שרשור חדש
כיבוד הורים -אנונימי (פותח)

עד כמה לפי ההלכה?

חיוב לעשות מה שהם אומרים?

 

אשמח לתשובות

צריך לשמוע פרטים על המקרהאניוהוא
פתח שולחן ערוך...נראה לי שהרב עובדיה רושם בשלו..yagel

זה בחלק ב' בסוף..

תודהאנונימי (פותח)
שאלה לגבי ההלכהתקוות עולמים
עבר עריכה על ידי תקוות עולמים בתאריך כ"ו בתשרי תשע"ז 15:04

שלום לכל באי הפורום

 

אני יהודי שמשתדל להיות חרד לדבר ה', ואני מקשיב באדיקות לשיעוריו של הרב סבג שליט"א.

 

בשיעורים האחרונים מחשבותיי התקשרו בדיוק עם הדברים שהוא דיבר עליהם, מחשבות שמעסיקות אותי כבר מזמן.

למשל, בשיעור אחד הוא דיבר על העניין של קבלה מול הלכה, ושהעניין של קבלה זה מה שנותנים לאדם להבין מן השמיים כיצד להתנהג בכל מיני דברים, וזה למעלה מן ההלכה הכתובה, הפשוטה. זאת אומרת, שאדם יכול לברר בדעתו בירורים בעניינים של מותר ואסור, כשר ופסול, טמא וטהור. מעיין קול פנימי שמנחה את האדם, כשהוא מאוזן ונקי.

 

הנה, בשיעור הזה למשל הוא אומר משהו דומה:

 

מתחיל בדקה ה-26.

 

אני לא יודע, זה נשמע כאילו הוא אומר שההלכה היא עניין דינמי ואינדבידואלי, ואפשר לעקוף את ההלכה, ואפשר לעקוף את התורה, כשצריך, כשהאדם מרגיש שה' מאיר לו בדעתו שזה הדבר הנכון לעשות, 'עת לעשות לה' הפרו תורתך'.

 

גם במספר שיעורים שמעתי שהוא מדבר על כך שרבי נחמן מברסלב אמר שתמיד בהלכה אפשר ללכת על פי הדעה המקלה ביותר, לתת ליהודי את הצד הכי טוב, את הקל, כלשונו.

 

יש ממש בדברים? אני באמת מרגיש לפעמים שה' יתברך מאיר לי בדעתי דברים שאמנם הם לא בדיוק על פי ההלכה, אבל אני מרגיש שזה הדבר הנכון לעשות. פשוט זה לא מה שלימדו אותי בישיבה, ואני לא יודע...

 

תודה לעונים.

 

מותר ללכת לפי השיטה הקלהשפיפול
זה נקרא " דרך ברסלב".
וצריך להבין שישנו בין השיטה הקלה, לבין השיטה הקלה.

השיטה הקלה, היא מה שקל יותר לעשות, זה פחות טרחה, פחות בלבול מוח.

לא בהכרח שמה שמקל הוא גם קל.
ראשית - לא שמעתי את השיעור שצרפת ואינני מכיר את הרב סבגדרכיאניוהוא
אבל - אם מה שכתבת - אלו באמת דבריו - זה חמור מאד לענ'ד.

יש גבולות בהלכה, יש דרכי פסיקה והוראה.
תחושת בטן היא לא אחד מהם.

דרכנו היא נאמנות לדברי תורתנו הקדושה - ואמונת חכמים.
כלומר ה'מסגרת' היא מה שכתוב בתורה ע''פ באורי חכמי הדורות .

הארה במה שנגד ההלכה אינה הארה מקב'ה. היא הארה מהיצר הרע.
הוא לא מתכוון שאפשר להכריע על דעת עצמך. פסיקה לפי הקבלה היאצקון לחש

אך ורק לעניין החמרות.

 

כלומר אתה יכול להוסיף לעצמך איסורים שלא כתובים בשום מקום, אם יש לך את הכח הזה של לימוד קבלה.

ומה החידוש בזה, הרי כל אחד יכול לאסור על עצמו דברים, לא? אז לא.

אסור לאדם (פרט לעניין פרישות, והוא כנ"ל אצל המקובלים) לאסור על עצמו דברים שלא כתובים במפורש.

 

הרמב"ם כותב את זה בהקדמות, נראה לי בשמונה פרקים.

אפשר תמיד לפסוק לפי השיטה המקלהשפיפול
גם בהסתמכות על קבלה וגם בהסתמכות על מקורות אחרים.
מעניין שהגמרא והרמב"ם כותבים הפוך מדבריך. "בשל תורה הלך אחרי.

המחמיר".

מה מעניין בזה?שפיפול
החמרות של הבל הן מנהג ידוע אצל קצרי הדעת.
למה הוספת של הבל?yagel


כשזה כלל הלכתי שנפסק בגמרא, זה לא נקרא החמרותצקון לחש

בטח לא של הבל. נצור לשונך.

אחד הדברים החשובים שפיספסתשפיפול
זה שלא פוסקים לפי הגמרא
יש עוד כמה
לא פוסקים לפי הגמרא? שמעת על הביטוי סוף הוראה?צקון לחש

מה הולך פה

שונא את המשפט הזה!!! המשפט לא אומר שההלכה לא רשומה בגמרא,yagel

הוא בא להגיד שלא כל דבר נפסק.. אבל שרשום כלל לכולי עלמא כמו ספק דאורייתא לחומרה וכאלה... ברור שזה נפסק להלכה!!!!!!! 

אני מניח שלא הגבת אלי?צקון לחש


לא פוסקים לפי הגמראשפיפול


חחח ברור הרי התושב"ע זאת המצאה ואין לה קשר לגמראצקון לחש

שתהיה בריא עם המוזרויות שלך

הבעיה שלך שיש לך סברה כזושפיפול
שאתה לא מבין דבר אחד ואת היתר אתה מבין וזה לא נכון.

גם בזה וגם בזה אתה לא מבין.
חחחח תכתוב יותר מעורפל ובפחות היגיוןצקון לחש

אולי נבין אותך יותר טוב צדיק!

לך תלמד על החמרות ותחזור להקלידאנונימי (2)אחרונה
לא נראה לי הגיוני.ארגוב
המחויבות להלכה היא מה שמכניסה אותך לתוך היהדות ואי המחויבות זה מה שמוציא אותך מחוץ ליהדות. נביא יכול בהוראת שעה להורות משהו נגד ההלכה, זה הקול הפנימי שלך שאומר לך לעשות דברים נגד מה שלימדו אותך בישיבה?
זה נראה כאילו אתה רומז על צורךצקון לחש

עצוב

הגבת אלי?ארגוב
שאלהאריאל ה.
עניין אותי לאחרונה ורציתי לדעת... האם זה אפשרי להתכתב פה עם בנות בפורומים? אשמח לדעת תודה
טכנית אפשרי...תפוז סיני
אתה שואל הלכתית?
כן לא לזה התכוונתי.. ואני שואל מכל הבחינותאריאל ה.
הלכתית לא רואה בעיהתפוז סיני
האם זה ראוי, זה אתה צריך לשאול את עצמך...
אם אתה מסוגל לדבר בצורה בוגרת וכו ולא תהרהר וכו אז תדבר עם בנות וכו
אבל אם אתה לא יכול זה באמת בעיה😏
בשיחות חולין יש בעיה בכלל (גם עם גברים. מושב לצים וזה). ועודצקון לחש

אם זה גורם לקירוב דעות, זה אסור משום "לא תקרבו"...

זה לא שונה מהחיים האמיתיים לדעתי.

אפילו קשה יותראניוהוא
כי בעולם הוירטואלי הדמיון עובד שעות נוספות והדמיון הוא אבי חטא הנעורים
מסכיםצקון לחש


מה תגידו אז על מה שהולך בפורום "נוער וגיל ההתבגרות"???yagel

עפ"י מה שאתם אומרים צריך לסגור אותו... דחוףףף. ואם כך ההלכה אז יאללה ברארבק למצוא פתרונות

תדבר עם המנהלים שלוצקון לחש


לכם זה לא מפריע.. שהפורומים פה לא עפ"י תורה.. (לפחות לפי מהyagel

שרשמתם...

ודאי מפריע, אבל יש שיקולי דעות אישיים ופרטייםצקון לחש

שבסופם מסתבר שעדיף את זה על פני דרך אחרת

..דבש חריףאחרונה
שאלה על פרשת נחasd100

כתוב שנח העלה לתיבה את החיות הטהורות וטמאות וכו'. מה עניין חיה טמאה וטהורה לנח, שהיה אסור באכילת חיות? מניין לו איזו חיה טהורה אם הכל מקרה אינו אוכלן?

ההגדרה של טהור/טמא היא לא רק לעניין אכילהימ''ל

גם אדם וגם הבל העלו קרבנות, לא רק נח.

 

ההגדרה של טהור וטמא מובאת בתורה אבל ברור שהייתה קיימת קודם. השאלה היא אם ה' אמר במפורש לאדם ולנוח ולאברהם וכו' אילו חיות מוגדרות כטהורות או שהיה ברור להם מעצמם. הרמב"ם מסביר שיש הבדלים פיזיים והתנהגותיים בין חיות טהורות לטמאות (ולכן בחלק מהעבודות הזרות חיפשו דווקא את הטמאות כמו לטאות ועטלפים) והם הסיבות שבגללם הם הוגדרו ככאלה, אולי הם ידעו להבחין בעצמם ע"פ אותם ההבדלים.

לטאות ועטלפים? אולי בסרטי טרזן משנות החמישיםשפיפול

האכאים , אבותיהם של היוונים חיבבו במיוחד את האיל, אותו אחד שנעקד בסבך.

 

אצל המצרים אנחנו רואים נץ, חתול, כלב, תנין ואיביס (אין זכר לשה או כבש)

 

אצל האינדים יש המון , אבל הבולטים הם הפרה, הפיל והקוף. הפרות דווקא זוכות לקדושה בולטת.

ככה הרמב"ם כותב במורה נבוכיםימ''ל

על פי ספרי הצאבה העתיקים. כתבתי את דבריו אם לא שמת לב.

איפה כתבת את דבריו?שפיפול
באמת שלא ראיתי
רק שאלה צדדיתצריך עיון
יכול להיות שאתה מתבלבל בין החיה איל (פתח, קמץ. קרניים מפוצלות שמתחדשות כל שנה) לבין הזכר של הכבשה (פתח, חיריק)?
לא חושב שהתבלבלתישפיפול
האל האכאי היה זכר כבשים.
כל מי שהבאת לא הקריבו את החיות האלה, אלה השתחוו להם...yagelאחרונה

שזה הבדל עצום!!!!!!

מחפש ביטוי מהמקורות שלנוהאברך דוד

שלום לכולם

 

יש ביטוי/ פתגם ממקורות זרים שאומר כך "שמחות פרועות סוף פראי להן". הם יש ביטוי / פתגם מהמקורות שלנו ברוח זו?

תודה רבה

"סוף מעשה במחשבה תחילה" עוזר?שחר אורן


לצחוק אמרתי מהוללאניוהוא
* לשחוקהעני ממעש
תודה על התיקון!אניוהוא
שמח בחור וכו'העני ממעש
>>סוג'וק

"שחוק וקלות ראש מרגילין את האדם לערווה"

 

"איזהו חכם הרואה את הנולד"

יש 2 סיפורים בגמרא בברכות שמדברים בנושא...yagelאחרונה


על מה כיוונתם ב'על הניסים'?אנונימי (פותח)


מכירים טלפון של רב שאפשר לשאול אותו שאלות בסמס?אנונימי (פותח)
אני מכיר כמהחסין קדוש

באישי.

הרב יוני לביא למשללעבדך באמת!אחרונה


מה דעתכם?ארגוב
האם גם היום בימינו יש השגחה פרטית שמעבר לחוקי הפיזיקה הטבעיים? האם גם היום יש ניסים או שההשגחה היום היא ידיעה של הרבה בלבד ללא התערבות? (פעם היה, כך יהודי שמחוייב לתורת משה צריך להאמין אם הוא רואה בתורה מקור סמכות מחייב).
בכנות אני אומר שלא רואים היום ניסים בכלל, לא נראה שיש השגחה פרטית כמו פעם(כמו שאין נבואה כמו פעם ואולי זה קשור), ולא נראה למשל שיש קשר בין מצבו הרוחני של עם ישראל לבין כמות הגשמים שיורדת
הוא עשה את זה באותו מובן שהוא עשה את הים והיבשהדבש חריף
כשכל הלימוד הוא שקרצקון לחש

מרגיש לי שכל לימוד התורה שלי הוא שקר.

זה לא דבר חדש, זה בא והולך. מלחמת היצר שכזאת.

 

כשהכל נראה כמו שקר, איך אפשר לחגוג את הלימוד?

כשהכל נראה כמו שקר, איך אפשר להתענג ולשמוח על ה' בלימוד?

כמה שה"בקי בנפיק" הזה מתיש...

 

לילה טוב,

בתקווה.

 

(פריקה שלא דורשת פלפולים, הזדהויות מותר)

תלמד מהי תורה לשמה בתניאמושיקו

לפעמים לומדים תורה ושוכחים את נותן התורה..

 

 

אתה יכול להביא פסקה מדוייקת לזה?קראנץ שוקולד

אני לומד ב'בצור ירום' של הרב יורם זצ"ל..

בפרק ה' ,סוף כ"ג ל"ז ,ל"מ - מ'מושיקו


צודק, אבל זאת לא הבעיה ב"ה1צקון לחש

אני בלחץ מאיזה עניין שקשור ללימוד פשוט

תשמע לימוד הוא לימודארגוב
לא משנה איך אתה מרגיש, אלא אם כן אתה בכלל לא מאמין בו ואז זה באמת גבר לא ממש לימוד תורה. אבל חוץ מזה נראה לי שזה לא כל כך משנה מה מרגישים כלפי הלימוד, יש לזה ערך מעצם היותו לימוד, זהו. לא נראה לי כדאי להילחץ יותר מדי ממה שלא מרגישים תענוג ושמחה בלימוד
מי אמר שצריך לחגוג ולהיתענג על הלימוד??yagel


עיקר גדול זה לקיים את המצוות בשמחה. גם לימוד התורה הוא מצווהצקון לחש

העניין מובא בהרחבה בהקדמת האגלי טל

אתה צודק, בהקדמה הזאתארגוב
כתוב בדיוק שיש קומה ראשונה של לימוד שגם בלי שמחה ובלי עונג היא חשובה, שאסור להפוך את העונג והשמחה למטרה ולתלות בזה את הלימוד, ואחרי הקומה הזו יש את הקומה השנייה והחשובה של שמחה. אבל עדיין הקומה הבסיסית היא לימוד נטו
זאת לא הנקודהצקון לחש


צריך ועדיף ללמוד בשמחה.. אני מכיר את ההקדמה.yagel


אבל זה לא שאסור לי לא להרגיש ב"אורות" יש גם ימים כאלהyagel


נכון. אבל שוב, זאת לא הנקודהצקון לחש

התשובות הן פשוטות.

הרעיון היה לפרוק כדי לשמוע על מה שאנשים אחרים עוברים ואולי ע"י השתתפות בצער נמצא ישועה.

כתבתי שם "פריקה שלא דורשת פלפולים, הזדהויות מותר".

 

תבורכו ותזכו למצוות

ממה נפשךתקוות עולמים

כולנו כופרים, וגם כל הצדיקים היו רשעים וכופרים. אם היו מוציאים מהם את היצר הרע שלהם, העולם היה מתמלא בנהרות של דם.

 

אני בכלל לא לומד, ולטעמי כתבי קודש הם רק גלגלי עזר ונרות שעוזרים לאדם, ודרכם האדם יכול לקבל רמזים לעבודתו ולקבל עצות ופתחים איך לצאת מהחושך, אך אני כן מכיר קטע נפלא של רבי נתן בהקשר של הדברים:

 

זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת הַנַּ"ל, שֶׁמִּשָּׁם בְּחִינַת הַמַּעֲשֶֹה שֶׁל הַבֶּן מֶלֶךְ הַנַּ"ל שֶׁנֶּחֱלַף, שֶׁמִּשָּׁם בָּאִים אֵלּוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת עַל הָאָדָם כְּמוֹ הַבֶּן מֶלֶךְ הַנַּ"ל שֶׁנֶּחֱלַף וְנִתְגָּרֵשׁ מִמְּקוֹמוֹ שֶׁמֵחֲמַת זֶה נָפַל לַמָּקוֹם שֶׁנָּפַל וְלָקַח אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשִּׁכְרוּת וְכוּ' עַד שֶׁהָיָה כִּמְסֻפָּק בְּעַצְמוֹ אִם הוּא בֶּן הַמֶּלֶךְ הָאֱמֶת אוֹ בֶּן הַשִּׁפְחָה ח"ו, כַּמְבֹאָר שָׁם בְּהַמַּעֲשֶֹה הַנַּ"ל שֶׁבְּכָל עֵת שֶׁבָּא לוֹ הִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה הָיָה מְיַשֵּׁב אֶת עַצְמוֹ מִמָּה נַפְשְׁךָ אִם אֲנִי בֶּן הַמֶּלֶךְ וְכוּ', עַיֵּן שָׁם שֶׁמְּבֹאָר שָׁם שֶׁנָּפַל כָּל כַּךְ עַד שֶׁהָיָה מְסֻפָּק בְּעַצְמוֹ אִם הוּא בֶּן הַמֶּלֶךְ הָאֱמֶת, כְּמוֹ כֵן הוּא בְּכָל אָדָם הָרָחוֹק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בִּפְרָט בְּתֹקֶף סוֹף הַגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה, שֶׁהוּא חֶבְלֵי שֶׁל מָשִׁיחַ שֶׁמִּתְגַּבֵּר בָּעִתִּים הַלָּלוּ שֶׁהִתְגַּבֵּר הַבַּעַל דָּבָר בְּיוֹתֵר עַל נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל כַּיָּדוּעַ בְּחוּשׁ, עַד שֶׁכַּמָּה בְּנֵי אָדָם מְיָאֲשִׁין עַצְמָן כְּאִלּוּ נַפְשָׁם אֵינָה מְסֻגֶּלֶת כְּלָל לַעֲבוֹדַת ה' וְכָל זֶה הוּא רַק פִּתּוּי וּמַחֲשָׁבוֹת הַיֵּצֶר הָרַע שֶׁמַּחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ וּמַכְנִיס בְּלִבּוֹ חֲלִישׁוּת וְקַטְנוּת דְּסִטְרָא אַחֲרָא, שֶׁזֶּה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת, מִבְּחִינַת הַחִלּוּף שֶׁל הַבֶּן מֶלֶךְ הַנַּ"ל שֶׁנָּפַל כָּל כַּךְ עַד שֶׁלֹּא יֵדַע בְּעַצְמוֹ אִם הוּא בֶּן הַמֶּלֶךְ הָאֱמֶת, אֲבָל בֶּאֱמֶת צָרִיךְ הָאָדָם לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁנֶּפֶשׁ כָּל אֶחָד מִיִּשְֹרָאֵל גָּבֹהַַּ וִיקָרָה מְאֹד מְאֹד וְכֻלָּם הֵם בְּחִינַת בְּנֵי מְלָכִים וִיכוֹלִים לִזְכּוֹת לְמַדְרֵגוֹת גְּבוֹהוֹת וּקְדוֹשׁוֹת מְאֹד כְּמוֹ כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים, כִּי גַּם עַל כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים עָבְרוּ מַחֲשָׁבוֹת וַחֲלִישׁוּת כָּאֵלֶּה וְכָאֵלֶּה, אַךְ הָיוּ מַשְֹכִּילִים לִבְלִי לְהָנִיחַ לְהַטְעוֹת אוֹתָם וְהִתְגַּבְּרוּ וְהִתְחַזְּקוּ מְאֹד עַד שֶׁזָּכוּ לְמַה שֶּׁזָּכוּ וְזֶה שֶׁאָמַר דָּוִד ( תְּהִלִּים פ"ו), "שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי חָסִיד אֲנִי" כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ( בְּרָכוֹת ד') וְכֵן אִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת בָּלָק שֶׁדָּוִד קָרָא לנפשי' חָסִיד בְּגִין דאיצטרך לי' לְבַר נָשׁ דְּלָא לשוואה גרמי' רשע וְכוּ', הַיְנוּ כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה', כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל ( בְּסִימָן קכ"ה בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא) כִּי צָרִיךְ לֵידַע מַעֲלַת נַפְשׁוֹ בְּשָׁרְשָׁהּ בְּחִינַת אנא ברי' קלה שבים הַנַּ"ל לֵידַע שֶׁהוּא מִשֹּׁרֶשׁ הַנֶּפֶשׁ שֶׁל הַבֶּן מֶלֶךְ הָאֱמֶת כְּדֵי שֶׁיִּתְגַּבֵּר לַחֲזֹר לְמַעֲלָתוֹ כַּנַּ"ל:

יפה ממש, צ׳כוייח!אורות הכתובה
צריך יישוב כדי ללמוד את דברי רבי נתן. אבל יש לי שאלהצקון לחש

אתה כותב שאתה לא לומד וכו'. מאי משמע?

הרי את דברי רבי נחמן ותלמידיו ודאי אתה לומד...

מכיר את ההרגשה.אניוהוא
זה ממש ה'ימי השנאה' שהרב וולבה מדבר....
מכיר?

(מצטער שגנבו לך את הפריקה...)
הוצאת לי את המילים מהפהע מ
מי שמחפש את המקור- עלי שור חלק א' פרק ה'. (קשור גם לפרקים שאחרי)
כמדומני גם באגרותאניוהוא
אנסה לחפש אח''כ כשיהיה זמן...

אעיין בעלי שור. אשמח לראות את המקורות האחריםצקון לחש

אם יש למישהו את העלי שור במחשב אשמח

לא מוצא באגרותאניוהוא
לצערי...

לא מצליח להזכר איפה עוד ראיתי את המושג הזה


אמשיך לנסות בלנ'ד
תודה, שתזכה. אנסה לראות אם יש את עלי שור בביהמ"ד בו אני לומדצקון לחש


של הרב וולבה? לא זכיתי להכיר את הספר...ע מ
יש לו שם מקוריאניוהוא
'אגרות לכתבים ממרן רבנו המשגיח זללה"ה'

לי יש חלק אחד שיצא כשנה בערך לאחר פטירתו
אמרו לי שבזמן האחרון הוציאו עוד כרך


עם הארות כאלה אפשר בשמחה לגנובצקון לחש


אז אולי תלמד אמונה? אני לא זוכרת איפה יש המקור שאומרהפי
שכל אחד יש לו איזה תחום בתורה שהוא מעניין אותו הרבה יותר
אז לגיטמי שלא תתחבר למשהו וכיוון אחר כן.. נגיד שאתה יותר מתחבר לדברי אמונה ממש מאשר לגמרא או למשנה כן..
חוץ מזה יש לפעמים רגעים שמרגישים לא מחוברים ..
וגם עוד משהו אולי תנסה קודם להתחבר לה' ע"י התבודדות לה' או ע"י שיר או פרק תהילים שאתה מחובר אליו
תודה רבה על העצות צקון לחש

העניין הוא שאלה נסיונות כמו שציינו @אניוהוא, @ע מ ו@תקוות עולמים

ששייכים למי שמשתדל להמית עצמו באהלה של תורה, וצריך ללמוד קצת את הנושא.

 

רק באתי לפרוק, אני יודע להתמודד עם זה, זה לא חדש לי.

שמחתי לשמוע דברים חדשים בשם רבי נתן ובשם הרב וולבה

מאיפה אתה לא יודע שאני לא בגלל שאני בת?הפי
שאת לא מה?צקון לחש


..הפי
כתבת"להמית את עצמו בעולמה של תורה" - זה אומר שהאדם ממש חי את התורה הרבה.. שהכל בשבילו נראה מת מתי שהוא לומד .. כאילו האדם ממש מתרכז רק בזה..
אז שאלתי אותך מאיפה אתה יודע שאני לא כזאת , בגלל שאני בת(:?
זה כבר לא שייך לשרשור כאן...צקון לחש

ולא אמרתי שאת לא מבינה את זה, אמרתי שזה לא נוגע לענייני אמונה פשוט

אה הבנתיהפי
מעריך מאוד את העצה! אקח אותה לעבודה על ענייני אמונה בנפרדצקון לחש

ב"נ

קורה נפתלי הדג
המון בהצלחה, אחי!
תבורך צקון לחשאחרונה


התנהלות השבטים קשה מאד להבנהקראנץ שוקולד

אני בטוח שכל אדם פה לא משנה כמה אחיו הקטנים היו מעצבנים אותו או מנג'סים לו או אפילו מלישינים עליו להורים לא היה מעלה בדעתו להרוג אותם, משבטי ישראל שהמעלה שלהם גבוהה מאד קשה לקבל את זה, איך אפשר?

שאלה נוספת- השבטים אומרים ליוסף איש אשר נמצא הגביע בידו יומת, הם לא למדו לקח מיעקב? הם יודעים מה המשמעות שיש למילים במיוחד כשהם יוצאים מצדיקים, יעקב אמר ללבן מי שימצא הטרפים אצלו ימות ובאמת רחל מתה.. איפה הזהירות במילים?

התירוץ הידוע הוא שהם ישבו עליו בתור דיינים והגיעו למסקנהצקון לחש

שהוא חייב מיתה ולכן עשו מה שעשו לשם שמים, על פי דעתם

בגלל חלומות? בגלל שסיפר ליעקב? תמוה מאד..קראנץ שוקולד


הוא הביא את דיבתם רעה וכו' והמוציא שם רעה חייב מיתה וכו'צקון לחש


דרך אגבאניוהוא
ניתן לומר שה'מעשה אבות סימן לבנים' של זה
זה חטיפת ילדי תימן....
רק שהתימנים מיוחסים לשבט יהודה והרבה מהם לויים ;)צקון לחש


על השאלה ראשונהציף
אם עשו את זה מדין ׳רודף׳
למה? מה הוא כבר עשה שחל עליו רודף?קראנץ שוקולד


שהלשין לאביהם על מעשיהםציף
ספורנו (פרק לז פסוק יח)- "הנה לשון נכל יורה על המצאה להרע כמו אשר נכלו לכם. אמר שחשבו את יוסף בלבם נוכל להמית ושבא אליהם לא לדרוש שלומם אלא למצוא עליהם עלילה או להחטיאם כדי שיקללם אביהם או יענישם האל ית: וישאר הוא לבדו ברוך מבנים....והנה הגיד הכתוב כי ציירו בלבם וחשבו את יוסף לנוכל ומתנקש בנפשם להמיתם בעולם הזה או בעולם הבא או בשניהם והתורה אמרה הבא להורגך וגו׳ "

ואור החיים מפרש שפסקו שחל עליו דין עד זומם
המלחמה שם של האחים ויוסף היא לא אח מעצבן אלאyagel

האחים רואים שמכל אב( אברהם יצחק) יוצאים מס' ילדים. ילד  אחד ממשיך את השושלת של בניין עם ישראל והשאר "נזרקים" הצידה. פתאום רואים את יעקב מקרב את יוסף, עושה לו כותונת פסים שמסמלת נסיך(רש"י) ויוסף חולם שהם משתחווים לו, ותגובתם היא "המלוך תמלוך עלינו".

וזה מזכיר לאחים את עשיו וישמעאל, שהם נתינים במלכות בית דוד.(עיין בברכות ליעקב ולעשיו).

המלחמה היא מי ממשיך את עמ"י, האחים רוצים להמשיך את עמ"י, ולעומתם נראה שיוסף ימלוך, גם מהיחס של יעקב אליו וגם מחלומותיו. ועקב כך הם שונאים אותו ורוצים להורגו.

ועדיין זה לא לגמרי להורגו (שראובן רוצה להצילו, וגם יהודה לא בדיוק בעד להורגו) וצריך לזכור ששנאה משבשת דעתו של אדם(רש"י על בלעם)

ואחרי כל זה אני מסכים שזה עדיין קשה וצריך עוד עיון... מקווה שעזרתי.(משיעור ששמעתי מהרב משה קליין)

שמעתי את הפירוש הזה ביום עיון לתנך שיש כל שנה בחופשחיה רוז

הוא הראשון שהניח את דעתי.

 

למדתי לפני כן פירושים מדהימים ברוחניות העניינים. על מאבקים רוחניים בין שיטת יהודה ליוסף שהם מדהימים. וברור לי שמהם הכל משתלשל. אבל חיפשתי איך זה יכול להתבטא גם ברגשות אנושיים.

 

תכלס, אם מישהו מאיתנו היה יודע שאדם מסויים מאיים על כך שכל צאצאיו לדורי דורות יהיו יהודים זה יפריע לו כאן בעולם הזה הגשמי! וקצת יותר מזה...

קשה לי מאוד לשמוע על השבטים שבטי י-ה תיאורים כאלה שלצקון לחש

מלחמה על עבודת השם.

אדם אמיתי יוותר על החלק שלא ראוי לו בעבודת השם, ובודאי לא ילחם עליו עם מי שכן ראוי לו.

זאת הייתה הנפילה של קרח.

להגיד את זה על השבטים הקדושים? קשה לי מאוד לשמוע.

לכן רשמתי שצריך עיון.yagel


לא קראתי תגובות. השבטים היו צדיקים וכדטי לנונמאדנפש חיה.
להיזהר במילים כשאהחנו רוצים לשאול או לברר
הגם שזה לצורך "צאי לך בעקבי הצאן".
אם היית לומדת בישיבה היית יודעת שנשאלותקראנץ שוקולד

שאלות יותר קשות 

אין בעייה לשאול שאלות וזה רצוי וטוב כל עוד זה נכתב בצורה מכובדת.

נכון. אבל לפעמים כשזה יוצא מפרופורציהנפש חיה.
יוצא שכרו בהפסדו וחבל
לגבי השאלה השנייהאנונימי (2)
תשאל גופה על יעקב למה הוא אמר זאת?
לגבי השאלה השנייה, איני יודע האם הם ידעו..אדם כל שהוא

מה קרה עם התרפים. גם איני יודע האם ליעקב עצמו נודע בסופו של דבר שרחל גנבה את התרפים.

נסה ללמוד עוד מפרשים ולראות סדרותהלוי מא
של שיעורים בנושא
יפה לראות בתשובות השונות שלא נותנים לעובדות לבלבל אותנואנונימי (3)

דוקא הצגתם של כל בני יעקב כצדיקים גדולים היא סוג של רפורמיות והיפך התורה.

לא צריך להתכחש למעשים הקשים של שמעון ולוי, ראובן ובלהה, יהודה ותמר וכמובן הסיפור של יוסף.

לפעמים לימוד ממעשי אבותנו הוא בחיוב ולעיתים הוא בשלילה.

 

דעתך היא לא דעת התורהאנונימי (4)

בשום מקום לא מצינו שנענשו שמעון ולוי. לא ראובן ובלהה, ולא יהודה ותמר.

צריך ללמוד את התורה כמו שלומדים תורה, ולקרוא באמת את הפסוקים, ולא בצורה נלעגת

כולל פרשנות! אני חושבת שזו עזות לכתוב כך^ [על האבות]נפש חיה.
כולל פרשנות= למגיב מעליי. ההמשך=לזה שמעליונפש חיה.
קריאה נלעגת?אנונימי (3)

מרבית הדברים שנכתבו לעיל הם קריאה נלעגת של הפסוקים כשהמנצח הוא "התירוץ הידוע הוא שהם ישבו עליו בתור דיינים".

בתורה המילים כתובות בדקדוק ולא ניתן לעוות את פשט הכתובים בצורה לא רצינית ושלא מתיישבת עם הפסוקים.

כמובן שיש מקום לדרשות ולוורטים אבל מטרתם היא אחרת ולא כדי לפרש את התורה.

בעיה הגדולה היא כשהתחילו לערבב בין פרוש לדרוש.

לימוד תורה אמיתי הוא ללמוד מתוך ענווה לכתוב ולא עם הנחות יסוד שגורמות לשיבוש הכתוב רק כדי שלא יסתור לנו הנחת יסוד שמקומה מוטל בספק.

פשט הפסוקים הוא שהיו צדיקיםאנונימי (4)

מה שציטטת לעיל היה מדרש.

נא ללמוד איך מחלקים עניינים בתורה.

 

אם יש לך בעיה עם התושב"ע אני מציע שתפסיק להיות נוצרי/רפורמי/קראי לפני הכל

פשט הפסוקים?אנונימי (3)

גם צדיקים עשויים לחטוא (והיו לא מעט כאלה).

אשמח שתראה איך ניתן להבין מפשט הפסוקים שהם היו צדיקים גמורים ללא חטא.

ואם ציינת רפורמיים אז עיין לעיל בתחילת הדיון ותמצא כמה פירושים כאלה.

אתה יכול לשאול, איך חז"ל מבינים מבפשט? או שהפשט לא נראה כמוyagel

נראה כמו חז"ל ואיך הבינו זאת, מתוך הבנה שדיבריהם דברי אלוקים חיים!!. ולא בתור "חז"ל מדברים שטיות, וכו'!!!".  הבעיה שאת לומד "תורה בגובה העניים"....  תעיין במושג. אני בטוח שאם תשאל כמו שצריך התשובות יובילו אותך למקומות נפלאים!!! (ולפעמים גם נשארים בקושיה)

התנהלות השבטיםהילת אור

א. הנחות יסוד: 1.השבטים היו צדיקי עליון ,אך הם היו בני אדם וכאלה "מותר" להם לטעות.

2. היחס ליוסף היה משו עקרוני ועמוק ולא סתם ענין של קנאה.

3. מכירת יוסף -גם אם נראה מפשט הפסוקים - שידם של האחים לא היתה מעורבת  פיזית במשיכת יוסף מהבור ומכירתו לישמעאלים- בכל זאת נתלתה על צווארינו  ועונש עשרה הרוגי מלכות -יוכיח.

4. כל מה שנסופר בספר בראשית - תנהו למקומו וזמנו וגם  ובעיקר- לעתידו של עם ישראל.

האחים דגלו בתפישה כי "כולנו בני איש אחד אנחנו" כולנו שווים בחובות , בזכויות ובתפקיד שדברי עם ישראל מטילים עלינו.

יעקב חשב אחרת: כולנו תזמורת אחת אך יש כינורות, נבלים, חצוצרות ותופים. יהיה שבט כוהנים, ושבט למדנים, שבטים לוחמים ושבט מנהיגים. עפ"י זה הוא -בהמשך- קבע את סדר השבטים סביב מיטתו , סדר שיהיה זהה לסדר הדגלים סביב המשכן. 

לכולם היה ברור שרחל היא האשה " ...כי שנים ילדה לי אשתי.." וממנה יבוא הבכור השליט. מה שהאחים לא שאלו והדבר רק התברר במצרים שדווקא מבני לאה  תצא המלוכה הנצחית.

יוסף לא רצה ולא תכנן להיות מלך. את החלומות הבלתי אפשריים והלא מציאותיים הוא הביא לאחיו ,שיפתרו הם כרצונם והחלום ילך אחרי פתרונם. הם כשלו בכך לצערנו ולהוותנו.

גם במצרים - בסיפור הגביע - תגובתם לא היתה שקולה. כי מי ששם את כספם בשקיהם ודאי ראה את הגביע 

ואם לא דיווח על כך ממילא הוא הוא האשם. כדי להסביר את תגובתם אצטרך הזדמנות אחרת.

מה זאת אומרת לא נענשו?תפוח יונתן

בטח שנענשו,

יעקב בעצמו העניש את שמעון ולוי שיתפזרו בין השבטים, ומראובן שלל כתר מלכות וכתר תורה ונתן לשבטים אחרים למרות שהוא הבכור. והקב"ה הסכים עימו, עובדה שההיסטוריה התפתחה לפי ברכות יעקב אלה.

זה לא הפשט. זה דרוש על דרושאנונימי (4)

הפשט מביא שבני יעקב היו 12.

 

אם אתה הולך עם הדקדוקים בפסוקים על דרך הדרש, לך איתם עד הסוף.

זה שיעקב איחל להם ככה וככה, בפשט, זה לא אומר שה' הסכים איתו.

כל השאר זה תושב"ע, ואם זאת תושב"ע אז עד הסוף.

אתה מטיל ספק בכך שה' הסכים עם יעקב?תפוח יונתן

האבות היו נביאים צדיקי עליון. איך אתה יכול להגיד עליהם שהם יכלו לברך את הבנים בניגוד לרצון ה'?

אני לא אומר את זה, זה לשיטת הנ"ל שמעלים את כל הדרשאנונימי (4)


אההתפוח יונתן

אז אתה אומר שה' כן הסכים עם יעקב שצריך להפיץ את שמעון ולוי בשבטים ושצריך לנשל את ראובן מהמלכות למרות שהוא הבכור. אם כך, אתה מודה ששמעון, לוי וראובן חטאו גם בעיני ה'.

חז"ל כבר אמרו "כל האומר ראובן חטא" וכו'. ככה שבתור יהודיאנונימי (4)אחרונה

מאמין ראובן לא חטא.

 

שמעון ולוי ודאי לא חטאו. זה לא פשט הפסוקים.

הם אולי עשו דבר לא ראוי, אבל חטא לא היה כאן, גם יעקב לא טען שחטאו אלא רק שהבאישו את תדמית עם ישראל בעמים. והוא ברך אותם שיפוצו בשאר ישראל כדי שמידת הגבורה שלהם לא תתגבר להחריב וכו'.

אבל פשט הפסוקים במקרה של שבט לוי הוא שההפצה הייתה כדי לממש את הכישרון המולד של לוי ללימוד תורה ושימוש בעבודת השם.

ולגבי שמעון, אמנם זה המדרש, אבל גם שם הטעם הוא שיהיו מלמדי תינוקות וכו'.

 

מניעת התגברות מידת הדין בעם ישראל היא פועל יוצא.

אבל היה מצטייר בעינייך ששמעון ולוי היו מחריבים את שאר ישראל? או שאר העולם סתם בשביל הכיף?

אתמהא.

למישהו מובן הסיפור הזה במסכת ברכות?שפיפול

רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע הוו קאזלי באורחא פגעו ביה ברב חנינא בריה דרב איקא אמרו ליה בהדי דחזינך בריכינן עלך תרתי ברוך אשר חלק מחכמתו ליראיו ושהחיינו אמר להו אנא נמי כיון דחזתינכו חשבתינכו עלואי כשיתין רבוון בית ישראל וברכינא עלייכו תלתא הנך תרתי וברוך חכם הרזים אמרו ליה חכימת כולי האי יהבי ביה עינייהו ושכיב.

 

דף נ"ח ע"ב

מה השאלה, הפירוש המילולי או המשמעות?סתם 1...
הפירוש המילולי הוא ששני אמוראים רצחו אמורא שלישישפיפול

לכן הסיפור כל כך מוזר.

לא... כתוב שהם נתנו בו עיניהם (הקפדה, עין הרע) והוא מת מזה.צקון לחש


^^^ימ''ל
וזה לא מקרה יחיד שכזה המובא בגמרא.
לא. זה בארמית.פסידונית

תרגום אפשר?

שני אמוראים הלכו בדרך,ימ''ל
פגשו אמורא שלישי ואמרו לו שכשהם ראו אותו (מרחוק) הם ברכו עליו 'שחלק מחכמתו ליראיו' ו'שהחיינו'. אז הוא אמר להם שהוא בירך עליהם את שתי הברכות האלה ובגלל שהם חשובים בעיניו כ600,000 איש אז הוא ברך עליהם גם 'חכם הרזים'. הם אמרו לו 'עד כדי כך אתה חכם?', הקפידו עליו והוא מת.

אפשר להסביר שהם התכוונו ברצינות והקפידו מקנאה (מצוי במקומות אחרים בגמרא), ואפשר לומר שהם ראו את דבריו כעקיצה ועקצו בחזרה 'מה אתה מתחכם' ולכן הקפידו.
בטח באגדות המהרש"א יהיה פירוש יפהעולה בשביל

תבדוק שם...

אין לי גמרא בזמין

הוצאתם פה את התנאים ממש קטנים!yagel

מקנאה!!! חס וחלילה! נראה לי הרב קוק בעין אי"ה מסביר שמרוב צידקותו אמרו לו שאינו ראוי לחיות בעולם הזה. ולכן נתנו בו עינהם וכו'.  לא היה פה ליגלוג ועקיצות! זה תנאים קדושים מחיי מתים שדרשו את כל התורה!! איך אפשר להגיד עליהם דברים כאלה??

יש לך טעות חמורהשפיפול
רב פפא ורב הונא היו אמוראים ולא תנאים
נורא בוגר!!!!!!!!yagelאחרונה

מקווה שהעיקרון הועבר

אם האבות קיימו את כל התורה גם לפני מתן תורהמושיקו

איך זה שיעקב אבינו התחתן עם 2 אחיות?

רש"י רושם שם...yagel


לכבוד החנוכה שמגיע כתבתי...אניוהוא
חידוש תורני!

אולי ננסה שכל אחד יכתוב רעיון - לא דווקא משהו ארוך - על חנוכה?
בהלכה, עיון, מוסר, דרשנות - או כל העולה על רוחכם...


מי מתחיל?
לא הכרתי על חנוכהאניוהוא
בציצית זה שו'ת עונג יו'ט...

לא זוכר מקור מדוייק - ולא מוזכר שם חנוכה אם אני זוכר נכון
שאלהפוסעת

לצערי, לרוב אני מאחרת לתפילה בשבת בבוקר

אפשר לדעת על איזה קטעים אני יכולה לדלג (כדי להדביק את הקצב) ועל איזה לא?

וגם מתי אני צריכה לעצור כשהחזן אומר משו.. קדיש? קדושה? תודה רבה תזכו למצוות

תלוי באיזה שלב הםשחר אורן

זה מסובך

אפשר הסבר?פוסעת


בעיקרוןשחר אורן

אפשר לדג על חלקים מפסקד"ז 

סדר העדיפויות להגיד הוא: אשרי, מזמורי הללוי'ה, שירת הים, ויברך דוד ואז כל השאר

אבל כדאי לשאול רבנים 

תלוי איפה את מוצאת את הש"צקראנץ שוקולד

יש דיון בפוסקים מה יותר חשוב תפילה בציבור או אמירת פסוקי דזמרה בצורה טובה..
יש חשיבות באמירת פסדזמ בנחת כי אחרי הכל זה שבח למלך, ולכן אם את יודעת שאם תגידי אותם תפספסתי שמונה עשרה אז עדיף לדלג על רובם ולומר ברוך שאמר אשרי וישתבח( יותר  מאוחר אכתוב בדיוק מה עוד)

אם את יודעת שלא תספיקי להגיע עם הציבור עדיף לומר אותם אחרי התפילה בצורה יפה וברורה.

אם אני זוכר נכוןאניוהוא
כל הדינים של דילוג בתפילה נאמרו לגברים בלבד שמחוייבים בתפילה בציבור ולכן יש להם דרך להצטרף גם למאחרים
אבל אשה הפטורה מתפילה בציבור - עדיף שתתפלל על הסדר בלי דילוג.

אנסה לבדוק בהמשך היום
כמו שכתבתי כך כתוב בהלכות שלמה -לגרש'ז אורבעךאניוהואאחרונה
אבל ראיתי בשם הגר'ח קנייבסקי -לחלוק על זה ושתדלג.

אני עדיין מעיין בסוגיא
מחבת חמה שנגעה בסיר בשריאנונימי (פותח)

שלום,

מחבת חלבית כשהיא על האש (ככל הנראה לא טוגנה בה גבינה ב24 שעות האחרונות)

נגעה בשוליה החיצוניים בסיר בשרי קר (לא בן יומו) בדופן שלו שהייתה עם שמנונית

בתוך המחבת הייתה מונחת כף עץ.

מה דין שלושת הכלים?

תודה רבה

המחבת נגעה בשוליה החיצונייםאנונימי (פותח)

שהם בגובה של חצי ס"מ / ס"מ

זה נגע באותו גובה בסיר.

שטח המגע חצי ס"מ משהו כזה

 

לנוהגים 'ניטל' ב24.12 - זה יוצא בנר ראשון של חנוכהמושיקו


אממ... אם אני נוהג ניטל זה אומר שצריך לשים עץ אשוח בחצר?סביון
סליחה...
העץ אשוח זה מנהג אחרמושיקו

אני בעד. ממש ממש

מחר?פרח

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

מה??? אבל כבר קניתי! |מתבאס|סביון
עכשיו לך תדע אם החנות תסכים לקבל חזרה...

טובנו... |מתעשת| אני צריך להפסיק לנצל"ש פה. זה לא נסיופ. פויה סביון.
תשרוף - ותקיים מצווהמושיקו


לא נוהג ניטל, מתי ההילולה?שפיפול


לילה שכולו ביטול תורהאניוהוא
זה משקיעה ועד חצות..מושיקואחרונה


מישהו יודע האם מבחני הרבנות עם חומר פתוח?צקון לחש

רואים כאן תמונה שנראית כמו המבחן בפועל

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/335894

 

למה תמיד היה לי הרושם שזה עם חומר סגור? אני כמעט בטוח ששמעתי את זה פעם

רבנות - חומר סגוראניוהוא
דיינות - מותר ש'ס שלם עם ראשונים שבסופו
ויש מבחן פסק דין של דיינות - שזה מותר להביא את כל הבית כמעט (יש איזה כללים - לא ספרים מ-x השנים האחרונות)
אז בתכל'ס הרבנות יותר קשה מהדיינות חחצקון לחש


היקף החומר לא דומה בכללאניוהוא
אם אתה לומד למבחן שבת -שנה וחצי
אז הקצב המקביל למבחן דיינות זה כ6 שנים לימוד
החומר קשה יותר - זה שיש גמרא עוזר רק למי שממש יודע
והרבה לא עוברים את המבחני דיינות .
כן אני יודע את הרקע של המבחנים (פרט לקטע של החומר)צקון לחש

אבל לסיים יורה יורה צריך יותר מרק חלק שבת

גם הדיינות זה יותר ממבחן אחדאניוהוא
4 מבחנים+פסק דין
נכון ושניהם מתפרשים על פני שנים אז זה לא כל-כך שונהצקון לחש

ועדיין בדיינות יש חומר פתוח (אמנם החומר יותר קשה ורחב)

רבנות זה 5 למאריכים ודיינות זה 10 למקצריםאניוהוא
החומר הפתוח לא עוזר לזכור מה השו'ע כתב ומה הרמ'א.
ומה הלאה בנו'כ
5/10 מה? שנים?צקון לחש


כן... שניםאניוהוא
סליחה... חשבתי שכתבתי.
אני יודע שיש כאלה שלומדים 7 שנים לרבנותצקון לחש

ויש שמושכים יותר. מכיר מישהו שלמד שנתיים וחצי נידה.

תלוי בכמה רוצים לעבור לעומת באמת לדעת.

 

בכל מקרה שניהם מבחנים מאוד קשים

זה נדיר מה שאתה מדבראניוהוא
בתור אחד שעשה רבנות - והסתכל על הדיינות (לא התחלתי כי לא מתאים לי לטחון חומר בקצב - פשוט לומד ומעיין בגמ' בוהלכה בנחת)
אני אומר לך אין מה להשוות....
סיימת יורה יורה כולו?צקון לחש

פשוט לי שדיני ממונות יותר מסובך.

השאלה היא אם גם המבחן עצמו יותר מסובך?

כי ביורה יורה ראיתי שיש גם שאלות על הראשונים ושו"ע וכו'

כןאניוהוא
כעת לומד בעיקר גמ' ועל הצד לומד רבנות עיר.

בדיינות האחרונים הם בעיקר קצות נתיבות וכו'
ב'י באופן יחסי ליו'ד או לאו'ח כמעט ואין
אשריך! בהצלחהצקון לחש


תודה רבה. וכן למר!אניוהוא
ואגב זה- מה דעתכם על המבחן החדש?אניוהוא
מי שכבר סיים 'רבנות' פטןר מדרך-ארץ....?

האםתהמבחןצהחדש באמת ישפיע על הרבנים להיות טובים יותר או שזה סתם פופוליסטי או עוד מכשול בדרך לתעודה שכל אברך מוציא היום?
מה זה המבחן החדש?צריך עיון
זהאניוהוא
כתבה בערוץ 7: דרך ארץ קדמה
http://ch7.io/absaw
חשוב ללמוד את ההלכות האלה גם בלי קשר לרבנותצריך עיון
אבל אין דרך להקנות בכח מוסר ודרך ארץ ואין אפשרות לבחון את זה בכתב, סתם מהלך פופליסטי
בדיוק מה שאני חושבאניוהוא
היטבת להגדיר החבר!
כמו בכל מבחן בכתב, בוחנים ידע..אדם כל שהוא

גם בהלכות שבת, המבחן לא מסוגל לבחון האם הנבחן מדבר בשבת על מלאכות חול שהוא מתכנן לעשות, או קורא בשטרי הדיוטות, ועד כמה הוא נזהר מטלטול מוקצה.

[אמנם, אפשר לצפות שמי שיש לו רצון בסיסי להקפיד על ההלכות, הלימוד ישפר גם את רמת הקיום של המצוות].

 

אז צריך לבחון איזה ידע נצרך שיהיה לרב-

היינו שמחים שרב ידע לענות על על שאלות בכל התורה כולה, אבל זה דרישה לא מעשית עבור מבחני הרבנות, אז צריך להתמקד בשאלות יותר מצויות, שמגיעות לרבנים רגילים [ולא למישהו שממונה באופן ספציפי על התחום].

נניח - רב רגיל לא נתקל כמעט בענייני שחיטה וטריפות, לעומת זאת, הוא נתקל בשאלות בהלכות שבת, תפילה וברכות בשר וחלב וכדומה.

נראה לי, שרוב הנושאים שמופיעים שם, הם נושאים שיש חשיבות מעשית שרב ידע.

אגב, זה רק בשביל כושר לרבנות עיר.אדם כל שהוא

[כך עולה מההודעה באתר הרבנות].

כןאניוהואאחרונה
היום הבנתי את זה גם...

אבל לפי מה שהבנתי- מי שהתחיל יכול לסיים במתכונת הישנה עד תשפ'א
אתר המחשה חדש להלכות קידוש החודש עלהhillelskolnik
עבר עריכה על ידי hillelskolnik בתאריך י"ח בתמוז תשע"ו 14:37

האתר http://kiddushhachodesh.net

 

האתר המחשה בנוי כספר אשר על ידי לחיצה על מושג מוצגת אנימציה בתלת מימד הממחישה את המושג

בינתיים כמעט סימנו פרק ו, ובהמשך את כל ההלכות, ובהמשך בשפות נוספות.

אתר מצוין!! יישר כוח!dvirm1


הסתים פרק ו לקידוש החודש בהמחשת תלת מימדhillelskolnik
 
יש פרק אחד בעברית ופרק שני באנגלית
 
כתובת האתר:
הסתיים פרק ז בהלכות קידוש החודשhillelskolnik

בשלב זה עלה פרק ז המבאר את קביעת יום ראש השנה ומתי נדחה מיום המולד ליום אחר

 

שיעור וידאו בפרק וhillelskolnik
עבר עריכה על ידי hillelskolnik בתאריך י"ד באב תשע"ו 16:05

לצפיה בשיעור

 

עלה פרק ח בהלכות קידוש חודשhillelskolnik

הפרק מתאר את חודשי השנה אם הם חסרים או כסדרן או מלאים

 

http://kiddushhachodesh.net/Chapter8

 

שיעור וידאו על פרק חhillelskolnik

שיעור וידאו בפרק ח

 

http://kiddushhachodesh.net/Chapter8

 

 

מהיום קל ללמוד הלכות קידוש החודש בהמחשת תלת מימדhillelskolnik

אתר הבנוי כספר בצד אחד הפרק ובצד שני המושגים מבוארים בגרפיקה תלת מימדית.

 

לאתר

http://kiddushhachodesh.net

 

בנוסף לרגל סיום חיבור הפרקים ו – ח בהלכות קידוש החודש לרמב"ם ולקראת המשך חיבור פרק ט. הננו מאפשרים הורדת תוכנה שלא הייתה נגישה לציבור, בחינם. אשר בה מוצגים זמני תקופות השנה שהוא ענין פרק ט וכן מאפשרת לראות לקויי חמה ולבנה בקירוב יפה בהמחשה תלת ממדית כאשר החישובים מבוססים לפי שיטת הרמב"ם בהלכות אלה.

 

התוכנה היא אב טיפוס לאתר שניבנה עכשיו, ולתוכנות שנעשו בעבר.

 

להורדת התוכנה

http://kiddushhachodesh.net/Download/FormSeasonAndEclipse

 

המחשת זמן תקופות השנה בתחילת כל מחזור של 19 שנהhillelskolnik

אני בעד. ממש ממש

מחר?פרח

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

hillelskolnikימ''ל

קודם כל - יישר כוח על האתר.

אני מניח שכבר הבנת את העיקרון אז במקום שכל פעם אני אשרשר אותך לכאן עשה את זה בעצמך.

פסיקת הרמב"ם חדורה בציפיה לגאולה - מחזור 19 שנהhillelskolnik

אני בעד. ממש ממש

מחר?פרח

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

הסתיים פרק ט כולל המצגות והשיעוריםhillelskolnik

אני בעד. ממש ממש

מחר?פרח

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

עשרות אלפים ישתתפו בלימוד קידוש החודש בכל העולםhillelskolnik

אני בעד. ממש ממש

מחר?פרח

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

יפה מאוד, יישר כח!צקון לחשאחרונה


שבוע טוב! שאלהאנונימי (פותח)
זה בסדר ללמד גויים עברית?
כןמושיקו
עברית לא שונה מכל שפה אחרת.

ובכל מקרה גם בלשון הקודש לא אמורה להיות בעיה
תודה, עזרת לי!אנונימי (פותח)אחרונה
שלום,מישהו יכול להסביר לי בשביל מה צריך כתובה?אנונימי (פותח)
והאם זה חובה או יש אפשרות להינשא בלי כתובה?
תודה לעונים
ההגדרה שלך לא מקובלת על כל הפוסקיםשפיפול
וכיוון שכך ברור שאין דעה אחת מה דין פילגש.

ע"פ מה שמצויין מספר פעמים באבן העזר, הרי פילגש אינה מקודשת כלל, ולפיכך אינה בחזקת אשת איש, מה שבשום אופן לא אומר שהיא אסורה, אלא אינה צריכה גט.

אולי לרמב"ם דעה אחרת ולכן גם דעתו אחרת.

בכל מקרה, מבחינה טכנית, אין קשר חד ערכי , בין כתובה לקידושין.
עמונה - הרב אלחנן בן נוןאנונימי (פותח)

קיבלתי במייל וכתבו שאפשר להעביר הלאה.

הפיסקה האחרונה חזקה מאד.

 

עמונה – בירור רעיונות – הרב אלחנן בן נון

 

(הדברים נכתבים כשאיננו יודעים איך תסתיים הפרשה,

וענינם העיקרי לברר עקרונות הלכתיים ורוחניים כפי יכלתי)

 

  1. חובת המחאה והשלכותיה

שאלה - עברנו לא מעט פינויים והרס, גם כאלה הגדולים מעמונה. למה חשוב להאבק על זה אולי עד כדי הפלת הממשלה?

תשובה – קודם כל, צריך לזכור שהרס בתים שנבנו בעמל רב, בכסף רב, ביגיעה רבה ובהיתר רשמי, הוא נורא. המשמעות המשפחתית הכוללת היא קשה ביותר. רק לפני זמן קצר ראינו מחזות קשים של אנשים שבשעות ספורות של שריפה אבדו את ביתם ואת כל רכושם, ונשארו חסרי כל. אין ספק שזהו מראה קשה גם בלי קשר ללאומיותו של אדם, ק"ו שהוא נעשה בגלל ריב אחים, ולא בגלל בעיות משפטיות. אם נצרף לזה את העובדה, שהמשפחות על ילדיהן עוברות תקופה ארוכה של חוסר ודאות על חייהם, ואת תחושה הנטישה של רשויות האמורות להגן על האזרח ועל זכויותיו הבסיסיות בחיים, נקבל פגיעה קשה לעכול. דבר זה פוגע ביחסי האמון הבסיסיים ביותר של האדם לחברתו ולמדינתו, וזהו דבר חמור ביותר.

שנית, המאבק הוא על א"י. זה אינו מתחיל מפוליטיקה ואינו מסתכם בבעיות משפטיות, אלא מהמאבק על יסוד בחירתנו כעם ד'. זה הרס ישוב בא"י שזה דבר חמור מאד מבחינה הלכתית ורוחנית. נוסף לכך אנשים הבקיאים בטיבו של המהלך המשפטי מסבירים, שבכל מקום בארץ ובעולם פותרים בעיות כאלה של בניה בשוגג בפצוי, ואף בג"ץ עצמו נוהג כך במקומות אחרים, ואפילו במקום שהבניה היתה במזיד. הדבר חורה עוד יותר, שהתובעים כלל לא העמידו את ראיותיהם למבחן משפטי, כי הבג"ץ אינו עוסק אלא בענינים עקרוניים ולא בבירור זכויות. נוסף לכך זה פתח להרס מאות בתים בישובים, שעלול להביא למכה אנושה להתישבות כולה. אמנם אין מדובר על מהלך של הרס מידי לכל מאות הבתים, אבל זה כבר ענין של זמן והליכים משפטיים, שעלולים להפיל את רוחם של רבים בהתישבות.

ש' – אם כן צריכים להאבק בכל הכח!?

ת' – כן. בכל הכח המותר והנכון. שני דברים צריכים להיות ברורים ואיתנים. 1. אסור להשאיר את אנשי עמונה לבדם, זה אינו מאבק שלהם אלא של א"י. 2. אסור לעבור עבירות כשנאבקים על א"י. לכן אין לנהוג באלימות לא גופנית ולא מלולית. כמו כן, כיון שאין מדובר במלחמה, מי שעלול להנזק או להפגע אמונית, נפשית או גופנית אינו צריך להיות שם.

ש' – אתה אומר שני דברים מתנגשים. זה מסר מבלבל, שאינני מבין איך לנהוג במצב כזה. מי לא יפגע?! כל אחד במצב כזה נפגע. אז מי יגיע להאבק?

ת' – מבוגרים או נערים עם הוריהם, שמבינים את מהות המאבק ואת הדרך הנכונה לפעול בו.

ש' – אתה יודע שמי שמגיע הם בעיקר בני נוער.

ת' – זו טעות חמורה. כבר לפני שנים הודעתי וכך החיתי את רכזי הנוער ואת יוזמי ההפגנות שאין להניח לבני נוער לצאת להפגנות, אלא באחריות מבוגרים. כשמדובר במקום שיש חשש חמור יותר לנזקים, צריכים ההורים עצמם לקחת אחריות. שלמנו על זה מחירים כבדים מבחינה נפשית, אמונית ואפילו גופנית. כך ראינו גם אצל בנים, וגם אצל בנות ואפילו אצל מספר מבוגרים. בהרס שהיה בעמונה לפני מספר שנים, החלטנו בישיבת בית אורות שהתלמידים (ישיבת הסדר) יצאו עם הרמי"ם. אני עצמי הייתי שם כל הערב, וכשנסיתי לחזור לפנות בקר לא הצלחתי להגיע. אין דבר כזה שהורים יאפשרו לילדיהם כשהם אחראים עליהם, להגיע למצבים בהם הם נמצאים בסכנה.

ש' - אפשר להבין נערים שרואים את ההרס וגם מעשי אכזריות תוך כדי הפינויים, שהם מתמלאים כעס ושנאה, ולפעמים מגיבים באמירות או מעשים לא נכונים. זה אף פעם לא מגיע לרמה של ההרס והאכזריות המופנים כלפינו!

ת' – נכון מאד, ודוקא בגלל זה אסור להניח אותם לבדם. אם הורה חושב שאין הנער יכול לעמוד בזה, הוא צריך לדאוג לו, ולמנוע את ההליכה שלו לשם. יש נערים שכבר ראו דברים כאלה, ויש שיראו לכל הפחות מסרטים, תמונות וספורים. איך אפשר להסביר להם תופעה כזאת.

ת' – לדעתי, איש בטחון שפועל באכזריות הוא או גוי או אדם לא מאוזן אחוז טירוף. באמת גם ההרס אינו אנושי ובמיוחד שהוא פוגע באנשים שא"י והעם בראש מעיניהם. לדעתי, צריך להסביר את כל התופעה הזאת במשל. הורים לנער שהוא פגוע נפש, והוא מתחיל להכות את הוריו חלילה במצב של התקף האם הם יכו אותו כפי שנכון לעשות כלפי כל אויב או שודד? בשום פנים לא. הכאב הוא עצום, נורא. איך הבן הגיע למצב זה, אבל, ההורים אולי יגנו על עצמם, אבל לא יכו אותו. זהו ההסבר למה שאנחנו ראינו ועלולים עוד לראות אם יהיה פינוי. יש מחלה בדור, מחלה רוחנית, הנוגעת להבנת הקשר שלנו לארץ הזאת. חלק גדול מהעם פגוע רוחנית, ולפעמים הוא מסוגל להכות את הוריו ואת אחיו. אעפ"כ אנחנו נושכים שפתים, העז ובגבורה בידענו שבע"ה העם יתגבר על מחלתו.

 

  1. התלות בכחו של העם

ש' – האם השארת עמונה במקום אינה שווה שתהיינה מספר פגיעות?

ת' – אם הצבור הישראלי לא יסכים, עמונה לא תשאר במקום גם אם כחות הבטחון לא יצליחו לפנות אותה. כך זה יהיה בכל מקום בו ההסכמה הלאומית לא תחזיק מעמד. עד עכשיו זו עובדה בעלת תוצאות מצערות, בסיני, בגוש קטיף, בערי הפלשתים וכו'. זו עובדה. כל המאבק אינו לחסום את הדרך לטרקטורים, אלא להביא אלפי אנשים שימחו על העוול. אם יעמדו שם עשרים אלף איש, המשטרה לא תוכל לעמוד מול זה, הצבור בישראל יבין שזה לא מוסרי, שזה אינו טובת האומה, שזה בלתי אפשרי וימצא את המוצא. במקום שהצבור הישראלי מכל מיני סבות השתכנע שהמחיר כבד מדי, הוא פשוט משאיר את הישובים והצבא נסוג. כך היה גם בלבנון. הצבא נסוג. גם בערי הפלשתים הצבא נסוג כמעט לגמרי. מי שינסה להכריח את העם להחזיק בישובים בכח, עלול לגרום שהצבא יסוג וישובים ישארו נתונים למשיסה חלילה. היו כבר מספר רעיונות שהופרחו באויר אפילו לאחרונה, למרות שלא תפשו מקום רציני. ברוך ד' הרקמה המאחדת את העם עדין חזקה, אבל עלול להוצר מצב שאויבינו מנסים לדחוף לפילוג, להפריד בינינו, ולגרום לפירוק השותפות בין חלקי הצבור.

ש' – זה הזוי, שהממשלה תהיה מוכנה להפקיר ישובים בידי אויבים!

ת' – היו מספר דברים הזויים שהתרחשו כבר. נכון שהיום זה רחוק, אבל זה אומר שאסור לנו בתוך המאבק על א"י לאפשר פירוד בינינו. כרגע רוב נציגי העם אינם מוכנים להפרד מבית המשפט העליון הנוכחי, ומשליטת המשפטנים בממשלה, ולכן צריך לנהוג בזהירות. יש גורמים רבים בארץ ומחוצה לה, החותרים כל הזמן להפריד בינינו. חלקם אומרים בגלוי, אם אתם שולטים, אנחנו ניתן את השליטה לערבים, לאמריקה, לאירופה, לאו"ם וכו'. ברוך ד' שזהו חלק קטן, אבל הוא מצליח בדרכי ערמה ושררה להפיל פחד על רוב נציגי הצבור בישראל, שהם פוחדים מהם, ומתפתלים כדי למצוא מוצא.

ש' – אז בעצם כל המאבק הוא על דעת הקהל, ומיותר להגיע למקום!

ת' – לא במצב כזה. אם רק אפשר, הכרחי להגיע למקום. מי שמשאיר את המקום ריק במצב כזה, וצועק בחוץ, זה אינו רציני. הוא כאילו אומר 'החזיקו אותי'. אין כמעט תחליף להמצאות במקום ככל האפשר. הכחות הנאבקים מבחוץ הם בעלי השפעה רק בגלל שאנשי עמונה במקום, וצריך לחזק אותם. המלחמה בתוך מוסדות המדינה והמשפט הכרחית, וגם בתוך הרשתות החברתיות וברחוב, אבל רק מי שמוכן לפעול בשטח באצילות ובמסירות נפש יצליח. יש כאן נקודה בסיסית המשנה את ההבנה. מי שנמצא בשטח יכול להצליח לא בגלל שהוא חזק יותר, אלא בגלל שהוא מצליח להוציא את גבורת האומה מהכח אל הפועל, וכשהעם רואה זאת גם הוא מתמלא גבורה. בכלל כל הכיוון התולה את הצלחת תהליך הגאולה ברצון העם, אינו מתחיל מנתוח מציאות והסתברות בשטח. כמובן אינני רואה עצמי כמי שבקי במיוחד בזה. יש מומחים גדולים, ובעיקר עתונאים שיודעים תמיד מה יהיה. (אם המציאות אינה מתקדמת לכיוון שלהם הם מנסים להשפיע שהיא תשתנה לפי דעתם) הגישה וההדרכה הזאת נובעת מהסתכלות שיסודה בעניני אמונה.

 

  1. ויתורים או גאולה בשלבים

ש' – איך שלא יהיה, הנסיון של אנשי תורה להעביר את חוק ההסדרה בלי הסעיף על עמונה, הוא מנוגד אם כן גם הוא להלכה כפי שאמרת.

ת' – לא. זו מחלוקת בהערכת המציאות ובדרך להשגת המטרה הנכונה. יש אומרים, שצריך להניף את הדגל ברמה, וגם אם נכשל פעם אחת או שתים, בסופו של דבר העם ילך אתנו. לפי דעתם, ויתורים במהלך הדרך מקטינים את ערך התורה והאמונה, והם גם מסוכנים כי הם מעמידים את הענין כדבר הנתון לפשרות. מאידך הדעה החולקת אומרת שההתעקשות על אישור של עמונה עלול להביא לנפילת הממשלה הקימת, וזה מהלך מסוכן, שעלול לגרום לנפילות גדולות הרבה יותר. ז"א כשלון בהעברת החוק עלול להביא לבחירות חדשות, או לכל הפחות להקמת ממשלה חדשה, שתהיה עוינת יותר, ועלולה באמת להביא לנפילת רוח כללית בחסות פסקי בג"ץ נוספים. ברור שתהיה גאולה, אבל היא תבוא בצורה קשה יותר. אין הבטחה איך הגאולה תבוא, האם מתוך שבר גדול שבסופו עלית בזק או מתוך התרוממות אטית. על כן, יש אומרים שהתעקשות להשיג את הכל עלולה להביא למשבר גדול. כמובן שהתמונה שצירתי היא קיצונית, אבל הלוא איננו נביאים, ואיש אינו יודע מה ילד יום. מכל מקום, אלה גם אלה מתכונים לטובה, וזו שאלה בהנהגת צבור.

ש' – ז"א שלא בהכרח יש להתנגד ולמחות על פינוי עמונה ומקומות אחרים, אם הם בהסכמה!?

ת' – בכל מקרה של הרס חייבים להתנגד ולמחות בכל אופן. גם אם זה בהסכמה. ברור שזו הסכמה מאונס ולא מרצון. יש כאן פעולה שמנוגדת לתורה ולאמונה, וצריך למנוע אותה כפי יכלתנו, ולמחות עליה אם היא מתבצעת. אם יש מצב של העתקה ממקום למקום, צריכים רבנים ואנשי צבור לבחון את המצב ולהחליט לפי הענין.

ש' – אם חייבים למחות כשיש הרס, מדוע הרבנים כל פעם מודיעים שאסור לפעול באלימות. הלוא זה ענין של הלכה!? בנוסף לכך זה תמיד נשמע שהרבנים מפחדים מהממשלה, ומנסים לקרר את האוירה!?

ת' – מצות תוכחה אינה מתירה אלימות. תוכחה היא דבור בצורות שונות, ובסגנון מתאים, לא אלימות. מי שמוכיח בצורה שאינה נכונה גורם לחטא, כמו שכתוב במפורש בפסוק "הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא". אנחנו יודעים שלפעמים בארוע כזה, די במעטים העושים מעשים לא נכונים, וגורמים לחלול ד'.

 

  1. דרכי המאבק והגאולה

ש' – מדינה דמוקרטית בנויה גם על לחצים. אם אנחנו תמיד נהיה יפי נפש, לא נשיג כלום. תמיד ירמסו אותנו!

ת' – ראשית, אם ההלכה אינה מתירה דרך פעולה מסוימת, הטענה ש'לא נשיג כלום' אינה יכולה לשנות את ההלכה. היא מציבה אולי קושיה, אבל בודאי אינה יכולה להיות בסיס להיתר לאלימות כל שהיא. ביחס לטענה, שההלכה אינה מתאימה למציאות, דעת רוב מוחלט של הרבנים הפוסקים הלכה לצבור בעניני כלל ישראל היא שההלכה מתאימה למציאות, ודוקא הטענה על 'יפי נפש', מתכחשת למציאות. המבחן של הצלחה אינו נמדד במחיאות כפים או הישג לזמן קצר. המבחן הוא דרך שמוכיחה את עצמה לזמן ארוך.

יש מי שחושב שישוב א"י וגאולה תלויים רק במעשה כזה או אחר של התישבות, וברגע שהוא יתאפשר, הכל יתנהל במסלול רגוע. ההבנה שלנו היא שגם כשיש החלטה רשמית המלווה במעשה של התישבות, היא איננה קובעת הכל. אם העם איננו מוכן לה מספיק, ההחלטה תתמסמס, והמעשה עלול להיות בסכנה. אחרי מלחמת ששת הימים העם עמד נפעם והתלהבות כללית אחזה בו. אז נחקק חוק ירושלים, ועינינו הרואות שגם בירושלים יש מצב מורכב ולא שלם, כי העם אינו עומד במצב אחד, ופעמים הוא נחלש.

ז"א הגאולה היא להוציא את הגרעין הפנימי של השאיפה לגאולה מתוך הסכמת העם אל הפעל, ורק זה נותן תוקף מעשי לגאולת הארץ. הסכמה חזקה של העם היא מפתח בכל התהליך הזה. מהלך זה עומד כל הזמן בהתמודדות ונסיונות, ולפעמים העם נחלש בגלל איומים בטחוניים או מדיניים, בגלל לחצים כלכליים ועוד, וצריך להמשיך את העבודה הארוכה והמתמשכת בתוך העם.

ש' – זה הסבר ונמוק רוחני, אבל ישנם אולי רבנים שחושבים אחרת. איפה הדבר הזה מעוגן בהלכה?

ת' – ראשית כבר הזכרנו מפסקי ההלכה שמצות התוכחה אינה מתירה שום אלימות. להיפך גם הרמב"ם המחמיר במצוה זו כותב שאין מצוה להוכיח אם התוכחה מביאה לאלימות (הל' דעות ו). יש פוסקים אחרים (סמ"ג ובעל ס' יראים בהג' מימוניות שם) שלדעתם מצות התוכחה מסתיימת כבר אם היא מביאה לנזיפה כנגד המוכיח. אבל יותר מכך, האדם הפרטי יכול לקיים את מצות ישוב א"י במקומות רבים בארץ, וגם אם הוא רוצה להדר במצוה, ולישב דוקא מקום מסוים ביהודה ושומרון הזקוקים לכך, הוא יכול באופן פרטי לגמרי ללכת לשכם ולרמאללה, ולנסות להתישב שם. אלא שאנחנו מנועים מזה, בגלל אויבינו, ואנחנו רוצים את הגנת הצבא ואת החלת החוק הישראלי באזור, לכן נוח לנו להתישב בעמונה ובמקום שיש שם שלטון יהודי. הרי שאיננו עוסקים במצוה הפרטית, אלא במצוה הכללית, ברצון הגדול להביא את העם כולו להתישב בארץ מתוך שלטון יהודי שלם.

גם לפי הפוסקים שחיוב המחאה נובע מיסוד הערבות, ולא ממצות תוכחה, גם כן אין חיוב ערבות, אם הצבור שאותו אנחנו מנסים לקדם, מתנגד באופן פעיל.

ש' – אבל זה איננו המצב מדויק. איננו מבקשים מאחרים שהם יתישבו, אנחנו יושבים כבר בעמונה, או בגוש קטיף או בסיני, והם באים ומגרשים אותנו משם. איננו מבקשים שהממשלה תכיר בישוב הזה. אנחנו מבקשים שלא יגרשו אותנו משם!?

ת' – ראשית, מבחינה מציאותית זו העמדת פנים לומר שאיננו רוצים הכרה ואיננו רוצים הגנה. אלולא הגנת הצבא רוב צבור המתישבים לא היה מחזיק מעמד, ואינני רוצה להעלות על הדעת מה היה קורה למעוט שהיה נשאר בלי הגנה. אבל שנית צריך להבין יותר את הבסוס ההלכתי. הרמב"ן בהוספות לס' המצוות (מצוה ד') קובע כי המצוה של ישוב הארץ תלויה בכבוש וברבונות. ברור שגם ישיבה פרטית היא ישוב א"י, אבל המצוה בשלמותה היא שתהיה הארץ ברבונות יהודית. זה ברור גם מדעת הרמב"ם במינוי מלך (הל' מלכים א) שזו המצוה הראשונה שהתחיבו ישראל בכניסתם לארץ, הרי שעיקר הענין אינו רק שישבו יהודים בכל מקום בארץ, אלא שתהיה רבונות. ברוך ד' שזכינו לפני כמעט 70 שנה לנס הגדול הזה, שהנביא יחזקאל קרא לו תחית העצמות היבשות. כיון שכך איננו רוצים רק לישב יהודים בעמונה, בגוש קטיף, בסיני ובכל ארץ ישראל. אנחנו רוצים כאן שלטון יהודי. האם אפשר להכריח את השלטון לעשות מה שאינו רוצה? אנחנו מנסים זאת כבר יותר משנות דור. אי אפשר להכריח מישהו לקיים מצוה. בודאי שאי אפשר להכריח את העם או את השלטון לקיים את מצות ישוב הארץ בצורה שאינה נראית לו. חייבים לעבוד קשה מאד ובסבלנות עד שהעם יתעורר לזה מרצון עצמי בתקיפות רבה.

 

  1. תקפה ההלכתי של ממשלה בישראל

ש' – אם כך, שהשלטון קובע הכל, אין שום טעם להתנגדות, להפגנות ולנסיונות התישבות. הכל תלוי בשלטון, אם הוא אינו רוצה, אפשר ללכת הביתה.

ת' – זו אמירה של יאוש או של כעס המציגה את החבור לממשלה כהתרפסות והתיפיפות. אני יכול להבין מהיכן זה נובע, אבל זו אינה הסתכלות הלכתית, ולא מתוך הבנה רוחנית. זה נובע מתסכול ארוך ומתמשך. צריך להבין את הקשר שלנו לממשלה ולכנסת במדינה הזאת.

העמדת שלטון זו מצוה זה נפסק על ידי רוב מוחלט של רבותינו הראשונים; הרמב"ם (הל' מלכים א') והרמב"ן (פר' שפטים), ולא היה מי מפוסקי הדורות הגדולים שחלק עליהם. קושיות האברבנאל (פר' שפטים וס' שמואל ח') אינן יכולות לעמוד מול הפסיקה ברורה וההחלטית של גדולי הפוסקים.

ש' – זה נכון לגבי מלך ישראל שנוהג כהלכה, ושמינו אותו כהלכה!

ת' – אמירה זו אינה נכונה הלכתית. לכל שלטון יהודי שהעם מקבל על עצמו יש דין של מלכות, גם אם לא דין שלם של מלך. זהו דיון ארוך במקורות ואזכיר רק את פסק ההלכה שכתב הרב קוק זצ"ל (משפט כהן ע' שלו). הדברים התבררו בפסקי הלכה ארוכים שכתבו על ידי גדולי הדור הקודם עם הקמת המדינה. הרב ישראלי זצ"ל כתב גם בעצמו דברים ברורים (כפי שנדפס בספרו 'עמוד הימיני'), וגם ערך את כתבי 'התורה והמדינה' שהאריכו מאד בברור הסוגיות הללו. ברור גם מדברי הגמ' והפוסקים שלהורדוס והמלך אגריפס היה דין של מלכות, כיון שהעם הסכים למלכותם למרות שהומלכו ע"י הרומאים. כמו כן גם למלכים אחרים שלא היו ראויים בבית ראשון היה דין מלך.

ש' – אם כך, כל המחאה נגד הרס ישובים היא מס שפתים. אם לממשלה יש תוקף של מלכות, אפשר את כל החיים הדתיים הצבוריים שלנו כאן, להכניס לעטיפה ולזרוק לפח, כי הממשלה יכולה להחליט מה שהיא רוצה, ואנחנו מורידים את הראש, כי זו מלכות.

ת' – גם אמירה זו היא של כעס ואינה נובעת מלמוד אמונה והלכה. מלך שגוזר איזו שהיא גזירה כנגד ההלכה, אין תוקף לגזירה, אם אפשר צריך למנוע ממנו את בצוע העבירה, או לכל הפחות להוכיח אותו או למחות על כך.

ש' – אבל אמרת קודם שגבול המחאה תלוי בצבור וגם בשלטון, אז ממילא אין תועלת במחאה. אלה שני דברים שמחפים אחד על השני. יש מלכות וצריך למחות אבל אי אפשר למחות!

ת' – ראשית צריך להיות ברור. פקודה שהיא כנגד התורה, אין לה תוקף. יחד עם זה, אין זאת אומרת שהמלך או השלטון חדלו מלהיות בעלי תוקף בשאר הדברים. אומרים חכמים שכאשר שאול פקד על אבנר בן נר ועמשא בן יתר להרוג את כהני נב, הם הורידו את הדרגות, וסרבו פקודה. למרות זאת הם המשיכו לשרת בצבאו, לקבל ממנו פקודות אחרות. אפילו אחרי שדואג האדומי מלא את פקודתו והרג את הכהנים, הם המשיכו בתפקידיהם (מדרש שמואל). גם דוד המשיך לראות בו מלך על כל מה שכרוך בכך, למרות מה שרדף אותו.

שנית, המצב היום טוב הרבה יותר מאשר בימי קדם. בימי קדם הכל היה תלוי בדמותו של המלך, ואם הוא לא היה הגון, או שהיה פגום במידה מסוימת, המצב היה נורא. היום העם בוחר לפחות פעם בארבע שנים. ויותר מזה, הלוא אנחנו מכירים שבימינו יש מערכות צבוריות רבות שיכולות להפעיל לחץ על הממשלה, ולשנות דברים.

 

  1. הערך הרוחני של הצבוריות

ש' – אבל איך אפשר להבין דבר כזה? זה הזוי להמשיך לתמוך בממשלה שמפנה והורסת ישובים!

ת' – אתה יכול להסביר את זה כחישוב רווחי על בסיס של כדאיות תורנית. אם בסך הכל הממשלה עושה דברים לטובת התורה, הרי ששוה לנו לתמוך בה כי זה כדאי. אמנם היא קצת הורסת, אבל לא נורא בסך הכל אנחנו מצליחים להתקדם. אבל למרות שלשקול כזה יש מקום מסוים בהכרעה מעשית, זה לחלוטין אינו מה שעומד בבסיס ההלכה שהזכרנו. יש כאן ענין עקרוני, רוחני, הלכתי שצריך להבין אותו, והוא העיקר.

המהר"ם שיק בהערותיו על ס' המצוות של הרמב"ם כותב שאסור לקלל מלך ישראל אפילו שאינו נוהג כהלכה, כי כבודו הוא כבוד כל האומה. המקלל את המלך פוגע בכבוד האומה, ולכן מלך אינו יכול למחול על כבודו. זאת אומרת כבוד הממשלה ושריה אינו תלוי באישיותם ובמדותיהם, אלא בהיותם נציגי העם. יש לזה משמעות רוחנית, לא רק הלכתית. אמנם בימינו המושג של כבוד מלך וסמכויותיו שונה במקצת. התוקף של הממשלה כמלכות לרוב הדברים נובע מכחו של העם, ז"א שאין לממשלה סמכויות של מלך ישראל על פי ההלכה, אלא כפוף לסמכויות שנתן לה העם. מה שאנחנו לומדים מכאן הוא ענין עקרוני יותר, שיש לו משמעות רחבה.

גדולי כל הדורות הוכיחו מתוך התורה שעם ישראל אינו אוסף של אנשים, אלא מהות א-לקית רוחנית, אם נרצה נקרא לזה נשמה כללית – כלל ישראל. למשל המהר"ל מפראג הרחיב בדבר מאד בספרו 'נצח ישראל' (פרק יא). משמעות הדבר שכשהעם מסכים על דבר שיש בו ערך על פי התורה, יש לזה תוקף רוחני, לא רק מעשי. גם כשנציגי העם עושים ביחד מצוה כמו הגנה על הארץ, הצלה משריפות, חלוקת תקציבים וכו' יש לזה תוקף רוחני כי הכלל עושה זאת. נשמת הכלל פועלת זאת. לכן מלך אינו אדם פרטי הוא שייך לאומה. יותר מכך, המהר"ל מסביר שגם כאשר העם אינו נוהג כראוי, לא פוסקת ממנו המעלה הרוחנית הזאת, ולכן כל מה שהעם מחליט ואינו נגד ההלכה, יש לו תוקף הלכתי ורוחני, ומי שפועל כנגדו פועל נגד כלל ישראל. לכן גם אם המדינה והממשלה עושים דברים נגד ההלכה, שאין להם תוקף, הדבר אינו משמיט מהם את הבסיס של התוקף העקרוני ההלכתי והרוחני שלהם. לכן ההנחיה הרוחנית העיקרית שבדרך כלל צריך לתמוך בממשלה. מובן שיש מקרים חריגים, כשרוב פעולותיה נגד התורה, או שהיא מובילה את העם לאיזה אסון, אבל לא זה המדובר.

דוקא בגלל זה חשוב ביותר להוכיח את הממשלה, ולמחות על מעשיה אם הם מנוגדים לתורה. לא רק בגלל שאין למעשים אלה תוקף, אלא בגלל שיש לממשלה תוקף רוחני, וזה פוגע בכל העם מבחנה רוחנית. חשוב מאד למחות על מעשה חמור כמו הרס ישובים, וחשוב לעשות הכל כדי למנוע. הדרך למחות ולהוכיח צריכה להקבע ע"י מנהיגים המדריכים את הצבור מה נכון לעשות כדי להשפיע, ויחד עם זה היא צריכה להיות נבחנת ע"י גדולי תורה הפוסקים הלכות בעניני הכלל, כדי שנהיה בטוחים שדרכי הפעולה נכונות גם על פי התורה. כשאנחנו מצליחים לנהוג נכון, בגבורה ובענוה, באהבה ודקות בתורה, אנחנו מצליחים להפיח רוח גבורה ותקוה בכל העם. לא אנחנו מצליחים לנווט ולשלוט, אנחנו מצליחים לחזק את הכחות הבריאים באומה, שהיא תשלוט.

 

  1. התקדמות הגאולה

ש' – כבר שנים רבות שמנסים את הדרך הזאת, ואנחנו תקועים. מדכאים את הצבור הדתי לאומי בכוונה, ואין מאפשרים לו להתקדם. סימן שהדרך הזאת אינה פועלת, ושוה לראות אם זו דרך נכונה או אולי צריך לשנות את הכיון ההלכתי בענין!

ת' – דבר ראשון ההלכה איננה ענין של הצלחה או כשלון, שעל פיהם משנים אותה. אי אפשר לשפוט את ההלכה, אם היא מביאה לנו הצלחה או להיפך. בודאי שכשלון צריך לעורר למחשבה ולבחינה מחודשת של דברים כדי לברר האם יש שנוי בנתונים, המחייבים שנוי בהלכה. אבל אם ההלכה אוסרת משהו, הרי שהוא אסור גם אם הוא מקשה עלי מאד מאד את החיים.נוסף לכך הנסיון לצייר כאילו המהלך של רוח האומה הבריא נחלש ועומד להתמוטט אינו נכון במציאות. ברוב חלקי העם יש התחזקות גדולה בקשר אל התורה ואל הארץ. כך בהיקף מוסדות התורה, בחנוך הדתי והשפעתו, בכלכלה, במסחר, באקדמיה, בצבא ובהתישבות. אפילו בתחום הנהגת הצבור הפוליטית יש שנוי גדול מאד לטובה החוצה מפלגות. גם שני תחומים שהיו עד כה מודרי צבור דתי, כמו משפט ותקשורת עומדים בסימן שנויים משמעותיים. אמנם לא בהכרח שכל אדם החובש כפה נשאר נאמן ופועל בכל כחו בדרך נכונה, אבל אנחנו בדרך.

ש' – המציאות היא שבצבא דוחקים את רגלי הצבור הדתי יותר. גם מערכת המשפט מקצינה את החלטותיה בתחומים רבים הנוגעים לתורה. עולם התרבות נעשה קשה יותר ויותר, והוא משפיע בצורה קשה על הנוער שלנו וגם על הצבור הדתי המבוגר. הכנוי 'דתי לייט' כבר אינו תופעה בודדת אלא כנוי לצבור רחב שהשפעתו על האוירה בצבור הדתי בעיקר בערים הולכת וגדלה.

ת' – לפחות בשנים מן התחומים אותם הזכרת, בהם יש מקום למחלוקת על דרך התגובה של הצבור הדתי, ההיפך הוא הנכון. בענין הצבא יש תחושה כפי שהגדרת אבל זה נובע בבירור דוקא מהתחזקות הצבור הדתי בצבא, ולא להיפך. למעשה יש פחד בחלקים ידועים של החברה מהתחזקות דתית בכלל, ואם התחושה אותה בטאת נכונה, הרי שהיא מעידה דוקא על התחזקות שבסופו של דבר תעלה את העם כולו על דרך נכונה. גם במערכת המשפט יש יותר ויותר שופטים דתיים, שגם אם עדין אינם תופסים עמדות חזקות, אבל הם מתרבים יותר ויותר. אנחנו יודעים שאמנם אין זו תעודת בטוח שממנים אדם דתי, כי יש כאלה שאינם יכולים להרים דרך חדשה, אבל גם זה ענין של זמן ותהליך. גם במערכת המדינית יש יותר ויותר קריאות לרסן את ביהמ"ש העליון. יש בצבור יותר ויותר התנגדות לפסיקות אנטי דתיות של המערכת הזאת, ואפשר כבר לראות שאם לא תהיה התמתנות של המערכת המשפטית, היא תאבד את הבסיס הצבורי שלה. אם יש סכנה לגבי הצביון הדתי של המדינה אפשר לזהות אותו דוקא בתחום התרבותי בו הפגנות ותקיפות אינן מסייעות. השפעת האוירה התרבותית ברחוב הישראלי היא מסוכנת לא פחות ואולי יותר. אבל כאמור זהו תחום שבו המחלוקת על דרכי התגובה מול הממשלה פחות משמעותית.

ש' – אבל אי אפשר להמנע מלראות את הנסיונות לפגוע בתורה, בצבור הדתי והחרדי בכל דרך באופן בולט בחוצפה גדולה. איך אפשר לראות כאן התקדמות?

ת' – ההתקדמות ברורה מאד בתחומים רבים כמו שהזכרנו, והנסיונות לפגוע בצבור הדתי, במדה והם קיימים, הם בדיוק בגלל זה. היטיב לבטא את זה סגן הרמטכ"ל בהתבטאות אומללה על רבוי קצינים דתיים שסגנון הופעתם מלמד שהם קשורים מאד לתורה. במלים אחרות, דוקא הדרך של המנעות מחכוכים ונסיון רב להגיע להבנות עם מערכות החברה בישראל, היא מוכיחה את עצמה. על פי הדרכת התורה 'והצנע לכך עם א-לקיך' היא משפיעה מאד על האופן בו הצבור בישראל מושפע מערכה של תורה. זה מוביל אותנו להסתכלות שונה על מצבי החכוך שלנו. צריך להשתדל להפסיק להסתכל על 'אנחנו והם'. ההסתכלות הנכונה שכל חלק בעם יש לו מה לתרום, ואנחנו כולנו צריכים ללמוד זה מזה. כולנו חזרנו הביתה מגלות ארורה, אנחנו חוזרים לבראותנו יותר ויותר. איננו שואפים למצב בו תהיינה הכפות מצויות יותר בצבא, המנהיגות ובמשפט יותר מאשר בעם. אנחנו שואפים שכל חלקי העם, כולל אנחנו, נעבוד את ד' ואת עמו ביראת ד' ובאהבתו.

ש' – הדברים הנעימים האלה משלים אותנו ש'הכל בסדר, הכל זורם בכיוון הנכון, אין בעיות'. אם כך מדוע להגיד תפלות מיוחדות על עמונה. למה היה צריך לכנס אלפי אנשים בכותל לתפלה על גוש קטיף וכו'. סימן שזהו רק מסך דמיוני!

ת' – שום דבר לא בסדר, שום דבר אינו שלם. יש דאגות רבות וצרות רבות. לכן חיבים להתפלל ביתר שאת. אבל אסור להתיאש מהעם וסגולתו. לא רק לבטוח בד' שהוא יושיע אותנו, אלא לבטוח שהוא מוביל את מהלך הגאולה דרך העם. ואנחנו מתקדמים. מי שמתיאש מהעם, מחליש את העם. כי איננו עובד בשביל לחשוף את כחות האמונה והגבורה שיש בו. היאוש מהעם הוא מחלה קשה, שחלק גדול מהצבור השמאלני מזמן חולה בה, והוא שם את מבטחו בגויים, באמריקאים, באירופים ואפילו בערבים. חלק גדול מהצבור פועל יותר בשביל רוחתו הפרטית, כי איננו חושב במושגים של נתינה לצבור. חלק גדול מהצבור החרדי גם הוא אינו מאמין בכחו של העם, ומשום כך אינו משקיע מאמץ בחזוק העם, אלא בחזוק כחות התורה בלבד. נשאר צבור לא גדול כל כך, שגדל והתחנך על עבודת הקדש הזאת, והוא עובר נסיונות קשים שבין השאר דוחקים אותו לפינה, ומעמידים אותו באופן נורא מול העם שאותו הוא משרת. זה היה המבחן של דוד כשנרדף על ידי שאול. זה פשר חלק גדול ממצוקותיו במזמורי התהלים. אחנו נמשיך לזעוק ולהתפלל, אבל לא נפסיק להאמין כי העם הזה קום יקום לקבל דבר ד' בגבורה.

 

ספאםשפיפולאחרונה