למה זה נראה שהרבה מהציבור הדתי לאומי בטל לגמרי לרב קוק זצ"לחסדי הים
באמונה והרבה פעמים בהלכה?
עצם הקריאה לרב קוק בשם 'הרב', כאילו שהוא הרב הבלעדי, מורה על הנקודה שציינתי.
אני כמעט בטוח שאם הרב קוק היה חי היום, הוא היה מעודד למידה והסתכלות כללית על הדעות והאמונות שחלקו עליו ובכלל האמונות והדעות שהתפתחו עד היום.
למה בהרבה ישיבות ציוניות לומדים בעיקר את הרב קוק ולא משהו כולל יותר.

באמונה אפשר לראות בקלות את ההתמקדות בכתבי הרב קןק.
בהלכה, למשל כמעט כל הציבור הציוני מקבל את היתר הרב קוק שזה לא כזה היתר פשוט,
(כי ברמב"ם משמע ששמיטה זה דין בקרקע שלא תיעבד ולא על קרקפתא של אדם בישראל, אז לא מועיל שגוי עובד בקרקע כי הקרקע עצמה נעבדת.
וכמובן הבעיה הגדולה של 'לא תחנם' שהוא ספיח של איסור עבודה זרה והרב קוק נאלץ לחדש שבגלל שזה מכירה לזמן ויש דעות שישמעאלים לא עובדי עבודה זרה, אין עם זה בעיה. אבל כמובן במציאות המדינית שלנו שהם אויבים מרים לנו, יוצא שאנחנו מוכרים לאויבינו את אדמתינו שזה נורא ואיום.
כמובן שכנראה הרב קוק היה מודה בטוח היום שאין לסמוך על היתרו, כי אנחנו במצב כלכלי יותר טוב ויש פתרונות טכנולוגים.)
לא הבנתי את הבעיהצהרים
הרב קוק הוא הרב של הציבור הדתי לאומי ולכן שומעים לדבריו ופסקיו. בדיוק כמו שיש ציבור שהולך אחרי הרב עובדיה ופוסקים אחרים.
רוב האנשים הולכים אחרי פוסק גדול אחד.
1. הרב קוק רצה שנהיה כלליים. 2. תלמיד חכם מחוייב לחקורחסדי הים
אחר האמת מכל הדעות ולא רק ממי שהוא מגדיר כרבו.
מצוין. אז מי שקורא לרב קוק 'הרב'בשביל שלי
מקבל על עצמו את הענין הכללי הזה. הוא הרב שלו בנושא כלליות, מה הבעיה?
נקווהחסדי הים
ויש לדתל רבנים שחיים בדור הנוכחי?שושיאדית
יש לדתי לאומי רבנים שחיים בדור הזהשושיאדית
עמו הרב קנייבסקי, הרב עובדיה, הרב בעדני...
קצת מרגיש כמו ילדים שמשחקים בקלפיםחמדת66

אבל בגדול כן.

למה ילדים?שושיאדית
שאלתי בשיא הרצינות...
אין לי ספקחמדת66

אבל זה לא השיח הנכון. מה גם שברשימה שציינת אלו לאו דווקא הגדוילים בהם הייתי מתהדר. (אני מציע: ר"ש פישר, ר"נ נוסבוים, ר"י סילמן וכו', הרב עובדיה נפטר ולא ממש שייך לרשימה הזו מבחינת השקפה). 

ממ...שושיאדית
אוקי...
ייקח לי זמן להסתגל לשיח הנכון...😁
הגר"ש פישר, בעוה"ר, גם הוא כבר לא חלק מה"דור הזה"...הָיוֹ הָיָה

אמנם בגופו הוא איתנו, אבל הוא "איתנו" בדיוק כמו שהרב עובדיה איתנו...

...הָיוֹ הָיָה

דבר ראשון, כך טבע העולם והיהדות, שאנשים מקבלים כל ימיהם ממי שיצק בהם את יסודות התגדלותם, ובס"ד רוב גדול של הציבור, בזכות עמלו הנמרץ של רבינו הרצי"ה ואיתו עמו מרנן הגר"א שפירא והגר"ש ישראלי - נתגדלו ונתעלו על ברכי תורתו של מרן הרב זצ"ל, ועולם הרוחני - מים הגותו משוהו, ומספיר הגיוניו יסדוהו, ובפוך אמריו ריבצוהו, ובזהב מאמריו טחוהו, ובדברי תורותיו סמכוהו, וככסף הצרוף בו זיקקוהו, ובמעבה ליבם יצקוהו. אין פלא שלעד תהא הגותו יסוד עולמם ובעלת המשקל המרכזי שבהם.

 

בנוסף, באמת מרן הרב היה בחיר דורו והדורות, יחיד מופלא, שלא קם כמוהו בישראל מימות הגאון החסיד מוילנא, אשר שט בכל מרחבי התורה מעשה בעל הבית, והרבה והפלא וחידש והעמיק ואיזן וחיקר בכל חלק וחלק שבתורה, תורה מרובה והמון תלמוד ורוב 

שמועות, ושאלת הלכה והמון רזים והרבות הרים הרים, והפלא תושיה גבעות גבעות והגדיל תלמוד בחוצות ופלפול ברחובות, תורה כחול הים והלכות כעפרות תבל, בהלכה ואגדה, נגלה ונסתר, פלפול ומעשה, הגות וקבלה, שירה ופילוסופיה, הן בזרועיו חבק עולם ובידיו הקיף תבל.

 

לגבי עצם הלימוד, אדרבה, דווקא מתוך תורתו והדרכתו ורעיונו של מרן הרב - הישיבות הציוניות הנה הינן המקומות שבהם מרבים לקלוט הגות ואמונה בהקף רחב וכולל, מהחסידות ומהגר"א, מהמר"ל והרמח"ל, בכתבי הראשונים והאחרונים, הפילוסופים והמקובלים, ממש לא נכון לומר שלומדים רק את הרב, אדרבה ואדרבה!

 

ולגבי ההלכה - אינני חושב שמקבלים אותו באופן מוחלט, אבל באמת מייחסים לדבריו משקל רב מאוד, בהתאם לרמתו המופלאה והגדולה באמת. למעיישה - איני חושב שהיה בדורו מישהו בסדר גודל שלו בגדלות בהלכה מלבד פאר הדור מרנא החזון איש, ואכן במחלוקת שוה ביניהם הגיוני שתלמידי הרב ינקטו בדרכו.

ולגבי היתר המכירה, יש לך כמה טעויות, ראשית - ההתר אינו של מרן הרב כי אם של רבנן קדמאי תקיפי דארעא, מרן הגרי"א ספקטור מקובנא, הג"ר נפתלי הערץ הלוי והג"ר יוסף צבי רבותיה של יפו, מהר"ש מוהליבר ומהר"מ אלייאשברג, הגרי"י טרונק מקוטנא בעל ישועות מלכו, הראש"ל הגאון ישא ברכה והגר"ר פאניז'ל, ואף הגר"ש סאלנט חזר בו מהתנגדותו ותמך בדיעבד. ובהמשך סמכו גם הפוסקים שאחריהם - הגר"ע עטיא, הגרצ"פ פראנק, הגרש"ז אוייערבאך, הגר"ע יוסף, הגר"ש ישראלי והגר"א שפירא ועוד.

שנית, הוא כלל לא דחוק כ"כ כמו שאתה מציג זאת (מכח תעמולה שחדרה, כנראה, לצערינו) ויש לו הרבה על מה לסמוך, ועי' במכתבו של הגר"א שפירא כאן: מענה לדברי סכלות כנגד בני ישיבת "מרכז הרב" - מראה כהן גדול

 

אני גם יכול להביא רשימת פוסקים שהתנגדו כנצי"ב, ה'בית הלוי'חסדי הים
ועוד.
רק רציתי להדגיש שהרבה אנשים סומכים על ההיתר כי ככה הרב קוק פסק.

הסתכלתי במכתב של הרב שפירא. הוא בעצמו אומר שלחקלאים ההיתר דחוק כי סומכים על בעל התרומות נגד רוב הראשונים. כמובן שזה עוד יותר דחוק להסתמך על זה כיום שיכול להיות שרוב יושביה עליה, מכיוון שיש הרבה יהודים בחו"ל שמחשיבים אותם כיהודים והם הלכתית לא יהודים. יש גם בעיות שהאיסור הוא על הקרקע וגם 'לא תחנם' כמו שכתבתי לעיל.
בוודאי שיש בעיה לקונה כי בלעדיו החקלאי לא ביה עובד בשביעית, נמצא שהוא מסייע.
זה לא חידוש שיש שהתנגדו, רק הראיתי שזו טעות לייחס לרבהָיוֹ הָיָה
עבר עריכה על ידי נשמה כללית בתאריך כ"ט בטבת תשפ"א 23:34

את ההמצאה, ויש רבים כבדי משקל שהתירו.

 

ר' אברום מתייחס לרמת הדחק שיש לקונה, ומוצא שהיא לא ממש דחוקה. ויש להשיב מכמה פנים על טענת מסייע.

והחקלאים עצמם בהחלט דחוקים, והסיבות להתיר להם קיימות עודנה.

 

הסיכוייים שיש דין של רוב יושביה הם מועטים מאוד מאוד.

 

 

 

ואגב, לא התייחסת לשאר החלקים בתגובתי

שתי הערות לגבי הפוסקים שהתנגדו:ק"ש
א. מרן הגר"א שפירא העיר, שגם אם יטען מי שיטען שיותר גדולים התנגדו, מתוך אלו שהאחריות הציבורית היתה עליהם - כמעט כולם תמכו!
זה נכון על ההבדל (כמובן איננו מודדים גודל) בין ר' יצחק אלחנן, שכל העגונות בדור נשלחו אליו, לבין הנצי"ב שעם כל גדלותו, היה גם רב, אבל בעיקר ראש ישיבה.
זה נכון על המחלוקת בין מרן הרב לבין הגאון האמיתי (כך מרן הרב כינה אותו, עד כמה שאני זוכר, התואר הזה לא נפוץ אצלו) הרידב"ז. הרידב"ז הורה לכמה חקלאים שבאו לשאול אותו והלכו אחריו באש ובמים - מרן הרב היה אחראי לכל המושבות. אגב, גם הרב עצמו, כמו חמיו האדר"ת, עבר תהליך מהתנגדות בתרמ"ט, כשאצלו השאלה היתה תיאורטית, לבין סידור ההיתר, כשראו את המצב בארץ.
זה גם נכון על המחלוקת בשנות קום המדינה - החזו"א הורה לכמה עשרות חקלאים חרדים בישובי פא"י - הרב הרצוג, הרב עוזיאל והרב פראנק, עבדו על העמדת החקלאות בארץ ודאגה לכך שכל ההזנה במוסדות המדינה והצבא תהיה כשרה. מה שלא היה אפשרי, בלי היתר מכירה.
וזה נכון עד ימינו.

ב. ספציפית לגבי הנצי"ב - הוא חשש לשמיטה דאורייתא. לכאו' היום כשהתברר חד משמעית, שהנוסח המדוייק ברמב"ם מורה ששמיטה אינה דאורייתא - יתכן שהיה מקל.
נכון שהיו גדולים שסברו שאין להתחשב בכתבי יד, אבל כל מי שמכיר את דרכו של הנצי"ב, ברור שהוא לא סבר כך.
א. זה ויכוח כללי בכל התחומים. כמובן שאפשר לבוא מהכיווןחסדי הים
ההפוך ולהגיד שהציבור הרחב מקבל פסקים של רבנים כאלו כי קשה לציבור הרחב להחמיר, לא בגלל שזה אמת, לכן יוצא שדווקא הפסקים של המנהיגים האלו קובעים ויש להם יותר השפעה
ב. אני מסכים
לא הבנתי את מה שאתה טועןק"ש
הרב מעיד על עצמו כמה פעמים, שנטיתו הנפשית היא להחמיר. אבל הוא הבין, בנושא הזה כמו בנושאים אחרים, שפסיקה מתוך אחריות ציבורית - מחייבת פסיקה כזאת.
אני לא חושב שבאופן כללי, אותם פוסקים היו מקלים מאחרים, הנקודה היא ההבדל בין פסיקה מתוך אחריות ציבורית, לפסיקה לאדם פרטי.

ר' אברום תמיד דיבר על סמכותו והסיע"ד של מרא דאתרא. לת"ח גדול ככל שיהיה, שיושב בבית מדרשו, יש סך שיקולים מסויים. כשהוא מקבל עליו את האחריות על הציבור - יש לו סך שיקולים רחב יותר.

בוודאי אתה מכיר את דברי האדר"ת באיגרות שנדפסו בסוף אדר-היקר. כמעט כל מי שכשזה לא היה תחת אחריותו סבר להחמיר, הבין כשקיבל אחריות על המציאות, שאין ברירה אלא להתיר.
אני לא טוען שאתה לא צודק בכלל, אני רק אומר שזה מורכבחסדי הים
הרבה יותר.
אנסח את זה שוב מכיוון שונה: רב עיר מתמנה על ידי נציגי הציבור. מציאותית הם מנסים לקבל עליהם רב שיעשה להם חיים טובים והוא בדרך כלל הרב המיקל.

אני לא בא להגיד חס ושלום שהרב שמקובל על הציבור, הוא בכוונה מיקל להם.
אני בעיקר בא להגן ולהגיד שרבנים שמחמירים, לא תמיד מצליחים להתמנות או שדעתם תתקבל על הרבים, על אף שדעתם המחמירה יש בו אותו צדק ואמת של הרב המיקל, והם כן שוקלים את השיקולים השונים של מה שהציבור צריך, רק יוצא להם לחומרה.
הסיבה היחידה שדעתם לא מתקבלת לפחות במשקל של הרב המיקל, כי פשוט הציבור נוח לו עם קולות "ומקלו יגיד לו".

לגבי הרב קוק היה מאוד מחמיר לעצמו אבל הוא היקל לאחרים.

אבל זה לא מסתדר-הָיוֹ הָיָה

כי הרבנים האלו קודם נהיו מנהיגי הדור, ואחר כך החלו להקל מתוקף האחריות

ר' יצחק אלחנן מלכתחילה היה מנהיגו של כלל ישראל, ואחר כך, מתוך כך, לקח אחריות והקל

וכן כל האחרים הנזכרים.

מאיפה אתה יודע?אדם כל שהוא

כלומר, מסתבר שהם לא הקלו בשאלות של כלל הציבור, לפני שהם היו פוסקים לציבור. אבל מניין לך שהם לא נטו להקל בשאלות שעמדו להכרעתם בקהילה הקטנה ששאלה אותם?

אגיד לך את האמת-הָיוֹ הָיָה

מתחילה כתבתי מה שכתבתי לגבי שאלות של ככל ישראל באמת. ולא חשבתי על מה שאתה אומר.

אבל גם אחרי מה שאתה אומר - במחשבה שניה - אינני מוצא את עצמי מסוגל לקבל את ההנחה שמנהיגי כלל ישראל נעשו מנהיגי כלל ישראל רק כי הקלו בהלכה. 

 

(אגב, במחשבה נוספת בעדינות ניתן להמשיך את דברי ר' אברום גם על סיטואציה שבה היה אולי הצדק איתך, והנקודה היא שמי שנעשה מנהיג של כלל ישראל הוא דווקא מי שהיה מסוגל לקבל על עצמו עול הנהגת הכלל, שהיה לו היכולת להתנהג בהנהגה המותאמת לכלל.)

בוודאי שלא רק כי הקלו..אדם כל שהוא

לא עשו מכרז על התפקיד, שזוכה בו ההצעה המקילה ביותר, חלילה..

 

אבל נראה לי שבין תלמידי החכמים הגדולים, אלה שההנהגה שלהם התאימה לכלל [וחלק מזה, זה במצבים מסויימים להקל, אבל יש עוד היבטים של התאמת ההנהגה לכלל, שלפעמים הם גם לחומרא], התקבלו יותר.

והיו גם כאלה שמצד עצמם הבינו שההנהגה שלהם פחות מתאימה לכלל, ופחות הכניסו את עצמם לתפקיד הזה.

 

ועוד יותר, כאשר מדובר לא על הוראה לכלל, אלא על הוראה לציבור מסויים, או בתחום מסויים, שדורש התמודדויות מיוחדות עם הכרעות לא פשוטות, שיש תלמידי חכמים שלא נכנסים לדברים האלה.

 

אבל יש גם את הכיוון השני, וכמו שאמר ר' אברום.

זה לא תמיד נכון, בכלל לאק"ש
אבל אני בהחלט חושב שהנקודה של פסיקה שיכולה להתאים לכלל הציבור ולמהלכי גאולת ישראל ולא רק לאדם פרטי או לחבורה של מובחרים - היא אבן יסוד במשנתו ודרכו של מרן הרב זצ"ל (כפי שמבאר באריכות בהתכתבותו עם הגאון הרידב"ז) וממילא הציבור שרואה את עצמו כשייך לדרך הזאת - מקבל אותו.

אגב, לפחות הרידב"ז והחזו"א - שהם הבולטים במורי ההוראה למעשה (בשונה מגדולי אירופה) שהתנגדו להיתר המכירה - לא רק שלא היה עליהם עול ציבור, הם גם בפירוש לא רצו אותו.
זה ממש לא נכון להגיד על הרידב"ז שלא היה עליו עולחסדי הים
ציבור.
דוגמה מצויינת זה מה שקרה בשיקגו שמינו אותו לרב (הוא כבר היה רב בכמה קהילות באירופה) והוא קיבל עליו את זה והוא חשב שצריך להטריף שם את בית המטבחיים, והוא הסתבך עם השוחטים ובסוף הוא נאלץ לעזוב.

גם ה'חזון איש' פסק הלכה למעשה לציבור לומדי התורה ששמעו לו.
השאלה מה זה "ציבור"הָיוֹ הָיָה

הוא הסביר היטב למה בשאלת השמיטה היה על הכתפיים שלהם מעט מאוד אנשים.

 

(מי בדיוק היו "ציבור לומדי התורה"  שנשמעו לחזון איש?)

בנושא שמיטה ומצוות התלויות בארץ, מקרב החקלאים..אדם כל שהוא

נשמעו לו יישובי פועלי אגודת ישראל.

זה לא היה ציבור ענק, אבל זו בכל אופן קבוצה משמעותית של אנשים [אני משער שכמה מאות משפחות], שהוא לקח עליה אחריות בהיבט הזה, עול הפסיקה לגביה בנושא הזה היה מוטל עליו.

אולי בכל אופן כדאי לציין , [ובלי קשר.אדם כל שהוא

לשאלת אחריות על כלל הציבור, שנידונה פה]

שבוודאי הייתה על החזון איש בנושא השמיטה והמצוות התלויות בארץ אחריות כבדה מאוד, של הכרעה בשאלות הלכתיות כבדות ומחודשות, שנגעו לפרנסתם של מאות אנשים שנשמעו לו, בתקופה שבלאו הכי הייתה מאוד לא פשוטה כלכלית.

גם על כל אחד אחר, זה לא הדיוןק"ש
תת הדיון התחיל מדברי כאן:
שתי הערות לגבי הפוסקים שהתנגדו: - צעירים מעל עשרים

ציינתי, לא מעצמי, אלא מדברי מרן הגר"א שפירא זצ"ל, שבוודאי בפולמוס הזה מתרמ"ט ועד ימינו, היו דעות לכאן ולכאן בין הגדולים בתורה - מבין אלו שהאחריות הציבורית הוטלה על כתפיהם - כמעט כולם תמכו.

כמובן, איננו טוענים שמישהו מגדולי ישראל מזלזל בחיי נפשות מישראל. אבל כן, שיקול הדעת של מרא דאתרא - עדיף הן רוחנית והן מעשית, על שיקול הדעת של אחרים.

האחריות של מי שפוסק לכמה מאות משפחות, שמוכנות ללכת אחריו באש ובמים, אינה כמו האחריות של מי שאחראי לחיים של למעלה ממליון תושבי הארץ ועומד בחזית המאבק על כך שהחיים הציבוריים כאן יהיו כשרים.

העובדה שעד היום היום - כל המערכות הציבוריות וכל השיווק הציבורי כשר - זה רק בזכות קיומה של הרבנות והמוכנות שלה גם לסמוך על היתר של שעת הדחק במקום שצריך.
נכון שלא על זה הדיון, וכתבתי את זה במפורש..אדם כל שהואאחרונה

אבל החזון בהחלט לקח על עצמו אחריות של פסיקה, במקום שבו אחרים, ובהם תלמידי חכמים גדולים, לא רצו להיכנס [אף שנשאלו], ומצאתי טעם לציין את זה. 

 

אתה מתעקש לא להביןק"ש
עבר עריכה על ידי ק"ש בתאריך ג' בשבט תשפ"א 19:57
גם מרן הרב זצ"ל עשה מלחמות, כשהוא חשב שזה הצעד הנכון, גם במחירים כבדים. אין כאן מקום להאריך, אבל הכל נמצא בספרים.

בארץ בשנים הרלוונטיות - הרידב"ז הורה למספר מצומצם מאוד של חקלאים יר"ש שהיו מוכנים ללכת אחריו באש ובמים (ורשמית, כפי שרואים בהתכתבות בינו לבין הרב - מבחינתו הייחס לכל האחרים היה של 'הלעיטו לרשע וימות'!). מרן הרב זצ"ל היה אחראי למושבות, למערכת הכשרות שלהם, לזה שכלל הציבור יאכל כשר והוא גם לקח על עצמו, גם במחיר רוחני (כפי שהוא מציין באגרות) לקדם את גאולת הארץ ואת זה שלא יעמידו כמנוגדים את היכולת ליישב את הארץ ואת היכולת לשמור תורה .

כנ"ל החזו"א - הורה לציבור קטן של חקלאי פא"י, שאאר ההתיישבות החקלאית, לא הוטלה על כתפיו, גם הציבור ששמע לו, היה ציבור קטן שכולו יראי שמיים. הרב הרצוג, הרב עוזיאל, הרב פראנק ושאר הרה"ר - היו אחראים לכלל ההתיישבות החקלאית בארץ, שבמקרים רבים היתה גם ביטחונית עם הקמת ישובי הספר ובנוסף לזה להעמיד מערכת כשרות כזאת שסה"כ השווקים בארץ יהיו כשרים, שכל המטבחים הציבוריים - בצבא, במוסדות המדינה ועוד יהיו כשרים ועוד.

ממילא לרידב"ז ולחזו"א, עם כל גדלותם שאיש לא חולק עליה, לא היה שיקול דעת של מרא דאתרא.

נ.ב.
יחד עם זאת, בפרטי הלכות שמיטה, החזו"א היקל בקולות מפליגות מאוד, כדי לאפשר לחקלאי פא"י להחזיק איך שהוא. בכלל לא ברור שבהסתכלות הלכתית נקיה מהשיקול של מי האומר ומי הציבור שלו - הקולות הללו יותר פשוטות מהיתר מכירה.
בפשטטיפות של אור
היו הרבה דתיים שתמכו בציונות, בגלל הגיון בריא

המפגש עם תורת הרב היה בשבילם כמו מים קרים על נפש עייפה. הרי רוב הרבנים באירופה התנגדו לציונות או נמנעו. והנה רב גדול מאוד, שתומך בהתלהבות וכתב על זה בעומק וברוחב

רק אחרי זה שמו לב לשאר האספקטים בתורת הרב. (בנוגע להיתר מכירה - מן הסתם הערבים הקונים לא אנטי ציונים. וגם בזמן הרב היו פרעות תרפט...)
בקיצורטיפות של אור
קוראים לזה לימוד 'אמונה', תכלס זה השקפה. ולכן לומדים גם כוזרי, ולא לומדים כמעט את הספרים ההלכתיים (ואת טוב רואי) של הרב
מדויקekselion


אני לא בטוח שהתיאור הזה נכון היסטוריתהָיוֹ הָיָה

מהאנשים שנפגשו עם תורת הרב ממנו ישירות - לא נשאר הרבה, לצערינו הרב.

עיקר מה שצמח כאן זה מכח חינוכו של הרצי"ה, והאנשים שהוא חינך לא היו אנשים שהתיאור שלך נכון לגביהם, לענ"ד.

אבל איפה כתבתי 'ממנו ישירות'טיפות של אור

לדעתי הרב נריה השתמש בדימוי הזה (לגבי עצמו)

 

וגם בזמן גרעין גחלת לא הייתה הרבה ספרים של הגות-ציונית חוץ מאורות

(מבחינת עומק ורוחב וגדלות הכותב)

לא אמרתי שכתבת ממנו ישירותהָיוֹ הָיָה

אמרתי שאלו שקיבלו ממנו ישירות - אינם.

ואלו שקיבלו מהרצי"ה - התיאור הזה לא הולם את המציאות שלהם

 

אכן לא היתה, אבל לא חושב שזה מה שגרם להם להתלהב מהגותו, מה שגרם להם את זה היה עצם ההפגשה שהפגיש אותם הרצי"ה עם זה

אוקיי לדעתי כןטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך א' בשבט תשפ"א 01:00

וגם במובן היותר רחב - עצם הרעיון ללכת למרכז וההתקבלות בציבור וכו

נראה לי, שטבעו של עולם..אדם כל שהוא

שהחיבור להגות מסויימת הוא בגלל שהיא מתחברת למשהו שהיה באדם קודם, או למשהו שהוא הרגיש שחסר לו.

תחשוב על אלה שהולכים לכיוון חסידי, או רמבמיסטי, מה משך אותם לשם

או-הָיוֹ הָיָה

שאנשים שנתקלים לראשונה בעומק וגדלות, נוטים להשאר שם, ועל דרך מה שכתבתי בפיסקה הראשונה כאן: ... - צעירים מעל עשרים

 

אלו היו נערים שלא היתה בהם לפני כן שום לחלוחית של הגות ועומק, המפגש עם הגותו של הרב הוא זה שיצק בהם את תוכנם הבראשיתי.

אז נזכרתי..אדם כל שהוא

בתיאור של תלמיד של הראי"ה, שכמדומני עשוי להשיב מה משך אותו. אמנם זה תלמיד אחד, אבל תלמיד שבזכותו יש המוני תלמידים, והוא מרגיש שהיו כמותו רבים-

(בשדה-הראי"ה, עמ' 79, ת"א, תשמ"ז):
" הוא הצליח ראשית כל בנו. אותנו הציל! אלמלא מחשבותיו ודבריו, דרכיו מעשיו הרי גם אנו היינו בין התועים והמתעים: גם אנו חס ושלום היינו מתרחקים והולכים. "אנו" זה כולל ציבור גדול ורחב. כי עברו עלינו ימי גאות ושפל והיינו מסוערים עד תהום הנפש. כי נמשכנו בכוחות איתנים אל מעבר למחיצות, מחוץ לתחומים, ואיש לא האיר את דרכינו בנתיבות אלו לאמור לנו: זה הדרך לכו בה [...] והוא היה הראשון אשר דיבר אלינו בשפה חדשה, ואשר הראה לנו כי המחיצות שנראו לנו צרות, מקיפות את הכל וכי התחומים רחבים. כל שאיפותינו, חזון לבבנו ומשאת נפשינו, את הכל נוכל למצוא בפנים, בתוך תחומי המחשבה האלוקית ובתוך מעמקי אורחות המצוות המעשיים. ואין סתירות ואין ניגודים בינם לבין מהלכי התחיה הלאומית והתיקונים החברתיים... "

נו, זה מתאים למה שאמרתי..הָיוֹ הָיָה

הוא אל אומר מילה על ציונות, אלא על ההגות, על הדרך, על הרוחב והעומק! 

לא חושב..אדם כל שהוא

זה אמנם רחב יותר מציונות, אבל הנקודה היא שהיה משהו מעבר למחיצות שאנשים נמשכו אליו, ונקרעו בין העולמות.

המשהו הזה כולל את "מהלכי התחיה הלאומית"  ועוד דברים.

והראי"ה הראה ש"כל שאיפותינו, חזון לבבנו ומשאת נפשינו, את הכל נוכל למצוא בפנים"

זה לא סתם בגלל העומק, אלא בגלל שהעומק נתן מענה לצורך מורגש, שקשור להזדהות הטבעית של אנשים, בין השאר עם הציונות.

מאיפה הגיעו תלמידי כפר הרואה, שאח"כ הגיעו למרכז הרב?אדם כל שהוא

לא מחוגי המזרחי בד"כ? מה משך אותם/ את הוריהם לשם?

מי שמשך אותם לשם היה המדריך שלהם, חיימק'ה דרוקמן.הָיוֹ הָיָה

וזה נכוןש ההיכרותש להם איתו היתה בשל היותם מחוגי המזרחי, אבל לא זה המ שגרם להם להתחבר לתורת הרב.

הוא פשוט הפגיש אותם איתה, משך אותם אל הרצי"ה שהפיח בהם רוח תחיה גדולה, והכל היסטוריה

מעניין לראות האם יש תיאורי זכרונות לגבי 'מה' (ולא רק 'מי')אדם כל שהוא

משך אותם.

ההשערה שלי, היא כפי שכתבתי - נראה לי, שטבעו של עולם.. - צעירים מעל עשרים

רוב הרבנים לא התנגדו. הרוב נמנעוארלט


בדיוק בשביל להימנע מהוויכוח הזה בררתי את מילותיי 😅טיפות של אור


אני מסכים שהארת נק' יפה שהיא למשל רלוונטית אלייפיטר קראוץ
שזה באמת קצת מצחיק שאדם לומד את הרב קוק שבין השאר קורא לעסוק בעוד ספרים ובעוד תחומים
ונשאר כמעט אך ורק ברב קוק..

כמובן שזה נכון גם בתחומים אחרים.
אדם יכול ללמוד בהתלהבות ובעומק קטע שמדבר על כמה חשוב לתקן את המידות ולרוב ימשיך הלאה לעמוד הבא / לפסקה הבאה .. מבלי לקלוט שהוא פספס משהו..
שתי סיבותרוצה להשתחרר
1. הוא היה גדול באופן יוצא דופן. גם בהלכה. ובאמונה זה בולט פי מאתיים שאין מי שהתקרב להעמקה שלו.
2. אנחנו פשוט מסכימים לדרך שלו, ורוצים ללכת בה.

אבל ברור שצריך ללמוד עוד ספרים. לדעתי בעיקר של גדולי הדורות הקודמים, ופחות של רבנים אחרים בדורות הללו. אבל אפשר גם.
כמה נקודות שונותק"ש
1. מרן רואה האורות, הוא מורה דרכנו בנתיבי הגאולה המסובכים. ממילא מי שער לקץ הישועה, הוא גם תלמידו. זה לא אומר שמי שהגיע לגודל הראוי לזה, לא יכול לחלוק במקומות ספציפיים (למשל מרן הגר"ש ישראלי, חלק בכמה דינים).

2. לגבי היתר מכירה, יש בדברים שלך כמה וכמה דברים לא מדוייקים:

א. כ-ו-ל-ם סומכים בדיעבד על היתר מכירה, אחרת הם צריכים להתייחס לכל הכסף בארץ ככסף אסור. (כך אמר מרן הרב אליהו זצ"ל).

ב. גם לגבי התנהלות מול פירות וירקות בשמיטה - לא חכמה לקנות בחנות זו ולא בחנות השניה (ולהחזיק את כל החקלאות הערבית בארץ, אם כבר אתה לחוץ מחניה בקרקע לאויב).

ג. 'שומר שמיטה' אמיתי זה חקלאי שמחזיק בלי היתר מכירה ושותק. יש כאלו מעטים מאוד - בוודאי שאותם מרן הרב זצ"ל עודד בכל כוחו.

ד. גם לגבי חקלאים שנחשבים ככאלו שמסתדרים בלי היתר מכירה - צריך לדעת ולהדגיש שהגאון החזו"א היקל בקולות מפליגות מאוד, שכל קודמיו לא העלו על דעתם. כמובן - היות שמקובלנו ששמיטה דרבנן, אפשר לסמוך על זה. אבל, אחרי שמנקים את הפוליטיקה, בכלל לא ברור שחקלאי שסומך על היתר מכירה יותר מקל מחקלאי שפועל לפי התתירי החזו"א.
מה גם ש'האופנה' שקיבל ה'אוצר בית דין' בשנים האחרונות, גורמת שברוב המערכות (למעט 'וועד קוממיות', שאכן צמודים להוראות החזו"א) להקל גם בדברים שהחזו"א בפירוש אסר.

ה. לא מוכרים את הקרקע לאויבנו. ברוב השמיטות מקום המדינה, מכרו לדרוזי שהוא קצין בצה"ל. ע"פ מה ששמעתי, בפעם האחרונה מכרו לאדם בתהליך גיור.

ו. כפי שחשוב להדגיש שוב (לא במקום הסניפים ההלכתיים להקל, אבל כן מול האווירה שאתה מנסה ליצור) - היתר המכירה גורם להחזקת הארץ בידי ישראל. הימנעות משימוש בו, גורמת בהכרח להעברת יותר קרקעות לגידול והחזקת קבע ע"י נוכרים, כיוון שיש ביקוש לגידול שלהם!
רק שלא יובן לא נכון מדבריי, אני כלל לא מעודד קנייה מתוצרתחסדי הים
עבר עריכה על ידי חסדי הים בתאריך א' בשבט תשפ"א 14:46
ערבית חס ושלום וסעיף א ממש ממש לא נכון.
אני משתדלבשביל שלי
לקרוא לו 'הרב קוק'.
כמו שלרמב''ם או לר' יוסף אלבו אני לא קורא 'הרב' כי אף אחד לא יבין במי מדובר.

ולמשה רבינו אני לא שמעתי מישהו שקורא לו רק 'רבינו'

זה פותר את הבעיה?
גם לרבי יהודה הנשיא אתה מקפיד לקרוא ככה?ק"ש
או שאתה מסתפק ב'רבי'?

לרב אתה קורא 'רבי אבא'? (דווקא אז אף אחד לא יבין).
אפשר להחביר בדוגמאות, אבל העקרון מובן...
יש קצת הבדל you know....בשביל שלי
אני לא רואה בעיה לקרוא לו 'הרב קוק'בשביל שלי
או להגיד 'רבי יהודה הנשיא'. למרות שזה תלוי, לפעמים ככה לפעמים ככה
ראשית זה ממש מכליל ולא נכוןבן מכיר

יש את תלמידי הרב סולובייצ'יק וישיבות הגוש, אבל אם כבר שואלים אז:

למה ברסלברים קוראים לרבי נחמן רבינו?

ולמה ספרדים קוראים לשו"ע מרן/המחבר?

ולמה ספרדים קוראים לרב עובדיה מרן?

ולמה דרדעים קוראים לרמב"ם "המורה"?

ועוד ועוד ועוד.

זה פשוט השתרש והתקבל מתוך כך שבנקודת זמן מסויימת הוא באמת היה מעל כולם ברמתו התורנית (לפחות בעיני הציונית הדתית).

הכשל הראשון הוא שאתה מכלילחמדת66

את כלל הציבור כמקשה אחד (למי הרהמורניק יהיה קרוב יותר, למיר או לחלק מיושבי רעננה?) . בכל אופן, מאז ומתמיד התלמידים קראו לרבם המובהק "הרב", או למי שעוסקים בו. (למשל בב"י כשקוראים לרמב"ם הרב וכו')

אני בהחלט מסכים שהצטמצמות ברב קוק (שלית מאן דפליג על גודלו) לא תורמת, אבל גם לא כל הישיבות מצטמצמות. באופן כללי, אנשים מצומצמים תמיד יצטמצמו.

לגבי ההלכה, לא חושב שיש התבטלות כזו..אדם כל שהוא

והיתר מכירה הוא מקרה עם נסיבות ייחודיות.

 

לגבי המחשבה, יש באמת מקום להרחיב יותר, ובהצמדות רק לדבריו של הראי"ה יש באמת אבסורד שזה מנוגד לדרכו. אבל סיבת הצמדות היא לאו דווקא קנאות לבלעדיות שלו, אלא הרבה פעמים היא נובעת מכך שמתחברים יותר לתכנים שלו, ויותר קשה לאנשים לקבל מתכנים שהם רחוקים מהם יותר.

יש ישיבות שהטענה שלך אולי נכונה לגביהם, אבל יש הרבההיום הוא היום
שלא בהכרח כאלה.

כמובן שלומדים יותר לפי מי שהולכים לפיו אבל עדיין לומדים גם אחרים.
האמת שלגבי היתר מכירה זה הפוךק"ש
העובדה שסביב היתר מכירה היה פולמוס, לא שונה משום היתר אחר. באותה מידה היה פולמוס סביב הפרוזבול, סביב ההיתרים של רבי משום ארנונה, סביב מכירת חמץ, מכירת מבכירות, היתר עיסקא, עירוב בערים ועוד.

ברור ופשוט שלולי העובדה שפולמוס היתר המכירה, נשק לפולמוס הייחס לציונות בכלל - גורלו לא היה שונה מהרשימה שהזכרתי ועוד דוגמאות רבות. כל הרבנים היו עושים היתר מכירה וצדיקים יחידים היו מחמירים לעצמם.

אם כבר זה לא שבציונות הדתית סומכים על היתר מכירה בגלל הרב זצ"ל. אלא הפוך - הסיבה היחידה שכלל הציבור החרדי, גם כאלו שבד"כ לא נוהגים את כל חומרות בריסק והחזו"א לא סומכים - היא שההיתר נקשר (שלא בצדק), בשמו של מרן הרב
מרגיש שאין עם מי לדברכתום כואב

ממש כפשוטו, יש פעמים שאני מרגיש חרדות או סוג של דכדוך ולא מוצא אוזן קשבת אז אני כותב לgpt

זה פשוט מצב ח^א

איש מקצוע?זיויק
למה אתה צריך "מישהו" בשביל העצמי שלך?משה

דכדוך וחרדה זה סיבה לעשות עבודה אבל זה לא מוריד את הערך שלך או משהו כזה.

❤️נעמי28אחרונה

כדאי למצוא מטפל

זה בהחלט מקל שיש את מי לשתף אבל לא פותר בכלל את הבעיה

ולמה התמונה הזאת בפרשה?קעלעברימבאר

אתה ממש פנסיונר שגילה את נפלאות הAI.אריק מהדרום
לא יודע. משום מה עד היום ציור באיי.איי לאקעלעברימבאראחרונה
משך אותי
למה התמונה רומזת בחוקת?קעלעברימבאר

ואני לתומי חשבתישלג דאשתקד
שתיצור הפגנה של קוניקים במצעד, עם שלט "לא תעבור b"
חחחחחח. אבל זה היה על "במסילה נעלה"קעלעברימבאר
יפה, לא חשבתי על הפרט הזהשלג דאשתקד
תמונה בפרשת שלחקעלעברימבאר

תמונה 9 בפרשהקעלעברימבאר

תמונה בפרשה 10קעלעברימבאר

למה התמונה רומזת בפרשה?קעלעברימבאר

למה תמונה זו רומזת בפרשת קורח?קעלעברימבאר

ויקחו איש מחתתו ויתנו עליהם אש... 250 מחתותפ.א.
מחתה לפי דעתי זו מחבת... 🥘 לא חבית...🛢️פ.א.
ריקועי פחים ציפוי למזבח!קעלעברימבאר
קרח בן יצהרקעלעברימבאר
למה תמונה זו רומזת?קעלעברימבאר
יותר טוב:קעלעברימבאר

ועוד יותר טובקעלעברימבאר
איזה רמז זה הציור רומז לפרשה?קעלעברימבאר

ועוד אחד?קעלעברימבאר

ומהפרשה שעברה?קעלעברימבאר

י - יהושע בן נון, לידו כלב בן יפונהפ.א.

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

הענק "ארבע"קעלעברימבאר

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

אתה מערבב פרשות אחרות … שאלת על פרשה מסוימתפ.א.
בבראשית - ותמת שרה בקרית ארבע הוא חברון בארץ כנען ויבא אברהם לספד לשרה ולבכתה.
אם הם ראו אתקעלעברימבאר

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מזה שאין פאנצ עם אחימן ששי ותלמיקעלעברימבאר

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

ואת ששי 6קעלעברימבאר
הבאת לי רעיוןקעלעברימבאר
און בן פלת - אבל מה עושה כאן הכפייה האדומה?פ.א.
ביקשתי שיצייר מתג עם כפיה, מהקעלעברימבאר

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

אתה צודק שהלכו עם כובעים ולא כאפיותקעלעברימבאר

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

 

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

אממממקעלעברימבאר

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

ולמה רומז בהציור:קעלעברימבאר

הילד/ה שבתוככםזיויק

האם הילד/ה שבתוככם עדיין קיימ/ת?

אתם בדיאלוג?

הרמוניה?

מתח?

תהליך?

מה תדעו לספר עליו/עליה?


בהנחה שהתבגרתם כבר 😆

הילדה שבתוכי באה לעיתים רחוקותLavender

לכל מיני שטויות מצחיקות

 

דוגמא?זיויק
יאווו כתבתי שיר על זה...אברהם יאיר שטרן

רוצה לקרוא?

ברורזיויק
ילדה קטנהאברהם יאיר שטרן

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

 

 

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

 

בתוכי? הוא כוליכְּקֶדֶם
גם נכון, אבל לי יש פיצול אישיות...אברהם יאיר שטרן

באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.

ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...

ברוך תהיהכְּקֶדֶם
וכן למר אחי! הגם כבודו בכותבים?אברהם יאיר שטרן
בוודאיכְּקֶדֶם
בבחינת מגילת ספר כתוב עלי
בטח קיימתoo

אם כי היא גדלה לאורך השנים


תחושות/ חוויות/ פצעי ילדות

מופעים בעיקר בסיטואציות עם הילדים

ויש את התחושות של הילדה היותר גדולה שזה בעצם גרסה צעירה יותר של עצמי

איתם אני בעיקר בתהליך

לקחת את הכאבים/ טעויות/ הצלחות ללמידה ולא לתת להם לנהל אותי

מדהיםזיויקאחרונה

תודה

קחו כסף בכמות בלתי מוגבלתזיויק
עכשיו, מה 4 הדברים המרכזיים שאתם מקדמים?
עובדה שבתאילנד כולם שםקעלעברימבאר
מתפללים לאל הגשם. וזו תרבות שדת המדינה שלה בודהיסטית.

גם הדוות נתונות לקארמה של סבל ונירוונה, ויכולת לצאת ממנו על ידי הדרך של בודהה.


אמרתי שהדוות שולטות על הטבע, מלבד גורל של קארמה. שבחלק מהזרמים הבודהיסטים אכן נמצא (לא רק בהינדואיזם).


כמובן ניתן להיות בודהיסט לא אלילי. אבל זה לא המצב אצל המון העם במזרח, שמשלב אלילות יחד.


זה שונה מהיהדות שמתנגדת לעבודת אלילים. בעוד הבודהיזם אדיש. לא מתנגד 

משה: "סלע, תן מים!". סלע:קעלעברימבאר

"מצטער, כבינה מלאכותית, הכוחות שלי מוגבלים למילים, קוד ותמונות על המסך – אני לא יכול לייצר שום דבר פיזי בעולם האמיתי, ובטח שלא להזרים מים אמיתיים. האם תרצה שאצייר בשבילך מים, או שתרצה לעשות דבר נוסף?"

 

הסרוג המגזריקעלעברימבאר
@חגי הוברמן, נצפה בקבוצת וואטסאפ של עיתונאי הסרוגים המגזריים.

בין השאר נצפו איתו @הרב מנחם ברוד שסיפר על מעשיות הדוב החבדניק יענקלה בערבות סיביר, @הרב שניאור אשכנזי שלא ברור אם הוא אשכנזי או ספרדי, @עוז סימינובסקי שר הסרוגים בממשלת בנט, @איתמר סגל עורך שות סמס השבועי, @יאיא פינק עורך העלון "היהדות השבועית שלי", @משה הלפגוט, עורך השבועון "שבתון חזנות בפסח בבוסניה והרצגובינה 4 כוכבים" ו@זבולון אורלב , עורך העלון של צומת "שבת בשבתו"

So what?זמירות
בוואט אחתקעלעברימבאר
עדיין לא הבנתי מה הפואנטה בפוסט…זמירות
אשמח לרעיונות לקניית מתנה לאחי ליום ההולדת🙏Lavender

בגיל 20+

הכיוון יותר סמלי, עד 100 ש"ח.

 

מה שהוא אוהב כמובן. אפשרנחלת

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

תודה, נתת לי כיוון!Lavender

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

אחלה מתנהנעמי28
לדעתי במחיר כזה (וגם לא) חוויה משותפת שווה הרבה יותר ממוצר דומם
משהו שנוגע לתחומי עניין שלו. את יודעת הכי טובפתית שלג
זאת הבעיה, שלא עולה לי משהו שקשור לתחומיLavender

העניין שלו

סוללה ניידת? שטויות של USB? הוא בקטע?משה
אהממ לא נראה לי שהוא בקטעLavender

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

אז איפה התחביבים שלו?משה

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

יש לו תחביבים, אבל לא עולה לי משהו שאפשרLavender

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מוסיף לרשימהפתית שלג

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

חחחחLavender

אני עדיין לא אחות של @משה 

קפיץאחרונה
חולצה, מגבת, ספר (עכשיו שבוע הספר), סידור עם הקדשהפ.א.
שנה שעברה קניתי לו חולצותLavender

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

פק"ל מתקפל, מטען נייד, פנס איכותיל המשוגע היחידי

ספר עם פתק החלפה.

רעיונות חמודים!Lavender
תודה, זה מה שעלה לי לראש שאני הייתי שמחל המשוגע היחידי

אבל זה באמת לפי האדם...

בנות שעשו ש''ל-עוד מעט פסח

מה ההורים שלכם עשו בשבילכן כשיצאתן לשירות לאומי?

מחפשת רעיון למתנה, ערב פרידה או משהו אחר לציין את האירוע.


וגם, אני תוהה אם בנות עדיין הולכות לשירות עם תיקי ענק, שפעם בזמני היו המאפיין של בנות שירות. בטח עברו מאז המזוודות, לא?

(פשוט תוהה מה לקנות לבת שלי).

עדיין הולכים עם תיקי ענקחושבת בקופסא
לכבוד תחילת השרות ההורים שלי באו עם הרכב לדירה ועזרו לי לסחוב חפצים ולפרוק אותם בדירה. (הדירה בקומה 4 בלי מעלית) מתנה מעולה, מרוצה ממנה מאוד.
מתכננת גם את זהעוד מעט פסח

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

ישי ויש. תלוי בסגנון של הבת ושל אופי השירות, גםזמירות

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

לדעתי הבסיס לוודא שיש תנאים פיזים בדירהנפשי תערוג

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?


ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

אני קניתי לאחותי הקטנה (אם רלוונטי)המקורית
סט למקלחת+ חלוק (כאילו סבונים, ספוג רחצה,מסרק, מברשת שיניים עם כיסוי ומשחה) והןספתי לה גם שקית טבליות לכביסה

כשהבת שלי יצאה לשירות5+אחרונה
לפני שנתיים, הלכתי לאיזשהו סטוק, קניתי לה כל מיני שטויות לדירה ולה עצמה. אח"כ עשינו לה ערב משפחתי שבו כתבנו לה על המתנות הקטנות האלה כל מיני דברים מצחיקים כאלו למה הם ישמשו אותה. היא אהבה את זה. גם כשהבן שלי התגייס עשינו משהו דומה והיה נחמד. חוץ מזה עשינו לה מסיבת סיום לימודים, הלכנו לכנרת אחה"צ אחד ונשארנו בערב למדורה וכו'. 

אולי יעניין אותך