על זוגות מאושרים שמעלים תמונות שלהם ביחד?
אני יכולה להביא את האושר שלהם, במיוחד עכשיו (חגים וזה), באמת..
אבל למה להוציא לכולם את העיניים?
אני פשוט כל כך נגד..
לא יודעת, אני מגזימה?
על זוגות מאושרים שמעלים תמונות שלהם ביחד?
אני יכולה להביא את האושר שלהם, במיוחד עכשיו (חגים וזה), באמת..
אבל למה להוציא לכולם את העיניים?
אני פשוט כל כך נגד..
לא יודעת, אני מגזימה?
מן הסתם שלא..
והפוך, אני הכי יכולה להכנס לראש הזה של האושר והרצון לשתף את כולם בשמחה שלך..
אבל לא יודעת, ברגעים שקשה לך, אתה לא מסוגל לראות תמונות כאלו...
אני אישית נגד..
מקווה שאצליח ליישם את זה גם שאהיה במקום הזה בעז"ה
מסכימה ממש!
למרות שאני כן מבינה את הצורך של אנשים לפרסם חוויות שלהם, אני פשוט נגד כי זה נראה לי פחות צנוע..
וצודקת, גם קשר עם חברות, גם משפחה, הכל... נראה לי לא שייך לפרסם ברבים..
אפשר להצטלם ולשמור לעצמך, למה כל העולם צריך להיות שותף לזה??
שמלה אדומהיש טרנד חדש כזה של צלמים לפרסם אלבומים שלמים של זוגות כולל תמונות ברגעים אינטמיים שלהם יחסית...
זה למשל באמת מוזר לי, זה במפורש נראה לי לא צנוע.. מילא תמונות של החתונה באופן כללי..
איך הזוג מסכים לזה , זה לא ברור לי..
אז נכון, קשה, וחיכו בסבלנות הרבה זמן, ואשרי חלקם.
אבל חוץ מלהחזיק לה יד בדרך לחדר ייחוד - כלום.
יש מספיק פוזות חמודות לצלם גם בלי מגע.
לב אוהביש רבנים (אולי כולם) שאוסרים לגמרי להצטלם בחתונה עם מגע.
ויש כאלה ששומרים את התמונות רק לעצמם..
שמקורו בנימוקי יוסף שנסמך על גמ' מפורשת בבבא בתרא.
גם הט"ז הלך עם זה.
א"א לא חולק,
וזה שראיתי מישהו שמכונה רב שמחזיק לאשתו את היד,
ולא מדובר בחולה או זקנה אלא בקטע רומנטי,
מעיד עליו,
ולא על ההלכה.
"לא כולם", בלי לתת מקורות, זה מצחיק...
מה גם שברור לכולם למה המקורות לא מובאים חח 
צריך פוסקים!!
אם תגידי שהרב פיינשטיין אומר את זה, כולם פה ישתקו.
כשזה לא מישהו באותו שיעור קומה הדעה שלו לא נחשב. רוב מניין ורוב חכמה וכו'.
וכן, אני עדיין מחכה לשמוע מי הפוסקים שאמרו ככה ולראות דיון הלכתי אמיתי
לא הבנתי בכלל. את חושבת שאנשים יסמכו עליך ככה בלי מקורות?
מקווה מאוד שלא. ואני עדיין ארצה לראות מקורות הלכתיים באמת ולא לשמוע סתם אמירות עלומות באוויר...
לגוף הטענה, מי שלא פוסק לא מחשיבים את דעתו בדיון הלכתי.
ומי שלא בסדר גודל של גדולי הדור לא יכול לחלוק עליהם. זה כלל בסיסי בפסיקת הלכה, מהראשונים...
הלכה זה לא פלפול בגמרא.
אגב, לא הבנתי מה את מנסה לרמוז פה? שאני לא בסדר כי אני פוסק הלכה לפי פוסקים? 
אין פה שום דיון בכלל, הזכרת דעה בלי בסיס.
מה הפחד מלשתף דיון?
אם כבר את זו שמטילה דופי באנשים סתם

אגב, להגיד על ת"ח (עצום ככל שיהיה) שאינו פוסק, כשהוא לא פוסק, אין בזה ביזוי ת"ח.
רק שאני אבין, אתה מאחל לגברת ללקות בגופה? 

לא ביזיתי ת"ח אף פעם על גבי הפורום, אתה מדמיין...
ולגבי ההחלטה מי פוסק, זה מובן מאליו.
וגם לדרג את הגדולה של הפוסקים זה חלק מכללי הפסיקה בהלכה. אז התורה בעצם עוברת על ביזוי ת"ח כשהיא קובעת כללים מי פוסק ומי לא ומי יותר גדול ממי? ![]()
אתם מוזרים פה, חבר'ה...

זה לא פרדוקס באמתהדוכס מירוסלבכי יש כללים להכרעות האלה והמקרים היוצאי דופן הם נדירים ונכללים בתוך הכללים (יש טווח די רחב לפוסק).
לגבי מי פוסק וכו' זה לא ממש פרדוקס, אבל זה יותר דומה לעניין.
פוסק הדור הרב יעקב יוסף אמר בשיעור על זה: "איך יודעים מי פסקן? שואלים" (לא זוכר אם הוא אמר שואלים אותו או שואלים פוסק אחר).

לא יודעת אם תמיד מדייקתענבלכמו בלא מעט מקרים בפורום, ה"יש מה לברר" נובע מהבנה שגויה של הסוגיה, כמו שראינו במקור שציטטו פה איפשהו. וכשמישהו מביא שיש דבר כזה ועוד בטעות, ומישהו אחר עלול לסמוך עלי, תמהני אם הוא לא עובר בהוראה, אבל יתכן מאוד שלא, והוא סתם מסתכן בהטעיה)
נ.ב, תפסיקו להגיב בצורה רגשית, יש לי הרגשה שתגיבו מוזר על התגובה הזאת 

לא יודע מי הפוסקים שאתה מדבר עליהם, וקשה לדון בדבר בלי נקודה להוכיח. כמדומני שאתה פשוט לא מבין את השיטה שלהם, וסביר להניח שהם פוסקים אשכנזים (ויש פער גדול, יעויין בהקדמת הבא"ח לשו"ת).
בכל אופן, בלי שתביא דוגמא לפוסק כזה, שלא מחוייב לכללי פסיקה, אין על מה לדון בזה. זה גם מוזר מאוד אם אתה חושב שאפשר לפסוק מהגמרא בלי להסתמך על הכללים, איפה הפסיקה פה? ומה ההבדל בין פוסק לתלמיד ישיבה או עם הארץ?
ב. לא. מה זה המסתמא הזה? ואיך הגעת לזה שזאת שיטתי? 
אם אתה רוצה שהדיון הזה ישאר מכובד ולא ידרדר לפסים פחות יפים, אל תמציא דברים שאמרתי כמו "אסור לסמוך על הרב שלך למרות שהוא חושב שכן". סביר להניח שאגיב לך באותה הרמה להבא, וחבל.
נ.ב, מניסוני עם הפורום, אני נוטה שלא להסכים עם ה"נ.ב" שלך.



הייתי שמח אם היית מביא מקורות והיינו יכולים לדון בזה באמת לעניין, אין דבר יותר מהנה בעיניי מדיון תורני אמיתי 
ב. זה לא נכון, פתח כל ספר על כללי פסיקה. מדגישים, היום במיוחד, שלא כל רב הוא פוסק. בישיבה שאני למדתי בה כל הרבנים היו אומרים על שאלות הלכתיות "אני לא פוסק, שאל את אחד הפוסקים בישיבה". וזאת אמת...

צריך רק נכונות אמיתית להקשיב (משני הצדדים).
לגבי ב. זאת מגמה שהתרחבה בעשר שנים האחרונות, בערך.
לא לחינם חז"ל אמרו מה עונשו של מי שלא הגיע להוראה ומורה, בוודאי שהייתה בעיה כזאת כבר לפני אלפיים שנה.
אני גם די בטוח שרוב ככל מי שעושה את זה הוא שוגג ולא מבין את ההשלכות, ולא שח"ו הם עושים את זה בזדון

ממש תענוג לקרוא 
נזכרתי פתאום שאמרת לי פעם קודמת למה עזבת ושזה לא היה קשור לזה 
אוטובוס הקסמיםנשמח ללמוד משהו חדש
לא נראה לי שהרבנים שלך עושים דברים כאלה מול כל התלמידים.
וגם אם כן, זאת לא ראיה הלכתית. אתה יכול לשאול אותם. אולי באמת יש מי שסובר ככה!
בנתיים ביקשתי מקורות ואף אחד לא הביא, מאיזושהי סיבה שאני לא מבין ![]()
וההיתר הוא רק במה שלא נחשב הבעות חיבה.
נו, מי מתיר הבעות חיבה?
הוא כותב את זה רק במקומות שנהוג שם שנשיקה על השפתיים היא דבר רגיל, "אפלטוני" בלע"ז 
כמה אנשים מנשקים אחד את השני בהקשר לא-רומנטי על השפתיים (שלא באיסור, כמובן)? היום לפחות, כמעט אף אחד (היו עדות שהיה נהוג בהן לעשות את זה בקרבה ראשונה). לכן גם זה אסור.
החילקו הוא החילוק בין מה שברור שאסור, לבין מה שאסור לפי המנהג באותו מקום.
ברור שזה "בעיה שלהם", בכל הלכה, לכל אחד שמחטיא. אבל זה לא שייך לדיון.
וכמו שאמרתי, גם לשיטתו, בדורנו אף אחד לא מנשק אנשים שהם לא בני זוג על הפה (למעט אנשים מסויימים שמנשקים ככה תינוקות), ככה שזה בוודאי יהיה מוגדר פעולה מינית גם לשיטתו וזה יהיה אסור.
החזקת ידיים, אין לי מושג. לא רואה אנשים מחזיקים ידיים ברחוב כל-כך. זה צריך בירור כי מן הסתם בתל אביב זה יהיה שונה מבירושלים וכו'
ואם היית מגיבה בצורה עניינית הוא אולי היה קצר יותר.
לגבי תוכן דברייך: אף אחד לא מצלם זוגות מתנשקים? מתי ראית תמונות חתונה לאחרונה? ובכלל תמונות זוגיות?
לגבי החזקת ידיים אני עדיין לא ראיתי מי שמתיר במפורש פרט למקור שהביאו למעלה, אבל בכל אופן זאת מחלוקת.
גם במציאות, כי זאת שאלה רצינית את מי מחשיבים לגבי ה"הרגל" (זה לא איסור הרהור, הרי), וכי בוודאי שהמציאות הזאת משתנה מעיר לעיר ומשנה לשנה בלי סוף (למשל במקומות הרבים שאני מסתובב בהם זוגות, שהם לא ילדודס מאוהבים, לא הולכים בידיים משולבות ברחוב. זה כולל חילונים גמורים). וגם בהלכה, כי יש מי שיאסור גם אם כל העולם יחזיקו ידיים ברחוב.
אעיין בלי נדר.
אגב, כשתלמדו כללי פסיקה, תראו שיורדים לפסים שיראו לכם מאוד "אישיים", לגבי דמות המחבר.
כולל גדולי עולם (למשל הדיון אם רש"י היה פרשן או פסקן, מפתיע לא?! כמובן שזה לא כולל את השו"ת והסידורים).
עברתי על התשובה, בשום מקום הוא לא מתיר הבעות חיבה. הוא מתיר, כמו כולם, רק מה שלא נחשב הבעת חיבה שבין אדם לאשתו ולא עלול לגרום להרהורים וכו' (כמו כולם, אגב)
ותבין איך זה משליך לאור המוזר שאתם מנסים להציג בו אותי פה משום מה.
כל ת"ח, גדול ככל שיהיה, צריך הרשאה לפסיקת הלכה כדי שנתחשב בדעתו. וגם שנדע שהוא בפועל יודע לפסוק (פחות או יותר דברי הרב יעקב זצ"ל, וכל מי שדיבר בכללי פסיקה).
לא שזה רלוונטי לדיון, אבל גם אני לא יכלתי להתאפק: רב יהודי בשטעטעטל (או איך שלא כותבים את הדבר הזה) פעם היה פוסק. פעם רב - פוסק. היום התואר מחולק לכל מי שגידל זקן ולבש דגמ"ח/חליפה או מגבעת והחליט למסור שיעורים. יחי ההבדל הקטן.
יתרה מזאת: רב של מבוא צר בעבר מותנו הייתה עבה ממותנם של חלק מגדולי ישראל היום, והדברים ידועים.
אתה חושב שלא צריכים לדון באישיות הרב? הלכה מפורשת, שיהיה כמלאך.
שלא צריכים לדון בהרשאת הפסיקה שלו? הלכה מפורשת, שאסור לפסוק בלי רשות וכו' (בלי להכנס לחילוק בין רשות מרבו לבין הרשאה בכלל "יורה יורה" וכו').
על השאר אני מוותר להגיב, הדברים מפורשים במספיק מקומות
מז"א? בערך בביוגרפיה של כל רב מסופר איך בחנו אותם, באלפי סיפורי צדיקים.
מי לא יודע את זה? זה גם פשט הגמרא, וגם במפרשים סביב "יורה - יורה, ידין - ידין".
הן חשובות לנו ושימחו אותנו מאוד, כמו שתמונות כאלו חשובות גם לזוגות רבים אחרים ומשמחות אותם. הצלם עצמו עסוק בעבודה המקצועית שלו - פן להיתר.
כמובן כמובן כמובן - לשמור תמונות קרובות לזוג עצמו בלבד.
"אל תשווה את הפנימיות שלך לחיצוניות של אחרים".
ולעולם, לעולם לא אשכח את חברה שלי, היפה, הרזה, העשירה, עם השיער המהמם ביקום, החכמה, הקולית, מסתכלת עלי ואומרת לי במבט רווי משמעות: יואו, יש אנשים כל כך מושלמים, שיש להם הכל. והיא התחילה לפרט וידעתי שהיא מתכוונת אלי.
ובלב שלי חשבתי לעצמי- מה היא יודעת. החיים שלי כל כך לא מושלמים, ואני בטוחה שהחיים שלה מושלמים.
אז אין מושלם.
אין.
מה שאת רואה זו תמונה.
ומה שאת עוד רואה זה מה שהם בחרו להראות לך בתמונה הזאת.
ומה שאת רואה עוד זה את כל הבפנוכו שלך הלא מושלם.
ואז את משווה את עצמך הכי אמיתי, עם התמונה הזאת הכי לא משקפת והכי מגמתית.
מתוקה- זה צורך אנושי בסיסי לקחת את הרגעים הטובים והיפים שלנו ולהראות לעולם- תראו, טוב לנו ביחד, אפילו התמונה אומרת את זה, אז זה בטוח נכון.
רק חשוב שלא תפלי שם ותאמיני שלהם כל כך טוב ולך לא.
אבל למה זה כ"כ מפריע לך שטוב לאנשים...?
לדעתי זה אסור, כי מביא לאחרים הרהורי אהבה
(כן, אפילו אם זה רק המבט הזה).
חוץ מזה, זה לחלל את הקודש,
להוציא את מה שבינינו החוצה.
גם אם זה לא בשביל שיידעו ויאמרו,
קדשים, אפילו קדשים קלים, נפסלים ביוצא חוץ למקומו.
משהו לגביי, אבל זה אישי..
בכל אופן, כן.. מסכימה לגמרי עם החלק השני..
שאשתו אמרה כשסיפרו לה את זה:
'כן, היו לו הרבה בדיחות כאלה',
אז לקחת את המשפטים האלה של הרב פרומן בעירבון מוגבל
אם הייתי מתחתנת עם אחד מהבחורים הראשונים ולא עוברת את כל התהליך הזה..
סביר להניח שלא הייתי כזאת רגישה לעניין.. כאילו, לא הייתי חושבת פעמיים לגבי הפרסום...
היום אני לא אפרסם בגלל צניעות, אבל אם נוריד רגע את העניין של הצניעות, אני גם אעדיף לא לפרסם כדי לא לגרום למישהי שלא מצאה תחושה של כאב או החמצה.. אם אני יכולה למנוע את זה ממנה אז למה לא..
אם לא היה את הקטע של הצניעות, ולא הייתי מפתחת בי את הרגישות הזאת.. בכיף הייתי מעלה כל היום תמונות
תמונה זה משהו מאד חיצוני\מוחצן. איזו עוד סיבה יש לך לשים תמונה שלך מאושר ויפה בוואצאפ\פייסבוק? הכי כדי להפיץ ולהראות את האושר שלך לאחרים.
קצת אגואיסטי, קצת לא אמיתי ואפילו קצת עצוב...
אבל אם זה ה"סרט" שעושה להם טוב לספר לעולם אז שיהיה להם בכיף..
טוב להעלות מעט תמונות כאלו, לעיתים רחוקות, כדי להראות שטוב - ושאפשרי שיהיה טוב, אבל לדעתי אכן חשוב מאוד להיזהר לא להוציא לכולם את העיניים.
אם כבר אני רואה את השרשור הזה שוב..
הבנתי שזה לא שהפריע לי שזוגות מעלים תמונות שלהם
זה פשוט היה בחור שהזכיר לי מישהו שנפגשתי אתו בעבר ושהיו לי רגשות כלפיו, אז כנראה משהו שם בלב נצבט..
חוץ מזה מפרגנת..
אבל לדעתי זה לא צנוע ואני בכללי נגד לשתף תמונות מהחיים האישיים אז..

שבוע טוב
אם אני לא שם אני לא קיים.
מעבר לזה תרבות הפייסבוק גורמת לאנשים המון קנאה ותחרות, אנשים הרי לרוב לא יחשפו את הרע בחייהם לעולם אלא רק את הטוב וזה יוצר מצג שווא שלכולם טוב ורק לי רע מה שכלל לא נכון, מתחת לפוצי מוצי הזה שהרבה פעמים רואים בין זוגות בפייסבוק או בכלל מסתתרים הרבה פעמים דברים אחרים(לא מחייב אבל הרבה פעמים כן) והרבה זוגות מנסים לחפות על זה בהעלאת תמונות מסנוורות שיוצרות מציאות שונה לחלוטין מהמציאות אותה הם חווים, לכן אין שום סיבה לקנא, כבר אמרו גדולים מאיתנו לא כל הנוצץ זהב, לכל אחד יש את השק אותו הוא סוחב ולא בטוח שהיינו רוצים להתחלף עם האחר גם אם בתמונת פרופיל הוא נראה זורח ומאושר, לא בטוח שבתוך הבית הוא באמת ככה.
אני חייב להתחתן עם אשה שתהיה מוכנה לגדל את גאון הדור הבא.
"יִבְחַר לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב אֲשֶׁר אָהֵב סֶלָה".
עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢
פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)
והאידיאות.
"כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ".
האם עם ישראל בגלות שהיה גוף מת עם תורת אמת הנטועה בתוכו, עזב את האידיאות?
לא. עסקנו באמת והרחבנו אותה בציצים ופרחים עד ש-ה' ברחמיו ריחם עלינו . "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".
אולי אני בינתיים סריס עץ יבש אבל אני לא יעזוב לעולם את ה' ולימוד תורתו, עד שה' ירחם עלי.
עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 20:22
אבל להתאמץ למצוא איך מקיימים אותם בפועל בארץ, בלי דמיונות שווא. איך מקיימים בארץ הזאת, לא באיזה עולם של ענני כבוד דמיוניים.
המצווה שלך היא לשאת אשה ולפרות ולרבות. כשיוולדו לך בעז"ה בנים המצווה עליך ללמד אותם תורה ולחנך אותם לקיום מצוות. האם הם יצאו גדולי הדור או קטני הדור - לא צריך לעכב אותך או לבלבל אותך כשאתה מחפש אשה מציאותית,
"בהדי כבשי דרחמנא למה לך - מאי דמפקדת עלייך למעבד!!!"
איפה שהוא לפני כ 1000 שנים…
הסתיימה עם ירידת קרנה של יהדות בבל והעברת מרכז הכובד למערב
האחרונות ולראות מה הם מכנים את חכמי דורם.
על כל פנים, בפסוק בפתיחת השרשור, כמובן רמזתי להחיית ישיבת הגאונים בארץ ישראל.
כולם צריכים להגיע למעשי האבות?
ואם נדייק הכתוב מתקמד במעשים, זה לא בכדי.
הכתוב לא מדבר על המדרגה הרוחנית של האדם.
יודע ש'הברית מנוחה' כותב שאפשר להגיע למדרגות רוחניות יותר גדולים מהדורות הקודמים.
במיוחד בזמן הגאולה, כמו שהרב קוק מאריך בכמה מקומות.
לדרגתם.
הם הורישו לנו את כח המידות והמעשים שלהם.
(כמעט כולנו לא צאצאים של משה, וגם יש להאריך ברוחב ובעומק שמשה לא הוריש את כוחותיו לדורות הבאים.)
רק תיזהר לא להפיל את הילד בדרך עם הלחץ של התפקיד.
וגם עד כמה שזכור לי "נחית דרגא ונסיב איתתא" וגם שאישה עולה(או נשארת ברמתה) ואינה יורדת, בעוד הגבר יורד. ולכן ידידי וכו
לא ?
כדאי לך להקשיב לכל האנשים שאומרים לך לרדת מהעץ.
אולי הם טועים, אבל כדאי להקשיב לקול הזה ולקחת אותו ברצינות. אולי הוא אומר משהו, אולי לא.
לא חשוב
נבנה בית מלא תורה וקדושה וניתן לו את מרב הכלים להיות גאון הדור, ואם הוא ירצה ויזכה הוא יהיה.
זה לא שנגיד לו תהיה גאון הדור.
"בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל".
אני יודע שהשאלה בכותרת קצת חריפה מדי אז אסביר...
לא יודע אם זה שייך לפה או לאר"מ אז כותב בשניהם.
עברו כמעט חודשיים מאז שהיא חתכה אותי. (לא יצאתי מאז מסיבה טכנית שקצת מנעה ממני להיפגש, ואני מרגיש שאולי זה קצת הזיק לי שאותה גברת ישבה לי במוח כל הזמן הזה ומצד שני גם עלו לי הרבה תובנות לגביה שלא חשבתי עליהם קודם אז אולי כן היתה מזה גם תועלת...לא משנה, זה לא העיקר. וגם סרו המניעות אז בעז"ה ממשיך.).
הנקודה היא שאני מרגיש שאני אולי קצת רגיש מדי. בכללי בחיים. ובדייטים זה מתפרץ במאתיים אחוז. כבר כתבתי על זה פה פעם אבל אז זה היה בהקשר של פרידות. עכשיו אני מתכוון בהקשר של אישיות.
זה היה הקשר הארוך יחסית הראשון שלי. יצאתי עם כמה בחורות לפניה ועם אף אחת לא התקדמתי באמת וגם תכלס לא היה כל כך שייך. כבר שראיתי את הפרטים שלה בהצעה הרגשתי שזה משהו אחר. וזה באמת היה. הבעיה הגדולה היא שלא הצלחתי באמת לקדם את הקשר. בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה. מפה לשם היא הרגישה שאני לא מוביל מספיק ועל זה (לפחות ככה אמרה) חתכה. היתה לנו שיחה ארוכה מאוד לפני שהיא קיבלה את ההחלטה, והמסר העיקרי שקיבלתי שם הוא "אתה באמת אדם טוב. באמת. לא פגשתי הרבה בחורים כאלה וגם אומרים שזה די נדיר אצל גברים. באמת התנהלת מדהים במהלך כל הקשר. הרגשתי שיש מי שרואה אותי ואכפת לו ממני. גם עוד לא פגשתי מישהו שמבין אותי ככה. יש לך לב כל כך טוב, וזאת אחת ה-תכונות החשובות לי. לכן ממש קשה לי לוותר על זה. באמת רציתי שזה יצליח. אתה מה שאני מחפשת. אבל אני מרגישה שזה לא מה שאני צריכה בחיים. אני צריכה מישהו חזק, יציב, שאני אוכל לסמוך עליו. ומבחינת הרגישות אני מרגישה שאנחנו קצת דומים מדי. וזה לא מה שאני צריכה לפחות בשלב הזה של החיים...".
מה שאני שמעתי זה "היית יכול ממש להצליח בתור בחורה. אתה לא גברי, אתה לא מסוגל לספק לאישה את מה שהיא צריכה בחיים, אתה רגיש מדי, מי שאמור לבכות בבית זה לא אתה זו אני, אין לך ביטחון עצמי, אתה לא החלטי, ובקיצור- בתור חברות היינו יכולות להסתדר יופי, אבל בתור בעל? תשכח מזה."
וכאן אני שואל כבר חודשיים ולא מצליח לקבל תשובה- למה אני אמור לצפות? מאז שאני זוכר את עצמי זה מי שאני. רגיש, מתחשב, אכפתי, דואג, שמח בלשמח מישהו אחר, מתכלב בשביל שמי שאני אוהב יהיה בנוח, וכו. אני לא מחפש מישהי גברית ושנחליף תפקידים. יש בי את הרצון הגברי הבסיסי הזה של לספק משענת, להוביל, להיות הקול השפוי. אבל בפועל זה לא מתבטא. בפועל היא נפגשת מיד עם הלב הטוב שלי, זה משמח אותה שיש גברים כאלה בעולם, ובזה מסתכמת התועלת שלה מהקשר. ואני? אני רק מאבד עוד את מעט הביטחון העצמי שנשאר לי. מי תוכל לראות אותי מעבר? ומי תוכל לאהוב את התכונות האלה באמת? יש מישהי שתשמח בזה שאני לפעמים לוקח דברים ללב והם משפיעים עלי? שאני חווה את העולם בצורה יותר עמוקה? שהלב שלי לא מסוגל לשמוע מישהו ובמיוחד מישהי שמחמיא לי בלי שיעלו לי דמעות?
זה קצת מייאש כל העסק הזה ובמיוחד הכנות שבה היא אמרה שאני אשכרה מה שהיא מחפשת ולמרות זאת החליטה לסיים את זה...
הבחורה כמעט מתעלפת מקור
והבחור מדבר על מטבע ביטקון או משו כזה..
הבנת מה אני אומר?
אחי , היא בעולמות עליונים
זה באמת מקום לרחף בו.
מה שבטוח.
ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.
תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.
בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.
הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.
אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.
ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.
אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר
פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן
מה לא ניקח????
והיא כולה עלק קר לך
הורידה לי את החשק לא לקחתי .
סתם פשוט היה יש ים אנשים
קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר
אבל בדייטים לי ספציפית קפוא
ואני חופרת לבחור שקר לי!
הוא לא יכול לפספס את זה
שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.
שזה קטע זה יחסי כי עם גברים קפוא לי רצח
ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק
זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.
בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).
אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר.
יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות.
והיא עדיין התפדחה להגיד
אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה
זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.
המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.
אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.
אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.
כל משב רוח מכבה אותו. נשארה רק פיסת שעווה חסרת צורה.
לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.
בעז"ה בקרוב ממש!
אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה
בע"ה
לשנה הבאה נר איש וביתו
מתוך בריאות ושמחה#
יצאתי עם בחורות מקסימות אבל אף פעם לא עברנו את הפגישה השנייה (נחתך תמיד על רקע שהן לא היו בשלות לשידוכים ונכנסו לזה מתוך לחץ חברתי)
ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.
אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.
נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו
אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום
קשה הזיווג כקריעת ים סוף
ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...
בהצלחה 
ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.
בהצלחה
לצאת עם בשלות יותר.
כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני".
אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.
אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?
אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.
ולמה
1. "לא הולך לי בדייטים/מערכות יחסים, לא מתקדם לשום מקום, למרות שאני משקיע/ה ומנסה זמן רב." >> "זאת הסיבה שהפכתי להיות פריק/ית ומוזר/ה" >> "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה"
2. "אני פריק/ית ומוזר/ה" >> "זאת הסיבה שלא הולך לי בדייטים/מערכות יחסים, לא מתקדם לשום מקום, למרות שאני משקיע/ה ומנסה זמן רב." >> "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה"
נגיד שאלו שני סוגי האנשים. שניהם לא אידיאלים, אבל כנראה יותר נפוצים מהסוג האידיאלי, אז תנסו להתייחס אליהם, ולא לשבור לסוג שלישי. אם תקלטו את הלך הדברים תגלו שיש הרבה פחות מקום לקטנוניות.
(חסכתי את הניסיון לעדן/ פוליטיקלי קורקט למינהם)