על זוגות מאושרים שמעלים תמונות שלהם ביחד?
אני יכולה להביא את האושר שלהם, במיוחד עכשיו (חגים וזה), באמת..
אבל למה להוציא לכולם את העיניים?
אני פשוט כל כך נגד..
לא יודעת, אני מגזימה?
על זוגות מאושרים שמעלים תמונות שלהם ביחד?
אני יכולה להביא את האושר שלהם, במיוחד עכשיו (חגים וזה), באמת..
אבל למה להוציא לכולם את העיניים?
אני פשוט כל כך נגד..
לא יודעת, אני מגזימה?
מן הסתם שלא..
והפוך, אני הכי יכולה להכנס לראש הזה של האושר והרצון לשתף את כולם בשמחה שלך..
אבל לא יודעת, ברגעים שקשה לך, אתה לא מסוגל לראות תמונות כאלו...
אני אישית נגד..
מקווה שאצליח ליישם את זה גם שאהיה במקום הזה בעז"ה
מסכימה ממש!
למרות שאני כן מבינה את הצורך של אנשים לפרסם חוויות שלהם, אני פשוט נגד כי זה נראה לי פחות צנוע..
וצודקת, גם קשר עם חברות, גם משפחה, הכל... נראה לי לא שייך לפרסם ברבים..
אפשר להצטלם ולשמור לעצמך, למה כל העולם צריך להיות שותף לזה??
שמלה אדומהיש טרנד חדש כזה של צלמים לפרסם אלבומים שלמים של זוגות כולל תמונות ברגעים אינטמיים שלהם יחסית...
זה למשל באמת מוזר לי, זה במפורש נראה לי לא צנוע.. מילא תמונות של החתונה באופן כללי..
איך הזוג מסכים לזה , זה לא ברור לי..
אז נכון, קשה, וחיכו בסבלנות הרבה זמן, ואשרי חלקם.
אבל חוץ מלהחזיק לה יד בדרך לחדר ייחוד - כלום.
יש מספיק פוזות חמודות לצלם גם בלי מגע.
לב אוהביש רבנים (אולי כולם) שאוסרים לגמרי להצטלם בחתונה עם מגע.
ויש כאלה ששומרים את התמונות רק לעצמם..
שמקורו בנימוקי יוסף שנסמך על גמ' מפורשת בבבא בתרא.
גם הט"ז הלך עם זה.
א"א לא חולק,
וזה שראיתי מישהו שמכונה רב שמחזיק לאשתו את היד,
ולא מדובר בחולה או זקנה אלא בקטע רומנטי,
מעיד עליו,
ולא על ההלכה.
"לא כולם", בלי לתת מקורות, זה מצחיק...
מה גם שברור לכולם למה המקורות לא מובאים חח 
צריך פוסקים!!
אם תגידי שהרב פיינשטיין אומר את זה, כולם פה ישתקו.
כשזה לא מישהו באותו שיעור קומה הדעה שלו לא נחשב. רוב מניין ורוב חכמה וכו'.
וכן, אני עדיין מחכה לשמוע מי הפוסקים שאמרו ככה ולראות דיון הלכתי אמיתי
לא הבנתי בכלל. את חושבת שאנשים יסמכו עליך ככה בלי מקורות?
מקווה מאוד שלא. ואני עדיין ארצה לראות מקורות הלכתיים באמת ולא לשמוע סתם אמירות עלומות באוויר...
לגוף הטענה, מי שלא פוסק לא מחשיבים את דעתו בדיון הלכתי.
ומי שלא בסדר גודל של גדולי הדור לא יכול לחלוק עליהם. זה כלל בסיסי בפסיקת הלכה, מהראשונים...
הלכה זה לא פלפול בגמרא.
אגב, לא הבנתי מה את מנסה לרמוז פה? שאני לא בסדר כי אני פוסק הלכה לפי פוסקים? 
אין פה שום דיון בכלל, הזכרת דעה בלי בסיס.
מה הפחד מלשתף דיון?
אם כבר את זו שמטילה דופי באנשים סתם

אגב, להגיד על ת"ח (עצום ככל שיהיה) שאינו פוסק, כשהוא לא פוסק, אין בזה ביזוי ת"ח.
רק שאני אבין, אתה מאחל לגברת ללקות בגופה? 

לא ביזיתי ת"ח אף פעם על גבי הפורום, אתה מדמיין...
ולגבי ההחלטה מי פוסק, זה מובן מאליו.
וגם לדרג את הגדולה של הפוסקים זה חלק מכללי הפסיקה בהלכה. אז התורה בעצם עוברת על ביזוי ת"ח כשהיא קובעת כללים מי פוסק ומי לא ומי יותר גדול ממי? ![]()
אתם מוזרים פה, חבר'ה...

זה לא פרדוקס באמתהדוכס מירוסלבכי יש כללים להכרעות האלה והמקרים היוצאי דופן הם נדירים ונכללים בתוך הכללים (יש טווח די רחב לפוסק).
לגבי מי פוסק וכו' זה לא ממש פרדוקס, אבל זה יותר דומה לעניין.
פוסק הדור הרב יעקב יוסף אמר בשיעור על זה: "איך יודעים מי פסקן? שואלים" (לא זוכר אם הוא אמר שואלים אותו או שואלים פוסק אחר).

לא יודעת אם תמיד מדייקתענבלכמו בלא מעט מקרים בפורום, ה"יש מה לברר" נובע מהבנה שגויה של הסוגיה, כמו שראינו במקור שציטטו פה איפשהו. וכשמישהו מביא שיש דבר כזה ועוד בטעות, ומישהו אחר עלול לסמוך עלי, תמהני אם הוא לא עובר בהוראה, אבל יתכן מאוד שלא, והוא סתם מסתכן בהטעיה)
נ.ב, תפסיקו להגיב בצורה רגשית, יש לי הרגשה שתגיבו מוזר על התגובה הזאת 

לא יודע מי הפוסקים שאתה מדבר עליהם, וקשה לדון בדבר בלי נקודה להוכיח. כמדומני שאתה פשוט לא מבין את השיטה שלהם, וסביר להניח שהם פוסקים אשכנזים (ויש פער גדול, יעויין בהקדמת הבא"ח לשו"ת).
בכל אופן, בלי שתביא דוגמא לפוסק כזה, שלא מחוייב לכללי פסיקה, אין על מה לדון בזה. זה גם מוזר מאוד אם אתה חושב שאפשר לפסוק מהגמרא בלי להסתמך על הכללים, איפה הפסיקה פה? ומה ההבדל בין פוסק לתלמיד ישיבה או עם הארץ?
ב. לא. מה זה המסתמא הזה? ואיך הגעת לזה שזאת שיטתי? 
אם אתה רוצה שהדיון הזה ישאר מכובד ולא ידרדר לפסים פחות יפים, אל תמציא דברים שאמרתי כמו "אסור לסמוך על הרב שלך למרות שהוא חושב שכן". סביר להניח שאגיב לך באותה הרמה להבא, וחבל.
נ.ב, מניסוני עם הפורום, אני נוטה שלא להסכים עם ה"נ.ב" שלך.



הייתי שמח אם היית מביא מקורות והיינו יכולים לדון בזה באמת לעניין, אין דבר יותר מהנה בעיניי מדיון תורני אמיתי 
ב. זה לא נכון, פתח כל ספר על כללי פסיקה. מדגישים, היום במיוחד, שלא כל רב הוא פוסק. בישיבה שאני למדתי בה כל הרבנים היו אומרים על שאלות הלכתיות "אני לא פוסק, שאל את אחד הפוסקים בישיבה". וזאת אמת...

צריך רק נכונות אמיתית להקשיב (משני הצדדים).
לגבי ב. זאת מגמה שהתרחבה בעשר שנים האחרונות, בערך.
לא לחינם חז"ל אמרו מה עונשו של מי שלא הגיע להוראה ומורה, בוודאי שהייתה בעיה כזאת כבר לפני אלפיים שנה.
אני גם די בטוח שרוב ככל מי שעושה את זה הוא שוגג ולא מבין את ההשלכות, ולא שח"ו הם עושים את זה בזדון

ממש תענוג לקרוא 
נזכרתי פתאום שאמרת לי פעם קודמת למה עזבת ושזה לא היה קשור לזה 
אוטובוס הקסמיםנשמח ללמוד משהו חדש
לא נראה לי שהרבנים שלך עושים דברים כאלה מול כל התלמידים.
וגם אם כן, זאת לא ראיה הלכתית. אתה יכול לשאול אותם. אולי באמת יש מי שסובר ככה!
בנתיים ביקשתי מקורות ואף אחד לא הביא, מאיזושהי סיבה שאני לא מבין ![]()
וההיתר הוא רק במה שלא נחשב הבעות חיבה.
נו, מי מתיר הבעות חיבה?
הוא כותב את זה רק במקומות שנהוג שם שנשיקה על השפתיים היא דבר רגיל, "אפלטוני" בלע"ז 
כמה אנשים מנשקים אחד את השני בהקשר לא-רומנטי על השפתיים (שלא באיסור, כמובן)? היום לפחות, כמעט אף אחד (היו עדות שהיה נהוג בהן לעשות את זה בקרבה ראשונה). לכן גם זה אסור.
החילקו הוא החילוק בין מה שברור שאסור, לבין מה שאסור לפי המנהג באותו מקום.
ברור שזה "בעיה שלהם", בכל הלכה, לכל אחד שמחטיא. אבל זה לא שייך לדיון.
וכמו שאמרתי, גם לשיטתו, בדורנו אף אחד לא מנשק אנשים שהם לא בני זוג על הפה (למעט אנשים מסויימים שמנשקים ככה תינוקות), ככה שזה בוודאי יהיה מוגדר פעולה מינית גם לשיטתו וזה יהיה אסור.
החזקת ידיים, אין לי מושג. לא רואה אנשים מחזיקים ידיים ברחוב כל-כך. זה צריך בירור כי מן הסתם בתל אביב זה יהיה שונה מבירושלים וכו'
ואם היית מגיבה בצורה עניינית הוא אולי היה קצר יותר.
לגבי תוכן דברייך: אף אחד לא מצלם זוגות מתנשקים? מתי ראית תמונות חתונה לאחרונה? ובכלל תמונות זוגיות?
לגבי החזקת ידיים אני עדיין לא ראיתי מי שמתיר במפורש פרט למקור שהביאו למעלה, אבל בכל אופן זאת מחלוקת.
גם במציאות, כי זאת שאלה רצינית את מי מחשיבים לגבי ה"הרגל" (זה לא איסור הרהור, הרי), וכי בוודאי שהמציאות הזאת משתנה מעיר לעיר ומשנה לשנה בלי סוף (למשל במקומות הרבים שאני מסתובב בהם זוגות, שהם לא ילדודס מאוהבים, לא הולכים בידיים משולבות ברחוב. זה כולל חילונים גמורים). וגם בהלכה, כי יש מי שיאסור גם אם כל העולם יחזיקו ידיים ברחוב.
אעיין בלי נדר.
אגב, כשתלמדו כללי פסיקה, תראו שיורדים לפסים שיראו לכם מאוד "אישיים", לגבי דמות המחבר.
כולל גדולי עולם (למשל הדיון אם רש"י היה פרשן או פסקן, מפתיע לא?! כמובן שזה לא כולל את השו"ת והסידורים).
עברתי על התשובה, בשום מקום הוא לא מתיר הבעות חיבה. הוא מתיר, כמו כולם, רק מה שלא נחשב הבעת חיבה שבין אדם לאשתו ולא עלול לגרום להרהורים וכו' (כמו כולם, אגב)
ותבין איך זה משליך לאור המוזר שאתם מנסים להציג בו אותי פה משום מה.
כל ת"ח, גדול ככל שיהיה, צריך הרשאה לפסיקת הלכה כדי שנתחשב בדעתו. וגם שנדע שהוא בפועל יודע לפסוק (פחות או יותר דברי הרב יעקב זצ"ל, וכל מי שדיבר בכללי פסיקה).
לא שזה רלוונטי לדיון, אבל גם אני לא יכלתי להתאפק: רב יהודי בשטעטעטל (או איך שלא כותבים את הדבר הזה) פעם היה פוסק. פעם רב - פוסק. היום התואר מחולק לכל מי שגידל זקן ולבש דגמ"ח/חליפה או מגבעת והחליט למסור שיעורים. יחי ההבדל הקטן.
יתרה מזאת: רב של מבוא צר בעבר מותנו הייתה עבה ממותנם של חלק מגדולי ישראל היום, והדברים ידועים.
אתה חושב שלא צריכים לדון באישיות הרב? הלכה מפורשת, שיהיה כמלאך.
שלא צריכים לדון בהרשאת הפסיקה שלו? הלכה מפורשת, שאסור לפסוק בלי רשות וכו' (בלי להכנס לחילוק בין רשות מרבו לבין הרשאה בכלל "יורה יורה" וכו').
על השאר אני מוותר להגיב, הדברים מפורשים במספיק מקומות
מז"א? בערך בביוגרפיה של כל רב מסופר איך בחנו אותם, באלפי סיפורי צדיקים.
מי לא יודע את זה? זה גם פשט הגמרא, וגם במפרשים סביב "יורה - יורה, ידין - ידין".
הן חשובות לנו ושימחו אותנו מאוד, כמו שתמונות כאלו חשובות גם לזוגות רבים אחרים ומשמחות אותם. הצלם עצמו עסוק בעבודה המקצועית שלו - פן להיתר.
כמובן כמובן כמובן - לשמור תמונות קרובות לזוג עצמו בלבד.
"אל תשווה את הפנימיות שלך לחיצוניות של אחרים".
ולעולם, לעולם לא אשכח את חברה שלי, היפה, הרזה, העשירה, עם השיער המהמם ביקום, החכמה, הקולית, מסתכלת עלי ואומרת לי במבט רווי משמעות: יואו, יש אנשים כל כך מושלמים, שיש להם הכל. והיא התחילה לפרט וידעתי שהיא מתכוונת אלי.
ובלב שלי חשבתי לעצמי- מה היא יודעת. החיים שלי כל כך לא מושלמים, ואני בטוחה שהחיים שלה מושלמים.
אז אין מושלם.
אין.
מה שאת רואה זו תמונה.
ומה שאת עוד רואה זה מה שהם בחרו להראות לך בתמונה הזאת.
ומה שאת רואה עוד זה את כל הבפנוכו שלך הלא מושלם.
ואז את משווה את עצמך הכי אמיתי, עם התמונה הזאת הכי לא משקפת והכי מגמתית.
מתוקה- זה צורך אנושי בסיסי לקחת את הרגעים הטובים והיפים שלנו ולהראות לעולם- תראו, טוב לנו ביחד, אפילו התמונה אומרת את זה, אז זה בטוח נכון.
רק חשוב שלא תפלי שם ותאמיני שלהם כל כך טוב ולך לא.
אבל למה זה כ"כ מפריע לך שטוב לאנשים...?
לדעתי זה אסור, כי מביא לאחרים הרהורי אהבה
(כן, אפילו אם זה רק המבט הזה).
חוץ מזה, זה לחלל את הקודש,
להוציא את מה שבינינו החוצה.
גם אם זה לא בשביל שיידעו ויאמרו,
קדשים, אפילו קדשים קלים, נפסלים ביוצא חוץ למקומו.
משהו לגביי, אבל זה אישי..
בכל אופן, כן.. מסכימה לגמרי עם החלק השני..
שאשתו אמרה כשסיפרו לה את זה:
'כן, היו לו הרבה בדיחות כאלה',
אז לקחת את המשפטים האלה של הרב פרומן בעירבון מוגבל
אם הייתי מתחתנת עם אחד מהבחורים הראשונים ולא עוברת את כל התהליך הזה..
סביר להניח שלא הייתי כזאת רגישה לעניין.. כאילו, לא הייתי חושבת פעמיים לגבי הפרסום...
היום אני לא אפרסם בגלל צניעות, אבל אם נוריד רגע את העניין של הצניעות, אני גם אעדיף לא לפרסם כדי לא לגרום למישהי שלא מצאה תחושה של כאב או החמצה.. אם אני יכולה למנוע את זה ממנה אז למה לא..
אם לא היה את הקטע של הצניעות, ולא הייתי מפתחת בי את הרגישות הזאת.. בכיף הייתי מעלה כל היום תמונות
תמונה זה משהו מאד חיצוני\מוחצן. איזו עוד סיבה יש לך לשים תמונה שלך מאושר ויפה בוואצאפ\פייסבוק? הכי כדי להפיץ ולהראות את האושר שלך לאחרים.
קצת אגואיסטי, קצת לא אמיתי ואפילו קצת עצוב...
אבל אם זה ה"סרט" שעושה להם טוב לספר לעולם אז שיהיה להם בכיף..
טוב להעלות מעט תמונות כאלו, לעיתים רחוקות, כדי להראות שטוב - ושאפשרי שיהיה טוב, אבל לדעתי אכן חשוב מאוד להיזהר לא להוציא לכולם את העיניים.
אם כבר אני רואה את השרשור הזה שוב..
הבנתי שזה לא שהפריע לי שזוגות מעלים תמונות שלהם
זה פשוט היה בחור שהזכיר לי מישהו שנפגשתי אתו בעבר ושהיו לי רגשות כלפיו, אז כנראה משהו שם בלב נצבט..
חוץ מזה מפרגנת..
אבל לדעתי זה לא צנוע ואני בכללי נגד לשתף תמונות מהחיים האישיים אז..

שבוע טוב
אם אני לא שם אני לא קיים.
מעבר לזה תרבות הפייסבוק גורמת לאנשים המון קנאה ותחרות, אנשים הרי לרוב לא יחשפו את הרע בחייהם לעולם אלא רק את הטוב וזה יוצר מצג שווא שלכולם טוב ורק לי רע מה שכלל לא נכון, מתחת לפוצי מוצי הזה שהרבה פעמים רואים בין זוגות בפייסבוק או בכלל מסתתרים הרבה פעמים דברים אחרים(לא מחייב אבל הרבה פעמים כן) והרבה זוגות מנסים לחפות על זה בהעלאת תמונות מסנוורות שיוצרות מציאות שונה לחלוטין מהמציאות אותה הם חווים, לכן אין שום סיבה לקנא, כבר אמרו גדולים מאיתנו לא כל הנוצץ זהב, לכל אחד יש את השק אותו הוא סוחב ולא בטוח שהיינו רוצים להתחלף עם האחר גם אם בתמונת פרופיל הוא נראה זורח ומאושר, לא בטוח שבתוך הבית הוא באמת ככה.
האם יש למישהו רעיון היכן אפשר למצוא שדכן/ית המכירים אנשים
לא כל כך "חלקים", עם אי אילו מוזריות, אבל טובים, ישרי דרך,
דתיים...
מחפשים לבת של חברה; הבת בת 48, תימניה, שמורה, מאוד ישרה
וטובת לב.
תודה!
רשימת שדכנים מתעדכנת - לקראת נישואין וזוגיות
בנוסף, הייתי ממליץ לתאר קצת יותר מה היא מחפשת, היא לא רק אישה בת 48 אלא יש לה אישיות ודרישות, וגם אין פה ממש תיאור שלה.
אם תפרטי מעט יותר יהיה קל יותר לאנשים לחשוב אם הם מכירים מישהו מתאים.
האם הרשימה היא לאנשים עם מוגבלויות?
מחפשת אדם נוח, שמור, ירא שמים (כיפה סרוגה) .
סוג של חדשה פה
פצלש לניק ישן
אולי יעלו עליי פה כמה בנות, נראה לי שהכתיבה שלי אולי תסגיר.
אם יש מישהי כזו, אשמח שתכתוב לי באישי.
איש שלי
אהוב אחד
זה יום העצמאות
מצאתי לי פינת טבע פה
לכאורה, זה מה שחיפשתי בדיוק.
חורשה, שקט, אוויר נעים.
ועדיין, משהו בי לא מוצא מנוחה.
אני רוצה אותך, ובו זמנית אני מלאת פחדים מההליכה לקראתך.
אני יודעת שיש בי הרבה. יש בי מה לתת, יש בי אור. אני בטוחה בזה.
רק שבכלי העולם הזה, עוד לא למדתי ככ איך להנביע אותו, את האור הזה.
והבוץ דבק במעיינותיי, והסחף גובר עליי.
אני במערבולת פנימית, מרגישה שאין לי קרקע בטוחה להישען עליה.
לא מרגישה שאני יודעת, לא מרגישה אולי כמעט בכלל..
אני לא יודעת מה יש שם, ברגש, שאני רוקדת איתו במין ריקוד של רצוא ושוב..
אני רוצה להרגיש, אני רצה אחרי ההרגש, מחפשת את הקו הדק הזה של רגש אמיתי שינבוט בי, ובו זמנית אני ככ בורחת ממנו. ככ מפחדת להתמסר אליו באמת.
אני רוצה אותי.
אני רוצה אותי בגדלות.
אני לא רוצה להיות נחסרת ככ בחסרונך..
אני לא רוצה להגיע אליך מתוך הריק, מתוך הכלום, מתוך האין..
אני רוצה להלך בעולם בקומה זקופה, להיות עושה לי בית בתוכי. פינה של מלכות.
אני רוצה לזכור שיש בי.
אני לא חסרה. אני לא שבורה, אני לא אבודה.
אני רוצה ללמוד לאהוב את עצמי גם ככה. על כל חלקיי.
אני רוצה להצליח להתקלף... להגיע על הגרעין ההוא, שהוא אני, לחבק אותו שם ולשאוב ממנו כח.
ושם, בקודש הקודשים, חתום בחותמו של כהן גדול
מונח, הרצון שלי.
קראתי. אין לי מילים מעבר
ולא קל לגרום לי להתרגש
מה משנה אם מזהים אותך או לא? אף אחד לא מכיר אף אחד כאן, ממילא.....
וואו יקרה איך כתבת את הלב שלך
כמה מרגשת את
כמה אור וכמה אהבה יש בך ויש בך לתת
ב"ה שתמצאו אחד את השנייה במהרה ובמתיקות שלמה 🙏❤
הוא בטוח יזכה בך 
מעביר שאלה מחבר שאין לו חשבון בפורום (:
אני יוצא עם מישהי כבר 8,9 פגישות (לא סגור על זמן כי זה תוך כדי צבא), וממש נחמד לי איתה. יש ביננו התאמה לדעתי כמעט בהכל ממה שדיברנו עליו עד עכשיו. השקפה, תורניות, תרבות וכו. יש לנו צחוקים ביחד, וכשנפגשים יכולים לשבת 4-5 שעות בכיף לגמרי ואפילו יותר. הקטע הוא שאני לא מרגיש. (או שאני לא יודע אם אני מרגיש?). היא הראשונה שאני יוצא איתה (מאז התיכון כן?(;), ולכן אני לא יודע מה אמורים להרגיש. אבל המצב הוא שאין לי "פרפרים בבטן" או משהו כזה. פשוט ממש נחמד לי להיות ולבלות איתה. טוב לי איתה סה"כ בשגרה. אבל אין משהו מעבר, אין רגש כזה חזק כמו שדמיינתי שיהיה לי כשאהיה בקשר. וזה מתחיל להפחיד אותי. האם אני פוגע בנו בזה שאני ממשיך למרות זה? זה משהו שמשתנה? מה אמורים בכלל להרגיש אחרי זמן כזה?
בסוגריים אני אגיד שיש פער קטן שהפריע לי מההתחלה וזה שהיא טיפה יותר גבוהה ממני, וזה הרתיע אותי בהתחלה. אבל אני מתחיל לחשוב שאולי יש לזה קשר על משיכה ורגש?
ממש אודה לעזרתכם!!!
ואתם לא מעמיקים את הקשר בכך שכל פגישה שלכם זה צחוקים וכיף ונמנעים מלהעמיק את הקשר. לא ברור אם החלטת שאתה רוצה להתחתן, בטח שלא ברור אם החלטת להתחתן איתה, ומתוך כך אתה חוזר לתירוץ הגובה ששמרת לך מראש, שלא השתנה מאז שהתחלתם להיפגש.
הייתי שמח לנסות לסייע לך אם תענה איפה אתה עומד ביחס לכל מה שאמרתי, אולי הכל הבל, רק אתה יודע.
החלטתי שאני רוצה להתחתן- כן. אני רוצה את זה מאוד, צמא לזוגיות ואהבה. אבל, לא יודע מה זה כי בחיים לא הייתי בדבר כזה.
לגבי להתחתן איתה, כמו שאמרתי המון דברים מתאימים לי, כיף ונחמד לי איתה אבל אין רגש.
ועניין הגובה, מההתחלה זה היה קשה לי זה נכון. לפעמים מפריע יותר ולפעמים פחות. עכשיו נראלי שזה פחות, אבל מפחד שבשכל שלי זה עדיין נתפס כמשהו פחות מושך אולי.
(היא דרך אגב סבבה עם הפרשי הגבהים ממה שאני שומע ממנה)
למה אתה רוצה להתחתן?
למה אתה צמא לזוגיות ואהבה?
אם אתה לא יודע מה זה אז למה אתה רוצה את זה? ולמה אתה רוצה משהו שאתה לא יודע?
מה זה אומר שאין רגש?
למה זה מפריע לך שהיא גבוהה ממך?
למה אתה מפחד ממה שאולי יש לך בשכל? ולמה שלא תבדוק בשכל שלך ותעדכן אותי?
קשה שרגש יווצר, שינסה למצוא דרך להיפגש בתדירות גבוהה יותר.
אם נפגשים רק אחת לתקופה ויש כיף, כדאי לנסות להעביר שלב ולהיפגש יותר, אחרת, חבל לדעתי על הקשר כי יהיה קשה לבנות אותו.
(אני הפסקתי קשר על דבר כזה אחרי שהבנתי לאחר מספר חודשים שאם עדיין נפגשים רק אחת לשבוע ולא יותר רגש כבר לא יבוא ולא נוכל לבנות משהו יחד כי כל פעם זה להיזכר מה קורה אצל האחר.)
ויש מצב שהקשר שלהם פשוט משעמם..
הראשון, להיפרד. לא מתאים.
השני - לעשות דברים ביחד. ללכת לקניות. לעשות הליכה. ללכת לבנות משהו ביחד (להתנדב ווטאבר). לא עוד "דייט".
זה מאוד פשוט כן או לא
( אצל גברים זה שונה מנשים גברים עד דייט 3 יכולים להגיד אם יש משיכה או לא אבל נשים זה שונה מאוד)
הוא יועץ נישואין וממה שאני קוראת אצלו, הוא טוב. אפילו מאוד.
הוא מדבר על נושאים רבים, ובין השאר גם על הדילמה הזו.
גם באתר "השדכן", יש טיפים טובים.
בהצלחה.
שיהיה ברור
לא עברתי לנשואים טריים
אני לא בוגד
באמת
שמע המקום הזה בלב שלי אין מה לעשות
קל לי שבעז"ה שאתחתן אמשיך להיות פה.
אבל זאת רק תחושה, ימים יגידו
געגועים לאנשים שעברתי איתם פה לא מעט
ותמיד לדעת שמי אני בכלל
זה חשוב
ראומה1אצלינו נוהגים אחרי 4 שנים
עם המקלחת של סוף תשעת הימים
אותו דבר לגבי נשים נשואות;
כלומר, הרי הפורום לא נועד לאתר היכרויות, אז לכאורה, אין בעיה.
מצד שני, האם שייך וצנוע בכל זאת, לנהל תכתובות עם גברים
אחרים, או שבגלל שזו התכתבות, שמות בדויים וכו', זה לא משנה.
אל תרבה שיחה עם האשה - האם לדעתכם זה מתכוון לסוג
של קשר כזה כמו כאן?
אינני נשואה, ובכל זאת אני תוהה אם זה לא עובר ולו במקצת
את גבול הצניעות;
הרי בכל זאת נוצר קשר
כלשהו אפילו רגשי, אחרי הכל מדברים כאן על דברים
מאוד אישיים....
אני גרושה. חושבת שאם הייתי נשואה עם אדם
שהייתי חשה אליו קרבה גדולה וקשר אמיץ -
לא הייתי משתתפת בפורום עם גברים.
בחברה שאליה אני משתייכת (חרדית), לא שייך פורום
כזה. מעורב.
אז מצד אחד אני מרגישה קצת רגשי אשמה ומצד שני
יש לי תירוץ: הגרסא ינקותא שלי שונה מזו של החברה
החרדית, אני אוהבת לכתוב, אני אוהבת אינטרקציה
עם בני אדם, זה מעניין - במיוחד עם אנשים חכמים
וחושבים כמו אלה שבפורום...
השאלה אם התירוץ הזה יתקבל בבית דין
של מעלה. בזה אני לא כל כך בטוחה.
מה דעתכם?
אבקש תגובות מהפלג המחמיר במגזר
שלכם.
לא אוהבת לכתוב "המגזר" - זה מפלג
ומבדיל, אבל איני מוצאת אפיון אחר כרגע...
תודה!
ומשתתפת פה בפורום
לא מתכתבת בפרטי עם גברים
נמנעת מלהיכנס לפסים אישיים
לא רואה בעיה
לא מכירה כאן אף אחד במציאות
גם אנחנו... ד"שהרמוניהאברך כמו שחלמתי שנים
שמח בחלקי הטוב
מה איתך אח?
זה זכות מעל הטבע
אני אין לי מעצמי כלום על זה
ארץ השוקולדדש!
הצלחה וברכת ה' בכל .
הייתי פה פעם בניק אחר
היית לפעמים משתתף גם בנוג"ה
שם הייתי פעילה בזמנו...
זוכרת אותך ממש לטובה
והאם הינכן זוכרות לצחצח גם בלילה?
ובייחוד לא קולה!!!
שעדיף להימנע ממשחות שיניים מלבינות. ייתכן שהן מלבינות אבל הן משפשפות את האימייל (במיוחד פחם וכיו"ב).
פרדונטקס טוב לחניכיים אם יש בעיות חניכיים / חניכיים רגישות וכיו"ב.
סנסודיין repair (אם מכיל NOVAMIN) טוב לשיניים רגישות ה־NOVAMIN ממלא סדקים מיקרוסקופיים באופן דומה לאימייל או משהו כזה. מומלץ בחום זה גם נותן תחושה חלקה לשיניים.
חוץ מזה כמעט כולם אותו דבר. זה שיש מיליון סוגים בסוף כמעט כולם אותו דבר וכמעט אותם מרכיבים, זה confusion marketing. גם למשל בסנסודיין: יש כמה משחות עם כל־מיני כיתובים שונים אבל אם להסתכל על הרכיבים, זה בדיוק אותו דבר (ומחירים שונים...)
מומלץ להשתמש במברשות רכות. היעילות היא אותה יעילות אלא שהרכות פחות פוגעות בחניכיים / משפשפות את האימייל. אני אישית ממליץ על curaprox, ה־ultrasoft מדהים וגם די עמיד בהשוואה להרבה מתחרים.
ובאו לפגישה.
אבל אפשר לשנות את זה אחרי האירוסין. תזמין אותה לשיננית או הלבנה.
ואני בוכה מהתרגשותתת
כמה שזה היה צפוי אני פשוט מאושרת
אבא תודה
אבל זה סופי ב"ה
תודה!
(סתם)
וזה בכלל לא מעניין אותו
הוא אמר מזמן שזה יהיה הדבר האחרון שיעניין אותו באשתו...
היא יודעת שהוא שרוף עליה...
ל המשוגע היחידיאחים לא בהכרח דומים
את אמורה לפרגן ולהרים, : כן בטח!!! מהממממת!!!!! 🥰😍
משו כזה
חחח אבל אם גם הוא בראש כזה אז הכל טוב
היא מהממת באופי שלה והכל טפו חמסה וב"ה
ולפני שהכיר אותה הוא בכלל לא היה בעניין של בנות או חתונה
והוא רוצה ואוהב אותה מלכתחילה אז אני לא רואה בזה בעיה לומר שהיא לא הכי יפה בעולם...(גם לא יפה באופן כללי, חביבה עם חן יהודי)
תאמת שיש לי הערכה לזה,
ברור שצריך משיכה חיצונית גם,
אבל הפנימית זה הדבר שבסוף הכי מחבר. (לענ"ד)
בסוף זה גם עניין של אופי ומאד אינדיבידואלי לכל אחד
כאילו, את יכולה להגיד לנו ולאנשים אחרים אבל לא לאחיך
אבל אני גאה לספר לכם שאני נותנת צ'אנס ויוצאת גם עם הבחורים שהם לגמרי קלאסיים מבחינה חיצונית
תעשי רק דברים שאת שלמה איתם(:
וחשוב לו מישהי שנראית נורמלי ולא מכוערת.
ואין לו עניין דווקא בבחורה "חתיכה".
אני עושה דברים שיש להם פוטנציאל שאהיה שלימה איתם😉
בעיניו היא יפה, אל תגידי לו שהיא לא.
כאילו, זה לא נחמד, והוא עלול בסוף להאמין לך.
לא יודעת אם "יפה" בהגדרת הוליווד
ברור שלא אגיד לו, אני אחות טובה אחרי הכל
נכון, יפה
1212121212היי 
אם מישהו/י כאן מכיר/ה באופן אישי-
אשמח לחוות דעת לגבי מאמנת לחתונה בשם יעל אמיתי.
אפשר לענות גם בפרטי
תודה רבה 
תסנני מה שמתאים לך..
בהצלחה!
נשמע לי יותר מתאים בשבילו
הייתי בורחת...
בהצלחה!
שזה רעיון כל כך טוב; ואם אחר כך, למרות שהיא צדיקה וצנועה (ואתה בטוח שהיא צדיקה וצנועה כמו שאתה
אוהב ומעריך), יהיו דברים נוספים חשובים שלא תסתדר איתם?
חושבת שכדאי וצריך לברר מה היה עד עכשיו עם פגישות; היו פגישות? מדוע הסתיימו?
מצידן? מצידך? מה הפריע לך? מה הפריע לה? אולי אתה "תקוע" עם איזו דרישה,
כיוון הסתכלות, ציפיות, ואינך מוכן להתגמש או משהו כזה?
כמובן שלא מכירה אותך בכלל, סתם הצעה.
ועל זה הדרך.
אבל תגובה יפה
כבר ראיתי את ההחלטה הזו שלו פעם באחד הפורומים הקדומים יותר.
הוא מדגיש צנועה וצדיקה. זה נפלא, אם זה יושב על מקום אמיתי,
בוגר, שלא מתעלם גם מדברים נוספים חשובים, לו והוא עדיין
פחות מודע להם.
זה לא היה בדיוק ככה אבל זה בערך מה שהם מספרים.