יש עד הרבה כמוהו. לקדש את הבדידות ואת ההסתגרות והנחשלות זו לא הדרך. צריכים להיות מעורבים עם כולם ועם הכל. יש אנשים בלי כיפה שהם הרבה יותר דתיים מאנשים עם כל התחפושת ועם כל הדיפלומות וההסמכות והייחוסים. הדת לא אמורה לפלג וליצור קרעים ושסעים ושנאה. אלא לתת לנו להבין שבעצם כולנו אותו הדבר.
הטבע של אלוהים נמצא בכל אחד מאיתנו. עיקר האמת של אלוהים – האמת והחסד שלו. זו המודעות של היקום כולו, חסד, אהבה. כך העולם צומח ומתפתח, טכנולוגית, חברתית, וכיוצא באלו. מה שהאדם היחיד צריך לעשות זה בסך להתחבר לאמת של היקום, לחסד.
הנה חלק מממכתב של אינשטיין לבת שלו:
... "כשהצעתי את תורת היחסות, מעטים מאוד הבינו אותי, ומה שאני אגלה עכשיו לאנושות כנראה גם מתנגש עם חוסר ההבנה ודעות קדומות בעולם.
אני מבקש ממך לשמור על המכתבים כל עוד יש צורך, שנים, עשורים, עד שהחברה תתקדם מספיק כדי לקבל את מה שאני אסביר בהמשך.
יש כוח חזק ביותר, שעד כה המדע לא מצא הסבר רשמי. זהו כוח הכולל ומפקח על כל האחרים, הוא פועל מאחורי כל תופעה הפועלת ביקום ועדיין אינו מזוהה על ידינו.
כוח אוניוורסלי זה הוא א ה ב ה .
כאשר מדענים חיפשו תאוריה מאוחדת של היקום הם שכחו כוח בלתי נראה החזק ביותר.
האהבה היא אור, שמאיר את מי שנותן ומקבל אותה.
אהבה היא כוח משיכה, משום שהיא גורמת לאנשים מסוימים להרגיש משיכה לאחרים.
אהבה היא כוח, כי זה מכפיל את הטוב ביותר שיש בנו, ומאפשר לאנושות שלא תדעך באנוכיות העיוורת של ברואיה. אהבה נחשפת ומתגלה.
עבור האהבה אנו חיים ומתים.
אהבה היא אלוהים ואלוהים הוא אהבה.
כוח זה מסביר הכל ונותן משמעות לחיים. זה המשתנה שממנו התעלמנו במשך זמן רב מדי, אולי כי אנחנו מפחדים מאהבה כי זה האנרגיה היחידה ביקום שהאיש לא למד לשלוט בה כרצונו.
לתת נראות לאהבה, עשיתי את חילוף פשוט במשוואה המפורסמת ביותר שלי.
אם במקום E = mc2, המקובל עלינו כי ניתן להשיג את האנרגיה כדי לרפא את העולם דרך אהבה מוכפלת במהירות האור בריבוע, אנו מגיעים למסקנה שהאהבה הוא הכוח החזק ביותר שיש, כי אין לה גבולות.
לאחר הכישלון של האנושות לעשות שימוש ולשלוט בכוחות האחרים של היקום שהופנו בסופו של דבר נגדנו, דחוף שנזין את עצמנו עם סוג אחר של אנרגיה ...
אם אנחנו רוצים המין שלנו ישרוד, אם ברצוננו למצוא משמעות בחיים, אם אנחנו רוצים להציל את העולם ואת כל היצורים החיים בו, אהבה היא התשובה האחת והיחידה.
אולי אנחנו עדיין לא מוכנים לעשות פצצה של אהבה, מכשיר חזק מספיק כדי להשמיד את השנאה, האנוכיות ותאוות בצע שתהרוס את כדור הארץ כולו.
עם זאת, כל אדם נושא בתוכם גנרטור קטן אך רב עוצמה של אהבה בו יש אנרגיה שמחכה להשתחרר.
כאשר אנו לומדים לתת ולקבל אנרגיה אוניברסלית זו, ליזרל היקר, אנו מצהירים שהאהבה תנצח הכל, היא מסוגלת להתעלות מעל הכל ומעל האין, משום שאהבה היא תמצית החיים.
אני מאוד מצטער שלא הייתי מסוגל לבטא את מה שהיה בליבי, שפעם בשקט עבורך לאורך כל חיי. אולי זה מאוחר מדי להתנצל, אבל כיוון שהזמן הוא יחסי, אני זקוק להגיד לך שאני אוהב אותך ובזכותך הגעתי לתשובה המוחלטת! ".
האבא שלך אלברט איינשטיין"
האמת היא, שהמכתב הזה הוא שום דבר מיוחד או מעניין מדי. יהודים אחרים הבינו את זה לפניו, אבל קצת קשה היה לקדם את הרעיון הזה, כשרצחו וטבחו והתנכלו להם כמעט בכל מקום בעולם. לעומת זאת רעיונות כמו של הבודהיסטים שהעולם הוא סבל, את זה גם לא היית צריך לספר להם.
העניין הוא לעשות צוהרים לתיבה. להיות קשור ומעורב לכל קבוצה, לכל צבע, לכולם. טוב, לא לכולם, יש באמת כאלה שאי אפשר לסבול אותם, אבל אתם מבינים את העניין. תן וקח, זה צו החיים. להשפיע, לקבל , כך תהיה אילן שעושה פירות. מכולם אפשר ללמוד ולהפיק תועלת, ולכולם אפשר לתת. אם כל לומדי התורה וההלכה היו שומרים את עיניהם באמת [הכוונה היא לשמירת העיניים האמיתית, להסתכל בעין טובה על החבר] אז לא היו לנו הרבה בעיות. לסטרא אחרא יש כח ואחיזה רק כשיש שנאה ומחלוקת.
הסיבה שאין הלכה ברורה בדורנו היא בדיוק בגלל זה. שכבר מאות שנים אנחנו בתהליך מתמשך של התמעטות והחלשות הלבבות.
אם כל אחד היה מתאמץ ומתיגע להסיר את כל הקליפות, את השנאה ואת המחלוקת, את תאוות הכבוד והשררה, הקנאה והתחרות, והיה לומד בלי פניות ומחשבות זרות – הייתה הלכה ברורה. זה העניין של התקן את עצמך וכו', וקשוט עצמך קודם וכו'. כי רק ברגע שאתה מתקן את עצמך קודם וקושט את עצמך קודם אתה באמת יכול לנהל קשר אמיתי עם האחרים.
והעיניים והלב קשורים. ורבי נחמן אמר שהמשפט תלוי בלב. לכן ככל שמטהרים את לבנו יותר – כך אין מחלוקת – ועל ידי שאין מחלוקת – אין אחיזה לסטרא אחרא. ואז יש הלכה ברורה.
זו מציאות נשגבת ורחוקה. לעת עתה אפשר להסתפק בכך שאנשים פשוט לא יאבקו וילחמו עם העולם ועם אחרים. עדיף לראות אנשים כמו שהם, להפסיק עם ההרגל המנסה לכפות עליהם הבנות ודעות שלך או שספגת מאיפשהו. להיות דינמי קצת, לא להלחם בלבות האנשים, אלא לקנות אותם .אנשים נותנים יותר מדי קרדיט לשכל. אף אחד מלבד פלצנים ופרופסורים טרחנים אוהב ויכוחים של פרקטיקה וטקטיקה שמדיפים ריח חריף של אינטלקט. הטבע האמיתי של כולנו הוא להיות פשוטים ולאהוב אחד את השני, ולראות מעבר לחיצוניות ולקליפות. טוב להיות במקום שפחות נאבק עם העולם, ויותר אוהב ומתמסר.
אברהם לא נלחם ולא נאבק עם נמרוד. היה משחק איתו, היה הולך ברחובות וצועק כמו משוגע 'ה' הוא האלוהים!'. להתרכז בעצמנו, לעשות את מה שאנחנו יכולים ויודעים לעשות, לומר מה שצריך לומר, לעשות מה שצריך לעשות, ולמי אכפת מה אחרים אומרים.
בקיצר, זו תכונה שכולנו צריכים לפתח. להיות בפנים ולהיות בחוץ, להיות עם אחרים, ולמצוא גם זמן להיות לבד. זה שומר על איזון נכון. למרוד, להאבק, להלחם, לרוב זה רק מזיק.
ברור שיש לי בעיה עם כל העיוותים והסילופים שעושים לתורות שבכתב ובעל פה, וכמובן שיש לי בעיה עם כל מיני טכסי הפרשות חלה שמארגנות כל מיני רבניות שעושות קופה מחילוניות וחוזרות בתשובה תמימות, וכמובן וכמובן שיש לי בעיה עם רבנים שקרנים ומטרידים, יש לי בעיות עם הרבה דברים. אני לא אתחיל לספר מה ואיך כי זה הוצאת לעז ולשון הרע ואת זה אני עושה מספיק, בלי לעשות תשובה. אבל אם יבוא אליי איזה קוקו ויתחיל לספר לי שיש אחד שקוראים לו 'הצדיק ממגדיאל' והוא האמת וצריך להתקשר אליו בתפילה, ולתלות תמונה שלו בבית, ולתת לו צדקה, אני לא אסתור אותו. אני אגיד לו כן, נכון, בטח. אולי אפילו אתפלל איתו. אבל בפנימיות הלב שלי, אני אפיל את הצדיק ממגדיאל ואת כל הרבנים השקרנים ואת הכל.
אפשר לללמוד מהקיסר יו הגדול עליו השלום נגד ההצפות הקשות שאיימו על סין בימי יאו ב2255 לפני הספירה. 'נדמה שהגלים עולים עד השמיים. הם הציפו את הגבעות והגיעו אף לפסגות ההרים הגבוהים. יו הורה לבנות תבות גומא בעזרתן יכול היה להגיע להרים. הוא פילס את דרכו ביערות וסבכים לעבר הפסגות, והסתכל סביב למצוא את הכיוון יזרים את כמויות המים האדירות אל הים'. כך לשון הכתוב. הוא התאים את עצמו לזרם, וכך יכל, בעזרת התעלות, להפנות את המים לים ולייבש את הארץ. חשוב שאדם יתאים את עצמו לזרם של העולם, ולדאוג לכך שיקשיבו ל ושהוא יצליח.
להיות עם רגל אחת בעולם התוהו, ולהיות עם רגל אחת בעולם התיקון. מצד אחד, להיות כמו כולם, ללכת עם זרם, לדעת לעשות הכל באהבה ולא לשבר ולחרף ולהרוס ולזעוף. אפשר לפול על ידי כך בתוגה, ביאוש, בחרון, ומתוך קצף - ברשע, בזדון, בשפלות, בכיעור, בתיעוב, בהירוס, בכל רע. ומצד שני להיות אינדבידואל, ולהגשים את הדרך שלך, בלי להתחשב באחרים. אחד היה אברהם, ואין העולם נברא אלא בשבילי וכו' וכו'.
