עצם הקריאה לרב קוק בשם 'הרב', כאילו שהוא הרב הבלעדי, מורה על הנקודה שציינתי.
אני כמעט בטוח שאם הרב קוק היה חי היום, הוא היה מעודד למידה והסתכלות כללית על הדעות והאמונות שחלקו עליו ובכלל האמונות והדעות שהתפתחו עד היום.
למה בהרבה ישיבות ציוניות לומדים בעיקר את הרב קוק ולא משהו כולל יותר.
באמונה אפשר לראות בקלות את ההתמקדות בכתבי הרב קןק.
בהלכה, למשל כמעט כל הציבור הציוני מקבל את היתר הרב קוק שזה לא כזה היתר פשוט,
(כי ברמב"ם משמע ששמיטה זה דין בקרקע שלא תיעבד ולא על קרקפתא של אדם בישראל, אז לא מועיל שגוי עובד בקרקע כי הקרקע עצמה נעבדת.
וכמובן הבעיה הגדולה של 'לא תחנם' שהוא ספיח של איסור עבודה זרה והרב קוק נאלץ לחדש שבגלל שזה מכירה לזמן ויש דעות שישמעאלים לא עובדי עבודה זרה, אין עם זה בעיה. אבל כמובן במציאות המדינית שלנו שהם אויבים מרים לנו, יוצא שאנחנו מוכרים לאויבינו את אדמתינו שזה נורא ואיום.
כמובן שכנראה הרב קוק היה מודה בטוח היום שאין לסמוך על היתרו, כי אנחנו במצב כלכלי יותר טוב ויש פתרונות טכנולוגים.)
