תגידו על פי מה הכרעתם בכל אחד מהשאלות הללודג כחול
תכלת.
עלייה להר הבית.
יציאה מהארץ.
הורדת שירים מיוטיוב.
השתתפות בתפילה עם כלי נגינה.
הלל בברכה ביום העצמאות.
כשרות של צוהר.
מעשר כספים.


האם יש לכם רב אחד שעל פיו אתם הולכים בכל העניינים הללו?
פסקתם על פי עמדת הרוב?
בכל נושא פוסקים על פי הדעה המקלה? (מניח שלא..)
כפי שנראה לכם בחרתם פוסק וסמכתם עליו?)(ביו להחמיר ובין להקל)
יש נושא שהוא יוצא דופן באיך שפסקתם על פיו? למה? מה גרם לכך?
אני שואל כי בחלק מהסוגיות הללו. עמדתי לא מספיק ברורה לי.
או אם לדייק אני תוהה לעצמי אם אני מחמיר לחינם איפה שאני מחמיר.
..סוזנה ושות'

תכלת- לא שם (חושש לדעת האומרים שאין זה התכלת)

עלייה להר הבית- דעת הרבנות הראשית (שהיא מרא דאתרא) לאסור, וכן הורו רבותיי.

הורדת שירים מיוטיוב- "זוטו של ים" ולכן מותר

תפילה עם כלי נגינה- כן.

כשרות צוהר- לא, פגיעה במעמד הרבנות הראשית..

מעשר כספים- אשמח שיהיה לי ממה לעשר.. עוד לא שאלתי את השאלה כמו שצריך.

 

בגדול- הפסיקה לפי הרב אליהו שליט"א

אבל הרב אליהו אוסר הורדת שירים מיוטיובאריאל יוסף

כל עוד הזמר עצמו לא העלה אותם לשם.

לא ידעתי.. לא יודע איך זה קרה לי..סוזנה ושות'

אולי התבלבלתי עם מה שכתב הרב ליאור..

בעצם, כל דבר שדורש פחות טרחהארץ השוקולד
סליחה על התקיפות, אבל זה החוט שנשזר פשוט
*ח"ו.סוזנה ושות'

כל אלו [חוץ מהשירים, שאריאל תיקן אותי] הם מה שפסק הרב שמואל אליהו, לא "הרב נוח".

ולגבי יציאה מהארץ-סוזנה ושות'

שאלתי את הרב שמואל ואמר שרק בשביל ללמוד תורה ולישא אישה, אבל היום יש את שניהם בארץ (לא ידוע לי אם זה אסור גורף או שזה תיאור המציאות)

והלל ביום העצמאות-סוזנה ושות'

לא בברכה, כדעת הרב עובדיה

יתכן, אבל הם במקרה מסתדרים עם הנוחותארץ השוקולד
(אנחה)סוזנה ושות'

זה מה שפסק הרב אליהו, מוזמן לבדוק בעצמך..

בחלק מהדוגמאות לא הלכת עם הרב אליהוארץ השוקולד
אבל הרב אליהו אוסר הורדת שירים מיוטיוב - בית המדרש

וסליחה על ההתעלקות, זה פשוט כואב לי ששומרי תורה ומצוות מחמירים יותר בכשרות מדיני ממונות. (כשהלכתית לעתים קרובות סדר העדיפויות הוא הפוך.
לרוב כשרות זה ענייני דרבנן.
בדיני ממונות לעתים קרובות זה דאורייתא.)
דרבנן ודאורייתא זה כלי מאוד מסויים ומקומיהָיוֹ הָיָה
המחשבה (מבית מדרשו של....) של הליכה סיטונאית לחומרא בדאו' ולקולא בדרבנן, היא שטחית ולא מעוגנת.

למעשה, כל מי שמחובר למציאות יודע כמה פעמים הכשרים מתבררים כבלוף, ולכן מאוד מאוד בסיסי להחמיר בזה (אא''כ הולכים בגישת "העבירה עליו" הילדותית...) ולעומת זאת בדיני ממונות יש הרבה יותר מנעד, הן מצד קים לי, הן מדיני ייאוש והסתעפויותיהן, והן מצד התירוץ על קושיית מהר"י באסן בש"ש, ועוד.

(על דרך דברי היערות דבש, אפשר להבטיח שמי שאוכל כל הכשר - בוודאות מוחלטת אכל טריפות לא מעטות בחייו.
אגב, בדידי הוה עובדה. שנמנעתי לאכול במקום מסויים מהכשר מסויים, כי ידעתי שאינו נאמן דיו. ולא עבר שבוע עד שהוברר בוודאות שהבשרים היו נבילות גמורות, דאורייתא. ברוך פודה ומציל)
האמת שנראה לי שהדברים שלך כאן נבעו מחוסר הבנה של דברייארץ השוקולד
בסך הכל ניסיתי לומר שיש עניין רב יותר להחמיר בדברים שהם חמורים עד כדי שהקב"ה ציווה עליהם ולא הסתפק בכך שחז"ל יורו לנו להקפיד עליהם.

והעניין הוא בהורדת שירים שזה גזל, הרי בעלי זכויות היוצרים מנסים לתפוס כאלה ולתבוע אותם. אמנם, הם נלחמים בעיקר מול הגנבים הגדולים כי שם הפגיעה יותר גדולה אבל מי שמורעד שיר הוא רק גוזל בקטן.

בכל מקרה, לדבריך אסתפק בהפניה לתגובה הבאה:
הדברים שהבאת נתונים במחלוקת - בית המדרש

ולצערי מכיוון שכל דבר צריך להתקשר אצלך לבית מדרשו של, אסתפק בהפניה הזו לתגובה ולא ארחיב כי לא נעים לדון ככה ברמה האנושית.
ממש לא, הם רלוונטיים לחלוטין גם אחרי מה שכתבתהָיוֹ הָיָה
ברור שיש יותר עניין להחמיר בדאו', אבל זה רק כשמשווים שני ספיקות בעלי אותם שיקולים, מה שלא קיים כמעט. כולל לא בנידון דידן.
הלכך, גם התגובה שאליה קישרת לא רלונטית, איני טוען שספד''ר לקולא הוא דיעבד, אלא שהוא ורעו - ספד''א לחומרא - הינם כללי מוצא אחרון, כשאין מערכת שיקולים אחרת שתכריע.
וזה בדיוק הבעיה, שאתה מתעלם ממערכת השיקולים ומשתמש רק בשאלה של ספד''ר וספד''א. ומה לעשות שזה אכן נובע מבית מדרשו השטחי של..., הוא זה שייסד דרך בה אם יש מחלוקת בין כל הראשונים והאחרונים לבין שו''ת עגילים לאיילה - יילכו כמו השני לקולא אם זה דרבנן. כי לא מתעסקים בשום כללי הוראה ודרכי הכרעה ומסורת ומשקל של תורה. אלא רק ''ספד''ר לקולא'' כאילו זה סיסמא, ג'וקר.


לגבי הורדת שירים - ישנה סוללה חשובה של פוסקים דס''ל שזה זוטו של ים. ישנם עוד שטוענים - שגם אם אי''ז זוטו של ים - מ''מ אכן בעצם המלחמה בגדולים והנחת הקטנים לנפשם יש ייאוש אקטיבי ממעשי הקטנים, אחרים יאמרו שגם בלי זה ובלי זה, לאחר שרבים כבר הורידו - אז כבר גמר בנפשו ומתייאש. וכל זה בלי שניכנס לשיטות שאין גזל בקניין רוחני, או לכה''פ שיש רק בתנאים מאוד מסויימים, ועוד נותר לנו לחשב את העובדה שיש זמרים וכדו' שאכן הצהירו על ייאוש, ואז גם מצטרף ספק מה באמת דעתו של היוצר הנוכחי.
וזה רק מקופיא, לא ביררתי את הסוגיה הזו בסדר בוקר האחרון. זה רק מה שאני זוכר מלמעלה.
עולה מכך שיש כאן ספק-ספק-ספק-ספק ספיקא, על גבי ספק אם בכלל יש כאן איסור דאוו', ע''ג ספק אם יש איסור בכלל, אפילו דרבנן.

אבל כמה קל, לבית מדרשו של..., להתעלם מכל הכאב ראש הזה, ולהגיד בילדותיות: גזל זה דאורייתא, ספד''א לחומרא, ביי.
מוזר שעם ישראל צריך בכלל שו''ע ופוסקים. בזבוז משווע... שכל יהודי יחמיר בדאו' ויקל בדרבנן ובא לציון גואל...
לגבי קים לי - ככל הידוע לי, זה לגבי מי שמוחזק בממוןאדם כל שהוא

כך שלהרבה שאלות בדיני ממונות זה לא נוגע.

לגבי דאורייתא ודרבנן, אתה צודק שמגזימים בשימוש עם הכלל הזה, ושהוא רק כשאין הכרעה אחרת, אבל נראה שאתה מגזים לכיוון השני. גם אחרי כללי הפסיקה האחרים, עדיין בהרבה מאוד מקרים מגיעים לכלל הזה, והוא משפיע גם על שיקול הדעת ההלכתי. (גם אצל גדולי הפוסקים).

לא מדוייקהָיוֹ הָיָה
זה לא רק למוחזק, אלא שלא מועיל בבי''ד נגד מוחזק. ודו''ק. (מצד איסור גזל לא אמור להיות נפק''מ, אלא שנכנסים לקושיית מהר'י באסן, ואדרבה - היא מכריחה שאני צודק, כי היא קשה לכל הממע''ה. ודו''ק)

אני מסכים שמגיעים בהרבה מקרים, אבל הוכחתי למה הנידון דנן הוא לא אחד המקרים. עצם הגישה ההפוכה היא שטחית, ועל זה אני זועק חמס.
לא כ"כ ברור לי מה אתה טוען..אדם כל שהוא

אם היינו הולכים באיסור גזל ע"פ כללי ההוראה הרגילים, אז היה צריך להיות איסור גזל גם באופן הזה.

אבל באיסור גזל לא הולכים לפי הכללים הרגילים, אלא מתחשבים קודם כל בכללי ההכרעה בין בעלי הדין, ולפיהם נקבע איסור גזל, אז למה דווקא במוחזקות לא נתחשב לעניין איסור גזל?

 

ואיזו מקור/סברא יש לטענת קים לי, כשהיא לא באה להשאיר ממון ביד המוחזק?

פשוט מאודהָיוֹ הָיָה
עצם השאלה שלךהיא חלק מהטיעון שטענתי של קיומם של כללים ושיקולים, כשאכן, לכל ספק - ובכלל זאת ספקות ממוניות - יש מערכת שיקולים בפני עצמה.

הכרעה בין בעלי דין היא רק כשהם בגדרי בעלי דין, בבית הדין. בתביעות, וכו'.
זה שבמוחזקות אין גזל זה בדיוק קושיית מהר''י באסן שהזכרתי, שממנה יתד ופינה למה שאני טוען. זה א' ב' בדיני ממונות.
אני אומר כזה דבר...אדם כל שהוא

להבנתי, כל המושג קים לי, [לפחות אם נפרש אותו במשמעות המקובלת היום, ולא במשמעות מאוד מאוד מצומצמת], יסודו בהרחבה של העיקרון שהמוציא מחבירו על הראיה.

כדי להוציא ממון ממוחזק, צריך ביסוס מאוד חזק, ולכן אפשר להגיד "קים לי" כדיעה חולקת.

כך היה זכור לי כדבר פשוט, ומהסתכלות מהירה בכמה מקורות [לא עיינתי לעומק], נראה שזה אכן דבר פשוט.

 

כלומר, קים לי לא יוכל לעזור נגד מוחזקות, לא בגלל שמוחזקות חזקה יותר מקים לי, שאז היה צריך לדון האם זה רק בבי"ד או לא. הוא לא יוכל לעזור כי בלי מוחזקות הוא לא מתחיל בכלל.

כבר ראית איך הגבתי שאריאל האיר את עיניי בכך..סוזנה ושות'

גם אני בן אדם [אני מקווה].. טעיתי, אני מודה בזה, נגמר- לא?

אכן, מחילהארץ השוקולד
עבר עריכה על ידי ארץ השוקולד בתאריך י"ג בכסלו תשפ"ב 11:24

זה פשוט דבר שמאוד כואב לי בציבור הדתי שמקלים בדבר שברור שהוא גזל מבחינה חוקית (וממילא נראים דברי המחמירים בנושא) ומנסים לתפוס את הגנבים, אך מכיוון שיש הרבה גנבים אז לא מצליחים לתפוס את כולם.
מחול. תודה לך..סוזנה ושות'

ובאמת מסכים עם האמירה שיש לנו נטייה לפעמים להקפיד על בין אדם למקום ולזלזל בבין אדם לחברו.. 

מתי מקיליםshay0129

בדיוק אחזתי בסוגייה אהע"ז סי' מ"ב סעיף ג': שם יש ספק ספק ספיקא, בדין קידושין בפני עד אחד. ורוב ככול הפסוקים, ראשונים גם אחרונים, פסקו להחמיר ולחשוש לקידושין אלו.
אלא אם כן יש צורך, כגון חשש ממזרות ועגינות, שאז אין חוששין לקידושין.

מכאן נמצאת למד, שאפילו במקום ספק של ספק,  אין מקילים ראש בדינים שמקורם בתורה. וכן לעניין כשרות.
אם מגיעים למקום הנצרך הנהגה או קולא מיוחדת, מקילים.
אך לעולם לא מקילים רק משום 'נוחות'. זו המצאה של היהדות הפוסט מודרניסטית.

הדברים שהבאת נתונים במחלוקתארץ השוקולד
מעט מקורות:
פה סוקר את השאלה אם ספיקא דרבנן לקולא זה לכתחילה או דיעבד ומביא מדברי הפוסקים לכאן ולשם:
ספק דרבנן לקולא – לכתחילה או בדיעבד – ספריית אסיף
למה אתה מגיב ככה כלפיו?ultracrepidam

הוא עושה את מה שרוב ישראל עושים.

מותר להיות חריג כאשר אתה יודע אחרת - לחומרא או לקולא, אבל אין חובה לחפש ולהגיע דווקא למסקנות שונות מהמקובל

כי כואב לי שמחמירים בכל מיני דברים שלא ברור מה המקור ההלכתיארץ השוקולד
או בדברים שהם דרבנן.
אבל בדברים שהם דאורייתא כמו גזל אז אנשים מקלים.

(יתכן שהייתי אמור להיות עדין יותר, וסליחה אם פגעתי.
אבל לפי העקביות שהוא טען אז הוא היה אמור להחמיר בחשש גזל ולכן הגבתי כך.)
אתגר מענייןultracrepidam

תכלת. - ידע אישי, הסתמכות על פסיקה של רב מפורסם ומוכר. אני עדיין בספק
עלייה להר הבית. - עמדה נחרצת של רוב רבותי אם לא כולם. אני לא משוכנע שזאת האמת, אבל כדי לא לעלות מספיק ספק.
יציאה מהארץ. - התייעצות עם רב אחד מרבותיי, ידע אישי
הורדת שירים מיוטיוב. - דעה של אחד מרבותי ובחירה שלי להכריע
השתתפות בתפילה עם כלי נגינה. - לא קרה לי, אני מניח שפשוט אמשיך את התפילה, או שאחפש מניין מהיר יותר
הלל בברכה ביום העצמאות. - ידע אישי והפסיקות של רבנים שמוכרים לי
כשרות של צוהר. - התייעצתי עם אדם בעל הסמכה לרבנות שאני מעריך את הידע ההלכתי שלו, והיה זמין כשהייתי צריך להכריע
מעשר כספים. - התייעצות עם שניים מרבותי, הסתמכות על ידע אישי

 

אני שם לב שכמעט בכל אחד מהנושאים הסתמכתי על רב אחר

באמת מענייןמישהו כל שהוא
תכלת, הר הבית , הלל- לפי רה"י שלי
הורדת שירים מיוטיוב - לפי מה שהיה נראה לי הגיוני בלימוד הסוגיה .
יציאה מהארץ- פעם לפי רה"י כיום מתחיל לנטות לקוחה עוד לא יצאתי אבל ...
מעשר כספים- למי שמתחשק.
צוהר- לא שאלתי את רה"י , אני סומך עליהם במקום ספציפי שמוכר לי הייטב.
כלי נגינה בתפילה - לא כל כך נדרשתי לסוגיה . מקובל בזמנים מיוחדים דוגמת פורים ר"ח וכדו'

בכללי בהלכות ציבור משתדל לפסוק לפי רה"י שלי. בהלכות פרטיות לפעמים אחרי בירור הלכתי מקיף אבחר פסיקה אחרת (שעה מקובלת הלכתית לא ח"ו איזו סברה) שנראית לי יותר בסוגיה .




באופן כללי לפי מה שנהגו בביתארץ השוקולד
1. תכלת - מחמיר ומקפיד על תכלת כפי שאבא שלי נוהג.
2. הר הבית - עולה, גם ככה נוהג אבא שלי וכך נראה לי נכון בעיון בדברי האוסרים והעולים.
3. הורדת שירים וסרטים - במשפחה מקפידים מחשש לגזל וממילא מקפיד על כך.
אמרו חז"ל שהרוצה להיות חסיד יעסוק בנזיקין, וממילא ברור שראוי להקפיד להחמיר לא לקחת ממון שאינו שלי.
אפשר להוסיף שזה בניגוד לחוק וזה עוד סיבה להקפיד על כך.
4. השתתפות בתפילה עם כלי נגינה - אין דעה נחרצת לכאן ולשם
5. הלל בברכה ביום העצמאות - נהגו בבית שכן, וגם פשוט שזה קל וחומר מחנוכה על חזרת מלכות ישראל שהיו בחלקם רשעים יותר וזה כבר לא קיים.
(בעצם, נראים דברי המקפידים להלל ולהודות בברכה)
6. כשרות של צוהר - סומכים, כי עד אחד נאמן באיסורין.
7. מעשר כספים - נוהג להפריש מדי תקופה, למרות שניתן להקל ולהחשיב את ביטוח לאומי כי ברוך ה' אני מסוגל לכך
אתה אוכל בעצם כל מאכל שיש עליו חותמת כשרות כלשהיא?הָיוֹ הָיָה
של רבנים שומרי תורה ומצוות, כןארץ השוקולד
עד אחד נאמן באיסורין, אבל אם הוא לא נאמן הוא לא נאמן...Jewice
נכון,ארץ השוקולד
אבל רמת הנאמנות שיש לי לרב של צוהר שקולה לרמת הנאמנות של כל רב אחר.

אילו היה לי סיבה לחשוש על אדם מסוים אז הייתי חושש, אבל באופן כללי אדם שומר תורה ומצוות שאין לו אינטרס רק לרמות הוא נאמן.
השאלה היא מה הוא מעידultracrepidam

אם רב של צוהר יגיד לי "אני שוחט ובודק מומחה, שחטתי עכשיו עוף והכשרתי ובישלתי, בוא תאכל" בוודאי שאוכל בשמחה.

 

אבל אם הוא יגיד לי "בעל העסק הזה נראה לי אמין ולכן אני לא חושד שהוא מרמה אותך בכשרות" אהסס לסמוך עליו

הבעת את זה קולעהָיוֹ הָיָה
אגלה לך סודארץ השוקולד
אני מכיר סיפורים על כמעט כל כשרות על דברים הזויים.
למשל השגחה מאוד מקובלת שלא מוכנה לבקר מקום מסוים לתת כשרות, אבל נותנת כשרות בכך שפוגשים את בעל המקום בנקודת אמצע ושם בעל המקום מעביר את התשלום ומקבל את התעודה.

אז באותו מקום אני לא אוכל אבל אני לא פוסל את הכשרות הזו באופן מוחלט בגלל הסיפור.

אגב, השגחה של צוהר לא רק סומכת על האדם שזה אמין אלא בודקת את המקום.
אשלח לך קישור לראיון של מישהו שהושגח על ידי צוהר שאולי יבהיר את הנקודה.
לא התייחסתי ספציפיתultracrepidamאחרונה

אין לי דבר וחצי דבר נגד אף ארגון כשרות, מעולם לא פסלתי ארגון כשרות זה או אחר, בטח לא לפי סיפורים.

 

השיקולים שלי בכשרות הם עד כמה גוף הכשרות ידוע בהשגחה איכותית ועד כמה הקריטריונים שלו לכשרות מקובלים בעיני, כמובן יש דירוג ואני משתדל לצרוך את אלה שנמצאים בדירוג גבוה יותר.

 

רבותי הורו לי - כשהתייעצתי - לא לסמוך על כשרות צהר, אני מניח משילוב של שיקולים ציבוריים וכשרותיים.

אני מניח שצהר לא באים לרמות אף אחד.

 

מה שכתבתי היה לגבי טענת "עד אחד נאמן", הגבתי שעד אחד נאמן על מה שהוא מעיד שראה, אבל השגחה על הכשרות היא דבר גמיש ואם אין משגיח שנמצא שם 24/7 ועם שליטה מושלמת במטבח, ממילא זה כבר לא גדר של "עד אחד נאמן" אלא "עד אחד מעיד שכנראה זה כשר" (נכון אגב לכל ההכשרים), ולכן זה תלוי ברמת האמון שלי באותה מערכת כשרות

 

על פי מה שבא או מה שנוחvlad

אבל כל אלו דברים כל כך לא חשובים , שהמילה "להכריע" מגזמת להפליא.

שאלה חשובהדעתן מתחיל
עבר עריכה על ידי דעתן מתחיל בתאריך י' בכסלו תשפ"ב 22:19

בקצרה :

 

א. חיפשתי את כיוון רצון ה' בסוגיה עפ"י לימוד התורה וחכמיה. 

ב. פתחתי את המקורות מתחילה לסוף בלימוד כאשר סעיף א הינו המלצה וכיוון בלבד.

ג. בררתי ע"פ המקורות, הכלים ההלכתיים, ההשקפתיים, ספרים ועוד ועוד שבידי ובנמצא את ההלכה בסוגיה.

ד. פתחתי את הסוגיה ולבסוף את המסקנה עם חברים, רבנים ודעות שונות בכל מקום שמצאתי. אם הסוגיה כמחלוקת ממשית הלכתי גם לחוות ולהכיר את ההולכים בכל צד, בכלל ובפרט בסוגיה.

ה. דייקתי את המסקנה לרצון ה' ולהלכה או חזרתי לסעיף א.

 

יש לי רב.

איכשהו יוצא נכון להיום שאני מגיע למסקנות שלו אם נתעלם מדיוק בפרטים ללא ידיעה מוקדמת מהם מסקנותיו.

בסוגיות שעוד לא הספקתי לברר בינתיים נוהג עפ"י אבי מורי או אחד מרבותי.

זו דרכי הקטנה בלבד.

הולך על פי הרוב,יו0י

חוץ מסוגיות שאני לומד, ורואה לנכון ללכת לפי רב מסוים.

מה המחלוקת לגבי מעשר כספים?ברגוע
אופס, חשבתי שיש מי שמקל בזה, מחילה.דג כחול
יש מחלוקת אם זה חיוב או הנהגה טובה.יו0י

כמדומני שכיום הרוב מסכימים שזו הנהגה טובה ולא חיוב ממש.

ואפשר להוסיף שיש הרבה דעות שאומרות שביטוח לאומי תופסארץ השוקולד
בשביל מעשר כספים (לפחות באחוז ההפרשה).
עם זאת, הנהגה טובה היא לתת צדקה
יש חיוב לתת צדקהברגוע

זה לא רק הנהגה טובה, 

השאלה היא אם יש חובה לתת כמות של מעשר.

נכוןארץ השוקולד
אבל יש הסוברים שניתן לקזז חלק מהמעשר בביטוח לאומי גם אם מעשר כספים זה חובה מכיוון שביטוח לאומי בחלקו הגדול הוא צדקה
עונהJewice
עבר עריכה על ידי Jewice בתאריך י"ג בכסלו תשפ"ב 22:45
עבר עריכה על ידי Jewice בתאריך י"ג בכסלו תשפ"ב 22:37
עבר עריכה על ידי Jewice בתאריך י"ג בכסלו תשפ"ב 22:34
תכלת: לא שם. והרב עובדיה אמר שהחילזון נגנז והיום אין תכלת, ואלה שמוכרים את זה הם זייפנים גנבים ורשעים וה' ישלם להם כשיגיע זמנם

עלייה להר הבית: רוב הרבנים אסרו אז אני לא עולה

יציאה מהארץ: אין לי בעיה, אבל עדיין לא יצא לי לנסוע לחו"ל וגם אין לי מה לעשות שם

הורדת שירים מיוטיוב: זה גזל לכל דבר

תפילה עם כלי נגינה: זו פעם ראשונה שאני שומע על זה. אבל אני יודע שהרפורמים עושים כך...

הלל בברכה: בציבור - תמיד. ואם זה לא הלל שלם, אני מברך לקרוא את ההלל. ביחיד - לא מברך

כשרות של צוהר: נבל!ת וטריפ!ת

מעשר כספים: חובה לכל הדעות



האם יש לכם רב אחד שעל פיו אתם הולכים בכל העניינים הללו?
כן. אבל לפעמים אני מחמיר לפי דעות אחרות אם הפסיקה שלו מקלה מדי לדעתי
וגם, אני הולך קודם כל לפי מנהגי העדה שלי. ורק איפה שאין מנהגים אני הולך לפי הרב שלי.

פסקתם על פי עמדת הרוב?
כנ"ל. לרוב אני הולך לפי מנהגי העדה שלי או לפי הרב שלי; אבל אם זה נראה לי מקל מדי, אני הולך ע"פ דעת הרוב, או לפי דעה מסויימת אחרת.

בכל נושא פוסקים על פי הדעה המקלה? (מניח שלא..)
לא

כפי שנראה לכם בחרתם פוסק וסמכתם עליו?)(ביו להחמיר ובין להקל)
כנכתב למעלה

יש נושא שהוא יוצא דופן באיך שפסקתם על פיו? למה? מה גרם לכך?
טלית שכולה צמר ב-100%. זאת חומרא טובה. ופתילות 'ניפוץ לשמה' שזו גם חומרא טובה.

אני לא אוכל חלב נכרי ואבקת חלב נכרי, שמביא לספיקות באמונה ומטמטם את הנפש
אני כן יאכל חמאת נכרי אבל לא לכתחילה (שאפשר לראות אם יש צחצוחי חלב שזה חלב של חיה טמאה כי חלב כזה לא מתייצב)

פעם בא לאדמוה''ז יהודי שחתנו, שהיה למדן גדול, החלו להופיע לו פתאום ספקות באמונה.
ואמר לו האדמוה''ז שמבלי משים יצא לו לשתות מעט חלב עכו''ם וזה גרם שיכנסו אליו הספקות הללו.
נתן לו האדמוה''ז תיקון וחזר להנהגתו הראשונה.

ועל זה הוסיף הרבי הריי"צ : "חלב עכו"ם והדומה, הוא הכלי ז**ן של היצר הרע, אשר יורים את חיציהם מרחוק, וממיתים רחמנא ליצלן, או שעושים את האדם לבעל מום ברוחניות".


בעיקרון אני הולך לפי מנהגי מרוקו. ואיפה שאין מנהג, לפי הרב אליעזר מלמד (פניני הלכה)
כל מוכרי התכלת הם זייפנים רמאים ורשעים שה' ינקום בהם? אהמהָיוֹ הָיָה
אגב, לא צריך לכתוב כלי ז**ן, כותבים פשוט כלי זין...
כן.Jewice





וכתבתי כך כי הסינון לא איפשר לי לשלוח



אוי ואבוי 🤦‍♂️הָיוֹ הָיָה
הוא לא מדבר חס ושלום על מי שסובר שהתכלת של היום היא התכלת. הוא מדבר על אותם אלו שהגמרא מספרת שהיו לוקחים קלא אילן ומרמים אנשים.
ה' ירחם וישמור מלומר על גדודי תלמידי חכמים שמחזיקים מהפורפורא שהם רשעים וזייפנים.
הוא אומר שגם היום יש זייפנים ואתה לא יכול לדעתJewice
אם מה שקנית אמיתי או לא...

גם ראיתי באיזה מקום שהרב אליהו אסר בתכלית האיסור (אבל לא נתן סיבה למה אסור)
יכול להיות שיש היום זייפנים. ולכן צריך לקנות רק עם הכשרהָיוֹ הָיָה
אדרבה - מהאמירה של ''אתה לא יכול לדעת אם זה אמיתי או לא'' ברור שיש מה שלא מזוייף
רוב הרבנים לא הולכים עם תכלתJewice
למה זה?
ככה ההיסק שלך?הָיוֹ הָיָה
אם רוב הרבנים לא סוברים כך, אז אלו שכן הם רשעים רמאים?
אתה אמיתי או שזו מתיחה?
לא אמרתי שהרבנים רשעים רמאיםJewice
אמרתי שאלה שמוכרים את זה רשעים רמאים
כאילו אם תמצא פתיל תכלת של בד"צ ירושלים אז תפאדל...Jewice
אם מותר לפי הרב שלך
אבל על אף כשרות אחרת לא הייתי סומך במקרה הזה
זה היינו הך.הָיוֹ הָיָה
המוכרים מוכרים כי הם סוברים כמו הרבנים
אולי הייתי קונה אבל אין ניפוץ לשמה עם תכלת של העדה"חJewice
אתה רוצה לחשוש לדעות שכן מחזיקות מזה?הָיוֹ הָיָה
פנה אלי באישי אני אסדר לך.
יש דבר כזה ניפוץ לשמה + תכלת של בד"ץ ירושלים?Jewice
ואני לא יודע, אני צריך ללמוד את הסוגיא הזאת שוב כי פעם קודמת הייתה די מזמן וראיתי ככ הרבה טענות נגד
..הָיוֹ הָיָה
א' זה לא נקרא בדץ ירושלים אלא בדץ העדה החרדית. ב' יש של רובין, אמנם כתוב שזה רק על הלבן, אבל זה רק כי עקרונית הם לא מאשרים תכלת. אפשר לברר אצלם שהתכלת הוא באמת מהפורפורא.

מלבד זאת, אני מכיר אישית אברכים שעוסקים בזה.
...Jewice
א'. זה נקרא בד"ץ ירושלים של העדה החרדית אז בקיצור זה בד"ץ ירושלים או בד"ץ עדה"ח

ב'. בפתיל תכלת אני מוכן לסמוך רק על עדה"ח או הרב לנדאו (אבל עדיף עדה"ח) כי גם באוכל, יש אנשים שסומכים רק על שני ההכשרים האלה ולא אוכלים שום דבר מכשרות אחרת. ז"א אלו 2 ההכשרים הכי מתקבלים וידוע שהם הכי מחמירים.
הרב רובין פחות מחמיר (יש לו קולות לעומת עדה"ח ולנדאו)
וכשיש בעיות וזיופים ואני לא מכיר את השוק אני לא יכול לסמוך על כ"א
אתה רוצה לראות בעצמך איך מפיקים את זה?הָיוֹ הָיָה
נשמע לי קצת לא סביר הנערווים האלו....
אני רוצה לדעת שזה אמיתיJewice
עבר עריכה על ידי Jewice בתאריך י"ד בכסלו תשפ"ב 06:53
ובגלל שאני לא מכיר את השוק ולא מתמצא בזה, אני סומך רק על המומחים שהכי מחמירים, משמע, הרב לנדאו והעדה"ח...
ישלם זה לא ינקוםultracrepidam

כתוב בפירוש בגמרא שהם נחשבים עוסקים בצרכי ציבור, ולכן הקב"ה ישלם שכרם ויסיר מהם כל נגע ומחלה וכו'

אני חייב להוסיף שאני גם נמנע מהכשרות של צומת וארגון כושרותJewice
במיוחד מכון צומת
אין כשרות של כושרות,הָיוֹ הָיָה
התכוונתי ההמלצות שלהםJewice
אז על מה אתה כן מסתמך?הָיוֹ הָיָה
אם אני סומך על הכשר מסויים אז עד הסוףJewice
עבר עריכה על ידי Jewice בתאריך י"ד בכסלו תשפ"ב 06:54
אם אני לא סומך על הכשר מסויים אז עד הסוף

חוץ מדברים שיש בהם מחלוקת והרוב מתירים אבל אני לא רוצה לסמוך, ואז זה לפי ההכשר עצמו (כמו אניסקיס שרק 2 אוסרים, הרב ש.ז. רווח והעדה"ח)


לא רוצה לסמוך על רבנות וקל וחומר שלא OU או גרוע יותר משולש קיי או KF ה"י (שהם "מודרניים" ויש שמשווים אותם לצוהר)
וכושרות מתירים חלק מהמוצרים שלהם...
אני לא יודעת מאיפה אתה מביא את זהשפרינצא בוזגלו

אבל ou פרווה/חלב ישראל (הם מקפידים לכתוב על המוצר אם זה חלב ישראל או נכרי) הוא אחד ההכשרים היותר טובים בארה"ב. 
כמובן שבישראל ישנן חומרות נפוצות וברורות מאליהן שאינן נהוגות בחול ולהיפך גם קולות שלא נהוגות בא"י, כך שכמובן עדיף לקנות כשרות ישראלית.
אנחנו אוכלים ou (חלב ישראל/פרווה) רק במוצרים אמריקאיים כי המחלקה הישראלית שלהם הרבה פחות טובה.

 

חחח ממש לאJewice
אנשים דתיים וחרדים בארה"ב לא אוכלים OU, זה הכשר גרוע שמכשיר כל מה שהוא רק יכול כדי שיהודים חילונים שם לא ייכשלו בנבלות וטריפות של ממש, ה-OU בעצמם אומרים שיהודי החרד לדבר ה' שיתרחק מההכשר שלהם כמו מאש.
איפה הם אומרים את זה? תאיר את עינינו..סוזנה ושות'


זה שלא שמעת על זה לא אומר שכולם לא שמעו על זהJewice
תחפשי במקום הנכון ותראי
חוץ מזה שמי שחי בחול לא אוכל מזה...
בארץ את לא יודעת את חושבת שזה בסדר...
שאלתי רב אמריקאי מומחה כשרותJewice
קשקוש...שפרינצא בוזגלו

יש לי קרובי משפחה בלייקווד (מעוז החרדיות הליטאית הגדול בארהב), דוסים דוסים דוסים, והם חופשי אוכלים ou.
וככה גם הרבה מהחרדים בארהב. זה הכשר מקובל לחלוטין.
(כמובן כמו שהחרגתי, האלו שיותר מחמירים פשוט יקפידו שלא לקנות חלב נכרי)
כשההורים שלי טסו לארהב הם התיעצו עם רב שאמר שאפשר לאכול מלכתחילה, ורק בשביל שתבין- אותו רב גם אסר עלינו לאכול הכשרים מסויימים.

אולי חלק מקלים מאוד וסומכים על OUJewice
אבל זה לא מהדרין. זה יותר טוב מרבנות כאן, אבל עדיין בני תורה ואנשי מעשה לא אוכלים את זה

אני יודע ש"בד"ץ סקווירא לענייני כשרות" נחשב בין הכי מקובלים, כמו הרב לנדאו-הרב רובין-עדה"ח-הרב מחפוד אצלינו בישראל
ויש עוד כמה (וייסמאנדל מאנסי, הרב וועסטהיים (לא איגוד רבנים וועסטהיים), כדתיא, בד"ץ ציריך, ועוד כמה נוספים

וכמובן שיש ייצוא של מוצרים עם הכשרים מישראל לחו"ל אז לא חסר להם מהדרין
אתה טועה, אבל לאמשנה, אל תאכל.שפרינצא בוזגלו

שים לב שרוב הכשרויות שהזכרת הן כשרויות של קהילות חסידיות.
הן באמת יותר מהודרות, אבל הפער בניהן לבין ou דומה לפער שבין שארית ישראל לבית יוסף.
מה גם שלא כל הכשרויות שהזכרת הן כשריות אמריקאיות.

אני לא טועהJewice
איך את בכלל משווה OU שמתירים חלב נכרי ועוד קולות אפילו דעת יחיד, להכשרים חסידיים?!

ובית יוסף זה לא כשרות. הם לא שולחים משגיחים.


אתה שוכח איזה גאון עצום התיר חלב נכרי...שפרינצא בוזגלו

והוא התיר בדיעבד בארהב.
ou מציינים אם החלב הוא ישראל או נכרי, כך שאם אתה צריך את המוצר הספציפי הזה ואין חלב ישראל- אתה יכול לקנות אותו. אם יש לך אלטרנטיבה פשוט תקנה אותה. זה לא הם מתירים, זה הפוסק הליטאי הגדול ביותר בארהב שהתיר.

לגבי בית יוסף- זה הכשר, אין מה לעשות. כמו שרבנות זה הכשר.
וחוצמיזה 'לא שולחים משגיחים' זה לא מדויק בכללללל.

התיר בדיעבד "במקומות הרחוקות" שאין להשיג חוֹלוֹב ישרוּאל...Jewice
ואם אני לא סומך עליהם בזה, שהם מתירים לכתחילה ללא שום היתר, למה שאסמוך עליהם בקולות אחרות?
בישול עכו"ם (לספרדים)
פת עכו"ם
ג'לטין טרף
גליצרין טרף
חומרים שיוצרו מחרקים
ועוד ועוד קולות ודעות יחיד...

ובית יוסף זה לא הכשר. הם קוראים לעצמם הכשר ובד"ץ אבל הם ממש לא.
למה דווקא לגבי יציאה לחו"ל אתה מקל?ברגוע
לא מקל, הרב מלמד מתירJewice
זה יותר גרוע מלסמוך על ou....הָיוֹ הָיָה
...Jewice
אמנם נראה שאם היציאה לזמן קצר, כגון שהיא למשך זמן של פחות מחודש, והיוצא קונה לעצמו ‘כרטיס הלוך-חזור’, אין בה איסור. מפני שיציאה זו שונה בתכלית מהיציאה שעליה דובר בתלמוד, ברמב”ם ובפוסקים. באותם הימים היוצא לחוץ לארץ היה יוצא לזמן ארוך, שכן הדרך עצמה ארכה חודשים, וממילא מי שכבר יצא לחוץ לארץ היה יוצא לשהייה ממושכת, ואף היה חשש מסוים שלא יחזור. וכן הסיבות שלמענן התירו חכמים לצאת מהארץ, דורשות יציאה לזמן ממושך של שנה ואף יותר. שכן היוצא לשאת אשה היה צריך למצוא כלה, להתקשר עמה ולהתחתן. וכן היוצא ללמוד תורה, היה צריך לשבת לפני רבו חודשים רבים, ובדרך כלל כמה שנים. גם מי שרצה לצאת לטייל בחוץ לארץ באותם ימים, היתה יציאתו לזמן רב של חודשים רבים, כשזמן החזרה לא היה בטוח. הרי שכל ההיתר שעסקו בו חכמים נוגע ליציאה לזמן ממושך, אבל לא דיברו על יציאה לזמן קצר, כי אין חובה להיות בכל רגע ורגע בארץ ישראל. ולכן אין איסור ביציאה לטיול קצר. ובמיוחד כאשר מתווספת לטיול מגמה של מצווה, כגון להיפגש עם יהודים בגולה ולקשרם ליהדות ולארץ, או כדי להחכים בראיית אנשים ומראות שונים.

אמנם בכל רגע ורגע שיהודי נמצא בארץ ישראל הוא מקיים מצווה. ועיקר מעלת המצוות כשמקיימים אותן בארץ. נמצא שהיוצא מהארץ, אף שאינו עובר באיסור, מאבד במשך זמן שהייתו בחוץ לארץ חלק משמעותי ממעלת המצוות ושכרן, ועל כן טוב להיות תמיד בארץ.[7]


ט – יציאה לחוץ לארץ לצורך חשוב וטיול – פניני הלכה
[7]Jewice
בין המקלים: הרב ישראלי בארץ חמדה ספר א’ א, י, שהקל לצאת על מנת לחזור לכל צורך אפילו של רשות. ושלא לצורך כלל – אסור. וכ”כ בשבט הלוי ה, קעג. וכ”כ הרב שלמה דיכובסקי בתחומין כ’. וכן נלענ”ד עפ”י הסברה שכתבתי למעלה. עוד נראה שאם האיסור לצאת הוא אפילו לשעה קלה, הרי שאסור לצאת מגבולות הארץ אפילו למרחק של מאה מטר כדי לקנות ירקות בזול, ולא מצאנו בדברי חז”ל דיון המגדיר איסור זה ואת גבולות הארץ לדין זה. וכתבתי “כגון שלושים יום” שלמדנו בדברי חכמים שפחות משלושים יום הוא זמן ארעי, שעל כן המתגוררים בעיר שלושים יום נחשבים כבר יושבי העיר (ב”ב ח, א), והדר בפונדק פחות משלושים יום פטור ממזוזה (שו”ע יו”ד רפו, כב). אכן כך ראוי לנהוג שלא לצאת לטיול של יותר משלושים יום, אבל אין לקבוע זאת כחובה גמורה.
אמנם גם למקילים יש מצווה להישאר כל רגע בארץ ישראל, שכן עיקר קיום המצוות בארץ, וכפי שאמרו חז”ל בספרי עקב לז, ורש”י דברים יא, יח, ורמב”ן ויקרא יח, כה, וכמובא לעיל א, ג. ומו”ר הרצי”ה מסר בשם ה’חפץ חיים’ שלפי חשבונו מצווה בארץ ישראל נחשבת פי עשרים ממצווה בחו”ל. אמנם אפשר לומר שעיקר העניין תלוי במקום המגורים, וכלשון חז”ל “הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו א-לוה”, ואפשר לומר שכוונת ‘הדר’ למקום מגורים קבוע. ואזי מי שיוצא למטרות חיוביות לחו”ל, גם כשהוא בחו”ל הוא בבחינת דר בארץ ישראל, שכל עולמו ומגמותיו קשורים בארץ ישראל, ועל כן גם מעלת קיום המצוות שלו בחו”ל קרובה למעלת קיומן בארץ ישראל. אבל אם הוא יוצא לטיול סתמי, אכן הוא מפסיד יותר ממעלת ארץ ישראל. יש להעיר שלפעמים יש בעיה חמורה יותר בטיולים בחו”ל, שיוצאים למקומות שקשה לשמור בהם אורח חיים יהודי, ומתרחקים מקיום המצוות, והנזק עלול להיות חמור מאוד.
..הָיוֹ הָיָה
התכוונתי לעצם ההיסמכות עליו.
קצת עלוב (סליחה.. זו ההרגשה שלי) לא לסמוך על הוראות של ר' משה פיינשטיין שחצי מאמריקה החרדית סומכת עליהם, אבל כן לסמוך על כל קולא של הרב מלמד....
הרב פיינשטיין ממש לא התיר לכתחילהJewice
התיר בדיעבד "במקומות הרחוקות" שאין להשיג חוֹלוֹב ישרוּאל... - בית המדרש


וזה לא רק הרב מלמד, הוא מביא מקורות

https://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t1311264#14128162
..הָיוֹ הָיָה
שוב: אני לא דן על המקרה הספציפי הזה דוווקא, אלא על כל ההיסמכות עליו....
במקרה הזה...ultracrepidam

אני לא מסכים עם גישת פסילת הכשרויות שמופיעה כאן בדיון,

 

אבל במקרה של חלב ישראל (כן, ככה כותבים את זה. אם צריך אני יכול לנקד) - אכן ר' משה פיינשטיין מציין בפירוש שההיתר שלו הוא קולא יתרה ומי שלא סומך עליה זה יותר טוב. כלומר, גם הוא לא סובר שאין כאן צד לאסור, אבל מצד שני הוא סובר שמעיקר הדין אפשר לסמוך על הסברה להתיר (אגב, הבנתי שיש פוסקים חשובים שהתירו לגמרי במצב שבו ר' משה פיינשטיין התיר בדיעבד. לא בקי כי לא נכנסתי לדיון הזה)

ואומר שלבעל נפש ראוי להחמירJewice
מש"ל
ועל זה הוסיף הרבי הריי"צ : "חלב עכו"ם והדומה, הוא הכלי ז**ן של היצר הרע, אשר יורים את חיציהם מרחוק, וממיתים רחמנא ליצלן, או שעושים את האדם לבעל מום ברוחניות".
מה קשור?ultracrepidam

אתה רוצה ללכת לפי הריי"צ? לך לפי הריי"צ. הכל בסדר. המקור הוא בעש"ט אם אינני טועה.

 

ר' משה פינשטיין טען שיש סברה להתיר, מספיק כדי שהוא יפסוק שמותר. ואז זה פשוט לא חלב עכו"ם. זה חלב שמותר בשתיה.

 

וכן, בעל נפש יחמיר. איפה כתבתי להיפך? אתה רשאי להחמיר בזה. אתה יכול גם לצרוך OU ולהחמיר בזה, פשוט לבדוק אם זה חלבי ואם כן אז לא להשתמש אלא אם זה חלב ישראל. מאד פשוט.  הם במוצהר משתמשים בהיתר הזה, ספציפית. בהיתר הזה, ובהיתר חדש בחו"ל.

 

אבל מפה ועד להגיד שהם מאכילים טרפות בגלל שהריי"צ אמר שאם זה חלב עכו"ם זה חמור מאד - נו באמת. גם מוקצה זה חמור מאד ואם אתה עושה משהו שמותר לפי חלק מהפוסקים, אתה לא עשית שום עברה

אני לא יכול לצרוך OU ולהחמיר בזה בו זמניתJewice
הכשר רבנות, OU, OK, כK, וכו' הוקמו כדי להציל יהודים מנבלות וטריפות של ממש. עובדה שהם סומכים על כל הקולות האפשריות.
ככה יהודי חילוני בכל מדינה כמעט, שלא מחפש בדווקא אוכל בלי הכשר (אבל גם לא בודק אם זה אכן כשר) מירב הסיכויים שמה שהוא קונה כשר. אבל זה אף פעם לא לכתכילה, הם לא רק מקלים בחלב עכו"ם, אלא גם בעוד מלא קולות אחרות
בישול נכרים
איסור חדש
פת פלטר
ג'לטין
גליצרין
שלאק
חומרי גלם שמקורם בחרקים
תוספי תזונה (שלא באים בכלל לבדוק, הם נותנים חותמת על סמך זה שמותר כי זה לא עולה על שולחן מלכים וזה בתוך כדור שאין לו טעם)
ירקות עלים שלא שוטפים
תותים ופירות יער לא מפוקחים
להמשיך?
...Jewice
מהי באמת הבעיה ב"חלב עכו"ם" ומהו התיקון לכך?

לאחרונה רבו הדיבורים על ידי שאינם בקיאים, בזלזול בחומרת ההרחקה של יהודים ואפילו קטנים מחלב עכו"ם ● 'שטורעם' מצא לנכון להעלות את המודעות לחומרת הדברים, עם מובאות ברורות מתורתו הרחבה של הרבי, בהתייחסות מיוחדת לנושא חשוב זה ● ענין יסודי שנוגע בעיקרי הנפש, בתמצית האמונה של כל איש ישראל מיומו הראשון ● עוד לא נמצא האב, ובמיוחד בדור שלנו, עם כל האתגרים שבו, שמוכן לגרום לכך במזיד שיהיו לצאצאיו ספיקות באמונה ח"ו ● תחקיר מיוחד - ליישר את העקום בנוגע לחלב עכו"ם ● ומה ענה הרבי לאב מודאג שבנו קיבל בטעות לתוכו חלב עכו"ם?

אתמול הבאנו כאן את סיפורו של האב הנסער, שגילה לחרדתו שבבית הרפואה האכילו את התינוק בימיו הראשונים עלי אדמות בחלב נוכרי.

תגובות שונות שהגיעו למערכת, וכן דיונים שהתפתחו בעקבות פרסום החשיפה, בפורומים אחרים בתקשורת החרדית, מלמדת שקיימת בורות (וגם בין אנ"ש למרבה הפליאה) בזדון או בשגגה, בחומרת האיסור של חלב עכו"ם ובהקפדה הידועה של יהודים יראי שמים הנמנעים להכניס לפה כל דבר מאכל או משקה שמעורב בו חשש של חלב או אבקת חלב נוכרי.

כיון שגודל האחריות של חינוך הילדים, הוא על ההורים, הרי שמוטלת עליהם האחריות גם בנושא רגיש וחשוב זה.



לטובת הגולשים והמעיינים, אנו מביאים כאן לקט קצר ותמציתי מתורתו הרחבה של כ"ק אדמו"ר זי"ע, רועה הדור ומנהיגו, שעם ישראל צמא לשמוע את דעתו הקדושה בכל נושא ונושא, לדעת מה מורה הנבוכים של דורינו מציע ומורה לעשות בכל תחומי החיים הגשמיים והרוחניים:

1.

ב'אגרות קודש' חלק ט"ז עמוד רמ"ג (במכתב מתאריך כ"ח טבת ה'תשי"ח):

... במה שכתב אודות האברך... הנה מה שאמרתי לו בהנוגע לחלב עכו"ם הוא – על פי סיפור הידוע מכ"ק מו"ח אדמו"ר (וכמדומה גם נדפס), שחלב עכו"ם מעורר ספיקות באמונה, ואלו הדברים שאמרתי לו, ושאם בכל הזמנים הי' צריך להזהר מהנ"ל כמובן ופשוט, עאכו"כ הנוער דארצוה"ב ובפרט באלו הלומדים במוסדות ששם תערובות טוב ורע, ולאום מלאום יאמץ, וד"ל.

ומ"ש אודות בריאותו של הנ"ל, כמדומה לי שאמר ברור - אשר נמצא ב... ולביתו בא רק לעתים רחוקות, בכל אופן, הרי אין הענין בידי לשנותו מהאמור בפירוש. ופשיטא שא"א למי שהוא לקחת ע"ע אחריות להעלים ענין שכנ"ל מתעוררים ממנו ספיקות באמונה. במה שמקשר זה שנמנע להשתמש בכליו של הוריו שי' - אינו מובן, שהרי למאכלים של חלב ישנם כלים מיוחדים, ובמילא אין זה נוגע לכל הכלים ובמילא לכו"כ מאכלים.

בשאלת הנ"ל אם להחליף מקום לימודו לישיבה אחרת, הרי הישיבה שאודותה כותב - שם לה ששם מורים ברוח יר"ש, ובעוד כמה ענינים דכשרות שמתוקנים בטוב.

ובודאי גם בענין דחלב ישראל. ובמה שאומר אביו שי' שקשה יהי' עליו התשלומין, בודאי אפשר להם להשתדל בזה, שהרי בטח נמצא בעירם כמה מכירים עם המנהלים דישיבה האמורה...

בברכה לבשו"ט,

מ. שניאורסאהן

2.

(בספר 'היכל מנחם' חלק א' עמוד רכ"ד):

בחינוך ילדים נכללת גם הקפדה וזהירות במאכלים שיש בהם: א. חשש דחשש חלב עכו"ם. ב. חשש דחשש פת עכו"ם.

3.

(באגרות קודש חלק כ"ב עמוד קל"ב):

נעם לי להיוודע מהצלחת פעולתו בהנוגע לחלב ישראל במחנם הטהור. ובפרט על פי סיפור הידוע מרבותינו נשיאינו, איך שחלב ישראל דוקא נוגע לחיזוק האמונה, וחלב שחלבו עכו"ם ואין ישראל רואהו, מביא ח"ו לספיקות באמונה.

4.

(בספר המאמרים אידיש, מכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ, עמוד 57):

וכמעשה הידוע שאחד הגיע עם חתנו, למדן גדול, לרבי לליאזנא, והתלונן שהחתן שתמיד התנהג בהנהגה טובה, החלו פתאום להציק לו ספיקות באמונה, והוא עצמו יש לו צער גדול מזה.

אמר לו הרבי שהוא [החתן] נכשל בלא יודעים בחלב עכו"ם, ונתן לו תיקון לכך והוא הבריא ברוחניות.

5.

בתור השלמה, אנו מפרסמים כתב יד נדיר שנכתב במענה לא' משלוחי כ"ק אדמו"ר זי"ע. הלה היה לו תינוק בן שנה, ששתה בערך רבע כפית של חלב עכו"ם. האב כתב לרבי על כך, והבהיר שלכאורה לא היה אפילו מלא לוגמיו של הקטן, אך עכ"ז שואל את הרבי, מה לעשות כתיקון על זה.

בשולי הגליון של המכתב מתאריך ח' מרחשוון ה'תשכ"ו, ציין הרבי:

למה שכתב ע"ד חלב כו' – יפרישו לצדקה 41 שקלים (דולר)

[יתנום להוצאות גן-הילדים דבית ליובאוויטש].

(לכאורה יש לומר, שמספר 41 הוא גימטריא של חלב ועוד אחד, ע"ד התיקון בתניא בחלק אגרת התשובה למידת ה"כעס" ב-קנ"א תעניות).
ואני לא סומך על כל קולא של הרב מלמדJewice
יש הרבה מקומות שאני מחמיר לפי דעה אחרת שיותר נראית לי...
מנסה לענותרץ-הולך
תכלת. - ע"פ מנהג אבות ורה"י
עלייה להר הבית. - כנ"ל
יציאה מהארץ. - יצאתי בעבר כשהייתי קטן, אבל כיום אני לא חושב שאני אצא אי פעם אלא אם תהיה סיבה ממש טובה.
הורדת שירים מיוטיוב. - צריך לברר את הסוגיה, באופן כללי אני לא מוריד.
השתתפות בתפילה עם כלי נגינה. - לא שמעתי על סיבה לאסור.
הלל בברכה ביום העצמאות. - כנ"ל לתכלת והר הבית.
כשרות של צוהר. - לא אוכל, אני בעד חיזוק הרבנות הראשית.
מעשר כספים. - לא יצא לי עדיין אבל בגדול אני חושב שכדאי וצריך לתת.

אני משתדל ללכת או על פי מה שנהוג אצלי בבית או ע"פ מה שנהוג בישיבה, בדברים שלא ברורים לי אז אני מנסה להעמיק יותר.
תשובה על סחיטהפשוט אני..

נניח אתם יודעים על אדם כלשהו, שהוא מתכוון לעשות מעשה חמור מאוד. 

למשל לשדוד בנק.

 

 

אתם מאיימים עליו שאם הוא לא ייתן לכם חלק מהשלל, אתם תדווחו עליו למשטרה.

הוא לא מוכן לשלם, ואתם מדווחים למשטרה כמו שאיימתם.

 

 

אני חושב שאין חולק על כך שהאיום הוא מעשה חמור מאוד, ויש לעשות עליו תשובה. כלפי האדם וכלי המקום.

 

אך מה לגבי מימוש האיום, כלומר זה שבסוף סיפרתם למשטרה? האם צריך לעשות על זה תשובה? האם זה מעשה רע?

 

מצד אחד, עשיתם את זה מתוך טעמים אגואיסטיים, מתוך חמדנות ונקמנות וכו'. הנפש שלכם הושחתה, אין לי ספק.

מצד שני, סוף סוף המשטרה עצרה בזכותכם אדם מסוכן ומנעה ממנו להוציא לפועל את זממו, ואולי בזכותכם חייהם של אנשים ניצלו (של השודד עצמו ושל עובדי הבנק).

 

מה דעתכם? צריך לעשות תשובה על ההלשנה? אם כן, איך?

מתוך שלא לשמה יבוא לשמה אבלקעלעברימבאר

צריך לשעו תתשובה גם על כוונות לא טובות בלב, לא על המעשה. על זה נאמר "על חטא שחטאנו לפניך בהרהור הלב". פשוט להצטער על הכוונה הרעה, לא על המעשה. ולחשוב שאם הייתי באותה סיטואציה היית ימסגירו למשטרה רק מטעמים טובים. זה נקרא חרטה. לחשוב שהייתי חזר לעבר ועושה אחרת

כלומר מול אותו אדם לא היית מבקש סליחה?פשוט אני..
בפן המעשי - לא עשית לו משהו רע,קעלעברימבאר

כי זה היה מוצדק (לא קראתי את הסיפור לפרטים)

אולי לבקש סליחה על הצער שצעירנו לפני התלונה למשטרהקעלעברימבאראחרונה
כיוון ש-"לא בשמים היא", אלא כל אחד לפי ההשקפהפ.א.

והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות. 

אם אתה ציני אני אתך.סיעתא דשמייא1
אם הם רבותיך אז כןנקדימוןאחרונה
פורים שני
לא מוצא זמן ללמודאבא פגום

אשמח לעצה, לא מצליח ללמוד תורה.

אני קם כל בוקר בחמש כדי להגיע לעבודה מוקדם, לעשות את ה 9 שעותןלחזור מספיק מוקדם למשפחה ולהיות עם הילדים.

אני מגיע בערך ב 17:00 ואז קצת עם הילדים, סידורים וכבר מגיע זמן השכבות שלוקח שעה ואני מוצא את עצמי פנוי רק ב 21:30 במקרה הטוב (אם אין קניות באותו יום) וזה לפני שישבתי לדבר עם אשתי. רוצה ללמוד אבל כבר אין כוח. ניסיתי בעבר ללכת לשיעור דף יומי ב 22:00 אבל המוח כבר לא מתפקד בשעות האלה ולא מצאתי שזה ממלא אותי. מנצל את הנסיעות ל/מהעבודה לשתיים מקרא ושיעורים באוזניות אבל מרגיש שזה ממש לא זה. אשמח לעצות, תודה

שבת זה המאני טייםחתול זמני
בחן את עצמךשפוי

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה  

אשמח לעוד עצות ☺️אבא פגום
אתה נבחן כשיש לך פנאיאלעדאחרונה

אם ה' יתברך רואה שכשיש לך זמן אתה כן פותח ספר
ולא סתם מתבטל, ניצחת.

המלצות לספר בים דרכך וסדרת אש החסידותאבא פגום

אין לי כמעט זמן ללמוד תורה, לומד קצת הלכה, מחפש להעמיק ושמעתי על הספרים בים דרכך וסדרת אש החסידות, יצא למישהו ללמוד אותם? יש המלצות? למי מתאים? האם שווה לכל נפש או כתוב בשפה גבוהה מידי?

תודה🙏

אש החסידות חזק מאודאחד איש
בשפה פשוטה. זה חסידי ממש אם אתה בעניין אז זה מאוד טוב.  בים דרכך גם טוב זה עיבוד כזה של הרב מורגנשטרן
עוד מישהו מכיר? המלצות?אבא פגום
לפני זמן מה סיימת את בים דרכךאלעד

ספר נפלא לעובדי ה', אבל תובעני
זה לא ספר שקוראים בשבת לפני השנ"צ

מה הכוונה תובעני?אבא פגוםאחרונה

קשה לקריאה?

או תובעני מבחינת עבודת השם? 

מה המקור למשפט "הרבה שלוחים למקום"?מתואמת

מסתבר שזה לא ציטוט מדויק מחז"ל...

גוגל וג'מיני לא עזרו לי מספיק, אז אני פונה לעזרת החוכמה האנושית...

אז מה המקור לכך? (מן הסתם זהו שיבוש כלשהו של משפט אחר בחז"ל...)

בחז"ל זה "הרבה הורגים למקום" תענית דף י"ח עמוד ב'הסטורי
אבל נכון שהרבה מקורות במפרשים שציטטו את זה, הביאו בנוסח של "הרבה שלוחים למקום" והמשמעות בהקשר שם, היא אותה משמעות.
תודה רבה!מתואמת
אז איך קרה שהציטוט השתנה לשלוחים?
אני לא יודעהסטורי
אבל כפי שכתבתי, במקור המשמעות היא שאם טריינוס לא יהרוג אותם, יש הרבה שליחים להרוג - דובים, אריות וכו'.

יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.

תודה רבה!מתואמת
הרבה פעמים ברשי (בכמה וריאציות)טיפות של אור
שמות טז לב, איוב לז ח, יומא פז עמוד א, שמות כג ז, דברים לב לה, שמות ד יג
אולי הוא שינה מלשון הגמרא בתענית שהזכירוטיפות של אור

בהשראת המכילתא

 

"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"

 

"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"

תודה רבה! עוזר לי מאוד.מתואמת
בשמחה 😊טיפות של אוראחרונה
איזה ספרי קודש אתם רוצים..אנונימי 14

א. שייכתבו כמותם ולא מספיק נכתבו?

ב. שלמיטב ידיעתכם טרם נכתב כזה?

(תכלס לא חייב להצמד ל2 הקטגוריות.. תכתבו חופשי)

(אולי גם הודות לשרשור נחשף לספרות שלא ידענו שיש..)

אפשר תשובות כלליות אפשר תשובות מיוחדות..


אני אתחיל.

א.  קלאסי-  ספר שינסה לפרט ולבאר יותר את הלכות בין אדם לחברו וכן ספר שינסה לפרט להסביר ולבאר את נושא אהבת ה' ויראת ה' כפי שמעורר על זה הרמחל (שוב, לא פירוש למסלש אלא חיבור עיוני ומעשי על שני ענפים גדולים אלו.).


ב. הייתי רוצה ספר על הלכות שבת שלא יכתב על סדר השוע, אלא פשוט יחשוב על איך נראה יום חול שגרתי אצל רוב האנשים וביחס לכל פעולה ופרטיה ירשום מה דינה בשבת..

הייתי רוצה לכתוב ספר כולו על מצוות "מעקה"אריק מהדרום

על שלל הלכותיה והרעיונות הפילוסופים שכרוכים בה.

אבל מי יקרא את זה?

א. בהצלחה בעבודה החדשה. (קפץ לי מצמע)אנונימי 14

בהנחה שהיית רציני , אז כוונתך בין היתר שמצצות מעקה קשורה לנושא ביטחון והשתדלות, השגחה?

אשמח לחידוד..

שאלות חזקות!אשר ברא
מה שאני רוצהחתול זמני

זה חיבור מאוד מעמיק ושיטתי על מדרש רבה + אגדות ירושלמי. לא כמו עץ יוסף או אפילו יפה מראה אלא יותר סגנון מהרש"א. או טוב יותר, כמו הפירושים הממש ממש ארוכים של מראה הפנים על אגדתות מסוימות.

 

או: ספר שיאגד את כל אגדתות ירושלמי (קיים כבר) אבל יביא את כל המפרשים הקלאסיים של הירושלמי (קורבן העדה / פני משה / רידב"ז כו'). אולי גם חיבור כזה שמביא רק אגדתות ירושלמי מקוריות שאין להן מקבילות במדרש רבה / בבלי.

יש לי חבר שמחבב את מדרש רבהטיפות של אוראחרונה

ויום אחד הוא נתקל בפירוש 'תפארת ציון' מלפני מאה ומשהו שנה והתרשם ממנו מאוד

 

(יש בהיברובוקס את הכרך על מדרש רבה אסתר. אני לא מכיר את הפירוש בעצמי)

אההה , שאלה מעולה!אני:)))))

אכתוב ב"נ בהמשך

שומרת את השרשור

הוא לא המריא (; לא נורא..אנונימי 14
לא בדיוק ספר, ואולי קיים כזה (תספרו לי אם כן!)מרגול

כמו ברכון רק של שחרית מקוצרת ליחיד (יחידה למען הדיוק).

לימים שהזמן דחוק. וגם זה יותר נוח (חוברת קטנטנה במקום סידור שצריך לדפדף).

ותכלס אולי גם למנחה (גם ככה קצר)

כאילו סידור לאשה , אבל רק שחרית ומנחה ליוםאנונימי 14
חול, וגם שם לא כל התפילה אלא המינמום שנשים צריכות לומר?
כן, ואפילו בנפרדמרגול

ממש בשביל הימים הלחוצים שיוצאים מהבית מוקדם ואין זמן בכלל בכלל.

ובנפרד בשביל הפרקטיות…


אגב, גם ככה יש מלא דברים שנשים לא אומרות, בטח בתפילת יחיד, גם כשזמנן בידן (תפילין, קורבנות…)


הרי יש הלכות על דילוגים ומה המינימום שכן חייב בשחרית וכו. אז כזה. מאוגד במשהו קטן כמו ברכון של כמה דפים (האלו בלי השירים החסידיים, שזה נטו ברכת המזון)

יש כזה! עם מסלולים לפי הזמן שיש לךנפש חיה.
כן! נקרא "תהילת נשים" , אני יודעת שיש שם שחריתנפש חיה.


וגם אם אני לא טועה

מנחה, ראש חודש, חגים... 

פרשת השבוע לפי התלמוד הירושלמישירהבו
מחפשת מקורות/ שיעוריםאשר ברא

בנושא של 'התלהבות', איך לקיים דברים ביותר אש פנימית.. דבקות וכו'..

ה' ישמח אתכם, תודה

אני לא מכיר מספיק את כתביו אבל אולי אחריםאנונימי 14

ידעו..

זכור לי במעורפל שיש התעסקות בזה בכתבי

האדמור מפיאסצנה היד..

אכן.אחד איש
הכשרת האברכים עסוק בזה
תוכל לפרט?אשר ברא
...אחד איש

הרבה מפיאסצנה מביא שם הרבה על עבודה עם דמיון ומסביר למה חשובה התלהבות זה די ארוך ועבודה תהליכית לא משהו שאני עכשיו יכתוב פה בדקה.

בחבד אגב יש הרבה דיבור על התלהבות מתוך התבוננות תוכלי למצוא אצל אדמור הזקן הרבה התבוננויות על זה

וזה לא בדיוק מה שביקשת אבל על הצד שאולי כןאנונימי 14

אז תחילת פרק כו בתניא מדבר על שמחה ועצבות..

אבל שוב זה קצת שונה..

שווה לעיין שם בכל מקרה😃

זהו..אשר ברא

על שמחה ועצבות יש מלא!

אבל ספציפית על הנקודה של התהלבות פחות מצאתי..

תודה

צריך לדעתאחד איש
הרבה פעמים קושי בהתעוררות הלב והתלהבות תלוי לפעמים במצב נפשי שצריך לעבוד עליו או באיזה תפיסה מסוימת על ה' או על עבודת ה' שצריך לשפץ ועוד עניינים שלאו דווקא הפתרון שלהם זה להוסיף התחזקות על עניין ההתלהבות בעצמו אלא העניין הוא המסביב. להבין מה מונע מהלב להיפתח מה יושב עליו
^^ יפה מאוד שכויחאנונימי 14
נכוןאשר ברא
אבל אני מדברת על השלב של אחרי, שהבן אדם נמצא כבר בשמחה ורוצה להגביר התלהבות (:
אז לדעתי הכשרת האברכים יכול להיות טובאחד איש
מניח שיש כל מיני ספרים חדשים של הדור הזה וכל מיני שיעורים בנושא לא מכיר מספיק אבל מן הסתם אפשר למצוא
לא מכירה🙈אשר ברא
תוכל לפרט?
מסילת ישרים פרק זפצל"פ
ואמנם, התבונן עוד, שכמו שהזריזות הוא תולדת ההתלהטות הפנימי, כן מן הזריזות יולד ההתלהטות. והיינו, כי מי שמרגיש עצמו במעשה המצוה כמו שהוא ממהר תנועתו החיצונה, כן הנה הוא גורם שתבער בו תנועתו הפנימית כמו כן, והחשק והחפץ יתגבר בו וילך. אך אם יתנהג בכבדות בתנועת איבריו, גם תנועת רוחו תשקע ותכבה. וזה דבר שהנסיון יעידהו.

ואמנם כבר ידעת, שהנרצה יותר בעבודת הבורא, יתברך שמו, הוא חפץ הלב ותשוקת הנשמה. והוא מה שדוד המלך מתהלל בחלקו הטוב ואומר (תהלים מב, ב): כאיל תערג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלקים, צמאה נפשי לאלקים וגו'. (תהלים פד, ג): נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה'. (תהלים סג, ב): צמאה לך נפשי כמה לך בשרי. ואולם האדם אשר אין החמדה הזאת לוהטת בו כראוי, עצה טובה היא לו שיזדרז ברצונו, כדי שימשך מזה שתולד בו החמדה בטבע, כי התנועה החיצונה מעוררת הפנימית, ובודאי שיותר מסורה בידו היא החיצונה מהפנימית.


אך אם ישתמש ממה שבידו, יקנה גם מה שאינו בידו בהמשך, כי תולד בו השמחה הפנימית והחפץ והחמדה מכח מה שהוא מתלהט בתנועתו ברצון. והוא מה שהיה הנביא אומר (הושע ו, ג): ונדעה נרדפה לדעת את ה', וכתוב (הושע יא, י): אחרי ה' ילכו כאריה ישאג.

השיעור הכי טוב לנושא הזה הוא בליבנו פנימהמחפש אהבהאחרונה

בהצלחה!

שבועות!!אשר ברא
שתפו בהכנה שלכם לחג.. וגם אשמח למקורות מומלצים..
מבין שהתחלת הלילה את התיקוןזיויק
וברצינות: מהרל תפארת ישראלזיויק
ההכנה הכי גדולה:קעלעברימבאר

לספור את העומר 49 יום

לכן קוראים לחג שבועותקעלעברימבאראחרונה

אולי יעניין אותך