מה שלא העזו לעשות ראשי ממשלה הקודמים עשה ראש ממשלה עם מדבקה על קודקודו.
ובמחנה הדתי לאומי צרצרים.
על הגעת מטוסי F15 ביום שישי, חצי שעה אחרי כניסת השבת, הפילו לרבין את הממשלה, ועכשו עולם כמנהגו נוהג.
כי מה שאסור לחילונים מותר גם מותר למיזרוחניקים.
שמעתם את הרב פלוני אומר על זה משהו? אולי הרב אלמוני?
הצחקתם את אנשי המופת איילת שקד, סטלה ווינשטיין, ואביר קארא.
גזירה שמא יטלטל טיפות מים ומגבת מחוץ לתחום שבת. לפי התמונה שצירפת הוא לא נכנס למים ולכן לא עבר על אחת מל"ט מלאכות האסורות בשבת.
חוץ מזה, נתניהו מעולם לא הגדיר עצמו שומר שבת, ו/או שומר כשרות. כן- הוא מעולם לא היה חבר במפלגה דתית.
א- קיצר, חפש מישהו אחר לרכב לו על הגב.
אי אפשר לטעון שאין כאן חילול שבת, ונתניהו וודאי היה מודע לכך.
עכשיו, אני באמת לא כועס על נתניהו שהוא מחלל שבת, מאחר שידוע שהוא חילוני ולכן אך הגיוני לצפות ממנו שיחלל שבת. עם זאת, הטענה ש-74 שנים לא חילל ראש ממשלה את השבת, פשוט אינה נכונה.
יש כל כך הרבה על מה לתקוף את בנט, שאין שום סיבה להמציא דברים לא נכונים כדי לתקוף אותו.
לך ולי אין מושג על מה הם דיברו שם, ואיזה דברים עמדו על המאזניים.
אפשר רק להעריך שהם לא דיברו על מתכונים לאוזני המן.
מה שמותר וחובה לעשות בשבת - עושים. העובדה שעד היום ראשי ממשלה לא טסו בשבת לא משנה כלום.
מה שאסור לעשות בשבת - לא עושים, אפילו אם עד היום ראשי ממשלה טסו בכל שבת לנופש בקפריסין. זה פשוט לא רלוונטי.
א. שנינו לא יודעים למה לא היה אפשרי לחכות 5 שעות. מאוד יכול להיות שזה חלון הזמנים שהיה לפוטין בלו"ז, וזה היה או זה או כלום.
ב. הקרמלין ממש ממש לא התרגש מהשבת. הם לא הודיעו על הפגישה בהתחלה מכיוון שהיא הייתה סודית, גם בארץ וגם ברוסיה היא נשמרה בסודיות מוחלטת עד ההודעה שיצאה. המחשבה כאילו ההודעה יצאה בכוונה לפי שעת היציאה של השבת בארץ ישראל, נשמעת לי מאוד מאוד תלושה מהמציאות.
אחד המשיך לגרמניה, והשני חזר ארצה.
אפילו אם תמצי לומר שהטיסה לרוסיה היתה פיקוח נפש, אחרי הפגישה עם פוטין בוודאי פקע דין פיקוח נפש.
וחוץ מזה, מי צילם שם? גוי של שבת?
ומי אישר להם לחלל שבת, גלעד קריב?
אם בנט לא מוכשר ולא חכם - אז הנסיעה שלו היא רק נזק ולא תועלת, ואסורה בשבת.
זו דעתכם מראש. זה הכל.
אני לא חושב ככה.
ואני מזכיר שגם טענת שאני טועה ומשקר כשכתבתי לך לפני הבחירות לאן פניו של בנט.
וגם כשהזהרתי כבר בתשע"ג(!) שהוא בא לעשות סיבוב על הצה"ד ולזרוק אותה.
אז במחילה, נראה לי שאני קורא אותו קצת יותר טוב ממך.
ובזה הוא לא שונה מאף אחד אחר.
וגם אם כן- הגיוני שיבקש אישור של רב מוסמך לחלל שבת.
בינתיים נודע שהוא הדליף את דבר הטיסה לעמית סגל, זאת אומרת, פיקוח נפש לא היה שם.
תכל'ס, שיוריד את המדבקה מהקודקוד, ואל יחלל שם שמיים בפרהסיה.
ופתאום נוצרה אחת כזאת לראשונה בתולדותינו בסוגיה שאפילו לא נוגעת אלינו...
אמין בערך כמו "דברים שרואים מכאן לא רואים משם" ועקירת יישובי חבל עזה תועיל למעמדנו הבינלאומי...
הזוי איך שאחרי שהרשע הנוכל הזה דרס כל נורמה מוסרית/ערכית/אנושית בשביל המגלומניה שלו,
יש כאלה שעדיין בטוחים שיש לו שיקולים נעלים שמנחים אותו בהחלטותיו (ועוד מצד אלו שהוא השתמש בהם וזרק אותם).
אין לזה הסבר אחר מתסביך האישה המוכה.
כל מקרה נבחן לגופו, אבל לא ייתכן שפתאום במלחמה שלא קשורה אלינו יהיה פיקו"נ שלא היה כמותו בכל מלחמותינו.
ואם נלך למשל המנותק שלך - הרופא שלך כנראה לא ראה מימיו חולים במצב אנוש או מימיו לא עשה משמרת בשבת.
הלוואי שהיה ניתוח שמוציא את תסביך האישה המוכה.
יכול לחכות כמה שעות, אם זה נושא השיחה לשיטתך. אפשר גם לשוחח בטלפון או בזום.
היא מאפשרת למנהיגי המדינה לקדם כל מהלך שהם לא רוצים בטענות שהוא מבוסס על נתונים שאיננו יודעים.
גם אם מחר בנט יקדם נסיגה אתה תצדיק אותה אם הוא יטען שבתמורה תקבל סיוע חשאי נגד אירן?
אתה מבודד את השיחה עם פוטין כאילו מדובר באירוע נקודתי למרות שטענת שייתכן שמדובר בצורך אסטרטגי שאינך יודע תוך התעלמות מהסתירה המובנית שלך: אם אתה סומך עליו בחילול שבת לצרכי פיקו"נ מסיבות אסטרטגיות עלומות, למה אתה לא סומך עליו בענייני נסיגות לצרכי פיקו"נ מסיבות אסטרטגיות עלומות?
אני טוען שהוכח כמה וכמה פעמים שאין שיקולים נעלים שאיננו יודעים בהתנהלותו אלא אך ורק האגו שלו.
אתה יכול להתעקש להמשיך ללכת אחריו בעיניים עצומות ולסמוך על שיקול דעתו ולהתפלא שהכל מתפוצץ לך בפנים. בהצלחה.
אגב - לא ראינו שהצלת נפשות היא ערך נעלה כ"כ בעיניו - אקטואליה וחדשות
אגב - מבין ש@מרדכי שהגיב לך במקביל לא ראוי להתייחסות ממך.
א. ההנחה שלך כאילו אני מגן באופן אוטומטי על כל פעולה של בנט, או מגנה באופן אוטומטי כל פעולה של מישהו אחר, פשוט שגויה. אני בוחן כל מקרה לגופו. הקמת ממשלה הנתמכת על ידי מפלגת רע"מ, למשל, זאת החלטה הזויה ובזויה בעייני והיא הורידה ל-0 את הסיכוי שאבחר בו. בהקשר הזה אציין שב-4 מערכות הבחירות האחרונות שהיו כאן, לא הצבעתי לבנט אפילו פעם אחת, למעט כאשר הוא רץ ברשימה אחת עם סמוטריץ'.
ב. חילול השבת שמתואר כאן בוודאי חמור, אך שים לב שהוא לא של ראש הממשלה. אם ההוראה לעשות זאת יצאה ממנו, זה חמור בעייני אף יותר מאשר אם היה עושה זאת בעצמו.
ג. האמירה של ש"ס כאילו "ראש הממשלה הראשון עם כיפה הוא ראש הממשלה הראשון הרומס את השבת בריש גלי"- שקרית. נתניהו נפגש עם השרים בשבת: "זה לא יחזור על עצמו".
זה לא מוריד או מעלה מחומרת העניין, כי כשאני שופט מקרה אני שופט אותו לגופו.
אני טענתי ששבת לא מעניינת אותו. ניסית להגן עליו. אני חושב שיש כאן הוכחה.
ב. למרות המתקפות הוא שומר על שתיקה, בניגוד למה שהבאת בסעיף ג'.
ג. לא חתמתי על כל מילה בכתבה... הבאתי אותה בשביל הדיווח ולא בשביל התגובה של ש"ס.
@צחקן, מחכה לתגובה:
מניח שגם היום היה חשש כבד לפיקוח נפש... - אקטואליה וחדשות
זה לא בדיוק מה שטענת לפני הבחירות, אבל בהצלחה. - אקטואליה וחדשות
באשר למאמצי התיווך הישראליים אומר ד"ר ברודני כי לו היה מייעץ לראש ממשלת ישראל "הייתי אומר לבנט אל תתאמץ ואל תתווך, כי בעיני פוטין מי שלא איתנו הוא נגדנו. גם בן גוריון ניסה לשחק את אותו משחק ולא הצליח להיות ניטראלי בין המערב לברית המועצות. בסופו של דבר אף אחד לא יהיה מרוצה. כל אחד ידרוש שנהיה בצידו. מבחינה מוסרית ברור איפה אנחנו צריכים להיות כשתקפו כאן מדינה אבל מבחינה מדינית יש שיקולים אחרים. אין שום הכרח מבחינתה של ישראל לתווך. אם בנט רוצה פרס נובל לשלום, זה לא פרס שצריך לחפש אותו. אני לא חושב שנצא מהתיווך בצורה טובה כלשהי".
המלחמה באוקראינה: בנט יסבך אותנו? | ערוץ ７
במילים אחרות: הטיסה הזו יצרה חשש לסכנת נפשות. לא מנעה אותה.
במהלך החודשים האחרונים. לא רק שלא ראה לנכון לחלל עבורה את השבת, הוא גם לא ראה לנכון להטיל מגבלות. זה עלה לנו לפחות בכמה מאות אם לא כמה אלפי הרוגים (ואני חושב שהוכחתי כאן כבר בגל הראשון שאיני מחסידי הסגרים, אבל יש גם קיצוניות הפוכה). פתאום פיקו"נ הוא שיקול מכריע בהחלטותיו (אחרי שבגל הראשון כשכיהן כשהב"ט פרסם ג"כ שחילל שבת כדי לטפל בנושא). פתטי.
"חיללתי שבת כי ידעתי שחיי אדם עומדים פה" | ערוץ ７
@פשוט אני.., מניח שגם אז הצדקת אותו.
עכשיו פתאום קורונה שדחתה שבת לא דוחה הגבלות...
תמשיך לעצום עיניים ולסמוך על שיקול דעתו.
גם אתה, @ultracrepidam
הרלב"ד מוזנחת ואכן ייתכן שזה פיקו"נ, אבל אין צורך לדון בזה בשבת.
מוכרים דברי הרב ישראלי שכל דבר של רבים הוא פיקו"נ בסוף באיזה שהיא צורה, ועדיין לא מחללים עליו את השבת תמיד.
היום ובכל יום.
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אמר: ישראל ללא נתניהו לא הייתה קיימת היום.
משפט זה נכון פי כמה לגבי החרדים. בלעדיהם כבר מזמן היינו מפסידים במערכה הדמוגרפית – ובלי רוב דמוגרפי, לניצחונות הצבאיים אין שום משמעות.
תסתכלו על ירושלים: בלי הציבור החרדי, כבר מזמן לא היה בה רוב יהודי.
החרדים מאכלסים את ירושלים במקום אנשים אחרים שעוזבים אותה למודיעין ולתל אביב (וגם ליישובים מסביב). זה נכון שמבחינת "ייצור יהודים" הם במקום גבוה אבל אנחנו צריכים אנשים שמפרנסים את עצמם (ולו בעוני, זכותם) ולא כאלה שהם משקולת על הכלכלה.
אם תרצה לדבר על הכלכלה, מספיק שתיגש לתחנה המרכזית בתל אביב ותשווה לתחנה המרכזית בירושלים. בתל אביב רוגם חילונים, בירושלים רוב חרדי.
אני מדבר על הנקודה הדמוגרפית שזה עניין קיומי, כי בבחירות לכנסת, לא משנה כמה תהיה עשיר, הקול שלך שווה תמיד אותו דבר.
ואם החרדים לא היו גרים בירושלים, החילונים לא היו מאכלסים אותה בגלל 2 סיבות:
הם לא מספיק לאכלס גם תל אביב וגם ירושלים.
הם לא רוצים לגור ליד הערבים.
נכון שהחרדים רוצים אותה יותר.
בדרך לישראל: קברי משפחת הרצל נפתחו
זה נשמע יחס מרחיק לכת
כאילו מתייחסים להרצל כמשה רבנו של המדינה היהודית. (רק חבל שאת הקבורה שלו הקב"ה לא הסתיר. הוא כנראה לא תיאר לעצמו שיעשו ע"ז סביבו באלף השישי.. הגזמתי כן)
פשוט גם כל טקסי יום העצמאות סביב קברו של הרצל גם נשמע מוגזם ומרחיק לכת.
וכל זה עם הערכה גדולה לדברים טובים שהוא עשה,
ובלי לחשוב שהוא רצה לנצר מישהו או לרכז את העם היהודי בארץ רנדומלית אחרת.
הרוב הגדול של החרדים באירופה התנגדו מאוד לעלייה לארץ ישראל.
כי עדיין לא הגיע משיח, דחיקת הקץ, אסור להקים מדינה, התגרות בגויים, כוחי ועוצם ידי, התערבבות עם היהודים הציוניים החילוניים. ועוד רבות...
השמאל היהודי האירופאי (קומוניסטי סוציאליסטי) גם הוא חשב ככה בדיוק כמו השמאל החי בארץ ישראל כיום.
לעומתם מן החסידים תלמידי הבעל שם טוב שעלו לארץ, ביחד עם ספרדים רבים (פרנקים), בדומה ליהודים הציוניים החילונים מקימי הקיבוצים שנחשבו לימנים קיצונים.
לאחר השואה כולם הבינו את הכיוון הנכון --> רק ארץ ישראל!
הרצל פעל רבות מול השלטונות באירופה והעותמאניים לאפשר עלייה לארץ ישראל והכרה ביישוב יהודי עצמאי. רבים מאוד תמכו בו הוא היה אדם גדול והוביל את המהלכים המדיניים להצהרת בלפור והכרה במדינת ישראל 30 שנה לפני הקמתה.
חז"ל, הנביאים, הצדיקים הגדולים יחידי הדורות,
רבי נחמן מברסלב שראה וניבא,
והמשיח.
ואף שיש לי ערך גדול מאוד לכל היהודים שפעלו רבות למען עם ישראל,
אני מאמין שהצדיקים האמיתיים פעלו אף יותר,
(האמיתיים בלבד כי יש גם מתחזים).
לא ברור מאיפה הצץ הדבר הזה, והייתי מניח שיש כאן משהו קצת מסריח מסוג שחיתות כלשהי. לחילופין, פיגור עמוק וניסיונותעלובים למצוא חן בעיני מישהו שעוד נגלה מי הוא (ושמא פוליטית בלבד).
הרצל הוא המנוע של התנועה הציונית, מכאן מעלתו. בדורות רבים היו שקראו לעלות וגם עשו מעשים, אבל רק החזון של הרצל והדחיפה שלו הצליחו להסתיים בשיבת ציון.
דמוקרטיה אינה משחק חד-סטרי. מי שפוסל ממשלה נבחרת ומחליט כצעד מחאה להשבית את הצבא, שובר את כללי המשחק הבסיסיים ביותר – ולכן אינו ראוי עוד להתמודד לכנסת.
הרי אם מחר יעלה השמאל לשלטון, האם יעלה על הדעת שהימין ישבית את הצבא בתגובה? ברור שלא, ואיש גם לא מצפה לכך. אז באיזו זכות מותר לנקוט בצעד כזה כשיש ממשלת ימין?
כללי המשחק הדמוקרטיים חייבים להיות שווים לכולם.
מה דעתכם, מה המענה הנכון?
מדי פעם יש תגובות בנוסח כזה לערך:
"ראש ממשלה, שהמיט על עמו את הגדול שבאסונותיו, את פוגרום טבח נתניהו".
חשבתי שאולי זה מה שצריך לענות שוב ושוב, בלי להתעייף:
אי אפשר לצפות מראש הממשלה לעמוד בעצמו עם רובה על הגדר.
הצבא הונהג בידי רמטכ"ל שמונה במחטף על ידי הממשלה הקודמת רגע לפני שפוזרה, וכמקובל בישראל, הוא לא הוחלף. במבנה הקיים, כוחו של הרמטכ"ל בעניינים ביטחוניים הוא אדיר – אפילו את המזכיר הצבאי שלו לא יכול ראש הממשלה לבחור ללא אישור הרמטכ"ל, שלא נתן אישור להחליף את המזכיר, וכך נשאר בתפקיד גם המזכיר הצבאי מהממשלה הקודמת.
ובכל זאת, נתניהו בחר לתת בהם אמון מלא. הוא ראה כיצד הפיקוד הבכיר מעלים עין מגל הסרבנות, אך גם אז לא העלה על דעתו שמעבר לסרבנים מבחוץ, הרמטכ"ל והמטכ"ל עצמם יפקירו את המשמרת, ינקטו שביתה איטלקית ויאפשרו לאויב לפרוץ את הגבולות.
ולמה הם עשו את זה? כי סמכו על אלו שמדברים בסגנון כזב שהם יעבירו להם ויזרקו את כל האשמה על ראש הממשלה או יתחלקו באשמה. ההפקרות של הפיקוד הבכיר בצבא התאפשר בגלל אלו שדחפו לסרבנות והכניסו רוח שזה יהיה הישג אם יגיעו לחלוקת האשמה.
או אולי לענות גם כן עם דמגוגיה, בנוסח כזה לערך:
לפי דבריך, יצחק רבין עליו השלום אשם בטבח המזעזע שהיה במערת המכפלה. הוא ושותפו שמעון פרס.
מה דעתכם?
כמובן מי שרואה שחור לבן- 'טבח נתניהו' 'טבח הפקידים שקשרו את ידינו' וכדומה, אז אין הרבה מה להתעכב איתו. הוא בא לצעוק ולא לשמוע. אז שיבושם לו עם עצמו וחבר קפלניו...
אבל האמת מורכבת, מורכבת וארוכה...
אבל בקצרה הצבא האשם הישיר- מהראש ועד הקצין זוטר כל מי שקשור לגזרת עזה, כל אחד לפי חלקו ו(חוסר) פועלו.
בדרג המדיני האשמה מחולקת לשנים-
בפן הצבאי- שר הביטחון וראש הממשלה משניהם, במיוחד משר הביטחון אבל גם מראש הממשלה במידה רבה מאד, היה מצופה לשאול שאלות, לרחרח האם הכל דופק כמו שצריך. יש מגמות בצה"ל שהם לא סוד. יש כשלים ביטחוניים שאנשים שונים (יצחק בריק למשל) העלו. מצופה שיעמדו על הרגליים האחוריות שיטפלו בזה וזה לא תירוץ מספק "אבל אמרו לי שהכל בסדר"- בגלל זה בחרו בך לראש ממשלה/שר ביטחון, שתבדוק מבחוץ.
בפן המדיני- מדיניות סבבים, העשרת חמאס והתעצמותו היחסית. ועוד. צריך דיון רציני ולגיטימי מה האשמה אם וכאשר. ואכמ"ל
ועדיין זה לא אומר שהם צריכים להתפטר, ואפילו לא נאמר שמצופה מהם לא להתמודד שוב. יש הרבה מאד שיקולים נוספים לשקול, ותן לעם לומר את דברו בבחירות.
-הם עשו את זה בגלל הקונספציה לא בגלל שידעו שיוכלו לזרוק את האשמה הלאה.
-לא רואה עניין לענות בדמגוגיה.
האם המגיבים הנ"ל תמכו באוסלו ובהתנתקות? האם רצו שנתניהו יתחשב בשיקול דעתה של הצמרת הביטחונית?
ב-99% כל התשובות תהיינה חיוביות. אז מה המגיבים רוצים מביבי? השמאל זרע את זרעי הפורענות, והימין חסר המשילות המשיך לטפח את הערוגה. השמאל קבע עובדות בשטח, ביבי פעל לפי תכתבי השמאל, העביר כסף לעזה בהתאם להמלצות של שלל הגורמים כולל בג"ץ, ומינה אנשים שהשמאל חיבב, ע"ע יואב גלנט.
■ העם יצא לקלפי ובחר.
מצע מפלגת הליכוד הינו שימור הסטטוס קוו הקיים:
אין כיבוש או הרחבת גבולות גיזרה, אין תפיסת שטחי אש באופן יזום ופינוי אוכלוסיית אויב או יציאה למלחמה יזומה.
מנגד יש מפלגות ימין המצילות את ישראל וממלאות את החסר כפי יכולתם - ומפלגות שמאל (כן כן גם הם מביאים את ברכתם) יחסי החוץ שלהם טובים יותר ממפלגות הימין, רובם אנשי השכלה גבוהה, ממלאים את משרות הצבא, מכניסים תרומה כספית נכבדת, והם גאוותו של ביבי.
ביבי עצמו הוא שחקן הנותן הופעה חיצונית מושלמת, דובר אנגלית רהוטה וחשובה לייצוגיות ישראל בעולם ובזה הוא טוב יותר.
ביבי אינו פועל עצמאית,
תמיד הוא שותף מלא לכל חלקי האוכלוסיה,
מנתח נכון וסבלני.
ביבי הוא השתקפות החברה הישראלית המחפשת מנהיג שלא יתפוס צד בסיכסוך הימני - שמאלני - פלסטיני.
ישנה התחזקות בקרב כלל עם ישראל לכיוון ימני יותר - בגלל אין סוף הפיגועים, טבח שמחת תורה והפחד הגדול שהיה באותו היום.
הכלכלה הישראלית תצמח רק על ידי ביטחון צבאי ימני ומשילות.
הביטחון לצאת למלחמה יגיע רק על ידי צדקת הדרך:
יהדות אמונה תפילה, צדקות אמיתית באמת.
הישועה לא תגיע מביבי -
אלא תגיע מתוך העם עצמו!!!
עם ישראל צריך לעשות שינוי גדול מאוד בכלליות ובפרטיות כל אחד ואחד.
התשובה היא אותה תשובה ביחס לסיני, אוסלו יהודה ושומרון, עזה ולבנון.
מה נתנו? שטחים עצומים.
מה קיבלנו? כלום.
מה הערבים הבינו?
מלחמת יום כיפור - הצליחה.
אינתיפאדה 1987 - הצליחה.
פיגועי עזה - הצליחו.
חיזבאללה - הצליחו.
חזון השלום?
הערבים מעולם לא ביקשו שלום.
מישהו זוכר מתי הערבים ביקשו שלום?
אנחנו פשוט עושים עסקאות גרועות מאוד.
נתנו אדמה ששווה טריליונים בחינם!!!
ולמה? כי רצחו אותנו.
וככה אנחנו תמיד נחיה על חרבנו.
ירצחו אותנו אז נברח.
בתור מתפקד בפריימריז הקודם,
אני פשוט לא מבין מאיזו סיבה צריך 170 עסקנים שיבחרו את הרשימה?
כנראה שזה לא יגרום לי לא להצביע שוב לציונות הדתית אבל זה מעצבן.
כשסמוטריץ' רוצה להתנהל בשקיפות הוא יודע לעשות זאת.
מצביעים שבויים
לא נראה לי יכולה להרשות לעצמה...
למידה מתרחשת בדיליי
קודם נהרגים מספיק נהגים
אח"כ מרמזרים את הצומת
ואולי נלמד מזה
יש עוד הרבה ממה ללמוד
(אני למדתי מזמן)
שבמפלגת תקומה - האיחוד הלאומי מעולם לא היה פריימריז של כלל הציבור, כמו ברוב המפלגות (במידה רבה אחרי שני עשורים של התלהבות מפריימריז - היום המגמה היא לבטל אותו).
כשבפעם הקודמת עשו, זה היה עם הבהרה מאוד ברורה שזה חד פעמי. אגב, הפריימריז הקודם לא השיג את המטרה לשמה יזמו אותו וככה"נ הרשימה היתה נראת כמעט אותו דבר כך או כך.
אדרבה, אם היתה הבהרה שזה חד פעמי זה היה שגוי. אין פה שום סייעתא.
הפריימריז הקודם השיג את המטרה לגמרי,
נכון, היתה אותה רשימה, אבללל הפריימריז נתן תוקף ואמון לקהל הבוחרים, וזאת המטרה המרכזית.
ואם כבר מדברים על הסמליות ההיסטורית -
סמוטריץ' הצליח בחוכמתו לתפוס את מקומה של מפד"ל ההיסטורית, ע"י השם "הציונות הדתית"
ובאותה מפד"ל, בגלגול האחרון שלה, "הבית היהודי", הפריימריז היתה הדרך המרכזית שקבעו את הרשימות. ככה גם הציבור נתן בה אמון סה"כ.
באמת לא טענתי על חוסר יושרה, טענתי על חוסר שקיפות ושיתוף הציבור.
בחרו - אבל המטרה היתה להשיג גיוון וגיוון לא נוצר. סמוטריץ' ממש פעל בשביל דמויות כמו רחלי צינקין וכד' שיגוונו את הרשימה וקיבל עוד רשימה של כביש 60 ושות'.
הצעד היחיד שנשאר לו, בשביל קצת גיוון, זה להשתמש באפשרות השריון כדי לקדם את סלמון על חשבון סוכות - מה שבסוף אילץ אותו להתפטר מהכנסת, כדי להכניס את סוכות.
אני ממש לא יודע ממקורות - אבל מניח שהפעם סמוטריץ' קיווה שהמרכז יבין את הרמז וישים במקומות ראליים את צביקה וישנגרד או ר' שמואל ששון - ושוב קיבל רשימה שהיא (עוד יותר מהפעם הקודמת) כולה כביש 60.
שיהיה ברור - כולם זה אנשים שאני מאוד מעריך את פועלם (מצבי סוכות חששתי ולעניות הבנתי הוא ממש הפתיע לטובה) ורוצה שיהיו בכנסת ובעז"ה בממשלה, אבל לא יעזור זו 'גרסת תשפ"ו' של 'תקומה" ולא 'מפלגת הציונות הדתית'.
גם אם זאת המטרה של סמוטריץ',
גם בנט רצה לגוון את הבית היהודי (בדרכו שלו) והוא נכשל פעם אחר פעם, בגלל שציבור המתפקדים תמך במי שהיו המועמדים ה"קלאסים" פעם אחר פעם ולא נמשך אחרי הקצוות השונים.
אבל זה כל העניין של הפריימריז, בעיני - נתינת אמון לקהל הבוחרים כדי לקבל אמון בחזרה מהם בקלפי.
ב. אם אתה מדבר על גיוון - אז אדרבה, כמו שאתה אומר, זה גם לא עזר הפעם. ולא בהחלט שיש רמז שלא מבינים, אולי באמת לא מסכימים עם הגישה.
לא מכיר את שני המועמדים שאמרת, אבל איני מבין כיצד מקורבי סמוטריץ' (הם לא? תקן אותי אם אני טועה) יכולים לגוון את הרשימה.
לפחות ברשימה הקודמת היתה מיכל וולדיגר. הפעם גם את זה אין.
ומה שאתה אומר בשורה האחרונה, מבחינתי זה כל הסיפור - סמוטריץ' חוזר לשטייטל של מפלגת תקומה, במקום לעמוד מאחורי המותג "הציונות הדתית", זה ממש ממש חבל. אני מעדיף ציונות דתית ולא עוד רסיס מפלגה לא רלוונטי שסופו לאבד.
אבל סמוטריץ' התנגד עקרונית לפריימריז כל השנים, גם כשבבית היהודי עשו פריימריז - אנשי תקומה לא רצו להצטרף.
יש לזה כל מיני הסברים, ההסבר העיקרי לענ"ד הוא שבפריימריז יש יתרון מובנה למי שיש לו הרבה כסף (מישהו אמר נפתלי בנט?).
בפועל הוא עשה פעם אחת, כשהדגיש כל הזמן שזה חד פעמי, בתקווה שציבור גדול יתפקד וישפיע - במציאות נבחרו אותם אנשים.
אם אתה מסכים איתי בעקרון, אין צורך לנסות להצדיק את סמוטריץ', זה לא העניין פה
אגב, היה צריך לבטל את הפריימריז כדי שהוא לא יקודם.
אני אישית בתור מתפקד לא שמעתי את ההסתייגות הזאת שזה היה חד פעמי.
נ.ב -
צבי סוכות הוא דוגמה למי שלא היה ממקורבי סמוטריץ או מרכז המפלגה וזכה לאמון והוכח כבינגו.
אבל תראה מה קורה בפריימריז של מפלגות אחרות בדגש על הליכוד.
קומבינות ומפקדי ארגזים. זה מה שגורם לנציגים מושחתים להיבחר לא בחירה חופשית של הציבור.
גם המנגנון של המפלגות החרדיות לא טוב. לכן אני חושב שמה שעשו היה בסדר.
זה גם חלק מהעניין.
ההצבעה לליכוד היא למפלגה כי אין ברירה. אלה החברים. אבל מי שנבחר צריך ליישר קו להיות חייב לחבר מרכז שדאג לו. כך זה עובד.
המפלגה מתהדרת, בצדק, שיש לה פריימריז.
זה לא רק עניין של אין ברירה.
בעיני, זה מוסיף יוקרה למפלגה.
עכשיו אני מבין שאתה פשוט לא יודע איך הדברים מתנהלים ואז זה סיפור אחר לגמרי.
אני אמחיש לך.
חבר מרכז שיש לו מפעל גדול של עובדים נניח 500 איש. כולם התפקדו לליכוד בפקודת הבוס. חלקם לא מעוניינים אבל חוששים מהרעת תנאים וכו'.
אותו חבר מפעל יש לו כוח עצום ביד הוא מגיע לח"כ וסוחט אותו ליישר קו לדרישות שלו אם לא, כל ה 500 לא יבחרו בו. כך הוא מקבל טובת הנאה וביום הבחירות המתפקדים מקבלים דף עם שמות כל חברי הכנסת שהבוס בחר, הפתק כבר מלא והם פשוט מצביעים בלי יכולת לומר דבר. אל תשאל מאיפה אני יודע. עכשיו תכפיל את זה בכמה חברי מרכז ולא אחד כשכל אחד סוחט את השני. זהנקרא מפקד ארגזים וזה לא חוקי אבל זה קיים.
בעיניך זה מוסיף יוקרה למפלגה? אתה לא מתפלא איך אותם חברי כנסת כל הזמן נבחרים שוב ושוב?
והרוב היו נגד ההתנתקות, גם זה היה כפי מה שאתה אומר?
היו מתנדבים שעברו דלת דלת לדפוק בבתים של חברי מרכז הליכוד
אני לא חושב שמה שאתה אומר לא קיים, אני פשוט לא חושב שזה עד כדי כך גורף.
לכן, גם לשיח הציבורי יש משמעות. משמעות מסויימת לכל הפחות.
אתה מוזמן להסתכל באינטרנט ולחפש מידע.
לא סתם זו המפלגה שרוב הבקשות שלה נדחות בוועדת הבחירות
הסיפור עם שרון היה אחרת
שלמה והגורל שלו תלוי בך. לבין ח"כ שנבחר ומצביע על משהו מהותי. הבחירה שם היתה בקשר למשאל עם.
אתה חושב שאם זה היה דמוקרטי והוגן אדם עם כתב אישום היה נבחר לח"כ ומנהל את המפלגה?
ולשאלתך - אני מסכים שיש השפעה, אבל יש גם השפעה של השיח הציבורי.
ולכן לא הייתי אומר שפריימריז זה רק מתפקדי ארגזים
הם אולי יתפקדוכדילאלהרגיזאותואבל יצביעו מה שבא להם
הם קיבלו דפים מסומנים מראש ושמו במעטפה
אבל נכון שיתכן שלא היה להם אינטרס לכך
בתולדות הפוליטיקה הישראלית לא חסרים אנשים כמעט אלמוניים שהגיעו למקומות גבוהים בזכות קבלני קולות.
הפריימריז האחרון בציונות הדתית היה מעולה
כך שלא קריטי לי שלא היה בציונות הדתית.
החשש מ"ליכודניקים חדשים" הוא גדול מאוד. כבר התגלחנו בנושא הזה על זקן של אחרים (קרי, של הליכוד).
חברי המרכז בוודאי מנסים לבנות רשימה שאנשים ירצו להצביע לה, כלומר פשוט לי שנעשו סקרים ומחקרי עומק על המועמדים שיביאו את מירב הקולות האפשריים.
לא היתה נראת לעין התערבות של גוף פוליטי אחר.
כפי שפורסם בסרוגים: בוטלו הפריימריז בציונות הדתית
ב. במפלגה הזו מעולם לא פריימריז. הם היו פעם אחת בהוראת שעה ובוטלו.
ג. במפלגת המילואימניקים היו פריימריז. זה עזר לה?
ד. לא יודע למה החלטת "הפריימריז נתן תוקף ואמון לקהל הבוחרים" ומאיפה החלטת "הפריימריז האחרון בציונות הדתית היה מעולה".
אתה הרגשת שיש לך כוח ביד אז נראה לך שזה היה מעולה...
אז תתייחס קצת לעובדות:
בפעם הקודמת היו פריימריז בצה"ד, ואחריהם מצבה בסקרים נשאר כמו שהיה לפניהם. זה לא העלה אותה אפילו במנדט.
התפקדו בסה"כ 24,113 (ציפו להגיע לפחות ל-30K. בבית היהודי בתשע"ג היו 52K. בתשע"ה בערך 70K).
הרשימה שיצרו המתפקדים הוכיחה שהם נמנים גם ככה על הבייס הטבעי של המפלגה והנסיון לחבר ציבור חדש - נכשל.
שים לב:
בבחירות סבב ד' סמוטריץ' קיבל אישור מהמרכז לבנות רשימה בעצמו לפי דעתו.
הסדר שהוא קבע היה: בצלאל סמוטריץ'; מיכל וולדיגר; שמחה רוטמן; אורית סטרוק; רחל צינקין.
(ההסכם עם עוצמה ונעם הכניס את איתמר למקום 3 ואת אבי מעוז למקום 6. אופיר סופר התמודד ברשימת הליכוד במסגרת ההסכם).
בבחירות סבב ה' הפריימריז רק קלקלו ויצרו רשימה פחות מגוונת ויותר חרד"לית (קודם כל נבחרו ההארד-קור של תקומה, אחריהם שאר המכהנים ובסוף חרד"ל חדש):
בצלאל סמוטריץ'; אופיר סופר; אורית סטרוק; שמחה רוטמן; מיכל וולדיגר; צבי סוכות.
(בצלאל שריין את אוהד טל והצריח את סוכות עם סולומון).
תגיד אתה, איך נוצר יותר גיוון - בסבב ד' או בסבב ה'?
ה. כפי שניתן לראות בכמה מפלגות, פריימריז זו שיטה שמועילה בעיקר לח"כים המכהנים.
בבית היהודי בפריימריז של תשע"ה נבחרו בדיוק אותם ח"כים שנבחרו בתשע"ג בסדר מעט שונה:
בתשע"ג - נפתלי בנט; ניסן סלומינסקי; איילת שקד; אורי אורבך; אבי וורצמן; מוטי יוגב.
בתשע"ה - נפתלי בנט; איילת שקד; אלי בן דהן (היה משוריין מטעם תקומה ועבר לבית היהודי); ניסן סלומינסקי; אורי אורבך; מוטי יוגב.
גם מתמודדים שהיה להם תקציב ושפכו ים כסף על קמפיין - נשארו בחוץ (למשל: אביחי בוארון).
כאמור, אותו דבר קרה בסבב ה' בצה"ד (סוכות הוא הראשון שלא היה ח"כ מכהן לפני כן).
גם במפלגת "הדמוקרטים" ניתן לראות שהפריימריז שרתו קודם כל את המכהנים.
בקיצור, אתה מתייחס בעיקר לחוויה שלך כמתפקד שהרגיש שיש חשיבות לאמירה שלו בקלפי וזו זכותך,
אבל העובדות מלמדות שפריימריז הוא לא מציאה גדולה. בסוף גם אתה - כמו כולם - הצבעת קודם כל בעיקר למכהנים, ועוד הרגשת שהצבעת באופן עצמאי וחופשי...
אבל אני לא מזדהה עם המסקנות
א. נזכרתי עכשיו, שיש בזה בעיה?
ב. אדרבה, עצם זה שזה הוראת שעה, זה גם לא נכון בעיני
ג. נו, מה זה קשור לגבי?
ד. המטרה היא לא גיוון. אגב, צבי סוכות הוא תוצר של הפריימריז הקודם. הוא לא היה יכול להכנס בדרך אחרת. חבר כנסת מעולה.
אדרבה, זה שהציבור נתן אמון בח"כים המכהנים אין בזה שום פסול.
זה שאביחי בוארון שפך כסף ולא נכנס, זה מעיד דווקא על נקודה טובה ביחס לאמינות הפריימריז.
נכון, החוויה שלי כמתפקד היא העיקרית פה, חוויה מדהימה, ממליץ לך לנסות.
עצם זה שהתפקדו קצת אנשים זה באמת אומר משהו לא כל כך טוב על הכיוון הכללי של הפלגה.
באמת, בבית היהודי בעידן הפריימריז היה רוח במפרשים של המפלגה הזאת ולכן הציבור נתן בה יותר אמון.
אתה מוזמן להקים מפלגה לפי הרצונות שלך ונראה כמה אנשים יתנו בה אמון. כך תוכל להמשיך לשחק בחוויות שלך.
כי יש עתיד לא מתנהלים על פי העמדות שלי.
אני מאמין שמאותה סיבה גם לך יש ביקורת על יש עתיד ועל הערבים ועל הדמוקרטים ועל כל מי שרואה את המציאות בצורה שונה 
ברור שהביקורת שלי תהיה ביחס לעמדות שלי.
אני לא יכול להתייחס על פי עמדות של מישהו אחר
יצא לי לקרוא על הכפר תל בויקיפדיה.
מזעזע שהטקסט שם מוטה בצורה כל כך קיצונית שמאלה.
יש שם פירוט של המון אירוע אלימות מתנחלים ביחס לתושבי הכפר ה"תמימים", כולל אירוע הפיגוע האחרון (יולי2026) בו הטיול היה ללא ידיעת ולא תיאום עם צה"ל, למרות שצה"ל הודה שהטיפול היה בתיאום איתו ובכל זאת לא היתה אבטחה כנדרש.
אין אפילו מילה אחת של ביקורת כלפי תושבי הכפר הידוע בעוינותו.
האם אין גוף או ארגון ששם לו למטרה להילחם בעיוות ובהטיה הברורה שמאלה שבויקיפדיה?
מי שיצר אותה מתחרט על זה ואמר שהיא לא יכולה לשמש כאנציקלופדיה
בס"ד
עשרים ואחת שנים חלפו מאז אותו הקיץ הנוראי בו מדינת ישראל גירשה מבתיהם אלפי יהודים בגוש קטיף ובצפון השומרון. 21 שנים עברו מאז פונו יישובים, בתים נהרסו, קהילות ובתי כנסת נעקרו, ואת המחיר על כך אנחנו משלמים עד עצם היום הזה. אלא שהשנים שחלפו מאז הוכיחו כי ההתנתקות לא הייתה רק אירוע מדיני וביטחוני דרמטי, אלא גם רעידת אדמה פוליטית ששינתה את מפת הימין הישראלי ואת יחסי הכוחות בתוכו.
עד ההתנתקות הייתה הציונות הדתית מזוהה במידה רבה עם המפד"ל, בעוד האיחוד הלאומי ייצג קו לאומי ניצי יותר. החשש לאחר הגירוש ששרון, ולאחריו אולמרט, ימשיכו בפינוי יישובים נוספים הביא להבנה כי פיצול פוליטי בין מפלגות קרובות אידאולוגית הוא מותרות שהמחנה אינו יכול להרשות לעצמו. כך נולד החיבור בין המפד"ל לאיחוד הלאומי, שהוליד בהמשך את מפלגת הבית היהודי. מתוך המחנה שנאבק נגד הגירוש צמחו בהמשך נפתלי בנט ואיילת שקד, שהצליחו לפנות לקהלים רחבים יותר ולהכניס את עצמן אל לב המיינסטרים הפוליטי. במשך שנים היו מזוהים השניים עם המחנה הלאומי ועם ההתנגדות לעקירת ההתיישבות, אך בהמשך, כידוע, הם בחרו בדרך פוליטית אחרת, שהובילה אותם בסופו של דבר גם להקמת ממשלה עם מפלגות מהשמאל וממפלגה ערבית.
המסלול הזה מספר משהו חשוב על הפוליטיקה הישראלית. ההתנתקות לא רק פיצלה את המפה הפוליטית, אלא גם יצרה דור שלם של אנשי ימין שהפנימו כי כדי להשפיע על מדיניות המדינה לא מספיק להיות צודקים אידאולוגית - צריך גם לנצח בבחירות. מכאן נולדו ניסיונות שונים להרחיב את המחנה הלאומי, לפנות אל המרכז ולבנות גשרים בין הציונות הדתית לבין ציבור חילוני ומסורתי, לצד הברית הפוליטית עם הציבור החרדי שהפכה לאחד מעמודי התווך של הימין לאורך השנים. ברית, שבשנים האחרונות נראתה כמעט מובנת מאליה, ועומדת בשנים האחרונות למבחן משמעותי סביב סוגיית הגיוס, חלוקת הנטל והיחסים בין הציבור החרדי לציונות הדתית והליכוד.
ובתוך כל התהליכים הללו השתנתה גם מפלגת הליכוד עצמה. נתניהו, שהוביל את המפלגה מאז 1996 כמעט ללא תחרות, ראה לאורך השנים דמויות בכירות שנפלטו ממנה או עזבו אותה, בהם נסיכי הליכוד כמו בני בגין, דן מרידור ולימור לבנות, ומנגד קלט אל שורותיה שורה של דמויות חדשות ששינו את פני המפלגה. הליכוד של 2026 אינו הליכוד שלפני ההתנתקות, וגם נתניהו עצמו, שהצביע בהתחלה בעד הגירוש, עבר מסע פוליטי ארוך מאז אותם ימים. המפלגה הפכה למפלגת שלטון רחבה יותר, עם הרחבת ההתיישבות ועם קו לאומי מובהק יותר, אך גם עם יכולת למשוך מצביעים שאינם מגיעים בהכרח מהגרעין האידאולוגי המקורי שלה.
עשרים ואחת שנים אחרי ההתנתקות, נדמה שההיסטוריה עצמה החלה לנוע בכיוון ההפוך. חוק ההתנתקות בוטל, היישוביים חומש ושא-נור עלו בשנה האחרונה אל הקרקע, ובקרוב צפויים לשוב גם היישובים גנים וכדים, לצד נקודות נוספות ביהודה ושומרון. אחרי שנים שבהן עצם המחשבה על חזרה לצפון השומרון נחשבה כמעט דמיונית, המציאות השתנתה, ומה שנראה בעבר בלתי אפשרי הפך שוב לאפשרי ובהתיישבות וחלקים במערכת הפוליטית כבר מדברים על חזרה לגוש קטיף, לכל הפחות בתוחמת הצפונית.
אבל דווקא כאן נמצאת גם הסכנה הגדולה. מי שסבור שהשינויים של הקדנציה האחרונה הפכו את המציאות לבלתי הפיכה, טועה טעות מרה. ממשלה אחת יכולה בתוך זמן קצר לעצור בנייה, להקפיא התיישבות, להחזיר מדיניות של נסיגות ולבטל הישגים שנבנו במשך שנים. בחמש דקות פוליטיות אפשר להרוס את מה שלקח עשרות שנים לבנות. לא משנה כמה יסבירו בנט וליברמן שהם לא יתנו יד לזה, בסוף סמוטריץ' ובן גביר הם ההוכחה של האופוזיציה שגם שרים יכולים להכתיב מדיניות ולשנות דברים גם מעל גבו של ראש הממשלה.
הבחירות הקרובות הן לכן הרבה יותר משאלה של זהות ראש הממשלה או חלוקת התיקים. הן יכריעו גם לאיזה כיוון תלך מדינת ישראל בשאלות היסוד של ההתיישבות, הריבונות והאחיזה בארץ ישראל. כאשר במפלגת הדמוקרטים נבחרה רשימה שמובילה קו ברור של פינוי יישובים וגירוש יהודים מבתיהם ביהודה ושומרון, איש אינו יכול לומר שהאפשרות הזאת ירדה מהשולחן. אם למשהו זה לא עדיין לא מספיק ברור, מספיק לראות את תגובותיהם של חברי המפלגה לפיגוע הקשה בשומרון ביום שישי האחרון, כדי להבין איזו מדיניות הם מתכוונים להוביל פה. זה הסיפור של הבחירות הקרובות.
נקודות קודמות:
https://www.inn.co.il/forum/t1438623#157692808
https://www.inn.co.il/forum/t1436540#15739204
גם אם יש ביטויים שערוריתיים ביחס לפיגוע ולאוכ' המתיישבים ביו"ש, זה מיעוט קטן. 10 מנדטים מתוך 120. זה לא מספיק כדי לגרש יהודים. השינוי מאז הגירוש הוא שאת הגירוש מפלגת הימין הגדולה עשתה, היום יש שוליים סהרוריים, שגם אם יש להם כוח לא מבוטל, הוא לא עד כדי כך יכול להשפיע.
כן מסכים שהם יכולים לבטל ב5 דקות את ההישגים של סמוטריץ' והממשלה בהתיישבות, אבל מפה ועד לפנות ישובים יש עוד דרך ארוכה.
כמו כן, ככל שהשנים עוברות יש פחות ופחות לגטימציה ציבורית לגרש יהודים מביתם. מההיבט הזה, נראה שהימין למד לקח ויישם את מדיניות ההסברה כפי שהסברת יפה.
חוץ מזה, בעיני הנושא המרכזי זה המערכה הבינלאומית מול איראן ושלוחותיה ולצערנו, אולי בקרוב, גם מול טורקיה. ההתיישבות חשובה מאוד, אבל היא לא נושא היחיד.
מה שאת טוען, זה ה'עלה תאנה' של בנט ושות', כביכול אין באמת 'שמאל', אין באמת פינויים, "אחרי השבעה באוקטובר..." וכו' - זו אחיזת עיניים מוחלטת. הסכנה כאן והיא ברמת שכפר סבא ח"ו תראה כמו כפר עזה.
נכון שאת הגירוש הובילה המפלגה הגדולה, אבל את אסון אוסלו, אם כל חטאת, שהגירוש הוא במידה רבה תוצאה שלו, גררה המפלגה הקטנה.
'מרצ' רצו אז עם הססמה "יומרץ רבין" והצליחו. הרעיון של הסכם עם עראפת, לא עלה על דעת מפלגת העבודה ומצביעה, אפילו במרצ לא אמרו זאת בפירוש - להפגש עם אנשי אש"ף היה עבירה על החוק. בכל זאת, כגורם השני שהממשלה תלויה בו (ובעזרת כמה חפרפרות ממפלגת העבודה) משכו את רבין ופרס להסכם הרצחני הזה.
כרגע, הדמוקרטים מדברים על ההזיה הזאת בפירוש, אבל גם בנט ואייזנקוט מדברים על חיזוק הרשות והפקרת שטחי A וB לידי 'האוטונומיה הפלסטינית'. נוסיף לזה את התלות המוחלטת שלהם בערבים, כמו שרע"מ אמרו - מבצע בעזה יצא לפועל רק אחרי שהממשלה נפלה.
מי שמנמיך את פעמוני האזהרה - עלול להיות אחראי לאסון!
גם הגירוש לא היה תוצאה של מחשבת שמאל מדיני, החשיבה של אריק שרון היתה שגויה אך לא היתה שמאל בשום אופן. לכן גם החשיבה של בנט ואיזנקוט גם אם היא שגויה, היא לא שמאל.
ומה שאמרת על ימי אוסלו - זה בדיוק ההבדל. אז היתה לגטימציה מאוד גבוהה ציבורית, למרות שאש"ף היה ארגון טרור, אנשים מאוד הוקסמו מרעיון השלום, לכן זה גם תפס וצבר תאוצה.
לא אמרתי להיות שאננים מרעיונות רעים, אמרתי רק שהיום אין כמעט שמאל מדיני. זה לא אומר שצריך להיות שאננים. אדרבה, יש רעיונות שאולי בהיבטים מסויים הם יותר הרסניים ובאמת צריך להזהר מהם.
נגד כל מה שרבין נבחר בשמו ובשביל להעביר את שלב א' קנו את ש"ס בהרבה כסף (שולמית אלוני שהיתה אנטי-דתית רדיקאלית הבהירה שבשביל השלום היא מוכנה ללבוש שטריימעל), בשביל להעביר את שלב ב', שיחדו את נעלבי צומת - גונן שגב (לימים נתפס על סחר בסמים ולעוד ימים - על ריגול לטובת אירן) ואלכס מיצובישי גודפרב.
רבין טען שהבחירות לעיריות שיוכיחו שהעם איתם - ונציגי העבודה הפסידו לליכוד בכמעט כל המוקדים. כל המדדים הוכיחו שהם הולכים להפסיד ובגדול בבחירות הכלליות.
ואז הגיע רצח רבין. אינני יודע האם הפושע המתועב שהתגאה בביצועו באמת ביצע - אני יודע שהרצח שירת רק את השמאל. הרצח נוצל תודעתית לאמץ את אוסלו וגם נתניהו שניצח בפרומיל, זה אחרי שהוא נכנע לאוסלו.
הדיון האקדמאי האם תיאורתית יש היום 'שמאל מדיני' במלא מובן הביטוי, ממש לא חשוב. מה שחשוב זה שאם תקום מחדש ממשלת עבאס-ליברמן-אייזנקוט-בנט, היא תחזור למדיניות אוסלו. זה יהיה אסון.
"חיילינו נמצאים באזור סכסוך כלשהו, בין אם מדובר בעזה או דרום לבנון ומדי פעם נפגעים? יאללה, בואו ונברח כדי שלא ייפגעו". ברור שמדובר בקונספציה שמאלנית מובהקת שאומצה בחלקה על ידי הימין.
נניח שטראמפ מאמץ את יוזמת השלום של סעודיה וכופה אותה על ראש ממשלת ישראל הבא. אם יקראו לו ביבי, הוא ינסה למרוח זמן, להתנגד בקטנה וכד'. אם יקראו לו איזנקוט, הוא יתפתה לקבל פרס נובל לשלום. בדרך הוא יזכה לחיבוק ענק של התקשורת בארץ ובחו"ל, יקבל תמיכה מ"יש עתיד", "הדמוקרטים", ואולי אף מ"ישראל ביתנו" והמפלגות החרדיות. גם בנט האופורטוניסט לא יהסס להושיט אצבע. התנתקות נוספת, כשמאחוריה מכתבים נלהבים של אנשי רוח ודגנרלים כמו איזנקוט עצמו, תהיה עניין של זמן.
זה היה באוסלו ובהתנתקות. פעם שלישית גלידה בהכשר בד"צ בית יוסף.
