולם בלי הגבלת זמן.

זה לא הרבה יותר טוב.

ואני מתאר לך מה היא ההתנהגות האלימה של המשטרה.

אם הם היו נענים לקריאות השוטרים (ושוב, נניח שאכן היתה קריאה של השוטרים וכו'), הם היו מקבלים מכות רצח, כמו שמתואר במגוון עדויות.

אתה מספר לעצמך שהמשטרה נהגה כראוי ולכן לא מתעניין בעדויות המטורפות שרצות באינטרנט, אבל אני כן התעניינתי השבוע ושמעתי מגוון סיפורים מסמרי שער על אלימות חסרת פרופורציות, התנהגות לא חוקית, אנשים שנשלחים לאשפוז אחרי מעצר במקרה הטוב, ולא נשלחים לאשפוז כשהם צריכים אותו במקרה הרע.

ותרשה לי לנחש שאתה לא גר בשומרון

גם אני אזרחית כאן, וגם אני רוצה משטרה חזקה כי כך צריך.

אני כלכך רוצה משטרה חזקה שתהיה הכתובת אליה אוכל לפנות אם יזרקו עלי בקתבים בדרך, סלעים, אם יחסמו אותי רכבים ערביים ואם יזרקו עלי אבנים כשבסה"כ אני רוצה ללכת בטבע ליד הישוב במקום שמוגדר כאדמות מדינה.

אבל כשקורה דבר כזה ואנחנו קוראים למשטרה, לא רק שהיא לא באה ואומרת שבכלל אנחנו איזור שנחשב תחום צבאי (אני אישית התקשרתי כמה פעמים וזה מה שאמרו לי) אלא לאחר שאנחנו מנסים להגן על עצמנו כי אף אחד לא יעשה את זה בשבילנו עד שיקרה אסון ח"ו (וגם אז לא)- המשטרה מעיזה דווקא אז להגיע ולעצור באלימות "פושעים" שכל פשעם עלי אדמות היה שרצו להשאר בחיים ונקטו פעולה עצמאית בשביל זה. אז פתאום אנחנו כן הטריטוריה של המשטרה. ורק אז. לא מתי שאנחנו מתחננים לאכיפה בכבישים שהערבים נוסעים כמו מטורפים ומסכנים אותנו, לא כששודדים לנו את הרכב ומותירים אנשים זרוקים באמצע דרך עוינת, לא כשזורקים עלינו סלעים שמסוגלות להרוג (ראו ערך אסתר הורגן הי"ד).

הבעיה שלי היא לא שהמשטרה אלימה, אלה שהיא חלשה. שהיא מפחדת להגן עלינו. מפחיד אותי שבמדינת היהודים היהודי שוב מוצא את עצמו מאויים וחלש ומוכה- והמשטרה שמונתה לתפקיד החשוב של שמירה עלינו האזרחים- מפחדת, משקשקת לאיים על הפושעים.

נכחתי בכמה אירועים בטחוניים שקרו בסביבה שלנו, שבהם קרה גם שנערים נאלצו לזרוק אבנים כדי להגן על עצמם. מעולם לא ראיתי סיטואציה הפוכה. לא אמרתי שהיא לא קרתה, אני רק יודעת שהאירועים שעליהם אני מדברת היו מארב מתוכנן היטב עם מצלמות של אספסוף ערבי, שהמתינו ליהודים שבסה"כ טיילו באזור מותר, וקפצו עליהם בזריקות אבנים ואלות. הנערים נבהלו וברחו, ותצפיתנית של הצבא שראתה הכל לא שלחה עזרה. בשלב מסויים כשהבינו שהם חייבים להגן על עצמם התחילו לזרוק גם כן אבנים, ובדיוק לשלב הזה חיכו המצלמות. מתי נזכרה המשטרה להגיע? ברגע שהחלו להגן על עצמם, למרות שהם ועוד כמה עדי ראיה התקשרו וביקשו עזרה...בארוע הזה נפצעו כמה מהנערים, אבל כמובן נעצרו על "פעולת לאומנית עוינת". 

בעיני זה בדיוק הבעיה שלנו.

הכניסו גדרים של להט"ב וקבלת האחר- ואנחנו משקשקים וזורמים עם זה, גם כשיהודית והכי מוסרית אנחנו יודעים כמה האמת איתנו

הרגילו אותנו בשיח של 2 מדינות ל2 עמים- וכבר כל ילד יודע שהפלשתינים הם עם ואנחנו כבשנו אותו, וגם שם אנחנו לא מעיזים לדבר על ריבונות מלאה כי בעצם- אין עם פלשתיני. וגם מי שחושב כמוני בכנסת אומר את זה בקול ענות חלושה.. או שלא אומר ומעדיף לצבור הצלחות כלכליות או קורונאיות כדי שיתאים את עצמו לשיח שהשתילו פה

ועכשיו כופים אותנו לחשוב שלא מוצדק לזרוק אבן או להגיב בפעולה תוקפנית על איום בטחוני. אם אתה יהודי מאמין, אתה יודע כמוני ש"הבא להורגך השכם להורגו". ואם אתה מכיר נביא אתה זוכר שכל המרחם על אכזרים סופו שמתאכזר לרחמנים.

אני גרה ביהודה ושומרון. אני יודעת מה קורה איפה שאני נמצאת. מעולם לא הייתי מוגדרת כנוער גבעות, אבל אני מכירה את הנוער היקר הזה. כי הוא באמת ראוי להוקרה מכולנו. צעירים שכשהחברים שלהם מסתובבים בעולם של בילויים נוסח 2020, הם יושבים בגשם על גבעה בתוך פחון בלי גג, בלי נשק ובלי עזרת משטרה וכיום בלי תמיכה ציבורית, שומרים עם איזה פנס בלילה שלא יפלשו לשטח בדואים, שאם יפלשו אף אחד לא יבוא לעזור להם, רק משום שהם פועלים אחרי עידן חנן פורת, שעשה בדיוק כמוהם. אבל כולם היו איתו וגיבו אותו. ומתוך כך גם הצבא והממשלה נאלצו לכופף את הראש בפני ציבור שלם שעומד מאחורי פעולות עיקשות וחשובות של הצלת שטחים חשובים של א"י. 

במקום התמיכה של אז הגיע ניכור ופירוד הגדרתי מכוון מהם. כאילו אם ניחשב כמשענת שלהם נפגע אנחנו, הבורגנים שלא נאה להם להעריך מעשים יקרים ומתמסרים של נוער יקר שקורא תיגר על האדישות שהתפשטה פה, על מי שהאידיאלים אבדו לו.

אז אם אף אחד לא מגן עליהם, והם ישתמשו בכמה אבנים כדי להבריח אויבים, אין לי שום בעיה ואני אמשיך להוקיר אותם.

ומקוה שאנשים למדו את הלקח ומסוגלים לומר כמו הרב פנדל "אנחנו נוער גבעות".

אם אנחנו איתם, כולל כל אישי הציבור שהעדיפו להשתפן עד היום, כולל כל רבני הציונות הדתית וכל הת"ח שהצמיח העולם התורני לאומי, אז יוצא שכמות כלכך גדולה של עמ"י איתם, וכך הם לא יאלצו לנקוט בפעולות שנויות במחלוקת בעצמם, ואולי הם אפילו יקבלו לגיטימציה בסדר גודל לאומי ורחב יותר

ובכלל לא רק שאין דבר כזה להרוג ערבי כי אולי הוא יהיה מחבל, אלא שיש להם איזו זכות להתישב בארץ בגלל שהם מקיימים ברית מילה (מי שמקיים, לא זוכרת בדיוק איפה זה מובא)

אבל רק מביאה לתשומת לב את העובדה שכמי שנמצאת לדוג' רחוק מאזורי התיישבות מסויימים, מסתבר שאשמע על מאורעות ברוח תקשורתית ואגיב בהטיה לחובה לצד נוער הגבעות. כך גם הגבתי הרבה עד שהבנתי שמנגד אחרים שומעים על אירועים באזור שלי, שאני וקרובים אחרים נכחנו בהם, ומכריעים לכף חובה את הצד היהודי.... אז אי אפשר להחליט באופן גורף שכל אירוע שאשמע עליו- היהודים זכאים.. אבל כן ברור שאם יש להם איזה אג'נדה להביא את הדברים בצורה הזו לאוזני הציבור, אין סיבה שהסיפור שאני שומעת עכשיו מכלי תקשורתי לא זהה לאחר שאני מכירה.. 

וברור שקרו דברים בעייתיים עם נערים כאלו, אבל מה שאני שואלת הוא כמה יכולנו למנוע אותם אם היינו נותנים להם גב ולא זורקים אותם ככאלה שלא ראויים לתמיכה ממנו?

מה שקורה מול המשטרה מאוד בעייתי אבל גם מובן- מי שהמשטרה הוכיחה לו פעם אחר פעם שהיא רואה בו כאחרון בשרשרת המזון וכמי שמותר לנהוג בו בברוטליות מדהימה- מאבד אמון במשטרה. 

שוב- הנוער הזה פועל לפעמים באופן עצמאי ובעייתי, והיחס למשטרה לא ראוי להצדקה. אבל כן להבנה וגם להצבת סימן שאלה- מה אנחנו עושים מכאן כציבור כדי שהאמון במדינה על מחלקותיה יחזור? ניסו להפריד אותם מהציבור ע"י הסרת הלגיטימציה מהם.. כמובן שזה רק חולל את הבעיה והחריף אותה. אז אולי הדרך ההפוכה- לאמץ אותם ולתת להם גב 

תעזור יותר

במניעת פשעים.

אותו ימ"ר ש"י מזניח פשיעה לאומנית ערבית, מזניח תיקי אונס, ומזניח הברחות נשק.

כדי להילחם בפשיעה צריך משטרה חזקה אבל עם יעדים ערכיים ובקרה חיצונית חזקה.

אבל אם מח"ש לא מתפקדת כמו שצריך, אז קשיש אומר בחקירת משטרה שבן משפחה הוציא מחשבונו סכומי כסף גדולים שלא בהסכמתו (הקשיש הקליט), והחוקר כותב בפרוטוקול שהוא אמר שהוא הסכים, והתיק נגד החוקר נסגר. כך לא מטפלים בפשיעה.

כאשר מדווח למשטרה על אישה במצוקה פיזית ונפשית, שיש חשש שהיא עומדת להתאבד, והשוטר שנשלח אליה מנצל אותה במקום לעזור לה (שיחת טלפון מוקלטת), והתיק מסתיים בחצי שנת עבודות שירות, כי זה מה שהתביעה ביקשה, זה לא מסייע להיאבק בפשיעה.

כאשר שוטרים מעלילים עלילות על קרבנות אלימות משטרתית [יש מקרים שהקרבנות נצלו מעונש בזכות תיעוד, מן הסתם יש הרבה ששלמו מחיר כבד על ההעזה שלהם להתלונן], זו לא הדרך להיאבק בפשיעה.

תחשוב על המקרה של יוסף פליישמן, אדם חף מפשע לחלוטין, שסבל מאוד כתוצאה מהתנהלות משטרתית איומה. האם אותם שוטרים מתנהלים ברגישות ובעדינות בימים רגילים, ורק באותו יום הם נהגו באכזריות?

מן הסתם, לא כל יום הם מגיעים לשיאים כאלה של אטימות, אבל גם אם מדי פעם הם נוהגים בחצי מהאכזריות הזו, זה גרוע מאוד.

ייתכן שאם יוסף פליישמן עצמו הצליח להגיע ממגרש הרוסים לביתו במאה שערים בכוחות עצמו, לא היינו שומעים גם על המקרה הזה.

אתה יכול להתחיל לכתוב בינתיים

הוא מיועד לנשים בנות 30+ מהמגזר "הרוחניקי -מחוברת -לעצמי" שרוצות חומר קריאה קליל ומבדר בצהרי שבת.

לשפוט אותו לפי אמות מידה של עומק או דיוק מחשבתי או דתי ברור שהוא לא שווה הרבה.

אם הכוונה לעניינים רפואיים או מדעיים, אולי יש מקום לתקן טעיות והטעיות של הציבור.

אבל ברוב העניינים הרצינים, וגם לא בענייני עיצוב ואופנה, אני לא חושבת שיש מה לקחת אותו ברצינות.

אולי אני פשוט רציני מדי😏

אז מעניין על מה הוא מדבר

(אני מודה שלא קראתי לעומק, או כמעט בכלל כי אני לא זוכרת כלום ממה שהיה שם. אבל זוכרת דברים הרבה יותר גרועים)

ועוד אתה מתפלא שאתה לא מתחבר

מכיר דרך אחרת לפתור את הבעיה הזו?

ויש עוד עשרות עלוני שבת.

והקריאה שלי כלולה במחיר של המנוי

אז אין סיבה שתתחבר בכל מקרה

חחח אני תמיד צחקתי מהעלון הזה

טור שנכתב על ידי אשת מקצוע בתחום הטיפול.

לא גורו מטעם עצמה, לא בוגרת קורס NLP זריז, אלא באמת אשת מקצוע מוערכת (וזה נושא אחר לכשעצמו - רוב הפרסומות והטורים בנושא הזה קשורים למומחים מטעם עצמם חסרי כל הכשרה רצינית).

היא סיפרה על זוג שהגיע אליה לקליניקה, הם נשואים מעט שנים וכבר יש מספר ילדים, ועכשיו האשה שוב בהריון.

הזוג היה מדוכא, הם סיפרו שהם אמנם רצו משפחה גדולה, אבל הקצב מהיר מדי עבורם, הם לא מספיקים כלום, מרגישים שהם לא עומדים בקצב, שהם לא משקיעים מספיק בילדים וכיוצ"ב.

ההריון החדש (לא נכתב שם במפורש אבל אפשר להבין מבין השורות שהוא לא היה מתוכנן) מכניס אותם ללחץ וחרדה ועצבות גדולה.

ומה היא ענתה להם?

אולי ה' מנסה ללמד אתכם לבקש עזרה מאחרים.

זאת תשובה נוראית בעייני כשהיא מגיעה מאשת מקצוע בתחום הטיפול.

אסור, פשוט אסור, להכניס את ה' לחדר הטיפול - אלא אם כן המטופל בעצמו עושה זאת.

את רוצה להכווין את הזוג למשהו מסוים? מעולה, תגידי זאת בצורה ישירה. אבל אל תיעזרי באלוקים בשביל לשכנע את הזוג שאת צודקת, כי את לא נביאה ואין לך מושג מה הוא מנסה ללמד אותם.

אולי הוא מנסה ללמד אותם להשתמש באמצעי מניעה? אולי הוא מנסה ללמד אותם שיעור בסבלנות? בביטחון ב-ה'? אולי הוא רוצה ללמד אותם לחיות בעוני כדי שיעריכו את המעט שיש להם?

אין לך שום דרך לדעת מה הוא מנסה ללמד אותם, והניסיון להכניס אותו לחדר הטיפול כדי לקבל חיזוק לדברים שאת אומרת להם - לא הוגן ומאוד בעייתי.

מטפל לא יכול לנכס לעצמו את תפקיד הדובר של אלוקים, זה מפעיל על הזוג מכבש לחצים - הנה לא רק המטפלת חושבת כך וכך, זה גם רצון ה'! זה מה שהוא מנסה ללמד אותנו!

במקום שהם יעבדו את הרגשות שלהם מול המטפלת, אולי אפילו יתווכחו עם המסקנה שלה, היא מציבה מולם גורם שלישי שאי אפשר להתווכח איתו ועם הסמכות שלו.

אני מדגיש שהעצה עצמה לא גרועה, לגיטימי להגיד לזוג במצב הזה שהוא צריך לבדוק אם יש אפשרות לבקש עזרה מההורים או שכנים וכו'.

הבעיה שלי הייתה עם הניסיון להציג את העצה הזאת כ"רצון השם".

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

כל חברה מחשבת אחרת את הסיכון שלה, בהתאם לנתוני הרכב ובהתאם לנתוני הנהג.

יכול להיות שאתה צעיר ואני לא, שאין לך עבר ביטוחי נקי ולאחרים יש, שהג'יפון שלך שונה משל אחרים...

אם הייתה חברת ביטוח אחת שהיא הייתה הכי זולה לכולם, האחרות היו פושטות רגל.

מניסיון אישי:

תבדוק בכל החברות הישירות, שזה ליברה, ביטוח ישיר, AIG, wesure. בנוסף תנסה באתר וובי שמכסה בעצם כמעט את כל שאר החברות.

לפעמים ההבדלים באמת מגיעים לאלפי שקלים, אבל אם אין לך עבר ביטוחי נקי 3 שנים לפחות אז באמת לא תקבל הצעות זולות...

תבדוק אם זה צד ג' שכולל גניבה. יכול להסביר את המחיר

ותעשה השוואת מחירים

במהלך פעילות זיהה אחד החיילים דמויות חמושות ללא קסדה, שלפי כל הסבר הגיוני אינם מכוחותינו.

ביקש אישור ירי מהסמל. לפי ההוראות באותה הפעילות הוא היה צריך לאשר בעצמו. משום מה חשש והעלה למ"מ. גם הוא יכל לאשר משום מה העלה למ"פ, והוא העלה למ"ד. שמענו בקשר את המג"ד מורה למ"פ לירות, המ"פ מורה למ"מ, המ"מ מורה לסמל והסמל נותן פקודת 'אש' לחייל. בשבריר השנייה בין פקודת האש' ללחיצה על ההדק, החייל מזהה שאחד המזוהים שם קסדה. הוא ממתין רגע עם הירי ומעלה לסמל את הדיווח, כי הוא חושש שזה בכל זאת כוחותינו. זה עולה לבירור למעלה ומתברר שאלו חיילים שבאמצע פעילות עלו על גג של בית שהם לא צריכים להיות בו בכלל, שהוא שטח השמדה, כנראה כדי לחפש קליטה.

קוראים לזה נס.

טנק מהכח שלנו היה תקולוהגיע למגרש טיפולים אחורי באיזה מוצב בעזה. זה היה אחרי ימים מתישים מאד לצוות, ואיכשהו שכחו לפרוק את כלי הנשק בטנק. הטק הגיע לשם בערב יום כיפור. בליל יום כיפור עבד אחד הטכנאים בתוך הטנק, ובטעות לחץ וירה צרור מהמאג. הטנק היה מכוון ממרחק של עשרות מטרים בלבד, לתוך מניין של תפילת ליל יום כיפור, עם עשרות רבות של מתפללים. הטכנאי ידע את זה, והוציא את הראש מהטנק, מוכן לראות את התמונה שהולכת להיצרב לו בראש לכל החיים. הוא רואה מולו טנק. בלי שום הסבר הגיוני, כשיש מקומות חנייה פנויים בצורה מסודרת, הגיע כמה דקות קודם מפקד טנק והחליט לחנות את הכלי שלו כך שיחסום את הטנק המטופל, והלך. הטנק שלו ספג את כל הצרור, והנזק היחיד מהאירוע היה מפקד שקיבל ריתוק 28 על חשבון חופשת השחרור שלו😬

ניסים.

פעילות בלבנון. כוח החי"ר צריך לכבוש ווילה ענקית, 3 קומות. לא רוצים להיכנס דרך הדלת מחשש שהיא מחוברת למטען. טנק יורה כדי לפתוח פתח כניסה, ובמקום חדר שיתפוצץ, פיצוץ ענק, הגג עף וכל הוילה נדלקת בבעירה מטורפת תוך שנייה. הבית היה ממולכד.

לברך כשמסיים תקופת לחימה. שיצא מכלל סכנה.

1.שני בני דודים שלי רבו והיו בנתק חצי שנה.

בשבת חלמתי שבני דודים שלי מתחבקים, וקמתי בוכה. ממש דמעות זולגות וזולגות, נדיר מאד.

ביום ראשון התקשרתי לבן דוד והוא אמר שבשבוע שעבר הם השלימו...!

2.בסעודת פסח התווכחנו ולא הסכמתי על דבר תורה, ואז אמרתי משפט גאוותי 'למדתי הרבה תורה, לא נראית לי דעתך'. ובביס הבא המצה דקרה ופצעה אותי בחיק. ממש ננעצה לי בחיך, זה ממש כאב (אף פעם לי קרה לי ככה). ואז אמרתי שזה קרה זה היא לחם ענוה ואמונה, ולא הייתי בענוה ואמונה...

3. הוצאתי מהפה משפט קשה לה', 'אין סיכוי שאני אעמוד בניסיון'. ואחרי שנייה השפרצתי דאורדוראנט והוא עף לי כמעט לפה (אף פעם לא קרה לי). כאילו לומר לי אל תגיד דבר כזה...

4. למדתי תורה, והיתה אזעקה ולא היה לי כח ללכת לממ''ד, ובשנייה הבאה הגעתי לקטע בגמ': "שאם היה קורא ובא, פוסק. (רמז שאני צריך להפסיק...) לא פסק מאי? אמר ר' מיאשה בר בריה דריב''ל עליו הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם" (כלומר בגלל שאני לומד את המשפטים - לא יחיו = סכנה)

סימנים מחפשים בשבת.

כלומר: סימנים מחפשים בדברים הטובים שקורים לנו.

אחרת אנחנו הופכים את הבריאה כולה למשהו מיסטי, שכל היום מרמז לנו כמה אנחנו לא טובים

"אם תלכו איתי בקרי אלך איתכם בחמת קרי"

פירוש שלמדתי שאומר אם אדם אומר מקרה כשה' מסמן לו דברים אזהוא מגיע למצב שצריך ללכת איתו בחמת קרי (לא ברמזים קטנים)

אנחנו יהודים מאמינים בהשגחה ומאמינים בקב"ה

לא אומרת להפוך עכשיו כל דבר אב ל לעיתים מסמנים לנו משמים

נסעתי באזור שעה וחצי למקום ואחרי 2 שניות שהיינו שם היה לי תחושה עזה של לרצות לחזור בחזרה .. ברמה ש רגליים לקחו אותי משם

ואני אומרת לחברה בואי בואי נחזור עכשיו והיא אומרת לי למה? ואני לא יודעת להגיד לה

חזרנו נגד ההגיון איך שעלינו ויצאנו משם באוטובוס מכיוון השני מלא משטרות ...והבנו שאין דבר כזה סתם תחושה היה פיגוע מאוד קשוח שם וניצלנו ב" ה

עוד אירוע ..

בחור מאוד מוזר פנה אלי ואיך שהוא פנה ברחתי ממנו חשבתי שזהו נגמר אבל אז קלטתי ש

שחברות שלי מדברות איתו אני התעצבנתי שהן מדברות איתו ידעתי שיש לו כוונות לא טובות .

בדיעבד הבחור הזה מטריד סידרתי ..

וזהו לא באלי להמשיך את הסיפור

אבל ה' שומר

עוד סיפור אבל מטורף

ממש דאגתי שלא אספיק לעשות משהו חשוב לחברה שלי שהיתה כלה ואז נזכרתי בשיעור ששמעתי שמי שרוצה לעשות מצווה ה' יעזור לו אז מדאגה וחרדה ובכי לרוגע מטורף .. גם לא היו אוטובוסים ולא היה כלום

וה' באמת עזר משהו מפחיד נגד ההגיון ברמה שאנשים שהיו שם אמרו מה לעזאזל.. קיצר סיפור אישי מטורף ועד היום אני מזכירה לעצמי את הסיפור הזה שאם אתה מאמין במאה אחוז ה' לא שוכח והוא מייצר לך באותו רגע ישועה מטורפת

לפני שנים רבות הייתי צריך להגיע לצפת לאירוע מסוים.

חברים שלי יצאו עם רכב מהמרכז, ואני חיכיתי להם בכביש 4 בתחנות האוטובוס שליד אוניברסיטת בר אילן.

בזמן שחיכיתי שיבואו עם הרכב, ניגשה אלי צעירה יהודיה שאינה ישראלית, ושאלה אותי באנגלית אם אני יודע איזה אוטובוס מגיע לצפת.

כמובן שהיא לא הייתה צריכה לעלות על אף אוטובוס 😏

ובפינה של החדרון ישבו שני חב'רה, היתה לי איזה תחושה לא טובה בבטן, אמרתי להם - לכו. אחרי חצי דקה הארון נפל על איפה שהם ישבו...

כאילו חצי דקה ממש הם שמעו את ה"בום" של הנפילה...

שהייתי נערה התנפץ לי על הראש דלת זכוכית ענקית ויצאתי רק עם פצע ביד..אין הסבר הגיוני

לדעתי כל הרעיון של ללעוג ל"תרבות יוון" ו"אנשים שמסתכלים על אנשים אחרים רצים אחרי כדור ומוחאים כפיים" קצת נדוש עד־כדי... קיטש. אפשר ברגע אחד לקנות "עליונות" מוסרית או סוג־של אליטיזם חברתי באמירת הכביכול מובן מאליו.

מה אני אגיד לך:

מעולם לא עניין אותי ממש כדורגל כהוא זה, אבל כן ראיתי כמה משחקים, כי ראיתי שממש התלהבו מזה במקום העבודה. ובסך־הכל יש בזה משהו כיפי ומשחרר, וזה די מגניב לראות כדורגל ממש מקצועי. לרוב אני מעדיף כדורסל, אבל גם זה היה מעניין. וזה מצחיק וכיפי "לפרשן" ו"להמר" כאילו אני או העמיתים לעבודה מבינים בזה איזה משהו. אני רואה בזה הנאה ילדותית ותמימה, שאינה סותרת את האופי שלי כאדם מוזר ומתבונן.

לעיני המתבונן כן זה נראה כמו "נהירה" ו"תרבות המערב" אבל חוץ מכאלה שהם באמת "חולי כדורגל" בסך־הכל זה סתם משהו חמוד ומרגיע. לרוב האנשים העובדים אין פנאי או כוחות פיזיים או חברים כדי לארגן משחק כדורגל בערב כדי לפרוק קצת עצבים, אבל כן מתאפשר לשבת על בירה ולצחוק קצת סביב משהו קליל וכיפי.

ככה אני רואה את זה.

כשקוראים את התנ"ך, רואים שעברי מצוי ובינוני היה יותר קרוב לישראלי מסורתי מודרני מאשר לרב דב לנדו.

גם דוסים, תתפלא.

ויש אנשים שזה מעניין אותם, ויש אנשים שלא.

אני אגב ראיתי כמה משחקים במונדיאל השנה. למה? הבנתי שמכל המדינות, ארגנטינה הכי אוהבת ישראל. אז אני בצד שלה. ואיתי הרבה אנשים שזה השיקול שלהם. אני לא מבינה כלום בכדורגל (טוב, עכשיו קצת יותר) וזה לא מעניין אותי. מבחינתי זה היה עניין פוליטי.

אבל זה נכון שזה סוג של המקום האחרון שבו במערב מותר להיות עם חוויה לאומית בריאה. כן גם פוליטית.

הוא לא מעודד אותי. לא מפריע לו אבל זה לא מעניין אותו בכלל... אני רואה לבד וצועקת על השחקנים מה לעשות. אהה, ותוך כדי צוחקת על השדרנים שאומרים על השחקנים מה הם אמורים לעשות כאילו זה עוזר

אז זה לא האשם הצפוי. אז מי הדביק אותך בזה? תמיד היה לך חיבה לזה ?

ואין מי שיכניס אותי לזה. סתם עלה לי לראש. בנות הן משוגעות, אתה יודע

בעיני זה חילול השם שדוסים ממרכז מתלהבים מהדברים האלה ברחוב כאילו מינימום מדובר ביום העצמאות

ובמה זה שונה מפעילות פנאי כמו דמקה?

פעילות פנאי סתמית. בצפייה במשחקי ספורט - מלבד ביטול התורה ומשוב הלצים שבעניין - מתחברים לעולם הערכים הזר של תרבות המערב. זו פסיחה על שתי הסעיפּים. ומי שההבלים הללו תופסים אצלו מקום נכבד בנפש - ממקום זה שבנפשו נדחקת הקדושה.

לגבי ביטול תורה כאילו באמת שישבו וילמדו במקום לצפות

מי שצופה בין כה לא היה פותח גמרא בזמן הזה. ואם היה לו כח ללמוד הוא לא היה רואה.

וגם לגבי תרבות המערב מה כל־כך תרבות המערב בזה?

אם באמת זה משהו שתופש הרבה מהזמן ומהמקום בנפש אז אפשר לראות בזה בעיה

אם זה סתם עיסוק סתמי אני באמת לא רואה מה ההבדל בין לקרוא חדשות (הרבה יותר משחית את הנפש, מלא איסורים ולשון הרע), לבהות בקיר ולגרד את הבטן (מביא לידי שעמום), לקרוא ספר קריאה (מלא ברעיונות זרים ולפעמים גם בעייתיים), לבין לצפות בכדורגל שחוץ מאנשים שיודעים לרוץ יפה לא קורה שם כלום.

• תרבות גוף חיצונית, נכרית, ושטותית שעומדת בסתירה לערכי תורת ישראל.

• לקרוא חדשות (לא בהגזמה) זה חשוב, להאמין ללשון הרע שלצערנו לעתים מופיעה בחדשות - אסור, ובאמת חמור.

• קריאת ספר יכולה להיות נפלאה/ סתמית/ לא ראוייה/ אסורה בהתאם לאופי הספר, אופי הקורא, והמקום הנפשי אותו חפצים למלא על ידי הקריאה. אך צפייה במשחקי ספורט זה שלילי באופן גורף.

ולא למדת.

אפשר לומר את זה על כל שנייה בחיים, אבל בסוף זה מונח רחב.

• עדיין לא הסברת למה, רק קבעת שזה ככה. בסך־הכל מדובר במשחק. מי שלוקח את המשחקים האלה קשה, כן, זאת בעיה של תרבות יוון. אחרת זה סתם כמו להסתכל על ריקוד או אומנות, שגם הם תרבות יפת. מה ההבדל בין זה לבין להסתכל במשחק שחמט? או לשחק בעצמך דמקה, כשאינך יכול ללמוד תורה?

• למה זה חשוב? ועדיף להסתכן באיסורי דאורייתא מאשר משהו שאין בו איסור קונקרטי?

• כל ספרי הקריאה שאינם סיפורי צדיקים בסוף מלאים בכל־מיני השקפות שאינן בהכרח תורניות, דמויות שאינן בהכרח תורניות, קריאה מעוררת רגשות והזדהות ומחשבה. בניגוד לזה ספורט זה סתם להסתכל איך אנשים רצים יפה. מה כל־כך שלילי בזה? איך בדיוק זה משפיע שלילית על הנפש? אחרי שראיתי ספורט, מה קרה לי? במה השתניתי לרעה?

ב-2018 יצא מחקר של איזה שמאלנית, שטוען שבארועי מדיה גדולים בעולם מדינת ישראל מנצלת את זה שאין מקום בחדשות כדי להפציץ בעזה/בלבנון.

הקו הצהוב התקדם מאוד יפה בחסות המודניאל.

ורק רומז לכך שההבלים הללו נועדו רק עבור גויים. ועם ישראל צריך לנצל את זמנו לתורה ומעשים טובים, (כמו השמדת אויבים).

Attack When the World Is Not Watching? US News and the Israeli-Palestinian Conflict | Journal of Political Economy: Vol 126, No 3

או תשומת הלב המוקפדת על הבלורית, או המחמאות השקריות חסרות הפרופורציה בחוברות שמוציאים לכבוד הבחור החשוב החתן דנן (ולא הזכרתי בכלל את הכלה החסודה שהיא באמת באמת בעלת חסד ומידות טובות וכולה תפילת צדיקים ויראים ויראת שמיים ויחידה בדור, ואם היא עובדת בהייטק אז גם זכה החתן "ושלל לא יחסר" ואכמ"ל)...

ולא מן המותר להזכיר את דברי בית שמאי שאוסרים לשקר גם בזה, במיוחד אם לא נשאלו על הכלה. ועדיין התורה אמרה "מדבר שקר תרחק".

וכך או כך, גם לשקר יש גבולות.

אבל יפה שנתפסת דווקא למה שאפשר להשתמש בו ולהגדילו כדי להסתיר את יתר הדברים. כהרגלך בקודש לצופף שורות.

לא עלה על דעתי. רק אחרי התגובה שלך הבנתי. שוב, אתה עם הלצופף שורות....באמת נקדימון, זה כבר מעייף.

ואוו היה מדהים ועוצמתי... ממליצה

ובבוקר פחות יש מה לעשות😒 אממ ללמוד קצת.. אולי ללכת שוב לכותל לסוף הצום 

לפעמים שיעורים על אגדות החורבן

לפעמים מגילת איכה וספר איוב עם פרשנים

לפעמים שנ"צ ארוך

לפעמים שיטוט בפורומים וברשתות

אשתדל לנסוע לכותל בל"נ.

בזמנו היו כמו מעגלי למידה מאולתרים באגדות החורבן וכו'. כך עד הבוקר. ותיקין

ואז חוזרים הביתה לשינה עד כמה שעות לפני הסוף הצום.

כיום יש ילדים קטנים על הראש. זה ממלא את היום

מגילת איכה, קינות.

קוראת ספרים על חורבן הבית

ספרים על השואה/ גירוש גם באים בטוב

אפשר עם התרגום גם, או עם מפרשים.

קוראים את החצי הראשון של ספר ירמיה מלבד נבואות הנחמה, ונבואות פורענות ביחזקאל ותרי עשר.

קוראים בלופים א. מזמורים עד, עט, פח, ו- קלז בתהלים.

עושים חשבון נפש, מנסים לבכות, אם מצליחים - נהדר, לא מצליחים - בוכים בלב על כך שאנחנו כל כך רחוקים ממקדש, נבואה, והשראת שכינה שאפילו לבכות על היעדרם לא מסוגלים.

ובסוף היום, מתבטסים על כך שלא עמדנו במצופה מאיתנו מבחינת עבודת ה' המיוחדת של יום מרומם ונורא זה.

סליחה על הרוח הקודר של הדברים.

שבת מלאה בשמחה לכולם!

סיבוב שערים אחרי שחרית,

ואז שינה עד מנחה וצאת הצום.

הייתי מעלה לפה כמו כל שנה אוסף של סרטים מתקופת גירוש גוש קטיף.

קראנו לזה פה בערוץ 'ספיישל תשעה באב'.

רשימת שינדלר

ספר ירמיהו

לא לצאת מהדירה ולבכות תחיים על החורבן ועל החורבן הפרטי שלי

גמרת לבכות?

German concentration camps factual survey

חד־משמעית הדבר הכי מזוויע ומטורף שראיתי בחיים. היו לי סיוטים.

ראיתי את "האזור האפור" שהוא מטורף דיו, אבל זה פשוט... משהו. כאילו, יש לי לב חזק והכל, אבל וואו.

אם כן, למה המזוכיזם הזה.

אם לא, סרטים מבויימים על השואה, בעיני הם כלעג לרש;

אין סרט שיכול לחקות את זה.

זה סרט שהכינו מיד לאחר שחרור המחנות אך לא סיימו לערוך אותו, ובגלל כל־מיני סיבות גנזו את הפילם, ורק אחרי 70 שנה קבוצה של אוצרים ומומחים ערכו אותו וסידרו אותו לסרט.

לא מזוכיזם, פשוט להבין מה בדיוק היה.

או להתחיל בעלייה להר הבית\תפילה בכותל ואני ממליץ להגיע גם לקידוש לבנה מאוחר בכותל להיות בקרבת כמה אדמו"רים. (האדמו"רים מפינסק קרלין לעלוב וספינקא- ירושלים תמיד מקדשים את הלבנה בכותל במוצאי ט' באב)

באמת ככה מכנים את זה?

זו דרך טובה לוודא שרואים אותך ואתה יכול לחצות בבטיחות.

יכול להיות שאנשים עם חשש לחצות את הכביש מגזימים עם זה קצת יותר מהנצרך.

להסתכל על הנהג כשאתה חוצה