פורום בית המדרש (עמוד 103)

1. ביחס להלל ניתן לשנות כמו שניתן לשנות בימי קריאת מגילה ו"קריאתה זהו הללה".
בנוסף, הרב יעקב אריאל כתב שהחשיבות בציון היום של התאריך הוא בסיוע למניעת מלאכה וזה שיקול חשוב נוסף.
2. לא בטוח, אבא נוהג להתגלח היום.
3. תחנון ולמנצח לא אמרתי היום, כי זה עדיין יום שמחה מבחינה מסוימת וכבר פסק הריב"ש שתחנון זה מנהג, לכן ברור שזה גמיש יותר.
4, 5. שאלות טובות, אשמח לדוגמא על נפקא מינה.
אם הכוונה לאוכל, כבר כתב רבינו הרמ"א בסעיף האחרון באורח חיים אודות פורים קטן שטוב לחגוג "וטוב לב משתה תמיד". (וכי גרע ה אייר מפורים קטן?)

מפורים, שקרייתה זו הלילא להלכה, ובכל אופן קבעוהו לכמה ימים בגלל קדושת השבת וכנד"ד.

ל"ג בעומר- רשב"י משכין שלום בית

אבל אני יכול להציע הסבר רעיוני:
הספר הפסול עדיין קדוש, פשוט בעייתי לקרוא ממנו.
לכן, עדיין ההגבהה שבאה כדי להמחיש את הקשר לתורת ה' עדיין שייכת.

(לא בטוח הלכתית, אבל זה יכול לעבוד עם דברי @עברי אנכי)

תמיד כיף לקרוא שאלות מזווית מציאותית, חושף רעיונות ומחשבות שלא חשבנו עליהם בעבר

שמגביהים רק את הראשון.

הרמא אמר מגביהים את כל הספרים.

אין קשר בין זה לזה.

 

ואפילו.. אני זוכר שהמניין שלו היה צעיר.. ולא היה יותר מידי ס"ת

לקחנו 2 ספרים ספרדים ו1 אשכנזי

ועשו הגבהה רק לראשון.

כמובן.

 

זה די פשוט.. אין למה להסתבך..

שהעיד מישהו שמתפלל הרב אברהם יוסף בבית הכנסת שבו אומרים הלל

 

-רק מעיר-

נראה לי שהיאנטרנט מלא בשטויות ואנשים שלא מבינים.

 

עכשיו ראיתי מישהו שאומר עוד משהו שממש בילבל אותי.

 

 

האם מישהו יכול לומר מידע שלו?

אז כנראה שהוא בעצמו גם אמר הלל.

כי הוא חושש להלל בברכה באמצע התפילה בגלל תשובה של אחד הגאונים (לא זוכר את השם) ששם הוא אומר 'אין אומרים הלל אלא על נס שנעשה לכלל ישראל ולא לקהילה גדולה ככל שתהיה ומקשה אותו גאון על חנוכה. שהרי היו יהודים בניכר. אז איך אומרים הלל ומתרץ אותו גאון שבהצלת בית המקדש שיש לו שייכות לכל ישראל נעשה הנס לכלל ישראל ויש להגיד הלל.

עד כאן טענתו ובעיקר בגלל שיטה זו חושש להגיד הלל במקומו בברכה.

לענד נראה שהרב עובדיה לא התייחס להקמת המדינה כאל הנס אלא להצלה במלחמה. וכן נראה מדבריו במספר מקומות על כן מי שסובר שעיקר הנס הוא המדינה (הרצי'ה מדעת התוספות ניסא זוטרא-האומץ להלחם) יכול גם כתלמיד הרב עובדיה בהלכה להגיד הלל בברכה ללא חשש כי גם מדינת ישראל יש לה שייכות לכל ישראל ואף אלו שלא היו בסכנת המלחמה (ועובדה המדינה שלחה להביא ולהציל יהודים מארצות ערב ואתיופיה לאחר קומה)

שעדיף אחרי התפילה.. בגלל הבעיה שזה לא טוב עפ הסוד

ולכן טוב לומר בסוף התפילה הלל.

אבל מותר כי סוף כל סוף זה רק עפ הסוד.

 

לאיודע.

אז להגיד אותו זה מפריע. אפשר להגיד בלי ברכה בסוף התפילה=אפשר להגיד תהילים אחרי בתפילה לא צריך להתיר את זה.


אם אני אומר שזה נס לכלל ישאל כולו אז מקומו כמו בחנוכה בתוך התפילה ובברכה

אחת הטענות החזקות שלו זה שזה נס מדהים. אבל הוא לא יוצא מגדר הטבע.

נר שדולק 8 ימים - זה יוצא מגדר הטבע..

 

אמנם מלחמת העצמאות הייתה באמת מלחמת קיום אדירה בשבילנו, וזה היה לגמרי מעטים מול רבים (אולי לא בסדרי גודל של יוון. אבל..) יום העצמאות הוא נס.

אבל לא יוצא מגדר הטבע.

 

ולכן לא בברכה

הדלקת המנורה אינה נס לרבים ובפרט שמותר היה להדליק בטמא שטומאה הותרה בציבור...
כך הבנתי בתשובתו

כולנו צריכים שיהיה אור בביהמק. למרות שאנחנו לא עובדים שם.

 

ו.. אז מה? אבל מאותו פח שמן דלק 8 ימים. זה לא נורמלי. זה יוצא מגדר הטבע.

כי מותר להדליק בטמא...

אז מה הנס...

תלמד על זה

נכון שזה היה פשוט נס שניצחנו. ברור. וזה לא נורמלי!! נס!!!!!!!!!!!

 

אבל זה לא נס של קריעת ים. של נר דולק 8 ימים. זה לא.

 

זה נס!! כן!!! אבל לא נס כזה מעל הטבע.

 

אדם כופר רואה את זה והוא לא אומר שזה מעל הטבע.. זה לא ישכנע אותו שיש משהו מעל הטבע..

זה נס, לא מעל הטבע.

ותשובתו ששיוםנוסף על הניצחון

או על זה שהכד לא נגמר שמונה ימים...

רק מעיר - לא קראתי את התשובה אלא סיכום שלה!

אכן אלו 2 בעיות שהוא הציב.
בעיני מדהריו נראה שזה העיקר. הנס דרבים

מה טענת הרב?

 

(מתעניין, אין לי כח לחשוב בעצמי כרגע)

הרב אומר שם במפורש שהוא לא היה אומר הלל. לא זוכר לגבי התחנון.

אני חושב שזה זה

תיעוד נדיר: הרב עובדיה יוסף על יום העצמאות - כיכר השבת

 

פה יש סיכום של הדעה בכתב בגדול.

יום העצמאות : הלכה יומית על פי פסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל

 

אבל קח בחשבון שהנכד הזה של הרב עובדיה יותר קרוב להשקפה הדת"ל (למרות שהוא חרדי), אז לא בהכרח שזה בדיוק אחד לאחד מה שהרב עובדיה אומר (הוא גם מחדש דברים מדעתו לפעמים, במוצהר, ולא ח"ו שאני בא לזלזל בו)

במיוחד אצל הרב עובדיה... מי שרוצה שיפתח שם: שו"ת יביע אומר חלק ו' אורח החיים סימן מ"א

(עקרונית אין לי בעיה לשלוח צילום של התשובה פשוט יש שם סימונים והערות שלי)

הוא בא מן הגויים והומצא בחסות ה"מדע" בכדי להרבות בזנות בעולם

או שמא אתה סובר שאני גוי מדען?

העתקת אותו

יש לך בעיה בדפדפן כנראה

פסחים קיז. :

ת''ר הלל זה מי אמרו ר''א אומר משה וישראל אמרוהו בשעה שעמדו על הים הם אמרו {תהילים קטו-א} לא לנו ה' לא לנו משיבה רוח הקודש ואמרה להן {ישעיה מח-יא} למעני למעני אעשה רבי יהודה אומר יהושע וישראל אמרוהו בשעה שעמדו עליהן מלכי כנען הם אמרו לא לנו ומשיבה וכו' רבי אלעזר המודעי אומר דבורה וברק אמרוהו בשעה שעמד עליהם סיסרא הם אמרו לא לנו ורוח הקודש משיבה ואומרת להם למעני למעני אעשה ר' אלעזר בן עזריה אומר חזקיה וסייעתו אמרוהו בשעה שעמד עליהם סנחריב הם אמרו לא לנו ומשיבה וכו' רבי עקיבא אומר חנניה מישאל ועזריה אמרוהו בשעה שעמד עליהם נבוכדנצר הרשע הם אמרו לא לנו ומשיבה וכו' רבי יוסי הגלילי אומר מרדכי ואסתר אמרוהו בשעה שעמד עליהם המן הרשע הם אמרו לא לנו ומשיבה וכו' וחכמים אומרים נביאים שביניהן תיקנו להם לישראל שיהו אומרים אותו על כל פרק ופרק ועל כל צרה וצרה שלא תבא עליהם לישראל ולכשנגאלין אומרים אותו על גאולתן:

 

כמה מהמאורעות שהלל מיוחס להם כאן לא היו נסים גלויים אלא עזרה מיוחדת במלחמה. ולשון החכמים שבסוף ברור שהנושא הוא גאולה מצרה, ולכן זה אפילו לא צריך לויכוח אם זה חלק מהגאולה הסופית או לא, כי על כל גאולה מצרה תיקנו כבר הנביאים לומר הלל.

וברור בכמה מקומות בחז"ל שיהודי ארץ ישראל הם העיקר אפילו הם מיעוט והכל נקבע לפי הקהילה בארץ. והצלת יהודי ארץ ישראל ושחרור הארץ והעם משעבוד מלכויות היא גאולה גדולה מאד!!

היית צריך להגיב לתגובה הראשונה שבשרשור

אבל אני קצת בפיגור

עוד בהוריות

אחרי הפסקה למסכתות אחרות ולצערי נאלצתי לעצור בדף יומי, מקווה ומתפלל שאצליח יותר בהמשך

הרב יעקב אריאל בתשובה תמציתית נתן כלל. רק שמיעת שירי ריקודים, כגון שירי חתונות אסורים, שירים אחרים מותרים. בתשובה נוספת הרב הבהיר שלדעת ערוך השולחן אין הבדל בין שיר ווקאלי לשיר אינסטרומנטלי, אלא רק בין שירי ריקוד שאסורים ובין שירים אחרים. 
יותר מזה, גם לשואלת ששאלה האם מותר לה ללכת להופעה של חברה שלה בספירת העומר כדי שלא להעליב אותה הרב אריאל השיב שאם השירים הם לא שירי ריקודים אלא שירים שקטים- מותר לה ללכת. 
כך כתב גם הרב דב ליאור, שרק מוסיקה נוגה ועצובה מותרת, ושירים שמשמחים אסורים. 

הרב יעקב אריאל בתשובה תמציתית נתן כלל. רק שמיעת שירי ריקודים, כגון שירי חתונות אסורים, שירים אחרים מותרים. בתשובה נוספת הרב הבהיר שלדעת ערוך השולחן אין הבדל בין שיר ווקאלי לשיר אינסטרומנטלי, אלא רק בין שירי ריקוד שאסורים ובין שירים אחרים. 
יותר מזה, גם לשואלת ששאלה האם מותר לה ללכת להופעה של חברה שלה בספירת העומר כדי שלא להעליב אותה הרב אריאל השיב שאם השירים הם לא שירי ריקודים אלא שירים שקטים- מותר לה ללכת. 
כך כתב גם הרב דב ליאור, שרק מוסיקה נוגה ועצובה מותרת, ושירים שמשמחים אסורים. 

אבל חבר אמר לי שווקאלי מותר לכולי עלמא

גם למאן דאמר שאין נופלים אפיים, זה רק משום הטעם שרוב החדש לא נפלו אפיים ומתוך כך סגרו את כל החדש...

א. אין לחודש ניסן גדר של ימים האסורים באבלות.
ב. לא 'חוגגים' בצורה של אבלות על גדריה ההלכתיים (אולי אולי זה נחשב מספד).

אם זה ראוי או לא זו כבר שאלה אחרת (אישית אני לא רואה למה לא).
ועוד שאלה: איך אתה נוהג אבלות על תלמידי ר''ע, ומה בין זה לאבלות על 6 מיליון יהודים?

כל השאר כנראה יהיה מותר.. לכן שיעשו טקס אבל בלי בכי והספד

מה גם שהרבנות קבעה את היום הזה לעשרה בטבת.. ורק הכנסת קבעה אחרת

בלי להיכנס לדון בטענות (כי כבר דנו בהם כאן עד דק):

 

נניח שעיבוד סיד מועיל כעפצים של הגמרא,

נניח שיש חילוק בין קלף לגויל לעניין העיבוד (שזה קצת סותר את הטענה הקודמת...),

נניח שההלכה בשו''ע היא הקובעת ואפילו אין עניין להחמיר כראשונים הפוסלים,

אפילו נניח שאפשר לסמוך על גרסאות משובשות (גם בנושא צד הקלף וגם בנושא העיבוד) ואיכשהו לסדר כך שהרמב''ם לא לגמרי יפסול,

ונניח שחוקרים גויים אנציקלופדיות ואינטרנט זה איכסה ופויה וכל מה שהם אומרים וכתוב בהם ודאי שקר ולא מעניין.

 

נניח שהכל נכון והסיד כשר לכתחילה למהדרין מן המהדרין, איזה איסור ו'חדשנות' ו'שינוי' יש כאן? (תזכורת: ה'חידוש' וה'שינוי' הוא הסיד, ר''ת עמל רבות להתיר 'חידוש' זה ואף סיים את דבריו בהיסוס) איזו 'הלעגה על הראשונים' יש בזה? (לפי טענה זו הראשונים שהחליפו את העיבוד לסיד הלעיגו על חז''ל?? והרמב''ם שפסל את התפילין הללו הלעיג על רבותיו שהטעוהו כלשונו?).

 

 

ועוד הערה:

השיטה הזו של לצטט חצי תשובת גאונים, לבחור במכוון נוסח ששובש למרות שיש כתבי יד, להסתיר מקורות הפוכים, 'לצטט' בשינוי לשון בתוספת 'הסברים קלים', להשתמש בדמגוגיה ומניפולציה של מקורות ולהשמיץ את בעלי הדעה השנייה (4! עמודים של נאצות בפתיחת ה'מאמר', זה מאמר הלכתי או פשקוויל?) לא מעיד על הרבה רצון להגיע לאמת.

מה שבעיקר חרה לי זה שמציגים את הרב שרז כמי שפוסל סיד. ועל זה הקצף וזה כלל לא נכון. הוא סובר שיש הידור גדול בעפיץ

שהיא הכלה של הקב"ה?

בעיה רצינית שככה זה כאב

ויש הרבה ספרדים שגם עושים היום חדר יחוד.

אבל אצלנו אם עושים חדר יחוד הכלה צריכה לשים כיסוי ראש אם אני לא טועה

ותודה רבה!!

כדי שלא יהיה חיוב לכיסוי ראש, דאגו לתקתק להם כל כמה זמן (לא זוכר בדיוק שיעורים).

עריכה: רב פוסק ספרדי*

בגלל הפסקים שלו, היית מבין שזה כן.

וזה לא משפיע על העובדה שהוא בגדול דעת יחיד בהרבה דברים

הרב עובדיה היה דעת יחיד בהרבה דברים, וגם פה המון חלקו עליו...

לא קובעים הלכה כיחיד

(לא בקיא במחלוקת לגבי החדר יחוד, אבל אני מכיר רבנים שהולכים, בעיקרון, לפי השיטה של הרב עובדיה שמורים לעשות חדר יחוד)

כיוון שהבעל הוא זה שצריך לקנות את האישה ע"י "כונסה לתוך ביתו", הדבר נעשה עפ"י מנהגו

כולל דפיקות בדלת רח"ל.

בעיקרון גם המשטרה, מיסיונריות היא עבירה

את נכנסת ליוטיוב בעצמך אף אחד לא מכריח אותך לצפות בסרטונים שלהם...והםרסומות זה חלק מהדיל..

מצטער על הגישה הישירה...אבל זה האמת

שיתרוץ משפטית סביב זה

כי כשקושרים כמו שצריך זה לא זז.

איזה פתילות אתה משתמש? תשתמש במשהו גס (המהודרים והיקרים כאלה) וזה גם לא זז

מוזמן לתת לי לקשור

ביוטיוב יש סרטון שמראה איך קושרים, אני משתמש בפתיל עבה תכלת של משכן התכלת.

יכול להיות שאתה לא קושר את זה נכון בגלל זה?

 

המקרה היחיד שאני מכיר שזה זז למישהו זה כשהוא קשר לא הדוק מספיק על פתיל יחסית חלק וזה היה אחרי כמה שנים.

יש הידורים של לשונות הצמר של משכן התכלת (ומעלה) הם מאוד מחוספסים וזה לא זז בכלל

כל פעם שמוזכר רמב'ם הם מקבלים התרעה

מעניין איך הם הגדירו את זה והאם יש הבדל בין בלאדים לשאמים בנושא?

לדוג' תלמידי הרב טל

זה אפילו מפריע לעיתים. אם זה התהדק לי לא בדיוק במקום שרציתי אין עם מי לדבר, צריך לשחרר מעט ולהזיז.

תודה בכל אופן!

לא מגביהים בגלל זה

יש פרשנים (אבדוק בהזדמנות) שאומרים שה' נוקם על העלילות שעשו למשה ואהרון (קורח לדוגמא)

רש"י במקום אומר "ונוקם היית על עלילותם משה ואהרן (שם כ) שמעו נא המורים שמואל על שלא הדריך בניו בדרך טובה מת בחור".

זאת אומרת - נוקם במשה, אהרון ושמואל על מעשיהם.

רק לצריו הוא נוקם לא לאוהביו

שמעתי בעבודה על ה'נחום' הזה....
זה זה?
מה זה בכלל?

בושתי וגם נכלמתי....








גיוועלד

מהר מהר ללמוד תנך, נפש. לחזור, ולשנן.

אבל רש"י במקום במפורש אומר שמדובר במשה ואהרון

"על העלילות שעשו להם קורח וכל עדתו".

(גם סיבה להגביר את הקול!)

 

לבין הדעה של נוקם בגויים

 

אבל מה זה משנה?

 

נקמהההההההההההה!!!!!!!1

אקוט (אתקוטט) בדור ואומר עם תועי לבב הם והם לא ידעו דרכי, אשר נשבעתי באפי אם יבואון אל מנוחתי'. לענ''ד אנשים לא היו שרים את זה אם היו שמים לב למה שזה אומר...

זה מחבר אנשים...
שוין.
מוטב יהיו שוגגין

יש מסכתות שמשתמשים בראשונים מסויימים הרבה

אם אתה רוצה לראות מי חוץ מהראשונים ה"סטנדרטיים" קיים, אפשר להסתכל בשיטה מקובצת וקובץ מפרשים וכו'

א. יש שלוחי דרבנן מוסמכים ומוכרים. כותים לא יכלו לזייף. ואולי גם הביאו חתימה מבית הדין. זה לא קשה...

 

 

 

ראו לבנה בחידושה. כלומר.. מכיר שב טו לחודש יש ירח מלא?

אז ככה:

מראש חודש עד טו בו  הלבנה גדלה בצורה כמו אות ז בכתב יד (בננה שמוטת ימינה. ולאט לאט מתמלא) ומטו לחודש היא כמו האות ג ומעיגול הופכת להיות בננה מוטת שמאלה.

אז כשרואים פתאום בננה מוטת ימינה מעידים.

 

יש לציין שקידוש החודש היה למפרע.

כלומר:

מגיע ל בחודש. אם אין עדים. זה באמת ל בחודש. אם יש עדים אז למפרע אותו היום לא היה ל אלא א בוחדש הבא.

 

עניתי הכל מזיכרון שלי מכשלמדתי ראש השנה והלכות קידוש החודש לרמבם.. אולי טעיתי פה בדברים..

על ידי משואות הרבה יותר קל מאשר על ידי שקר חד משמעי ומערכתי כמו שלוחים. השלוחים יצאו במטרה להגיע לכל מקום עם הודעה זהה הבעיתיות של זה הייתה מתגלה במהירות. בעוד במשואות אתה עולה ומשיא משואה והשלשלת מזינה את עצמה על ידי טועים כשהראשון חמד לצון.

2- החודש הוא מערכת מעגלית כשמונים מראש 29 יום ויוצאים לראות ולחפש את הלבנה. חכמים מראש היו יודעים גם האם באמת ניתן לראות או לא. הכל היה ידוע מראש לפני חכמים, פרק א בקידוש החודש.

3- חודש של כט יגיע לאחר חודש של ל' בדרך כלל ואז מה שתראה נובע מה"אירוך" של החודש הקודם- תחילת החודש הבא. זה מכיוון שלא מקדשים חודש לשעות אלא לימים שלמים, כט' או ל'.

השרשרת של המשואות עברה סמוך לאיזור שהם גרו בו (השומרון), ודי פשוט להדליק משואה משלהם. יותר קשה לשלוח שליח, ובפרט שמסתבר שהיו מזהים את ההבדל בין יהודי לכותי.

(הכותים מגיעים מעם שונה,, ומן הסתם היה אפשר להבדיל לפי המראה או המבטא).

2. הלבנה נסתרת כל חודש, וכשרואים אותה מחדש אחרי שהיא נסתרה מתחיל החודש החדש. 

3. לא מקדשים את החודש בכט. כשרואים את הלבנה בליל ל', אז מקדשים, ואז זה איננו ל' של החודש הקודם, אלא א' של החודש החדש.

שאם רואים את הלבנה בכ''ט אז מקדשים בו ביום.

בחודש חסר, הלבנה נראית בתחילת ליל ל'.

אם הלבנה של החודש החדש נראתה קצת לפני תחילת ליל ל', אז אפשר ביום כט, לקדש את יום השלושים כר"ח.

 

מאוד מעניינת.
לגבי הבכורה צריך להבין שבכורה זה לא גיל. הרי כמו שציינת יעקב לא יכול להיות גדול יותר מעשיו מכיוון שהוא מכר לו את הבכורה.

הבכורה= זכות ראשונים.
זאת אומרת בכל מקום שהבכור מועדף זכות הבכורה עברה ליעקב והיא כבר לא אצל עשיו.

מכאן שהברכה שיעקב קיבל, קיבל אותה בדין ולא בחסד.

אמנם עשיו הוא בנו הגדול של יצחק אך על הבכורה, שקראת לה זכות רוחנית, עשיו ויתר.
דווקא בגלל שהבכורה איננה דבר של ממש ואיננה גיל היא עשויה לעבור מאחד לשני.

האם יצחק באמת רצה לברך את עשו?
בתורה כתוב שהוא קרא לעשו בנו הגדול, הוא כמראה היה מודע לזה ששעשו הוא הגדול, לא כתוב בנו הבכור, הראשון שמזכיר את הבכורה היה יעקב שהוא בא ליצחק..

ובז לה בצורה חד משמעית, סוף פרק כה. עשיו, מסיבה כלשהי, לא חשב שהוא יאריך ימים ולכן חי את ההווה. הוא רצה להנות מכאן ועכשיו ובמסגרת זה בז לבכורה.

אפשר להוסיף ולומר שמאז ומעולם, לפני ואחרי מעשה יעקב ועשיו הבכורה לא הייתה סימן להמשך שושלת האב.
הבל לא היה בכור, שם גם כן, אברהם, יצחק לא היה בכור לאביו, ראובן לא נבחר להמשך וגם אצל יוסף ובניו מעדיפים את הצעיר על פני הבכור.
ניתן לומר שעשיו בעצם הנהגתו ומעשיו ויתר ומכר את הבכורה ויעקב הוא הבכור האמיתי וממשיך השושלת.

לגבי יצחק זו שאלה שונה. ברור לפי הפשט שהוא הבין שעשיו לפניו ולא יעקב.

האם יצחק רצה לברך את בנו הבכור? או את בנו הגדול?
האם ההתנהגות של עשו היתה הגיונית? כי חזל מציגים את עשו בתור רשע, התגובה שלו בעקבות המעשה של יעקב היתה הגיונית,לא?

כתוב בפסוקים שיצחק אמר על מי שגנב את הברכה (כשעדיין לא ידע שזה יעקב) "גם ברוך יהיה", כי ה' סיבב כך והסכים לכך.

וגם אח"כ יצחק בירך את יעקב שוב...

החרדה של יצחק-

יש מחלוקת בין הפרשנים (רמבן ו..רשר הירש? לא זוכר. רמבן ועוד מישו נראלי שזה הרשר הירש. זה בחומר לבגרות...)

אחד אומר שהוא עשה הצגה לעשיו שהוא עצוב

ואחד אומר שהוא התבאס כי אז יצא לו בן בלי כלום. בלי רוחניות בלי ברכה.. בלי כלום.

 

הרשר הירש מבאר מחלוקת עקרונית בין יצחק לרבקה:

יצחק: יעקב יהיה רחוניות, עשיו גשמיות. ביחד הם יהוו המשך מצויין לאברהם - יצחק ו.. הם.

רבקה הבינה שזה לא מה שיקרה. היא גדלה בבית לבן וידעה שגשמיות בלי טיפת רוחניות לא יכולה להתקיים.

היא הבינה שמעשיו לא יצא כלום.. וזה דבר שיעקב לא ידע. כי הוא ב"ה גדל בבית של תורה!!!

ולכן כל מה שקרה קרה.

 

לעניין השקר של יעקב:

3 דעות בפרשנים איך יעקב הרשה לעצמו לשקר:

רש"י - יעקב אמר "אנכי עשיו בכורך" מכוון שהמילה אנוכי מוטעמת בטעם מפסיק כוונת יעקב הייתה "זה אני! עשיו הוא בכורך" וכך הוא לא שיקר

אור החיים - מכוון שהוא קנה מעשיו את הבכורה - לעניין הברכה של הבכורה הוא עשיו! הוא הבכור

שפת אמת - יעקב שיקר. שיקר. אבל מה לעשות שלפעמים על מנת להגיע לתכלית, לאמת האמיתית יעקב נצרך לשקר (הערה שלי: זה גם ע"פ בקשת אמו) ולומר שהוא עשיו.

 

 

איך בכלל ניתן לקנות בכורה? (אומר מסברא, לא מסתמך על משהו..)

אולי יעקב הוא לא יקרא הבכור. בסדר. אז הוא לא.

הוא קנה ממנו את זכויות הבכור - הברכה, "לתת לו פי שניים מכל אשר ימצא לו" - ירושה. ועוד...

 

מקווה שעזרתי @שאלה890

דבר שני, האם הברכה היתה מיועדת מלתחילה לבכור? כי שיצחק קורא לעשו הוא קורא לו בנו הגדול... אולי הברכה בכלל לא היתה מיועדת לבכור אלא לעשו בלי קשר?
בנוסף, משהו שמפריע לי, עשו לא היה רשע, מדוע כל הפרשנים אומרים שעשו היה רשע? תגובתו למעשה של יעקב היתה הגיונית ביחס לברכה שהוא קיבל...

עשיו היה רשע נראלי ממסורת חזל. מלא סיפורים רעים יש...

נכון - היא לא קרויה ברכת הבכורה. גם רשי לא אומר את זה.

 

הברכה היא מיודעת לעשיו בתור עשיו ולא בתור בכור.

כך לפחות משמע מהפסוקים

כי אם לא , אז הברכה היתה מיועדת לעשו ויעקב כבר היה מקבל את ברכת הבכורה בזמן אחר....

הברכה הראשונה שמורה לבכור- הגדול. כמו אצל יוסף ובניו אצל יעקב. יוסף מעיר על הקדמת והעדפת הצעיר.