גם אם יש סיבה להרוס בית כנסת (מה שאין כאן) קודם כל בונים אח"כ הורסים.

מוסרית- אין כאן שום סיבה להרוס (אלא אם אנטישמיות זאת סיבה מספיק טובה)

חוקית- אין. השטח נקנה כחוק

ריאליות- לא הייתי סומך על "הפשרה". היה כבר סיפור על כמה בתים שינסרו או משהו כזה, לא ידוע על זה שבנו אותם מחדש

כשמתנהלים על פי ההלכה, הורסים מסגדים, מגרשים את הערבים וכמובן נמנעים מלהרוס בתי כנסת, אלא על פי ההלכה - זו מדינה יהודית.

כשאוכפים נגד כולם בשווה והורסים מסגדים ובני כנסת על פי חוקים וקריטריונים שווים וידועים - זו לא מדינה יהודית, אבל כן מדינה דמוקרטית ושוויונית.

כשאוכפים באופן סלקטיבי נגד יהודים - זו דיקטטורה משפטית אנטישמית, והחוקים המפלים הם חוקי סדום שאין להם תוקף הלכתי, לכל דעות הפוסקים.

בס"ד

"זה שייך לאיזה רוכב גמלים, וודאי שזה שלו,הוא ירש את זה מהסבתא שלו, וגם זה לא נכון. הרישעות היא לשמה ואין ספק שאם חלילה וחלילה יהרסו את זה, מי ידוע איזה קיטרוג מהשמיים חלילה עלול להיות לעם ישראל. עם ישראל ישלם כולו את המחיר. אם ההנהגה עושה טעות זה לא רק היא לעצמה, עם ישראל כולו אשם. כל מי שבידו למנוע והוא לא מונע, הוא אשם בזה!"

את הדברים אמר הרב באירוע השקת הספר השני של שיטת הסימנים שנערך הערב בישיבת שבי-שומרון. לאחר מכן נסע הרב בעצמו לבית הכנסת על מנת לחזק את תושבי גבעת זאב במאבקם ובסירובם לחתום על הסכמים.

בס"ד

כבר ראינו בבית אל שאין כזה דבר להעתיק בתים ושזה לא הצליח, אבל אם אפשר דרך זה ליצור כותרות, אז למה לא...

עצוב שהופכים את המאבק של א"י ואת ההלכה לעיסוק נדל"ני. זהו לא יום שמחה על כך שהושג הסכם אלא יום עצוב על עוד עסקה על חשבון ארץ ישראל.

אני מבין שלא הייתה באולפנה

זלמן, שבמחי מילה שלו התלמידים שלו מסתדרים בשורות ומונעים מכל אחד שמנסה לעשות משהו אחר, לעשות?
אני לא בטוח למרות שאני באמת לא יודע. בכל מקרה, מחאה מילולית אתה תמיד יכול... ב"הצלחה.

(נ.ב: מחבר שלי שגר שם ואמר לי שאבא שלו קשור למועצה, נאמר לי שלמעשה תושבי המקום ובעלי בית הכנסת עצמו עדיין לא הסכימו לשום הסכם. כלומר שבנתיים רק בדרג הפוליטי זה נסגר. אולי במהלך היום מאז שזה נאמר לי משהו השתנה, אבל זה מה שנאמר לי מתושב המקום...)

http://www.kipa.co.il/now/65236.html

אבל חשוב מאוד לדאוג שזה יהיה בקול ברור ונחרץ, שאין הסכם ושהמאבק ממשיך, ולא בקול רפה שאומר ש"זה לא על דעתנו".

הכנסת עם כך ש"יהרסו" אותו ו"יכנעו לערבים" - אם זה באמת מה שרב בית הכנסת אמר, כל הבעיה שלהם היא הלכתית - תודעתית - הם מוכנים לעזוב את המקום הקיים אבל רק ל-א-ח-ר שייבנה המבנה החדש הסמוך, ואז מבחינתם שיהרסו את בית הכנסת. (ובנתיים המצב כפי שפורסם זה שהם יעברו למקום זמני ובמקביל גם יבנו את החדש וגם יהרסו את הישן - זה לפחות מה שפורסם, כמובן שבנוגע למעשים פשוט צריך לראות מה יעשו...)

אני לא בטוח שכל הימניים הקיצוניים פה יחתמו על מה שהרב אמר, הם רוצים יותר מאבק, על המקום עצמו...

זה מספיק התקפלות שלהם עד שהעוקץ די מתפוגג. אם לכל הריסה מבוגצת יש תג מחיר של בנייה קומלפט לפני ההריסה - דיינו.

כי כאמור, זה קובע תג מחיר גבוה מאוד לכל העניין, ולעניינים עתידיים. וממילא, זה לא תקדים מסוכן. לענ"ד כשאלו תנאי ההסכם, יש הצדקה לוותר על מאבק אקטיבי (וזה מה שכולל ההסכם. לא הסכמה עקרונית עם צדקת פסק בג"ץ וההריסה). בעיקר כי ברור שתנאי ההסכם לא ימומשו ע"י הממשלה, וגם אם כן - היא לא תשוש לקבוע הסכמים כאלו במקרים הבאים, במיוחד לא כשמדובר בישובים שלמים, ושכונות שלמות של בתי קבע, כך שאין שום חשש שזה יהפוך לשיטה.

וכמובן שגם הפן ההלכתי של דיני הריסת בית כנסת הוא מאוד משמעותי כאן, ומייחד את הנידון משאר נידונים. זה עניין מדובר מתחילת המאבק התקשורתי בעניין.

בהחלט כדאי שלא תיתפס לדברים מסויימים. תשתדל להגיב עניינית לסברא הפשוטה שכתבתי לגבי תג המחיר.

בהחלט כדאי שלא תיתפס לפופוליסטיות רבה ותגיב עניינית לסברא הפשוטה שהצגתי - אין להם בעיה לעזוב את השטח, הם לא יילחמו עליו עד כלות, ומוכנים לעזוב אותו, רק דורשים תמורת זה שהפיצוי יגיע עוד קודם.

וזה דבר שברור לי שרבים כאן לא היו רוצים ולא מאושרים ממנו אבל כשזה או זה או ההסכם השני אז הם כבר "מעדיפים" להראות לכאורה תמיכה בהסכם שבו הפיצוי יבוא לפני הפינוי ולא לאחריו - משמע שגם הם כבר מבינים שלמעשה המקום יפונה ככה או ככה, בכל מקרה, והשאלה היא רק אם הפיצוי יהיה לפני או אחרי. השטח עצמו - כבר לא דנים בו.

למעשה בנט, דרעי ונתניהו הצליחו במהלך הזה שלהם, להסיט אפילו לכם את תשומת הלב מהמאבק הראשוני שהיה על זה ש"אין סיכוי שנאפשר לבית כנסת לפנות אותו בגלל ערבים" לדיון אחר, שבסך הכל עוסק בשאלה מתי הפיצוי יגיע - לפני או אחרי ההריסה (אגב, התקדים של זה, בצורה מסויימת, היה כבר מגרון, כמובן). ככה שלנסות להתחכם ולהציג את זה עדיין באור שבו מי שדגל בצורת התמודדות מסויימת לא באמת זנח אותה - זה שקר. מי שלא מוכן לעשות הסכמים על השטח לא היה מוכן לעשות הסכמים לא לפני ולא אחרי - בשום מצב הוא לא היה מפסיק את המאבק עד שאו שהיו נכנעים כלפיו ומבטלים את הצו ומשאירים את בית הכנסת, או שהיו הורסים לו, ואחרי זה היה מוכן לשבת ולדון האם לקבל במקום זה מקום אחר סמוך...

אני כמובן לא אומר שזאת הדעה שלי, הצגתי בסך הכל את הדברים בצורה הכי פשוטה שלהם - מאבק על שטח אין פה,אלא על פיצוי ועל ההלכה הספציפית לגבי הריסת בית כנסת לפני בנייתו של חדש. וכולם יודעים את זה (כאמור, בנתיים אני מסתמך על שתי הכתבות - זאת של בנט-דרעי-נתניהו, וזאת שאתה קישרת דברי רב בית הכנסת... כמובן שאם יש עוד דעות אז לא עליהם אני מדבר כי אני לא יודע אותן...)

לא נורא. לפחות שאר הקוראים הבינו.

רעיוני/מילולי - הפגנות וכו', ואפילו "להתעמת" עם הכוחות מחוץ לשטח עצמו - את זה לא נראה לי שימנעו מכם. נכון, אם תנסו להיכנס לבית של בן אדם שלא רוצה בכך, או לבית כנסת שלו לאחר שהוא לא רוצה בכך ויש לו דרך פעולה אחרת - זכותו המלאה להוציא אותך משם. 

ומזל טוב! רק בשמחות... 

יש סמכות לשלוח אותם לעזזל (ע"ע האולפנה) במילים שלך "אנשים יכולים למנוע מכם להיכנס למקום ששייך להם,"

זו חוצפה ועידוד גזל הרבים (שכידוע אינו ניתן להשבון)

אם הוא הבטיח שאין הסכם בכול מקרה (ועל דעת זה באתי) הרי שאסור לו לחתום על הסכם בכול מקרה. אני לא יודע באיזה עולם עיסקי אתה חי אבל אני מצפה שאם אני קונה בכרטיס אשראי ושילמתי המוכר לא יכול להגיד שבסוף הוא לא נותן את המוצר - לאדם כזה קוראים גנב (אפילו לפי חוקי מדינתך). אותו דבר כלפי אדם שמכר לי מאבק בכול מקרה - יש לו חוב ועליו לפרוע אותו ואפילו אם נראה לו שכעט יש לו אופציות יותר רווחיות עליו לקים את דברו (עאכ"ו שברור שההזדמנות הזו היא תוצר של העסקה שהוא חתם איתי) אם ע"ג מאבק אלים כזה או אחר בפעם הבאה ממשלתך תנסה מראש לפתור את הבעיות בשקט - אז אולי יש מקום לטענתך 

(נ.ב. אני לא מבין איך אדם יכול לתפוס את החבל משני קצוות ולומר מחד 'אני מקבל את עמדת בית המשפח - ובעצם מכיר בכך שהמקום לא שלי' ומאידך טוען לבעלות שיש לו כלפי מי שרוצה להאבק על מקום שלפי דבריו הוא - כלל לא שיך לו

לכאורה מבחינת כל הגיון סביר כל מי שחותם על הסכם -ואפילו לא שיקר וגנב את דרכו לשם - אינו יכול לטעון כלפי מי שאינו מקבל את ההסכם ולא משנה מי הוא

כל זה בהסכם כשר וכמובן שאינו קשור למקרים בהם הובטח שאין הסכם - דבר הגורם לכך שיש איסור דאוריתא בחתימתו)

ותן טל, כדרכך אתה מתעלם מההיבט הכללי, ומבליט את הפרטים הטכניים.

הממשלה רצתה והצליחה למנוע מראות עמונה 2. הבעיה לא נפתרה, ולצערנו הציבור שלנו קונה את השטויות הללו.

וחבל - הפסיפס האנושי של מתפללי ביה"כ ומעגל התומכים הוא יחודי ועוצמתי. 

אפשר היה ללחוץ יותר.

ותחילת נפילה ניסה. בשורה התחתונה ניתנת יד להרס ביה"כ.

אם זו לא עילה לעמידה על העקרונות, לא ברור אם קיימת עילה כזו.

ויותר מכך - זה היה קו המאבק, המסר ששידרו לקהל ולכולם, וגם ברמת ההתארגנות. בפועל, האלימות של כוחות הביטחון אכן הייתה הרבה מעבר, ובלי כל פרופורציות, אבל החבר'ה התבצרו בבתים ועל הגגות, והיו גם זריקות אבנים וכדו'.

מהגג שלנו הם חטפו הרבה, וגם מגג מס' 7. זכור לי שאמרו שגם מאחד הבתים הראשונים (1 או 2), אבל את זה לא ראיתי בעיניים שלי, כי זה היה מעבר לעיקול.

וגם המאבק הפסיבי, בדמות קשירה של אנשים אחד לשני, כפי שהיה בתוך הבית, זה ודאי הרבה יותר טוב מאשר לצאת ולרקוד עם המגרשים, או לקבל אותם לבית עם כוס קפה ועוגה.

באופן כללי דיברו על זה שבעמונה הסרנו את חרפת גוש קטיף, והיה ברור שבמאבקים הבאים זה כבר לא יהיה אותו דבר. באמת, לאחר אירועי עמונה בוטלו כמה וכמה פינויים שהיו אמורים להיות, כמו רחלים, חוות מעון ועוד.

ובאמת אחרי עמונה דיברו על התייעלות, כמו פיזור הכוחות למוקדים שונים וכו'. אז הגו את הקונספט של מחאה עממית סביב פינויים, כולל פגיעה בבסיסי צה"ל וכפרים ערביים.

אבל צריך להבין שכל זה היה שינוי גישה. עמונה הייתה קו פרשת המים. משב רוח מרענן במחוזותינו, אחרי שבגוש קטיף נשבה רוח אחרת לגמרי.

אבל עדיין לא זו "המחאה" שהייתי רוצה.

דרך אגב, חבר'ה מיצהר פרצו לבסיס שבו היו כלי ההרס בלילה תלפני ואנשי עפרה איימו עליהם באלימות אם הם יעיזו לפגוע בשופלים הקדושים של צה"ל...

כתבתי על זה פעם באריכות:

כמה שטויות - ארץ מולדת

אם זה בית פרטי שלך אז תגיע להסכם, מובן. בית כנסת זה לא בית פרטי ששייך לבנאדם, זה בית ה'.

בס"ד

"כאשר יש דיון על מן הסכם העתקה שכזה, רצינו להזכיר, שמדובר על עוד כ2000 בתי אב שבסכנת "העתקה".
כולם באותו סיפור של התנתקות משפטית, ללא הוכחת בעלות, רק משום שהתובע ערבי והנתבע יהודי. 
הבאים שבסכנה, הם 45 משפחות שגרות בעמונה."

זה סה"כ החלטת הממשלה, הריבון לא נתן לזה אישור. הם יצאו, יהרסו את הבית כנסת.  בג"ץ יגיד שזה "פרס לעבריינים" ביבי ובוגי יגידו שאין מה לעשות, בנט ודרעי יקיימו את מאמר פרעה "רק הכסא אגדל ממך" ובא לציון גואל

והם בגדו/שיקרו/ירקו להם בפרצוף/שמו עליהם פס.

אז היא לא מצדיקה לשקר.

היא אומרת שהיה צריך להגיע להסכם, ושהיו צריכים להודיע, ושהייתם צריכים להגיע למרות זה.

ושבפועל, זה שהגיעו להסכם, זה בזכות מי שהגיע.

[וזה שהגיעו, זה בגלל השקר, אבל זה מצדיק לשקר מלכתחילה].

נכון שיש לי נסיון ואני נוטה להיות ספקטי - ויש רבים שאכן מרגישים נבגדים 

בס"ד

אבל ממה שאני שומע מחבר'ה שהיו שם והובילו את המאבק הם לא מרגשים נבגדים, כמובן שכואב להם והם מצטערים מאוד על ההסכם, אבל הם לא מרגישים נבגדים. בין אם אישי ציבור ובין אם אלו אנשים שהיו בפועל.

לעומת זאת מי שלא היה שם מפיץ כל היום שהם מרגישים נבגדים ושגבאי בית הכנסת הם שקרנים וכו'. מחילה על החריפות, אבל זה בהחלט נראה שאתם עושים את זה בשביל להשקיט את המצפון שלכם על כך שלא הגעתם ונאבקתם בכך שאתם אומרים 'אמרנו לכם'. כי בסופו של דבר בעיקר רק אתם מרגישים נבגדים וששיקרו עליכם, בזמן שבכלל לא הייתם שם שיוכלו לבגוד או לשקר לכם.

דבר לדוגמא עם חברנו לשבט א.ג.

@מרדכי

הבעיה היא ששיקרו.

@דוסית גאה! @מרדכי

בסופו של דבר המתפללים יצאו קרחים מכאן ומכאן

ואם כן, זו כבר פגיעה רצינית בהחלט.

שיעשו הסכם בסוף זו פגיעה רצינית ביותר.

הפרקליטות מבקשת מעצר עד תום הליכים מה שאומר שגם אם הם ישתחררו זה יהיה למעצר בית למשך חודשים ארוכים שבסופם הם עלולים להיות מורשעים בעברה רצינית ביותר (העונש עלסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה 20 שנה בכלא).

בס"ד

מכיוון שכתבתי את זה תוך כדי שאני ממהר אז לא פרטתי היטב וכך זה יצא. מה שרציתי לכתוב זה שאם יש משהו שקשור מטעם גבעת זאב להסכם, אז זה הוא, כי הוא זה שחתם עליו מול הממשלה, ורק לאחר מכן גבאי ומתפללי בית הכנסת הסכימו להסכם הזה.

עכשיו, ברור לי שהופעל עליו לחץ כבד לחתום על זה ובתור ראש מועצה הוא חייב הממשלה לצידו על מנת לקדם אותה. אבל ממה שנראה לי לפחות ממה שאני כן מכיר אותו, אז הוא מלכתחילה פחות בראש של מאבק אלים ומבחינתו הוא השיג את מה שהוא רוצה מהמאבק שהיה בבית הכנסת. כך לפחות אני מבין ממה ששמעתי ממנו בראיונות וקראתי בפייסבוק שלו. ואולי במקום אחר שמבינים יותר את הערך הדתי (לא בתור אשמה ח"ו אלא באמת מחוסר הכרה בחשיבות שאנחנו רואים בהריסת בית כנסת) או הערך של לא לחפש פשרות, פחות מדברים אליו, כי בסה"כ הוא מנהל מועצה מקומית שקטה ומשגשגת ללא בעיות כמו בבית אל ששם רודפים אחרי כל בית וחצי (שנבנה בשנים האחרונות). אלא הוא באמת מחפש לחזור לשקט מהבחינה הזאת, וההסכם, (שוב כפי שאני מבין ממנו), זה מעולה מבחינתו וזה מה שהוא חיפש.

זה לא היה אמור להישמע אשמה, אלא הסבר מי יכול להיות אחראי על ההסכם מטעם גבעת זאב, וכמובן זאת זכותו המלאה בתור ראש המועצה לחתום על ההסכם הזה.

אני מקווה שעכשיו כוונתי מובנת יותר.

מעולם ארה"ב לא כפתה על בן גוריון לסגת מכל סיני, אחרי מבצע קדש, כשהוא כבר הכריז משארם על הישארות לנצח ומלכות שלמה החדשה.

מעולם ארה"ב לא הפרה את התחיבותה לאכוף את הפירוז, כשנאצר הכניס את כוחותיו לסיני - ולא קרה שהם 'לא מצאו' את המסמך עם ההתחיבות.

כמובן, מעולם ארצות הברית לא כפתה על גולדה, לא להגיב על ההפרה המצרית של שביתת הנשק של מלחמת ההתשה, כשקרבו את הטילים לתעלה. לכן גם אף מטוס שלנו לא נפל במלחמת יום כיפור.

גם מעולם לא קרה, שלקח להם אחד עשר יום, כשמדינת ישראל על סף חורבן, לשלוח את הרכבת האווירית של הציוד שהתחייבו לגולדה להביא אם תפרוץ מלחמה. (בפועל שלחו רק אחרי שבדם לוחמינו, המהפך כבר קרה).

מעולם הם גם לא כפו עלינו לעצור במלחמת יום כיפור, אחרי שהפכנו את המצב והיינו 101 קילומטר מקהיר ועל הכביש לדמשק.

מעולם ארה"ב לא הסתירה מאיתנו מידע מודיעיני קריטי, שהיו מחוייבים לו על פי ההסכמים בין המדינות, לגבי ההתעצמות הגרעינית של סאדם.

----------

אתה אמיתי?! שישה שבועות ישבת עם האצבעות על המקלדת ורק חיכית לרגע שאובססיית ביבי ביבי שלך תוכל לפרוץ בגלל איזו אמירה מטומטמת של טראמפ?!

מדהים איך אתה (וגם @איתן גיל), כל כך מתפעלים מאמירה. טראמפ אמר אמירה טיפשית, במסגרת הנרטיב שהוא מנסה להכניס להיסטוריה של 'מסיים המלחמות'. שישה שבועות של לחימה עצימה בתיאום הדוק שלא היה כמותו. זה לא רק האמירות של טראמפ עצמו ושל אנשיו, שמשבחות את רה"מ ואת מדינת ישראל בהנהגתו, זו המציאות, זו ההתנהלות. נתניהו רתם את טראמפ, לשתי מלחמות שדעת הקהל האמריקאית לא אוהבת. לא היה דבר כזה בהיסטוריה. העיקר ממרומי המקלדת שלך נתניהו הוא אפס...

נותן לאירנים אורכה בת שבועיים להחזיר תשובות, ועוד באותו יום הם מחזירים לו לאו מוחלט. הוא מספר לכל העולם ואשתו שהאירנים מתחננים לעסקה, וכולם מאמינים לו חוץ מאירנים עצמם, שמגחכים, ויודעים מי באמת מתחנן לעסקה. רמז: הוא ג'ינג'י.

האירנים מתנים את הסכמתם להפגש עם האנשים של טראמפ בהפסקת ההפצצות הצהליות בלבנון, וטראמפ בתגובה נעמד דום ומורה לנתניהו לנצור את האש. אז מי מתחנן למי.

אז ככה, אולטימטום אמין הוא אולטימטום שמוגבל ל- 48 שעות ולא יותר מ- 72 שעות, ואחריהם- שערי גהינום נפתחים- בטהרן ולא כמו בעזה. 

אלא שטראמפ לא שם, מה שמבסס את המסקנה המתבקשת שהוא עוד סוג של אקדח צעצוע שמהלך על שתים.  

אין מה להתרגש מכל דיבור, כל דיבור צריך להבין בתוך הקונטקסט שלו. המבחן הוא במעשים.

האם זה נכון גם בכוון ההפוך?

שוב כנראה מהשיקולים שהביאו מראש להחלטה האומללה של הפסקת האש- גם אם יש לה צידוקים מדיניים

שבקו הנ"ט צה"ל ימשיך להחזיק בשטח ולשטח אותו ולא יתן לאזרחים לחזור, ומשאר המקומות הם יאלצו להתפנות מחדש אם [וכאשר- הוספה שלי... ] תחודש הלחימה.

קיצור, צריך לחכות לראות איך למעשה הדברים יראו בשטח ואז לדון שוב..

וכמו בזמירות למוצאי שבת, הגשרים המופצצים נבנו בן לילה. בורא עולם בקנין השלם זה הבנין.

ובענייננו, ברור שהממשלה משקרת (גם סמוטריץ'), וגם צה"ל משקר, וגם התקשורת מסתירה את האמת.

רק הג'ינג'י שאומר דבר והיפוכו באותו משפט מוחזק לדובר אמת. 

אז הוכחתי לך שכבר היו דברים מעולם.

לגבי טראמפ החדש, ביבי למד לעשות איתו עסקים (=פוליטיקה). תן לי לחסל את חמינאי ואתן לך הפסקת אש בלבנון, וכו'.

על פניו ממה שידוע לנו היא גרועה.

אנחנו צריכים להעיף בעצמנו את כל המחבלים מעבר לליטאני ולשטח את כל הכפרים שם לפחות בכל שטח 'קו הנ"ט'. ולא לסמוך על צבא לבנון- שכבר הוכיח במלחמה הזאת ממש שהוא לא יכול ולא רוצה לעשות זאת לבדו. כך שלעשות שוב הפסקת אש ולצפות לתוצאה אחרת זאת טיפשות.

וכרגע הדיבור זה רק להשאר על קו הנ"ט, כעשרה קילומטרים, וגם בתוך הקו הזה לא חושב שיהיה לצה"ל חופש פעולה מלא לשטח את הכפרים ולהשמיד תשתיות טרור.

אבל אולי קצת אפשר להבין מהצהרת נתניהו שהפסקת אש קצרה כזו עם לבנון תביא את איראן יותר ברצינות למו"מ עם ארה"ב בניסיון להגיע להסכם איתה שתמסור את האורניום המועשר- שזה איום מרכזי מאד שעוד לא סר סופית ושכרגע לא הצליחו להגיע אליו לא ישראל ולא ארה"ב.

וכמובן גם שיקולים מדיניים יכול להיות שגורמים לו אבל אז זה עצוב ובעייתי מאד שישראל כ"כ תלויה בארה"ב שגם נאלצת לפעול בניגוד למה שרצתה..

אבל, אם למדנו משהו בשנתיים וחצי האחרונות, זה שהפסקה אינה סוף פסוק. גם בהפסקת האש הראשונה ובוודאי בשניה בעזה, אנשים טענו שויתרנו וזה יסתיים בלי כלום - המשכנו והבאנו הישגים משמעותיים. גם באירן, כל מיני בנטיסטים ביכו את העצירה אחרי עם כלביא בלי שסיימנו ומתברר שראשי המדינות כבר אז תכננו עוד סבב. גם בלבנון - אנחנו מפסיקים בעמדות טובות מהעמדות הקודמות, שגם מהן, המשכנו לזנב בחיזבאללה.

יש מכלול שיקולים הן פנימיים והן בין-לאומיים, שמקבלי ההחלטות צריכים לתמרן בינהן. בסופו של יום, אנחנו במקום הרבה יותר בריא מבעבר, ביטחון ישראל הרבה יותר חזק מלפני שלוש שנים.

כתבת למה זה לא כ"כ נורא לעשות עכשיו הפסקת אש, וגם שאין ברירה מבחינה דיפלומטית, אבל לא כתבת שום דבר טוב בהפסקת אש.

יתכן שאנחנו לא יודעים הכל, וזה ישרת אותנו בהמשך.

האמת שמאוד קיוויתי, שכמו בסוף המבצעים באירן - צה"ל ינצל את השעות האחרונות לחיסולים משמעותיים. לפחות לפי מה שידוע לנו כרגע, צה"ל תקף 'מטרות', שבד"כ זה לא יותר מידי...

אז לא שזה אידיאלי. עדיין הקולות שיוצאים מהקבינט הם שיש כאן אילוץ מול טראמפ, בתוך המהלך הגדול של מניעת אירן גרעינית, שגם הוא הולך קמעה קמעה. אבל לא כמו שזה נדמה בעורף, שהמצב הוא בינרי 0 או 1 - פעילות או חוסר פעילות. יש הרבה בין לבין.

ואכן ימים יגידו ונוכל להחליט האם היה מוצדק/מוצלח וכו' הפסקת האש.

אבל צריך להזהר גם לא לקבל כל דבר בשוויון נפש וישר לומר שיש שיקולים שאני לא יודע.

זה אולי נכון, אבל בתור אזרח התפקיד שלנו זה להזדעק על מה שנראה כהסכם רע- גם בשביל העמדה הנפשית, וגם בשביל להראות למקבלי ההחלטות שהציבור שלהם מצפה לראות שהם אכן יפעלו הכי נכון בסיטואציה שלפניהם.

למשל קצת הפריע לי שכשהודיעו על הפסקת האש מיד ינון מגל אמר שהוא מבין את זה והעלה את הסברות שתומכות, ויש באמת כאלה! אבל צריך קודם לומר שזה נראה רע ורק אח"כ לומר אבל יתכן שיש נסיבות שמצדיקות את המהלך הרע ולכן נמתין ונראה..

החסרון הגדול של קונספירציות הבגידה - הוא שהיא משחררת מחשבון נפש.

אם היתה בגידה, נתלה את הבוגד ונחזור לישון.

לא צריך ביקורת על שיטות איסוף המודיעין, לא על הניתוח שלו, לא על רמת המוכנות של צה"ל לאירוע פתע, לא על בניית מפקדת האוגדה ושתי המפקדות החטיבתיות באותו שטח צפוף ונשלט על ידי האויב, לא על כך שדרשו מכיתות הכוננות להפקיד את הנשק, לא על כך ששלושים שנה כל הממשלות ידעו שהאויב חמוש ומתאמן ובמקרה הטוב התעלמו, במקרה הרע - עזרו לו, גם לא על כך שפיתחנו כיפת ברזל, לא כאמצעי עזר ללוחמים, אלא ככלי שמאפשר לנו לספוג בלי להגיב. גם העובדה שהיתה שנה מטורפת, שאנשים שצה"ל השקיע בהם שנים הודיעו שלא יגיעו, היא לא בעיה אם נתלה בוגד אחד.

אבל, יש דברים שגם אם הם הגיוניים - הציבוריות הישראלית לא מסוגלת לקבל. אחד מהם זה כל נגיעה בזכרון השואה.

וגם אבא שלי.

בס"ד

אני הכנתי הבוקר את הילדים שלי, גם את בן השנתיים וחצי ובטח את הגדולת ממנו, שתהיה צפירה. גם הסברתי להם מה ההבדל בין צפירה לאזעקה שיבינו שאין  להם מה להיבהל. הכנה כל כך פשוטה - שאין בינה לבין פיקוח דבר או חצי דבר.

בסוף כל אחד יודע מה השעות של הצפירה (10:00, 20:00, 11:00). מרבית האנשים עוצרים דקה לפני כן וזה לא תופס אותם במקרה.

גם החשש מירי רקטות מצד חיזבאללה הוא תירוץ קלוש. ברדיו ובכל מקום מחדדים בכל שנה, וביתר שאת מאז פרוץ המלחמה, איך זה יתנהל במידה וחלילה במקביל יש אזעקת אמת.

בקיצור, אין שום הצדקה לבטל את הצפירה. 2 דקות של שקט שבה מדינה שלמה מתייחדת עם שישה מיליון יהודים שניספו זה דבר חשוב דיו כדי להמשיך את זה למרות המלחמה.

לשים כבר עכשיו תזכורת בפלאפון ליום שני בשעה 19:55 וביום שלישי לשעה 10:55 ובה יהיה כתוב "לשים לב - צפירה עוד חמש דקות". אז, כשהפלאפון יצלצל, למצוא מקום לעמוד בו, לפתוח פרק תהילים ולהתייחד עם זכר הנופלים מבלי שהרקולים יצטרכו לנן את מנגינת "אצלנו בגן" או "אחי הצעיר יהודה".

וחלילה, אם יהיה אירוע אמת, תהיה אזעקה עולה ויורדת בעלת הבדל ניכר בינה לבין הצפירה. 

שלא כל עם ישראל קוראים את ההודעה הזו, כן?

בכל מקרה, ביום הזיכרון רבים מהאנשים נמצאים במילא בטקסים ובבתי העלמין, כך שגם מהבחינה הזאת הדבר הרבה יותר פשוט.

רק שאני מנסה להקל על כולם. זה זמן רגיש.

זה לא אומר שאי אפשר להתייחד עם זכרון הנופלים, רק קשה לי שהראש בקיר לגבי הצפירה (הראש של מקבלי ההחלטות)

לקפיצה הראשונית של הלב כששומע את תחילת הצפירה

ולא עוזר לילדים קטנים כמה שמסבירים להם מראש

הגוף עדיין נבהל

ומאוד מאוד יכול להיות שלא כולם זכרו שבדיוק תהיה צפירה

ההתחלה אותו דבר וגם אם מוכנים זה עדין מלחיץ

(אצלנו גם היו פשלות במערכת הכריזה וחלק מהאזעקות נשמעו כמו צפירה אז בכלל זה מלחיץ מאד)

מידיעה וודאית - יש אנשים ידעו שצפויה צפירה ועדיין נכנסו ללחץ. יש ילדים בבית ספר, שאחרי הכנה עמדו בטקס וחיכו לצפירה שידעו שעוד רגע תגיע - ועדיין כשהגיעה רצו למקלט במבטים מבוהלים.

האזעקה והצפירה בנויות ככה שעוד לפני המודע, הן מפעילות אצלינו את התת-מודע. עוד לפני שאנחנו בודקים האם זאת צפירה עולה ויורדת או רק עולה ולא יורדת - אנחנו כבר במצב פעילות.

למעשה כמו שכתבתי - אני חושב שהיה ראוי לבטל, לא חושב שאפשר היה לבטל. השיח הציבורי לא היה מסוגל לשאת את זה, אבל לא לזלזל.

נ.ב.

יכול להיות שיש לכם ממ"ד והילדים פשוט ממשיכים לישון בו?

בס"ד

אבל בסוף הנקודה המרכזית בעיניי היא שיש פה משהו שגורם לנו לעצור שתי דקות ולהתייחד. אני לא מכיר שום תחליף הגיוני לזה, ובלעדי זה יום השואה היה הופך ליום של סיפורים ברדיו ובטלוויזיה.

הצעד הבא זה אם אין צפירה אז למה לעשות את הטקס דווקא בעשר ולא בשעה האחרונה של המערכת - במקרה הטוב. או במקרה הרע לבטל לחלוטין כי יש הרבה חומר לימודי להשלים בגלל המלחמה וצריך להספיק עד סוף השנה.

הצפירה, גם אם היא לא מושלמת, היא ההזדמנות היחידה לעצור את היום למדינה שלמה. במיוחד ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שבו עלינו לזכור מי הם החיילים שהקריבו את נפשם שאנחנו נוכל להמשיך את חיינו.

משהו נעלה בלעמוד ולחשוב על 6 מיליון הנרצחים

כן חשוב לזכור

ולהגיד תהילים או משניות לעילוי נשמת

אבל לעמוד בצפירה זה טקס חסר יתרון

הנשמות בעוה"ב לא מתעלות בזכות העמידה הזאת

ובטח לא מתעלות בזכות בהלה של מליוני ישראלים 

גם לא רואה מעלה בלהמשיך את החיים כרגיל כשכולם עוצרים...

אין לי בעיה לעמוד ומשתדלת לומר גם כמה פרקי תהילים

אבל באמת שלהבהיל את כל המדינה זה מיותר כל כך

וכמו שאמר אחד מגדולי רבותי: "אני מבין למה אני עומד, אבל גם מי שלא מבין - ביארצייט של אבא שלו הוא עושה כמה דברים שהוא לא מבין ואני יודע להגיד לו שאין להם סיבה, אז שלא יפרוש מהציבור..."

וכאמור אני לא פורשת מהציבור בדרך כלל

ובכל זאת לא רואה חשיבות גדולה בזה

הייתי פה לפני כן בניק אחר

ככה שיש יותר ותק

אנחנו זכינו להכיר ניצולי שואה ולחיות בניהם. שמענו את העדות שלהם מכלי ראשון, ראינו את הסימן שחקוק על בשרם ואת הצלקות שהם עדיין נושאים משם. אבל כדרך העולם, זה לא יימשך עוד הרבה שנים. ניצולי השואה הולכים ומתמעטים. שתי הילדות הגדולות שלי זכו להכיר את הסבתא רבה ששרדה את השואה, יתר האחים שלה יכירו מהסיפורים.

הצפירה לא נועדה בשביל עילוי נשמתם של הנרצחים, אלא היא נועדה קודם כל בשבילנו. שאנחנו נזכור אותם, שאנחנו נזכור את מה שעבר על העם שלנו. ביום אחד בשנה, בשעה אחת, עם כולו עוצר מלכת ומתייחד עם ההיסטוריה, עם המשפחה שנספתה, עם הזיכרון.

זה מה שישאר לנו עוד כמה שנים. לא יהיה זיכרון בסלון, כי הם כבר לא יהיו עימנו. מה שיהיה לנו זה את הסיפורים שאנחנו שמענו מהם ואותם אנחנו נצטרך להעביר לדורות הבאים. לכן בא היום הזה, ובאות שתי הדקות האלו להזכיר לכולנו את המסר הזה.

עם העובדה שצריך לזכור

ואסור לשכוח

ולהנציח

אבל לא רואה יתרון דווקא בצפירה שמקפיצה לכולם את הלב

מאמינה שיש עוד דרכים

אבל כן שצריך לשנות אותה לצליל שלא דומה לאזעקה.

אם לאמבולנס שינו את הסירנה כי זה מזכיר אזעקה ולא רצו להלחיץ אנשים בזמן מלחמה אין סיבה שלא ישנו את הצפירה לצליל פחות מלחיץ

האם לולי צפירה כולם היו עושים את זה? כנראה שלא כולם. גם אם הצפירה, לא כולם עשו את זה. לא האישה שנכנסה להסטריה, לא המורה שתלמידה רצו למרחב המוגן ולא רבים אחרים.

גם טקסים שהיו נערכים במוסדות הלימוד, צה"ל ומוסדות המדינה לא היו נראים אותו הדבר מבלי הצפירה. השעה 10 לא הייתה 10, הכובד ראש לא היה אותו כובד ראש ובכלל זה גם האווירה. הטבת לכתטב פה על הבסיס שעליו מושתת הצפירה וזה בדיוק חלק מהאווירה של היום הזה. מבלי זה, זה יהיה עוד יום חול.

אני אתן דוגמה על עצמי. מ-09:10 המתנתי על הקו שנותן שירות ייענה לי. ב-09:55 ניתקתי וכמה דקות לאחר הצפירה התקשרתי מחדש והמתנתי בשנית. אני רוצה להאמין על עצמי שהייתי מנתק גם מבלי הצפירה, אבל לא בטוח שכולם היו עושים כך.

בזמן ככ רגיש מבחינה בטחונית. גם בזמן המלחמות מאז ה7 לאוקטובר. אפשר ממש ממש לוותר על זה. 

אני חושבת שהפכו את זה לדת.