רשימה של איגרות הראיה החשובות\מפורסמות שלו? יש דברים כאלה ולא הצלחתי להשיג..אם אפשר קישור-צילום שלהם..תודה
איפה אני מוצאיהודה פ.
אמממ, אולי זה יעזור?למה לא?
תתס"ז איגרת חשובה
נער גבעות מצויאחרונה
שלוםמבשר שלום
אני לא רואה איך אני לומד רמב"ם עם כסף משנה ומבין את החשבונות שם.
למישהו יש המלצה איך אפשר ללמוד ולהבין?,אולי שיעורים,ספרים מסבירים וכו'?
תעשה כמוני,עברי אנכי
מפרק טז תתחיל לגרוס 

ואת הקצת פרקים שלפני זה תתאמץ ותתצליח. אחרי הרבה זמן.
כאילו יש מלא פרקים שהם לא חשבונות.עברי אנכי
את הפרקים הראשונים בחשבונות אפשר להבין (אני למדתי עם הרב שטיינזלץ במהדורה של הרמבם היומי)
אחכ כבר לא 
אהה לגרוסמבשר שלום
כיוון שאני קווניק-אז בוולוז'ין לא גרסו,גם אני לא גורס…
פסדר. בוולוז'ין לא למדו עיבורעברי אנכי
יש ספר של הרב שאול הכהן ראב"ד בג'רבא (עם הערות של הרב מאזוז
), על עיבור. וואו. אבא שלי ניסה ללמוד פעם. והוא אמר שזה ממש קשה!
לי הספיק הרמבם שהוא מפוצץ ת'ראש 
בוולוז'ין למדו הכלמבשר שלום
חידשת
עברי אנכי
בכסא רחמים לומדים עיבור, דקדוק וכו. כל הדברים שמזניחים.
אבל כמובן שלא על זה הדגש. אני חושב שאת זה לומדים ביום שישי.. (ככה אמרו לי פעם)
שיעורים או לימוד אישי?מבשר שלום
לאיודע.. אבל זה כולם שםעברי אנכי
בוולוז'ין גרסו בימיו של הנצי"בארץ השוקולד
(תעיין בספרו של הרב מאיר בר אילן: מוולוזין עד (/ל)ירושלים)
מה זה הזכיר לי
ציף
אוי החיים..סמיילי צהוב
ולפותח- זכורים לי הסברים ויזואליים יפים באינטרנט. תעשה גוגל ותיוושע
תודהמבשר שלום
יש שם ציוריםמבשר שלום
תחפש יהודה אייזנברג באתר דעת עלסתם 1...
תתחיל מזה.
פרק ראשון: החודש
http://www.daat.co.il/he-il/hagim/luach_ivri/הלוח-העברי
תודה רבהמבשר שלום
למפעל משנה תורה יש ביאור נחמד...נגרינסקי
תודה רבהמבשר שלום
חפש שיעורים ביוטיובמושיקו
או תלמד אם מורה למתמתיקה
זה נוסחא לא מסובכת
מה נוסחא?מבשר שלום
אבל זה חישובים בעיקרארץ השוקולד
אההמבשר שלום
הנוסחא של קידוש החודש זו נוסחא מתמטיתמושיקו
כל המעלות מול האופק והחישוב של כל החלקים
אהה תודהמבשר שלום
נדמה לי שב"יד פשוטה" של הרב רבינוביץ'.אדם כל שהוא
יש גם לרב קנייבסקי ביאור על הלכות קידוש החודש, שמסביר גם את הפרקים האלה. - HebrewBooks.org Sefer Detail: שקל הקדש -- קניבסקי, שמריהו יוסף חיים
הייתי מנחש ש'יד פשוטה' הוא יותר קל להבנה, אבל את שניהם לא למדתי.
תודהמבשר שלום
הרב שטיינזלץ די טוב. הוא מסביר טוב.עברי אנכי
והוא מביא הרבה את יד"פ.
תודהמבשר שלום
קודם כל צריך ללמוד דברים בסיסיים באסטרונומיהתמים
ב"ה זכיתי ללמוד ולהבין את רוב העניין וזה יותר פשוט ממה שזה נראה. בסוף מסכת ראש השנה באחת ההוצאות של הדף היומי יש קונטרס שעוסק באסטרונומיה.
נכון צודקמבשר שלום
הצלחת בסוף?תמים
אני באמצע פרק ב'מבשר שלום
חח חכה להמשך
עברי אנכי
מחכה מחכהמבשר שלום
אחרי שתסיים תרגיש בחינתתמים
נהירים לי שבלי דרקיע כשבילי דנהרדעא
משנה תורה של הרב מקבילי או של הרב שטיינזלץ..נער גבעות מצויאחרונה
שאלה בהרחבות לפניני הלכה בעניין איחור גיל הנישואיםהדוכס מירוסלב
ז – גיל חיוב המצווה לגברים | הרחבות לפניני הלכה
קראתי את הפסקה
ז, ט – דחיית הנישואין לצורך לימוד מקצוע ובניית בית – מנהג דרך ארץ.
(לא מעתיק את כולה לכאן כי זה ארוך מאוד).
הרב קיים כותב שם מקורות לכך שצריך להשתדל להשיג פרנסה לפני שמתחתנים ("אשר" בגמרא, "ישתדל" בזוהר, "דרך בעלי דעה" לעומת "טיפשים" ברמב"ם). הוא לא דן במקורות ביחס שלהם לדחיית גיל הנישואים, ולא מביא לשון איסור או היתר. אני מבין את המקורות ההם כמעלה, לא כחיוב, גם בתוך גיל חיוב הנישואים (לפני עשרים לצורך העניין, מהנ"ל שם באותו פרק/סימן).
השאלה היא, אם זה רק לשון מעלה - איך הוא רוצה להגיד שאפשר לדחות את החיוב של הגיל ע"י המקורות האלה? הוא גם לא כתב על זה כלום (אלא אם פספסתי את זה)?
(עריכה: ראיתי עכשיו שזה בדיוק דברי הרב מלמד עצמו בפניני הלכה רק באריכות
ראיתי בפשטות בספר "השידוך במשנת רבותינו"ארץ השוקולד
לא למדתי את הסוגיה לעומק, אז אני לא בקי במקורות
לגבי זה יש דיון ארוך שהיה לי עם "ברגוע" עם הרבה מקורותהדוכס מירוסלבאחרונה
לכל הדעות יש גיל חובה לנישואים - 18, וגיל שאסור לעבור - 20, והשאלה היא רק אם מותר לדחות את החתונה אחרי גיל 20 מאי אילו טעמים.
הטעם שחז"ל אמרו הוא לימוד תורה. ולגבי פרנסה, נראה שזה רק לשון מעליותא לא היתר לדחות.
מכאן אני לומד שהכוונה היא שעדיף להכין את עצמך כלכלית לפני גיל 18, ולא שזה היתר לדחות אחרי גיל 20 שבו יש כבר ממש כמה וכמה איסורים (או קצת יותר מאוחר לדעת פוסקים אחרים).
יש פה סיכום של הדעות, הערתי לגבי דעת החיד"א שמובאת שם שבמקום אחר הוא כותב מפורש שמי שמתיר לדחות אין לו על מה לסמוך והמקור שצוטט שם זה ספר על החיד"א.
מישהו בקשר עם הרב אבינר?ארץ השוקולד
ממש לא מחפש להתנגח ולכן אני מחפש מישהו שיוכל באמת לשאול אותו מה הייתה כוונתו.
תודה רבה
(מוזמנים להחזיר לי תשובה באישי
)מענייןארץ השוקולד

תודה רבה
יש איסור להתאגרף בשבת?חידוש
https://www.inn.co.il/News/News.aspx/369058
למישהו יש רעיון מה היתה הבעיה פה? (אלא אם כן עובדין דחול וכד')
מובא בירושלמיימ''ל
בנוסף - ייתכן שאפשר להשתתף בתחרות כזו בלי לחלל שבת, אבל סביר מאוד להניח שההשתתפות תגרום לאחרים לחלל אותה (צלמים, כתבים וכו').
זה ירושלמי בתעניתמבשר שלום
למה "אלא אם כן"? ודאי עובדין דחול בריבועכלמנסע
וחוץ מזה ש"ללכת" או "לבעוט בכדור" או "להתאגרף" זה לא מלאכה, אבל "ספורט" הוא מלאכה (מלבד אם עושים אותו כתחביב בעלמא, כמו משחק שחמט או דמקה)
ואקדים פירוש למלאכת "מכה בפטיש" דהיינו לפי הסדר שבו אני מפרש כל ל"ט אבות מלאכות, ואכמ"ל, אז בקיצור יש בסוף מלאכות של "המכבה המבעיר המכה בפטיש" והיינו מלאכות של הכנת כלים, כמו שהיה במשכן שהכינו כלים ממתכת ולצורך כך מכינים אש ולפעמים צריך למתן אותה (מכבה) וכמובן צריך להכות בפטיש כדי שהכלי יהיה מוכן. ולכן"מכה בפטיש" כולל כל מלאכה שעושים בכלים, כי כל מלאכה של עשיית כלי היא מלאכה ממש.
ובגדול כל ל"ט אבות מלאכות הם מלאכות של המשכן, והמשכן הוא בית, בית ה', והוא בדוגמת בית ממש, ועל כן כל המלאכות של המשכן הם מלאכות של בניית בית, ולכן כל מלאכה שעושים לצורך בניית בית ושימוש בו היא "מלאכה" מבחינת מהות השבת, מה שמותר זה רק להשתמש בבית שמוכן ועומד, ולכן למשל יש "בורר לאוצר" או "בורר אוכל ואוכל", היינו לאוצר זה חלק מהכנת הבית לשימוש, שממלאים את האוצר, ו"בורר אוכל ואוכל" זה שימוש בבית המוכן ועומד, וספורט כתחביב הוא שימוש בגוף לצורך הנאה, לעומת זאת ספורט מקצועי זה בניית הגוף וזה דבר של טירחה שאסורה בשבת כמובן.
לא למדן...אבל נראה לי עוד בעיהמבקש אמונה
זכור לי שיש גם איסור אם גורמים ע"י מכה לצרירת דם...
כל המיסביב של האירוע הוא חילול שבתברגוע
ובנוסף יש גם חובל אולי
וגם עובדין דחול
נראה שאף אחד לא התייחס למעשהסתם 1...
יש חובל של הצד הנפגע אולי, עובדין דחול ועוד דברים שאפשר להגיע אליהם.
אבל לדעתי די ברור שהאיסור כאן הוא כל ההיבט המסחרי בעניין. אנשים מגיעים בשבת לראות את התחרות, קונים כרטיס, מקום מסחרי עם דוכנים שונים מן הסתם, מאמנים, מתעמלים.... כל זה לא מספיק?

חילול שבת המוני.
שאלת התעמלות וספורט בשבת שונה לדעתי.

עשיית חבורה, התעמלות עד כדי הזעההדוכס מירוסלבאחרונה
זה מה שאני מכיר... מצד עובדין דחול לא שמעתי.
אה לא ראיתי שמדובר על תחרות. שם נראה לי בכלל לא שייך. ברור שיחללו שבת בגללו.
מי שהיה אי פעם בתחרות יודע שכותבים שם תוצאות, השופטים כותבים הערות תוך כדי הקרב ועוד.
לא נראה לי שישנו הכל בשבילו והשופטים יתחילו לשנן בע"פ את האבחנות שלהם על הקרב.
עריכה: תחרויות בכלל זאת שאלה, אלה מפגני ראווה שהמקור שלהם הוא יווני ואולי נכלל באיסור איצטדיאות. לא יודע בדיוק את הדקדוקים, אבל נראה לי שזאת שאלה גם ליום חול.
מחפש לקנות ספרי קודש בהנחות חברחלון לבן
אני צריך רמב"ם /שו"ע/חזון עובדיה
ראיתי מספר אתרים ברשת שמוכרים,אבל אולי יש משהו עם חבר?
יש אתר מדהים שניתן לקנות דרכוארץ השוקולד
קניתי ממנו מספר פעמים והתרשמתי ממש לטובה, מהמהירות ומהמחירים

הוא לא תמיד הכי זול, אבל יש לו מחירים ממש טובים
יש פנחס ראובן, ויש חנות שמוכרת במחיר עלות בסימטאות של גאולההדוכס מירוסלב
לא יודע לגבי חזון עובדיה אבל רמב"ם שו"ע ש"ס יש שם במחירים זולים ממש
איזו חנות בגאולה? ספרים חדשים?חידוש
ספרים חדשים... לא יודע את השם, זה באיזה סמטה שם כשבאים מכיוןהדוכס מירוסלב
ירמיהו
בגאולה יש אתנכספת
במלכי ישראל נדמה לי..
זה מחיר רגיל...הדוכס מירוסלב
צודקנכספתאחרונה
שאלהניום
האמת כן, אני רוצהאריק מהדרום
פניתי בפרטי.
טוב 2 שאלות בעניין ציציתשחר אורן
1. האם צריך עיטוף, והאם לעטף בלבישה מספיק?
2. שני פתילים מקדימה ושניים מאחורה, מחייב או שזה רק מנהג טוב, ואם אני לובש כבר ט"ק עדיין צריך?
תשובות בקצרהארץ השוקולד
2. לדעת הרמ"א בגד חייב בציצית רק אם יש שניים מרדימה ושניים מאחורה ולכן אני חושב שזה לפחות ראוי אם לא צריך. (דרכי משה בהלכות ציצית)
ואם יששחר אורן
לי בגד שאפשר ללובש אותו 2 מקדימה ו2 מאחורה האם חייב ללבוש אותו ככה?
לכאורה לפי הרמ"א אין חיוב ציצית על הבגדארץ השוקולד
אז כנראה חייב ללבוש אותו ככה.
למה לא?
קראתי את הרמ"אשחר אורן
ומשמע שצריך שתהי'ה אפשרות ללבוש אותו 2 מקדימה ו2 מאחורה אבל לא מחייב ללבוש ככה
יתכן ואתה צודקארץ השוקולד

איפה הרמ"א הזה?שחר אורן
סימן י סעיף יבלמה לא?
תודהשחר אורן
...ניום
יתכן שאתה צודקארץ השוקולד
באור הלכהניום
תודה רבה, תבורך
ארץ השוקולדאחרונה
2 תשובותלמה לא?
"לעיתים בכיסוי הראש ולעיתים לא".
השו"ע פוסק כמו העיטור *שלא* צריך עיטוף ישמעאלים.
למרות זאת המנהג הנפוץ היום בארץ להתעטף כגאונים סמוך לברכה (ע"פ המשנ"ב). להבנתי במערב אירופה לא נהגו כך.
יש לי חבר יקר שעשה עיטוף ישמעאלים גם בטלית קטן, כדעת חלק מהאחרונים.
2. הרמ"א פוטר בגד *שהרגילות* שלו היא לא שניים מקדימה ושניים מאחורה.
הגר"א אומר שאפילו בברכת אהבה רבה לא להחזיק את כל הארבע מקדימה.
והרבה חולקים...
מה שחברך היקר עושהסתם 1...

ממלמה לא?
חשבתי שמהר"י אבוהב נחשב אחרון (:
אבל תודה על ההפניה
זה תלוי איפה נמצאיםארץ השוקולד
וקו התפר אצל הספרדים זה הבית יוסף שנולד ב1488, ואז מהר"י אבוהב יהיה ראשון.
מענייןלמה לא?
הרב מזוז אומר שבאשכנז קו התפר הוא גזירות קנ"א ובספרד גירוש ספרד.
מישהו חכם אמר לי שזו הגישה הקסטטרופלית - קרא אסון שבעקבותיו התורה התמעטה.
ושלעומת זאת יש גישה ששמה את המעבר בהמצאת הדפוס - שגרמה לכל דבר תפוצה רחבה יותר. ועוד גישות..
אבל אף פעם לא שמעתי שהטור נחשב אחרון... נחמד לגלות דברים חדשים

(אמ, בויקי כתוב שהטור נפטר ב1343?..)
מבחינת הסגנון והחשיבות ("האם מותר לחלוק עליו") נראלי שמהר"י אבוהב לא נחשב ראשון.
אכן, אנחנו יהודיםארץ השוקולד
אז התבלבלתי עם מהר"מ בטח לגבי תאריך הפטירה ותודה על התיקון

למה לא?
החלוקה המקובלת והמפורסמת ביותר היא מהביתסתם 1...
לפני כן ראשונים.
בגלל שהתקופה הזו מאופיינת במספר היבטים זה אכן שונה ממקום למקום. למשל הדפוס והמצאתו, התבססות על מבנה השו"ע על פי הטור, מיזוג קהילות ומנהגים ועוד.
השאלה היותר מורכבת זה התפר בין הגאונים לראשונים. זה כבר מעורפל יותר.
ראשונים וגאונים זה תפר שאכן ממש קשה להגדירארץ השוקולד
אה, הבנתילמה לא?
|בוש| |נכלם|
ממליץ לך לעבור על הבית יוסף בסימן חסתם 1...
2- שניים מאחורה ושניים מקדימה, אם הבנתי נכון ואתה מדבר על טלית גדולה, אז המקור מאוחר יותר. נדמה לי שזה בעל העיטור או הארחות חיים. בכל אופן נראה שהיו מתעטפים כדרך הישמעלים ולא רחבו לקומתו לפני כן. לכן תימנים לא נוהגים כך ועוד עדות, לפחות עד לא כל כך מזמן.
מאוד תלוי במנהגיםהדוכס מירוסלב
אבל אם לסמוך על כל הדעות המקילות באנו (שלא עושים ככה)
1. בעיקרון כן, אבל אאל"ט כל לבישה של הטלית גדול על הגוף נחשבת עיטוף לחלק מהדעות
2. מנהג טוב אבל לא מחייב. לא הבנתי מה שייך הטלית קטן?
יש מקור לכך שמרדכישחר אורן
נשלח לפרס מא"י לגבי ביהמ"ק?
כלומר שהנושא היה ביהמ"ק? או בכלל שהוא הגיע מא"י?הדוכס מירוסלב
מה שברור זה שהוא היה משיירי כנסת גדולה שהם היו בא"י ושהוא הגיע לפרס. לא יודע בע"פ על מקור שזה היה בגלל ביהמ"ק
שהוא חזר מהארץ לפרס כדי לפעולשחר אורן
אצל המלך שלא יעצור את הבנייה
נסה לעיין כאןהדוכס מירוסלב
אסופה של מקורות על מרדכי היהודי, יש שם ציטוט של המהר"ל בנושא המקדש
היום יש מקורות להכל.שפיפון
אפשר כבר להמציא את כל הדת מחדש כמו...
באיחור קל- ראיתי את זה ילקוט מעם לועזתמיםאחרונה
זו גירסא אחרת למעשה המכירה של המן לעבד
מחפשת מקורנכספת
שלום וברכה!
מחפשת מקור לכך שכשאדם נתקל במציאות/ חוויה כלשהי בחייו, עליו לבדוק איך ואיפה היא פוגשת אותו באופן אישי..
כלומר, למשל- אדם שחלילה רואה מישהו גוזל, עליו לבדוק עם עצמו למה נזדמן דווקא לו לראות זאת ולבדוק:
1. האם הוא גוזל ממישהו?
2. האם מישהו גוזל ממנו?
3. האם הוא גוזל חלילה מהש"ית?
לא ביטוי כמו כמים הפנים לפנים וכו'.. מחפשת מקור ממש, אולי מתוך החסידות או נפש החיים, אולי מתוך העלי שור או כל מקום אחר.
תשובה תשמח מאוד, תודה.
זה מובא מהבעש"ט, ע"פ לימוד במשהו קודם. אחפש בלי נדר תיכףהדוכס מירוסלב
עריכה: מובא כאן עם הלימוד המקורי
http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=903&CategoryID=458
פה זה מובא בפנים קצת אחרות ממה שמורגלים להגיד
הוי דן את כל האדם לכף זכות : הלכה יומית על פי פסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל
"כמו שאמרו רבותינו במסכת שבת (קכז ע"ב), הדן את חבירו לכף זכות, דנים אותו מן השמים לזכות"
יש סיפור על הבעש"ט שבא לידו חילול שבת בשוגג והוא עשה על זה תשובה מאוד גדולה והתחנן משמים שיגלו לו מה הוא עשה, וגילו לו שהוא השתמש בתלמיד חכם של אמת שהוא נקרא שבת, והוא הלך לבקש ממנו מחילה.
זה עונה, כמדומני, על חלק מהשאלות ששאלת
זכה למצוות!נכספת
סיפרו לי גם על רב שהגיעו אליו למשפט שכנים בעניין עץ ושטח וכו' ואמר להם "תבואו מחר" הלך לבית שלו לבדוק שהעץ בחצר שלו לא גולש לשטח של השכן..
מכיר משהו כזה?
ואפילו מערב ללדון לכף זכות, שזה מראה שהקב"ה מזמן לאדם את המציאות המדוייקת לו ע"מ שיתקדם בעבודת ה' שלו..
כן, אבל שם זה היה לגבי הנגיעה במשפט עד כמה שאני זוכרהדוכס מירוסלב
הוא הבין שיש לציבור טענות נגד זה, גם אם זה מעיקר הדין אין בזה בעיה.
אז הוא הלך לקצץ את העץ בחצר שלו כדי שדעתו לא תהיה נוטה להצדיק את בעל העץ.
יכול להיות שמביאים את זה גם על אותה הדרך.
לא מצליח להזכר מי זה היה, כמדומני שזה בדור הקודם
אשמח אם תעדכן במידהנכספת
ותיזכר או שתיתקל בזמן הקרוב בעוד מקורות כאלה..
תודה גדולה!
דווקא סיפורים?הדוכס מירוסלב
אם לא אז המקורות הם בעיקר מהבעש"ט. בספרי הליקוטים שלו אפשר לראות את כל המובאות מהתלמידים שלו.
נראה לי שבמקור הראשון שהבאתי, שבכתר שם טוב, יש יותר הרחבה
לאו דווקא ואפילו עדיף מקורות..נכספת
מסתכלת, תודה!
עוד מקור עם הרחבה מהבעש"טהדוכס מירוסלב
בבא בתרא דף סלמה לא?
קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים זה לא ממש מה שהיא חיפשהחיים ח
נראה לי... היא שאלה למה אנחנו רואים את מה שאנחנו רואים.
נכוןלמה לא?

(לפחות שלא תחפש סתם)
במחשבה שניהלמה לא?
"הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין"ימ''ל
זה מה שמתחבר לי, ואני מניח שיש הרבה מאמרים על הנקודה הזו סביב המאמר הזה (ובטח גם על אותה הפרשה בתורה).
ומובא בשם הבעל שם טוב "שנינו (במסכת נגעים, ב', ה) "כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו". ופירש הבעל שם טוב הקדוש, "כל הנגעים שאדם רואה חוץ", זה נמשך "מנגעי עצמו", כמאמר רבותינו ז"ל (קדושין ע.) "כל הפוסל במומו פוסל".
יש מראה מקום למה שהבאת בשם הבעש"ט?הדוכס מירוסלב
אני יודע שזה שם, ראיתי את זה, רוצה לעיין קצת שוב
איך זה קשור לסוטה?חיים ח
את מה שהבאת בסוף הבנתי אבל לא את הקשר עם הסוטה והיין
הוא ראה עבירה במישהי אחרת והשליך על עצמוהדוכס מירוסלב
הרב וולבה מדבר על זה בעלי שור ח'אאניוהוא
וגם בחלק ב' בפרק של התלמדות כמדומני
תודה גדולה לכולכם!נכספתאחרונה
אסתכל.
שאלהיחיאל~
והמכשיר של הנהג?אניוהוא
כן, המכשיר שליד הנהגיחיאל~
ואני מוסיף ושואל:עברי אנכי
האם לנהג יש זכות למחול לי על הנסיעה אם זה לא עובד
שאלות מהסוג הזהכלמנסע
דורשות לימוד של סוגיות, אי אפשר לענות עליהם בפורום כלאחר יד
לאהארץ הטובה
ומבחינת טעויות של נהג, הבעלים הם תחת האחריות עליהן.
צריך להבין שדנים את המקרה מה היה באותו רגע, של הנסיעה הזאת דווקא, שלא היה אפשרי לשלם,
ולא צריך צריך להגיע לכל מיני טיעונים של ״אולי הבעלים היה רוצה שתשלם אחרי״ בגלל, או ש.. - מה היה בזמן המכירה/קניה ״כביכול״ זה מה שחשוב.
גם אם כן משלמים אחר כך, זה יכול להיות דבר יפה וראוי..
מה הנהג אומר?סתם 1...
בכל מקרה זה מקרה ברור אבל בהרבה מקרים יש גוון אפור.
למשל עליתי על אוטובוס עם רב קו שהסתבר כריק כאשר ניסיתי למלא אותו המכונה לא מחזירה עודף ולא מקבלת שטרות, בהגדרה.
לא הצלחתי לשלם למרות שהיה לי כסף, בשטר, ועכשיו מה עליי לעשות?
הנהג לא לקח שום אחריות וטען שאין לו מושג, אין לו לפרוט וכו', גם עוד נוסעים באוטובוס טענו שאין להם מטבעות לפריטה.
ככה שאלו אותי פעם, זה קורה הרבה פעמים ובמקרה אפור כזה קשה לומר שבסמכות הנהג לפטור מתשלום.
פטירה סובייקטיבית קשה יותר מפטירה כללית כאשר המכשיר מקולקל והאחריות עברה לחברה לתקנו.
אני חושבישעיהו אריהאחרונה
וגם אם נגמר לנהג העודף מסיבה מוצדקת כלשהי, זה נקרא תקלה של החברה, כמו שמכשיר תקול. ואם היא לא היתה רוצה שאנשים לא ישלמו אז פשוט שלא תיתן לאנשים לעלות, אבל אין כזה דבר.
תושב"ע - סמכות חכמיםאנוניקי
שלום,
בזמן האחרון לפני כשנה~, הושמעו ברחבי הרשת ערעורים רבים על התושב"ע בד"כ ממקומות של מסיונרים נוצרים, לפי דעתי אין כמעט מי שמסתובב רבות ברחבי הרשת ,יוטיוב וכד', ולא נתקל בדברים אלו.
בעקבות היכרות עם מספר אנשים שנתקלו בדברים אלו ולא ידעו לענות וביקשו עזרה, חבר שלי כתב מאמר מקיף ושלם על נושא זה, אף מהזווית הכי ליברלית ומכילה של הנושא - וסמכות חכמים בראשה.
כך שמי 'שמטריד' אותו נושא זה מוזמן לקרוא.
לפי דעתי, מאמר זה איכותי מאוד ומראה שאכן קיים צורך בסמכות חכמים.
נ.ב אפרופו שאלות באמונה. במאמר מוסגר אני יוסיף שלאחרונה אולי הרבה לא יודעים אבל נפתחה עמותה חדשה שנקראת 'מכון ידעיה' שמתעסקת בנושאים הללו. כרגע היא בשלבי הכנה לפני העלאת חומרים לאינטרנט והכשרת אנשי צוות. תוכלו להתייעץ עימם דרך המייל והפלא'. היא מורכבת מצוותים רבים ואנשים מאוד רציניים למשל הרב אורי שרקי, פרופ' שלום רוזנברג, פרופ' שלמה זלמן הבלין, פרופ' יואל אליצור, ד"ר מיכאל אברהם, ד''ר משה רט ועוד ועוד.
כל כך ילדותי וטרחניברלנד
אנסטסיה תאכל אותו בלי מלח
שטויותאנוניקי
אתה צוחק עלי? אני מקווה...
כי אם לא, זה רק מראה שלא קראת הכל.
בכל מקרה, כל אחד יכול לנסות "לאכול את השני" השאלה רק מה המחירים שכל אחד ישלם בעקבות "מאכל שכזה"? ובמקרה שלה, ככה"נ היא גם תאכל לעצמה את האמונה בתורה שבכתב. כי המסורת שהעבירה לנו את התושב"ע היא היא אותה מסורת שהעבירה את התושב"כ. וערעור על חלק אחד של המסורת נידון כערעור על המסורת כולה (אם אין סיבה רצינית מסויימת מדוע לקבל צד זה ולא אחר) המאמר שם מרחיב ומראה בין היתר שאפילו יש לצפות למסורת המורה על סמכות חכמים ואף הוכחות מהתנ"ך על פרשנות שכזו לדיני התורה כמו דה"ב על פרשיית 'כי יפלא'" ז"א שיש פה קשר הדוק בין מאורע שאמור להיווצר ברמה האפריורית לבין מסורת המורה על כך. (שרשרת חזקה מאין כמוה) כך שאכן היא תקבל מכה חזקה רק בלטעון על המצאה של התושב"ע. שככה"נ תשמוט תחת רגליה גם את האמינות בתושב"כ, ובטח במצוות התושב"כ. (למשל מי אמר שמה שכתוב בספר דברים א,ב הוא אכן מסיני).
פרט לכל הבעיות שמתעוררת כלפי הצד הנוצרי שלה, שאם היא דורשת רף אמינות X. לא ברור מדוע היא מקבלת את הנצרות שהרף אמינות שלו הוא הרבה יותר קטן מX. ואכמ"ל.
'לא קראת הכל' פירושו 'אני משעמם וטרחני'ברלנד
יש תורה שבע"פ כדי שיקיימו את התורה שבכתב, הטענה הזו כל כך רעועה.
אני אחכה שהחבר שלך יכין סרטון ליוטיוב, נראה כמה צופים הוא ימשוך.
תפסיק למחזר דברי הבלאנוניקי
כפי שאמרתי אתה חוזר על טענות ללא לראות את ההוכחות הרבות שלו. כפי שראינו היטב גם לטענות שאני הצגתי בקצרה פה אתה מתחמק מלענות (ואת אותם טענות הוא הציג שם רק באריכות הדברים). ועל גביהם ניתן לבנות עוד רבדים שלמים רק מהסוגה הזאת. לליבוביץ למשל, יש עוד רובד משלו- על מיגו לחכמים על כתבי הקודש.
כך שלהביע טענה ברגש מזלזל אומנם זה מה שהנוצרים עושים היטב, אך אם נבדוק אותם לגופם נראה כיצד הם נפלות אחד אחרי השני.
כמו כן, בעניין הצפיות בסרטון, אולי אתה לא מודע כל כך, אבל רוב הסירטונים נגד התושב"ע בהתחלה עשו איתן ומוטי שר"י, אך אתה לעומת זאת, זוכר את אנסטסיה וכמות הצפיות שלה. כך שזה אומר דרשני.
אבל מכנגד זה מסביר היטב מדוע אתה לא חושב כראוי כפי שראינו.
נ.ב אני לא יתפלא אם אתה לא דתי אם אתה מדבר כל כך הרבה דברי הבל. ואף יתירה מכך.
עריכה: בהתאם לכך שראיתי את ההיסטוריה שלך, הממצאים החדשים בדמות התגובות הישנות שלך E1,E2 מאששים היטב את היפותזה H שאתה אינך דתי ואף יתירה מכך.
אד הומינם הוא מפלט, של מי שאין לו מפלט אחרברלנד
אפשרות ראשונה להיות הגון ולהודות על האמת.
האפשרות שאתה בחרת היא לנסות לנתח אותי , ולהסיק עלי מסקנות , כדי לכסות ולהסתיר את דלות הטיעונים שלך או של החבר שלך.
אני גם יכול לשלם לך באותה המטבע, אבל זה לגמרי חסר טעם. זו לא הרמה שלי ואני לא מתכוון לרדת ממנה.
העניין החשוב הוא, שהמיסיונרים עלו על טיעון מאוד חזק ולחבר שלך אין שום תשובה אליו.
החכמים מבצעים מהלכים שונים על מנת לנטרל את הכוח של התורה שבכתב, ולהקנות את הכוח הזה לעצמם.
עוד נקודה חשובה היא, שעל אף מימדיו העצומים של הטקסט המקראי לא מוזכרת בו התורה שבעל פה.
עניין נוסף שפחות נוגע למיסיונרים ויותר לחקר המקרא , הוא מידע שמצוי בספרים החיצוניים ובגרסאות אותנטיות של הטקסט, כמו מגילות קומראן, שמחליף את הפרשנות הרבנית או מייתר אותה.
דרך אגב, גם במקרה הזה, כשנתגלו מקורות אותנטיים כאלו, הייתה התגובה הרבנית אותו אד הומינם לא ענייני שניסית לעשות לי.
האמת היא שאין שום מקור רבני שיכול להוכיח את מקורם של מגילות ים המלח, ואין שום סיבה לחשוב שאין הן מביאות את הטקסט המקורי של כתבי הקודש.
לכן התורה שבעל פה, אינה יכולה להיות זו שמהווה את מקור סמכותה של התורה שבכתב.
ההפך גם הצדוקים, וגם הנוצרים הקדמונים הכירו בתורה שבכתב ודחו את התורה שבעל פה.
משום מה שמתי לב שהרבה קלי דעת משתמשים ב"אד הומינם"הדוכס מירוסלב
בלי שום קשר לעניין.
לא כל טענה כלפי אדם היא כשל לוגי מסוג "אד הומינם".
כשל לוגי הוא כשל לוגי. טענה הגיונית כלפי אדם היא לא כשל לוגי. אם אם היא מופנית כלפי אדם "אד = כלפי, הומינם = אדם".
למה אנשים מסויימים לא מבינים את זה?.. 
טענת אד הומינם היא טענה שגויהברלנד
היא לא מביאה אינפורמציה רלוונטית לדיון.
זה מה שהופך אותה לכשל.
כשל לוגי זה כשל לוגי טענה היא טענההדוכס מירוסלב
טיפש מסיונר הוא טיפש מסיונר
הוא הוא שאמרתיאנוניקי
ראשית כל, לא באתי להיכנס פה לוויכוח רק לייתר את ההשמצות חסרות הפשר שלך. שמראות בורות רבה.
שנית, מעניין יהיה לציין שצדקתי בהיפותזה וE3 ממשיך לאושש אותה.
בכל מקרה, אענה בקצרה על עיקרי הדברים, שוב הדברים נענים במאמר שם שם, ואני לא רוצה להיגרר פה לוויכוח מיותר. אין לי את הזמן לכך. ואם זה אכן מעניין אותך תוכל לפנות לכותב המייל שלו מצויין במאמר, וכן למכון ידעיה ועוד.
1. המסורת מעידה על התושב"ע זוהי עובדה. התושב"ע היא רכיב במסורת. על מנת להפריד בין הרכיבים שלה מוטלת עליך חובת הראיה. גם אם תנפנף במקורות אחרים כל עוד אין לך לגביהם מסורת, ובטח על מימדיהם של כותביהם, אין להם נאמנות ביחס למסורת המקובלת.
אתה מעלה פה טענת קונספירציה H1 חכמים המציאו הכל. אך כדי להעלות את הטענה הזאת אתה צריך להראות א. מניע ב. הזדמנות ג. יכולת.
הטענה שאתה מציג פה היא רק על מניע , עוד לפני שהצגת את שתי הרכיבים האחרים - הזדמנות ויכלות. ראוי שתזכור שללא הזדמנות ויכולת בכלל לא מתחילים פה דבריך.
אמשיך למניע, אם המניע איננו חזק כראוי אז שוב פעם דבריך פה נכשלים מחדש.
לפי דעתי המניע שאתה מציג לטענה הוא לא די חזק ועל כן הוא בכלל לא מאפשר את התקדמות ההתקפה שלך.
אציג שתי סוגי התקפה על הטיעון שלך, הם די דומים אך יש קצת שוני ביניהם-
- לא מסתבר לטעון שאכן לחכמים היו את המוטיבציה לזייף דברים אלו.
- אם אכן לחכמים היה את המוטיבציה היה מסתבר שיקרה E1,E2,E2 , במידה ומאורעות אלו לא קרו ההיפותזה שלך מתחלשת.
למה שחכם כלשהו שמאמין במתן תורה שבכתב מהשמיים, יטרח להמציא יש מאין איזו מעשייה על תורה שבעל-פה, ינסה ויצליח לשכנע את חבריו הרבנים להצטרף לקונספירציה, ואחר כך כולם יחד ישכנעו את כלל הציבור שהיא ניתנה מסיני ושעליו לקבל על עצמו מערכת מצוות מפורטת שאין בהן שום היגיון פנימי, ללא מקור או פשר!? ואת כל זה הם עשו סתם כך כי בא להם ללא שום מוטיבציה נראית לעין.
- 1. הרבנים ה”טיפשים” הללו אפילו לא ניצלו את ההזדמנות והיכולת להרוויח כסף. בעוד שאכן היה להם את הכוח לעשות את זה, דוג' לדבר אכן היה להם כוח לגרום לאנשים להוציא כסף בדמות תקנות דמאי וכד'
- 2.מכנגד היינו מצפים שיעשו זאת.
- 2.היינו מצפים שלפחות יוכלו לגרום עם כל הכוח שיש להם שיהיה להם כסף כדי מחייה, אך למעשה הרבה מהם היו עניים מרודים ועבדו.
- 2.חלקם התייסרו ייסורים קשים מאוד, בצומות תעניות סיגופים וכד',1.אך אם הם היו כל כך רשעים למה עשו כן
- 2. לא היינו מצפים לאמירות כמו : " כַּךְ הִיא דַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, פַּת בַּמֶּלַח תֹּאכֵל וּמַיִם בַּמְּשׂוּרָה תִּשְׁתֶּה וְעַל הָאָרֶץ תִּישָׁן וְחַיֵּי צַעַר תִּחְיֶה וּבַתּוֹרָה אַתָּה עָמֵל "
- 1. מיהי הגילדה?
- 2.היינו מצפים שהאתוס הבסיסי של המסורת יהיה גילדה אך למעשה הוא מנוגד לרעיון הגילדה- ז"א האתוס שחכמים מציגים הוא להצמיח כמה שיותר ת"ח, תורה מונחת בקרן זווית וגו'. יהושע בן גמלא זכור לטוב על שבנה בתי ספר והביא את כל הילדים ללמוד ולצמוח בתורה.
- 2. לא היינו מצפים לאמירות כמו " אהוב את המלאכה, ושנא את הרבנות "
- 1.גם לכולי עלמא הרבנים הללו היו אנשים שהאמינו בתורה שבכתב ובנתינתה בסיני אז איך הם לא פחדו מהקב”ה שבו האמינו ואותו עבדו?
- 2/1. איזה אינטרס יש להם להמציא מושגים עם פרטי פרטים וגזרות רבות מאוד מאוד. לא תמצא בשום מקום אינטרס של אדם להזיק לעצמו, הרי האיסורים הרבים כל הטרפות, תקנות, גזרות וכד' מדברים על פשוטי העם והת"ח כאחד.
- 2/1. מה גם שלת"ח יש אפילו מקום להחמיר על עצמם יותר מפשוטי העם.
לסיכום המוטיבציה נראית פה קלושה ביותר. ולכן טענה שכזו ראויה להידחה.
תוכל לקרוא באריכות גם פה
נק' למחשבה, עד כמה שאכן אתה טוען שחז"ל זייפו את התושב"ע תאמר שהכוהנים והלווים זייפו חלקים נרחבים מהתורה. (ועכ"פ הוסיפו מצוות רבות). פה כבר יש לך מוטיבציה רצינית מאוד.
ואני לא רואה כיצד בכלל תוכל אפילו בהו"א לענות עליה.
השאלה השנייה שהזכרת,
הייתי מסכים שהיא שאלה רק אם נצא מנק' הנחה שמימדי התושב"ע מסיני היו רחבים מאוד אך אם תטען שהרוב הם פסיקות בי"ד (לכאו' לא סותר שחלקם הגדול אף יהיה בגדר דאו') אז השאלה מעיקרא ליתא. המאמר מתייחס בהרחבה לשאלה זאת אם הייתה קורא את המאמר הייתה רואה.
אני אכתוב כרגע את הדברים שעלו כרגע במחשבתי, יש עוד דברים רבים אך אכתוב בקיצור:
- א. התורה מציגה במפורש מציגה סמכות לחכמים, וכך אף תפסו זאת בתנ"ך.
- ב.התורה השאירה מקומות רבים שמצריכים פרשנות מה לעשות במקרים מסויימים. כך שסביר מאוד לצפות שאכן יש כזו, גם אם היא לא אמרה במפורש.
- ד. מהפעמים הבודדות שמוצג לנו מה משה העביר לעם (ולא וידבר ה' אל משה לאמר' ולא רואים מה משה אכן העביר) רואים בתורה סתירות רבות בין דברי ה' למשה לבין דברי משה על העם. למשל ראה שמות י"ג שם שם. וכן כל ספר דברים מול שאר ספרי המצוות... כך ששוב זה מתיישב נפלא עם המסורת ונק' א.ב.
- ד. ע"פ המסורת תפקיד התורה שבכתב איננו להורות הלכה וממילא השאלה מעיקר ליתא.
- ה. יש מיגו לתושב"כ מהתושב"ע כפי שליבוביץ העיר בשיחותיו עם רביצקי.
- ו. המסורת על פרטי ההלכה של התורה שבכתב חלשים משמעותית על פני מסורת התושב"ע, כך שלא ניתן לשלול את הראחד בעקבות השני.
- ו. יסודות ביקורת המקרא למשל סתירות וכד' מראות את הצורך בתושב"ע ועכ"פ שאין לסמוך על רק התושב"כ. (נק' למחשבה, מניין בכלל שמשה כתב את התורה? ויש עוד הרבה להיתלות בשאלה זו ואכמ"ל מפני הפורום).
- ז. התירוצים המקובלים לביקורת המקרא הם דווקא משמיטים את חשיבות ההלכה המוזכרת במקרא ומראים יותר את החשיבות ההשקפתית של פרטי ההלכה במקרא.
- מיותר לציין, שאם אתה מקבל את ביקורת המקרא שמטת את הטענה שלך לחלוטין.
- לפעמים התורה מלמדת אותנו דינים אגב סיפור וכדומה, ולכן נראה סביר כי ישנם פרטים שמעולם לא נכנסו לספר התורה, יען כי התורה לא התכוונה מעולם להקיף את כל ההלכות שניתנו בע"פ, בספר התורה.
- מצוות ה' נשמרו תחילה בעם ישראל בעל פה, ורק לאחר מכן הועלו על הכתב. ויש בסיס מאוד רחב לטעון שהעלאת רוב הדברים על הכתב נעשתה לקראת סוף שנת הארבעים. אם כך, התמונה המתקבלת היא שהתורה שבעל פה, כלומר, המצוות המועברות לעם בעל פה וללא ספר, היא הדבר הראשוני והבסיסי.
ככה שאפילו אם השאלה כאן היא טובה (ראה לעיל אם היא בכלל תקפה) לפי דעתי ברור שאין בכוחה לבטל את המסורת המפורשת , בטח ביחס למסורת המצוות שכתובות בתושב"כ שהיא די מסורת אפסית קלושה ורעועה. וכל זה עוד לפני ביקורת המקרא שמבטלת את כל הטיעונים שלך מעיקרא בטח אם תקבל אותה אפילו קצת ברמה כזו או אחרת.
3. הקטע שהזכרת עם מסורת של הספרים החיצוניים ושאר כתות בית שני,
ראשית כמסיונרים התנהגותך שאתה משקר ומסתיר את כל פרטי התושב"ע, תקנות וגזרות של אותם כתות. כך שהשאלה שלך מבוססת על שקר גס ונבזי. (ראה למשל חנוך אלבק מבוא למשנה, י. ענבל תושב"ע סמכותיה ודרכיה ועוד ועוד.)
ב. עכשיו אתה אף טוען שהתושב"כ שבידינו איננה הנכונה אלא התושב"כ של כת שנמצאה בקומראן. ז"א אתה רוצה לצאת על המסורת בכלל של התושב"כ. אם כך לפחות אתה קוהרנטי. מ.ש.ל.
נראלי מיותר לשאול רק תזכיר לי למה אתה מאמין לקומראן שהם בכלל כת במדבר מאשר למסורת הרחבה?
ג. המסורת על התושב"כ כפי שאתה תופס אותה (דרך המנסרה של קומראן) היא בכלל לא קיימת אם כך לא ברור מניין הוודאות שלך בתקפות הפסוקים.
תוספת קטנה לסיום, אל תתבלבל בין מסורת לאומית על האירועים שקרו לעמ"י לבין המסורת על התושב"כ כפי שקיימת בפנינו כיום. כך ייתכן שאתה מקבל שהיו ניסי יצ"מ. אך עדיין בתושב"כ יש תוספות מאוחרות, היא נכתבה מאוחר ועוד ועוד.
אני סובר שזוהי המסורת שלנו ואין לנו פשוט סיבה לפצל את המוסרת בטענת ספק ללא בסיס ממשי. (ע"ע ספקנות כללית, השד של דקארט ועוד ועוד).
אתה חוזר וטועה- מסורת היא לא הוכחהברלנד
כל הטענות שהבאתי עומדות בזכות עצמן.
הניסיון שלך להביא טענה כנגד טענה, הוא לא ענייני.
כל טענה עומדת בזכות עצמה ועם כל טענה אתה צריך להתמודד.
זה שהטענות לא בהכרח מתאימות בהכרח אחת לשניה, זה מובן והגיוני.
הן מגיעות ממקורות שונים.
הטיעון הגורף שלך הוא טיעון גרוע, כי מסורת היא לא הוכחה לכלום.
אפשר להציג את זה כך:
ישנו איזו מקור מוסכם, שהוא הטקסט המיקראי.
הוא קונצנזוס.
מעבר לו ישנן מסורות סותרות.
התורה שבעל פה שנכתבה בערך בשנת 220
האוונגליונים - שידועים גם בתור "הברית החדשה" שנכתבו בערך 100 שנים מוקדם יותר.
אלו המסורות ואף אחת מהן לא מוכחת.
היהודים האורתודוקסים מאמינים בתושב"ע אבל אין להם שום הוכחה למהימנותה.
הנוצרים מאמינים בברית החדשה , שהחלקים הרלוונטים שלה, גם לא מוכחים.
אז ישנו כאן בסיס אחד , שמתפצל לשתי אמונות, מתוכן אף אחת לא מוכחת.
אתה מנסה להוכיח את התורה שבעל פה באמצעות תירוץ "למה להמציא אותה סתם."
הנה קיבלת את התשובה.
אילו לא היו ממציאים אותה, שום דבר לא היה מונע מהיהודים לאמץ את הנצרות ואת ישוע.
אז הכוח לעצב את היהדות, היה עובר לנוצרים הקדמונים, לשליחים.
אז למעשה אין לך שום טיעון.
אתה נאחז באמונה חלולה.
גם הנוצרים נאחזים באוונגליון באותו אופן.
אתה והמיסיונרים שווים.
כיוון שאתם שווים , אתם נלחמים אחד בשני.
אילו לאחד מכם היה טיעון אמיתי, הוא היה מנצח בקלות.
אבל אין לכם.
כפי שאמרתי לעיל (לדעתי) דבריך הם טעות מוחלטתאנוניקי
באריכות לעיל הדגשתי את הדברים, והפנתי אותך עוד למאמר שמאריך עוד הרבה יותר. הדברים ברורים.
לא מסכים? אז בסדר לא קרה שום דבר.
ד"א לחלוטין לא ברור מה הגודל של הכתות בבית שני שאתה מזכיר. ההבנה המקובלת היא שרוב העם לא הלך אחריהם. (כפי שיב"מ אומר בבירור). לדבר על הנוצרים זה בכלל בעיה כי אין אף מקור שמזכיר אותם. כך ששוב חוזרת הטענה. וכן אתה הזכרת לעיל שאתה חולק על כך שהטקסטים הם זהים וחז"ל אף זייפו חלקים בתורה...
כמו כן, התחמקת מסמכות חכמים ואתה נצמד רק לחלק של התושב"ע, אך עדיין אתה צריך לקבל את חז"ל מצד הסמכות חכמים שאלו פסוקים מפורשים בתורה ונ"ך. (ושוב התחמקת מכך שיש לנו סברא אפריורית לתושב"ע ויש לנו מסורת על כך אין שום סיבה לדחות אותה). כמובן שעד כמה שיש פסיקות של בי"ד סביר להניח שיש דרך שהיא מחוץ לטקסט המקראי שמאגד את הפסיקות הללו. כך שהתורה כן נסמכת על מסורת וכמדומני כך חנוך אלבק גם מזכיר.
וכרגע שוב שיקרת שלכל הכתות הללו לא היה תושב"ע.
אתה שכחת להסביר מדוע קונצנזוס אתה כן מקבל והשאר לא. כמובן שזה תלוי במסורת. וממילא לא ברור איך אתה יכול לפצל אותה. ובטח להטיל בה מטענת שמא קלושה.
עריכה - כפי שחזרתי והדגשתי לעיל, אין לי די זמן לענות על השטויות האוויליות הללו. הזמן שהקדשתי קודם "נגנב" ממקומות אחרים שרק טפחו בעקבות כן. ולכן אני כתבתי כאן בקיצור מה שעלה לי בראש במיידי ולא דורש ביסוס חיצוני. חשבתי מאז עוד על שורת טענות אך שוב, כל כתיבה כזאת לוקחת זמן (כמו לעיל), שאין. אז ... נ.ב מוזר זה עוד שאני הוא זה שצריך לענות לך בעוד שהמשוואה היא הפוכה ועליך מוטלת חובת הראייה להוכיח,פה כבר לא עוזרת לך לטעון טענת ספק אתה צריך הרבה הרבה יותר מכן. בטח בטענות קלושות כאלו.
המשך יום נעים.
תגובה נוראיהדוכס מירוסלב
ננעל, לפחות לעת עתהימ''לאחרונה
מי שיש לו טענות על הנעילה ומעוניין לשמוע הסברים יכול לפנות אליי באישי.
שאלה בעניין ציציתהולם במיוחד
נניח נקרע פתיל בציצית- צמוד לגדיל. וזה רק פתיל אחד (התכלת דווקא
)
מותר להוסיף חוט- שהוא לא חלק מהציצית עצמה, רק לקשור אותו מקצה הגדיל שישתלשל יחד עם הפתילים האחרים (בשביל המראה)?
מה זאת אומרתסתם 1...
אם הציצת נפסלה לא מועיל לקשור תוספת אלא יש לפרק את הכל, לחבר בקשירה או להחליף חוט ואז לעשות חזרה את כל הכנף. (תעשה, ולא מן העשוי)
אם לא נפסלה אז למה להוסיף או לקשור? הציצת בסדר גמור.
היא לא נפסלה,הולם במיוחד
אני יודעת שהיא בסדר גמור, פשוט זה נראה קצת מצחיק שיש תכלת משתלשל רק ב3 כנפות. עניין אסתטי בלבד..
למה שיהי'ה אסור?שחר אורן
את הולכת עם פתיל תכלת?
הדוכס מירוסלב
לא נראה לי ששייך להתפיס על זה פתיל, חוץ מזה שזה יהיה מכוער מאוד, זה גם סתם מיותר.
כמו שאמר סתם 1 אם זה כשר זה כשר אם זה לא אז זה לא.
בהנחה שזה כשר כמו שזה עכשיו אני חושב שלפחות משום מראית עין לא כדאי להוסיף, ויכול להיות שיש בזה משום לא תוסיף או משהו אבל לא יודע לא עיינתי
כעיקרון, תוספת של חוטים לציצית, יכולה להיות איסור 'בל תוסיף'אדם כל שהוא
"מנין חוטי הציציות בכל כנף ארבעה כפולים שהם שמונה ואם הוסיף פסול." (שוע אוח יא,יב).
אני לא יודע האם גם כשהחוט הנוסף קשור בגדיל ולא בכנף יש איסור.
[ובנוסף, יעויין גר"א ומשנה ברורה, מחלוקת האם בכל חוט נוסף יש איסור, כמשמעות השו"ע, או שרק בחוטים ממין אחר].
אל דאגה
הולם במיוחד
אני לא אעשה משהו כי ככה אמרו לי בפורום (ואני לא אכשיל אנשים בהוראת הלכה בלא להגיע להוראה...)
זאת בעצם חלק מהשאלה, אם זה נחשב הארכה של חוט או תוספת, כי אני לא מדברת על לחבר את זה לחוט הקרוע אלא על להוסיף מקצה הגדיל חוט נוסף.
אתה יכול להסתכל במשנ"ב?..למה לא?

הסתכלתיסתם 1...
הו, אז לא הבנתי נכון. [ערכתי קצת]למה לא?

(בעקרון כשהם מחוברים לטלית אסור להשתמש בחוטים לצרכים אחרים - קשירה, הוצאת לכלוך וכד'.
סימן כא סעיף א , משום ביזוי מצווה.
אבל כאן זה בשביל הציצית, שתראה יפה. איזו שאלה מעניינת.
לא הצלחתי לחשוב על עוד סיבה שיהיה אסור
)גם אני כנראה הבנתי כמוך בהתחלהסתם 1...
באמת מעניין.הולם במיוחד
ונניח כן מדובר על הארכה-
אם היא לא נפסלה, בפשטות אין סיבה שיהיה אסור לקשור לחוט הקרוע דווקא (כלומר להאריך אותו-) למרות שזה כולל לפתוח את הקשירה מעט, לחבר את הפתיל ולתקן את הקשירה. נכון? כי הציצית לא פסולה.. (אז אין פה תעשה ולא מן העשוי..)
אני הייתי אומר שאין בעיה.למה לא?

לפי המשנה ברורה שצירפו כאן לפני כן אין בעיהסתם 1...
גם אני חושב שכדאי לשאול רבלמה לא?
סימן יב סעיף קטן ז'.
אבל אני לא יודע אם צריך לומר "לשם מצוות ציצית".
וזה עניינכם, אבל בעיקרון לכתחילה (לפי המשנ"ב) עדיף שגבר יקשור את הציציות (:
תודה על המקור!הולם במיוחד
בשמחה
למה לא?
יש מי שיחלוק שזה חוט שלם? קשירה ברת קיימה לא שונההדוכס מירוסלב
מחוט שלם לעניין הלכה אאל"ט
אז מזללמה לא?

לשאלתך- לא יודע. אני הופתעתי ממש כשלמדתי את זה פעם ראשונה. בחיים לא הייתי חושב שאפשר.
או שאתה שואל למה לשאול רב כשנתקלים במציאות לא שכיחה? כי רבנים חושבים על כל הזוויות בשאלה שלא שמנו לב אליהם (:
גם אני לא חשבתי על זה בהתחלה, ראה את התגובה שלי למעלההדוכס מירוסלב
שאלתי אם יש למישהו סברא לפסול את הקשירה כסתם תוספת חוט
אני חושב שאתה צודק
ארץ השוקולד
זאת שאלת הרחבה
הדוכס מירוסלב
לא מתאים לךלמה לא?

@פלוני מפונפן באשמתך הלכתי ללמוד את הסוגיא.
זה שלא צריך שהחוטים יהיו שזורים מקצה לקצה אלא שאפשר לקשור זה חידוש של המג"א והט"ז.
הם התלבטו ויש להם שתי הוכחות להתיר, לדעתי לא מוכרחות.
עכ"פ כל הפוסקים שאחריהם העתיקו אותם ללא עוררין, חוץ מהמהרש"ם שחולק ע"פ המור וקציעה.
@סתם אחד מה שאמרת זה דעת החזו"א, וכן דעת הבית יצחק והמחנה יהודה, והביאו ראיה (חמודה שאני משאיר לך לדחות) משבת קיב:
אבל בפסקי תשובות כתוב שלמרות זאת כל שאר (המוני) הפוסקים הסכימו למשנה ברורה.
לא יודע מה הספרדים חושבים, אין התייחסות בילקוט יוסף
יישר כח עצום על התגובה המלומדת
ארץ השוקולד
ברוך תהיהלמה לא?

ברוך השב

וכן למר, ברוך הנמצא
ארץ השוקולד
תביא את הציונים שנראה גםהדוכס מירוסלב
רות רותלמה לא?
מג"א טו א
שו"ת מהרש"ם ח"ח סימן ט
(את שני הראשונים יש בויקיטקסט, את השלישי באוצר החכמה המקוון)
חזו"א או"ח סימן ג ס"ק טו
שו"ת בית יצחק או"ח סימן ג
מאסף לכל המחנות סימן יב סק"י בשם הקריה נאמנה (למה כתבתי מחנה יהודה?
)הפסקי תשובות בסימן יב
אני לא עומד בקצב של הסוגיות שאני מנסה לבררהדוכס מירוסלב
חשבתי שתביא לי פה מקור אחד שניים 
תתחיל לצמצם זמן פהארץ השוקולד

סתם, זה טוב, ככה תזכור שיש עוד הרבה ללמוד, גם לי יש המון שהייתי רוצה ללמוד

זה קשה זה משאיר סימני שאלה בראשהדוכס מירוסלבאחרונה
אפשר, אנסה להיזכר איפה ראיתי מקור שמתייחס לקשירה של חוטארץ השוקולד
טוב "לראות" אותך!סתם 1...
כנ"ל, ברוך הנמצא
ארץ השוקולד
נראה לי פשוט שזה בל תוסיף להוסיף בשורש, לא?הדוכס מירוסלב
כי הפתיל הקרוע עדיין בר קיימא והשני הוא דומה לבל תוסיף (לכל הפחות משום מראית עין), ואם זאת ממש קשירה זה בל תוסיף גמור.
ואם זה להוסיף פתיל ממש בכל הכריכות והכל**, זה עשה ולא מן העשוי (אלא אם מבטל את הקרוע לפני) וכו'
עריכה: **ברור שזה לא הגיוני מצד המציאות 
אם הפתיל לא בחור של הבגדלמה לא?
זה נראה כמו עודף חוטים, לכל הפחות משום מראית עיןהדוכס מירוסלב
שמחת פורים - בסעודה או כל היום?אניוהוא
קראת את המשך השרשור?הדוכס מירוסלב
קורס שחיטה בירושלם, מישהו מכיר?נגרינסקי
שחיטת עופות...
הרב ששון גריידי ממשיך את הדרך של הרב חוכיימה זצ"ל עד כמההדוכס מירוסלב
שאני יודע
הרב פרץ בזמנו. אם תרצה אחפש פרטים, עבר זמןסתם 1...
תודה רבה לכם...נגרינסקי
אשמח לפרטים...
וגם איך אני יוצר איתם קשר...
נראה לי שהוא גם הרב של בית דגןהדוכס מירוסלב
תבורך...נגרינסקי
אבל אם הוא הרב שלבית דגן, אז הוא לא מלמד בירושלם...
למה לא?הדוכס מירוסלב
אני מכיר הרבה רבנים שהם רבני ישובים והם עושים את הנסיעה לכולל שלהם או לבית מדרש וכו' כל יום.
הרב שמואל אליהו שליט"א למשל גר בצפת ומקבל קהל ביום שלישי בירושלים (וביום שני מעביר את השיעור של מרן הרב מרדכי אליהו זצ"ל).
בית דגן לירושלים זה סה"כ 40 דקות נסיעה בערך...
אני בטוח ב70% בערך שזה הוא, אם תרצה אוכל לברר מספר ודאי. אבל קשה לי להאמין שזה רב ששון גריידי אחר, זה לא בדיוק שם נפוץ 
אגב הרב ששון גריידי הוא "ראש השוטחים בירושלים", כמו שהיה הרב חוכיימה לפניו (כמדומני שהם רב ותלמיד)
טוב...נגרינסקי
בעיה רצינית שככה זה כאב![]()
כן, זה המספר. שים לב שהמספר "ירושלמי"הדוכס מירוסלב
מתימן יבוא פורטל יהדות תימן - מאגר מידע ומוסדות
פה גם כתובה הכתובת של הבית מדרש שלו, רחוב המ"ג ירושלים
"מכון הקודש הארצי לילמודי שחיטה וטריפות ישיבת 'קול ששון'
בראשותו של ראש השוחטים בירושלים ורב בית דגן
הרה"ג רבי ששון גריידי שליט"א המכון נמצא ברחוב המ"ג 4 ירושלים טל 026523589".
עלה והצלח!
וואו... זה ישן רצח...נגרינסקי
כתוב שם 'הרב חוכיימה שליט"א"...
ישן 'רצח'נפש חיה.אחרונה
אני יודע שבדרכ לא שואלים כאן שאלות על מנת לנהוג הלכה למעשהטום

ככה.. אם בסופר שתיה קרה עולה יותר משתיה רגילה, ואדם קנה שתיה קרה *מסויימת* במחיר של שתיה רגילה כבר כמה פעמים כי ככה המוכרת אמרה לו ואפילו שאלה לוודא זאת. אך מצד שני, בפעמים אחרות יש מוכרת אחרת שאומרת שזה לא תקף וכל השתיה הקרה יותר יקרה משתיה רגילה. וגם היא שאלה לוודא זאת וככה אמרו לה.
יש לציין שבעל הבית לא נמצא.
האם ישנה בעיה אם אותו אדם מחליף בקר את השתיה ה*מסויימת* (אחרי שהוא משלם בקופה מחיר של שתיה רגילה) כשאמרו לו עכשיו שזה במחיר יקר יותר משתיה רגילה?
תודה לעונים
אם הוא רוצה להחליף אחרי התשלום, בכל מקרה הוא צריך לשאול.כלמנסע
אין לו רשות לקחת משהו בלי רשות הבעלים, וגם לא לשנות את המיקח.
אם הוא רוצה לשנות את המיקח, זה דורש הסכמה של הבעלים,
אבל שתי מוכרות אחרות אמרו לו שזה כך המיקח.טום
אם הוא רוצה להחליף אחרי התשלום - בכל מקרה הוא צריך לשאול.כלמנסע
אתה לא מסביר למהטום
אני עניתי. זהו.כלמנסע
הוא שאל מוכרות אחרות בפעם אחרת..טום
בפשטות, אחרי שקנית משהו מסויים, כדי להחליף אותו..אדם כל שהוא
במשהו אחר, גם אם הוא באותו שווי, אתה צריך רשות.
ואם היה לו את השתיה הקרה כשקנהטוםאחרונה
אין בעיהאהוד.
כי הן כמו שליחות של בעל הבית.
כמובן שאם אפשרי לשאול את בעל הבית מהו המחיר הנכון אז עדיף.
לימוד המשנהבחור מתבגר
אשמח אם תסבירו לי ברצינות את חשיבות לימוד המשנה והטעם לכך.
אשמח גם למקורות מידע על הנושא.
תודה!
יש חוברות שלמות על זה... בפשטות דברי חז"להדוכס מירוסלב
דרשו שעל המשנה נאמר שבשעת הצרה היא הלימוד שמציל.
זה מופיע במדרש רבה, אין את זה לפני כרגע אם אזכור מחר אביא כאן
משנה = נשמה..נער גבעות מצוי
מרן הבית יוסף העיד על עצמו שזכה לגילוי מלאך ולרוח הקודש בזכות לימוד המשניות.. יותר מזה אני לא יודע..
זה יסודות תורה שבעל פה.אריק מהדרום
זה תורה, אם לא תלמד תפסיד חלק בתורה!yagel
הנה קטע מחוברת שראיתי היוםהדוכס מירוסלב
בלי נדר אוסיף עוד בהמשך
לא לומדים את התורה על רגל אחתנשוי שמח
בכללי בלי לימוד המשנה אי אפשר להבין כמעט כלום בתורה. וגם אם תבין ע״פ תבין לא נכון ואפילו תבין בצורה של כפירה.
המשנה היא חלק בלתי נפרד של התורה.
ושוב עיין ותלמד הייטב בהקדמת הרמב״ם למשנה
גם מרן הרב באורות התורה.. על משניות והלכות, שהן הבסיס להבנה!נער גבעות מצוי
מדרש תנחומא פרשת כי תישאמושיקואחרונה
סימן לד
ויאמר ה' אל משה כתב לך את הדברים האלה
זה שאמר הכתוב: אכתב לו רובי תורתי כמו זר נחשבו (הושע ח יב).
אמר רבי יהודה בר שלום:
כשאמר הקדוש ברוך הוא למשה כתב לך, בקש משה שתהא המשנה בכתב. ולפי שצפה הקדוש ברוך הוא, שאומות העולם עתידין לתרגם את התורה ולהיות קוראין בה יונית, והם אומרים אנו ישראל, ועד עכשיו המאזנים מעויין, (ס"א מצויין).
אמר להם הקדוש ברוך הוא לאומות: אתם אומרים שאתם בני, איני יודע, אלא מי שמסטורין שלי אצלו, הם בני.
ואיזו היא?
זו המשנה שנתנה על פה, והכל ממך לדרוש.
אמר רבי יהודה בר שלום:
אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: מה את מבקש, שתהא המשנה בכתב, ומה בין ישראל לאומות. שנאמר, אכתב לו רובי תורתי. ואם כן, כמו זר נחשבו, אלא תן להם מקרא בכתב, ומשנה על פה.
כתב לך את הדברים
הרי מקרא.
כי על פי הדברים האלה
הרי משנה על פה.
דבר אחר:
כתב לך
מכאן אמרו:
המתרגם לקורא בתורה, אסור לו להסתכל בתורה ולתרגם.
והקורא בתורה, אסור לו ליתן עיניו חוץ מן התורה, שלא נתנה התורה אלא בכתב. שנאמר: וכתבתי על הלוחות את הדברים.
אסור למתרגם לעיין בתורה ולתרגם, שנאמר: כתב לך את הדברים, הרי המקרא.
כי על פי הדברים, תרגום שנתן על פה.
אמר רבי יהודה בר שלום:
כתב לך וגו' כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית.
על ידי מה אני כורת עמך ברית. על ידי כתב לך, ועל ידי על פה.
אם קיימת שבכתב בכתב ואת שבעל פה על פה, כאלו עמך כרתי ברית.
ואם שנית, לא כרתי עמך ברית:
הרב האנונימי "אורחותיך למדני"הדוכס מירוסלב
מישהו יודע מה כתובת המייל שלו?
תנסה את זהסתם 1...
ישר כח. יצא לך לשלוח לו שאלות?הדוכס מירוסלב
בפרטיסתם 1...
תבורךהדוכס מירוסלבאחרונה
יש נפקא מינה כלשהי לתאריך הפטירה של צדיק?פסידונית
תלוי את מי שואלים ומה הנפקא מינה.סתם 1...
נראה לי שזה מהזוהר על פטירת רבי שמעון (באדרא) ופטירת צדיק בכלל שהיא עושה רושם.
אבל יש כאן מבינים גדולים ממני בזה.
לגבי נפילת אפיים זה מעניין לבדוק מתי זה התחיל להתחבר עם עצבות. רס"ג למשל היה נופל על פניו בפורים ועוד גאונים. מציינים לשבח מי שנופל על פניו בערבית, בזמנים שאין חובה ליפול.
אפשר מקור למעשה הגאונים?הדוכס מירוסלב
הלימוד בדעת רס"ג הוא מהשמטתסתם 1...
שם הוא מעיר שכיום כל אחד כבר פושט ידו בנפילת אפיים עד שלא נשארו ימים רבים עם נפילת אפיים במקומות מסוימים.
זה מופיע בסידור רסג לגבי פירוט התפילה וההסבר עליה. זה לא לפניי אבל אני מעריך שזה באזור העמודים כ- כה במהדורה של שמחה אסף.
שמעתי שהרב עובדיה יוסף פוסק שאם יש אדם בביה"כהדוכס מירוסלבאחרונה
שמבטל את אמירת התחנון עדיף לו שיצא ושלא יבטל את הציבור מאמירת התחנון.
מרוב עייפות מרגיש לי שזה לא דעת הרב עובדיה, אבל ככה עלה לי כרגע
נפקא מינה כלומר הלכתית?הדוכס מירוסלב
כןפסידונית
מצד הלכות אבילות וכאלה? לא מכיר הלכות בענייןהדוכס מירוסלב
מנהגים יש הרבה
רש"י ביבמות (קכב א) כותב-אדם כל שהוא
ובתשובת הגאונים מצאתי כל הנך ריגלי דאמוראי היינו יום שמת בו אדם גדול קובעים אותו לכבודו ומדי שנה בשנה כשמגיע אותו יום מתקבצים תלמידי חכמים מכל סביביו ובאים על קברו עם שאר העם להושיב ישיבה שם:
