פורום בית המדרש (עמוד 123)

וגם אם לא-
צריך לדעת שמעשר כספים הוא מנהג,
וכמו כן מפרישים מבניו ולא מהברוטו - וגם זה בניכוי של הוצאות בניו לת'ת, חיסכון לילדים, נסיעות למקום העבודה, ועוד.
א'כ יתכןמשהחישוב שלך הוא גדול מהנ'ל - ולכן מותר לקנות במה שהפרשת גם לאחותך אם איננה עניה.
ואולי - שלא תחשוב שקנית לה מתנה ובעצם אתה נהנה מכספי מעשר - תגיד לה שזה מכספי מעשר.
זה גם תלוי בסוג המתנה...

וגם לפי מי שאומר שזה רק מנהג, עדיין יש מצווה מהתורה לתת צדקה,

והמעשר בא דווקא לקולא, שלא צריך לפרנס את כל העניים, אלא מספיק מעשר.

והנפק"מ בין השיטות היא במקרה שהאדם דחוק.

http://ph.yhb.org.il/08-06-07/

אני זוכר אבל ששמעתי מכמה ת"ח חשובים שבזה שאומרים שזה פסול, גם כשזה דבוק, יש עניין של חיסול חשבונות בין יצרנים.

 

בכל מקרה השיטה הזאת לא טובה כי זה נהרס ועלול להפרד כמו שקרה לנ"ל.

 

אם זה שייך עדיין אשאל בכל זאת

השיטה הזאת טובה בשביל להדביק להם אזיקים ולשלוח אותם

 

 

 

ות?

לא ידעתי ואם הייתי יודע הייתי נותן לבעל המפעל לאכול את הרצועות

וכקינוח את החשבונית על סך 3500 לזוג תפילין פסולות. בתיאבון.

הפסק - לא ענין שלי. שיבררו איש איש לעצמו. 

לגביי - הדבר הזה פסול לחלוטין. 

זה רק הרצועות ולא התפילין דפסולות?

הרצועות פסולות. לא התפילין. התפילין כשרות למהדרין.

שכוייח.

זה לא מוכח שזה פסול... ויש לזה הסברים מדוע זה אכן היה כשר.. אני לא זוכר בדיוק איזה ראשונים הוא הביא ואיך הוא התיר אבל הוא אמר שזה כעיקרון כשר לחלק מהדעות וברור שאם מגלים את זה עדיף מאוד להחליף...

וכן, בכוונה כתבתי את זה מאנונימי

למה נראה לך שיש הבדל ביחס כשיש כינוי?

ניתן להבין סגנון של אנשים בפורום על סמך כתיבתם, הנעשה באמצעות כינוים.
כמו כן, עם הזמן חלק מהדמויות נהיות מוכרות

נראה לי שאם תעיין לפי כינויים בהודעות מן העבר, תוכל להבין את אופי הדברים

כי מטבילים את הרצועה בשחור
וגם מדביקים מבריק

אם זה רק מצד אחד - אז פסול
כי זה רק הדבקה (לא נחשב צביעה)
שאלתי את הרב של הישוב

שהדבק לא יתפס על הדיו. 

ואם הוא מורח דיו אז כבר נשחק לו הרווח.

אני ממליץ לך להתרחק מהקומבינה הזאת.

סתם שתדע הפלסטיק נשבר אחרי חצי שנה-שנה ואז מה חסכת? ההפך. הפסדת.

 

לסוחר הם עולות 30 ש"ח לעומת 100-200 של עור עליון לפי האינטרנט. 

 

שהוטבל בדיו ועליו מודבק הפלסטיק המבריק המדובר שנשבר וכו'
והרב אמר כשר. שחור = כשר . בהתעלם מהפלסטיק המודבק
כמובן שהחלפתי רצועות מאז

זה העסקה הכי גרועה בלי קשר להלכה שאפשר לעשות.

העור הוא עור לא איכותי ודק ולכן מדביקים פלסטיק.

הפלסטיק נשבר אחרי חצי שנה שנה והעור יתבלה תוך חמש שנים כנראה.

אין לי מושג מי המציא את הדבר הזה. ולמה קונים את זה.

מדין תשמישי קדושה...

לגופו של עניין, אני לא יודע

אם הרצועות שלך עדיין נראות מבריקות חצי שנה לאחר הקניה 

ככל הנראה השחור הוא לא צבע אלא פלסטיק.

לכל מי שרכש ב3 השנים האחרונות תפילין 

(גם ממפעלים מוכרים וידועים)

א. נסה להכנס עם הציפורן/סכין בין השחור לעור בקצה הרצועה.

ב. חמם את קצה הרצועה עם להבה.

ג. חתוך חצי ס"מ ושים בתוך מים רותחים.

אם השחור נפרד מהעור - זה פלסטיק ולא דיו.

 

 

 

וגם אסור להם לחזור למצריים.

אז לא הייתה להם ברירה

אם הוא לא תלוי.

ומדובר בעצמותיו, אחרי שכבר נקבר.

אלא שלכבודו של מת מלינים. והמנהג בירושלים לא להלין כלל.
בלנ'ד אחפש מקור מאוחר יותר

ולפי זה אצל יוסף זה היה לכבודו - ולכן אין בעיה.

ואז ממילא השגרירות תשאר בתל אביב ותהיה בירושלים

טמבל.

הקישור של טראמפ למשיח נבע מגימטריה מטופשת, אחרת לא היו חושבים בכיוון הזה בכלל.
כל היתר זה גיבובי שטויות העומדים על כרעי תרנגולת.
כורש אגב זה לא בגימטריה משיח בן דוד.

אומר המדרש שביצא'מ - היה משה שהלך בראשנו -שעליו נאמר 'כאשר ישר האומן את היונק'
ובגאולה העתידה- מלכים אומנייך ושרים מניקותיך.

אף אחד לא יודע אם זה טראמפ או לא...
אבל ברור שבאופן יחסי למה שהיה יכול להיות אם היה שם משהו אחר שהמצב מעודד..

*עדכון ממעבדת כושרות*
תות השדה יש בו נגיעות רבה, והחרקים מסתתרים בין הגבשושיות.

השנה (חורף תשע"ז) נבדק מדגם גדול של תותים שונים ונמצא כמות נגיעות גבוה מהרגיל ביחס לשנים האחרונות,

הניקוי הוא כדלהלן:

1. להסיר את הראש הירוק, עם מעט פרי.

2. להשרות את התותים במים עם מעט סבון, (כחצי כפית כפית סבון לליטר מים) למשך 3 דקות.

3. לאחר ההשרייה יש להוציא התותים ולשפשף כל תות בעזרת מברשת שיניים, מתחת לזרם מים.

4. להשרות פעם נוספת, במי סבון חדשים, למשך 3 דקות, לשטוף ולשפשף במברשת שיניים

ניקוי כזה מכשיר את התות לאכילה, עם פגיעה מועטה בצורתו החיצונית .

5. אם מעוניינים לרסק את התותים בבלנדר, אפשר להסתפק בהשריה, שטיפה ושפשוף פעם אחת ואח"כ לטוחנן בבלנדר, עד שיהיו רסק תותים.



יאכלו ענוים וישבעו

עוד כמה שטיפות ואין לך נגיעות

זה פטנט של בדיעבד

כנראה מספיק פעמים יצא נקי לאחר שטיפה אחת.
אבל לא תמיד...

ולכן רק ברביעית - נקי.

מה שכתבתי זה מכושרות השנה - תשעז.

ראה גם בפרק י פס' ח: "ויאמר ה' אל יהושע: אל תירא מהם כי בידך נתתים, לא יעמד איש מהם בפניך" - וזה על מלכים שיוצאים כעת ממש להילחם איתו! סימן ש"לא יעמוד איש מהם בפניך" = אחרי שתילחם בהם, הם כבר לא יעמדו... 

 

(לעומת זאת ראה במגילת אסתר פרק ט פס' ב "ואיש לא עמד לפניהם" - ושם ברור שלפחות בהקשר המיידי הכוונה שמראש לא יצאו להילחם נגדם; וייתכן שזה יסוד הדיון אם לקרוא 'איש לא עמד לפניהם' או 'איש לא עמד בפניהם' - כאשר הצירוף עם ל' משמעותו כהבנה המונחת בבסיס השאלה שלך, ואילו הצירוף עם ב' משמעותו כהבנה המונחת בבסיס המענה עליה). 

זה מהספר הררי עז של הרב אלחנן בן נון הוא הרב של שילה וישיבת בית אורות

 

http://www.yeshiva.org.il/midrash/11585

"מלחמת כנען של ימי יהושע היתה, בעצם, מלחמה קלה. אמנם ישראל החזיקו צבא והשתמשו בנשק, אבל לא נדרש מהם להשקיע מאמץ מלחמתי אלא בעיקר מאמץ רוחני. השמש והירח שעמדו מלכת בגבעון ובאילון, ואבני האלגביש במורד בית חורון הם רק חלק מזערי מן הסיוע האלקי, שקיבלו ישראל במלחמותיהם על ארץ ישראל. לא היה קרב אחד בכל המערכות על ארץ כנען, מלבד מלחמת העי, שלא הוכרע מראש". 

 

(הכוונה היא שנעמדו פיזית למלחמה. אבל הובסו.)

 

 

אז לפי זה יש לך די הרבה זכויות.

מסקנה: להיות טיפוס מגעיל זה משתלם.

מסקנה הגיונית יותר: כל הדיבורים על שכר ועונש נועדו לסבר לנו את האוזן. זה עניין רוחני ולא גשמי שקשה לנו להבין במציאות הגשמית שאנחנו חיים בה.

שמסביר קצת את ההיגיון בזה.

 

כל פעם שאדם חוטא המצוות שלו עולות לצדיק שהוא מהשורש שלו, ולכן האר"י תיקן באחת הברכות ב18 (על הצדיקים) שהאדם יבקש מה' שהמצוות ילכו לצדיק שיש לו ביטחון בה'. כי מי שיש לו ביטחון בה' לא רוצה מצוות של אחרים וישר מחזיר אותן חזרה לאדם.

 

ככה שזה נראה לי דומה גם בלשון הרע.

 

לא רק זה, אנחנו מסתכלים על גרגיר פצפון של חשבונות שמים, וכמו בדוגמא שכתבו מעלי (פסידונית), יכול להיות שם מדברים עליך גם לשון הרע (כמים הפנים לפנים) ואז זה חוזר אליך עם עודף.

 

בכל מקרה, הרעיון הוא שאי אפשר לנסות להבין חשבונות שמים מנקודת הצצה שחכמים נתנו לו.

מקבלים את זה כאזהרה. מי שרוצה לדעת חשבונות שמים, יכול להתפלל על זה לה', ולהזהר מהקטע של הקיצור חיים שאומרים שעלול לקרות

שכל הזכויות עוברות, אלא שיש מציאות של זכויות שעוברות.

וְאָמַר אֶחָד מִן הַחֲסִידִים: הַרְבֵּה בְּנֵי אָדָם יָבוֹאוּ לְיוֹם הַחֶשְׁבּוֹן, וּכְשֶׁמַּרְאִים לָהֶם מַעֲשֵׂיהֶם, יִמְצְאוּ בְסֵפֶר זְכֻיּוֹתָם זְכֻיּוֹת שֶׁלֹּא עָשׂוּ אוֹתָן, וְיֹאמְרוּ: לֹא עָשִׂינוּ אוֹתָן. וְיֵאָמֵר לָהֶם: עָשָׂה אוֹתָן אֲשֶׁר דִּבֵּר בָּכֶם וְסִפֵּר בִּגְנוּתְכֶם. וְכֵן כְּשֶׁיֶּחְסַר מִסְפַּר זְכֻיּוֹת הַמְסַפְּרִים בִּגְנוּתָם, יְבַקְשׁוּ* אוֹתָן בָּעֵת הַהִיא, וְיֵאָמֵר לָהֶם: אָבְדוּ מִכֶּם בְּעֵת שֶׁדִּבַּרְתֶּם בִּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי. וְכֵן יֵשׁ מֵהֶם גַּם כֵּן שֶׁיִּמְצְאוּ בְּסֵפֶר חוֹבוֹתָם חוֹבוֹת שֶׁלֹּא עָשׂוּ, וּכְשֶׁאוֹמְרִים: לֹא עֲשִׂינוּן, יֵאָמֵר לָהֶם: נוֹסְפוּ עֲלֵיכֶם בַּעֲבוּר פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי שֶׁדִּבַּרְתֶּם בָּם,

או שהוא רק מביא את זה משם..

מסקרן אם יש מקור קדום יותר לזה. לא שדברי רבינו בחיי צריכים חיזוק.

באמת אין זכויות.
מאידך מי מונע ממך שלא לדבר לשון הרע.
זה בסך הכל הרגל

או נושאים בוערים של היום יום?

http://www.olamot.net/shiurim

יש גם רב מישיבת מעלה אדומים שמלמד את מסכתות סדר מועד על הסדר, מביא דף מקורות יחסית קצר לכל סוגיה ובסוף סיכום שלו, מומלץ מאד הוא גם הוציא כבר 2 ספרים על מסכת ברכות ואחד על פסחים, הדפים נמצאים באינטרנט http://mobile.ybm.org.il/subSubjects.html?currCatID=241

ששמעתי, אני חושב שאת צריכה לראות מעבר לסביבה אם את עצמך רוצה להיות באותו מקום, ואני יודע שבאמת זו בעיה בחלק מהמקומות

אם לא נוח לך שם דתית, אל תעשי לעצמך רע, חפשי מקום אחר

על מקום אחר. אני מרגישה קצת לא רגילה לסביבה לא דתית בפרט עם העובדים, כאילו אני רגילה לאולפנא.. חברות ,בנ״ע לא יותר מזה אולי זה גם בגלל סוג העבודה לא יודעת. אני חושבת שזה ככה בכל מקום, כאילו כל הסופרים אותו דבר. אנסה לראות מה אוכל לעשות תודה

יש סופרים בבני ברק שיכול להיות יותר מתאימים

אין שום איסור הלכתי להסביר פנים לאנשים או לעבוד עם חילוניים, מה שלא יהיו.

ברור שאת תשתדלי לעבוד במקום שתרגישי בו נוח , רק שלא תמיד ניתן לבחור מקום עבודה.

שלהאיר פנים יותר מדי לגברים מייצר קרבה

י״ח סיון תשס"ט נושא: פרנסה ועבודה במהלך העבודה

שאלה:
אני בת 21 וחצי רווקה. אני עובדת כקופאית ובתוקף עבודתי אני נאלצת לחייך ולהאיר פנים גם לגברים, האם זה חטא? אם כן, איך עלי להמנע מזה?

תשובה:
יש להימנע מכך. תעשי את עבודתך לגופו של עניין, בלי שום יחסים של קרבה וכדומה. לתת עודף, להגיד שלום, וזה הכל. לא צריך להיות אנטיפתי, אבל גם לא צריך להיות סופר נחמד וחייכני.
שוכתב משו"ת טלפוני
לתשובות נוספות של הרה"ג דוב ליאור

תדב"א מביא שזה עושה מומים לילדים.

 

אולי בבקשה תפסיק לכתוב דברים שאתה לא יודע?

או שאפילו עברית פשוטה אתה לא מסוגל לקרוא.

זה לא נכון

ולא לוותר על עקרונות..

 

(מכיר בסופר באזורי קופאית ערביה שלא נוגעת ביין מסיבות דתיות - נוגעת רק עם טישו וכדו' אן ערביה יכולה עאכו"כ יהודיה)

במכתב מאליהו ח'א עמ' 187 והלאה.

אאריך אולי בהמשך.

ישר כח על האומץ לפתוח שירשור זה...

אין קשר בין הציטוט של 'מי שיש לו פת בסלו ואומר מה אוכל למחר הרי זה מקטני אמנה' לשאלת ההשתדלות וההתכוננות לעתיד - הכוונה היא לא לחשוב שהכל תלוי רק בטבע ולחשוש שייתכן שלמרות ההשתדלות תאבד את פרנסתך בדרך מקרה ע''י אסון או נזק טבעי אלא להאמין שה' הוא דואג לפרנסה (בתנאי שאדם דואג לעצמו בדרכים ריאליות כפי שהוא מצווה).

הרי התורה מלאה בפסוקים שמורים לחרוש וזרוע למרות שזו הכנה לפרנסה של עוד שנה ודברי חז''ל מלאים בעצות כלכליות כגון 'לסייר אדם נכסיה חדא זמנא/תרי זמנא ביום' או 'לעולם ישליש אדם מעותיו שליש לפרקמטיא שליש לקרקע ושליש תחת ידו' ועוד ועוד.

לגבי המיצינו אגיב רק ב  עד שטרחתי.

הדיון התחיל מהשאלה אם לעשות תואר (=השתדלות) זה ראוי או לא.

אבל אתה צודק שהדיון מתנהל בשני נושאים קשורים אבל שונים - אתה מדבר על בטחון ואנחנו על השתדלות (לכן כתבתי שם שחשוב קודם כל להגדיר על מה מדברים).

בכל מקרה הפצלו"ש שבעקבותיו השרשור הזה נפתח לא היה על שתי הנקודות הנ"ל אלא לעניין הביטחון עצמו במהותו הפנימית.

נכון שדיברתם על השתדלות, וכתבתי כמה פעמים שאני לא מדבר נגד השתדלות (שזה מדד יחסי למדרגתו הרוחנית של האדם), אבל הארכנו כרגע במה שדיברנו שם על מהות האמונה והביטוי שלה כביטחון.

 

בתמצית:

מי שהביטחון שלו פגום, הוא מקטני אמונה.

אם הוא עושה תואר כי הוא חושב שדווקא זה יקבע את פרנסתו, הוא בוודאי קטן אמונה.

(בהמשך לסיוג שכתבתי בתגובה המקורית, לא מדובר על מי עושה זאת להנאתו).

לא חושב שיש מי שיחלוק על זה.
(אני כן חושב שיש ערבוב בין המושגים, לא סתם עברת לדבר על בטחון בשרשור שכולו עסק בהשתדלות אפילו בלא אוריינטציה דתית, אבל נניח לזה).

ואני לא הסכמתי. אתם התחלתם מאוחר הרבה יותר לדבר על השתדלות, ומיד ציינתי שלא על זה היה הדיון.

 

לסיום, אולי אתה מסכים איתי שאי אפשר לבטוח בתואר, אבל לא אותו בחור.

ולא על ההשתדלות

'מכיוון שכל עניין הההשתדלות אינו אלא עונש וקללה, ולא נתנה בו התורה שיעור, א'כ הלא טוב לאדם שיפחית לעצמו מן הקללה עד כמה שאפשר.'
מכתב מאליהו חלק א' עמ' 187.

@אניוהוא

 

חובת הלבבות שער הביטחון (כמדומני שזה התרגום הישן):
"וכיון שהתברר חיוב הגלגול על הסיבות על בני אדם, נבאר עתה כי אין כל אדם חייב לחזר על כל סיבה מסיבות הטרף, כי הסיבות רבות."

"ואל יחשוב כי טרפו מועמד על סיבה ידועה, ושאם תימנע הסיבה ההיא ממנו לא יבוא בסיבה אחרת. אבל יבטח על האלוהים בטרפו, וידע כי הסיבות כולן אצל הבורא שוות, יטריפהו במה שירצה מהן ובעת שירצה מאיזה עניין שירצה. כמו שאמר הכתוב (ש"א יד) כי אין לה' מעצור להושיע ברב או במעט. 
ואמר (דברים ח) כי הוא הנותן לך כוח לעשות חיל. ואמר (זכריה ד) לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי אמר ה' צבאות".

 

אורחות צדיקים שער השמחה (בסופו הביטחון):
"הביטחון השני, מעניין הפרנסה: תהיה ביטחון שלו על השם ברוך הוא, שיזמין לו צרכיו ומזונו כדי סיפוקו, ולא ידחק השעה לרדוף אחר כמה עניינים המטרידים אותו מהתעסק בתורה(=תואר למשל שמוציא אותך שנים מלימוד תורה. צקון לחש). וכאשר יבטח באלוהים, ימצא מנוחת לבו ושלוות נפשו, ולא ירדוף יותר מדי; אך יהיה די לו במה שיכול למצוא בשעה מיוחדת, והשעות הנשארות יטרח בהם לקנות חיי עולם הבא. וכן אמרו: תרבה בישיבה ותמעט בעסק, עשה דברי-תורה עקר ועסקך טפל (ספרי ואתחנן ו, ז). ועניין זה הוא הגדול שבניסיון האדם, שלא יטרידו אותו רוב טרדות של עולם זה וישכח אחריתו. לכן יבטח באל שיספיקהו צרכיו וסיפוקו, ויהיה לו שעול פנויות לפנות לבו לאלוהים."

 

עריכה: תוספת מקור

"עיקר הביטחון הוא כאשר האדם אינו רואה שום מבוא ומוצא לישועתו בעיני בשר, והוא בוטח בה׳ לבדו!" (הרבי הריי"צ מליובאוויטש)

חזו'א אמונה וביטחון- פרק א - אמונה ופרק ב'- ביטחון. כדאי לעיין שם ובשפתי חיים בראשית פרשת מקץ מבאר קצת את דבריו אודות הבטחון

כד הקמח לרבנו בחיי - ביטחון:
'כי כל הבוטח הוא מאמין. שאין אדם בוטח אלא במי שמאמין בו שהיכולת בידו למלא שאלתו. והמאמין יתכן שלא יהיה בוטח, כי לפעמים ירא שמא יגרום החטא'

או לפנות לרבנות האזורית- נותנת הכשרות ולבדוק מולה

אפשר גם לגגל ולהגיע לרובם נרא  לי

לשניהם יש ציור של ציפור..

 

אולי יש כאן זיוף.

טחינה קרוואן באישור כשרות ארצית.
מה שרשמתי פה היה שגגה.

יש חותמת ikr (מה זה הדבר הזה?)

וחתם סופר פתח תקווה

נאמר לי שאם אין חותמת רבנות עיר(נניח רבנות אריאל) - אין משמעות לחותמות האחרות. 

והגיוני ששום משגיח לא נכנס לשכם.

אנסה להגיע למישהו ברבנות שיודע להגיד.

זה נשכח ממני.

רבנות מקומית נותנת הכשר

לפעמים זה נבצר מסיבה כלשהי:

קשר בעייתי בין הרב והבעלים

אין רב מקומי

 

במפעלים ביישובים ערביים משתמשים בשירות הרבנות הארצית למתן הכשר

הסמל לפעמים מופיע באנגלית כפי שראית

 

(ויש השגחה שם- ואין זה מן הנצרך שהרבנות תתן דו"ח אודות פעילות ספציפית )

אם רב מכובד אומר לי שלא קונים מוצר עם אין חותמת רבנות מקומית - לא קונה. 

http://www.yeshiva.org.il/ask/3007

אבל מה שכתבת נכון ברמת הנהלים

״האדמו״ר מהרכבת״ 

 

הייתי לפני 3 שבועות בהרצאה שלו

 

הוא מוכר תמונות מאוד יפות

 

גם של הרב קוק.

ראיתי שפרסמו בעלון שבת שיש אפשרות להזמין הרצאות בחינם.