פורום בית המדרש (עמוד 127)

קודם כל צריך לפרט את המושג אמונה, במה אנו מאמינים?
האמונה הראשית היא שיש בורא לעולם
על בסיס זה עמ"י מאמין שיש מסר ודיבור="תורה" מאת ריבונו של עולם לאנושות.
הרמב"ם(יסודי התורה) וכוזרי והשכל הישר (כמובן) מבססים את האמונה בבורא העולם ואת האמונה בתורה על בסיס ההתגלות האלוקית של הקב"ה לעמ"י בהר סיני.
למה ההוכחה הזו כ"כ חזקה מדוע היא שונה מכל הסיפורים שמספרים לנו דתות אחרות כמו הנצרות והאיסלם?
משום שההוכחה הזו היא בעלת מרכיבים מבוססים מאוד מבחינה מציאותית עד כדי כך שהיא תקפה אף בכלים המכונים מדעיים שאליהם מתבססים מקצועות כמו הרכיאולוגיה. והמאפיינים הם:1. סיפור ההתגלות מתועד בלא גירסאות שונות אלא גירסא אחת ששומרה והוקפדה -מה שמחזק את עובדת היותו. 2.סיפור ההתגלות היה לעיני מיליוני בני אדם, המרכיב הזה מאוד חשוב שכן ככל שיש בני אדם רבים יותר הסיכוי ליצור קבוצה של בעלי אינטרס משותף לשקר אינה מתאפשרת( המכנה המשותף בין נגרים מדענים וטייסים נמוך ולכן הסיכוי שיהיה לכולם אינטרס אחד לשקר נמוך גם הוא). 3.המפגש בין אלוקים לעמ"י היה ניתן לבחינה לא היה פה משהוא הבזקי פתאומי ריגעי שנותרנו מסופקים מה היה שם.
שלושת הקריטריונים האלו תקפים מדעית וקיימים במלואם כלפי התורה.
ישנם עוד דרכים להוכיח, הרב צבי יהודה היה נוהג לדבר על קיום הנבואות הכתובות בסיפרי הנביאים "קיבוץ גלויות" שזו תופעה ניסית= יוצאת מגדר הטבע אין תקדים היסטורי לתופעה וכשנבואה כזו קוראת למרות שזה יוצא מגדר הטבע אין לנו אלא לאמר " משה אמת ותורתו אמת" ( זה "שקיבוץ גלויות " נראה לנו כתופעה טיבעית זו טעות אופטית בשום קריטריון היא לא יוצאת מגדר תופעה ניסית).
הוכחה מוסרית- המקום הזה בנפש שחושב שכל ההורים שלנו לדורותיהם שמעבירים לנו את התורה והאמונה פשוט עבדו עלינו בעינייים וזה לא באמת היה, הוא מקום שמסתכל רע על בני אדם מקום של חוסר אמון בטוב שבבני אדם, מתי לאחרונה יצא לך להתכל במישהוא שמשקר לך סתם בלי אינטרס, ועוד שההורים שלך אלה שאוהבים אותך יעשו לך ככה?? למה לחשוב ככה מאיפה זה בא?
רק שיסביר לך באופן פשוט למה הוא מאמין בנאפוליון כעובדה היסטורית, אבל לא מוכן להאמין ב"מתן תורה" כעובדה היסטורית, שום דבר לא מחזיק מים בטענות האלו, את יכולה להיות בטוחה באמונה שלך ישנם מספיק אנשים חכמים שחשבו על זה, כמובן שאם תרצי לילמוד יש גם מאיפה. מקווה שעזרתי!

כיוון שישנם שני פירושים שונים למילה אמונה.

 

הפירוש הראשון, נקרא לו הפירוש הרווח, הוא שיש איזו טענה ואת חושבת שהיא נכונה , בלי שתהיינה לך הוכחות.

לפי הפירוש הזה, כל האמונות זהות, אחד מאמין   שדרעי זכאי ואחד מאמין שהרבי מלובביץ' המשיח ושניהם טיפשים , כי אין להם הוכחות אז הם סתם מבלבלים במוח.

 

אבל הרב קוק באורות התשובה מתאר סוג אחר של אמונה, אמונה שהיא אמפתיה נרכשת לתורה או לאלוהות, וזה אומר שהרב קוק אינו מתייחס אל הדת כאל שרשרת של טענות , אלא כאל חלק במהות האנושית, או במילים אחרות , כאל רכיב בנפש שניתן ורצוי לטפח ולאמן.

 

כאן כמובן, אין מקום להוכחות, כמו שאין לך צורך להוכיח שאת אוהבת את אמא שלך, אלא שאת צריכה רק לדעת, שככל שאת קרובה יותר למושא האמונה ומטפחת את הקשר שלך אליו, כך אמונתך גדלה ומתחזקת.

חשוב מאוד. אנשים נוטים לבסס את האמונה שלהם על דבר שבעוד יום-יומיים יכול לבוא מישהו ולהפריך. אמונה לא יכולה להיות תלויה בגורמים חיצוניים. ואם היא תהיה תלויה במשהו היא גם לא תיחשב אמונה, כי אז היא תהיה הוכחה כמו כל ההוכחות שבעולם, ידע שכלי נרכש ותו לא. וזה לא מה שנצטווינו עליו במצוות "אנכי ה' אלקיך".

נגיד יש לך יכולת גופנית כזו אחרת, כמו הרמת משקולות, ואין לה קשר ליכולת הבנתית שיש לך או לשפות שאתה יודע , או לרמת המיומנות שלך באלגברה.

 

גם יכולת ריגשית , היא משהו שניתן לרכוש למרות שאינו שיכלי.

אלא שהאמונה אינה נרכשת, אלא היא טבע באדם, שצריך לפתח אותו.

ייתכן שהיא טיבעית ויתכן שהיא נילמדת , אבל זו אינה טענתו של הרב קוק באורות התשובה. הוא טוען שכאשר היא קיימת ניתן לחזק אותה ולשפר אותה

אבל במאמרי הראי"ה כן.
http://www.yeshiva.org.il/midrash/82

זה הרב מלמד

תקרא את ההתחלה

אבל לא בגלל זה האמונה קיימת

את לא צריכה לחקור דברים סתם רק כדי לדעת מה לענות

נראה לי שזו היתה הנקודה העיקרית.
גם תשובות מספקות יכולות להתערער כששומעים כל מיני טענות. וזה טוב, עכשיו יש לה הזדמנות לבנות את האמונה שלה על בסיס מוצק יותר.

נכנסת פה למחלוקת של גדולי ישראל האם אמונה זה שכל או רגש 

לדעתי רמב"ם - ר' יצחק עארמה אבל לא סגור על זה

מי שרוצה עוד חומר לקריאה יכול לקרוא את ספרו של הרב מיכאל אברהם אלוקים משחק הקוביות ולברר שבאמת הגיוני שקיים אלוקים.

גם אחרי ההוכחה הזאת לא יעזור כלום משום שקיום של ישות עליונה לא עושה לאדם שום דבר בנפש.

אפשר להשתמש בדרך שהחבר מציע למלך כוזרי במאמר ראשון של הכוזרי - כושר הראייה, משל מלך הודו עיין שם.

אפשר לפרש את המושג אמונה בכמה דרכים:

הרב צוקרמן נוהג להסביר שאמונה זה פשוט לחיות עפ מאמר במאמרי הראיה המפורסם (עמוד 70) האמונה לא שכל ולא רגש אלא הגילוי העצמי היותר יסודי של מהות הנשמה - שאדם מאמין את הקבה, הוא חי את מציאות הקבה ובכל צעד שהוא עושה בחיים הוא מגלה את הקבה.

יש גם את הפירוש של בעל התניא (נדמה לי ששלו, בטוח של אחד הרבנים משושלת חבד) - להתאמן - להתרגל שכל המציאות היא של הקבה - כמו שראינו בחיי מסביר בשער הבחינה וממילא לענד אפשר להגיע להגדרה הראשונה עפ ההגדרה הזאת כי העולם של האדם הוא כולו אלוקי שהוא מבחין נכון במציאות ואכ גם הוא ירצה להיות אלוקי.

למסקנה האמונה היא לא בשכל, אמנם הוכחות שכליות יעזרו לאדם להגיע אל האמונה הטבעית הנשמתית.

את מדברת על המושג של הכרת ה' - ומעוף ענה בצורה טובה, אולי מחר אם יהיה לי כח אני אעיין בפרטים ואוסיף דברים משלי.

ראש השנה זה הדיון.

יום כיפור חיתום הדין.

בראש השנה אנחנו ממליכים את ה׳ ולא מתעסקים בכלל בכלל בחטאים וכ׳ו
ביום כיפור מתנקים מכל החטאים ומבקשים סליחה על מה שעשינו

וביום כיפור ה׳ מביט בנו בעין של אהבה יתרה ושופט אותנו לפי הנקודה הפנימית שבנו שהיא יותר טובה.

בכלים אנושיים. אין לנו כרגע עולם מושגים אחר. 

אתה התכוונת שהוא משגיח. גם היא אומרת אותו דבר. 

 

סתם..

השימוש במונח כביכול נובע לעיתים
מהתפיסה של הפילוסופים אותנ קיבל הרמבם והיא אומרת שלא יתכן שה׳ באמת אוהב שמח מביט וכו כי זה מצביע על חסרון בו ולכן זה רק שיתוף השם ולא ממש אותו דבר.
יש פירכות לתפיסה הזאת ואכמ״ל.

זה נשמע מעניין.

אני אשמח אם תפרט.

אומר שלפני שהיה שמח הייתה חסרה לו שמחה ולכן האמירה שהוא באמת שמח פרושה שהיה בו חיסרון.
הרמב״ם קיבל את דבריהם ואמר שכל הביטויים בחז״ל ובתורה של אוהב/שמח/רוצה וכו
הכל זה בכלל משהו אחר לגמרי שלא קשור למשמעות שאנחנו מבינים.

הבעיה בגישה זו שהיא מוציאה את כל הפסוקים האלה ומאמרי חז״ל מפשוטם.

זו גם גישה קשה מאוד מבחינה נפשית כי היא אומרת שה׳ בכלל לא אוהב אותנו במובן שאנחנו תופסים אהבה ואצלו זה משהו אחר שאנחנו בכלל לא מבינים מה שדי מנתק את הקשר הריגשי אליו.

היו שחלקו על הגישה ותירצו את הקושיא בכך שאצל האינסוף, כשמוסיפים לא משהו זה לא מעיד שהוא היה חסר לפני כן (זה נכון גם מבחינה מתמטית).
ואצל ה׳ יכול להיות גם שהוא מרגיש ממש כפשוטו וגם שאין בו לסרון כי הוא לא כפוף לחוקים הלוגיים האנושיים.

נוטה לקבל את הדיעה שהבאת בפסקה האחרונה.

אם אני לא טועה הקושיא הזאת מוזכרת גם בכוזרי.

(יאי! אני ביינישית )

ואלו הם ימי שמחה (ואל תבלבלי מכל מיני מיוסרים למיניהם עם פנים מעונות) 

אנחנו, בני בריתו, מייחלים להופעתו השלמה עלינו ועל העולם. 

ז"א שאנחנו וכל העולם ידע מי כאן מחזיק את כל התפאורה ים, שמיים, גלקסיות, ויכול לכבות אותה במאית שניה. 

נניח כמו יום אחרי קריעת ים סוף שכל העממים געשו ורעשו על א-לוקי העברים הגדול. 

העניין בר"ה הוא כללי. ז"א לא מתעסקים בפרט ובעיותיו וחטאיו וצרכיו כ"כ. 

ברקע יש גם את עניין התשובה כי זכרונות זה גם זכרון המעשים הלא טובים. אבל זה לא העיקר בוודאי לא בר"ה - אין וידוי וכו'. י

אנחנו חוזרים ואומרים אתה הבעל בית שלנו היחיד לא אני והדמיונות לא הבוס לא האויבים לא אובמה 

רק אתה לבדך. ומזכירים את כל כל האירועים הגדולים בהסטוריה שבהם "אתה נגלית" וכו' וכתוצאה מזה שמחים כי כשאתה מקבל זימון למפגש עם ר"והמ אתה מסתובב בעננים אותו רעיון. 

אתה אמנם משתדל להגיע עם גליון הרשעות נקי ובגדים נקיים אחרי כל מה שעשית השנה אבל זה לא העניין העיקרי מצופה ממך שתגיע לארמון ושתשכנע את עצמך ואת אחרים שהמלך שלך הוא בורא ומקיים העולם 

ולא תתחיל להתפלש בעפר ותגיד אבל אני כזה מלוכלך איך אבוא אל המלך. 

תקראי בנחמיה ועזרא על הכינוס שנעשה בר"ה הם חזרו בתשובה והתחילו לבכות ואז אמרו להם 

אל תבכו היום יום שמח! לכו תחגגו בסעודה!

ביו"כ - כאן יש מקום לחרטה ולדין ועצב פרטיים אישיים במטרה לרפא ע"י ניתוח כואב את הדרוש תיקון 

סוכות - ימי שמחה על גמר  הדין ויוצאים כמו מנצחים עם הלולב (חרב) כדי להראות שאנו בטוחים באמונתנו שיהיה גזר דין

טוב. 

שמחת תורה - חג עצמי מאוחר שהתקבל ע"י כל העם מדעתו. 

זה דברים שניסחתי לפי חוברת לימים נוראים הרב אלחנן בן נון רב הישוב שילה וישיבת בית אורות (הם רשמו כאן מייל וטלפון להזמנות אם את רוצה)

והרב שטיינזלץ (כתב במקור ראשון ובקרוב אליך על ר'ה)

יש שתי מידות שאיתם הקבה מנהיג את העולם, הדין והרחמים.
הדין - אין פירושו של דין אנושי לא סלחני, אלא הציפייה שכל דבר יממש את המטרה שלו - כלומר יגלה את האלוקות בצורה שהוא הכי יכול.
רחמים - השפעת השפע מהקבה.
העולם לא יכול להיות רק דין בגלל שתמיד יש פער בין המציאות לאידיאל ולא יכול להיות רק רחמים כי אחרת אין שום מציאות אלא רק אלוקות.

בראש השנה אנו ממליכים את הקבה ומזכירים את העקדה כדי להזכיר את הפוטנציאל של האומה הישראלית - מסירת הנפש בחיים עצמם כדי להביא לתיקון עולם, אבל העיקר הוא המלכת ה' - אנו צריכים להגיע למצב של התבטלות ואז להוציא מההתבטלות את כוחות החיים שיהיו מוכנים רק לעבודת ה. (אפשר גם להגיד שזה מתחלק בין הימים, העיקר ביום הראשון זה ההמלכה עצמה ואז ביום השני לקחת את זה צעד קדימה ולהגיד שאנו כולנו אחוריים ואנו לא במקום שאנחנו כרגע).
וזה עניין המדרש בנוגע לראש השנה - וישראל בטוחים שיעשה להם נס - נס מלשון דגל, הקבה מרים את עמי למדרגה האברהמית שלו, למדרגה העליונה שלו, שזה גם עניין שהיום הזה הוא יום בריאת האדם - היום הרת עולם.
ביום השני זה כבר שבת בראשית שזה מדרגת עולם הבא בעולם הזה - מעין עולם הבא - עולמך תראה בחייך, ששם אין הפרש (מבחינת זה שלאדם אין יצר הרע בעולם הבא) בין האדם לגילוי האלוקי שלו.

בעשרת ימי תשובה בכלל וביום כיפור בפרט אנו מנסים באמת להתרומם למדרגה הזאת של ראש השנה, ובאמת להיות כל כולנו אלוקיים וזהו עניין הוידוי - אשמנו, בגדנו אנחנו לוקחים אחריות מלאה על המעשים שלנו ומבינים מתוך כך שאנו בחרנו את זה רק במדרגת הרצון אבל לא במדרגה הסגולית, הנשמתית והעבודה היא בעיקר להתרומם למקום הזה, ומתוך כך אפשר להתחיל שנה חדשה שאנחנו לגמרי אנשים שונים.

מקווה שעזרתי, אם יש שאלות, הערות או הארות אשמח לענות.

בים

היא לפתוח מחזור ולראות מה בעצם אנחנו אומרים בשני הימים האלה. בר"ה התפילות כמעט ולא נוגעות בתשובה ובמחילה, אלא כמעט ורק בהיות הקב"ה מלך, בהמלכתו ובהיותו שופט צדק ואמת (דבר שנובע מהיותו מלך). בתפילות יוה"כ אנו מבקשים מחילה על החטאים שלנו, מזכירים אותם ועושים עליהם חשבון-נפש.

קצת עצוב שבגלל שאנחנו לא קוראים את התפילות באמת, אלא את מה שאנחנו רוצים לקרוא בהן, אנחנו בכלל לא שמים לב למה הן, והיום כולו, אומרות.

ואידך זיל גמור

יום הכיפורים, יום סליחה וכפרה, ויום חיתום הדין.

הוא דינא קשיא.
היום השני הוא דינא רפייה.

יום כיפור הוא לא דין אלא חסד.

אבדה ששטף נהר

אם אינני טועה:
הרב ליאור- מותר, מדין אבדה ששטפה נהר.
הרב אבינר- מדובר בגזל, כי כן מנסים להציל.

תחפש באינטרנט תשובות, יש על כך.

אבל באופן כללי יו טיוב אמור להיות רק דברים חוקיים אם אני זוכר נכון

אבל באמת לאחרונה הם הכניסו מנגנונים אוטומטיים שמזהים הרבה מהמדיה שיש עליה זכויות יוצרים. והתלוננו על זה, כי הוא מזהה בטעות גם דברים לא קשורים...

יש תכנים שהיוצר העלה, וזה אומר שהוא עצמו לא מחפש זכיות על היצירה (אולי רק קרדיט)
ויש תכנים שלא מועלים על ידי היוצר, וכאן יש מחלוקת כמו שארץ השוקולד כתב.

הסכמתי איתך

שכחתי לציין זאת, לכן היה טוב שהוספת

עצם זה שיוצר מעלה לאינטרנט לא אומר  שהוא מוותר כהוא זה על זכויות היוצרים שלו.

אם תרצה, לדוגמה, לשלב את המוזיקה בסרט תצטרך  לשלם לו את מלוא המחיר.

גם חוקית והם עושים את זה הרבה פעמים בשביל פירסום.
ולגבי סרט, אם זה באישור היוצר ואין לסרט זכויות יוצרים אז גם לשיר (שבדכ זה שיר חתוך) אין זכויות יוצרים.

כמעט כל היוצרים שמעלים שירים ליוטיוב (או לאתרים דומים), לא מוכנים שיעלו את השירים האלה בשום מקום אחר גם לא ביוטיוב עצמו.

את השירים האלה הם מוכרים בדיסקים או ב-ITunes. ולא מוכנים שאנשים יורידו למחשב.

 

הדוגמה לגבי סרט הייתה - למי שיוצר את הסרט. אסור לך כיוצר סרט (או כל יצירה אחרת) לשלב שיר, גם אם הוא פורסם באינטרנט ללא הסכמת בעל הזכויות.

לגבי לחתוך שיר מסרט - לא נכון, זכויות היוצרים של השיר לא נגזרות מזכויות היוצרים של הסרט. גם אם בעל הזכויות בסרט ויתר על הזכויות בו, אין לו שום יכולת לוותר על הזכויות בשיר.

 

כל הדברים האלה קיימים בהלכה, וגם, להבדיל בין קודש לחול, בחוקי מדינת ישראל.

אבל ביוטיוב חוסמים סירטונים שהיוצרים מתלוננים עליהם, לי אישית יצא לצפות בסירטונים ואחרי כמה זמן היה כתוב שהסירטון נמחק בגלל זכויות יוצרים.

גם אם לא הלכתית. אתה יודע שהצד השני לא מבסוט מזה.

כך פוסקים בבתי דין של ארץ חמדה. (מקור)

זה שהיוצר מעלה לא אומר שההוא מוותר על זכויות היוצרים - זה רק אומר שהוא מתיר לשמוע באתר שאליו הועלתה המוזיקה. אפילו העלאת אותה יצירה לאתר אחר, יכולה לגרור תביעה בסכום של אלפי שקלים ללא הוכחת נזק.

 

 

קצת בביאור העניין. זכויות יוצרים על מוזיקה בנויה על כך שיש זכויות יוצרים על דבר רוחני (דבר המוסכם על רבים מהפוסקים בימינו, וכך פוסקים למעשה בבתי דין של ארץ חמדה [מקור]).

משמעות הדבר היא שהיצירה המופשטת שייכת לי, ולכן לא ניתן לגזול אותה ואין פה דין של "שטפה נהר".

הדבר דומה לקרקע שאינה נגזלת.

גם הרב ליאור סובר שיש זכות קניינית על זכויות יוצרים

 

רק טוען שזכות קניינית שאין דרך לממש אותה אינה נחשבת כזכות קניינית.

הרבה רבנים חולקים על היסוד הזה בסוגיא(היסוד של הרב ליאור נכון גם לדברים שאינם וירטואליים, בשני תנאים - הדרך לקבלתם היא פשוטה ופתוחה לכולם - לא מדובר במומחיות שאי אפשר לאכוף, וחוסר יכולת אכיפה וכמובן מחסור בנזק ממשי שאז כבר יש דין מזיק)

 

ההקשר לקרקע שאינה נגזלת אינה קשורה, שם מדובר בבעלות ממונית, אם אני אגנוב את הרכב שלך ואעשה שינוי שם ושינוי רשות אז הוא יהיה שלי, גם אם אעבור על גזל, קרקע לעולם לא תהיה שלי, אין לכך שום קשר לשאלה האם עברתי על גזל או לא.

[אם היסוד של הרב ליאור היה מתבסס על כך שהדבר נגזל היה שייך לדון, אבל הוא מדבר שאינו קיים פשוט]

מכיוון שהתפיסה המקובלת של זכויות יוצרים בדבר מופשט היא דומה הרבה יותר לקרקע.

לא ניתן לעשות שינוי שם ושינוי רשות ליצירה כי היא מופשטת.

כל פעולה שתעשה היא רק שימוש ביצירה ולא שינוי.

הדבר דומה למגורים בבית שעומד להשכרה. גם אם אין כח ביד הבעלים למחות, אסור להשתמש ללא רשותו ומי שמשתמש ללא רשותו חייב לשלם.

מצינו גם דבר דומה במטלטלין - קורות שנגזלו ונקבעו בגשר (לא זוכר כרגע את המקור).

הדין הוא שאם הם קיימות בעין, אפילו אם הבעלים לא יכול למחות, אסור לעבור על הגשר בלי לשלם.

 

 

לגבי חוסר יכולת אכיפה - זה לא נכון. בישראל יש אכיפה נגד מאחסני תוכן מפר זכויות יוצרים אבל לא נגד מעלי ומורידי התוכן.

בארצות הברית יש אכיפה גם נגד מעלי ומורידי תוכן שכזה. זה רק עניין של מודעות ממשלתית לעניין זכויות היוצרים.

למרבה הצער בישראל יש מעט מאוד מודעות ממשלתית לעניין זכויות היוצרים (מכל ההיבטים שלו). איילת שקד עושה כיום מהלך לשיפור המצב. מעניין מה יקרה עם זה.

אבל דין אבידה ששטפה נהר אינו ההיתר שלך לקנות אותו, אלא חוסר הבעלות של בעל הבית - הפקר

 

ממילא גם אם השימוש בעייתי, אין זה סותר את העובדה שהחפץ אינו שלו ולכן יהיה מותר להשתמש.

 

האם אסור לי להנות מקורות או מקרקע הפקר?

מה זה קשור לעובדה שאיני עושה בהם קניין?

 

ב.

באמת צריך לחשוב על הנקודה הזאת.

זה איננו הפקר - היוצר יכול בקלות להוכיח שהיצירה שלו לפי דין תורה ולהבדיל לפי דיני המדינה. הוא יכול למכור אותה או למכור זכויות בה. זה כבר מספיק כדי לא להגדיר את היצירה כהפקר.

 

דוגמאות לבעלות ממונית שאפשר לעשות עם יצירה - אפילו שהיא זמינה להורדה באינטרנט.

הוא יכול למכור דיסקים עם היצירה/ למכור ב-ITunes, הרשאות שימוש ביצירה בסרטים/ תיאטרון וכדו', למכור את זכויותיו ביצירה למישהו אחר.

הוא גם יכול לתבוע את מי שישתמש ביצירה ללא רשות ולקבל אלפי שקלים ללא הוכחת נזק (לדוגמה עיתון שמפרסם תמונה ללא קרדיט, אפילו אם התמונה אינה עומדת למכירה).

נכון שיש גם סוגי שימוש שיהיה לו מאוד קשה להילחם בהם (בגלל אזלת יד של השלטונות), אבל זה רחוק מאוד מלהגדיר את זה כהפקר.

 

אחרי שהוכחנו שזה לא הפקר ממילא ברור שאסור להשתמש ביצירה שימוש כלשהו ללא רשות היוצר.

שזה די קשור למצבה האישי כרגע 

אין כ"כ פתרונות פלא.

שתתנחם בזה שהיא רוצה. זה כבר דבר גדול. 

אתה לא תמיד מרגיש קשור גם דוד המלך אמר "כגמול עלי נפשי" 

אני לפעמים כמו תינוק שלא נותנים לו לינוק קשר רוחני ואני מקבל את זה לחלוטין כחלק מהגאות ושפל הטבעיים שקיימים בכל מערכת בעולם. 

נראה לי תהלים זה פתרון לא רע לפתיחת הלב 

פלוס מציאת מניין שמח וחם לסליחות ולחגים. 

פחות להתעסק עם העבר אם היא מצוברחת מזה או משהו בסגנון. 

שמו כאן חוברת יפה לחגי תשרי של הרב אלחנן בן נון המייל להזמנות הוא binyanhauma@gmail.com

 

הרב אלחנן בן נון

 

ששאלת זה הציל אותי מזה שלא כתבתי

וכידוע זה חשוב 

ולמען הדיוק 

עניין הגאות והשפל זה ניסוח שלי להעברת הרעיון הכללי שהוא

שלא כל יום זוכים לגלידה 

 

בקשר לשבעה - כי יש גם את יום ראשון, ערב ראש השנה...

לפני שבת לא יספיקו לשבת כמעט

הם לא חלים.

 

רמב"ם הלכות אבל פרק א:
"כָּל הַפּוֹרְשִׁין מִדַּרְכֵי צִבּוּר, וְהֵם הָאֲנָשִׁים שֶׁפָּרְקוּ עֹל הַמִּצְווֹת מֵעַל צַוָּארָם, וְאֵינָן נִכְלָלִין בִּכְלַל יִשְׂרָאֵל בַּעֲשִׂיַּת הַמִּצְווֹת וּכְבוֹד הַמּוֹעֲדוֹת וִישִׁיבַת בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, אֶלָּא הֲרֵי הֵם כָּךְ בְּנֵי חֹרִין לְעַצְמָן כִּשְׁאָר הָאֻמּוֹת, וְכֵן הַמִּינִין וְהַמְּשֻׁמָּדִין וְהַמּוֹסְרִין - כָּל אֵלּוּ אֵין מִתְאַבְּלִין עֲלֵיהֶם, אֶלָּא אֲחֵיהֶם וּשְׁאָר קְרוֹבֵיהֶם לוֹבְשִׁין לְבָנִים וּמִתְעַטְּפִין לְבָנִים וְאוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וּשְׂמֵחִים שֶׁאָבְדוּ שׂוֹנְאָיו שֶׁלְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וַעֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר: "הֲלוֹא מְשַׂנְאֶיךָ יי אֶשְׂנָא" (תהלים קלט,כא)."

אחפש את הציטוט המדויק של המקור בהמשך

א. לא כל החטאים נמחלים ביום כיפור.

ב. תשובה צריך לעשות כל החיים גם על חטאים שנמחלו, גם אם נסלח לנו - החטא נעשה (ראה ברמב"ם הלכות תשובה ב,ד וב-ז,ח).

ג. נוסח התפילה הוא נוסח אחיד לכן יש לברך ברכה זו גם אם התשובות הקודמות לא היו נכונות (כמו שביו"ט שני מתפללים ומברכים כמו ביו"ט למרות שברור שהוא לא באמת כזה).

 

כל אחת מהן נכונה בפני עצמה.

שיכול להיות שנעשה חטאים גם בין נעילה לערבית. 

ומכאן כאמור כל החטאים נמחלו

ראה בתחילת הלכות תשובה לרמב"ם.

לשיטתו התשובה שיום כיפור זה שטויות.

בקלותה של התשובה,

וגם אדם שיצא מיום כיפור יום של תפילות ובקשות, שיר והודיה ל ה' גם הוא אולי אולי צריך לבקש סליחה על ניואנס קטן ועדין והוא- האמונה בכוחה של התשובה ובקלותה. וכבר מיד ביום כיפור אנחנו מבקשים סליחה אם תהליך התשובה היה צריך שיפור לתשובה גבוהה, מאהבת ה'.

 

קודם כל - "ספק ברכות להקל" הוא לא כלל שמופיע בחז"ל ולכן אין כפילות בין הכללים.

[ואגב - גם 'חז"ל' הם לא גוף אחיד, אם חכם אחד אמר כלל אחד והשני אחר גם זו לא כפילות. רק במקרה שאותו תנא/אמורא היה אומר את שני הכללים אז היה אפשר לשאול "הא אמרה חדא זמנא"].

 

לגבי הכלל של "ספק ברכות להקל" יש מחלוקת אם הוא נלמד מהכלל של "ספק דרבנן לקולא" ואז אין חובה בברכה אבל יש אפשרות לברך, או שגם יש איסור לברך כי אז עוברים על "ספק דאורייתא לחומרא" של הזכרת שם ה' לשווא שלדעת הרמב"ם קיים גם בברכה שאינה צריכה.

אסור. וטעם ההפרש אאלט קשור ל'שטחים'. ויתרה מזו מצינו בטרפות, חותכה מכאן וחיה ומכאן ומתה.

הכסף מגיע ממקום מסוים, למה שתהיי רשאית לגרום לפגיעה בממון הזולת?

וגם אם לא היו משלמים, למה שאגד תעבורה יפסידו עלייך?

אז ההנחה שיש בשתלום על הקו הזה כוללת את כל התחנות וגם על דעת זה נתנו את הסבסוד, לכן נלענ"ד שאין שום בעיה להשתמש בקו הזה ולרדת בחזמא.

 

אבל אם אתה רוצה פסיקת הלכה אז תשאל את הרב שלך (ותכתוב גם לנו מה הוא אמר ).

כי זה עוזר לנוסעים, לא מדובר פה על חישוב של נוסעי חיזמא אם הם חכמים אז יצליחו לחסוך

הסבסוד תופס לכל תחנות הקו, אם היו רוצים לסבסד רק תחנות מסוימות היו עושים את זה.

הוא לא יאמר 3...

הוא יאמר כמו נסיעה פנימית

כל מה שכתבתי הוא בהנחה שהסבסוד הוא על הקו כמו ששואל השאלה תיאר.

קוי ת"א בהדיא, פחות עולה מאריאל מאשר מקסם. ושאלת נהג יכריע ודובר אמת בלבבו

ברגע שאתה משלם פחות ממה שהיית צריך זה לא נחשב גנבה כל עוד שלמת משהו.

ברור אבל שאסור...

זה כי זה לא מסובסד.
נסיעה בתוך גבולות ירושלים עולה כמו כל נסיעה פנימית בירושלים, ונסיעה מחוץ ירושלים עולה יותר, כדי לעודד נסיעה באיוש המדינה ממנת את התחבורה ציבורית יותר, ועושה הנחה של 50% וכך זה יוצא יותר זול.

לכן זה שיורדים בחיזמה זה גזל מהתקציב לסיבסוד איוש ממשרד התחבורה. סיבה שנייה לאסור זה כי זה שקר.

אותה?

אם רתה נכנס לפוליטקה, אז זה גזל ללמוד תורה ולקבל קיצבה מהמדינה, וזה גזל ללכת לתאטרון, וזה גזל ללכת למקווה או לביכנ"ס. אין לדבר סוף. יש חוק ודינא דמלכותא דינא.

החברה אמרה לי במפורש..

ובכל זאת איש במדינה לא חושב שאסור לנסוע בכביש

אמרתי שאין לזה שום קשר כי ככה הכל עובד.... אם אתה נגד זה עסקנים ש"גונבים את המדינה" ואם אתה בעד זה "אנשים עם כח שנלחמים על הזכיות של כולנו".

מה ההבדל? מתי זה עסקנים ומתי זה סתם אנשים טובים עם קשרים מתאימים? בקיצור אני באמת לא מבין את הסברה שלך... אם אתה קפיטליסט שזה סבבה (אגב באיזה שהוא מקום גם אני) זה לא מתיר לך לגנוב כספי מיסים וזה בכלל דיון אחר שלא קשור לכאן.

כל מערכת התחבורה הציבורית מסובסדת ודפוקה מהיסוד. הרעיון לא היה של המתיישבים (שמעדיפים בכלל רכבים פרטיים, בוודאי ראשי הציבור הזה) אלא של אנשים אחרים במערכת.

התקציבים במדינה לא מחולקים ע"י גוף ניטרלי ב100%.

יש אנשים שונים עם עמדות שונות ואינטרסים שונים. חלק נמצאים בעמדה ישירה בקבלת החלטות, וחלקם מפעילים לחצים כאלה ואחרים מבחוץ [או מעמדות כח אחרות, בחלקים אחרים של המערכת]..

 

מכל מכלול השיקולים והלחצים יוצא בסופו של דבר התקציב. לפעמים הלחצים מובילים למשהו מאוזן יותר ולפעמים פחות.

 

למדתי מאגד תעבורה  שהיא גבתה תקופה ארוכה תעריף לא נכון עד שהכריחו אותה להוריד אותו.

 

ובכל מקרה אם נכנסים לדקויות התחנה של חיזמא היא בקו שאחרי העמדות בידוק  ששם על פי החוק היבש המחיר הוא 50%.

 

 

 

נראה שאת בבירורים עם עצמך/ חברות

 

שאלות יפות 

 

עם תשובות שאינם תמיד על רגל אחת

ועוד יותר קשה לתת מקור נקודתי-

זה פילוסופיה 

 

יש לך מורה לתושב"ע/ יועצת/ מדריכה שאת יכולה לדבר ולברר אתה?

נצל כל עוד אפשר.

ממש פונזי.כמו הפנסיות.

אם לא, יתכן שאכן יש כאן מידת חסידות.

בכל מקרה, שכוייח על עצם השאלה

במידה ואתה אדם הגון וישר באופן כללי, זו מצווה מן הגדולות והמובחרות, עלה והצלח.

(ואם תרצה תן לצדקה

יש מחלוקת בין פוסקי זמננו האם ביטוח לאומי יכול להיחשב כמעשר כספים, כי הכסף נועד לנזקקים. (אם אני לא טועה, הרב שטרנברוך אומר שזה תופס)
יש פה כספי ציבור וצדקה, לא לזלזל בהם כל כך...

מאידך, אם באמת זה אמור להגיע אליך ויש תועלת לעצם הסיבה שמזכה אותך בכך, אתה יכול לקחת.

אבל תזכור שמי שחוקק את החוק קבע שמי שיש לו אחוזי נכות כמוך, ראוי שיקבל כסף. אם כך- תסמוך עליהם, הם לא מחלקים סתם.

תחשוב על זה ככה: אם היה לך הכנסה קבועה של 2,000 שח. הייתה תורם אותם לביטוח לאומי? אני חושב שזה יותר מידת עצלות...

כל כסף שאני יכול לקחת מהמדינה (אפילו בקומבינות)- לקחת.

לא נראה לי שיש משהו אחר שם...

דבריו נובעים מתוך גישה למדינה, עליה אני חלוק אבל זה לא הפורום לדון בכך. אבל ברור שמי שחולק על רבך בהתייחסות למדינה, יחלוק על הגישה לכספי הציבור

והגישה שלו למדינה בדיוק כמו של הרב צבי יהודה.

אה ושכחתי משהו חשוב! הוא אמר את זה למגורשים!  מי שמגורש- כמה שהוא יכול- ייקח מהמדינה.

איננו כספי מדינה אלא קופת צדקה
ואני מכיר מי שסובר שמס הכנסה הם שודדים ותציל מה שאתה יכול אבל ביטוח לאומי זה קופת צדקה ואסור לרמות.

לאומי

לך לקחת כסף מהמדינה זה לא אומר שהוא יתיר לקחת מביטוח לאומי, וכתבתי שאני מכיר רב שיש לו גישה חרדית מאוד ביחס למדינה ובכל זאת אוסר לאומי את הביטוח לאומי.

לא מובן מה שאמרת.
לרמות?
א זה ברור זה שהמדינה היא אתחלת דגאולה או לא לא משנה את העובדה שיש איסור דאורייתא לגנוב.
ב זה לא הדיון. הדיון הוא במידה וכן יש זכאות

הרב @כהנא צדק! שמדבר על קומבינות.
ואלו שמתירים ״לגנוב״ סוברים שהמדינה היא השודדת וה״גניבה״ ממנה זה רק להציל מעט ממה ששייך לנו.

בלי לזלזל בהם לרגע מבחינה תורנית (אני עפר לרגליהם בנושא הזה), אני כמעט בטוח שהם לא מכירים את הטבלאות של ביטוח לאומי, הן כמויות הרמאים, הן כמויות הערבים שניזונים מהקופה הזו בגלל אורח החיים שונה ומבנה הכנסות אחר והן בגלל שפשוט בט"ל פשוט שודד את הצעירים בשביל הזקנים.

מהמדינה ומהביטוח הלאומי

זה לא אומר שהייתי מחליט שמותר לגנוב אותם, אבל בגדול - על ירבעם שרצה לשדוד בערך 10% התנ"ך התבטא במילים חריפות.

 

בט"ל לבד לוקח בערך את הסכום הזה, ומס הכנסה עד 50% (חצי!) מיגיעתו של אדם.

וברור שהמדינה צדיקים קצת יותר ממנו;)

ביטוח לאומי זה כמו כל ביטוח, אתה משלם להם באופן קבוע, וכשמגיע לך לקבל מהביטוח, אתה מקבל.
גם חופשת לידה ככה, וגם דמי אבטלה ועוד.
לא נראה לי שמישהו חשב לוותר על דמי לידה...
אם אתה משלם את חובך, אתה מבוטח ומגיע לך ביטוח על נכות.
זה מגיע בזכות, ולא בחסד.
למה לא לקחת? זה לא כספי צדקה שזה או אתה או עני מרוד! אתה לא לוקח על חשבון אף אחד אחר, אל תדאג

מגיע לך אז ברור שמותר. הייתי מעיין במסילת ישרים בפרקי החסידות. אני חושב שמשם תקבל תשובה מדויקת .
בהצלחה!

במידת חסידות למיניה

לסוגיה ושריגיה,אבל עם הבט"ל יצא לי להתעסק כעצמאי ועצתי לך אמונה שתיקח מהם כל מה שאפשר וכשר בבחינת "להציל מידם".אתה נשמע כתלמיד ישיבה אך שתצא לעולם ולעבודה תגלה שהם די סוחטים אותך לא תמיד בצדק...

א) זה לא בדיוק צדקה.. זה ביטוח... אתה משלם כל חודש סכום קטן כדי שאם תצטרך אותו ביום מן הימים- יפצו אותך. (בדיוק כמו ביטוח לרכב.. לא היית שוקל לא לקחת פיצויים, נכון?)
ב) הביטוח לאומי לא משחרר בקלות אחוזי נכות ומלגות.. אם קיבלת מהם-ככל הנראה מגיע לך! זה כסף שלך!! מגיע לך כדין!!
ג) למה להיות צדיק בעניין הזה? כל הכנסה נוספת היא מבורכת. תקיח ותכניס ישר לתוכנית חיסכון אם אתה לא צריך עכשיו-תצטרךאת זה למשכנתא/לרכב/להוצאות על לימודים/הוצאות מחיה. זה יקל עליך את החיים מאוד בהמשך.

ואם אתה ממש רוצה תתרום את הכסף לאיזו ישיבה\ נזקקים

ואם כבר, תתרום לאלו מאותו סגנון שצריכים, בבחינת "הותירו, הותירו להם" (אם אספו צדקה ונשאר כסף מיותר, נותנים לאותה מטרה). לכן, לתת לישיבה בטוח לא שייך...

הם לוקחים מאיתנו כסף כדי בעיקר כאילו לממן לנו קצבת זקנה אחר כך, אבל בפועל אין להם כסף לשלם את זה.

לדוגמא

כנראה שאתה בקי...

כלומר אם אתה גר בדירה שלא שלך (למשל של ההורים) עם משכורת נמוכה או בלעדיה אתה עני

אם אתה עובד בשחור אתה עני

אם אתה גר בוילת ענק בכפר ערבי בלי תב"ע וטופס 4 (ולכן גם פטור מלשלם ארנונה), אבל מרוויח שכר מינימום אתה עני

 

אם את התגרשת כי התחשק לך, את עניה

 

ועוד כאלה.

 

אין שם בכלל הגדרות של עוני במובן ההלכתי אצלם. בעיקר אנשים שמכירים את החוקים ויודעים להשתחל לתוכם.

אלא בעיה באותם הרמאים...

ששודד את האדם העובד עבור הבטלן. הרמאים זה רק השועל שנכנס בפרצה.

אבל שמעתי ממישהו שהוא עושה כריכות כמו קשירת רמב"ם

מאנונימי כי יש אנשים שעלו עליי ולא בא לי שידעו שאני משתמשת בניק |נבוך|

בכל מקרה יש גם סרטונים עם הדרכות ביו טיוב

התכלת וכורכים עוד 3 כריכות של תכלת ועוד פעם,

מכניסים את השמש של התכלת מתחת לשמש הלבן וחוזר חלילה.

אמשול לך משל
היו היה אדם שלא אכל שבוע
ולפתע נקראה בדרכו פת חרבה אך אכילה
מיד קפץ לעברה ואכלה בתיאבון רב
הרגיש אותו אדם הטעם הפת טעמים גדולים וערבים לחיך
לאחר שגמר הפת נזכר שקודם חודש היה נוהג מדי יום להסב במסעדות משובחות
אך טעם הפת היבשה ערבה לחיכו עוד יותר מן הבשרים המשובחים שנהג לאכול שם
והנמשל ברור
אדם שיום יום עובד את ה' יתברך הרי דומה הוא לאוכל סעודות פאר בזמן שובע
ואילו אדם שנמנע זמן רב מלעבוד את בוראו ולפתע התעורר הרי דומה הוא לאוכל פת חרבה בזמן רעב
ומכאן יתברר שברור שסעודות הפאר עריבות מהפת החריבה אך ההבדל בנייהם המקום
ועל זה נאמר במקום שבעלי תשובה אין צדיקים גמורים עומדים (או משהו דומה)

שוב אחדד את השאלה

 

מדוע משתמשים במונח "מקום". מה יש במקום שנותן את המשמעות המיוחדת לעניין החזרה בתשובה לעומת הצדיקים?

 

 

לכאורה על פי המשל איננו יודעים בדיוק מה זה
אבל אנו יודעים שאין פרושו דרגה
(שהרי על פיו דרגת הצדיק גבוהה)

הכי הכי פשט שאני הקטן מבין, זה מדבר עם מקום בעולם הבא, ולא מצב כי הם באותו מצב כמו צדיק גמור, רק שהתהליך שהם עשו שונה, כלומר הם באותו מצב והגיעו בדרך שונה, ולכן המקום שלהם שונה.
וצריך להבין מה זה מקום(יכול להיות שזה כן מקום בעולם הבא כמו שכתבתי למעלה ויכול להיות שלא)

מקום – פירוש למקומו של אדם. במובן של 'אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו'. פירוש אפשרי ל'במקום שבו עומדים בעלי תשובה וכו' – בעלי תשובה יכולים להגיע למקומו של אדם, ועל ידי כך שהם מגיעים למקומו של האדם, הם יכולים להבין אותו ולדון אותו לכף זכות. בעלי תשובה יכולים לעמוד במקומות שונים, למעלה, למטה, באמצע, ואילו הצדיקים, שהם דין קדוש, עומדים במדרגתם הגבוהה ולא עומדים במקום של בעלי התשובה, שממקומם יכולים להגיע ולהתפשט לכל מיני מקומות.

 

בעלי תשובה הם בדרך כלל חסדים. החסד תמיד שואף להתפשט הלאה וקדימה, לכל הצדדים והכיוונים. הוא מחלחל למקומות הכי עמוקים, למקומות הכי צרים ודקים. זה טיבו של החסד, להתפשט ולהתרבות ולחלחל. במובן הזה, בעלי תשובה יכולים לרדת ולחלחל למקומות הכי נמוכים, בעד צדיקים הם בבחינת 'כבד פה וכבד לשון'. אין להם את הכלים הנפשיים ואת היכולת להבין אנשים שנמצאים במקומות נמוכים ובדיוטות התחתונות ולדבר איתם בצורה נכונה, כי הם דין קדוש. הדין הקדוש, האש - אם תביטו באש, תראו שהיא עומדת במקומה. היא יציבה ומיושבת, ואם תגע בה – תכווה. אצל הדין הכל מוגדר וסגור, אין התפשטות אינסופית, הכל ברור וישר.

 

המים יכולים ללבוש צורה בהתאם לכלי שתשים אותם בהם. כך גם בעלי תשובה, גם אם הם במדרגה גבוהה לצורך העניין, הם יכולים לצמצם את עצמם ולהתלבש בצורה כזו שהם יכולים לדבר אל כל אחד בשפתו ובדרך שבה הוא יכול להכיל ולהבין.

להבנה טובה יותר של העניין אני ממליץ לגלוש לחב"דפדיה או משו וללמוד לעומק את שני המושגים האלה, דין וחסד.

 

עד פירוש אפשרי – צדיקים בדרך כלל מהנים את עצמם מ7 הספירות, בעד בעלי תשובה, הם מדלגים מעל 7 הספירות ונכנסים למקום שבו יש אין, שום דבר. קשה להסביר זאת במילים. אך התורה והצדיקים אלה בסך הכל מלבושים של אלוהים להעביר את האמת. לאנשים שנשברו לגמרי, הדברים האלה לא יועילו להם, לא התורה שבכתב ולא התורה שבעל פה, אלא רק המקום הזה שאין בו ולא כלום, שאי אפשר להסביר ולתרגם לאחרים. הם נהפכים להיות דוגמת עליון. מתוהו ובוהו ושבירת כלים, לצמצום ולבריאה.

 

עד אחד – מי שהוא חושב שהוא צדיק גמור נשאר עומד במקומו ומרקיב, עד שהוא הופך להיות גמור. הוא מדמיין לעצמו שהוא צדיק, לכן אמרו 'צדיק גמור'. בעד מי שעושה תשובה בכל יום ומוסיף על עבודתו, עומד במקום אחר לגמרי, אמיתי יותר. לכן הוא הבעל של התשובה, 'בעל תשובה', התשובה במערכת הספירות היא הבינה, הוא מזדווג עם הבינה ומפרה את היקום כולו בדברי אמת וחידושי תורה.

 

 

 

זה חוזר אצל המהר"ל כמה פעמים.

 

כלומר, המציאות בה מתקיימים בעלי התשובה היא מעין מציאות מקבילה למציאות של הצדיקים הגמורים, במדרגה הרבה יותר גבוהה.

 

(אבל באופן יותר פשוט, "מצב" בהקשר הנפשי זו מילה יותר עכשווית, לא יודע אם חז"ל השתמשו בה...)

כלא רק במצב שבו הוא נמצא, אלא ב"מקום" שהוא נמצא, כלומר עם כל מה שעבר עליו עד עכשיו וכל התנאים שהביאו אותו לידי כך...  

הם לא זזים , הם לא מתפתחים, הם תקועים.

לעומתם הצדיקים, כמעיין המתגבר.

 

הוא מעלה-מדרגה-ערך. כמו "אין לך דבר שאין לו מקום".

אבל בקיצור ובקיצוץ נענה כי עניין התשובה אינו באמת מעשי ולכן הב"ת למעשים חיים באשליות ולכן לא מתקדמים.

הפוך בה והפוך בה דכולי בה

והרי ברור שמי שהיה צדיק כל חייו הוא במדרגה גבוהה יותר ממי שהתחיל להיות צדיק רק לפני יומיים? אלא שיש בחינות שונות. ולדעתי הבחינה המדוברת כאן היא כזו:
בעל תשובה טעם טעם חטא. הוא יודע עד כמה החטא מתוק ומפתה, ובכל זאת מתגבר בכוחות אדירים. אבל הצדיק מעיקרו שלא טעם טעם חטא, לא מתפתה אליו בכלל. אז מצד אחד הצדיק יותר גדול, שהרי הסיכוי שיחטא נמוך יותר. אבל מצד שני, דווקא בעל התשובה נמצא במדרגה גבוהה יותר, שהרי יש לו כוח סבל גדול יותר.
לפי ההסבר הזה, בניגוד למשל של יהיה בסדר, המדרגה של "בעל תשובה" נשארת לכל החיים. ולדעתי זה מתאים יותר למציאות - אפשר לראות בעיניים שאופי של בעל תשובה נשאר איתו גם אחרי שנים.
ואביא משל שמתאים להסבר שלי (אינני זוכר ממי שמעתיו): משל למלך שנתן לשנים מעבדיו בקבוק יין משובח מאוד לכל אחד מהם, וציווה עליהם להחזיר לו אותו בשלמותו לאחר חודש, בלי לשתות אף טיפה. הראשון עשה כמצוותו, והשני החזיר את הבקבוק כשהוא חסר מעט. שאל אותו המלך: למה? ענה לו: כל יום הסתכלתי על הבקבוק בתאווה וממש רציתי לשתות את היין, אבל חזקה עלי מצוות המלך. עד שבאחד הימים לא הצלחתי להתאפק ושתיתי כוסית, והיין היה טעים מאין כמוהו. אבל אח"כ היו לי ייסורי מצפון כל כך גדולים, שמאז לא שתיתי אפילו לגימה. נתן המלך לראשון מלאנתלפים זהובים על שקיים את מצוותו, ולשני עוד יותר מלאנתלפים. שאל אותו הראשון: למה נתת לו יותר? ענה המלך: כי הוא ידע עד כמה היין הזה טעים, והתאווה שלו היתה הרבה יותר גדולה, ובכל זאת הצליח להתגבר!

מה שחשוב לזכור כאן, ובמיוחד עם המשל הזה, שזה רק מבחינה אחת. ודאי שיש הרבה בחינות שמדרגת הצדיק גבוהה יותר.

נראה לי שהעניין הוא לא לשכוח את התפילין (עבר זמן מאז שהונחו אז להיזכר בהם)

(מישהו אמר לי שספרדים מנשקים רק את התפילה של היד, זה בכלל מוזר)

ואסור להסיח את הדעת מהתפילין ככה שזה מאוד מהותי

http://www.yeshiva.org.il/ask/97439

לפי הקבלה, בברכת יוצר אור היא בעולם הבריאה, והתפילין של יד הם כנגד עולם הבריאה. כך גם ממשמשים בתפילין של ראש בסוף גאל ישראל ממש לפני תחילת העמידה, כי העמידה היא בעולם האצילות, ותש"ר הם כנגד עולם האצילות. אבל זה עדיין נדמה לי כספר החתום...
אם תרצה להעמיק, אאל"ט זה נמצא בבן איש חי שנה א' פרשות וירא חיי שרה

בתח"מ בירושלים ולבקש לראות- מאמינה שיש להם
אני חושבת שיש גם אפשרות להזמין באינטרנט

לא מכירה את הספר הספציפי הזה אבל מאוד אוהבת ללמוד מהספרים של הרב אבינר.

בהצלחה

קצת כמו אמונת עיתנו על עין אי"ה.

יותר שיעור מוסר של ב אבינר על סדר המסל"יש

אבל אני מאוד נהנתי מזה

אתה יכול לפרט יותר? אני קצת חדש בזה. זה לא ביאור על הספר בלבד?

אלא שיעורים שהרב אמר על הספר

הבנתי נכון?

ועדיהסדרניק, המחשב טוען שאתה שאלת אתי בשבת ב23:51

ניו יורק ליתר דיוק, ככה שהשעה אצלנו הייתה 16:51.

 

ותודה