פורום בית המדרש (עמוד 119)

שזה על בסיס זה ואחשורוש

ממילא ההפקה- מגדילה אותו
ומאפשרת לו להביט על המציאות מגבוה יותר.

יש בהבנה הזו כדי לתחום את ההאשמה העצמית.

אבל עדיין..

אני חושבת שמבט נכון יוכל לאזן את היחס אל המציאות הזו.

בהצלחה!

חשבתי שזה רמב"ם מוכר

אני זוכרת שלמדנו את זה במחשבת

לא יודע אם זה להלכה אבל.

אבל אם מספיק גם חוט לא שזור אז נראה לי להגיד שאין בזה בעיה

מה זה קו"ט?

נראה לי שזה אותו עניין כמו חוט שנחתך אם נשאר בו שיעור שיוצא בו ידי חובה אז זה לא פוסל את הציצית ואם לא נשאר אז זה פוסל...

לעיון מקור בשו"ע וערוך

שולחן ערוך אורח חיים יא – ויקיטקסט

ערוך השולחן אורח חיים יא – ויקיטקסט

מעתיק את הערוך שבפירוש אומר שגם טוויה וגם שזירה מעכבים

"מיהו שנים הם לעיכובא, ודי בשנים שהרי הם שזורים"

תראה שם בהמשך שמביא את הרמב"ם שלא הצריך שזירה: "אבל הרמב"ם לא הצריך שזור כלל בציצית"

אבל כדי לסמוך על דבר כזה צריך לשאול רב פוסק כבר...

זה מעל הגובה שלי 

הנה תשובות שבקריאה מרופרפת נראות לי קשורות

ציציות של ילדים שנפרמו או נקרעו

ציצית קטן - שאל את הרב - כיפה

נראה שכן צדקתי מאחת התשובות למעלה:
פסול רק אם "לא נשארו אפ´ שניים מחוברים וכן שאורך הפרימה תהיה לכל אורך הפתיל עד כדי כך שלא נשארו 4 ס"מ מהקשר האחרון ואילך"

תודה רבה על ההשקעה תבורך צדיק

ואל תסמוך עלי להלכה אני לא פוסק ולא רב ולא ת"ח.

כתוב באחת מהן גם:

"לאור הדברים נראה בבירור, שגם אם נפרמו הקשרים והכריכות, כל עוד ה'חוליה' הראשונה קיימת ומתקיים דין התורה - אין חובה לסדר את השאר".

לענ"ד נראה לי שאם כשנפרם נשאר השיעור שכתוב "4 ס"מ מהקשר האחרון ואילך", אין שום בעיה ואז גם אם קשרת מחדש זה בוודאי לא פוגם. השאלה כמה מזה נפרם

מתייג מי שנראה לי יכול לסייע @אניוהוא 

הכוונה היא בכמה חוטים ועד כמה אורך מהקצה (או יותר טוב, כמה מהצד של הקשר נשאר שלם בכולם?)

מהקשר (האחרון . אחרי ה13. לא הקשר בסוף החוט) 

יש 3 פתילות שאחרי 3 ס"מ מתחילות להראות רע. 

זה בגדול. כל אחת עם המדידה שלה. 

הקשר?

מוודא פשוט שהבנתי נכון, כי נשמע קצת שזה נפסל... הייתי הולך עם ציצית אחרת כדי לא ח"ו להכשל באיסור עד שאפשר לשאול רב ממש

(אני חושב שזה לא יהיה מבטל מצוות עשה דאורייתא כי יש את הקשר והכריכה הראשונים שהם מדאורייתא, השאלה כמה שיעור החוט משם ונראה לי שאין בעיה מדאורייתא אבל מדרבנן יש)

הצד הרחוק מהברך.

בכל החוטים (כדי לוודא שזה לא אותו חוט כמו שצריך עיון דייק למעלה), זאת לא אמורה להיות בעיה.

נמחיש שניה

@צריך עיון

@אניוהוא

מוזמנים לדייק

שקלא וטריא מה שקו"ט..

צחוקים איתך

שיהיו 4 ס"מ העליונים של 8 החוטים פיקס ? 

או לשים טיפה פצפונת של דבק מהיר על הקצה של החוט (מוכרים כזה שמיוחד לציצית)

זה בטח פגם בייצור. 

פרימה, לדעתי לא. זה קורה הרבה, פשוט מותחים ומסובבים לצד השני. היה קורה לי אישית המון בעבר.

אשאל על זה.

[גם אם זה פרימה, בגלל שזה נקודה קטנה קצת וזה בצד שמחוץ ל4ס"מ זה בוודאי לא יהיה פסול]

צריך לשאול מה בדיוק נקרא פרום

השזירה נהייתה פחות הדוקה (חלק יותר חלק פחות)

בתוך ה4 ס"מ..

אנסה. 

אתה רוצה שהוא יהרוג את כולם? איזה עניין יש להרוג יהודים?

לא הבנתי איך זה סותר.

זה גם לא דוד, וגם מקרה יחיד שבאמת ראינו עד כמה הוא לא רצוי. 

אני מניח שדוד לא חיפש להרוג יהודים סתם (בלי להיכנס לויכוח האם היה מותר או לא הלכתית), וגם אצל שאול זה היה מקרה קיצוני בהחלט.

הרב ארל'ה הראל בספרו החדש "חסידות הלכה למעשה" מסביר את מה שאת מחפשת.

שהחסידות היא המשכיות של דורות קודמים עם דגש על שני חידושים עיקריים.

וכן הוא מסביר עד כמה הרב קוק היה גם המשך של החסידות. לא רק, כמובן, הרב קוק הוא חידוש בפני עצמו, אבל ודאי שיש השפעה גדולה של החסידות בתורת הרב.

הספר עצמו הוא לימוד איך לחיות חיים חסידיים בציבור שלנו. מה לקחת ולקבל מאחרים ומה לא.

מובאים בספר הערות עם מקורות, ספרים ופרופסורים... מקווה שזה יעזור.

בהצלחה בעבודה

אם הוא אומר שזה באמת המשך רציף של מה שהיה קודם או שהעיקר זה החידוש שבחסידות מבחינתו?

כשהוא אומר שהחסידות היא המשך של דורות קודמים, אז לאיזו תקופה הוא מתכוון- אני צריכה מישהו שיגיד שהחסידות של היום בציבור הד"ל היא המשך של תורת הרב קוק.

שרואה בכל דבר את הנקודה טובה וכו'

וכן לאורך כל הדורות, דרך הרמב"ם, רבי יהודה והחסיד וכן הלאה.

תנועת החסידות עצמה חידשה 2 דברים עיקריים שאותם הרב מפרט בספר.

הוא מסביר בספר איך לחיות חיים חסידים יחד עם תורת הרב קוק שלנו. וכן הוא מוסיף עד כמה הרב קוק עצמו היה קשור ומושפע מהחסידות, ולכן מידית גם אנחנו.

אני לא חושב שאפשר לומר שהחסידות היא תורת הרב קוק, אבל הם בהחלט קרובות אחת לשניה יותר משנדמה.

זה מתחיל בתור תהליכים עולמיים כלליים ולא רק בתוך היהדות.

אפשר לחפש זרמים מקבילים בדתות אחרות [פרנסיסקנים בנצרות למשל- מוטיבים דומים]

אם זה כלל לא הכיוון אז מן הסתם המקובלים שקדמו לחסידים באשכנז ועל הקשר עם המקובלים הספרדים או הירושלימים.

לדוגמא היה קשר בין האור החיים הקדוש לבעל שם טוב.

בשנים האחרונות אפשר לחפש אצל הוגי דעות ופילוסופים כמו מרטין בובר וגרשום שלום שחקרו זאת לעומק.

ככלל החסידות בתור זהות קהילתית מתה. ההמשך הוא דווקא העיקר. זהות דתית בלבד שכל אחד יכול לרכוש מתוך לימוד ועיון בספרים הקדושים.

אין כבר חסידים וליטאים אלא סינתזה מבורכת בין הזרמים.

מקווה שעזרתי לציטוטים מדוייקים ניתן ליצור קשר בפרטי

נגיד, אם תקרא את הערך באנציקלופדיה העברית על החסידות , יתברר לך שהחסידות היא בכלל לא תופעה דתית, היא תופעה חברתית פוליטית.

מבחינה דתית, לכל אדמו"ר היו השקפות משלו, ובחלק מהעניינים היה הפך גמור מאדמורים אחרים.

אבל אותו מבנה חברתי של רבי וחסידים, עם כל נושא העליה לרגל והפדיונות, זה היה אופיינים לכל החצרות החסידיות, אבל זו לא תופעה דתית.

זה ארגון חברתי.

ביחס לכיוון שהלכו אליו תלמידי הרב קוק

הם בנו בית מדרש אמוני שמתרכז בכלל ישראליות,

והפניה לחסידות היא מתוך תחושה מסויימת שעולמו

של הפרט הוזנח

ועוד, הפניה לחסידות בדורנו משקפת את המהלך הכללי

של ההשקפה בעולם, עזיבת המודרניזם והעיסוק בתחיה

לאומית וההתמקדות במשבר ובמבוכה של התודעה

ושל הנפש הפרטית

ושאלה מתבקשת: למה את מתכוונת בהמשכיות ה"חסידות"?

א. תנועת החסידות ההיסטורית

ב. ההתעוררות ללימודי חסידות בימינו (למשל "מעיינותיך")

ג. "החסידות החדשה" מבית מדרשם של הרב שג"ר ועוד

אבל ראיתי כאן שהבוקר מתחבר ללילה לעניין ברקים ורעמים (אין לי מושג למה כרגע)

ברכת הרעמים והברקים - ישיבת אור דוד - הרב דניאל זר

אז לא הייתי מברך במקומך בנתיים

אני לא מכיר את החילוק של היום כי זה לא המנהג שאני נוהג לפיו.

יכולה לשלוח מסר אישי לגבי ערבית? לא הבנתי מה הקשר לתפילה.

אם התכוונת לגבי תפילת ערבית זה כי לפי הלוח שנה העברי היום מתחלף בשקיעה, לא בבוקר.

המקרה היוצא דופן הוא זה של ברכת הראיה, לא של תפילת ערבית

בשקיעה, לתאריך, לתפילות וכו'.

לגבי הרעמים והברקים, שהם יוצאי הדופן, אין לי מושג. לפני המנהג שאני נוהג, אין חילוק כזה. אז לא למדתי את זה אף פעם.

צריך לברר, אבל אין לי ספרים בהישג יד כרגע לדעת מה הסיבה, מחר אהיה בבית מדרש.

אז או שמישהו אחר יענה או שאעדכן (מאמין שמישהו שנוהג ככה יענה לפני) 

בבוקר (לא יודע מה הטעם, צריך להמשיך לברר, כנראה מחלוקת שהוכרעה סב"ל).

קיצוש"ע ילקוט יוסף סימן ג'

ג אין לברך יותר מפעם אחת ביום. אלא אם כן נתפזרו העננים לגמרי, וזרחה השמש, וחזרו ונתקשרו העבים, שאז יש לחזור ולברך על הרעמים. וכל שעבר הלילה אפילו לא נתפזרו העננים כלל, חוזר ומברך על הרעמים. וכן עיקר. [ילקוט יוסף, ח''ג דיני ברהמ''ז וברכות עמוד תרכב].

בקיצור עד הבוקר למחרת לא מברכים כנראה על רעמים וברקים, למרות ש"טכנית" היום התחלף.

בבוקר ולא בלילה (מפתיע, לא ידעתי את זה. הכרתי רק את החילוק של נתפזרו העבים וכ').

אלמד את זה מחר בלי נדר

רלוונטי רק לעניין 100 ברכות, ברכות הראייה והשבח הם גם יומיות - יום+לילה ולא לילה+יום.

מאי טעמא? זה לא נזכר במקורות שלמדתי - בית המדרש

כתוב ברמב''ם לגבי מאה ברכות "חייב אדם לברך מאה ברכות בין היום והלילה" כלומר ביום ובלילה שהולך אחריו.

גם לגבי ברכות השחר (אלו שלא תלויות במעשה כמו 'אשר יצר' או 'הנותן לשכוי בינה' וכו', למשל ברכות התורה או 'שלא עשני גוי') נפסק שהלילה הולך אחרי היום - לענ''ד מחמת דברי הגמרא בברכות השחר "השכים לקרוא" וכו' שמהם מוכח שיש לברך בקימה אע"פ ששנו ד"ת בערב ואף ברכו בו ברכה שנייה של ק''ש שפוטרת.

אגב - דווקא לגבי ברכות הראייה והשבח, שאני מבין שהן בעצם העילה לשאלה של הפותחת, גם נפסק שהיום הולך אחרי הלילה אבל אליבא דאמת בכלל לא ברור שהשאלה רלוונטית לגביהם שכן נראה שיש לברך כל פעם שרואים / שומעים דבר שצריכים לברך עליו.

פוטרת כמה דברים [למשל - כשזה המשך של אותה אכילה], ונראה לי שזה העיקרון גם כאן.

אני מעתיק שו"ע ומשנה ברורה-

שו"ע - כל זמן שלא נתפזרו העבים נפטר בברכה אחת נתפזרו בין ברק לברך ובין רעם לרעם צריך לחזור ולברך:

משנה ברורה-

נתפזרו - ודוקא היכא דהשמים נטהרו וזכו לגמרי בין ברק לברק ואח"כ נתקדרו השמים בעבים ושמע עוד קול רעם וברק צריך לברך מחדש עליהם דהוי מלתא חדתא אבל היכא שנתפזרו העבים ע"י הרוח אחד הנה  ואחד הנה ועדיין מעונן הרקיע אז נפטר הכל ע"י ברכה הראשונה ואין צריך לחזור ולברך מחדש ומשמע בירושלמי דדוקא באותו יום אבל ביום אחר בכל גוונא צריך לחזור ולברך:

שסופרים את ה100 מליל שבת. לא?

זה החשבונות שעושים עם זה שפתאום במקום 18x3 של עמידה יורד ל7x4 ואז צריך להשלים.

לפי מה שאתה אומר, הרווחנו עוד 11 ברכות בשבת ביום על ערבית של מוצ"ש, והפסדנו את ה11 האלה ביום שישי? עד כמה שזכור וידוע לי, המשנ"ב מחשב אחרת. לא?

מבחינת הזמן וזה מצטרף אחד לשני עם "גבול זמן" שונה

לא הבנתי

ברכות השבח מעלות השחר (או הנץ, לא למדתי את זה)

והוא מובא ברא"ש בברכות פרק הרואה אות י"ג (ובתלמידי רבנו יונה לא זוכר איפה).

פסקו ככה במאמר מרדכי ובמשנה ברורה (או"ח סימן רכ"ז אאל"ט) ועוד.

כמדומני, אם הבנתי נכון את המאמר מרדכי, שהטעם הוא שכל עוד לא נראית השמש אז אין פה באמת "פיזור עננים", כי פיזור עננים משמעו ראיה של השמש. וזה לא שייך למתי התחלף היום עצמו.

אז לא יודע אם זה שייך לכל ברכות הראיה והשבח.

צ"ע רציני למה בשיטת פסיקה שאני נוהג בה לא פוסקים ככה... עוד חזון למועד.

שנשרפים כל הלילה.(אעפ"י שהיום מתחיל מהלילה....)

השחר. "הבוקר אור" של אורה רבקה ויינגורט.


אצלם לך.

בעיקרון- על התפילין שבראש.

דפי מאורות - עיונים בסידור התפילה - עוטר ישראל

שלנו. הצניעות (גם לגברים לפי הרמב"ם), היופי (הטלית) והקדושה הרוחנית

השאלה אם על הטלית או אפילו על הכיפה - אני מחמיר בגלל 'ספק ברכות' לברך רק על הטלית.

בדיוק יצא לי לדבר על זה היום עם מישהו.

ההיגיון לשאול רב בדברים האלה, הוא שמחפשים מה הדבר הטוב והנכון לעשות ע"פ שיקולים תורניים, ומניחים שהרב יוכל לתת את התשובה הנכונה ביותר.

אפשר לקבל את העיקרון הבסיסי לגבי השיקולים שקובעים את הבחירה, ואעפ"כ לבחון את השאלה לבד ולא לשאול רבנים.

אבל מה התועלת בלחפש רב שיורה לך להצביע למפלגת העבודה?

לפעמים אנשים שומעים הבטחות בלי סוף, או שאותו פוליטיקאי מדבר כאילו הוא בדעות שלך..

ואנשים משתכנעים

חשוב לדעת שאדם בלי יראת שמים לא מתכוון לקיים את מה שיצא לו מהפה

ומי באמת ירא שמים ומי לא

דבר בעיתו מה טוב

ברכת אשר יצר בלילה - שאל את הרב - כיפה

ראיתי גם את הפניני הלכה שהוא שולח

והוא כותב שם: " הקם באמצע הלילה משנתו כדי לשתות דבר מה, לכתחילה טוב שיטול את ידיו שלוש פעמים לפני שיברך "שהכל" "

אז לא ברור אם עדיף לברך על הרעמים בלי נטילת ידיים או לא לברך.

לפותח- עדיף לשאול רב ישירות על זה.

את מרוצה מהדמיון שלך של מה שאת רואה?
-מעולה.
בהצלחה!

הקהילות בארץ ישראל ובבבל התבוללו ונכחדו, זה גם נכון לגבי הקהילה הגדולה במצריים.

יהודי אירופה (כולל אלו שישבו בספרד וגורשו ממנה) , הם צאצאים של גיורים המוניים שהתרחשו באימפריה הרומית הגוועת במאה השלישית והמאה הרביעית לספירה.

ההבדל העיקרי בין היהודים האשכנזים לספרדים, זה שישנה טענה שבאשכנזים התערבבו גם כוזרים, שהם בכלל שבט מונגולי.

לגבי יהודי תימן, הם שונים מבחינה גנטית מכל היהודים האחרים, והם בכלל לא שייכים לאזור הזה של המזרח התיכון.

המידע הזה נחשף במחקרים תורשתיים מודרניים, שלא התפרסמו במשך שנים בגלל לחץ של יהודים אמריקנים, שלא רצו שהמחקרים יהפכו לנשק אצל הערבים שטוענים שהציונות היא פלישה קולוניאלית.

אז אתה יכול לדאוג.

כל יהודי או יהודיה שאתה פוגש, כולל בית הדין שגייר איתך, הם אנשים שאין קשר דם בינהם לבין האוכלוסיה הישראלית שגרה כאן לפני הספירה.

אתה חי כיהודי ויש לך יסורי מצפון, על מה?

סבל נגד מר"ן וכו'.

הספרדים קיבלו את מרן, ואת פסקי החיד"א (לא יודע לגבי החיד"א אם זה נכון לכל הספרדים, אבל כמדומני שכן. ואח"כ כל מדינה ופוסקיה).

האשכנזים קיבלו את הוראות הרמ"א (סיכום של הפוסקים האשכנזים), ואח"כ לפי האיזור את הגר"א, חתם סופר, הגרש"ז וכו'.

התימנים כולם קיבלו את הרמב"ם, רובם המוחלט (פרט למופרעים), קיבלו חלקית את מרן.

העיראקים קיבלו את הכל כמו הספרדים, ואח"כ את הבן איש חי.

אתה מכיר אמוראים חיים?

אין אדם אחד בכל ישראל שיחלוק בדינים על חז"ל והגמרא בפרט.

לא מכיר את השיטה שאתה מציג.

האשכנזים כנ"ל, הספרדים כנ"ל על גווניהם, התימנים כנ"ל, המרוקאים גם.

http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/yahas-4.htm

http://www.maharitz.com/hordot/aemat_leyhakuv.pdf

http://shut.moreshet.co.il/shut2.asp?id=162988

http://shut.moreshet.co.il/shut2.asp?id=99896

זה רק מהדף הראשון בגוגל

שהיו בתקופה שלהם ישראל

כי מה שאדם נוהג בו ג' פעמים הוא נדר, ועל הילדים שלו הוא "אל תיטוש".

לכן אדם שצריך מסיבה מוצדקת לשנות מנהג עושה התרת נדרים

יש על זה תשובות רבות, בעיקר בדברים כמו תספורת בספירת העומר וכו'

ככה מקובלני מרבותי (שלא קשורים אחד לשני גם).

בכל מקרה זה שייך אך ורק בפוסקים, כמובן מאליו... למה לא לפתוח את זה?

ולחלוק עליך...

אני חושב שאנחנו מתעקשים להבין את התשובה לאו דווקא בגלל קטנות הבנה בחומרת הפגם או העונש.

אני יודע מהנסיון שלי שמרוב הכרה בחומרת הפגם לפעמים קשה להמשיך בחיים, אז מתאמצים מאוד ללמוד את מהות התשובה - כדי שנוכל להמשיך לעשות את רצון ה' בעזרתו!

לשלול את הנ"ל קל וחומר כשהיא מאחד מגדולי ישראל.

היא גם נראית אמיתית.

אבל קצת קשה לי להגיד שהנצנוצי אמונה של הדור הזה הם מסיבה ירודה דווקא.

נשאיר את זה בגדר לימוד זכות כדי שלא יפול הפילפול ;)