פורום בית המדרש (עמוד 120)

אני אשמח לרעיונות קצת

וגם שמעתי ממישהו משהו ממש יפה על "חייב אדם לראות את עצמו..." שכאילו אם אתה היית במצרים אתה היית בוחר ללכת בדרך ה'... או משהו בסגנון אבל לא הצלחתי למצוא את המקור לכך ולהרחיב... מישהו מכיר ויכול לעזור לי?

ואני אשמח גם בכללי לרעיונות..

בס"ד

 

פירוש/ים על רש"י לנ"ך?

ועל תרגום יונתן לנ"ך?

 

תודה רבה מראש.

ערב שבת י"ב ניסן תשע"ז בתחילת השעה השביעית לשיטת שמואל תחול תקופת ניסן בתחילת השעה שמזל מאדים שולט.

 

בארץ ישראל יהיה זה בסביבות השעה 18:40 פלוס מינוס 2 דקות. תלוי במקום בו נמצאים.

 

בשאר העולם אפשר לדעת בקירוב את תחילת השעה השביעית לפי זמן השקיעה אור ל-ז' תמוז תשע"ז בקו המשווה באותו קו אורך בו הוא נמצא.

 

לחץ להדמיה תלת ממדית לתקופת ניסן שנה זאת.

 

מאוד מאוד מאוד ממליץ על " חיי שנה"  של הרב שטיינזלץ.פלאי פלאות ממש!!

ממש הכין אותי לפסח ונתן לי הסתכלות שונה על החג הזה ומה הוא בא לבטא...

 

מהירים ונהירים, במסכת קידושין. מישהו מכיר?
(באתר סיני אין קידושין)

האם זה כפשוטו או שיש הסבר אחר לדברים?

 

מצרפת שיר מקסים שקשור 

 

לעיון ולא למעשה.

 

הגמרא במסכת פסחים מביאה כלל כל המצוות "מברך, עובר לעשייתן".

הכוונה- אני רוצה לשתות, מברך שהכל ואחר כך שותה וכך כל המקרים לגבי ברכת המצוות.

 

הגמרא מביאה סייג אחד, חוץ מהגר. מדוע?

מפני שעדיין לא צווה לפני הטבילה אז עוד לא יכול לברך אשר קדשנו במצוותיו וצוונו עד לאחר הטבילה, ורק אז יברך.

 

אך נטילת ידיים, מהי המצווה? מתי היא מתחילה ונגמרת?

אם אתה מברך לפני אז באמת פתרת את כל הבעיות. ברכה- נטילה- ניגוב.

אך אם אתה מברך אחרי או תוך כדי מתי לברך? 

 

אם הניגוב הוא חלק מהמצווה אז בין הנטילה לניגוב עדיין נקרא "קצת" [לפי ציטוט הרא"ש על מסכת ברכות פרק ז' סימן לד ופסחים ז':] עובר לעשייתן ותוכל לברך גם כן. לאחר הניגוב כבר נגמרה כל המצווה וז כבר מחלוקת גדולה בעניין אחר.

[לגבי ברכת המצוות לאחר סיום המצווה מסיבה כלשהי].

 

הרב עובדיה זצ"ל ביביע אומר חלק ח' סימן כ' דן דרך אגב בנידון זה בתשובה על: 

"הנוטל ידיו לסעודה האם מותר לו להפסיק לענות אמן וכל דבר שבקדושה בין הנטילה לניגוב"?

 

בדף פב' לאחר הבאת דברים לכאן ולכאן כותב הרב כך את דבריו האישיים בין השיטין:

"ומ"מ [ומכל מקום] מרן הב"י ס"ל [סבירא ליה, סובר] שגם קודם נטילה חשיב עובר לעשייתן, שהרי הרא"ש כתב שהברכה שקודם הניגוב חשיב "קצת"עובר לעשייתן. הילכך עדיף לברך קודם נטילה". 

בדף פג לאחר הבאת דברי ה'מטה יהודה' שאומר:

"כתב המטה יהודה שאף שהעיקר כד' הרמב"ם ומרן לברך קודם נטילה,מ"מ נהגו שלא לברך אלא אחר נטילה קודם ניגוב. אך מי שירצה לברך קודם נטילה שפיר עביד... ומיהו אין ראוי לעשות כן בפני רבים דהוי כעין אגודות אגודות, ורק כשיושב בביתו על שלחנו יוכל לברך קודם נטילה... ע"כ."

 

ולאחר מכן הרב עובדיה מוסיף ומבהיר:

"הילכך דברי המטה יהודה נכונים לדינא. וכן כתב המשנה ברורה בביאור הלכה ומ"מ פשט המנהג לברך אחר הנטילה קודם הניגוב. פוק חזי מאי עמא דבר. וכ"כ הגרי"ח בבן איש חי."

 

מהי דעתו של הרב עובדיה לפי דעתכם לדינא ולמעשה?

האם יש הבדל ולמה? 

 

הרב עובדיה בחר לומר 'נכונים לדינא' דווקא על דברי המטה יהודה שחילק בין אדם שנמצא לבדו ובין אדם הנמצא בציבור בגלל כבוד המנהג והציבור ולא בגלל שככה נכון לעשות [אך כמובן לא אסור לברך לפני ניגוב, אם היה אסור לא היה עושה חילוק כזה כלל]

 

האם זה נראה לימוד אקדמי???  [@אניוהוא] 

 

לא להתווכח, להמנע מעימותים ולהמעיט כמה שניתן בתקשורת בין אישית בשנים עשר הימים הראשונים של חודש ניסן.

שלום,
מחפשת דבר תורה קצר לליל הסדר, בסימן "כורך"..
תודה לעונים

מה אמר יעקב לעשיו? 

איך הייתם יכולים לחזק מישהו באמונה, מישהו שכבר עבר לא מעט בחיים, והוא לא מצליח לראות את מה  שקורה לטובה?

 

איך באמת אפשר להביא את הבן אדם לראייה טובה על העולם?

 

תודה רבה לעונים!

שלמה המלך, החכם מכך אדם לימדנו ש"שקר חן והבל היופי".
ואם כך הוא, יש לתמוה על כל מעשה המשכן שמפורש בפרשיות האחרונות. כל כך הרבה פאר, זהב וכסף, אבנים יקרות, סדרים מדויקים של סוגי בדים וחוטים בצבעים מיוחדים השזורים עם חוט זהב.
והדבר מפליא, זו דרך עבודת ה׳? לולא הפאר הקב"ה לא היה משרה שכינתו בישראל?
במלך בשר ודם, לא היינו מתפלאים, שאנו מבינים שיש אדם הרוצה כבוד, אך מה שייכת הבנה זו כלפי שמיא?

אך באמת העניין הפוך, הצורך בכל הפאר הזה לא נובע מהמלך. כדי שהעם יבין מי המלך וכמה יש לכבדו, צריך לפאר ולרומם את ביתו ואת מלכותו.
לכן ה׳ מצווה את ישראל כיצד לבנות את המשכן בדקדוק גדול כל פרט כראוי לו, כי כך היא דרך המלכות אין אקראיות אלא הכל נעשה כרצון המלך (וכמובן שבמלך מלכי המלכים אין זה ׳רצון׳ שרירותי כמלך בשר ודם, אלא הדברים עמוקים ונסתרים).
בזה מבואר גם מדוע אין נכנסים לקודש הקודשים למעט כהן גדול פעם בשנה, שכך היא דרך המלכות שלא כל אחד יכול להכנס.

הבנה זו של כבוד מלכות היא נוגעת למעשה בהלכות קריאת שמע.
כך כתב המשנה ברורה (סימן סא ס"ק ד):
"כתב הטור בשם רב עמרם לישוייה איניש לק"ש בכל זמן דקרי לה, כפרוטגמא חדשה [הוא כתב צווי המלך על בני מדינתו] ויחשוב בלבו אלו מלך ב"ו שולח פרוטגמא חדשה בודאי היו כל בני המדינה קוראין אותה באימה ויראה ברתת וזיע ק"ו לק"ש שהוא פרוטגמא של מלך ממ"ה הקב"ה שחייב כ"א לקרותה באימה ויראה ברתת וזיע..."
הרי שכשנבין את מלכות ה׳ נדע איך קוראים באמת קריאת שמע...

גם בהלכות בניית בית כנסת מצינו השלכה להבנה זו,
כך כתב השולחן ערוך (סימן קנ סעיף ב):
"אין בונים בית הכנסת אלא בגבהה של עיר ומגביהין אותו עד שיהיה גבוה מכל בתי העיר"
ובאר הרב קוק זצ"ל שהצורך בהגבהת בית הכנסת יותר משאר בתי העיר הוא כדי לרומם בעיני האנשים את עבודת השם ית׳ יותר מהצרכים הפרטיים שלהם ושזו היא מטרת החיים.

שנזכה להבין מהי מלכות ה׳ בעולם.

ע"פ אור יחזקאל ז, עמ כה, וע"פ עין איה שבת פרק א פיסקה כה.

האם מותר לאמר תפילת הדרך במיקקרופון באוטובוס והאם השומעים יוצאים ידי חובה?אשמח למקורות

צריך לשנות את השם של הפורום.

במקום פורום 'בית מדרש'
אתן כמה הצעות

-הפקולטה לתלמוד והלכה
-השמצות וגידופים
-איפכא מסתברא



אין האמור הלצה גרידא.
אלא תמונת אמת של מה שקורה פה בפורום על פי רוב.