ואתה צודק - אין הבדל בין זוגות של סטרייטים לבין זוגות אחרים. 

זה פשוט סחר בילדים. 

אני לא רואה איך אפשר לתאר את זה אחרת. 

אישה מוכרת את הילד שלה (או הביצית שלה - מה שהופך אותה לאמא של הילד) לאנשים זרים. 

הילד הזה לעולם לא יכיר את האמא האמיתית שלו. 

אפשר לטעון שלסחור בילדים ופעוטות זה בסדר - אבל צריכים להכיר בכך שזה מה שזה. 

כמו כן, אף אחד לא קובע למישהו מי יכול להיות הורה ומי לא - כל הומוסקסואל יכול להכניס להריון כל אישה (רצוי בהסכמה...) אפילו בלי לקיים איתה יחסים. כל מה שהוא צריך זה כוס סטרילית ומזרק. סה טו. 

אז למה הם לא עושים את זה? 

למה האובססיה הזאת לטשטש את זהות האם האמיתית? למה העמדת הפנים הזאת? 

למה לדחוף ל-2 נשים שונות הורמונים מיותרים ולהעביר אותן טיפולים (אחת מהם בהרדמה מלאה)? 

אני לא מדבר על "סוף המדינה היהודית" - זה פשוט דבר מזעזע מבחינה אנושית. 

ברוב מדינות המערב למיטב ידיעתי, פונדקאות היא לא חוקית כלל. 

2 הערות: 

1. כן, גם תרומת זרע בעיני היא בדיוק אותו הדבר כשההבדל היחיד הוא טכני - הרבה יותר קל לתרום זרע מאשר ביצית. 

כלומר, אם מישהו ירצה לתרום זרע הוא יעשה את זה עם או בלי פיקוח. ביצית זה קצת יותר מסובך. 

2. יש הבדל בין פונדקאות עם תרומת ביצית לבין פונדקאות בלי תרומת ביצית - כלומר, שהזוג לא יכול להיכנס להריון בגלל שהאישה לא יכולה לשאת עובר - אז, התינוק הוא של הזוג ואין כאן שום סחר בבני אדם. 

פונדקאות של זוגות הומוסקסואלים בלי תרומת ביצית היא לא אפשרית. 

מתן לגיטימציה.

ראוי להתחיל בכך שזה לא סוף מדינתינו היקרה מכיוון שה' מנהיג את העולם ואף לא אחר. אם הוא מגדיל את החוק הקלוקל זהו ללא ספק חלק מתוכניתו.

ההשוואה שלך שגויה בעיניי. לנסוע ברכב פרטי בשבת זה לא מעשה אסור, אך לא נתנו לו לגיטימציה. זה פשוט חלק מהסכם שאינני נותן לגיטימציה (כתוצאה מאיסור בתחב"צ) ואני לא נכנס לתוך מעשיך הפרטיים. על להט"ב שחי את חייו בדרך זו לא הצענו שיכנס לכלא, אך לא נתנו לו לגיטימציה להכיר בכך כמשפחה. הרי על זה המאבק מצידם. גם אם נישואין אזרחיים אפשר גם בקפריסין, ההבדל עצום, אם ניתן לגיטימציה לכך או רק בדיעבד באמירה ברורה שנישואין כאלו אינם חלק ממדינה יהודית.

גם כאן, איננו מוכנים כמדינה יהודית לתת לגיטימציה למעשים שכאלו. לא לסחר הנוראי, לא לפירוק המשפחה ולא להכרה שכך דרכו של עולם - כי אינה כזו. אז יש שיטוסו לאירופה עבור זה, אך הם ידעו שמדינה יהודית אינה נותנת אישור לכך, אלא רק בדיעבד, אולי.

והארה: המשפט הראשון שלך מרגיש מזלזל משהו. זו הסיבה שהגבתי. ראוי להתייחס בצורה עניינית.

ובמובן מסויים חמורה וכבדת משקל יותר מהטענות האחרות הנכונות גם הם שהזכירו פה,

זה שאתה מכניס ילד קטן- שלא שאלו אותו ולא בחר בזה- למציאות חיים לא בריאה ולא נכונה. למציאות שאין לו אמא. האם שאלת אותו על זה? מי יירשה לבג"ץ לקחת לו את אמא?! (כן, זה בדיוק לקחת את אמא שלו!)

הבג"ץ טוענים בשם ה"שיוויון זכויות" ומה אם שיוויון זכויות לילד? מי שמכם להחליט בשבילו שאין לו צורך באמא ואבא בשם אג'נדה קיצונית שאימצתם??

עריכה- אולי גם @ספק התכוון לזה (ואני יותר מדגיש שזה לקחת לו את האמא שלו והוא אולי יותר מדגיש את עצם הסחר-מכר בילד) או שהוא התכוון גם יותר בכיוון של מה שכתבתי ואז פירטתי קצת יותר זווית מסויימת

אולי יש לך טענה נגד מי שחוקק את החוק אבל אני לא עומד להתיר את זה

זאת טענה כל כך מוזרה, שבאמת קשה להתחיל לענות...

יש הורים יחידנים רבים שמגדלים את ילדיהם באהבה, המקרים שבהם יש פגיעות מיניות של הורים כלפי ילדיהם הם נדירים ביותר - ובטח שלא מצדיקים קיום מדיניות כמו איסור להביא ילדים.

מה מונע ממנו למצוא מישהי בהריון ולקנות ממנה את התינוק?

שיש גבר ואישה אז יש את הזרע והביצית. מאיפה גבר ישיג?

מבחינתה של אם פונדקאית פוטנציאלית, מדובר בהליך מפתה כספית ומסוכן רפואית. כשהם שלא מזמן המדינה חייבה אנשים לפתוח קופות גמל על מנת לא למצוא את עצמם בפני שוקת שבורה בגיל הזיקנה, אותה המדינה בהחלט רשאית למנוע ניצול מסוכן.

לא כל התערבות בחיי האזרחים היא קומוניזם. רמזור, גביית מסים ועוד אלף ואחד דברים הם התערבות מועילה.

גם לכרות פחם או יהלומים או אפילו לנהוג במונית. 

שני אנשים בוגרים בחרו לבצע אינטרקציה כלשהי שלא פוגעת באף אחד אחר מלבדם, אולי - איזו זכות יש למישהו להתערב? 

זה לא טיעון משכנע. 

תחזור, תקרא לפחות את החלקים המחקריים

להתיר גם את זה, לכל המרבה במחיר?

ישנו אדם מאוד עני שמוכן למכור כליה ובתמורה לכך, הוא יוכל להאכיל את הילדים שלו בשנים הקרובות. 

ישנו אדם מאוד חולה שבזכות רכישת כליה הילדים שלו לא יהיו יתומים. 

כן, זה נשמע כמו דבר נורא ואיום לאפשר להם את זה. 

עדיף שהילדים של הראשון יהיו רעבים ושל השני יהיו יתומים... השתכנעתי... 

גם במספרים מוחלטים, קל וחומר בן בנו של קל וחומר ביחס לאוכלוסייה של כל אחת מהקבוצות הנ"ל.

מי שקושר את עצמו לפי הכללים לא צונח אל מותו

רק לאחרונה שנהרג מישהו בת"א מנפילה בגובה. איתו ביחד היה עובד שלא נהרג. 

אתה בטח יודע מה הסיבה

ובקשר לנושא קביעת בגץ נעשתה אחרי ששר הבריאות הודיע "שאין התכנות פוליטית" להחלטה 

וכמו שאנחנו יודעים מבגץ מה שהנחה אותו זה לא חופש הפרט או איזה קפיטליזם טהור

בקומוניזם יש למדינה אפשרות להתערב בהחלטות של בני אדם, מתוך מחשבה שאם כל אחד ידאג לעצמו - נגיע לקטסטרופה, ולכן המדינה חייבת להתערב.

מי שמאמין בנושא ספציפי שעל המדינה להתערב בהחלטות של אנשים, הוא לא קומוניסט אלא רק באותו נושא הוא מאמץ את הגישה הקומוניסטית.

כמו שלא כל הייטקיסט שמקבל 30,000 ש"ח בחודש, ושמח שהמדינה לא מתערבת בשכר שהוא מקבל, מאמץ באופן מוחלט את הגישה הקפיטליסטית.

בסין כורתים איברים לא בשם הקומוניזם, אלא בשם המשטר המושחת שקיים שם, שפוגע בזכויות האזרח כדי למשול.
או כמו שקומוניסטים אוהבים להגיד, קומוניזם אמיתי אף פעם לא נוסה... ''איכשהו'' זה תמיד התערבב עם דיכוי אזרחים ורצח של מיליונים.

בקשר לבגץ - הוא לא "כופה ערכים על העם'', פשוט כי הפסיקה הזאת לא מתווה מדיניות שתשפיע על העם, אלא על יחידים בתוכו *שיהיו מעוניינים להיות מושפעים ממנה*. המשפחה שלך תוכל להמשיך לחיות בדיוק אותו הדבר אחרי הפסיקה הזאת.

עכשיו יגידו לי "אבל זה משפיע גם עלי", בסדר. גם חילול שבת של פלוני מקיבוץ מגידו משפיע עלינו, ועדיין אנחנו לא כופים על כל האזרחים לשמור שבת.

המילים "סחר בגופם ונפשם" אלה ססמאות לדעתי, ככל שמדובר באנשים בוגרים שעושים החלטות רציונליות עבור עצמם.

שיטה סוציליסטית, זה לא קשור לזה שהממשלה יכולה או לא יכולה להתערב במעשיהם של האזרחים שלה.

איך ובמה לסחור, מה לקנות, בכמה לקנות, מה לייצר, כמה לייצר, כמה לשלם לעובד וכו' - אז הרווחה של הציבור תהיה הכי גבוהה. כלומר האנשים לא מספיק חכמים בשביל לדאוג לעצמם, וצריך שהממשלה תחליט עבורם. 

קוֹמוּנִיזְם הוא שיטה כלכלית-חברתית בה כל מוצרי ההון (ובפרט, אמצעי הייצור) נמצאים בבעלות משותפת, תוך שמירה על שוויון כלכלי וחברתי

שהכל שייך לכולם וכולם שווים בזכויות ובכמות הכסף שהם מקבלים.

אזרח במדינה קומוניסטית לא יכול להיכנס למפעל ולקחת מכל הבא ליד, למרות שזה "שלו". 

המפעלים, החנויות ואפילו כוח האדם שייכים לממשלה, ולכן היא זו שקובעת מה לייצר, כמה לייצר, בכמה למכור, מה יהיה שכר העובדים וכו'.

למה?

כי אם ניתן לאזרחים לבחור עבור עצמם, החזקים ידפקו את החלשים, החלשים יקבלו החלטות לא חכמות ולא כדאיות, ולכן הכי טוב שהמדינה פשוט תנהל את הכל.

מה המציאות מלמדת אותנו?

שבכל מקום שבו נותנים לאנשים לקבל החלטות עבור עצמם, הם מצליחים להתקדם הרבה יותר מהר מאשר במדינות קומוניסטיות.

זה רק הגרסה הרוסית של הקומוניזם.

ברור שהוא לא יכול לקחת כי זה לא שלו, זה של כולם.

הקומוניזם מאפשר שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה, הוא פשוט מונע אי שוויון. הרי כל אחד עובד כמה שהוא יכול. (וגם אחת הסיבות שהקומוניזם נפל זה שהמון אנשים פשוט לא עבדו ובכ לזא תקיבלו כסף.)

שילד יגדל בלי אבא ואמא.

צריך להשאיר את הפונדקאות מוצא באמת אחרון למקרים באמת קשים כמו לנשים שחלון הזמן שלהן הולך ונסגר מבחינת פוריות.לגברים אין בעיה כזאת ,הם יכולים להביא עם לסביות בארץ מתי שירצו,אם הם לא מוצאים פרטנרית עכשיו הם יכולים לחכות ולחפש עוד שנים קדימה, אבל משום כנראה זאת אידיאולוגיה לטשטש לכתחילה את זהות הילד אז הם הולכים ומביאים מגויות אנונימיות בחו"ל.אם זה היה תלוי בי הייתי מונעת אפשרות להביא גם ילד לאם יחידנית.סבבה יש לך רצונות אבל באיזה עולם ילד צריך לגדול לכתחילה במציאות לא נורמטיבית ובלי שידע מי הם שני הוריו??

לכל להט"ב יש אבא ואמא אז מאיפה האגואיסטיות הזאת למנוע מילד חסר אונים את מה שהם עצמם קיבלו??

זה אגואיזם לשמו.

אתה היית מוכן לוותר על אמא שלך וחס ושלום לגדול עם בן זוג להט"ב של אבא שלך?

רק מחשבה על לגדול עם גבר שאינו אבי הביולוגי מבעיתה אותי.

חוץ מזה, ידוע שאצל להטבים יש הרבה יותר פגיעות מיניות.מותר להודות בזה והשמים לא יפלו(מניחה שהבעיה נפוצה יותר אצל הומוהים מאשר לסביות כי גברים בד"כ יותר יצריים) -עוד סיבה למנוע.

אף אחד לא יודע מה יהיו ההשלכות של המציאות המשוגעת הזאת לטווח הארוך.ברור שיהיו לזה השלכות הרסניות- אנשים שיגדלו בלי שורשים, חייב שזה יצור דפקטים כאלה ואחרים אצל ילד,וגם אם בסוף יתברר שלא יהיה -באיזה זכות מהמרים על חייהם של ילדים?

לא מצליחה להבין את מי שלא מבין את זה אלא אם הוא מרוכז בעצמו בצורה חולנית כמעט.

שוב כנראה מהשיקולים שהביאו מראש להחלטה האומללה של הפסקת האש- גם אם יש לה צידוקים מדיניים

שבקו הנ"ט צה"ל ימשיך להחזיק בשטח ולשטח אותו ולא יתן לאזרחים לחזור, ומשאר המקומות הם יאלצו להתפנות מחדש אם [וכאשר- הוספה שלי... ] תחודש הלחימה.

קיצור, צריך לחכות לראות איך למעשה הדברים יראו בשטח ואז לדון שוב..

וכמו בזמירות למוצאי שבת, הגשרים המופצצים נבנו בן לילה. בורא עולם בקנין השלם זה הבנין.

ובענייננו, ברור שהממשלה משקרת (גם סמוטריץ'), וגם צה"ל משקר, וגם התקשורת מסתירה את האמת.

רק הג'ינג'י שאומר דבר והיפוכו באותו משפט מוחזק לדובר אמת. 

אז הוכחתי לך שכבר היו דברים מעולם.

לגבי טראמפ החדש, ביבי למד לעשות איתו עסקים (=פוליטיקה). תן לי לחסל את חמינאי ואתן לך הפסקת אש בלבנון, וכו'.

על פניו ממה שידוע לנו היא גרועה.

אנחנו צריכים להעיף בעצמנו את כל המחבלים מעבר לליטאני ולשטח את כל הכפרים שם לפחות בכל שטח 'קו הנ"ט'. ולא לסמוך על צבא לבנון- שכבר הוכיח במלחמה הזאת ממש שהוא לא יכול ולא רוצה לעשות זאת לבדו. כך שלעשות שוב הפסקת אש ולצפות לתוצאה אחרת זאת טיפשות.

וכרגע הדיבור זה רק להשאר על קו הנ"ט, כעשרה קילומטרים, וגם בתוך הקו הזה לא חושב שיהיה לצה"ל חופש פעולה מלא לשטח את הכפרים ולהשמיד תשתיות טרור.

אבל אולי קצת אפשר להבין מהצהרת נתניהו שהפסקת אש קצרה כזו עם לבנון תביא את איראן יותר ברצינות למו"מ עם ארה"ב בניסיון להגיע להסכם איתה שתמסור את האורניום המועשר- שזה איום מרכזי מאד שעוד לא סר סופית ושכרגע לא הצליחו להגיע אליו לא ישראל ולא ארה"ב.

וכמובן גם שיקולים מדיניים יכול להיות שגורמים לו אבל אז זה עצוב ובעייתי מאד שישראל כ"כ תלויה בארה"ב שגם נאלצת לפעול בניגוד למה שרצתה..

אבל, אם למדנו משהו בשנתיים וחצי האחרונות, זה שהפסקה אינה סוף פסוק. גם בהפסקת האש הראשונה ובוודאי בשניה בעזה, אנשים טענו שויתרנו וזה יסתיים בלי כלום - המשכנו והבאנו הישגים משמעותיים. גם באירן, כל מיני בנטיסטים ביכו את העצירה אחרי עם כלביא בלי שסיימנו ומתברר שראשי המדינות כבר אז תכננו עוד סבב. גם בלבנון - אנחנו מפסיקים בעמדות טובות מהעמדות הקודמות, שגם מהן, המשכנו לזנב בחיזבאללה.

יש מכלול שיקולים הן פנימיים והן בין-לאומיים, שמקבלי ההחלטות צריכים לתמרן בינהן. בסופו של יום, אנחנו במקום הרבה יותר בריא מבעבר, ביטחון ישראל הרבה יותר חזק מלפני שלוש שנים.

כתבת למה זה לא כ"כ נורא לעשות עכשיו הפסקת אש, וגם שאין ברירה מבחינה דיפלומטית, אבל לא כתבת שום דבר טוב בהפסקת אש.

יתכן שאנחנו לא יודעים הכל, וזה ישרת אותנו בהמשך.

האמת שמאוד קיוויתי, שכמו בסוף המבצעים באירן - צה"ל ינצל את השעות האחרונות לחיסולים משמעותיים. לפחות לפי מה שידוע לנו כרגע, צה"ל תקף 'מטרות', שבד"כ זה לא יותר מידי...

אז לא שזה אידיאלי. עדיין הקולות שיוצאים מהקבינט הם שיש כאן אילוץ מול טראמפ, בתוך המהלך הגדול של מניעת אירן גרעינית, שגם הוא הולך קמעה קמעה. אבל לא כמו שזה נדמה בעורף, שהמצב הוא בינרי 0 או 1 - פעילות או חוסר פעילות. יש הרבה בין לבין.

ואכן ימים יגידו ונוכל להחליט האם היה מוצדק/מוצלח וכו' הפסקת האש.

אבל צריך להזהר גם לא לקבל כל דבר בשוויון נפש וישר לומר שיש שיקולים שאני לא יודע.

זה אולי נכון, אבל בתור אזרח התפקיד שלנו זה להזדעק על מה שנראה כהסכם רע- גם בשביל העמדה הנפשית, וגם בשביל להראות למקבלי ההחלטות שהציבור שלהם מצפה לראות שהם אכן יפעלו הכי נכון בסיטואציה שלפניהם.

למשל קצת הפריע לי שכשהודיעו על הפסקת האש מיד ינון מגל אמר שהוא מבין את זה והעלה את הסברות שתומכות, ויש באמת כאלה! אבל צריך קודם לומר שזה נראה רע ורק אח"כ לומר אבל יתכן שיש נסיבות שמצדיקות את המהלך הרע ולכן נמתין ונראה..

החסרון הגדול של קונספירציות הבגידה - הוא שהיא משחררת מחשבון נפש.

אם היתה בגידה, נתלה את הבוגד ונחזור לישון.

לא צריך ביקורת על שיטות איסוף המודיעין, לא על הניתוח שלו, לא על רמת המוכנות של צה"ל לאירוע פתע, לא על בניית מפקדת האוגדה ושתי המפקדות החטיבתיות באותו שטח צפוף ונשלט על ידי האויב, לא על כך שדרשו מכיתות הכוננות להפקיד את הנשק, לא על כך ששלושים שנה כל הממשלות ידעו שהאויב חמוש ומתאמן ובמקרה הטוב התעלמו, במקרה הרע - עזרו לו, גם לא על כך שפיתחנו כיפת ברזל, לא כאמצעי עזר ללוחמים, אלא ככלי שמאפשר לנו לספוג בלי להגיב. גם העובדה שהיתה שנה מטורפת, שאנשים שצה"ל השקיע בהם שנים הודיעו שלא יגיעו, היא לא בעיה אם נתלה בוגד אחד.

אבל, יש דברים שגם אם הם הגיוניים - הציבוריות הישראלית לא מסוגלת לקבל. אחד מהם זה כל נגיעה בזכרון השואה.

וגם אבא שלי.

בס"ד

אני הכנתי הבוקר את הילדים שלי, גם את בן השנתיים וחצי ובטח את הגדולת ממנו, שתהיה צפירה. גם הסברתי להם מה ההבדל בין צפירה לאזעקה שיבינו שאין  להם מה להיבהל. הכנה כל כך פשוטה - שאין בינה לבין פיקוח דבר או חצי דבר.

בסוף כל אחד יודע מה השעות של הצפירה (10:00, 20:00, 11:00). מרבית האנשים עוצרים דקה לפני כן וזה לא תופס אותם במקרה.

גם החשש מירי רקטות מצד חיזבאללה הוא תירוץ קלוש. ברדיו ובכל מקום מחדדים בכל שנה, וביתר שאת מאז פרוץ המלחמה, איך זה יתנהל במידה וחלילה במקביל יש אזעקת אמת.

בקיצור, אין שום הצדקה לבטל את הצפירה. 2 דקות של שקט שבה מדינה שלמה מתייחדת עם שישה מיליון יהודים שניספו זה דבר חשוב דיו כדי להמשיך את זה למרות המלחמה.

לשים כבר עכשיו תזכורת בפלאפון ליום שני בשעה 19:55 וביום שלישי לשעה 10:55 ובה יהיה כתוב "לשים לב - צפירה עוד חמש דקות". אז, כשהפלאפון יצלצל, למצוא מקום לעמוד בו, לפתוח פרק תהילים ולהתייחד עם זכר הנופלים מבלי שהרקולים יצטרכו לנן את מנגינת "אצלנו בגן" או "אחי הצעיר יהודה".

וחלילה, אם יהיה אירוע אמת, תהיה אזעקה עולה ויורדת בעלת הבדל ניכר בינה לבין הצפירה. 

שלא כל עם ישראל קוראים את ההודעה הזו, כן?

בכל מקרה, ביום הזיכרון רבים מהאנשים נמצאים במילא בטקסים ובבתי העלמין, כך שגם מהבחינה הזאת הדבר הרבה יותר פשוט.

רק שאני מנסה להקל על כולם. זה זמן רגיש.

זה לא אומר שאי אפשר להתייחד עם זכרון הנופלים, רק קשה לי שהראש בקיר לגבי הצפירה (הראש של מקבלי ההחלטות)

לקפיצה הראשונית של הלב כששומע את תחילת הצפירה

ולא עוזר לילדים קטנים כמה שמסבירים להם מראש

הגוף עדיין נבהל

ומאוד מאוד יכול להיות שלא כולם זכרו שבדיוק תהיה צפירה

ההתחלה אותו דבר וגם אם מוכנים זה עדין מלחיץ

(אצלנו גם היו פשלות במערכת הכריזה וחלק מהאזעקות נשמעו כמו צפירה אז בכלל זה מלחיץ מאד)

מידיעה וודאית - יש אנשים ידעו שצפויה צפירה ועדיין נכנסו ללחץ. יש ילדים בבית ספר, שאחרי הכנה עמדו בטקס וחיכו לצפירה שידעו שעוד רגע תגיע - ועדיין כשהגיעה רצו למקלט במבטים מבוהלים.

האזעקה והצפירה בנויות ככה שעוד לפני המודע, הן מפעילות אצלינו את התת-מודע. עוד לפני שאנחנו בודקים האם זאת צפירה עולה ויורדת או רק עולה ולא יורדת - אנחנו כבר במצב פעילות.

למעשה כמו שכתבתי - אני חושב שהיה ראוי לבטל, לא חושב שאפשר היה לבטל. השיח הציבורי לא היה מסוגל לשאת את זה, אבל לא לזלזל.

נ.ב.

יכול להיות שיש לכם ממ"ד והילדים פשוט ממשיכים לישון בו?

בס"ד

אבל בסוף הנקודה המרכזית בעיניי היא שיש פה משהו שגורם לנו לעצור שתי דקות ולהתייחד. אני לא מכיר שום תחליף הגיוני לזה, ובלעדי זה יום השואה היה הופך ליום של סיפורים ברדיו ובטלוויזיה.

הצעד הבא זה אם אין צפירה אז למה לעשות את הטקס דווקא בעשר ולא בשעה האחרונה של המערכת - במקרה הטוב. או במקרה הרע לבטל לחלוטין כי יש הרבה חומר לימודי להשלים בגלל המלחמה וצריך להספיק עד סוף השנה.

הצפירה, גם אם היא לא מושלמת, היא ההזדמנות היחידה לעצור את היום למדינה שלמה. במיוחד ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שבו עלינו לזכור מי הם החיילים שהקריבו את נפשם שאנחנו נוכל להמשיך את חיינו.

משהו נעלה בלעמוד ולחשוב על 6 מיליון הנרצחים

כן חשוב לזכור

ולהגיד תהילים או משניות לעילוי נשמת

אבל לעמוד בצפירה זה טקס חסר יתרון

הנשמות בעוה"ב לא מתעלות בזכות העמידה הזאת

ובטח לא מתעלות בזכות בהלה של מליוני ישראלים 

גם לא רואה מעלה בלהמשיך את החיים כרגיל כשכולם עוצרים...

אין לי בעיה לעמוד ומשתדלת לומר גם כמה פרקי תהילים

אבל באמת שלהבהיל את כל המדינה זה מיותר כל כך

וכמו שאמר אחד מגדולי רבותי: "אני מבין למה אני עומד, אבל גם מי שלא מבין - ביארצייט של אבא שלו הוא עושה כמה דברים שהוא לא מבין ואני יודע להגיד לו שאין להם סיבה, אז שלא יפרוש מהציבור..."

וכאמור אני לא פורשת מהציבור בדרך כלל

ובכל זאת לא רואה חשיבות גדולה בזה

הייתי פה לפני כן בניק אחר

ככה שיש יותר ותק

אנחנו זכינו להכיר ניצולי שואה ולחיות בניהם. שמענו את העדות שלהם מכלי ראשון, ראינו את הסימן שחקוק על בשרם ואת הצלקות שהם עדיין נושאים משם. אבל כדרך העולם, זה לא יימשך עוד הרבה שנים. ניצולי השואה הולכים ומתמעטים. שתי הילדות הגדולות שלי זכו להכיר את הסבתא רבה ששרדה את השואה, יתר האחים שלה יכירו מהסיפורים.

הצפירה לא נועדה בשביל עילוי נשמתם של הנרצחים, אלא היא נועדה קודם כל בשבילנו. שאנחנו נזכור אותם, שאנחנו נזכור את מה שעבר על העם שלנו. ביום אחד בשנה, בשעה אחת, עם כולו עוצר מלכת ומתייחד עם ההיסטוריה, עם המשפחה שנספתה, עם הזיכרון.

זה מה שישאר לנו עוד כמה שנים. לא יהיה זיכרון בסלון, כי הם כבר לא יהיו עימנו. מה שיהיה לנו זה את הסיפורים שאנחנו שמענו מהם ואותם אנחנו נצטרך להעביר לדורות הבאים. לכן בא היום הזה, ובאות שתי הדקות האלו להזכיר לכולנו את המסר הזה.

עם העובדה שצריך לזכור

ואסור לשכוח

ולהנציח

אבל לא רואה יתרון דווקא בצפירה שמקפיצה לכולם את הלב

מאמינה שיש עוד דרכים

אבל כן שצריך לשנות אותה לצליל שלא דומה לאזעקה.

אם לאמבולנס שינו את הסירנה כי זה מזכיר אזעקה ולא רצו להלחיץ אנשים בזמן מלחמה אין סיבה שלא ישנו את הצפירה לצליל פחות מלחיץ

האם לולי צפירה כולם היו עושים את זה? כנראה שלא כולם. גם אם הצפירה, לא כולם עשו את זה. לא האישה שנכנסה להסטריה, לא המורה שתלמידה רצו למרחב המוגן ולא רבים אחרים.

גם טקסים שהיו נערכים במוסדות הלימוד, צה"ל ומוסדות המדינה לא היו נראים אותו הדבר מבלי הצפירה. השעה 10 לא הייתה 10, הכובד ראש לא היה אותו כובד ראש ובכלל זה גם האווירה. הטבת לכתטב פה על הבסיס שעליו מושתת הצפירה וזה בדיוק חלק מהאווירה של היום הזה. מבלי זה, זה יהיה עוד יום חול.

אני אתן דוגמה על עצמי. מ-09:10 המתנתי על הקו שנותן שירות ייענה לי. ב-09:55 ניתקתי וכמה דקות לאחר הצפירה התקשרתי מחדש והמתנתי בשנית. אני רוצה להאמין על עצמי שהייתי מנתק גם מבלי הצפירה, אבל לא בטוח שכולם היו עושים כך.

בזמן ככ רגיש מבחינה בטחונית. גם בזמן המלחמות מאז ה7 לאוקטובר. אפשר ממש ממש לוותר על זה. 

אני חושבת שהפכו את זה לדת. 

משום מה בהרב מיארה עדיין מוזמנת לישיבות הממשלה,

משום מה תחנת גלי צה"ל עדיין משדרת דה-מורליזציה, על חשבון תקציב הביטחון של כולנו,

משום מה רואי כחלון עדיין לא מכהן במינוי קבוע כנציב שירות המדינה.

מבקשים להגיע להבנות עם המכהנת כיועמ"שית, רק בגלל הוראה לא חוקית של בג"ץ - אומרת שהממשלה מתכופפת לזה שבג"ץ שודד סמכויות לא לו מהרשויות המוסמכות לכך.
 

עכשיו, זה נכון שנתניהו לא מסוגל לפטר את בן גביר, זה הסוף של הממשלה, ולכן הכריז שיסרב. אבל שופטי בג"ץ אינם מטומטמים. הם לא יתנו את הפסק שיביא את מפלתם. הם פשוט פסקו שורה של הגבלות, שישאירו את בן גביר בתפקידו, אבל כ'ברווז צולע':

בג"ץ קובע: מגבלות על מינויים והתבטאויות של השר בן גביר | ערוץ 7

כך מצד אחד לא יגיעו לנקודה בה הממשלה מסרבת (כשזה יקרה, יגמר ברגע הסיפור של בג"ץ הכל יכול) וגם יצרו תקדים לכל הממשלות הבאות, שהם מנהלים את השרים...