רבים שואלים מתי תתחיל הגאולה? מתי יבוא המשיח? דעו המשיח כבר כאן! הוא לא על סף הדלת הוא לא על המפתן הוא כבר כאן! אז מעכב אותו להתגלות? כתוב בגמרא שבזכות זה שבני ישראל מחכים לישועה כדאי הוא לקב"ה לגאול אותנו. הדבר היחידי והאחרון שמעכב את הגאולה הוא חוסר האמונה שלנו שאם אנחנו בני ישראל או רק הדתיים שבנינו יערערו בתשובה מיד נגאל. "היום אם בקולו תשמעו" מיד נגאל! מיד!! אחיי ואחיותי אני מבקש ממכם להתחזק באמונה שהמשיח יבוא מיד כשנעשה תשובה.
עד מתי??חתול מיאו
מישו יכול להסביר לי למה התכוון הכלי יקר בפירוש??לבב
בצדק תשפוט עמיתך, וכי דווקא לעמיתו ישפוט בצדק ולא את מי שאינו עמיתו, ואולי מהכרח קושיא זו למדו מכאן הוי דן את כל אדם לכף זכות (שבועות ל, א) אבל הרשע אין לדונו לכף זכות ואוקי גברא אחזקתיה. ואם במשפט ממש הוא מדבר נ"ל שנותן עצה לדיין הרוצה לעשות כמו שעשה דוד המלך משפט לזה וצדקה לזה (סנהדרין ו, ב) לא יעשה כן כי אם לעמיתו בתורה ומצוה, ולא למי שאינו כרוך אצלו כי שמא יעשו קנוניא ביניהם.
וי"א שע"ז התפלל דוד ואמר, עשיתי משפט וצדק בל תניחני לעושקי (תהלים קיט, קכא) הם עושי הקנוניא שקרא עושקי. וכן לא תלך רכיל בעמך היינו דווקא בעושה מעשה עמך, אבל מותר לומר לה"ר על בעלי המחלוקת, (ירושלמי פאה פ"א ה"א) וי"א מצוה, כדי שידע זה להשמר ממנו ואם לא עשה כן הרי הוא עובר בלא תעמוד על דם רעך שפירש"י לראות במיתתו ואתה יכול להצילו כו' כי כן הדבר הזה, לכך נסמכו פסוקים הללו.
וי"א שע"ז התפלל דוד ואמר, עשיתי משפט וצדק בל תניחני לעושקי (תהלים קיט, קכא) הם עושי הקנוניא שקרא עושקי. וכן לא תלך רכיל בעמך היינו דווקא בעושה מעשה עמך, אבל מותר לומר לה"ר על בעלי המחלוקת, (ירושלמי פאה פ"א ה"א) וי"א מצוה, כדי שידע זה להשמר ממנו ואם לא עשה כן הרי הוא עובר בלא תעמוד על דם רעך שפירש"י לראות במיתתו ואתה יכול להצילו כו' כי כן הדבר הזה, לכך נסמכו פסוקים הללו.
בלי להסביר את כל המהלך בדיוק..אדם כל שהוא
בצדק תשפוט עמיתך - צריך לדון כל אדם שאינו רשע לכף זכות. עמיתך הוא מי שהוא עמיתך בתורה ובמצוות. אבל אין לדון את מי שאנחנו כבר מכירים בתור רשע לכף זכות, כי מניחים שהוא ממשיך בצורת ההתנהגות שלו עד היום.
פירוש אחר- על פי המדרש על דוד המלך, שכאשר באו לפניו עני ועשיר לדין, והעשיר זכה בדין, דוד שילם לעני את ההפסד מהכסף של דוד עצמו. הכלי יקר מוסיף שאת זה נכון לעשות דווקא למי שמוכר כמי שאינו רמאי, כי אחרת העני והעשיר עלולים לעשות קנוניה, ולביים את התביעה כדי שהעני יפסיד והדיין ישלם לו על ההפסד.
תודה!! עזרת מאודלבב
מנסה:יהודי אחרונה
"בצדק תשפוט עמיתך, וכי דווקא לעמיתו ישפוט בצדק ולא את מי שאינו עמיתו, ואולי מהכרח קושיא זו למדו מכאן הוי דן את כל אדם לכף זכות (שבועות ל, א) אבל הרשע אין לדונו לכף זכות ואוקי גברא אחזקתיה.
המילה "עמיתך" בפסוק לכאורה מוזרה, דווקא את מי שעמית(-חבר) של האדם צריך לשפוט בצדק? מהכרח שאלה זו, למדו חז"ל שאין הכוונה לצדק במשפט, אלא למצווה לדון לכף זכות. אבל את הרשע אין לדון לכף זכות, ויש להעמיד אותו על חזקתו, כלומר שכמו שעד עכשיו הוא רשע מן הסתם גם אם הוא עשה מעשה שאפשר לפרש לחיוב או לזכות, מן הסתם זה לחיוב.
ואם במשפט ממש הוא מדבר נ"ל שנותן עצה לדיין הרוצה לעשות כמו שעשה דוד המלך משפט לזה וצדקה לזה (סנהדרין ו, ב) לא יעשה כן כי אם לעמיתו בתורה ומצוה, ולא למי שאינו כרוך אצלו כי שמא יעשו קנוניא ביניהם."
ואם בכל זאת מדובר במצוות הצדק במשפט, ולא ב-לדון לכף זכות, אז צריך להסביר את הפסוק כך, שצריך לעשות מה שדוד המלך עשה כשדן את ישראל, ששילם מכספו למי שהפסיד. ואת זה-צריך לעשות דווקא לעמיתך בתורה ומצוה ולא לרשע שבא לדין, מכיון שיעשו קנוניה ביניהם, ויביימו תביעה וכך יוציאו כסף לא כהוגן.
וי"א שע"ז התפלל דוד ואמר, עשיתי משפט וצדק בל תניחני לעושקי (תהלים קיט, קכא) הם עושי הקנוניא שקרא עושקי.
ויש אומרים שזה פירוש תפילתו של דוד "עשיתי משפט וצדק בל תניחני לעושקי" התפלל שכאשר הוא עושה את הצדק הנ"ל במשפט, שלא יעשה את זה בטעות עם רשעים- "עושקי".
וכן לא תלך רכיל בעמך היינו דווקא בעושה מעשה עמך, אבל מותר לומר לה"ר על בעלי המחלוקת, (ירושלמי פאה פ"א ה"א) וי"א מצוה, כדי שידע זה להשמר ממנו ואם לא עשה כן הרי הוא עובר בלא תעמוד על דם רעך שפירש"י לראות במיתתו ואתה יכול להצילו כו' כי כן הדבר הזה, לכך נסמכו פסוקים הללו.
כמו שפירש למעלה, "עמיתך"- בתורה ומצוות, כך מתפרש "לא תלך רכיל בעמך"- אסור לומר רכילות דווקא על מי שעושה מעשים של עם ישראל, אבל מי שהוא בעל מחלוקת (באופן קבוע) מותר לומר עליו לשון הרע, ויש אומרים מצוה, כדי שידעו להיזהר ממנו, ואם לא יאמרו עליו אפשר לעבור על "לא תעמוד על דם רע"-יש אפשרות להציל מישהו מנזק שאותו רשע יכול לגרום..
יש על כל זה מחלוקותארץ השוקולד
יש שהתירו שירת נשים בכלל (השולחן ערוך לדעתו של הרב עובדיה, רב יהודאי גאון, באר שבע) ויש שאסרו (הרב ליאור והרב מלמד).
לגבי מצב שלא שומעים אתכם ישירות אלא דרך מכשיר חשמלי, יש שהתירו גם במקרה שמכירים ורואים (הרב אלישיב, הציץ אליעזר) ויש שהתירו רק במקום שלא מכיר ולא רואה (הרב עובדיה) ויש שאסרו גם כאן (הרב פיינשטיין).
לגבי קבוצת נשים, יש על זה מאמר בתחומין, נדמה לי בכרך לב של הרב משה ליכטנשטיין בו טען להיתר, אבל נראה לי שרבים חלקו עליו.
אודות שירי קודש, לא מכיר דיון, אבל זה לא אומר שאין.
לגבי מצב שלא שומעים אתכם ישירות אלא דרך מכשיר חשמלי, יש שהתירו גם במקרה שמכירים ורואים (הרב אלישיב, הציץ אליעזר) ויש שהתירו רק במקום שלא מכיר ולא רואה (הרב עובדיה) ויש שאסרו גם כאן (הרב פיינשטיין).
לגבי קבוצת נשים, יש על זה מאמר בתחומין, נדמה לי בכרך לב של הרב משה ליכטנשטיין בו טען להיתר, אבל נראה לי שרבים חלקו עליו.
אודות שירי קודש, לא מכיר דיון, אבל זה לא אומר שאין.
לגבי מה שאמרת בשם "השלחן ערוך לדעתו של הרב עובדיה"..אדם כל שהוא
לא מצאתי בתשובה של הרב עובדיה בנושא כזה דבר, ובשלחן ערוך מצאתי " ואסור לשמוע קול ערוה" (אבן העזר כא א).
הנה ציטוט דבריו מהליכות עולםארץ השוקולד
לא הכרתי את הדברים, אבל המשמעות שלהם הפוכה..אדם כל שהוא
הרב עובדיה כותב "ובצירוף מה שכתב מרן הבית יוסף שלדעת הרי"ף והרמב"ם מה שאמרו קול באשה ערוה לא לענין קריאת שמע ודברי תורה נאמר... ורק לכתחילה יש ליזהר."
אז לעניין מה זה כן נאמר, אם לא לעניין קריאת שמע?
בשביל זה יש לראות את דברי הבית יוסף עצמו ביחס לדברי הרמב"ם-
"והשמיט קול ושער משום דמשמע ליה דלשמוע ולהסתכל קאמר ולא לענין ק"ש... ולענין הלכה נראה דנקטינן כדברי הרמב"ם ומיהו טוב ליזהר לכתחילה ממראית שער ומשמיעת קול זמר אשה בשעת ק"ש :"
כלומר, לפי הבית יוסף נוקטים לעיקר הדין שקול באישה ערווה נאמר לעניין שיש איסור לשמוע אותו ולא לעניין קריאת שמע.
איך ניתן לחלק שנאסר באופן כללי ולא בזמן קריאת שמע?ארץ השוקולד
הרי גם בגמרא וגם בשולחן ערוך זה מופיע בהקשר של קריאת שמע.
בסוגיא הזו, יש התייחסות גם לאיסור הסתכלות באופן כללי..אדם כל שהוא
וגם לקריאת שמע.
[הגמרא מקשה שם סתירה "טפח באישה ערווה", "לבין כל המסתכל באצבע קטנה של אישה..", ומסבירה שטפח, זה באשתו ולק"ש, אבל לעניין איסור הסתכלות, זה אפילו אצבע קטנה].
נחלקו הראשונים האם המימרא "קול באישה ערווה" שבהמשך הסוגיא שייכת לק"ש או לא.
[אזכיר, שיש דברים שהותרו לגבי ק"ש, אע"פ שבאופן כללי הם אסורים, כך שהגדרים לעניין ק"ש לכאורה קלים יותר].
הרא"ש שם כותב במפורש שהמימרא קול באישה ערווה לא נאמרה לעניין קריאת שמע. וכפי שציטטתי כך הבית יוסף מסביר גם הרמב"ם.
עדיין, הוא צריך להביא את הדברים בהלכות ק"ש-
1. כדי לכתוב שטוב להזהר.
2. כדי להכריע שמעיקר הדין, אין איסור לגבי ק"ש.
ובכל מקרה, הרא"ש והבית יוסף חילקו כך במפורש, לא אני. [ולכאורה, מי שחולק עליהם אמור להכריע שזה גם לעניין ק"ש, ולא רק לעניין ק"ש, אבל לא עיינתי בזה מספיק].
אמרתי שיש מחלוקת בדברארץ השוקולד
אבל מסקנת דבריו של הרב עובדיה היא ברמת העיקרון להתיר להבנתו בשולחן ערוך ולכל הפחות למצוא צדדים להיתר, בכך הוא חולק על הבן איש חי האוסר שירת נשים באופן כללי.
הרב מלמד גם הוא הביא שיש מחלוקת אודות קריאת שמע אם הותר והביא פוסקים לכאן ולשם.
הרב מלמד גם הוא הביא שיש מחלוקת אודות קריאת שמע אם הותר והביא פוסקים לכאן ולשם.
צריך לשים לב, מה הוא התיר ומה הוא לא התיר...אדם כל שהוא
בקטע שציטטת, אין שום היתר שרלוונטי עבור השאלה שבפתיחת השרשור.
ההיתר שלו מבוסס על כמה יסודות-
1".אין יצר הרע שולט אלא במה שעיניו רואות שבזה יש הרהור וטירדא, מה שאין כן כשאינו מכירה. "
2. "הקול הנשמע דרך הרדיו, אינו קול האשה ממש,"
3. כל האיסור לעניין ק"ש לדעת השו"ע אינו מעיקר הדין, אלא רק לכתחילה יש ליזהר-
"מה שכתב מרן הבית יוסף שלדעת הרי"ף והרמב"ם מה שאמרו קול באשה ערוה לא לענין קריאת שמע ודברי תורה נאמר, ... ורק לכתחילה יש ליזהר.... ומכיון שאין זה מן הדין, כל שיש טעם נוסף יש להקל."
אבל כאן זה לא דרך הרדיו, וזה לעניין לשמוע ולא לעניין ק"ש.
נראה לי שכדאי שתקרא שוב גםארץ השוקולד
כי:
א. ההיתר במכשירי חשמל אליבא דהרב אלישיב והציץ אליעזר שם, הם גם ביודעה ומכירה כפי שכתב בפירוש.
ב. היא הנותנת.
ג. לגבי קריאת שמע, אמרתי כבר שלא יתכן לטעון שיש איסור חמור יותר בשאר הזמן על פני קריאת שמע.
ד. אצטט את הרב מלמד המביא עוד פוסקים בתגובה נוספת.
א. ההיתר במכשירי חשמל אליבא דהרב אלישיב והציץ אליעזר שם, הם גם ביודעה ומכירה כפי שכתב בפירוש.
ב. היא הנותנת.
ג. לגבי קריאת שמע, אמרתי כבר שלא יתכן לטעון שיש איסור חמור יותר בשאר הזמן על פני קריאת שמע.
ד. אצטט את הרב מלמד המביא עוד פוסקים בתגובה נוספת.
זה לא שיש איסור חמור יותר בשאר הזמן..אדם כל שהואאחרונה
אלא שיש איסור כל הזמן.
אבל, השאלה לגבי קריאת שמע היא,
1. מה קורא אם אדם נמצא שלא ברצונו במקום שיש שירת נשים, האם מותר לא לקרוא שם קריאת שמע?
2. כשאדם שומע את אשתו שרה [שזה מותר], האם מותר לו לקרוא ק"ש?
אז הנידון הזה קל יותר מהנושא הראשון, וכפי שהבאתי מהבית יוסף.
ומאמר של הרב אליעזר מלמד הסוקר את הסוגיהארץ השוקולד
וסתם ככה, לא כל אשה היא ערוהארץ השוקולד
או שזה חידוש?
קודם כל, כל אישה נשואה היא ערווה.אדם כל שהוא
[מלבד על בעלה, כמובן].
כך שבוודאי הוא לא "התיר שירת נשים בכלל".
אבל גם לגבי פנויה נידה-
השלחן ערוך כותב בהמשך הסימן "מותר לאדם להביט באשתו, אף על פי שהיא נדה והיא ערוה לו.. הואיל והיא מותרת לאחר זמן," נדמה לי שהמשמעות הפשוטה של הדברים, שנידה היא ערווה לעניין הדברים שמופיעים בסימן הזה. [אבל, אני לא בא לפסוק הלכה].
אין איסור לנשים לשירשפיפול
כמו כן אין איסור לגבר לשמוע נשים שרות או לראות נשים בשירתן.
כל הטענות בעניין, הן בבחינת החמרות ואינן הלכה, ויתכן שהמחמירים עוברים איסור דאורייתא על "לא תוסיף" וחייבים מלקות.
ראבי"ה? הגמרא? כבר הזכירו את המקורותשפיפול
גם השולחן ערוך אומר שאסור לשמוע רק בזמן קריאת שמע וגם בזה, מדובר רק על אישה זרה שאולי תגרום לו להיסח הדעת.
מניין צצו הסברות העקומות האלו להוסיף איסורים שאין להם שחר, אני לא יודע, אבל כנראה שהכלל המוכר לנו שכל אחד שרוצה לעשות מעצמו צדיק וקדוש, מפברק הלכות וממציא איסורים.
כבר התייחס לזה רבי נחמן בחיי מוהר"ן תפ"ד כשאמר ישנו יֵצֶר הָרָע גָּדוֹל אֵצֶל הַרבנים לְהַמְצִיא חֲדָשׁוֹת
הַיְנוּ מַה שֶּׁכָּל אֶחָד רוֹצֶה דַּיְקָא לְהַמְצִיא דִּין חָדָשׁ.
מכל מקום המקור המסכם, החזק והיציב הוא דווקא תשובתו דוב ליאור שליט"א , כשנשאל לגבי שירת דבורה, שירת מרים, שירת "הכה שאול באלפיו" וכן הלאה וכן הלאה, השיב כי אצל החילונים אחוז הגירושים הוא ככה ואחוז הבגידות הוא ככה ויתר המצאות ומכאן אנו לומדים מה שורש "איסור השירה לנשים" שהוא הגירושים אצל החילונים ואנו יודעים מה תקפותו , כיוון שלהתגרש מותר גם לחילונים ואילו להמציא הלכות אסור מדאורייתא.
צריך לשים לב לשאלהmatan
ההלכה היא שלגבר אסור לשמוע שירת נשים "קול באישה ערווה". מה בדיוק גדר והזמן שבו אסור יש מחלוקות.
היום נוקטים להגיד ככה-
לכתחילה -
א. עדיין אסור לגבר לשמוע
ב. עדיין אסור לגבר לשמוע
ג. עדיין אסור לגבר לשמוע
ד. עדיין אסור לגבר לשמוע
במקרים של בדיעבד ושל צורך, כמו שהיה בשאלות שנשאלו גדולי ישראל מה עדיף- שתהיה תנועת נוער עם שירת
נשים אבל של יהודים, או שתהיה תנועת נוער של גויים שבכל מקרה תהיה בה שירת נשים, הביאו מקומות להקל,
כמו
א. צד אחד, אבל לא מספיק לבדו
ב. צד נוסף שלא מספיק לבדו
ג. אולי אם אין למדריכים ברירה אלא להיות במקום שבו אתן שרות, הם לא עוברים עבירה, אבל לא התירו לכן.
ד. צד נוסף שכשמצרפים אותו לצד אחר אז אפשר
לחלק מהפוסקים - מכיוון שדרך הרדיו מה ששומעים איננו קול האישה אלא קול של רדיו, אז הוא לא בכלל הדין של
קול באישה ערווה, ולכן מותר אפילו לכתחילה(ויש שהוסיפו שצריך שלא יכיר את האישה ואת המראה שלה),
פוסקים אלו גם יגידו שאסור לענות אמן על ברכה ברמקול ולא להגיד קדיש ברמקול.
איפה ומה ההקשר?ארץ השוקולד
גר הוא תושב נוכרי , תחת שלטון ישראלשפיפול
גר צדק , הוא גוי שהתגייר.
^^^ימ''לאחרונה
רק הערה - הגדרת הלכתית "גר תושב", המילה 'גר' משמשת לתושב זר בכל מקום לאו דווקא גוי בארץ ישראל (לצורך העניין אברהם אבינו ויעקב אבינו נקראו 'גרים').
מלחמת ארבעת המלכים נגד החמישה בראשיתשאג
פרק יד
א וַיְהִי, בִּימֵי אַמְרָפֶל מֶלֶךְ-שִׁנְעָר, אַרְיוֹךְ, מֶלֶךְ אֶלָּסָר; כְּדָרְלָעֹמֶר מֶלֶךְ עֵילָם, וְתִדְעָל מֶלֶךְ גּוֹיִם. ב עָשׂוּ מִלְחָמָה, אֶת-בֶּרַע מֶלֶךְ סְדֹם, וְאֶת-בִּרְשַׁע, מֶלֶךְ עֲמֹרָה; שִׁנְאָב מֶלֶךְ אַדְמָה, וְשֶׁמְאֵבֶר מֶלֶךְ צְבֹיִים, וּמֶלֶךְ בֶּלַע, הִיא-צֹעַר. ג כָּל-אֵלֶּה, חָבְרוּ, אֶל-עֵמֶק, הַשִּׂדִּים: הוּא, יָם הַמֶּלַח. ד שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה, עָבְדוּ אֶת-כְּדָרְלָעֹמֶר; וּשְׁלֹשׁ-עֶשְׂרֵה שָׁנָה, מָרָדוּ. ה וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בָּא כְדָרְלָעֹמֶר, וְהַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ, וַיַּכּוּ אֶת-רְפָאִים בְּעַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם, וְאֶת-הַזּוּזִים בְּהָם; וְאֵת, הָאֵימִים, בְּשָׁוֵה, קִרְיָתָיִם. ו וְאֶת-הַחֹרִי, בְּהַרְרָם שֵׂעִיר, עַד אֵיל פָּארָן, אֲשֶׁר עַל-הַמִּדְבָּר. ז וַיָּשֻׁבוּ וַיָּבֹאוּ אֶל-עֵין מִשְׁפָּט, הִוא קָדֵשׁ, וַיַּכּוּ, אֶת-כָּל-שְׂדֵה הָעֲמָלֵקִי--וְגַם, אֶת-הָאֱמֹרִי, הַיֹּשֵׁב, בְּחַצְצֹן תָּמָר. ח וַיֵּצֵא מֶלֶךְ-סְדֹם וּמֶלֶךְ עֲמֹרָה, וּמֶלֶךְ אַדְמָה וּמֶלֶךְ צְבֹיִים, וּמֶלֶךְ בֶּלַע, הִוא-צֹעַר; וַיַּעַרְכוּ אִתָּם מִלְחָמָה, בְּעֵמֶק הַשִּׂדִּים. ט אֵת כְּדָרְלָעֹמֶר מֶלֶךְ עֵילָם, וְתִדְעָל מֶלֶךְ גּוֹיִם, וְאַמְרָפֶל מֶלֶךְ שִׁנְעָר, וְאַרְיוֹךְ מֶלֶךְ אֶלָּסָר--אַרְבָּעָה מְלָכִים, אֶת-הַחֲמִשָּׁה.
יד וַיִּשְׁמַע אַבְרָם, כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו; וַיָּרֶק אֶת-חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ, שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת, וַיִּרְדֹּף, עַד-דָּן. טו וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה הוּא וַעֲבָדָיו, וַיַּכֵּם; וַיִּרְדְּפֵם, עַד-חוֹבָה, אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאל, לְדַמָּשֶׂק.
לפי התיאור בבראשית נראה שהמלחמה הייתה בכל ארץ ישראל -מהנגב עד דמשק- אז איך זה שהכנעני והפריזי שהיו בארץ לא מוזכרים בכלל?י
כתוב "וגם את האמורי"שפיפול
לפעמים משתמשים בכינוי "האמורי" , כדי לתאר את כל עמי כנען.
אבל יש כאן שאלה הרבה יותר גדולה
מאיפה צץ כאן "שדה העמלקי"? עמלק הוא הרי נכדו של עשיו, ואנחנו מדברים על התקופה לפני שיצחק נולד.
ומה זה הפרזי?שאג
יכול להיות ש"שדה העמלקי" זה מקום והכה את כל מי שהיה שם ונקרא על שם העתיד או שקראו לעמלק עמלק כי הוא נולד באזור הזה
יש כמה שבטים, הוא נלחם בחלקם ברחבי האזורארץ השוקולד
אני חושב שהמלחמה לא הייתה בכל הארץ...אדם כל שהוא
הם הגיעו מהצפון לדרום, דרך עבר הירדן המזרחי.
הגיעו לנגב, ומשם לאיזור סדום, ומשם חזרו עד דמשק. [דרך הבקעה, או שוב דרך עבר הירדן].
להרי הגליל, יהודה ושומרון וכן לשפלה ומישור החוף הם לא הגיעו.
אה אוקי. תודהשאגאחרונה
שלום לכולם! אשמח לקבל מענה מכל מאן דבעי..שואף למעלה
אני צריך להכין שיעור באזרחות אשר מגלם בתוכו את הפער וההבדלים שבין מדינה יהודית ומדינה דמוקרטית. כאדם דתי אני מחפש מקורות יהודיים הנוגעים בשאלה זאת, או שאפילו נוגעים בסוגיות מדיניות ע"פ ראיית התורה השונה מן הראייה המדינית. לדוגמא - ע"פ התורה יש איסור לכהן לשאת גרושה, אך לפי הדמוקרטיה, חופש הרצון והמעשה וכו' הם כן יכולים להתחתן אפילו כשהם מחללים את זרעם.
בקיצור, אני מחפש מקורות על גוף השאלה או על ההשלכות של השאלה..
בקיצור, אני מחפש מקורות על גוף השאלה או על ההשלכות של השאלה..
תביא לי מקורות לכך..שואף למעלה
לי חשוב לראות את המקורות אני לא יכול להסתמך בשיעור על המימרא של יפהבחושך..
ו..שואף למעלה
גם אם היום יבנה המקדש זה מה שיהיה..
לאו דווקאשאג
לא יכול להביא מקורות מדויקים אבל הייתי בשיעור של הרב של קריית אונו (כל פעם שוכח את השם) והוא הראה שיש דברים שהיהדות יותר דמוקרטית מהדמוקרטיה העכשווית
למשל הוא הראה שבכנסת יש זכות להשתמט/להימנע מהצבעה ואילו לפי היהדות אין כזאת אפשרות ואם אין לך דעה או שאתה לא נמצא מביאים מחליף
על אותו עניין הוא הביא את ההצבעה הסיעתית/אופוזיציונית/קואליציונית שמכריחה את חבריה להצביע את מה שאומרים להם ולא את הדעה שלהם
למשל הוא הראה שבכנסת יש זכות להשתמט/להימנע מהצבעה ואילו לפי היהדות אין כזאת אפשרות ואם אין לך דעה או שאתה לא נמצא מביאים מחליף
על אותו עניין הוא הביא את ההצבעה הסיעתית/אופוזיציונית/קואליציונית שמכריחה את חבריה להצביע את מה שאומרים להם ולא את הדעה שלהם
על גוף השאלהארץ השוקולד
מוזמן לעיין בפרשנים על פרשת המלך בדברים (יז) ובשמואל (א פרק ח).
היהדות המקורית היא אנרכיסטיתשפיפול
יש בה רק בתי דין שמטפלים בפושעים, אבל מעבר לזה אין חוקים.
כמובן, ששיטה כזו לא יכולה להתקיים במרחב עירוני, אלא רק באזור אגררי דליל.
כמובן, ששיטה כזו לא יכולה להתקיים במרחב עירוני, אלא רק באזור אגררי דליל.
היהדות הכי הכי זה מלוכה=מונרכיה.נער גבעות מצוי
שטויות במיץ. כתוב בנביא במפורששפיפול
שישראל חטאו כשביקשו מלך.
ואכן , צריך לדעת שהמלכים הביאו רק לישראל, בכל ההיסטוריה.
אז איך כתוב בתורה שום תשים עליך מלך?!נער גבעות מצוי
אמנם זו מחלוקת הראשונים האם מלך רשות או חובה. אבל לכו"ע, בשמואל שם, העם חטא כי ביקש מלך "ככל הגוים", ולא התמקדו במטרות רוחניות במלך, לכן חטאו. והמלך הוא מעל כל העם! להלכה! רמב"ם הלכות מלכים. ולצערנו, לא זכינו ליותר מ 600 שנה של מלוכה, מתוך 3,000 שנה! אז ככה שאין מה להוכיח שמלך זה גרוע, ומה שגם היו מלכים טובים וצדיקים (שאול, שלמה, חזקיהו, יואש, חשמונאי ועוד).
הצחקת אותישפיפול
שאול הודי מהמלוכה,
שלמה עבד עבודה זרה
מלכי חשמונאי היו צדוקים
ואם היה איזה מלך שהיה בסדר, אולי אסא, אולי יהוא, אז מדובר דווקא ביוצאי דופן.
גם השם אומר לשמואל
כִּי לֹא אֹתְךָ מָאָסוּ, כִּי-אֹתִי מָאֲסוּ מִמְּלֹךְ עֲלֵיהֶם. ח כְּכָל-הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר-עָשׂוּ, מִיּוֹם הַעֲלֹתִי אוֹתָם מִמִּצְרַיִם וְעַד-הַיּוֹם הַזֶּה, וַיַּעַזְבֻנִי, וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים--כֵּן הֵמָּה עֹשִׂים, גַּם-לָךְ.
קיימת התנגדות חד משמעית למונרכיה ואי אפשר לטאטא אותה בתירוצים מפותלים בסגנון "ככל הגויים" , זה לא מה שמטריד ולא את נביאו.
כמובן, לרמב"ם הייתה דעת מיעוט, שדין תורה אינו מספיק וצריך דין מלך שישלים, אז הייתה לו. בינתיים שמואל הנביא גדול ממנו.
רק אנרכיה!
עד כאן! אני שומע זלזול בגדולי ישראל!!נער גבעות מצוי
שאול היה משכמו ומעלה! דוד המלך איש אותו לא עבר! ושלמה המלך? היה נביא! גדול הדור! בונה המקדש!!
וראשוני מלכות חשמונאי היו כהנים צדיקים! ממליץ לך את הספר "נסיכי אדם" של הרה"ג שלמה אבינר.
וזה עדיין לא סותר! ישנו חיוב מהתורה למלך!!
כל המלכים שמנית היו דמויות שניתן להצביע למגוון כיווניםארץ השוקולד
ניתן להצביע על שאול בתחילת דרכו שהיה צדיק, אבל בסוף הקב"ה החליט לבחור מישהו אחר על פניו.
אצל דוד גם רואים קשיים מסוימים, אבל כאן הקב"ה בחר בו לעולם, אז כנראה שהבעיות לא פגעו ביכולתו למלוך...
ביחס לשלמה, אמנם בנה את המקדש, אבל הוא גם בנה בית לבת פרעה וחז"ל אומרים על כך שמעשהו זה התחיל את רומי.
מלכות חשמונאי התחילה טוב, אבל התדרדרה למחוזות רעים. דווקא עצם המקרה הזה שהתיחלו טוב ובכל זאת נגמר רע, לכאורה מעיד על טעות בכיוון...
ביחס לציווי על מלך נחלקו הפרשנים בספר דברים, ישנם המבינים זאת כמצווה חיובית וישנם המבינים זאת ביחס לדרישה (אם תהיה) שהיא בעייתית ולכן הקב"ה מתנה זאת במספר תנאים.
יש בזה תירוצים...נער גבעות מצוי
שאול לא השמיד את עמלק,לכן לא רצה בו ה' בתור מלך.
שלמה הרבה לו נשים ונפל.
חשמונאי היו כהנים ולא מזרע דוד, לכן מלכותם קרסה.
כל המלכויות האלו נפלו בגלל 3 דברים. האם בגללם נבטל את המלוכה? שוב, זו מצווה מדאורייתא, ויש למלך מעמד הלכתי הכי גבוה שאפשר!
אין צורך במלך. המלכים הביאו רק נזקשפיפול
הרמב"ם חולק על התורה
בתורה כתוב לא־תָלִ֨ין נִבְלָת֜וֹ עַל־הָעֵ֗ץ כִּֽי־קָב֤וֹר תִּקְבְּרֶ֙נּוּ֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא כִּֽי־קִלְלַ֥ת אֱלֹהִ֖ים תָּל֑וּי וְלֹ֤א תְטַמֵּא֙ אֶת־אַדְמָ֣תְךָ֔ אֲשֶׁר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַחֲלָֽה׃
אין דבר ברור יותר מכִּֽי־קִלְלַ֥ת אֱלֹהִ֖ים תָּל֑וּי וְלֹ֤א תְטַמֵּא֙ אֶת־אַדְמָ֣תְךָ֔
מה כותב הרמב"ם (הלכות מלכים ומלחמות ג' יא')?
יש למלך רשות להרוג אותם, ולתקן העולם כפי מה שהשעה צריכה. והורג רבים ביום אחד, ותולה ומניחן תלויים ימים רבים,
מכאן שהרמב"ם משתמש במלך כדי לעקור את דברי התורה שלא מוצאים חן בעיניו. הרמב"ם טוען שיש חובה להכתיר מולך , כדי שהמלך יעקור את דברי התורה.
לא! המלך לא עוקר תורה!נער גבעות מצוי
התורה דיברה על מצב ללא מלך, או שמדובר בפושעי ישראל. אבל המלך, ניתנה לו סמכות מהתורה לעשות ככל מה שמותר לו, ובלבד לשם שמיים. מי שמורד במלכות, מורד בשם שמיים!
אין שום בסיס לדבריךשפיפול
אתה פשוט ממציא פירושים שאין להם שחר כדי להצדיק את דעותיך הפוליטיות.
האמת שהתורה מתנגדת למלכים וזה ברור מדברי השם לשמואל הנביא.
האמת שהתורה מתנגדת למלכים וזה ברור מדברי השם לשמואל הנביא.
ממש לא!!נער גבעות מצוי
זה לא ממש פירושים מומצאים! ואתה חושב שאני כותב את זה בגלל עניין פוליטי?? אולי גם ביהמ"ק זה עניין פוליטי?? אחרי הכל, אנחנו מדברים על המצב האידאלי של עמ"י! אחדות והנהגה אחת!! וזה לא אפשרי עם בי"ד מפוזרים, לא ככה?!
ורש"י שם מקשה שהתורה הרי ציוותה על מלך, ומה הכעס מה'?? הוא מסביר, שהם ביקשו מלך ככל הגויים, שהיו רשעים ומושחתים, לעומת מה שציוותה התורה: "לא ירבה...נשים...סוסים". והרי בברכות אחרי ההפטרה: "שמחנו ה' אלוקינו...ובמלכות בית דוד משיחך...שלא יכבה נרו לעולם ועד" זה הרבה יותר מפירוש לתנ"ך! אנחנו מבקשים מה' חזרה את המלכות! מה יותר ברור מזה?!
תגיד, אתה ברסלבר?נער גבעות מצויאחרונה
שתי שאלות על עקידת יצחקשאג
1) רש"י מפרש ש"שני הנערים " הם אליעזר וישמעאל אז השאלה היא :מאיפה/למה הגיע ישמעאל הרי כמה פסוקים קודם מסופר שהגר וישמעאל גורשו?
2)מה אפשר ללמוד מזה שהמלאך אומר לאברהם "לא חסכת את בנך את יחידך"(לא סגור על הניסוח המדויק אני לא ליד מחשב) והוא לא מוסיף "אשר אהבת את יצחק" כמו בהתחלה?
2)מה אפשר ללמוד מזה שהמלאך אומר לאברהם "לא חסכת את בנך את יחידך"(לא סגור על הניסוח המדויק אני לא ליד מחשב) והוא לא מוסיף "אשר אהבת את יצחק" כמו בהתחלה?
בקשר לשאלה 2david7031
יש הסבר שאברהם אמר שני בנים יש לי שניהם יחידים שניהם אהובים אמר לו ה' את יצחק
אז אולי כאן לא צריך
אבל היה מספיק להגיד רק "את בנך" והייתה אותה משמעותשאגאחרונה
סתם רעיון יפה שראיתי עכשיוארץ השוקולד
הגמרא בקידושין (ל
מוכיחה שאבא חייב ללמד בנו אומנות מהמילים "ראה חיים" כי חיים זה אומנות שתחיה בו.
ההיקש הוא להמשך הפסוק "עם אשה אשר אהבת" ניתן לדרוש את הפסוק על אישה או על התורה, אבל יש חובה על שניהם וממילא באותה מידה יש חובה ללמד בנו אומנות.
רואים מכאן על עצם החשיבות של פרנסה לחיים, שחז"ל ממש הגדירו זאת כחיים.
בנוסף, ניתן לראות את היופי באמירה של "אישה אשר אהבת" יכול להידרש או על אישה ממש או על התורה.
יהי רצון שנזכה לפרנסה טובה, בנחת, ברווחה, בשמחה, בבריאות, קשר טוב עם הסובבים ובהצלחה ולאהבת תורה באמת. (ולמה לא, גם לאהבת אישה אבל בעיתו ובזמנו;)
מוכיחה שאבא חייב ללמד בנו אומנות מהמילים "ראה חיים" כי חיים זה אומנות שתחיה בו.ההיקש הוא להמשך הפסוק "עם אשה אשר אהבת" ניתן לדרוש את הפסוק על אישה או על התורה, אבל יש חובה על שניהם וממילא באותה מידה יש חובה ללמד בנו אומנות.
רואים מכאן על עצם החשיבות של פרנסה לחיים, שחז"ל ממש הגדירו זאת כחיים.
בנוסף, ניתן לראות את היופי באמירה של "אישה אשר אהבת" יכול להידרש או על אישה ממש או על התורה.
יהי רצון שנזכה לפרנסה טובה, בנחת, ברווחה, בשמחה, בבריאות, קשר טוב עם הסובבים ובהצלחה ולאהבת תורה באמת. (ולמה לא, גם לאהבת אישה אבל בעיתו ובזמנו;)
אמן!!שפיפולאחרונה
לגבי השכינהתקוות עולמים
אין לי מושג מה זה 'כלל ישראל', נחכה לתשובה מאחד הקוקניקים שנכנסים לפה למרוח את הזמן.
השכינה - מדובר בכוחות דרכם מתגלה האל בעולם. החיות האלוהית שמחיה את כל העולמות, ומשתלשלת מלמעלה דרך כל העולמות עד לעולם העשייה. השכינה היא השורש של כל נשמות ישראל. היא בעצם אמצעי בין האלוהים לעולם. השראת שכינה לצורך העניין היא בכך שנגלה לנו שבכל דבר בעולם הזה יש את אלוהותו יתברך, וכל הארץ מלאה כבודו, ובכל דבר ועניין מלובשת התורה.
בספר שערי אורה כותב ש"כנסת ישראל" הוא החז"ל קוראים לולעד חיה בלבבנו
לעיתים שכינה. ז"א שאלו מושגים דומים או זהים.
כלל ישראל הוא רעיוןשפיפול
שמציג טענה לפיה לכל היהודים החיים יש מהות משותפת.
הביטוי הוא ייחסית חדש, והוא מופיע בכל מיני חיבורים אחרי תקופת הפריחה של תורת הקבלה בימי הביניים.
לגבי השכינה,
לשכינה יש כמה פירושים , וכוונתו הכללית היא גילוי אלוהות.
כשאומרים "השכינה בגלות" , הכוונה שאין גילוי כמו שהיו גילויים בתקופת בית המקדש.
בהבנת מושגים רוחניים אין "במשפט אחד או שניים"..יהודי
מושג בפיזיקה לא היית מצפה להבין במשפט אחד או שניים, לא?
התלבטתי מאוד אם לנסות לענות, מאחר ואי דיוק במושגים כאלה יכול להביא לשיבושים, אך החלטתי אולי לנסות קצת להסביר על קצה המזלג לסבר את האוזן.
כלל ישראל זה האומה הישראלית כפי שהיא הופיעה מאז היווצרה עד סוף כל הדורות. זה בעצם עם ישראל לא מצד הפרטים מהם הוא מורכב (משה, שמעון, לוי, רבקה) אלא מצד הנשמה המהווה ומחייה את עמ"י באורך כל הדורות. לעמ"י יש נשמה אחת, והיא זאת שמתפרטת ומופיעה בהרבה אנשים שונים, בוריאציות שונות, ובתקופות שונות.
כמו שפלוני או אלמוני זה לא היד, הרגל, או אפילו המח והלב שלו, אלא ישנה אישות-אישיות מסויימת שהיא מופיעה בכל איבר ואיבר שלו-הנשמה.
וכמו שכדי להופיע את אותה אישיות-נשמה צריך גם את המח והלב וגם את הציפורן בזרת של הרגל, כך כדי להופיע את כלל ישראל צריך את כל חלקיו, צדיקים בינוניים ורשעים (צבו"ר)
בעצם בעומק העניין כלל ישראל זה המציאות בו לא מסתכלים על הפרטים, אלא על הכלל, ושם-"כולך יפה רעייתי ומום אין בך", למרות שיכול להיות שבפרטים יש הרבה מומים חיצוניים.
ללימוד מעמיק בעניין עיי' ספר אורות ישראל. (שם זה לא במשפט אחד או שניים
)
ולשפיפול-יהודי
לענ"ד כלל ישראל זה לא "רעיון שמציג טענה", אלא מציאות. אמנם רוחנית, אבל עולם הרוח הוא מציאות ממשית לא פחות אלא הרבה יותר מעולם החומר.
זו טענה כמו כל טענהשפיפולאחרונה
היא יכולה להיות מציאותית או לא מציאותית.
גם אם היא מציאותית היא יכולה להיות ארכיטיפית.
בוקר טוב..סור מרע , ועשה טוב . בקש שלום ורדפהו,שולם עלייכם
תנו לי את הנקודת מבט שלכם על הפסוק הנדיר הזה ,
אנונימי (2)אחרונה
באמת פסוק וואו!
בעיקרון חוץ מהפשט של לעשות מעשים טובים ולהפסיק עם הרע-
היה לנו בסוף השנה מפגש כיתתי וכל אחת אמרה בעיות ותלונות שיש לה על הכיתה- ופתאום עלה לי הפסוק הזה- יעני הבנות עושות ׳סור מרע׳ ואומרות את הרע אבל איפה ה׳עשה טוב׳? איפה הפתרונות, הצעות הייעול?
לעניות דעתי אני רואה בפסוק הזה מן הוראה של לסור מרע ולהוציא את הרע- אבל זה לא מספיק וצריך לעשות טוב.
אגב סליחה על הניסוח העילג פשוט אני שפוכה מעייפות
בעיקרון חוץ מהפשט של לעשות מעשים טובים ולהפסיק עם הרע-
היה לנו בסוף השנה מפגש כיתתי וכל אחת אמרה בעיות ותלונות שיש לה על הכיתה- ופתאום עלה לי הפסוק הזה- יעני הבנות עושות ׳סור מרע׳ ואומרות את הרע אבל איפה ה׳עשה טוב׳? איפה הפתרונות, הצעות הייעול?
לעניות דעתי אני רואה בפסוק הזה מן הוראה של לסור מרע ולהוציא את הרע- אבל זה לא מספיק וצריך לעשות טוב.
אגב סליחה על הניסוח העילג פשוט אני שפוכה מעייפות
מה ניתן ללמוד מפנחס בהקשר הזוגי והמשפחתי?הדס הופמן
הפרשה שלנו פותחת באחת הפרשיות הקשות לעיכול.
ברית שלום הניתנת לפנחס כשכר למעשה הקנאה שנהג בנשיא שבט שמעון.
בפינה שלנו העלינו על נס לא פעם את ערך הסובלנות וההכלה.
בפרשה שלנו יש הדרכה אלוקית הנראית כהפוכה מכל ההדרכות הללו, במבט יותר מעמיק יש מסר מאוד עמוק בקנאות.
ישנה הלכה מאוד מעניינת בקשר לקנאות במעשה פינחס, אם אדם שואל את הסנהדרין: האם לבצע מעשה כמו פנחס באותם התנאים אזי אומרים לו: לא!
כלומר מעשהו של פנחס לא בוצע מתוך התדיינות פנימית אם לעשות מעשה או לא, מעשהו של פנחס אינו דומה להלכה שבה אדם צריך לדון את חברו לצד זכות.
בכל דין יש צד מחייב וצד מזכה ואדם צריך להקשיב לצד הזכות, אצל פנחס אין מקום לדיון הזה, יש רק צד אחד, צד של חובה.
ישנה אמירה ברורה, למעשה הבגידה של נשיא שבט השמעוני עם כזבי בת צור המדינית - אין מקום, למעשים כאלה אין סובלנות או הכלה.
ישנה עדות לשיחה מרתקת בין שני אסירים בכלא הרומאי, שיחה בין רבי עקיבא ובין יהודה בן פפוס, כאשר הם נפגשים בכלא - שם יהודה בן פפוס שואל את רבי עקיבא מה הסיבה שבגינה הוא נכלא? עונה לו רבי עקיבא שהוא נתפס מלמד תורה.
וכששאל רבי עקיבא מה מעשיו של יהודה בן פפוס בכלא, עונה הלז שהוא נתפס בגניבה מהאוצר הרומאי.
תוהה יהודה בן פפוס ושאל את רבי עקיבא, מדוע לא לקח הפסקה מללמד תורה עד יעבור זעם?
עונה רבי עקיבא במשל: שועל ביקש לשכנע את הדגים לצאת מהמים והוא השועל הבטיח לשמור עלים.
ענו לו הדגים: ומה במקום חיותינו אנו מפחדים במקום מיתתנו (היבשה) על אחת וכמה. הנמשל הוא ברור: התורה נמשלה למים והדגים אלו ישראל.
אם תנסה לנתק את הדגים מן המים הם פשוט מתים, אם תנסה לנתק את ישראל מהתורה, אין לעם ישראל קיום.
לכן, מסכם רבי עקיבא, לא הייתה לי אפשרות אלא ללמד תורה.
כך גם אצלנו בפרשה: התורה מנסה להגיד לנו שפנחס חי מתוך תודעה שאין חיים יחד עם מעשה בגידה כמעשהו של נשיא שבט שמעון עם בת מדין, זהו גבול ברור שאין עליו דיון.
אם מתחילים לדון, סימן שהעניין לא כל כך ברור, ישנן אפשרויות שונות - הגבול מעומעם.
במצב כזה מעשהו של פנחס הוא אסור. זוהי התורה אותה אני מנחיל גם בטיפול זוגי - לכל מערכת יחסים זוגית ומשפחתית ישנם גבולות וקווים אדומים, אם גבולות אלו נפרצים או נחצים אין מערכת זוגית ומשפחתית.
לרוב גבולות אלו ידועים, או שהם נקבעו מתוך בירור הדדי או שהם מובנים מאליהם.
אך ישנם רגעים ומצבים שבהם נחצה גבול, גבול שלא בהכרח דיברו עליו מראש, התוצאה היא קשה כמעט קריסה של המערכת.
אך פה אפשר לקבל כמעין מתנה, להתבונן ולראות: מי שהגיב באופן כה חמור, בקנאות, מבחינתו נחצה גבול. פה אפשר להתבונן וללמוד ודווקא להעמיק את הקשר הזוגי.
לפני שנים הגיע אליי זוג בעיצומו של משבר אמון מאוד קשה, אחד מבני הזוג במהלך אירוע משפחתי נהג בקלות ראש עם בני משפחה, בן זוגו נפגע עד עמקי נשמתו.
הוא חש שנחצה גבול, הוא חש שאם קרה מקרה כזה כנראה הקשר הזוגי הוא לא כמו שצריך. מבחינתו הזוגיות והאמון נפגעו באופן אנוש והוא הגיב בהתאם.
בן הזוג (שנהג בקלות ראש) היה מופתע: מה קרה? על מה הרעש והמהומה?
כשהגיעו אלי הבאתי אותם להתבונן וללמוד על הגבולות של כל אחד מבני הזוג. לא לדון מי צודק. זה לא רלוונטי.
אלא מה הם הגבולות?
מהתבוננות זו ניתן ללמוד מהי התפיסה של כל אחד מבני הזוג למושגים כמו, משפחה מורחבת, יחסים בין בני זוג ומשפחה מורחבת, קלות ראש ועוד.
משבר יכול להיות ההזדמנות לברור הגבולות של כל אחד מבני הזוג כפרטים והזוג כיחידה.
המשבר של פנחס בהיותו כה חריף מלמד אותנו על הגבולות שאי אפשר לחצות.
מתוך מבט זה אפשר להתבונן על הגבולות בלא ליפול למשברים קודם.
בהצלחה.
שבת שלום
היי חבר'ה מי שמעוניןמישהי מהחלל
לקבל כל יום הלכת לשון הרע בסמס/ בווצאפ עם אודיו
שישלח את המספר שלו בפרטי...
ההלכה כתובה בשפה מובנת וקלילה.
ממש מומלץ!!
"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן לעולם הבא..."
לילה טוב.
זה בקשר לבגדים מפניני הלכהשלמה_11
ז - שהחיינו בשלושת השבועות
היו מגדולי הראשונים שלא אכלו פרי חדש ולא קנו בגד חדש בשלושת השבועות, כדי שלא לברך עליהם 'שהחיינו', שאמרו, איך נברך "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה" בזמן של פורענות (ספר חסידים תת"מ). ואף שהיו מגדולי הפוסקים שסברו שאין צריך להיזהר בזה (ט"ז, גר"א), מכל מקום במשך הדורות נתפשט המנהג להחמיר שלא לברך 'שהחיינו' בימי בין המצרים. לפיכך נזהרים שלא לאכול פרי חדש שצריך לברך עליו 'שהחיינו', ואין קונים בגד חדש שמברכים עליו 'שהחיינו'.
אבל דברים שאין מברכים עליהם 'שהחיינו', מותר לקנות עד סוף חודש תמוז. למשל, מותר לקנות גרביים או גופיות, שהואיל ואינם חשובים כל כך, אין מברכים עליהם 'שהחיינו'. וכן מותר לנוהגים שלא לברך 'שהחיינו' על נעליים לקנותם (שו"ע ורמ"א או"ח רכג, ו; עי' פנה"ל ברכות יז, 4). וכן מותר לבני זוג לקנות רהיט, שהואיל והם שותפים בו ברכתו 'הטוב והמטיב'. אבל יחיד צריך להימנע מקניית רהיט, מפני שברכתו 'שהחיינו' (שו"ע רכג, ה; פנה"ל ברכות יז, ג).
וכן מותר לקנות בגד חשוב שצריך תיקון כדי ללובשו אחר תשעה באב, שהואיל ובעת הקנייה אי אפשר ללובשו, ממילא אין מברכים עליו בשעת הקנייה 'שהחיינו' (מ"ב רכג, יז). ולנוהגים לברך 'שהחיינו' בעת לבישת הבגד (וכך המנהג הרווח), מותר לקנות בגד חדש בשלושת השבועות, ובתנאי שילבשוהו אחר תשעה באב ואז יברכו עליו 'שהחיינו'. ומשנכנס אב ממעטים במשא ומתן, ואף כשאין מברכים על הקנייה 'שהחיינו', נכון להימנע ממנה (ועיין בהלכה יח).
היו מגדולי הראשונים שלא אכלו פרי חדש ולא קנו בגד חדש בשלושת השבועות, כדי שלא לברך עליהם 'שהחיינו', שאמרו, איך נברך "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה" בזמן של פורענות (ספר חסידים תת"מ). ואף שהיו מגדולי הפוסקים שסברו שאין צריך להיזהר בזה (ט"ז, גר"א), מכל מקום במשך הדורות נתפשט המנהג להחמיר שלא לברך 'שהחיינו' בימי בין המצרים. לפיכך נזהרים שלא לאכול פרי חדש שצריך לברך עליו 'שהחיינו', ואין קונים בגד חדש שמברכים עליו 'שהחיינו'.
אבל דברים שאין מברכים עליהם 'שהחיינו', מותר לקנות עד סוף חודש תמוז. למשל, מותר לקנות גרביים או גופיות, שהואיל ואינם חשובים כל כך, אין מברכים עליהם 'שהחיינו'. וכן מותר לנוהגים שלא לברך 'שהחיינו' על נעליים לקנותם (שו"ע ורמ"א או"ח רכג, ו; עי' פנה"ל ברכות יז, 4). וכן מותר לבני זוג לקנות רהיט, שהואיל והם שותפים בו ברכתו 'הטוב והמטיב'. אבל יחיד צריך להימנע מקניית רהיט, מפני שברכתו 'שהחיינו' (שו"ע רכג, ה; פנה"ל ברכות יז, ג).
וכן מותר לקנות בגד חשוב שצריך תיקון כדי ללובשו אחר תשעה באב, שהואיל ובעת הקנייה אי אפשר ללובשו, ממילא אין מברכים עליו בשעת הקנייה 'שהחיינו' (מ"ב רכג, יז). ולנוהגים לברך 'שהחיינו' בעת לבישת הבגד (וכך המנהג הרווח), מותר לקנות בגד חדש בשלושת השבועות, ובתנאי שילבשוהו אחר תשעה באב ואז יברכו עליו 'שהחיינו'. ומשנכנס אב ממעטים במשא ומתן, ואף כשאין מברכים על הקנייה 'שהחיינו', נכון להימנע ממנה (ועיין בהלכה יח).
ולגבי ים ובריכהשלמה_11
יש ביביע אומר וביחוה דעת שמעיקר הדין מותר אך ראוי צריך זהירות יתירה
ובקשר לשחיה גם מפניני הלכה (זמנים פרק ח, אות ו)ארץ השוקולד
יש אומרים שצריך להימנע מטיולים ורחצה בים או בריכה בשלושת השבועות, כדי למעט בתענוג בימי בין המצרים. ועוד, שאלו ימים מועדים לפורענות וצריך להימנע בהם מדברים שעלולים לסכן את הנפש.
אולם להלכה אין בזה איסור, מפני שמה שאמרו חז"ל למעט בשמחה הוא מראש חודש אב, אבל לפני כן אין איסור לעשות דברים שיש בהם הנאה ותענוג, ורק מאירועי שמחה מיוחדים יש להימנע, כגון מקיום מסיבות, קונצרטים וריקודים. לפיכך, מותר לטייל, לרחוץ ולנפוש בבית מלון עד סוף חודש תמוז. ולגבי החשש מדברים שיש בהם סכנה, אין מדובר בחשש שמשנה את כללי הזהירות הנדרשים במשך כל השנה. לפיכך, מותר לקיים טיולים וכדומה בשלושת השבועות, ויש להקפיד בהם במשנה זהירות על כללי הבטיחות שצריך לשמור בכל השנה.
אולם להלכה אין בזה איסור, מפני שמה שאמרו חז"ל למעט בשמחה הוא מראש חודש אב, אבל לפני כן אין איסור לעשות דברים שיש בהם הנאה ותענוג, ורק מאירועי שמחה מיוחדים יש להימנע, כגון מקיום מסיבות, קונצרטים וריקודים. לפיכך, מותר לטייל, לרחוץ ולנפוש בבית מלון עד סוף חודש תמוז. ולגבי החשש מדברים שיש בהם סכנה, אין מדובר בחשש שמשנה את כללי הזהירות הנדרשים במשך כל השנה. לפיכך, מותר לקיים טיולים וכדומה בשלושת השבועות, ויש להקפיד בהם במשנה זהירות על כללי הבטיחות שצריך לשמור בכל השנה.
לגבי ים ובריכה- אצלינו (ג'רבאים) נהגו ככהיעל מהדרום
לק"י
שאם כבר הלכנו לבריכה או לים לפני שלושת השבוע- מותר ללכת עד ר"ח אב.
שאם כבר הלכנו לבריכה או לים לפני שלושת השבוע- מותר ללכת עד ר"ח אב.
מזה ימים מועדים לפורענות?נעמי!!!
שמעתי פעם שאמרו ש'השטן שולט בימים האלה'
איך זה יכול להיות? איפה הקב"ה בכל הסיפור הזה?
וזה לא קצת כפירה אולי ואמונות תפלות..?
(כל זה אני כותבת באמת מחוסר ידיעה ולא חלילה מזילזול באף אחד..)
איך זה יכול להיות? איפה הקב"ה בכל הסיפור הזה?
וזה לא קצת כפירה אולי ואמונות תפלות..?
(כל זה אני כותבת באמת מחוסר ידיעה ולא חלילה מזילזול באף אחד..)
כתוב שמידת הדין מתוחהצריך עיון
זכור לי שזה מובא גם בשו"ע (אולי זה בנושאי הכלים ואני מבלבל)
אתם ג'רבאים???conet
כן (אני, בעלי לא)יעל מהדרום
אנחנו אשכנזים וגם נוהגים ככהטוביה2
אם כי זה בהחלט יכול להיות משהו שאבא שלי אימץ
בכול אופן זה סברה פשוטה שכך זה פחות שמחה
בכול אופן זה סברה פשוטה שכך זה פחות שמחה
הג'רבאים נוהגים כמו האשכנזים בהרבה דבריםיעל מהדרום
לק"י
וההסבר שלך נשמע לי הגיוני!
תודה.
וההסבר שלך נשמע לי הגיוני!
תודה.
גרבאיםטוביה2אחרונה
ומרוקאים.
אכן נוהגים בהרבה דברים כמו האשכנזים.
כתבתי את ההסתיגות שלי רק כי סבא שלי היה משנה דברים בהתאם לקהילה בה הוא חי. (לפעמים יקא ולפעמים נוסח ע"מ) ככה שאבא שלי בחלק מהדברים לא קיבל ממנו - וכאן בגלל שאני זוכר את זה עם הסיבה ולא סתם ככה נהגנו - אז אני לא בטוח
אכן נוהגים בהרבה דברים כמו האשכנזים.
כתבתי את ההסתיגות שלי רק כי סבא שלי היה משנה דברים בהתאם לקהילה בה הוא חי. (לפעמים יקא ולפעמים נוסח ע"מ) ככה שאבא שלי בחלק מהדברים לא קיבל ממנו - וכאן בגלל שאני זוכר את זה עם הסיבה ולא סתם ככה נהגנו - אז אני לא בטוח
איסור "לא תקרב" לנשיםטהר ליבנו
האם נגיעה (וכל התחום הזה ונגזרותיו) אסורה על נשים מדין "לא תקרב" כמו גברים או מדין "לפני עיוור" (או מסייע לדבר עברה וכדו')?
לכאורה לא תקרב, כי זה מופיע בסימן קצהארץ השוקולד
ביורה דעה, שם מדובר על הרחקות בין בעל לאשתו.
אבל אני מסופק האם האיסור שייך בין נידה פנויה לבחור, או שמדובר רק על דין בין בעל לאשתו. כי כל הסימן הוא דברים ספציפיים בין בעל לאשתו, ולא בין נידה לסתם בחור.
דין זה שייך הן לבנים והן לבנות, בצורה שווה.
אבל אני מסופק האם האיסור שייך בין נידה פנויה לבחור, או שמדובר רק על דין בין בעל לאשתו. כי כל הסימן הוא דברים ספציפיים בין בעל לאשתו, ולא בין נידה לסתם בחור.
דין זה שייך הן לבנים והן לבנות, בצורה שווה.
עפ"י הרמב"ם בספה"מ (ל"ת, שנג)גוונא
הדבר נלמד מהפסוק "איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה". ופשט הפסוק מכוון גם לאיש וגם לאישה.
^ כמו כל דיני עריות,אלעזר300
וההוכחה מן הכרת בסוף הפרשה, "ונכרתו הנפשות העושות מקרב עמם". האיש והאשה. אני לא רואה סיבה לחשוב אחרת.
בפשטות שלא חל כלל על נשיםשפיפולאחרונה
האם מותר לי לשוע שיעורי תורהאנונימי (פותח)
כשאני ללא כיסוי ראש
עם מכנסיים אחרי או לפני הברך
וחולצה קצרה, מעל המרפק?
ואם בעלי בבית ואני מותרת לו, האם הנל משנה?
אנחנו ספרדים ופוסקים עפ הרב עובדיה, האם מותר לי?
והאם זה משתנה אם אני שומעת שירים עם פסוקי תנך??
העניין הוא שאם אני לא אשמע את השיעורים התורניים או את השירים התורניים אשמע סתם רדיו שטויות
וממש חבל לי... אני הרבה בבית ואני רוצה מאוד לשמוע שיעורי תורה
ביחוד שאני בהריון ואני לא רוצה שהעובר שלי ישמע שירים חילוניים וכמה שיותר שירי ושיעורי קודש.
אשמח לתשובה ברורה, הלכה למעשה.
לבינתיים אני ממשיכה כן לשמוע כי עד עכשיו שמעתי שיעורים, פתאום עכשיו חשבתי שאולי זה בעייתי.
זכור לי שהגמרא מדברת על קריאת שמע ואומרת שמותרצריך עיון
אבל אני לא זוכר בדיוק
פניני הלכה, תפילת נשים י' ג'צריך עיון
שלא כדין שאר הדברים שבקדושה דין התפילה. שבכל שאר הדברים שבקדושה, כדוגמת ברכות וקריאת שמע, כל זמן שהאדם מכסה את ערוותו, הרי הוא רשאי לאומרם (שו"ע או"ח עד, ו). אבל בתפילה הדין שונה, שהואיל והאדם עומד לפני המלך ברוך הוא, עליו להתלבש באופן מכובד (שו"ע צא, א). ולגבי נשים, כל זמן שהבגדים צנועים על פי גדרי ההלכה, הרי הם כשרים לתפילה.
בשמחהצריך עיון
העברת לי עוד קצת זמן מת
לא הבנת נכוןשפיפול
להתפלל אסור לך אק כשאת ערומה.
יתר הדברים מותרים בכל מקרה.
יתר הדברים מותרים בכל מקרה.
זה לא מה שכתוב כאןצריך עיון
אם יש לך מקור לדבריך נשמח לשמוע
צודק יש שלוש דרגותשפיפול
א. תפילה - לב וערווה מכוסים
ב. ברכות ערווה מכוסה אצל גברים , ערווה מכוסה בעמידה אצל נשים
ג. כל היתר - אין מגבלה
פניני הלכה שהבאת גם תמוה ביותר, וגם לא נוגע לשאלה שלא התייחסה לתפילה אלא לשמיעת שעורים.
מקור או"ח ע"ד סעיף ד'
ציטוט: הגה: ואם הן ערומות צריך שתהא ערוה שלהן טוחות בקרקע או שיושבות על שאר דבר דאז אין לבן רואה ערוה שלהן מה שאין כן באיש
נכון למעטאסטרו
ברכת המזון
וכמובן כל הנל לא בנוחיות
וכמובן כל הנל לא בנוחיות
מה שאני יודע זה שאפילו במקלחתסנה בוער
(שלא באותו חדר עם שירותים כי אז זה בעיה יותר) אפשר (גם כשמתקלחים) להרהר\לשמוע דברי תורה והאיסור שם(להבדיל משירותים) הוא על דיבור\ברכות וכו' אבל אם שמיעה נטו מותרת במקלחת אז הגיוני שאכן גם מה שאמרת (קל וחומר)
לפי הרב עובדיה [איני יודע האם יש חולקים], לגבי שמיעה של..אדם כל שהוא
עבר עריכה על ידי אדם כל שהוא בתאריך ג' בתמוז תשע"ו 23:00
שיעורים מהרדיו או שיעורים מוקלטים, אין שום בעיה של לבוש.
כי כל האיסור הוא על דיבור בדברי תורה, ולא על הרהור בדברי תורה, וזה נחשב להרהור בדברי תורה.
[הסימן שעוסק בנושא מתוך ילקוט יוסף.
ברור..טהר ליבנו
אפשר אפילו במצב הרבה יותר "גרוע"... אוח עד ג
משנה מפורשת שמותרשפיפול
סוף מסכת מגילה.
מי שאומר לא אעבור יחף, לא יעבור גם בסנדל
מי שאומר לא אעבור יחף, לא יעבור גם בסנדל
לא פוסקים ע"פ משנה...טהר ליבנו
על פניו, בשוע צא ו נראה שאסור. המשנה ברורה מקל במקרה מסוים...
להרחבה http://m.ynet.co.il/Articles/3809775
להרחבה http://m.ynet.co.il/Articles/3809775
שולחן ערוך מתירשפיפול
מה שכתוב בסעיף ו
"דרך החכמים ותלמידיהם שלא יתפללו אלא כשהם עטופים."
אינו מתכוון לאסור.
גם "עטופים" אינו נוגע לרגליים, ראה סעיף ה.
כתוב בשלחן ערוך בהלכות תפילה-אדם כל שהואאחרונה
לא יעמוד באפונדתו (טאסק"ה בלע"ז) ולא בראש מגולה ולא ברגלים מגולים אם דרך אנשי המקום שלא יעמדו לפני הגדולים אלא בבתי רגלים:
(שלחן ערוך אורח חיים צא ה).
עריות - מי הן?תקוות עולמים
עבר עריכה על ידי תקוות עולמים בתאריך כ"ט בסיון תשע"ו 13:51
@שפיפול @ארץ השוקולד @איגרא @ויואל משה @אלעד @נפתלי הדג @ענבל
שלום לכולם, יש לי שאלה מאד חשובה שמטרידה אותי ולא נותנת לי מנוח כלל.
אני ילד רך ומסכן, בודד ועני, ואני מאד רוצה לקחת מישהי איתי לאכול גלידה, ולשוחח איתה על ענייני העולם וכו'.
אני לא מבין כלום בהלכה - ובכלל גם כן, לכן הלכתי לי לתומי לשאול רבנים וביניהם גם הרב אבינר וכו', האם מותר הדבר?
הם ענו לי שיש בכך משום איסור עריות, ויש להתרחק מן העריות מאד מאד, ושפנויות [נידה] הן בכלל עריות.
תמוה לי הדבר מאד, שכן אני יודע שאיסורי עריות הן מהתורה והן מדברי חכמינו נוגעות לקרובים ולקרובות בלבד.
מה גם, הכיצד התירו פוסקים גדולים כמו הרב פינשטיין חתונות מעורבות, ולימוד מעורב גם כן הותר, ויש המון פעילויות משותפות בין נשים וגברים ואין כלל בעיה. אז הכיצד זה הגיוני שיש להתרחק מאד מאד, הלא פוסקים התירו מגוון פעילויות מעורבות של נשים וגברים יחד.
מה גם, יש לי מעט ידע היסטורי כללי לגבי החסידות, וידוע לי שחסידים הרבה פעמים נהגו לשוחח ולדבר עם הבנות של הצדיק שאצלו הם למדו. חסידים היו נוהגים לומר: 'בנות הצדיק וכלותיהן דין גברים להם.' אני לא חושב שהצדיק או החסידים היו עוברים על שולחן ערוך מפורש, וגם אם כן, לא היה הדבר מתועד באינספור מקורות. וגם כן ידוע לי מתיעוד שקראתי שמגדולי החסידות היו נוהגים לשמוע שירת נשים וללכת לתיאטרון, ואף דיברו עם נשים וכו'.
משום מה גם נראה לי תמוה הדבר שיש להתרחק, הרי אנחנו חיים בעולם הפתוח והמתקדם, מחילה ממעלת כולם אם טועה אני בהבנתי, אך להתרחק מן העריות [העריות שמגדירים אותה כ:נידה, אשת אישה, גויה] נשמע לי כמו הלכה שמתאימה לאיראן במקרה הטוב.
בצר לי, פניתי למרשתת ובדקתי הדבר, ואכן נראה שאכן איסורי עריות זה אך ורק למשפחה ולקרובים ולקרובות, ואין קשר לשאר הדברים שאנשים אומרים ומוסיפים.
כך ראיתי כאן:
http://www.yhy.co.il/content/view/450/168/lang,he/
http://www.yeshiva.org.il/midrash/1941
וגם פה בספר זה בדין הלכות עריות, אין זכר לנידה ואשת איש וכו', אלא רק לעריות ושניות לעריות:
כך שנראה לי שאין שום בעיה לקיים קשרים ידידותיים טהורים, ולא ברור מאין באו כל התוספות הנ"ל שנאמרו לי.
אך גם ראיתי שהמשנה הברורה כותב:
...וזמר אשת איש וכן כל העריות לעולם אסור לשמוע וכן פנויה שהיא נדה מכלל עריות היא ובתולות דידן
כולם בחזקת נדות הן משיגיע להן זמן וסת" (משנה ברורה על שו"ע אורח חיים סימן ע"ה סעיף ג' ס"ק י"ז
מה פירוש, נידה מכלל עריות היא?
כותב הגרא"י וולדינברג זצ"ל:
א. שמדובר בפנויה שאינה נדה שאיננה בכלל עריות ומותר לשמוע קול זמר ממנה וכמדגיש גם המ"ב בסי' עה ס"ק יז וכותב בפנויה שהיא נדה בכלל עריות וכן כי קול זמר של פנויה רק בשעת קריאת שמע אסור אבל שלא בשעת ק"ש שרי, ולכן אסור רק משום כבוד הציבור.
נראה לי כי הכוונה שנידה היא רק בגדר גילוי עריות, ולזו הכוונה, ואין הכוונה להתרחק וכו'.
אשמח להסברים! כפי שאמרתי איני מבין כלל שום דבר בכלל, אך לפי השכל הישר שלי נראה לי כי בוודאי ובוודאי אני יכול ומוטב לי לקיים קשרי ידידות עם בנות בכדי להתפתח ולשמוח, ובודאי שאני יכול לצאת עם ידידתי הנחמדה והמאירה לכל לגלידה. אך מתירא אני שמא אני עובר עבירה חמורה ביותר.
אבל זה לא עוזר ליי!ענבל
מבוסס על דברי רשי. יעויין בבראשית.נפש חיה.אחרונה
הרבנות הראשית ותקנות הנהוגות מדורי דורותאלעד
רקע תוכני:
לפני שעה קלה התפרסמה תגובת הרבנות הראשית,
לפיה הרבנות (למעט רבנות י-ם, מסתבר) מסירה את התנגדותה לבקשת ביטול נוכחות בלנית בטבילת נשים,
בניגוד לעמדתה עד כה.
רקע הלכתי:
אישה שטבלה במקווה/מעיין/ים כשר, טבילתה עולה לה,
אך קיימת תקנה שנפוצה ונתקבלה בכל ישראל להעמיד בלנית על גבה שתוודא שאכן האישה טבלה את כל גופה במים.
אישה שלא קיימה תקנה זו אמנם כשרה לבעלה, אך עברה על תקנת חכמים ומגיע לה לפחות נו נו נו.
שאלה:
האם לרבנות הראשית לישראל יש בכלל מעמד וסמכות להפר תקנה זו,
והאם מכאן ולהבא היא מופרת ותישאר בגדר המלצה בלבד?
האם סמכותה נגזרת מהחלטות ממשלה או שמא קבלה תוקף הסטורי עוד לפני קום המדינה? אם כן, ממי?
הערה:
בכוונה לא פתחתי את הנושא בפורום או"ח,
אינני מעוניין ששיקולים פוליטיים ואחרים יוכנסו לוויכוח הגם שיתכן מאוד (ולוואי ואתבדה) שהם עורבו במתכון שיצר את הודעת הרבנות הראשית כפי שפורסמה היום.
זה קשור להיסטוריה של המקוואותשפיפול
בימים עברו היו בקהילות מסויימות מקוואות צרים ועכורים וגם לא היו מוארים היטב ואז במקרים כאלו היה איזה היגיון , שמישהי תעזור לטובלת לוודא שכל השיער שלה במיים או שלא נוגע בה שום חפץ זר שיכול להוות חציצה.
היום מדובר במקוואות רחבים , צלולים ומוארים ואין כל צורך בעזרה כזו וניתן לחזור אל ההלכה האמיתית כפי שמתוארת בשולחן ערוך.
לכן, טוב מאוד נהגה הרבנות הראשית שביטלה את מעמד הבלנית , שברוב המקרים הוא מנהג של סרק.
מה שייך מקווה רחב?היועץ
אשה עם שער ארוך לא יכולה לדעת עם שערה כולו במים.
בשביל להבין את זה צריך ללמוד הלכהשפיפול
לא מספיק לעשות העתק והדבק ולזרוק באינטרנט.
בהלכות מקוואות ישנן הרבה שאלות שנוגעות לחציצה כי מקוואות היו צרים והיו מלוכלכים וצפו בהם מקלות ועלים והיו שאלות האם הטבילהנכשאהנככה או אחרת.
גם הטענה שלך לגמרי לא נכונה.
נגיד שלאישה יש שיער מאוד מאוד ארוך , אפילו באורך מטר.
אם יש מקווה גדולה ורחבה בעומק מטר וחצי טז האישה יכולה לטבול ולהשקיע את המצח שלה עד שהוא כמעט נוגע ברצפה ואז היא לא צריכה שום בלניות שיגידו לה שכל השיער טבול.
כמובן שזה מקרה מאוד קיצוני. רוב המקרים פשוטים בהרבה.
בהלכות מקוואות ישנן הרבה שאלות שנוגעות לחציצה כי מקוואות היו צרים והיו מלוכלכים וצפו בהם מקלות ועלים והיו שאלות האם הטבילהנכשאהנככה או אחרת.
גם הטענה שלך לגמרי לא נכונה.
נגיד שלאישה יש שיער מאוד מאוד ארוך , אפילו באורך מטר.
אם יש מקווה גדולה ורחבה בעומק מטר וחצי טז האישה יכולה לטבול ולהשקיע את המצח שלה עד שהוא כמעט נוגע ברצפה ואז היא לא צריכה שום בלניות שיגידו לה שכל השיער טבול.
כמובן שזה מקרה מאוד קיצוני. רוב המקרים פשוטים בהרבה.
אז בתור לומד הלכה ציפיתי ממךהיועץ
לקצת יותר.
ההלכה מפרטת במדויק איך האשה צריכה לעמוד בזמן טבילתה. להדביק את המצח לרצפה לא כתוב שם
ההלכה מפרטת במדויק איך האשה צריכה לעמוד בזמן טבילתה. להדביק את המצח לרצפה לא כתוב שם
צריך להבין שהזמנים משתניםתקוות עולמים
ההלכה נכתבה בהתאם למציאות שהייתה אז, ומה לעשות, אז לא היו מקוואות רחבים עם ריצוף שיש וג'קוזי. אלה היו בורות קטנים וצרים ומלוכלכים. היום הבורות גדולים, ואין שום בעיה.
אז רבנים כבר קבעו ואמרו שאין שום חובה לבלנית לבדוק את הגוף של הטובלת, וטוב שכעת הם אומרים שאין צורך בנוכחות בלנית. זה מרחיק הרבה נשים מהמקווה וגורם להן לקיים מצווה חשובה בחוסר נוחות ובחששות.
אם זה כל כך חשוב, אישה יכולה לבוא עם חברה, או לטבול עם שמלה, זו לא בעיה. או, לטבול 50 פעמים. הסיכוי שכל הגוף לא יכנס ב50 טבילות הוא אפסי. אפשר גם לטבול עם רשת רופפת כזו על השיער. יש מספיק פתרונות. לא מבין למה הבלניות חייבות להחמיר יותר מהשולחן הערוך ומהרבנים. במקוואות פרטיים, עד איכשהו הגיוני. אבל במקוואות במימון ציבורי, זה ממש נוראי לחדור לפרטיות של טובלת שלא רוצה שיחדרו לה לפרטיות. זכותה של כל אישה לטבול בפרטיות.
גם של גבר הייתי אומר, אבל זו כבר בעיה אחרת. 
אתה מתעקש סתם כדי ןהסתיר את הטעות שלךשפיפול
כי במקוואות ההיסטוריים הרבה פעמים זה לא היה אפשרי.
לכן הייתה תקנה אחרת , אבל היום שמקוואות רחבים ועמוקים בוודאי אין צורך בבלנית.
לכן הייתה תקנה אחרת , אבל היום שמקוואות רחבים ועמוקים בוודאי אין צורך בבלנית.
עדיין אני מצפה ליותרהיועץ
לא בהנף סברה היסטורית מוחקים תקנה שהובאה בראשונים והשולחן ערוך פסק אותה.
ובפרט שלולי התערבות הבגץ התקנה היתה נשארת.
ובפרט שלולי התערבות הבגץ התקנה היתה נשארת.
כיוון שהשולחן נתן אמתלה לדעתושפיפול
ברגע שהאמתלה לא רלוונטית , אין בעיה להתעלם מהתקנה , אפילו לא צריך להיות רב בשביל.
זה עניין טכני.
האמתלה שהוא נתן זה בעית השערהיועץ
ולזה אין פתרון
אע'ג שהגרא שם וכן רע'א טוענים שזה דין של נאמנות שהיא יצאה מטומאתה ולכן בעינן גדולה עומדת על גבה
אע'ג שהגרא שם וכן רע'א טוענים שזה דין של נאמנות שהיא יצאה מטומאתה ולכן בעינן גדולה עומדת על גבה
אתה טועה ובגדולשפיפול
היום רוב הנשים מסופרות קצר עד בינוני ולכן האמתלה בטלה ומבוטלת.
לגבי אותו מיעוט זעיר של בעלות שיער ארוך באופן חריג , מבנה המקוואות המודרנים מאפשר להן לטבול ללא כל חחש וללא כל צורך בלנית.
הדיון הסתיים.
קשה לך שלא מסכימים עם "הפסקים" שלך?היועץ
אתה יודע מה גובה המים במקוואות היום?
תברר ואז תענה אם זה כל כך פשוט...
תברר ואז תענה אם זה כל כך פשוט...
במקרה אני במקווה כל יוםשפיפול
ואתה אין לך שום טיעון חוץ מהתעקשות טיפשית על עניין שאף פוסק רציני לא יעלה.
נדמה לי שהניסוח "להפר" איננו נכוןארץ השוקולד
סך הכל, יש שאלה האם הרבנות מחויבת לדאוג שכל אחד ואחת מישראל ישמרו על ההלכה כפי שצריך (בהנחה שזו אכן שורת הדין, אני לא בקי מספיק בסוגיות אלו...), אז ממילא היא פשוט לא אוכפת משהו שלא בטוח נמצא בסמכותה, היא לא הפרה שום תקנה.
הלכה מפורשת בשולחן ערוךהיועץ
קצח סעיף מ. לעקור תקנה שנפסקה בשולחן ערוך זה לא עקירת תקנה "שרק" התקבלה בתפוצות ישראל.
וממתי בגץ מתערב ומחליט בנושאים הלכתיים
וממתי בגץ מתערב ומחליט בנושאים הלכתיים
למה שתהיה לרבנות הראשית מעמד? היא "ראשית" רק בהקשרלשם שבו ואחלמה
הממלכתי, לא התורני
זו בדיוק השאלהאלעד
הרבנות לא החליטה לבטל את התקנה..אדם כל שהוא
להפך.
הפרקליטות הודיעה שעמדת הרבנות הייתה ונותרה שההלכה שיש חובה כזו, אבל היא תמנע מלאכוף אותה על נשים שלא מעוניינות.
ובנושא הכללי של ביטול תקנות, ראה רמב"ם ממרים פ"ב הלכה ב ואילך.
ולגבי סמכות הרבנות הראשית ראה עמוד הימיני סימן ו -- http://www.eretzhemdah.org/Data/UploadedFiles/FtpUserFiles/ravIsraeli/books/amudHayemini.pdf
ולעומת זאת-
בכלל לא הבנת את השאלהאלעד
לא בכדי זה פורום לביינישים
השאלה שלך מיותרת בין כה וכהתקוות עולמים
היא דווקא הבינה נהדר.
כשאין טעם להמשיך הלכה או מנהג או תקנה - מבטלים אותה. איסור גילוי משקה, מכיר? אז היום זה לא תקף. כאילו, אולי אצל כל מיני מקובלים שיודעים כל מיני דברים לפי הסוד, לא אצל האנשים כערכם וכערכנו.
התקנה של הבלנית באה בכדי שהיא תוודא שהטובלת טבלה את כל גופה. נכון? יופי, אנחנו מסכימים. היום, נוצרה בעיה גדולה. מה הבעיה? שנשים מרגישות מאד לא בנוח עם הדבר הזה. לכן, יש היתר לטבול עם רשת רופפת, והאישה יכולה לטבול מספר רב של פעמים כך שאין ספק שהטבילה עלתה לה. זה מבטל במאה אחוזים את הצורך בבלנית שתעמוד מאחורי גבה.
מעבר לכך, כמו שנאמר, המקוואות היום הם רחבים וגובה המים הוא כ120 סנטימטרים פחות או יותר, אצל מרבית הנשים, המים במקווה מגיעים עד לחזה עצמות הבריח. לכן, אין בעיה לטבול את כל הגוף ממש בצורה עמוקה מספיק. אני מכיר אנשים שטובלים בצורה כזו שכל גופם בתוך המים והם מחזיקים את עצמם בצורת עובר, כשהרגליים שלהם לא נוגעות בקרקעית. זה אגב סוד כוונת המקווה לפי המגיד מקוזניץ', להיות כעובר בירך אמו בתוך המים. כך ראיתי אנשים טובלים. כך שאין ספק שאין שום בעיה לאישה, גם עם שיער ארוך מן הממוצע, לטבול את כל גופה ושערה.
בקיצר, כשאין טעם, לא ממשיכים תקנות סתם כי 'תקנה זו תקנה'. זה מפריע, זה פוגע, זה יוצר סתם סכסוכים ומריבות.
כנ"ל.אלעד
את הסברות אני מבין היטב.
השאלה היתה מה הסמכות של הרבנות לבטל תקנות.
מי היא בכלל?
מי בחר אותה?
מנין מקור כוחה?
אם אין לה מקור כח וסמכותארץ השוקולד
אז היא גם לא עשתה כלום...
זה לא תקנה שבטל טעמה..אדם כל שהואאחרונה
תקנה שבטל טעמה זה תקנה שתוקנה במציאות של פעם, והיום הטעם שלה לגמרי לא שייך.
לא תקנה שיש היום יותר קושי בקיומה מאשר בעבר. [ראה פסחים נ ב - אבהתין אפשר להו אנן לא אפשר לן].
זה גם לא תקנה שהטעם בגללה היא תוקנה שייך, אבל קצת פחות מבעבר.
וגם הנושא של תקנה שבאמת בטל טעמה הוא דיון הלכתי לא פשוט.
אבל כאן, הדברים שאתה כותב הם לא שינוי ביחס לטעם התקנה.
גובה המקוואות הוא לא מציאות חדשה, הוא מבוסס על הלכה בשו"ע.
גם האפשרות לטבול עם רשת רופפת הוא לא מציאות חדשה, ובוודאי שהאפשרות לטבול כמה פעמים היא לא מציאות חדשה. [מה גם, שגם אם אישה תטבול 1000 פעם, ובכל פעם שערה אחת תשאר מחוץ למים, היא תשאר טמאה מדאורייתא].
גם אם יש אופני טבילה שבהן החשש הזה לא קיים, זה לא מבטל את החשש שבלעדי התקנה הזו בחלק מהמקרים יכשלו באיסורי כרת. מה גם, שנראה לי שטבילה בתנוחה עוברית בעייתית מסיבות הלכתיות אחרות.
למאי נפקא מינה?נפתלי הדג
למה אתה חושב שזה ככה?נפתלי הדג
כן, אבל מה ההבדל במציאותנפתלי הדג
מה גורם לך לחשוב שאתה מתפלל פנימה, לסופר אגו ולא החוצה, לקב"ה?
ואולי יותר מזה – למה אתה חושב שזה סותר?
ואולי יותר מזה – למה אתה חושב שזה סותר?
למה בכלל אתה חושב שאתה מתפלל למישהו?שפיפול
רוב האנשים סתם מדקלמים את מה שכתוב בסידור בלי כוונה מיוחדת.
מה ההבדל בין הסופר אגו לאלוהים?שפיפול
לשניהם אין הוכחה וצריך להאמין בהם.
זה הכל עניין של הגדרותשפיפול
הרי לפרויד יש שתי טענות.
א. יש סופר אגו
ב. הסופר אגו הוא תוצאה של חינוך
אבל זו סתם תיאוריה , פרויד לא הביא הוכחה שזה קיים ולא גילה באמת ממה זה.
פרויד באמת היה גאון והוא חיפש מנגנון להסביר תהליכים נפשיים.
אז מה שאפשר לעשות זה להגיד שההנחה הראשונה של פרויד נכונה , אבל במקום ההנחה השניה שלו נשתיל את התיאוריה (שהיא לגמרי רק תיאוריה) של ספר התניא לפיה הסופר אגו הוא "חלק אלוקה ממעל ממש"
ואז נגיע למסקנה שהסופר אגו שלך בהיותו חלק מהאלוהות הוא כן נתן לנו את התורה ובלה בלה בלה
אתה רואה? זה חסר משמעות , זה סתם משחק עם הנחות והגדרות.
לכן כל השאלה שלך מוטעית.
הבעיה שלך אחרת לגמרי.
אתה לא מתפלל לסופר אגו שלך.
אתה מתפלל כי הסופר אגו שלך אמר לך להתפלל.
לגמרי לא מבולבלשפיפול
רק מי שצשועבד להגדרות יכול להתבלבל
מהו סדר המסכתות הישיבתי?שברוב הישיבות..יהודי
עכשיו בבא בתרא, מה המשך המסכתות בסבב?
הבאה בתור היא שבתובצאתי
שאר המסכתות אחריה?.יהודי
כמדומני -אדם כל שהואאחרונה
שנה ראשונה שבת פסחים
שנייה - כתובות קידושין
שלישית- יבמות - גיטין (?)
רביעית- בבא קמא - נדרים (?)
חמישית- בבא מציעא - סנהדרין (?)
שישית בבא בתרא-בבא בתרא
אפשר לעשות דיוקים מדברי הגמרא?שאג
למשל: אם כתוב" אם היו חמרים מבקשים ממנו לא יאמר להם לכו אצל פלוני שהוא מוכר תבואה ויודע בו שלא מכר מעולם"
ניתן לדייק שאם מכר אי פעם כן אפשר לשלוח אליו?
תפתח בית יוסף (לפי המיקום בעין משפט) ותראה סיכום של הבנת הראארץ השוקולד
באופן כללי אני ממש לא מאמין בדיוקים, אבל אני חושב שבדוגמא שהבאת זה דיוק מתבקש ונכון אם אני זוכר נכון, תפתח ספר ותבדוק.
אני לא מתמצא בפתיחת ספרים מה זה אומר לפי המיקום בעין משפטשאג
יש בתוך הגמרא אותיות קטנות...אדם כל שהוא
שמפנות ל'עין משפט' שנמצא בפינה העליונה של העמוד. העין משפט זה הפניות למקום בספרי ההלכה שבו הובאה ההלכה מהמשפט הזה בגמרא.
אוקי תודהשאג
מדובר באותיות הקטנות שהם לא כתב רש"יארץ השוקולד
הם מפנים לכמה שורות בצד החיצוני, שם יש הפניות לרמב"ם, טור ושולחן ערוך.
הבית יוסף זה פירוש על הטור וסיכום של רוב הראשונים, נכתב עך ידי הרב יוסף קארו.
בהצלחחה
הבית יוסף זה פירוש על הטור וסיכום של רוב הראשונים, נכתב עך ידי הרב יוסף קארו.
בהצלחחה
צריך להשתמש גם בסברא...אדם כל שהוא
עבר עריכה על ידי אדם כל שהוא בתאריך ז' בסיון תשע"ו 16:15
ולבחון האם המסקנה שאתה מוציא מהדיוק הזה הגיונית.
האם כאשר הוא מכר פעם, זה פחות אונאת דברים? אם כן - למה?
לא להשתמש בסברא בלי ידעארץ השוקולד
אם אין ידע, הסברא יכולה להיות לפי היגיון שאיננו ההגיון החז"לי...
נראה לי שבמקרה הזה, ובמקרים דומים, צריך להשתמש בהיגיון...אדם כל שהוא
להבנת הגמרא, גם כאשר אין הרבה ידע מקדים.
חז"ל נותנים כמה דוגמאות להונאת דברים, שמדגימות את העיקרון. [וכפי שכתב הרמב"ם "וכן כל כיוצא בדברים הללו."].
להבין את פשט הגמרא, זה להבין את העיקרון שחז"ל הדגימו כאן.
אם רוצים לדייק ממילה מסויימת בדוגמא משהו, צריך לנסות להבין מה המשמעות של הדיוק הזה ביחס לעיקרון. האם יש הבדל מבחינת גרימת הצער, בין מקרה ששולחים אדם למי שמכר תבואה בעבר וכעת אינו מוכר, לבין מקרה ששולחים אותו למישהו שלא מכר תבואה מעולם.
נכון שצריך זהירות מסויימת בשימוש בסברא כשאין מספיק ידע, אבל לא צריך להגזים לכיוון השני.
מקבל, אבל לקחת את הסברא בעירבון מוגבלארץ השוקולד
עד שמוצאים ביסוס או ראיות מספרי חז"ל, הראשונים והאחרונים
חיפשתי בפרוייקט השו"ת, ומצאתי התייחסות לנקודה הזו-אדם כל שהוא
בספר פרי האדמה על הרמב"ם הלכות מכירה פרק יד (הלכה יג/יד?).
פרי האדמה הלכות מכירה פרק יד
.. ומרן ז"ל כתב היו חמרים וכו' אפשר דנתכוון לבייש בעה"ב דמעולם לא מכר וכו' וכן נראה מרש"י או איפשר שנתכוון לבייש לחמרים שיודע שאין לו ושולחם אליו ואומר להם וכי מוכר תבואה אני וכו' ומתביישים ע"כ וכתב העין יוסף ז"ל דס"ל למרן דכל הענין היינו משום ביוש וההכרח דכתב מדברי רש"י אינו הכרח והוא ז"ל פירש משום צער החמרים שחוזרים ריקם והמעיין יבחר עד כאן דבריו:
ולענ"ד מ"ש דאין הכרח מדברי רש"י לענ"ד הוא הכרח גמור מדכתב רש"י אף על גב דיכול לומר לטובה נתכוונתי דהייתי סבור שהיה לך תבואה נראה דהקפידה של בעה"ב קפיד דמתבייש שמעולם לא מכר ואינו מוכר תבואה אמנם הטור ז"ל נקט והוא יודע שאין לו למכור יעו"ש נראה דשינה לשון הש"ס דקאמר והוא יודע שלא מכר מעולם וכו' לדיוקא דטעמא הוי משום חמרים דחוזרים ריקם וא"כ נפק"מ אף על גב דהוא מוכר תבואה כל שיודע שאין לו עתה ושולחם הוי הונאה לחמרים וכן הרא"ש ז"ל כתב ויודע שאין מוכר והשמיט תיבת מעולם דהיה לו לומר שלא מכר מעולם מ"מ רבינו דייק דברי הש"ס לא מכר לעולם ונפקא מינא לענין דינא היכא שמכר רק עתה אין לו דלא שייך כי אם טרחת החמרים שחוזרים ריקם והתימה על הב"ח שהביא דברי מרן ז"ל בכ"מ דהכריח דהוי משום ביוש בעל הבית דמעולם לא מכר או שיבייש לחמרים לומר להם וכי מוכר תבואה אני ולא דייק ז"ל אמאי הטור כתב ויודע שאין לו
מדבריך יוצא שנחלקו הפוסקים אם לדייקארץ השוקולדאחרונה
הב"ח והבית יוסף: לא
הטור: כן
אבל, נדמה לי שאין כאן ראיה ברורה לכל מקום אלא התייחסות נקודתית לדיוק
הטור: כן
אבל, נדמה לי שאין כאן ראיה ברורה לכל מקום אלא התייחסות נקודתית לדיוק