ולאמר שהרב משה פיינשטיין התיר חלב נכרי, זו אחת הטעויות החמורות, הגדולות, שלצערנו מאד מאד נפוצות..

חלב נכרי אינו 'הידור', חלב נכרי הוא איסור.

הרב משה פיינשטיין בזמנו בעקבות שאלה שנשאל, התיר עד כמה שזכור לי אבקת חלב נכרי, וזה במקרה של חברה מסויימת בארצות הברית, שהיה ודאי שמשתמשת אך ורק בחלב פרה, ולמשהו שחולה, ואין באזור חלב אחר שהוא חלב ישראל ועוד כמה וכמה הגבלות כגון דא..

ממש לא היתר לכולם, אבל לצערנו היום כל ישראלי  מצוי, ולצערנו גם כאלה ששומרים מאד, יודע לצטט לך ''הרב משה פיינשטיין התיר חלב נכרי'', והציטוט הזה חייב להפסק.. הציטוט הזה הוא עוול לאנשים שטועים אחריו, והציטוט הזה הוא עוול גדול לרב פיינשטיין עצמו, שכזאת מכשלה יוצאת בשמו!

חלב נכרי אינו הידור, חלב נכרי הוא איסור!!

@עברי אנכי

@חיות צבעונית

@חופשיה לנפשי

כי אם כן, אז אמור להיות מאד מובן מה כתבתי, ולמה להטעות אנשים שבאמת רוצים לעשות מה שצריך עם המשפט המחורטט הזה ש'הרב פיינשטיין התיר חלב נכרי'??

ואם לא קראת את מה שכתבתי.. אז בבקשה תקרא, ואז תגיב.

ולגבי חלב, ולא אבקה, כתבתי במפורש שלגבי הפרט הזה בלבד, אני לא בטוח. האם זה היה חלב, או אבקה, 

אז אין מה לכתוב לי את זה בצורה כאילו ניסיתי לרמות משהו או משהו בסגנון..

נכון, חלב נכרי הוא אסור.

מה נקרא חלב נכרי? מה שחז"ל גזרו עליו. כלומר, חלב שחלבו נכרי ואין ישראל רואהו.

אבל אם יש פיקוח ממשלתי - זה נחשב "ישראל רואהו" או לא?

בא ר' משה פיינשטיין וחידש ש"חלב הcompanies", כלומר, חלב שמיוצר ברפת תעשייתית ומפוקחת על ידי הממשלה, מותר, כי הישראל יודע שהממשלה בודקת שאין בהמה טמאה בעדר.

והוא אכן נזהר לא לכתוב בפירוש את המשפט "חלב נכרי מותר" כי זה אכן אסור, ולכן המציא את הניסוח "חלב הcompanies"

הערה: גם הוא המליץ לא להסתמך על ההיתר, אבל מצד שני, זה ההיתר. על חלב, לא על אבקה

חלב נכרי ממש הוא התיר רק בשעת הדחק גדולה כשאין, ושהמקל יש לו על מי לסמוך

הרב מרדכי אליהו סבר שזה אסור מעיקר הדין לגמרי

לגמרי.

חלב נכרי זה הרבה יותר מסובך זה ודאי

יש תשובה של הרב פיינשטיין שהוא מתיר

אבל הוא ממש דעת יחיד ובדכ סומכים עליו רק כשאין מנוס מלהשתמש בזה

יש עניין, קדושת האכילה.

גם אם זה מעיקר הדין מותר.. להחמיר בדברים האלה זה עושה טוב לנפש של הבנאדם.

(ספציפית זה בעיקר חלוקה סביב מדינות, בישראל לא אוכלים בדר"כ, בארה"ב כן. מקום צורך וכו')

א הסברא שלו היא אותה סברה של ד'לטין ולאו דווקא של הרב פיינשטיין שעל אבקה לא חלה הגזרה (כמו גבינה שצריכה גזירה נפרדת או חמאה שצריכה גזירה נפרדת ברגע שזה לא חלב אין גזירה - פנים חדשות מבחינה מסוימת

ב לא כל ניתוח מטריף. 

אני יותר מאשמח אם אני לא אצטרך לנחש

כלומר אם תעבור לכתוב בגוף ראשון 

'עבדתי במשך חצי שנה עם הרב ויטמן וככה הבנתי ממנו'

'ככה אני זוכר שכתוב בהר צבי' 

וכו

כאן אפשר לראות עוד מאמר של הרב ויטמן, עם אחוזים נמוכים להפליא. (שברי אחוזים, אפילו)

(חשבתי שהם בהגדרה בעד יותר מהדרין)

זה שהמליצו על בית עסק אחד שיש לו רבנות קרית אתא לא אומר שזה שקר....

הרבנות קרית אתא לא מטריפה את האוכל. אולי כושרות מכירים את העסק ויש לו משגיח פרטי? אולי מישהו שעובד שם העיד בפניהם והוא נאמן עליהם?

זה כמו להגיד שאם אוכל טרף עולה 10 שקל, ומצאתי אוכל שעולה 10 שקל בהשגחת הרבנות נהריה, אז אי אפשר לסמוך על הרבנות נהריה. 

השאלות האלה הן שאלות בסיסיות, לא הגיוני שבילקוט יוסף כתוב משהו הפוך מההלכה המקובלת

(אין לי את הספר ואני לא מצליח למצוא לפי ההפניות שאתה מציין)

אדרבה

אתה יכול לקבל על עצמך להחמיר כשאתה רואה/מרגיש צורך

אבל צריך לדעת את עיקר הדין,

והפסקים שלהם מאוד נפוצים

הוא מנסה להיות גם וגם

אבל זה לא באמת

מסתכמים בשו"ע רמא בלבד

הוא כתב על זה איפשהו

מהרושם שלי ממנו, כשיש מחלוקת אחרונים אשכנזים וספרדים, הוא לא יגיד שזה מחלוקת בין ספרדים לאשכנזים

היו לי פעם כמה דוגמאות לזה..

לדוגמה:

ה – דגים בחלב – פניני הלכה

השוו לדברי הרב עובדיה (יחווה דעת חלק שישי סימן מח):

"יש להמנע מלאכול דגים בחלב או עם גבינה משום חשש סכנה.

אבל הנוהגים לאכול דגים בחמאה רשאים להישאר במנהגם.

ויוצאי אשכנז נוהגים להקל בכל זה, ויש להם על מה שיסמוכו".

מקורות למעוניינים להעמיק -

כף החיים יו"ד פז כד ואו"ח קעג ג-ד.

ישכיל עבדי ח"ח, טו-ב עמ' קפג.

שו"ת מים חיים ח"ג סימן כד.

לקו"י איסור והיתר ג' עמ' שח והלאה.

בקיצור, קשה להבין איך אפשר להתיר לכתחילה באופן גורף כ"כ ביטול מנהג עתיק יומין בלי שום מקור.

מציע שתנסה אצל הרב רימון או הרב אלגזי.

מלקטים מדהימים - רק אגיד.

הרב רימון אתה יכול להבין ברמזים בין המילים כמו מה נראה לו

מהצורבא בכלל אי אפשר להבין..

אבל זה ברור שפניני הלכה לא באמת מיועד לספרדים.

גם הרב מלמד הוא רק מלקט. על זה הוא קיבל את ההסכמות שלו.

לא ברור מתי הוא החליט גם לפסוק... על דעת עצמו.

על זה בדיוק דיברתי כשכתבתי "לא ברור מתי הוא החליט גם לפסוק... על דעת עצמו."

פוסק אינו מי שאומר מה לעשות למעשה, אלא מי שבר סמכא לעשות זאת.

גם אני יכול לומר לך "למעשה כך וכך". אז זה שווה משהו? אתה רוצה ללכת אחרי ה"פסיקה שלי"?

לפי הרמא

בסוף ימיו לפחות - ואצל כל תלמידיו אתה רואה שמורים לאשכנזים עפ הרמא

וזה ברור היום

לקיחת סמכות רחבה, קביעת קולות כעיקר הדין אף כשזה נגד כל הפוסקים הקודמים והמקובלים. עצמאות מוחלטת - ללא קבלת עול של אף אחד מענקי התורה בדורות שעברו. וכדו'.

אני רואה שאפילו בצילומסך ששלחת יש דוגמה לזה: קולות על פי "ספק דרבנן לקולא"  - באופן מחודש ומנוגד למסורת הפסיקה המקובלת. אז נכון, הוא מצטט את הכלל הזה. אבל מה, כל הפוסקים שאנחנו מכירים על פני אלף שנה - מהרי"ף ועד הרב עובדיה - לא הכירו את הכלל הזה? כמובן שהכירו, אבל מדובר בכלל מורכב ומלא פרטים וסיוגים. לכן במקרים רבים ההלכה היא לחומרא גם בדרבנן, ועם כל הכבוד לרב בן שישים בדורינו, הוא לא מספיק בר סמכא כדי לחלוק על כל הפוסקים שעל גבם אנו סמוכים ואת מימיהם אנו שותים. הוא לא מספיק כדי שנחשוב שהוא הראשון שעלה על הכלל הזה וכולם עד היום פספסו אותו במקרה...

דוגמה נוספת ומזעזעת ניתן לראות כאן:  תגובה לסדרת מאמרים מאת הרב אליעזר מלמד בנושא חרקים | מכון התורה והארץ-'למעשה' אקטואליה הלכתית סקירה של סדרת קולות שהוא הקל בניגוד לקונצנזוס של פוסקים קדמונים, כולל ראשונים, שולחן ערוך ונושאי כליו, וגדולי האחרונים.

מדובר בתופעה חדשה אצלו. הספרים הראשונים בסדרה הם ממש לא כאלה, והם באמת כמו שכתב לך הרב בוואצפ - הצגת הדעות השונות בצורה בהירה ומסודרת. את העבודה הזו הוא עשה באופן נהדר וזכה עליה להסכמות נלהבות.

אבל בשלב מסויים הוא עשה סוויצ' והחליט גם להנפיק הכרעות מדעתו, השלב הבא היה גם לחלוק על גדולי הפוסקים בדור האחרון והקודם, ובשלב השלישי - לפסוק כפי דעתו בלבד גם בניגוד למקובל, למסורת הפסיקה, ולפוסקים הקדמונים - כאמור.

מצער וכואב, אבל זה המצב.

ליתר פירוט אפשר באישי

ואל תחשוב שהבאים יציגו רגרסיה לראשונים...

באופן כללי או"ח היה בסדר ויו"ד ממש לא.

שהרב מלמד מיקל בשרצים ואולי אפילו יותר (אני שמעתי באזני את הרב ליאור מתיר לשטוף ברוקולי ולאכול

בפוסקים

אין הבדל בין דעותיהם אם כבר הרב ליאור מיקל יותר

לא משווה אבל אם שניהם מתירים את אותו דבר זה ממצחיק להגיד שלרב ליאור יש ביסוס ולרב מלמד לא

אם אתה לא מוכן לעמוד מאחורי האמירות החריפות האלו פשוט תסתום את הפה

אתה חוזר ומאשים בהאשמות חמורות וכשמבקשים ממך הוכחות וראיות מדוע אתה טוען ככה אתה מתחבא מאחורי תירוץ פחדני ועלוב של אני לא מונח כעת

אגלה לך סוד - גם אני לא מונח כעת בכל הסוגיות (עובדה אמרתי שתבחר אתה נושא אני ממש לא מסוגל להיות מונח בכולם ביחד בו זמנית) ועדיין כיוון שיש כאן טענותקשות וחמורות אני מוכן להתאמץ לפתוח את הנושא כדי ללבן אותו. אתה זה שמאשים - אתה מחויב או לחזור בך או להוכיח את דבריך

סליחה שאני כזה חריף אבל (בפראפזה לדבריך) הגמ' אומרת  א"ר יהודה לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביזו בה ת"ח שנאמר (דברי הימים ב לו, טז) ויהיו מלעיבים במלאכי האלהים ובוזים דבריו ומתעתעים בנביאיו עד עלות חמת ה' בעמו עד [ל] אין מרפא מאי עד לאין מרפא אמר רב יהודה אמר רב ^וכל המבזה ת"ח אין לו רפואה למכתו

אתה טוען שהוא לא ת''ח? שמותר לבזותו? תוכיח! ותעמוד מאחורי מה שאתה אומר בלי להתחמק אחרת - סתום את הפה

(כן, גם לי קופץ הפיוז שמדברים על ת''חים ומבזים את התורה)

ולגבי הסיפא של דבריך - כיוון שכבר יש פוסקים שכתבו כך לפניו זכותו לפסוק כך גם אם הוא לא גדול כמותם

אתה רוצה להגיד לי שאתה כ"כ עמהארץ שאחרי שישבת עשרות שעות וטחנת את הנושא בבירור עם רבנים, סיכומים,, יזע ויגיעה אין לך שום דוגמא שאתה יכול להזכר בה איפה יש מחלוקת בין השולחן ערוך לרב מלמד??

רק מראה כמה למדת לקנטר ולא לשם שמיים

אגב, תראה באיזה צורה מכובדת ומכבדת הרב שמואל אריאל שנתלת בו כותב על הרב מלמד

ולא הבנתי את 1 - מה זה ניכר? הלא כל דיני ביטול הם רק כאשר לא ניכר כדברי הר"ן הידוע שכשניכר מחוייב להסיר.

וגם לגבי 3 - מה קשור לכתחילה ודיעבד לכאן? לו יהי שנחשב דיעבד, כאילו התערבב. אז מה?

וכאמור, בגדול, מה המקורות?

הרי רוב החומרות בשרצים זה כיוון שזה דאו' וכיוון שכשזה לא ניכר אין חשש בריה בכלל רק מדרבנן ויותר קל להתיר

כל החישובים שעושים על מיעוט מצוי ורוב וכו' מבוססים על הנחת יסוד שזה לא בטל מדאו אך אני לא מצליח להסיר אז מה החזקה האם חזקת כשרות או חזקת איסור

המקורות לכל זה מופיעים בספר שגם הרב ליאור מפנה אליו מספר פעמים וגם בשות שלו - לכם יהייה לאכלה של הרב הנקין

מה הקשר? תעיין שם

אני לא מבין מה הקשר של ניכר לדין בריה. הא לך לשון השו"ע:

"בריה, דהיינו כגון נמלה או עוף טמא וגיד הנשה ואבר מן החי וביצה שיש בה אפרוח וכיוצא בהם, אפילו באלף לא בטל. ואין לו דין בריה, אלא אם כן הוא דבר שהיה בו חיות, לאפוקי חטה אחת של איסור. וכן צריך שיהא דבר שאסור מתחלת ברייתו, לאפוקי עוף טהור שנתנבל ושור הנסקל. וכן צריך שיהיה דבר שלם, שאם יחלק אין שמו עליו, לאפוקי חלב. וכן צריך שיהיה שלם".

היכן הזכיר כאן כאחד מהתנאים שיהיה ניכר?

וניכר הוא עניין בפני עצמו - האם איסור שאינו ניכר לעין רגילה אסור. ובזה הדעה הרווחת שלא. ולכן לא הבנתי מה ענין ניכר לבריה מדאורייתא או מדרבנן. ממה נפשך - אם ניכר, אסור מדאורייתא, ואם לאו, מותר לגמרי. ולמיטב ידיעתי החרקים בברוקולי ניכרים לעין רגילה.

הספר לא מצוי בידי.

בגדול זו מחלוקת רמב''ם רשבא

המחמירים בעצם אומרים כיוון שאיש מקצוע יכול לראות ולזהות אין כאן תערובת בכלל ודיני ביטול

יש גם דיעות שבריה בטלה ב1000 שמצרפים לפעמים

תחפש את הספר זה שווה את זה

למיטב ידיעתי החרקים בברוקולי יכולים להיראות בעין רגילה גם של אדם שאינו איש מקצוע. לכן אם לו יהיבנא לך שכאשר אינו ניכר יש לזה גדר של תערובת, כאן הוא ניכר ואסור מדאורייתא (ולכן גם הצירוף של ביטול בתתק"ס אינו רלוונטי).

ושוב - לא הבנתי את החשבון. אתה רוצה לומר שאם אינו ניכר אז נחשב כתערובת, ושוב אין לו גדר של דאורייתא אלא מדרבנן. אבל קשה, שאם אינו ניכר אינו אסור כלל גם מבלי להצטרך לתערובת. משהו פה לא מסתדר לי.

ולמרות שהשתדלתי לא הצלחתי להבין את שיחתך.

יש מצב שתצלם בהזדמנות את העמוד הרלוונטי?

למרות שאני ממש ממליץ עליו

כ''כ קשר לניכר מצד זה

בהגדרה איש מקצוע אני מתכוון למישהו שהוא לא אדם מהשורה

סבתות שלי למשל לא ידעו

לא ברור לי שגם הסבתות שלך

לא אלא שיש דרכים שונות להבין

כושרות גם יצאו (בעדינות) נגד הרב ליאור (לעניין החומר 'סטרילי')

יותר רבנים יצאו נגד הרב ליאור על ההיתר לעלות להר הבית מאשר יצאו על הר מלמד.

לא סוף העולם...

יש מחלוקות וזה לגיטימי

ולגופו של עניין כך היא דרכה של תורה

ראית איך הפר"ח (בגיל 30) התבטא על גדולים ועצומים ממנו?

והטענה שלך רק מוכיחה שלא למדת כלום

הרב מלמד לא חולק על ראשונים הוא מסתמך על חלק מהם. ככה התורה עובדת

גם אתה חולק כל יום על ראשונים אמוראים ותנאים

ולפסוק כמו חלק מהראשונים זה לגיטימי.

ולפסוק כמו חלק מהאחרונים זה לגיטימי

ו.. וואלה הגדרת את עצמך מדוייק 'אוהבי מדון, מחרחרי ריב, למודי שנאה'

אתה מחרחר ריב בלי לעמוד מאחוריו. מסתתר מאחורי טענות שרק מראות כמה לא למדת. וגם את המעט שלמדת למדת לקנטר. לא באמת ביררת את שיטתו, לא באמת חיפשת האם יש מקורות שתומכים בטענות שלו. ברגע שראית מקור או שניים הפוכים כבר החלטת שהוא מעצמו חולק על ראשונים ועל השו''ע

אומרים לך שיש מה להשיב על מה שאתה טוען. אומרים לך שיש לזה מקורות.

אדם שהתורה חשובה לו היה  רוצה לשמוע, רוצה ללמוד, להעמיק עוד... לא היה בורח... 

לדבר עם אנשים בפורום בערוץ 7 זה בסדר כזה לא יותר מדי משמעותי

כיוון שזה בעיני עניין של השקפה ולא של הלכה

אני מדבר על הלכות

התאפקתי ואני מגיב באופן כללי על השרשור כולו

יש דברים שיש עליהם מחלוקת? וודאי. הספר לא בקונסצנזוס או בממינסטרים? ברור לי

האם לדברים הללו אין מקורות בספרי הראשונים ואחרונים? לא נכון. יש מקור

זכותם של ענקי תלמידי חכמים להגיד שלא נכו להסתמך על פוסק כזה או אחר וזה חמור אבל האם הוא ממציא? חולק על ראשונים ואחרונים מעצמו? לזה אין הוכחה

הוא מתיר גם דגים ובשר

אעתיק לך למקרה שפספסת:

"קשה להבין איך אפשר להתיר לכתחילה באופן גורף כ"כ ביטול מנהג עתיק יומין בלי שום מקור".

בעניין דגים ובשר עיין משנה ברורה או"ח קעג, סק"ג ובמג"א.
דרכי תשובה יו"ד קטז, טז ובש"ך.
ערוך השולחן קטז י.
שו"ת 'דעת תורה' יו"ד סימן קטז.

זאת ועוד:

אתה כנראה חולק, אבל יש קצת הבדל בין הכתפיים של הרב ליאור שספריו יכולים להוות בעצמם מקור לפסיקות חדשות לכתפיים של בעל הפנה"ל שרחוק משם מאוד.

אחפש

החידוש שלו הוא להקל גם למי שהחמיר אחרת אין שאלה

בכל מקרה דג וחלב בפשטות הוא טעות סופר בב''י ולהגיד שלהקל בכך הוא ביטול מנהג עתיק יומין ללא מקור זה טענה קצת... נעבך.

זו טענה שיותר קל להגיד אותה על דג ובשר ((שוב גם שם יש מקורות להתיר, בעיקר המג'א) שזה מוזכר בפירוש וגם המתירים מתירים מטעם שינוי טבעים ולא בגלל שהם לא חוששים לטעות סופר

קרא שוב מה כתבתי:

"קשה להבין איך אפשר להתיר לכתחילה באופן גורף כ"כ ביטול מנהג עתיק יומין בלי שום מקור".

לבטל את החומרא המיותרת של דג וחלב.

בטח ובטח שיש לך פוסקים מכל הקשת ההלכתית שמתירים את זה

עזוב. מצטער שעניתי לך כאן. טעות. שכחתי איך זה נגמר בעבר. - צעירים מעל עשרים

לא מבין מה אתה רוצה... יש מספיק פוסקים שאומרים שזה מנהג טעות. מה הבעיה לבטל?

כאילו, מכל הספרים של הרב מלמד לזה נתפסת? יש שם דברים שעקרונית הרבה יותר חמורים, הרבה פחות מבוססים ובעניינים הנוגעים לאיסורי דאו' או לכרתות (אפשר לדון על האם הוא צודק או לא אבל הדוגמאות משם הרבה יותר רלוונטיות להראות את הבעיתיות אם ישנה מאשר דג וחלב)

עזוב. מצטער שעניתי לך כאן. טעות. שכחתי איך זה נגמר בעבר. - צעירים מעל עשרים

חבל שאתה לא מוכן להתחיל ולפתח דיון ענייני ומעביר לטענות אישיות

עונה לך ככה.

האמת שאני יודע.

מציף לו קישורים של כל השאלות ששאלת והוא לא ענה וטוען שהוא מתחמק...

אני ממש לא מכחיש שאני מתחמק מכל דיון איתך.

זה מוביל למקומות שאני מעדיף לא להגיע אליהם.

אני לא זוכר דיון איתך שהוביל לאנשהו אלא שברחת מהדיון

באמת שאני לא מבין למה

(לא מגיב לך כדי שתענה)

הרב ליאור, שות דבר חברון כרך יו''ד ב סימן קט"ז:

האם מותר לאכול מאכל שיש בו דג טונה וגבינה ביחד? תשובה "בימינו נשתנו הטבעים ואין בעיה לאכול דג עם גבינה בין לספרדים ובין לאשכנזים (עיין מג''א או''ח סימן קע''ג ס''ק א)

גם הרב ליאור מתיר חופשי גם למי שנהג להחמיר בכך קודם

ראש הישיבה שלי הוא הרב שלי

אבל אני לא פוסק לפיו

אין בזה שום בעיה

יכול להיות לך רב בהשקפה ורב בהלכה

אתה יכול גם להיות שילוב כל עוד זה בא מתוך מקום טוב וטהור ולקחת את הטוב מכל אחד.

למשל אם יש לך איזה מנהג כלשהו להחמיר

או שאתה רוצה להחמיר כמו המקובלים

או שיש לך איזה תח מוערך שמחמיר אז תחמיר גם

או שיש לך סיבה מוצדקת כלשהי

או סתם רצון.. אז תחמיר

לאיודע כאלה

אז מי הרב, אתה או הוא?

למדת גם את ההלכות בעיון כדי לא להסכים איתו?

למדת דעת החולקים והשוות והקשית ותירצת? שאלת תלמידים?

אם לא, אין לך את הזכות 'לא להסכים איתו'.

יש בזה צד של הידור מצווה

ואדם שמוכן להחמיר על עצמו לצאת ידח עוד פוסקים זה מראה על מסירות נפש בשביל המצווה הזאת.

והיו המון גדולי ישראל שעל עצמם החמירו. גם הרב עובדיה בעצמו החמיר על עצמו בהרבה דברים שפסק שזה מותר.

וזה גם מוזר לפסוק ככה.

אם בכל אופן אתה תפסוק לעצמך כמו שחשבת מלכתחילה שכך צריכה להיות ההלכה

סתם בשביל להרגיש טוב עם זה שיש גם רב שאומר את זה?

שהוא לא יכול לבחור רב שהוא לא מסכים עם כל ההלכות שלו, אם אתה כבר חושב מראש את כל ההלכות האלו, אז זה נקרא שתכלס אתה סומך על עצמך רק שאתה מחפש רב שיאשר את הסברות שלך, לא שיש לי בעיה עם זה, פשוט תמוה לחפש בדביקות רב אם ככה.

עשה לך רב היא גופה העניין, שאתה צריך רב שמראה לך את הצורה איך בכלל צריכה להיות החשיבה של התורה ומהי צורת הפסיקה, לא סתם אחרי שאתה כבר החלטת איך צריך להיות, לבוא ולבחור רב שגם אומר כמוך.

עם זאת אני מסכים, כמו שכותב הר"ש שקופ, שבשביל שיהיה לך רב אתה צריך כבר לבוא עם הנחת יסוד מסויימת שבעצם אתה מעריך את דבריו, אחרת לא תוכל לקבל ממנו כי ברגע שיהיה הדבר הכי קטן שלא ייראה לך אז אתה תזרוק את מה שהוא אמר.

השאלה היא איך אפשר לסמוך אפריורית על רב ולהניח מראש שבאמת הוא האדם המתאים עבורך, אז כאן באמת אני מסכים איתך שזה ודאי יהיה תלוי בכל אחד ונפשו הוא, אבל בגדול יש את הדברים הכלליים שכולם יסכימו שצריך להסתכל, כמו שכל ישר, ומה שחכמים כתבו על תלמיד חכם שאין בו דעת, וכן דומה למלאך ה' צבאות, דברים שבאופן כללי בנאדם מקבל מראש שהבן אדם הזה ראוי להיקרא תלמיד חכם ואז הוא יוכל לסמוך עליו ולקבל.

אגב, זה לא רק אצל רב כך, גם לגבי נביא מצינו אותו דבר, אפשר לסמוך על בן אדם שהוא נביא רק אם הנחת אפריורית מראש שהוא אכן ראוי למדרגת נבואה, זאת אומרת שראית שהוא בן אדם חכם, לומד, ירא שמיים וצדיק, באופן נדיר ומיוחד, אחרי שראית את כל זה אז אפשר לסמוך עליו שהוא נביא (על ידי אות), אז בגדול אני מסכים איתך שבסופו של דבר יש כאן סובייקטיביות כשניגשים לאמונה וקבלה מאחר ואי אפשר להגיד משהו כללי.

למדת את הסוגיא בעיון?

קראת לפחות למה הוא מתיר? את הטעמים? את המחלוקות שהוא מצרף?

לבין תחושות בטן משונות

תהליך הפסיקה שלו?

ומה זה "גם וגם" - פסיקה זה תהליך ארוך ומורכב שאדם פשוט שלא שולט בש"ס שו"ע בית יוסף ונושאי כלים, לא מתחיל אפילו להבין בזה. אם השורה התחתונה מקילה זה לא כדי להקל אלא כי זאת האמת ההלכתית לפי אותה פוסק. זה שזה ידרוש יותר מהאדם או פחות זה לא מה שנוגע בתהליך ההלכתי כשלעצמו.

יראת שמיים? אם כן - בהצלחה רבה!

בגלל שהשואל הוא אחר

 חולין דף מד/ב
הרואה טרפה לעצמו כו'. עיין פרש"י ושמעתי פירוש הפסוק בזה שאומר אשרי כל ירא ה' ההולך וגו' ר"ל מי שבא לידו ספק טרפות והוא ירא את ה' ומחמיר על עצמו מספק לאכלה הנה אשריו בעה"ב שמנע עצמו מספק טרפה אבל יגיע כפיך כי תאכל וגו' יש לו מעלה יתירה דהיינו שמיגע עצמו וכפיו למצוא היתר לספקו עד שאוכלה הנה זה שזוכה ב' עולמות דכתיב ביה אשריך בעה"ז שהרי אוכלה וטוב לעה"ב שהתיגע נפשו בתורה וק"ל:

או בקיצור מי שמצליח מכוח לימודו להתיר את הספקות גדול יותר ממי שמחמיר

אם אתה יושב לומד ומוצא את הקולא של הרב עובדיה - יש לך גם בעולם הזה וגם בעולם הבא

אם תשלח הודעה לרב האם מותר או אסור אז לא נראה לי שתקבל אבל אם תשב תפתח ספרים, תלמד, תבין אין סיבה שלא תקבל

על אף שבפועל היה מקום להתיר

לדעתי צריך להזהר מאד לא לזלזל ברבנים, או באנשים שאחרים חושבים שהם רבנים, ולו בגלל שאם אתה תגיד "הרב הזה הוא לא רב" אז יגידו לך שגם אתה לא ואף אחד אחר לא, ובפועל המעטת תורה מישראל

לפני אתה יוצא ככה במלחמתה של 'תורה'

ולא שמועות איש מפי איש

כל הרבנים הנ''ל שבחיים כיום יכולים לצאת בעצמם רשמית כנגדו והם בוחרים לא לעשות זאת

רק אתה חכם.

אזכיר ברמז ואומר לך לעשות חזרות על ההקדמה של הנצי''ב לספר בראשית

שתקתי ושתקתי ולא רציתי להכנס לסוגיא הזאת כאן בשרשור הזה אבל הגזמתם לגמרי בביזוי ת''ח כאן

לא מכיר פרטים ומטבע הדברים לא רלוונטי בשבילי לסמוך על פסקים פרטניים שלו בשום תחום שהוא ולכן לא התעניינתי יותר מדי.

וככל הידוע לי זה התחום שבו כתבו שאסור לו לפסוק (אם אני מעודכן נכון. לא שמעתי דברים בעניין כבר שנים רבות)

ברור שיש גבול, ובעיני אין מה להשוות אנשים שלא מחוייבים להלכה במוצהר לבין רבנים קהילתיים שמקלים במחשבה שזה מותר (גם אם לדעתי הם טועים).  זה אגב דבר ששמעתי מחבר שהוא רב קהילה, שאמר שאחד הדברים שמכבידים עליו זה רבנים מפלגים שונים שרבים ביניהם בצורה שלא מכבדת ולא עוסקת בדברים לגופו של ענין אלא יורדת ותוקפת לגופו של אדם, ואז בני הקהילה לומדים לזלזל בשני הצדדים ועל הדרך בכל רב שהוא. קל מאד להסביר "האדם הזה איננו מחויב להלכה ולכן אני לא מתייחס אליו" - כי זה קריטריון מאד קשיח (רפורמים לא מחויבים להלכה, בהגדרה) לבין "הרב הזה מיקל מאד ולכן הוא בעצם ניאו רפורמי" - כי זה לא ייגמר

הויכוח ההוא לא מעניין אותי בכלל.

מעולם לא הסתמכתי באופן בלעדי על פסיקה של הרב אבינר.

אין לי שום נפקא מינה בזה. יותר מעניין אותי ויכוח היעב"ץ עם ר"י אייבשיץ, מאשר שאלת סמכותו ההלכתית של הרב אבינר.

אבל כן מפריע לי שאתה נלחם כל הזמן בשצף קצף בדמויות למיניהן, בכל מי שמוכן לקבל את הלגיטימיות שלהן, וכל מי שלא מוכן להשתתף בג'יהאד שלך.

לי מה שברור למי שלא למד את הסוגיא שאסור כתוב מפורש בשוע להתיר. אתן סתם לעניין מספר דוגמאות

לאפות באותו התנור יחד בשר וחלב (בתבניות נפרדות) כשרק אחד מן המינים (או הבשר או החלב) מכוסה בכיסוי לא הרמטי - מותר לכתחילה לשו"ע!!! ולעוד הרבה אחרונים

צ'יפס שטוגן בשמן של השניצלים בשווארמה - תטעם אם אין טעם בשר (ולא צריך מומחה) מותר לאכול עם חלב! לכתחילה 

צלחת פורצלן בשרית ששאינה בת יומה ובלעה חלבי מותרת בהגעלה

אני יכול להמשיך עם דוגמאות. בכל זה יש פוסקים שיחמירו אבל כתוב מפורש להתיר ואנשים בשוק מזה וברור להם שזה אסור

לגופו של עניין - אני חולק עליך מכל וכל לגבי היחס לרב מלמד.

הוא מנמק ומוכיח את שיטתו בצורה נכונה (מוזמן לבחור איזה סוגיא הלכתית שבא לך ואדון איתך על כך בהרחבה)

הוא מעוגן בפוסקים בצורה שהרבה מהרבנים שחולקים עליו לא מסוגלים לעגן ביעתא בכותחא

וכל ה'עליהום' שעושים עליו זה פשוט חרדיות לשמה - לא מסוגלים לקבל את זה שיש מישהו שלא חושב כמותם ונכנס למיינסטרים אז מוציאים עליו את כל החימה והעצבים והתסכולים

יש מחלוקות? וודאי. האם אני מסכים עם כל הפסקים שלו? לא. האם זה אומר שאין להם שום מקור? גם לא. יש מחלוקת איך לפסוק.

גם על הילקוט יוסף אני יכול להוציא רשימה של דברים שהוא 'טעה והטעה בהם' כי לא מקובל לפסוק כמותו.

ווגם על האג''מ, והיבי''א ועל מנחת אברהם ועל באהלה של תורה. דיברתי על זה קצת עם הראש כולל שלי והוא התחרפן מזה. הוא התחיל לתת לי רשימה ענקית של דברים (קולות וחומרות) בכל השו''תים הנ''ל שלדעתו ולדעת המיינסטרים ההלכתי אינם נכונים. זו לא סיבה למחוק את הבנאדם

כל הגמ' והפוסקים מלאים מחלוקות ואע"פ כן לא נמנעו בית שמאי ובית הלל לישא נשים אלו מאלו

אז נכון הרב מלמד לא באותה 'שכבה' של רבנים שהזכרתי קודם אבל דבריו מעוגנים היטב בפוסקים וגם אם לא פוסקים כמותו אין סיבה להוציא אותו מקרב הרבנים להקטין אותו ולמחוק אותו.

הפכנו לחרדים - כדי לא להתמודד לגופו של ענייןם פוסלים את האדם

נאמר שהא היקל בדבר שאסור, במקרה פרטני יחיד. זה לא אומר שכל דבר שהוא מוציא מפיו הוא שקר

אם תרצה להסביר לי שלא בפורום מעורב למה על מקרה אחד שקרה לפני עשר שנים אתה לא מסוגל לקבל את זה שאנשים לא מרגישים צורך לחרף אותו, אתה מוזמן לפרטי

לא חלקתי על העובדה, אבל נטיתי לתת פרשנות מקילה,, וזאת בין השאר כי אין לי שום תועלת מלתת פרשנות מחמירה

אולי כדאי שתקרא לפצלשים שלך "נפש/רוח/נשמה/חיה/יחידה כללית"

אין לי עניין לפרשן בצורה מקילה. 

דיברתי באופן עקרוני. ובאופן פרטני על הרב מלמד

על ש.א. לא רוצה לבגיד את דעתי כי אני חושב שהיא חריפה יותר משל נשמה כללית

מבחינתי אין לי עניין לעסוק בנושא הזה בכלל.

מפריעה לי הגישה והרדיפה אחרי מחלוקות

יש לי עניין שיפסיקו להלחם מלחמות מטופשות נגד מי שחושב רק מעט אחרת מהם

אמרתי רק שכשרבנים רוצים להגיד נגד מישהו הם יודעים בדיוק כמו שהם הוציאו נגדו מכתב

מוזמן לדון איתי כאן או בפרטי. תבחר נושא אחד. יודע מה? שלושה נושאים שלדעתך אין להם שום ביסוס ואראה לך שיש להם ביסוס

נחמד להתלהם וצעוק ולזרוק ססמאות על נאמנות לתורה. בוא תעמוד מאחורי הדברים שלך

ובאופן עקרוני על האמירה שאם רב התיר משהו שברור לך שהוא אסור זה הופך אותו למתיר איסורים

הרב ליאור והרב מאזוז: חוזרים מהסכמה על ספרי הרב מלמד - בחדרי חרדים

ואוו היה מדהים ועוצמתי... ממליצה

ובבוקר פחות יש מה לעשות😒 אממ ללמוד קצת.. אולי ללכת שוב לכותל לסוף הצום 

לפעמים שיעורים על אגדות החורבן

לפעמים מגילת איכה וספר איוב עם פרשנים

לפעמים שנ"צ ארוך

לפעמים שיטוט בפורומים וברשתות

אשתדל לנסוע לכותל בל"נ.

בזמנו היו כמו מעגלי למידה מאולתרים באגדות החורבן וכו'. כך עד הבוקר. ותיקין

ואז חוזרים הביתה לשינה עד כמה שעות לפני הסוף הצום.

כיום יש ילדים קטנים על הראש. זה ממלא את היום

מגילת איכה, קינות.

קוראת ספרים על חורבן הבית

ספרים על השואה/ גירוש גם באים בטוב

לפני מספר שבועות ראיתי סרטון שבו פרופ' לגינקולוגיה מנסה לטעון שדיקור מי שפיר אינו מסוכן כלל.

הוא אמר:

לפי המחקרים, רק X אחוזים מהנשים שעוברות דיקור מי שפיר יעברו הפלה. וזה ממילא גם אחוז ההפלות הרגיל ללא דיקור, כך שאין בדיקור כל סכנה.

ובכן, אני לרגע לא מזלזל בידע הרפואי שלו וביכולת שלו לבצע את עבודתו על הצד הטוב ביותר, אבל מחקרים אפעס הוא לא יודע לקרוא.

המחקרים שדיברו על אחוז ההפלות שיש לאחר דיקור מי שפיר (ואני מדגיש שזה אחוז מאוד נמוך, בערך אחד לאלף), חישבו זאת לאחר שהם חישבו את אחוז ההפלות שיש ללא כל דיקור.

זה כמו שאני אגיד:

הסיכוי של אדם בן 80 למות אחרי תאונת דרכים במהירות 30 קמ"ש הוא 10%, אבל זה ממילא הסיכוי של אדם בן 80 למות השנה, כך שהתאונה לא מסוכנת כלל".

לא, כפרה עליך, התאונה מוסיפה 10% על הסיכוי הקיים ממילא למות בגיל 80, היא לא מחליפה את הסיכון הזה בסיכון אחר אלא מתווספת אליו.

ושוב אני מדגיש:

אני לא חולק עליו שדיקור מי שפיר זה הליך בטוח מאוד. אבל עדיין יש הבדל בין סיכון של אחד לאלף לבין 0 סיכון, ובעיקר הציקה לי הפרשנות השגויה למחקרים.

נכון שדיקור מי שפיר הוא בעל סיכון מסויים

אבל יכול להיות שלדעתו הסיכון מתגמד לעומת היתרונות של הבדיקה.

''הסיכון להפלה אחרי דיקור הוא רק אחד לאלף, וזה ממילא הסיכון להפלות בשלב הזה של ההריון גם בלי דיקור, כך שלדיקור אין סיכון כלל''. 
 

זה לא ניסוח לא מוצלח, זאת הבנה לא נכונה שהולידה משפט שגוי

ושכחתי כמובן להוסיף שביבי אשם...

ודבר נוסף- לא שמעתי את הפרק אבל הרבה פעמים בתקופה הזו טיעונים הולכים למקום רגשי ולא מבוסס מדעית.

אבל תיאורטית יכולה בפוסט אנונימי כי אני בקבוצה שלהם

במחשבה נוספת, נראה לי שיש כאן טעות טקטית ולוגית בלהעביר דברים שמישהו שאני לא מכירה כתב. הרי אם מישהו יענה הגיונית, זה לא יהיה אליי, אז לא אוכל להגיב לו ולהודות. ואם מישהו יתקוף, אני לא אוכל לענות להגנתך.

בקיצור, בקבוצה שם יש אפשרות לשלוח פוסט אנונימי, ואם אני אוכל אז גם אתה ❣️

נ.ב

איזה כיף שעוד מישהו מקשיב לחיות כיס. זה פודקאסט על נושאים מעניינים בדרך כלל והוסיף לי המון ידע

הכותב מפריך שתי טענות מרכזיות שהועלו בפודקאסט:

בנושא בטיחות מזון: הוא מתנגד לקביעה שניתן להסתמך על חוש הטעם והריח כדי לזהות מזון מקולקל, או להסיר עובש באופן בטוח. הוא מסביר שחיידקים ורעלנים מסוכנים (כמו בוטולינום או ליסטריה) הם חסרי טעם וריח, ושהעובש הנראה לעין הוא רק חלק קטן מזיהום עמוק ובלתי נראה בתוך המזון.

בנושא תזונה ועונות השנה: הוא דוחה את הרעיון שהגוף זקוק לויטמינים ספציפיים בהתאם לעונה של הפירות, ומציין שתהליך הכנת הריבה הורס את הרכיבים התזונתיים בפרי. בנוסף, הוא מבהיר כי הופעת פירות בעונות מסוימות היא תוצאה של תנאי אקלים וגנטיקה של הצמח, ולא כוונה מכוונת לספק צרכים תזונתיים אנושיים, ומדגיש שצריכת ויטמין C מוגברת בחורף אינה מונעת מחלות עבור אדם ממוצע.

במשפט אחד?

הכותב יוצא נגד הטענות המדעיות המוטעות והמסוכנות, לטענתו, שהושמעו בפודקאסט בנוגע לבטיחות אכילת מזון מקולקל ולתפיסות תזונתיות שגויות לגבי צריכת פירות עונתיים.

בשלוש מילים?

ביקורת על פסאודו-מדע.

במילה אחת?

הפרכה.

איך זה ממחיש?

האימוג'י מסמל שלילה ודחייה של הטענות שהועלו בפרק הפודקאסט, כפי שפורטו בפוסט. הוא משקף את העמדה הנחרצת של הכותב, השוללת את הטיעונים שהציג כאילו היו עובדות מדעיות.

בנורווגיה, ליד תאריך התפוגה של מוצרי מזון רבים, כתוב "עדיף לפני, אבל לא נורא אחרי ..."

או: "se lukt smak - לראות להריח לטעום" (יענו, לא לזרוק את הגבינה דקה אחרי תאריך התפוגה)

יעני זה מתחלק לשתי קטגוריות של מוצרים, חלק זה "לשימוש עד" וחלק זה "עדיף לפני"

יש מוצרים שעליהם כתוב ''לשימוש עד'', ויש כאלה עם הכיתוב ''עדיף להשתמש לפני''. זה לא מקרי. 
 

האם צריך להתייחס לתאריך תפוגה של מזון? | מגזין | מכון דוידסון

הויטמינים וערכים התזונתיים שבה מתגמדים לעומת כמויות הסוכר שהיא מכילה

כמו שלא שותים ויטמנציק כדי לספוג ויטמנים.

מסכים עם כל מה שאמרת

ורק מוסיף, שאכן לצערנו החברות הגדולות זוכות לפחות רגולציה והקפדה מאשר יצרנים קטנים.

ראה ערך פרשיית היונים בעלית.

א. לא בדקו את המקום בזמן אמת כמו שנדרש (גם לא כשרותית. אבל לא מדברים על זה)

ב. גם שגילו. משרד הבריאות לא דרש לפרסם את זה בריש גלי. אלא הסתפק בהתחלה בהתחיבות של עלית להזמין מדביר יונים בזמן שיש שוקולדים נגועים בסלמונלה בשוק.

ג. גם אחרי שזה התפוצץ. משרד הבריאות אפשר למפעל להמשיך לפעול. נטען שעשו שיפוצים ותיקונים.

ד. ההנהלה וכל העובדים ידעו בזמן אמת שיש יונים במפעל. מישהו ישב על זה בכלא?

וזאת לא הפעם הראשונה שזה קורה.

סיפור דומה קרה בעלית גם בעבר .

אתה יודע מה היו עושים ליצרן קטן?

במקרה הטוב היו סוגרים לו את המפעל לצמיתות

במקרה הפחות טוב. הוא היה יושב בכלא

במקרה בעלית הן פשוט עשו צרכים על הפס יצור של השוקולד 

ממשרד הבריאות.

לרוב לעסקים קטנים אין כשרות טובה, וממילא כנראה האוכל לא הכי נקי/ אף אחד לא שוטף את התותים לפני שהם הופכים לריבה ובטח שלא משגיח על הגידול שלהם..

מבחינתי חותמת כשרות מוכרת זה כמו מותג

כשיש על המוצר את הכשרות אז אני יאכל בבטחה בלי לפחד שמסתתר גוש עובש.

(מוסיפה שלא קראתי את הכל רק את השליש הראשון..(

לא איכות ולא בריאות

פרה שנשחטה כשר למהדרין.  אם הבשר לא נשמר כמו שצריך והתקלקל. זה עדין כשר.

טבח שחתך חסה גוש קטיף אחרי שהיה בשירותים ולא שטף ידיים. זה עדיין כשר.

עגבניה מלאה עובש. כל עוד אין בה תולעים. היא עדיין כשרה

זה לא קשור.

אוכל שלא מעלה עובש במשך זמן לרוב מעובד ומשומר מדי עד כדי כך שאפילו מיקרואורגניזמים נמנעים ממנו.

תשתדל לישון ולקום עם המחזורים של היום והלילה

תזכור שעמוק בתוכך אתה טוב גמור ❣️

וכמובן שילמו לו ביד רחבה עבור שירותיו אבל התלונה שלי היא על הבנק, לא עליו כאדם פרטי וכשחקן.
בפרסומת הוא על תקן הדמות, לא השחקן בחיים האמיתיים שמגלם אותה.

 

עקב התנהלותו במקום אחר.

לא תומך בהסתכלות הזו אבל מבין את דבריך

אין לי עניין אישי איתו. שיהיה בריא ויחזור בתשובה שלמה במהרה.
הוא מופיע בפרסומת בדמות אותה הוא מגלם בתכנית, לא בדמותו הפרטית בחיים "האמיתיים".
ושוב פעם, הבעיה שלי היא עם הבנק, לא איתו. בעיני לא פחות מחילול השם בפרהסיה, שממומן לפחות בחלקו על ידי לקוחות הבנק שאני ביניהם.

אני לא צופה בארץ נהדרת, כי מתארת לעצמי שיש שם

הצגות כמו אלו שהזכרת, אבל פעם אחת כן הסתכלתי

והם בדיוק הציגו את בכירי החמאס בקטר. זה מתחיל

בערביה המבקשת באנגלית תרומות עבור תושבי

עזה המסכנים, כשברגע החמסניקים מתהוללים

בבית מלון יוקרתי. זה היה משעשע. ממש.

@על סף ייאוש ישר כח.

אני מתלבט אם יש טעם להתלונן כאשר אני לא לקוח הבנק

לפעמים גם פרסום שלילי הוא פרסום

ולראות אדם עם כיפה בפרסומת זה יותר טוב מלראות אישה עם חולצה פתוחה, שיער גולש וחיוך מפתה.

וכן באופן כללי במדינה שלנו ובפרט בעולם הפרסום והמדיה היחס לתורה ולמצוות נע בין פרסום טוב וחיובי ואמיתי ועד לפרסום נלעג. אנשים שמניחים תפילין ואחר כך יוצאים למסיבה, אנשים שיוצאים לבר בשבת ומאחלים שבת שלום, משפיעניות רשת שמקבלות על עצמן ללבוש חצאית אבל על החלק העליון מי מדבר..

הדברים רחוקים מלהיות מושלמים. אבל יש כאן בסיס רחב של מסורת, בסיס רחב של יהדות ושל מודעות דתית ברמה כזו או אחרת. ומתקדמים לכיוון גאולה שלמה במהרה בקרוב.

כשיוצרים פרסומת,

אחת המטרות היא לייצר באז, לגרום לכולם לדבר עליה.

כשאתה כל כך מופעל מהפרסומת הזאת, ואתה כותב עליה בפורום וגורם לעוד אנשים להיחשף אליה ולבנק עצמו, אתה ממש משחק לידיים שלהם.

כבר כתבתי פעם, איך סיפר לי אדם שעבד במשרד הפרסום של AIG, על הישיבה שבה הוחלט לקחת את אסי עזר ובן זוגו כפרזנטורים - לראשונה בישראל (עד אז היו להט''בים פרזנטורים אבל רק כיחידים, בלי בני הזוג שלהם, כלומר לא הוצגה זוגיות להט''בית באף פרסומת).

הוא אמר לי שהמחאה של כמה קבוצות נגד הפרסומת לא רק שלא הפתיעה את החברה או גרמה לה לחזור בה, אלא הייתה ממש אחת הסיבות לבחירה הזאת. כי לקחת עוד זוג כמו שכולם לוקחים זה משעמם, מי ידבר על הפרסומת הזאת אם יקחו אליה עוד זוג של גבר ואשה?

אז אנשים כעסו, התלוננו, והזוג הזה ממשיך לפרסם את החברה כבר שנים רבות.

לא בשולי הדברים:

כשהייתי תלמיד הייתה לחברת yes פרסומת שעשתה צחוק מהחרדים, ראו שחקנים בלבוש חרדי רוקדים ושרים במחאה על כך שהאיכות של yes טובה מדי ולכן רואים את הנשים הלא צנועות בצורה איכותית מדי.

Now the shikses look well, you will go to the hell.

שלחתי תלונה לרשות השנייה, מתוך ידיעה שזה לא ישנה דבר אבל לא יכולתי לשתוק. אחרי מספר שבועות קיבלתי בדואר מכתב חתום על ידי נציב התלונות של הרשות, והוא כתב לי שבעקבות המכתב שלי ושל עוד אנשים שהתלוננו, הוא הורה להוריד את הפרסומת.

אבל ההבדל הוא שאני התלוננתי על פרסומת שהייתה פוגענית בפני עצמה, לא כי יש בה פרזנטור שמחוץ לפרסומת הוא פוגע.

איזה חגורה יש בקורקינטים?
 

ובאופן כללי כל הממונעים הקטנים האלה הם מסוכנים, ולכן מזל שלפחות יש עכשיו חובה חוקית לשים לוחית רישוי.

בעלות על אופנוע מעלה את מחירי הביטוח והחיים אבל אופניים חשמליים וקורקינטים לא.

זה די מוזר.

קורקינט זה נחמד לעירוני.

אופנוע בין עירוני

לדוגמה,:

יש לי חבר שגר במרחק של פי 2 כמעט זמן נסיעה ממני לעבודה

לי לוקח 40-50 דקות. תלוי בפקקים. לפעמים גם יותר.

אצלו זה קבוע. 25 דקות.

תמיד אני חצי צוחק עליו שלא שווה כלום אם מתים או חס וחלילה נכים.

הוא צוחק (בציניות מפחידה) שהוא נוסע מהר מאוד (לא שאלתי כמה. אבל מניח שזה סביב 140-150 ומעלה לפי מהירות ההגעה) כדי שאם תהיה לו תאונה זה יהיה בוודאות מוות (כך לדבריו)

שאלתי אותו ומה עם הילדים? הוא אמר שבשביל זה יש לו אופנוע כדי שהוא יוכל לבלות איתם יותר זמן שהוא בחיים והוא אמר שהוא עשה לעצמו ביטוח חיים גדול כך שאם הוא ימות, לפחות לא יהיה לילדים בעיה כלכלית.

כן. זה שחור לגמרי. אבל הפקקים יכולים לשבור כמעט כל אחד.

עולה על האוטובוס בתחנה האחרונה לפני הכביש מהיר, ויורד בתחנה הראשונה בצד שני. בדרך כלל זה מהיר כמעט כמו רכב. הקורקינט בתא המטען.

אם יש נתיבים צהובים (כלומר נת"צים) אז זה יותר מהיר מרכב.

אם זה רכבת קלה מתחת לאדמה זה בכלל חלום.

זה כי לפני כעשור, כמה נערים השתללו על הכביש לפני (לא זוכר אם אופניים או קורקינט)

למזלי תפסתי מהם הרבה מאוד מרחק מאחור

פתאום אחד נפל. והם התחילו לצעוק עליי כאילו יש לי קשר לכך. (הייתי כ50-100 מטר אחריהם עם האוטו)

למזלי כנראה חוץ מכמה צעקות, הם לא עשו כלום.

זה היה יכול בקלות להגמר בחקירה במשטרה (ולך תוכיח שהיית כל כך רחוק ואין לך קשר לנפילה ההיא)

מאז אני עם מצלמת דרך

שלפיו חרדי יחיד הוא יותר זהב טהור מ-דתי יחיד.

לסכן את חייך בשביל לשמור על עם ישראל?

להחזיק את הדלת פתוחה כשמישהו נכנס אחריך לבית מרקחת?

לחצות עם זקנה את הכביש?

אור מתוך החושך כזה.

שגם לחרדי יש לב.

אני הופתעתי מאוד לגלות את זה

כן, בהחלט לא. יש שם המוני אנשים טובים. לא יודע למה זה חידוש ולא יודע למה הפורום לאחרונה מוצף בשרשורי - מי יותר טוב.

למה אצל החרדים זה יותר בולט בעיניך?

כי אתה לא מצפה מהם מה שאתה מצפה מאוכלוסיות אחרות, כמו שכתבת בתגובה הבאה שלך ("אני הופתעתי מאוד לגלות את זה")

אם כן, יש לזה שם - soft bigotry of low expectations - Wiktionary, the free dictionary

או בעברית - גזענות של ציפיות נמוכות.

"גזענות של ציפיות נמוכות" (Soft Bigotry of Low Expectations) היא תופעה שבה הנמכת רף הדרישות מאוכלוסיות מוחלשות, מתוך רחמים או כוונה טובה לכאורה, מובילה בפועל להנצחת הפערים.

מדוע זו גזענות?
הגישה מונעת מתפיסה סמויה של עליונות – היא מניחה מראש שקבוצה מסוימת אינה מסוגלת לעמוד בסטנדרטים אנושיים אוניברסליים.

לפחות לאחדים מאיתנו?

כמה יפה ונאור רוחב הלב המתגלה כאן,הפרגון, היכולת לזרוק

פירורי מחמאה ל"ציבור החרדי".....

רבותי, הציבור החרדי הוא הציבור השומר על תורת ישראל, על עצמו,

על נקיות והשקפה נכונה....הוא לא חשוך, הוא מואר!

מעניין מדוע למקרא התגובות האלו, עולה בי אסוצאציה על ימי הביניים

והתפיסה הגויית על היהודים.....

הערות כגון אלה, גורמות  ל י  לשנות מבט על הציבור הדת"ל -

כזו שנאה. כזאת בורות. איך יבוא המשיח כך, איך?

מתארת לעצמי אילו תגובות אקבל עכשיו. 

נמאס לי כבר להגיב. אתם ממש ראש בקיר. ממש!

מתפלאת עליך במיוחד פשוט אני; אתה מדען, נכון?

חוקר, נכון? מתיימר להיות אובייקטיבי, נכון?

בבקשה. הדוגמא הכי טובה למי שמעמיד את המדע

בראש מעייניו.

קצת ענווה רבותי, קצת ענווה....

לא מתכוונת לענות כבר על שום תגובה

כזו. אתם לא מוכנים לרדת מעץ הדיעה

הקדומה, העמידה העקשנית על...

אני כבר לא יודעת מה לאמר.

איך כתב כאן מישהו? שכל אחד יתקן

את עצמו, בראש ובראשונה, ואת הפגמים

שהוא רואה בסביבתו....מבינה שהציבור

שלכם טהור לגמרי....

נו, אולי בזכותכם תבוא הגאולה סוף סוף....

לא כתבתי כאן שום דבר רע על החרדים,

רק שאלתי את הפותח למה הוא חושב שכפרטים הם "זהב טהור" שבולט יותר מהדתיים.

זה הכל.

רציתי לכתוב.

לא בא להמעיט חלילה בערך אף אדם ואף ציבור.

לאחרונה נתקלתי, לא מקרה אחד ולא שתים, באנשים המוגדרים כחרדים חזקים, כאלו שיש מצב שאם היינו נפגשים בהפגנה הם היו צועקים עליי [וצעקו חבל על הזמן, אשמתי, ניסיתי להתווכח] אבל פגשתי אותם בחיים האישיים שלהם, בכל מיני סיטואציות לא ציבוריות, ופשוט נדהמתי מההכלה שלהם, מהעדינות הטהורה, מהרצון הטהור לעשות הכל בשביל יהודי אחר.

מין התמסרות מטורפת שלא האמנתי שקיימת, לצאת מגדרך למען יהודי אחר.

הדדיות כזאת.

אני מנסה להסביר, יודע שכמה שלא אסביר מי שלא פגש לא יבין.

לרגעים חלפה בראשי מחשבה, הלוואי עלינו.

הלוואי עליי ביישוב שלי כאלו אנשים.

לא אומר שאין, כולם מיוחדים וטהורים, לא יודע, פגשתי שם משהו מיוחד.

זהב טהור. עדינים, טהורים, נקיים, לא יודעים לפגוע בזבוב.

[פגשתי גם הרבה לא כאלה, סבלתי מהם רבות במידה כזאת או אחרת. את זה אני מכיר מזמן...]

זה שינה לי את המבט. הרגשתי שהם חיים את הערבות עם כל יהודי עמוק בנשמה.

הם חרדים שנמצאים בחרדה, הם מפחדים על המקום שלהם, מפחדים להשתלב איתנו...

אבל אוהבים, מכל הלב.

הכי בעולם.

וערבים לנו.

[נ.ב. יש מגמה של זליגת אלימות לחרדים. בהפגנות אתה רואה אנשים מאוד עדינים הופכים לעבריינים. מישהו דואג לעשות את זה. לצערנו. מקווה שמשהו יקרה כאן במדינה הזאת מהר, שלא נפסיד את הזהב טהור הזה, שלא ייפגם].

אולי אדייק יותר

התמסרות ללא גבולות.

זה לא נעצר בשום מקום. הוא יעשה בשבילך הכל, יהפוך את העולם, יצטרך לצבוט את עצמו חזק להפסיק לעזור לך כי זה כבר יותר מידי..

לכתוב את זה.

בכל חברה יש אנשים ט ובים יותר וטובים פחות.  האדם הוא אדם, בכל חברה. יש גם יהודים

שאינם שומרי מצוות בעלי חסד גדולים ולב גדול מאוד.

ויש את המיינסטרים (שונאת את המילה הזאת); אלה שיזמינו אורחים שאחרים ימנעו מלפגוש

אותם אפילו...והם עושים זאת במאור פנים ועם כל הלב, והם יושבים יחד איתם ועשרת ילדיהם

בני ובנות זוגם וכל הילדים של כל זוג....אלה הם הטופ שבטופ.

אולי אם מדברים על 

 אומר מה השאיפות שלה. מה היא מעמידה בראש מטרותיה.

מה היא הכי מעריכה.

אולי, כמו שהחברה ש"השחירה" אמרה לי, בציבור הדת"ל יש יותר הקפדה על חוקי

המדינה, על חוקי התעבורה, למשל.

ייתכן.

אבל לא העילית שבעילית. הם מקפידים על הכל מכל כל, בזהירות המירבית.

אתם רואים את החרדים כשחורים, מסכנים, כלואים, סגורים...

ובא נניח שהלבוש החרדי צורם לכם. אבל האם זה אומר משהו על האדם

שלובש אותם?  אם הוא בעל חסד, או גס רוח, וכו'...לא.

זה כן אומר, אני חושבת, על החברה שהוא שייך (בדרך כלל ב ו ח ר)

להיות חלק ממנה כי הוא מאמין בהשקפה שלה ובדרך שלה לנסות

לממש אותה ולדבוק בה.

מפריע, אני יודעת, ההתבדלות הזאת. אבל היא תוצאה של המתירנות

החילוניות, ההדרדרות המוסרית שמסביב.

איך זה, שאנחנו גרים באותה מדינה, אפילו באותה עיר,

אפילו באותה שכונה או בשכונה סמוכה, ואתם לא מכירים

אותנו בכלל?

אין ספק שהמגזר הדתי (מתכוונת לחזק יותר לא ללייט)

מורכב מאנשים טובים מוסריים והגונים.

אלא, אני מרגישה שהציבור הזה מדי נוגע

בעולם החילוני. גם בלבוש. כן. לבוש אמנם

זה לא הכל אבל זה משהו. זה מחבר או

מבדיל.

ואולי אני טועה. רואים, אנו גרים לפעמים

באותה עיר, באותה שכונה, או בשכונה סמוכה

אבל אולי אנחנו לא מכירים אתכם בכלל...

אבל שאין לנו לב...למה, ריבונו של עולם?

מי הקים את יד שרה, את עזר מציון, את דרכי מרים

את כל הגמח"ים ומה לא....מי?

אז בחברה או במילים אחרות, במגזר, שמקדיש

כל כך הרבה כוח וזמן לעזור לזולת (ויש גמחים

שאפשר להתקשר אליהם באמצע הלילה

וזה בסדר), יש כל מיני אנשים.

שמשתדלים יותר ולפעמים פחות, שמתחשבים

יותר ולפעמים פחות...

ויש את העילית שבעילית. כמו השכנים שלי.

חייבת לספר לכם ש"הכל טוב" שלי  זה משני בחורי חמד סרוגים

שעמדו בתחנה וניסו לתפוש טרמפ כי כבר לא היה להם אוטובוס.

ניסיתי להציע כסף למונית, אבל הם סירבו, ומלבד זאת, לאן

שהם היו צריכים להגיע, זה כבר היה יותר מדי יקר.

(לו היה בבית בעל, היינו מזמינים אותם ללון אצלנו

ולצאת לדרכם למחרת, אבל לא יכולתי כמובן).

והם כל הזמן ענו (לתהייתי, איך יגיעו בשעה כזו כשאף

אחד לא עוצר)  - הכל טוב, הכל טוב.

מאוד מצא חן בעיני הביטוי האופטימי והחיובי

הזה , אז אימצתי אותו קצת.

(נזכרתי בו רק עכשיו, כי באופי שלי, הביטוי

הזה ממש לא מתאים לי.....)

הם היו כל כך חמודים. למרות (!) שלא

היו חרדים, למרות (!) שהיו לבושים

אחרת, הם היו כאלה חמודים וטהורים.

היה מאלף לפגוש אותם.

אז יש רבים כאלו, בציבור החרדי, גם אם רובם פחות מפורסמים מאלו שהזכרתי, יש רבים מאוד כאלו בציבור החרדי, יש רבים כאלו בציבור הדתי לאומי וכן, תופתע - יש רבים כאלו גם בציבור החילוני.

מה שעצוב, שנהיינו כל כך סקטוריאליים, שזה בכלל חידוש.

וכולם נפעמים לגלות שגם במגזרים וציבורים אחרים יש אנשים טובים.

חן המקום על יושביו

חן המגזר על אנשיו